יום ראשון, ו בניסן תשע ד 6 באפריל 2014 מרכז וואהל, אוניברסיטת בר-אילן

Transkript

1 משרד החינוך המינהל הפדגוגי האגף למחוננים ולמצטיינים יום ראשון, ו בניסן תשע ד 6 באפריל 2014 מרכז וואהל, אוניברסיטת בר-אילן

2 חברי המערכת: שלומית רחמל מאירה אבידר אפרת חן ציקי רדיאנו עריכה לשונית: סטודיו שושנה שחר, עריכה - סיגל גד, ירושלים עיצוב גרפי: גף הפרסומים, משרד החינוך הוצאה לאור: ניסן תשע"ד, אפריל

3 תוכן העניינים 5 חברי ועדת הכנס וחברי הוועדה השופטת לתערוכת הפוסטרים 7 פתח דבר, חנה שדמי מ"מ מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך 9 שלומית רחמל מנהלת האגף למחוננים ולמצטיינים 11 אודות האגף למחוננים ולמצטיינים 21 על משתתפי הכנס ועל הרצאותיהם 31 תקצירים של עבודות החקר של התלמידים במסגרות הלימוד של האגף 75 תקצירים של המשתתפים במושב תכנית "מנחים-עמיתים" לטיפוח מחונני העל 3

4 4

5 ועדת הכנס האגף למחוננים ולמצטיינים שלומית רחמל מנהלת האגף למחוננים ולמצטיינים פנינה זלצר מפקחת ארצית מאירה אבידר מפקחת ארצית גילה כהן-דרעי סגנית מנהלת האגף למינהל ולתקציב אפרת חן יו"ר הכנס פלורית ארנון עדה דרורי הוועדה השופטת לתערוכת הפוסטרים מאיה כהן יו"ר הוועדה ביאן אבוקטייש שירה אפל גילה גוטמן ראויה ג'ראיסי דורית ליכטנשטיין יפעת מרקפלד מנחם נדלר תמר סרולביץ דליה קסוביץ תודה מיוחדת לרפרנטים לתלמידים מחוננים ומצטיינים במחוזות על שיתוף הפעולה לקידומם של תלמידים אלה: גב' רותי אהרוני מחוז דרום ד"ר נורית בר יוסף מחוז מרכז מר סאלח זאהר מגזר דרוזי גב' אינה זלצמן מחוז ירושלים גב' פייגי כהן מחוז חרדי מר מנחם נדלר מחוז צפון גב' יעל סלומון מחוז חיפה גב' פנינה פרידמן מחוז מנח"י גב' דליה קסוביץ מחוז תל אביב 5

6 6

7 פתח דבר חנה שדמי מ מ מנהלת המינהל הפדגוגי כנס המחוננים והמצטיינים בשנה זו בחר למקד את הדיונים במרחב שבין ודאות לאי ודאות ובהשלכותיו על החינוך בכלל ועל החינוך של מחוננים ומצטיינים בפרט. אי ודאות כתפיסה והוויה של המציאות היא אחד המאפיינים המרכזיים של עידן הפוסט מודרניזם, עידן שבו השינוי הוא המצב השכיח ולא הפרעה במציאות. אל מושג האי ודאות מתחברים מושגים כמו כאוס, מורכבות, גלובליות, שבירת היררכיות, סדר ואי סדר, שליטה ואי שליטה, קטבים, פרדוקסים. מושגים אלה קשורים לשינוי ביחס אל ההוויה, לשינוי ביחס אל הידע, לשינוי ביחס לסמכות, לשינוי ביחס למקומו של החינוך בפיתוח בוגריו. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ומהפכת התקשוב מאפשרות פיתוחים, שבעבר נתפסו כדמיוניים. במצב שבו היכולת הטכנולוגית איננה מהווה חסם יש הכרח לייצר נורמות וערכים כחסמים. אי ודאות עלולה לערפל את ההבחנה בין נכון ולא נכון, בין התנהגות נאותה להתנהגות שאינה נאות. חינוך במרחב של ודאות ואי ודאות מחייב את מערכת החינוך להעלות סוגיות ודילמות אתיות ולהציב שאלות העוסקות במהות החינוך כגון: איך תראה למידה, הוראה והערכה? כיצד מחנכים תלמידים לתפקד בתנאים של אי ודאות? מהי דמות הבוגר של מערכת החינוך? מהם הכישורים האישיים והבין אישיים שראוי לפתח בתלמידים? מה מקומה של הטכנולוגיה בשירות האדם ומה מקום עולם הערכים והמוסר בניהול הטכנולוגיה? איך מחבבים אצל תלמידים התמודדות במצבי עמימות כמרחב של יצירה? איך מפתחים בתלמידים מצפן פנימי המבחין בין מותר ואסור בין ראוי ולא ראוי? מהו חינוך למצוינות ומה תפקידם של מחוננים ושל מצטיינים בחברה, במדע ובתרבות בעידן זה? אני מבקשת להודות לגב שלומית רחמל, מנהלת האגף למחוננים ולמצטיינים ולצוותה, על ארגון כנס חשוב זה. 7

8 8

9 שלומית רחמל מנהלת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים בחרנו הפעם לדון בכנס בנושא ודאות ואי ודאות כדי להדגיש את המקום בו אנו מצויים כיום: מקום בו הוודאות נדחקת מפני אי - הוודאות, וזו מתפרשת במרחבי המציאות היומיומית. לנו כאנשי חינוך הפכה האי ודאות לתופעה מכוננת בעבודתנו היומיומית. אי הוודאות המאפיינת כיום גזרות נרחבות של ההתנהלות האנושית, היא אחת התוצאות של מרכזיות הטכנולוגיה בחיינו שיחד עם הטוב והחדשנות, יש בה גם ממד של שיבוש מערכות החיים כפי שאנו מכירים. השינויים התכופים שהטכנולוגיה מובילה, מונעים מאתנו לעכל, לחשוב, לבחון, לבחור בין שינויים "ראויים" ל"בלתי ראויים", ובכך עלולה אי הוודאות להכניס ממד כאוטי לסדרי החיים הקיימים. אי לכך יש לפתח מרחב שבו יהיה מקום לבירור השאלות הגדולות של קיום האדם, משמעות חייו, שאלות של מוסר, אתיקה וחברה הדורשות דיונים מעמיקים ומורכבים. במרחב זה יש לתת מקום מרכזי לאנשי ההגות והרוח. כיום הטכנולוגיות החדישות מאפשרות כר נרחב ליזמות, ליצירתיות ולפיתוח המצאות, וכך הן מושכות אליהן את מיטב הכישרונות. החינוך למצוינות אישית ואנושית אותה חרת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים על דגלו מכוון לעיסוק ולעיון מעמיק בנושאים המהותיים הקשורים בעתיד האדם והחברה. בחזוננו נכון לייחד למחוננים ולמצטיינים שבתלמידינו תפקיד שנראה על פניו כלא פופולרי. לא רק להוביל את השינויים והחדשנות אלא גם לרתום אנשים לחשיבה שונה שיהיה בה כדי לסייע בבירור הראוי מן הלא ראוי, וליצור התאמה טובה יותר של הטכנולוגיה לאדם ולא רק של האדם לטכנולוגיה. לאור זאת אנו רואים את תלמידינו עתירי הכישרונות, המחוננים והמצטיינים שותפים פעילים ואף מובילים שיח משמעותי על ערכים, אנושיות, חברות וסולידריות. בעתיד, בהיותם בוגרים, אנו מלאי תקווה למצוא אותם לא רק בחברות הזנק, אלא גם כמובילים קבוצות חשיבה שמהן ייצאו מודלים תיאורטיים ופרקטיים חדשים. אנו מודים לכל המומחים ולכל התלמידים שנענו להזמתנו להשתתף אתנו בשיח המרתק. 9

10 10

11 אודות האגף לתלמידים מחוננים ולמצטיינים חזון האגף האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים שואף להנחיל ולהוביל תרבות בה המצוינות היא ערך מרכזי. בחזוננו חולקים בו- זמנית ערכים של מצוינות אישית ואנושית, התעלות ומובילות תוך מחויבות ורגישות לחברה. אנו מחויבים ליצירת סביבות למידה תומכות רגשית, גמישות ודינאמיות שבהן יתאפשרו שיח מאתגר ויצירת ידע חדש. "הסביבה שבשאיפה" ייחודה הוא בעצם היותה קהילייה לומדת, שבה תלמידים ומורים שווים בסקרנותם ובמחויבותם לקחת זה את זה שוב ושוב לשדות חדשים, בלתי ידועים. כך תיפתחנה בפני המורים והתלמידים אפשרויות חדשות להעצמת מכלול היבטי התודעה, למתן ביטוי לכישוריהם הייחודיים וליצירת דפוסי לימוד וחינוך הולמים תוך התחדשות מתמדת. דמות הבוגר הציפיות העיקריות מבוגרי התכניות הן שכבוגרים הם יצטיינו בהגות, במדע, בטכנולוגיה, באמנות, בספרות, במשפט, בעסקים, ביזמות וכו'. מעבר להיבט ההישגי קיימות ציפיות נוספות מאותו בוגר: נחישות והתמדה, יצירתיות ומקוריות, סקרנות, יושר אינטלקטואלי או אמנותי, יכולת ורצון ללמוד ולהתפתח באופן מתמיד, יכולת חשיבה ועשייה בתנאי אי-וודאות, יכולת חשיבה רב-כיוונית, ראייה בינתחומית, יכולת אנליטית, צריכת מידע יעילה, ראייה רחבה ומודעות להשתמעויות ערכיות. בוגר התכניות הייחודיות צריך להיות אדם בעל מחויבות חברתית ובעל רמה גבוהה של מוסריות ואנושיות. (דו"ח ועדת ההיגוי, נבו, 2004) החזון ודמות הבוגר מעצבים את פעולות האגף 11

12 12

13 מטרות האגף וייעודו ץ להנחיל ולהוביל תרבות שבה המצוינות הינה ערך מרכזי ץ לתת מענה לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית התלמידים המחוננים והמצטיינים, ולהביא למקסום הישגיהם ולמיצוי יכולותיהם וכישרונותיהם במסגרת מערכת החינוך הציבורית ץ לטפח את הפן הקוגניטיבי בקרב התלמיד - טיפוח כישורי חשיבה מגוונים ברמה גבוהה ומיומנויות הנדרשות לצריכת הידע וליצירתו. בנוסף הקנייה ופיתוח דרכי חשיבה לשם התמודדות עם בעיות מורכבות ועם מצבים של אי ודאות ץ לטפח את הפן הרגשי, הערכי והחברתי בקרב התלמיד - טיפוח כלים להבעת רגשות, לאסרטיביות ולהערכה עצמית; פיתוח מעורבות חברתית וכושר מנהיגות; פיתוח תקשורת בינאישית, יכולת עבודה בצוות והכרת ערך הקבוצה; פיתוח אחריות אישית וחברתית ורגישות להיבטים מוסריים ץ לנהל את הידע הפדגוגי כולל גם חומרים עדכניים מהספרות המקצועית ץ ליזום מחקר יישומי תחומי הפעילות של האגף פעולות האגף כוללות את התחומים הבאים: איתור תלמידים מחוננים ומצטיינים ץ הפעלת מערכת לאיתור תלמידים מחוננים ומצטיינים והפנייתם למסגרות לטיפוח מחוננים ומצטיינים הפעלת מסגרות חינוך ייחודיות - תכניות לטיפוח מחוננים מרכזי מחוננים יישוביים ועל אזוריים ץ כיתות מחוננים המשולבות בבתי-הספר הרגילים ץ בית-ספר וירטואלי לתלמידים מחוננים מחטיבות הביניים בעברית ובערבית ץ במה ליצירה - בקולנוע, באנימציה, בכתיבה ובתרגום ץ תכנית בוגרים - תכנית ארצית לתלמידים מחוננים בחטיבות העליונות ץ תכנית למחונני העל ("מנחים- עמיתים") בהנחיית מנחים אישיים מהאקדמיה ץ ימי עיון ומדע לתלמידים מכיתות מחוננים ץ כנסים מדעיים ארציים לנוער מחונן ץ הפעלת מסגרות חינוך ייחודיות - תכניות לטיפוח מצטיינים תכנית "אמירים" לטיפוח התלמידים המצטיינים בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ולקידום ץ תרבות של מצוינות בית ספרית תכניות למצטיינים במרכזי המחוננים בשעות אחר-הצהריים ץ תכנית "אקדמיה בתיכון" - שילוב לימודים אקדמיים לתלמידי תיכון ץ תכנית "אחריות אזורית"- לתלמידים מחוננים ומצטיינים בחט"ב ץ תכניות ייחודיות לתלמידים מצטיינים באמנויות ץ תכנית אמירים - Tec רב תרבותיות ברשת ץ 13

14 ץ תכנית לתלמידים מצטיינים יוצאי אתיופיה ץ תכנית לטיפוח תלמידים מוכשרים מרקע כלכלי וחברתי חלש בשיתוף עמותת "חינוך לפסגות" ץ טיפוח תלמידים מצטיינים במוסיקה בעיר לוד קידום צוותים מקצועיים העובדים עם תלמידים מחוננים ומצטיינים ץ הפעלת תכניות אקדמיות להתמקצעות מורים בהוראת מחוננים ומצטיינים ץ תכניות פיתוח מקצועי לצוותי יעוץ, חינוך והוראה ץ פיתוח ופרסום חומר מקצועי ץ ארגון כנסים ארציים ומחוזיים ץ מאגר ידע אינטרנטי - מחונ - net לפיתוח מקצועי של העוסקים בטיפוח מחוננים ומצטיינים ץ סביבת עבודה מקוונת - Moodle - לליווי קבוצות למידה הן של תלמידים והן של מורים בקרה, פיקוח ומשוב ץ הערכה מעצבת ומסכמת לתכניות החינוכיות הפועלות מטעם האגף ץ בקרה ארגונית ותקציבית טיפול באוכלוסיות מיוחדות ץ איתור מותאם לתלמידים לקויי למידה, לתלמידים עולים ולתלמידים מבית דו לשוני ץ פיתוח תכניות טיפוח ייחודיות במרכזי מחוננים לתלמידים יוצאי אתיופיה מחקר ופיתוח ץ הקמת בסיס נתונים לצורך מחקרי מעקב אחר השפעה של התכניות הייחודיות בטווח הרחוק ץ פיתוח תכניות לילדים בגיל הגן ץ פיתוח אינדיקטורים לתכניות למצטיינים חברות בוועדות היגוי ץ תכנית מדעני העתיד (תכנית הנשיא) ץ תכנית כיתות נחשון ץ תכנית אלפא ץ פורום שולחנות עגולים עם המגזר השלישי ץ היוזמה המשותפת למצוינות בחינוך המדעי והטכנולוגי קשרי חוץ ץ שיתוף ידע עם גורמים העוסקים בחינוך מחוננים באקדמיה ובמערכות חינוך ברחבי העולם ץ קורסים בנושא טיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים למשתלמים ממדינות אחרות ץ ליווי ואירוח משלחות מרחבי העולם המגיעות לישראל כדי ללמוד על נושא טיפוח המחוננים והמצטיינים, כמו: משלחות מדרום קוריאה, מטיוואן, מיפן, מסין, מהודו ומקניה 14

15 חדש באגף למחוננים ולמצטיינים במהלך שנת הלימודים הנוכחית האגף יזם ומפעיל תכניות חדשות, הרחיב ושדרג תכניות קיימות. התכניות מאופיינות בין היתר בשילוב היבטים ערכיים, רגשיים ויצירתיים בתחומי הדעת השונים. הדגשים נוספים- מנהיגות חברתית ושימוש מושכל בטכנולוגיות המתקדמות. תכנית אחריות אזורית - פתרון בעיות ברשויות מקומיות תכנית אחריות אזורית הינה תכנית ארצית בה לוקחים חלק תלמידים מחוננים ומצטיינים בחט"ב. במסגרת התכנית התלמידים נפגשים עם נציגי הרשות המקומית ומאתרים יחד עמם בעיות אפשריות שעמן הרשות מתמודדת. אחר כך מתנסים התלמידים בפתרון בעיות שאותרו ברשות המקומית אליה הם משתייכים, בהצעת פתרונות דרך פדגוגית ה- PBL, ביצירת פרויקט, בשיתוף נציגי הרשת, לקידום פתרון הבעיה. התכנית מתקיימת זו השנה הראשונה בשותפות עם תנועת "אחריות לישראל 2048", והיא שמה לעצמה מטרה לעודד תלמידים מחוננים ומצטיינים למעורבות בחיי החברה והמדינה, להיכרות עם המגזר הציבורי וחשיבותו, מתוך תפיסה של אחריות ציבורית ושייכות ממלכתית. בשנה"ל תשע"ד לוקחים חלק 20 קבוצות תלמידים, מכלל המגזרים, בכל רחבי הארץ. לפרטים נוספים - עפרה בהרב, רכזת התכנית ofraba@education.gov.il תכנית בוגרים - תכנית מחוננים ארצית לתלמידים בגילאי תיכון תכנית הבוגרים הוקמה במטרה להרחיב את המענה והטיפוח של מחוננים בגילאי תיכון אשר סיימו לימודיהם במסגרת מרכזי מחוננים או לומדים במסגרת כיתות מחוננים ברחבי הארץ. בתכנית לוקחים חלק תלמידים מכלל האזורים בארץ ומכלל המגזרים, דבר אשר מסייע בפן החברתי בתכנית ומעצים אותו: היכרות בין התלמידים ולמידה המשותפת לאורך השנה. מטרות התכנית: 1. הרחבת המעגל החברתי וחיזוק הקשרים עם תלמידים מחוננים אחרים מרחבי הארץ 2. הרחבת הדעת דרך תחומי דעת שונים והעשרה בתחומי עניין מגוונים, דרך מפגש עם מורים ומרצים מומחים בתחומם והזדמנות לפתח ולקדם פרויקטים משותפים 3. שימור וחיזוק הקשר בין התלמידים עם מסגרות הטיפוח (מרכזי מחוננים וכיתות) והאגף, ומתן במה ליצור ולפעול בזירה משותפת התכנית בנויה על פדגוגית "המושג הגדול" אשר במסגרתה נבחר נושא מרכז שנתי (כגון: זמן, כוונה ומקריות, מרכז ושוליים), וסביבו נעשית הלמידה בתחומי דעת שונים: הגות ורוח, מדעים וטכנולוגיה ואמנויות. הלמידה בתכנית מתחלקת לשני אופנים: א. מפגשים חווייתיים - במפגשים אלה מתקיימים סמינרים במתכונת של יום מלא או יומיים (כולל לינה) בחופשות מביה"ס (סוכות, חנוכה ופסח). מטרת המפגשים היא בראש ובראשונה - המפגש החברתי, ובנוסף לצד זאת גם האפשרות לקיים סמינרים, שיעורים והרצאות בתחומי הדעת השונים כמו גם בהקשר לנושא המרכז. השנה עסקנו בנושא "תופעת שוליים", ובמהלך הסמינרים זכו התלמידים, לצד החלק החברתי, לקחת חלק בסדנאות בתחום החברה והמוזיקה (בין השאר פגשו את סייד קשוע, את נדב מנוחין ואת נטע וינר מלהקת "סיסטם עאלי"), ערכו משפטי דמה לתופעות שוליים בחברה, וערכו תצפיות אנתרופולוגיות המבקרות תופעות בחברה שיש לאמץ או להוקיע. 15

16 ב. סביבה וירטואלית - סביבה בה מתקיים הלימוד (בתקופה שבין סוכות לפסח) אחת ל ימים במסגרת שיעורים בתחומי הדעת השונים. השנה למדו התלמידים שיעורים כמו: תופעות מיינסטרימיות בתחום הדעת, הדרך שבה מוקיעים או מבקרים את אנשי השוליים בכל תחום דעת, אמנים שבוחרים להישאר בשוליים, שיגעון כתופעה שולית והדרך בה המרכז מתייחס אליה, המחוננות כקבוצת שוליים (מבחינה סטטיסטית), מועדים ומקומות שבהם אפשר להישאר אחר וכד'. לפרטים נוספים על התכנית או להרשמה לקראת שנה"ל תשע"ה - עפרה בהרב ofraba@education.gov.il במה מחוננת ליצירה תכנית ארצית רב שנתית המיועדת לתלמידים מחוננים בכיתות ג'-י"ב. התכנית מעודדת את התלמידים הלומדים במסגרות הייחודיות למחוננים ליצור ולהפיק יצירה מקורית בצוותים או ביחידים בקורסי הלימודים לאורך שנת הלימודים. התכנית מתקיימת בשיתוף פעולה עם מוסדות תרבותיים מובילים: מדעטק בחולון, סינמטק תל-אביב. התלמידים מגיעים מכול רחבי הארץ לשני ימי עיון ארציים משותפים- הראשון בשלב התכנון והשני להצגת התוצרים. בשנתה הראשונה פעלה התכנית בתחום הקולנוע והאנימציה. ובשנה"ל הנוכחית נפתחה במה נוספת ליצירה בתחומי הכתיבה (שירה, פרוזה ותרגום). "במה מחוננת ליצירה" מאפשרת לתלמידים המחוננים המגיעים ממגוון ריב של אוכלוסיות דתיים לצד חילוניים, ערבים, דרוזים ובדואים, צורות רבות של ביטוי אישי בתחומים הקונספטואליים, הרגשיים והחברתיים תוך דגש על פיתוח כשרונם. תוכני התוצרים משקפים את עולמם של התלמידים אשר אותרו כמחוננים בגיל צעיר. תכנית "אקדמיה בתיכון" החל בשנה"ל תשע"ג פועלת התכנית "אקדמיה בתיכון". במסגרת התכנית ניתן, במקצועות מסוימים, להמיר למידה בביה"ס והיבחנות בבחינות בגרות בלמידה בקורסים אקדמיים והיבחנות על הנלמד בהם באקדמיה. הקורסים האקדמיים נלמדים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) ומזכים את התלמידים בציון בתעודת הבגרות ובקרדיטציה אקדמית לקראת תואר ראשון. בחודש פברואר השנה התקיים באוניברסיטה הפתוחה טקס מרגש בו העניק האגף מלגות הצטיינות ל- 59 תלמידים מצטיינים. התלמידים הצטיינו בכך שהם קיבלו בשני קורסים את הציון 85 ומעלה בשנה"ל תשע"ג. אתר מחונ- net אתר מחונ- net כולל מאגר ידע דינמי המיועד לכל העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים. בין הפריטים החדשים במאגר תוכלו למצוא את "חושבים מדע" ובו הדגמות, ניסויים ופעילויות פשוטות במדעים המהוות בסיס לעריכת תהליכי חקר וחשיבה, נושאים נבחרים בהוראה ובלמידה בינתחומית ורב-תחומית, יחידות לימוד הפועלות במסגרת תכנית "אמירים" למצטייני בתי"ס, מידע על יוזמות חינוכיות ועוד. בדף הראשי מתפרסמות הודעות חדשות, דיווחים על הישגי התלמידים ויצירות התלמידים במסגרות השונות. כתובת האתר: 16

17 בי"ס וירטואלי בעברית ובערבית לתלמידים מחוננים מחטיבות הביניים - שדרוג לתלמידים המחוננים בחטיבת הביניים מוצעים מדי שנה קורסים וירטואליים בשפה העברית והערבית העוסקים במגוון תחומים: ביו אינפורמטיקה, בינה מלאכותית, ההיסטוריה של המתמטיקה, הפסיכולוגיה של החושים, מבוא למשפטים, ממדע לטכנולוגיה רפואית, פסיכולוגיה חברתית, פרקים נבחרים בפיזיקה, פרקים נבחרים ברפואה, תורת המשחקים, צמחי מרפא. השנה עברו מרבית הקורסים שדרוג למראה עיצובי חדש ולפעילויות שיתופיות חדשות והם הועברו למערכת לניהול למידה ב- moodle. בבית הספר הווירטואלי לומדים כ- 900 תלמידים מכל המגזרים. הלמידה מתבצעת באופן סינכרוני, א-סינכרוני ובמפגש ארצי אחד פנים מול פנים. מפגש זה כולל שיעורים חווייתיים בקבוצות קטנות וכן הרצאת מליאה. תכנית "אמירים" למצטיינים בבית הספר- הרחבה בשנת הלימודים תשע"ד המשיכה תכנית "אמירים" להתרחב, והיא פועלת כעת ב- 461 בתי ספר יסודיים וחט"ב בכל המגזרים בכל רחבי הארץ. 24,835 תלמידים משתתפים בה. במסגרת התכנית התלמידים המצטיינים בבתי הספר לומדים קורסי העשרה בשלושה סוגי למידה: חשיפה, העמקה וחקר מכוון תוצר. זו השנה השביעית להפעלת התכנית ובבתי הספר הוותיקים ניכרת השפעת התכנית על קידום המצוינות הבית ספרית: התכניות הורחבו גם לתכניות מצוינות עבור כלל התלמידים בבית הספר, חדרי המורים נחשפים לפדגוגיות המותאמות לתלמידים מצטיינים, השיח הבית ספרי התרחב והשפה המדוברת היא שפה של מצוינות. מחזור שלישי - "מנחים-עמיתים" לתלמידים מחונני-על מחזור שלישי של התכנית "מנחים-עמיתים" לטיפוח מחונני העל פעל במהלך שנת הלימודים הנוכחית. 18 תלמידים מחוננים, מחציתם בנות, חברו לחוקרים מתחומי דעת שונים באקדמיה. החוקרים בעלי שם מנחים את התלמידים במחקרם ומאמנים אותם בתחום הידע שבחרו. כל תלמיד מודרך באופן אישי אחת לשבועיים במכון שבו עובד המנחה שלו, ושלוש פעמים בשנה כל התלמידים מתכנסים למפגש משותף. מטרת התכנית היא לטפח מנהיגות עתידית בישראל בתחומי תוכן שונים. בזכות התכנית יכולים תלמידים מחונני על בעלי תשוקה וסקרנות עזה להעמיק בתחום עניין מעל למצופה ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם. כמו כן זאת הזדמנות לתלמידים אלה לבחון לעומק כיוונים שונים לקראת בחירה של קריירה עתידית. כיתות "נחשון" תכנית "נחשון" פועלת בשיתוף האגף החל משנת הלימודים הנוכחית. תכנית זו מיועדת לפיתוח ולטיפוח נוער מוכשר וערכי ליצירת פוטנציאל לעתודה מובילה למדינת ישראל. התכנית מתבצעת במסגרת כיתות ייעודיות - כיתות "נחשון" בבתי ספר תיכון, וכיתות "מסד נחשון"- בחטיבות הביניים עם דגש על לימוד המדעים. התכנית מבטאת תפישה חינוכית כוללת המבוססת על למידה ופיתוח אקטיביים עצמיים של התלמידים תחת שרביט מחנך-מנהיג, לפיתוח מקביל ומאוזן של שלושה בסיסי כוח: השכלתי - אישיותי - ערכי, היוצרים ביחד שלם הגדול מסכום חלקיו. מרכיב מרכזי בתפישת החינוך וההכשרה בתכנית "נחשון" הוא קיומו של מחנך-מנהיג המקדיש את עיקר זמנו לכיתה. מחנך הכיתה הוא הציר המרכזי סביבו נבנית תכנית ההכשרה והפיתוח של התלמידים. 17

18 "אמירים "Tec - מצוינות ברשת ברב תרבותיות - הרחבה פרויקט זה הורחב השנה ונוספו לו בתי ספר חדשים משלושה מגזרים ברחבי הארץ: בתי ספר ממלכתיים, בתי ספר ממלכתיים דתיים ובתי ספר ממלכתיים מהמגזר הערבי. התלמידים "נפגשים" ברשת עם עמיתיהם מבתי הספר האחרים ולומדים להכיר זה את זה בעזרת כלים תקשוביים חדשים, הנלמדים במסגרת השיעורים. מפגש הסיום יתקיים בסוף חודש מאי. מפגש זה יהיה המפגש הראשון שבו ייפגשו התלמידים פנים מול פנים לאחר ההיכרות הממושכת שלהם ברשת. בתחילת השנה, לפני התחלת הפרויקט, התקיימה בשלומי השתלמות בת שלושה ימים בהם למדו המורים המלמדים בתכנית על הפרויקט והכירו אחד את השני. בהשתלמות המורים עוברים את התהליך כמו התלמידים, מתנסים בו ומפתחים את הפעילויות המתוקשבות עבור התלמידים בקבוצות רב תרבותיות. "חינוך לפסגות"- הרחבה כבכל שנה גם השנה הצטרפו תלמידים חדשים למרכזים של "חינוך לפסגות". התלמידים, תלמידים בעלי פוטנציאל להצטיינות מרקע כלכלי-חברתי חלש, לומדים במרכזים קורסי העשרה, נחשפים לתחומי ידע חדשים ורבים, לומדים שיעורי תגבור במקצועות הלימוד בבית הספר ובונים תפיסת עולם ערכית- חברתית המתבטאת בין היתר בתרומה לחברה ולקהילה ובהכרת הארץ. השתתפות בכנס הבינלאומי הראשון בני דלהי, הודו בחודש פברואר 2014 הוזמנה מנהלת האגף, שלומית רחמל, להרצות בכנס הבינלאומי הראשון בניו דלהי, הודו. הכנס נועד לבירור שאלות מהותיות העומדות בבסיס תכניות הטיפוח לתלמידים מחוננים, טיפוח חשיבה יצירתית, פיתוח מקצועי של מורים למחוננים, בניית רשת ארצית ובינלאומית של כל השותפים לטיפוח מחוננים וסוגיות לגיבוש מדיניות בנושא. בכנס הודגשה החשיבות של הקשר בין האקדמיה לתיאוריה לבין המעשה החינוכי בשטח, וכן הודגשה החשיבות של שילוב ותיאום בין מבנים ארגוניים שונים העובדים יחד לקידום מטרה משותפת. אחת המסקנות המשמעותיות הייתה חשיבות ההתאמה של תכניות לטיפוח לסביבה ולקהילה בה הן מתקיימות, בדגש על שונות תרבותית וחברתית. נוצרו קשרי עבודה הדוקים עם קולגות מכל העולם. הכנת נייר עמדה משותף היווה את תוצר הכנס. 18

19 פיתוח מקצועי באגף "הידיעה תלויה באי הידיעה אם תדע לא תדע צורות הידע קובעות את הידע הדעת שאינה נתונה מראש היא שתדע" על הדעת - מרדכי גלדמן השראה, אמון, למידה משמעותית, העמקה ואהבת הידע הם מושגים שאלומת האור מכוונת אליהם בעת האחרונה בשיח החינוכי. אלו גם המושגים עליהם מושתת עבודתנו בפיתוח המקצועי למורים ולמנהלים העוסקים בטיפוח מחוננים ומצטיינים. פיתוח מקצועי למורי מחוננים מסמך מתווה הליבה למרכזי מחוננים שנכתב בידי ועדת ההיגוי המלווה את האגף, הוא המצפן המכוון את כלל תכניות הפיתוח המקצועי באגף. אנו מאמינים בהשראה ובהעמקה במקורות הרוח, המדע והתרבות לצד ההעמקה בפרופסיה הייחודית והכנת הלומד והמלמד למאה ה- 21. כשאנו מעצימים מקורות אילו, נפתחים לפני המורים והמנהלים מרחבים חדשים המבשילים לפירות בדמות של יוזמות, יצירה וחיבורים בינתחומיים בלתי צפויים. כדי לקיים תרבות הוראה ולמידה המזמנת הוראה משמעותית, התנסויות ומרחבים חדשים, יש לנהוג בבחינת נאה דורש נאה מקיים גם בתוך הלמידה וההתנסות של המורים והמנהלים. לכן מפגשי הפיתוח המקצועי באגף הם מעבדה להתנסות עם חוקרים ומחקרים חדשים, דמויות שפרצו דרך בתחומים אחרים ומשדות אחרים לצד למידת עמיתים מהשדה. כל זאת כדי להוות מודל לעבודה המשכית עם התלמידים. תכניות מרכזיות בתשע"ד 1. הוראה ולמידה בדרך החקר התנסות משמעותית בחקר תוך שימוש באמצעים מתוקשבים 2. סוגיות בהוראת מחוננים למול מגמות עכשוויות חינוך מחוננים ועתירי כישרונות בעולם של וודאות ו- e וודאות לכינון חברות מופת. התנסות בלמידה ובהוראה שיתופית ברשת 3. יצירתיות טיפוח המודעות לחשיבות היצירתיות אצל תלמידים מחוננים ומצטיינים לימוד והתנסות בשילוב פעילויות ואסטרטגיות לפיתוח חשיבה יצירתית 4. חזון ויוזמה בתהליך פיתוח רעיון בעבודת המנהל והמורים הצגת יוזמות חינוכיות ממרכזי המחוננים ומכיתות המחוננים בליווי סדנאות כגון: חזון ויוזמה - כיצד מיתרגם חזון האגף ליוזמות חינוכיות? מרעיון ליוזמה - תהליך פיתוח רעיון מעובר אורח לאורח חיים - איך עושים זאת? (המשך היוזמה במרכז בתום תקופת התמיכה) 19

20 מוטיבציה וגיוס משאבים - איך רותמים צוות? שיתופי פעולה למול גורמים שונים: מוסדות, חברות פרטיות, רשויות, הורים, קהילה וכיו"ב 5. על יצירתיות והערכה מפגש מנהלים דו יומי שהעמיק בנושא היצירתיות מהזווית של עבודת המנהל בהיבט היישומי. דגש מיוחד הושם בטיפוח מורה מעודד יצירתיות למול מורה יצירתי 6. העמקה בפדגוגית למידה מבוססת פרויקטים Pbl קורס ללימוד ולהתנסות בפדגוגית למידה המושתתת על למידה מבוססת פרויקטים שעניינם בעיות אותנטיות, בשיתוף העמותה "אחריות לישראל 2048" 7. קשיבות,(mindfulness) נוכחות, ריכוז וויסות רגשי בעבודה חינוכית א. הרחבת היכולות לנוכחות קשובה, זיהוי רגעים שבהם יכולה להתאפשר למידה של ויסות רגשי והתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר אצל אנשי החינוך ב. פיתוח הקצאת משאבי קשב אופטימליים, הקשבה מלאה. הרחבת היכולות של הכלה וקבלה של מחשבות ורגשות של עצמי ושל התלמידים ג. יצירת סביבה חינוכית מיטבית המאפשרת למידה והתפתחות, קידום היכולת ליצור מרחב משותף של עבודה עם שותפים או עמיתים למקצוע פיתוח מקצועי בתכנית "אמירים" בשנת הלימודים הנוכחית נפתח באוניברסיטת תל אביב פיתוח מקצועי למורים בדרגות 8-7: מורה יוזם ומטמיע תכניות חינוכיות למצטיינים, המתקיים בצד הפיתוח המקצועי המתקיים במרכזי הפסג"ות בארץ. ההתמחות במסגרת הזו נועדה לפתח את היזמות החינוכית כאמצעי לפיתוח חשיבה חדשנית, רלוונטית ויישומית שמטרתה הסופית היא להשביח את עבודתו של המורה בכיתה, בבית הספר ובקהילה בכל הקשור להוראת תלמידים בכלל ולהוראת מצטיינים בפרט. המורים מתנסים בכתיבת יוזמה על כל היבטיה ברמה האישית, בלמידת עמיתים ובלימוד אקדמי. היוזמה תופעל במסגרת תכנית "אמירים" בבית ספרם. בשנה"ל תשע"ה מתוכננים להיפתח מסלולים מעין אלו באוניברסיטת "בן-גוריון" ובמכללת "אורנים". 20

21 על משתתפי הכנס ועל הרצאותיהם 21

22 22

23 פרופ' דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן למדע פרופ' דניאל זייפמן נולד בבלגיה בשנת 1959 ועלה לישראל בשנת הוא למד בטכניון שבחיפה וקיבל תואר ראשון בשנת 1983 ותואר שלישי בשנת 1989, שניהם בפיסיקה אטומית. פרופסור זייפמן היה יועץ של חברת "אלסינט" בחיפה ולאחר מכן יצא לשנתיים של מחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדה הלאומית "ארגון" בארה"ב, סמוך לשיקגו. בשנת 1991 חזר ארצה והצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיסיקה של חלקיקים (כיום המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה) במכון ויצמן. מונה לפרופסור מן המניין בשנת מאז 2001 היה פרופ' זייפמן חבר חוץ במכון מקס פלאנק לפיסיקה גרעינית בהיידלברג שבגרמניה, ובשנת 2005 התמנה לדירקטור במכון זה. בנובמבר 2006 נבחר על-ידי הוועד הבינלאומי של המכון כנשיא עשירי של מכון ויצמן. כשנכנס לתפקיד ב- 1 בדצמבר, בגיל 47, היה לנשיא הצעיר ביותר שכיהן במכון. מחקרו של פרופ' זייפמן מתמקד בפיסיקה אטומית ומולקולרית, בדגש על פירוק מולקולות באמצעות אינטראקציות בין אלקטרונים או בין פוטונים. נושאים אלה קשורים לא רק לדינמיקה מולקולארית, אלא גם להבנה של הפלסמה במעבדה ובחלל החיצון. פרופ' זייפמן שואף להבין כיצד נוצרות מולקולות בעננים בין-כוכביים. בניסויו משתמש פרופ' זייפמן ב"טבעת אחסון", התקן מתקדם שבו נעים יונים מולקולאריים במעגל בתוך ואקום במהירות של כ- 10,000 קמ"ש. כך נוצרים בתוך "טבעת האחסון" יונים "חמים" אשר מקוררים לטמפרטורות נמוכות הדומות לאלה שבין הכוכבים. פרופ' זייפמן פיתח גרסה משופרת של "מלכודת יונים" לחקר תגובות מולקולאריות, וכך יצר גרסת מעבדה קומפקטית של "טבעת אחסון" (בניגוד ל"טבעת אחסון" הקיימת שהיא בדרך כלל גדולת ממדים ויקרה ביותר). בנוסף לכך פיתח שיטה חדשה לאחסון יונים לטווח ארוך. חידושים אלה אפשרו לו ליצור במעבדה חלק מהתנאים אשר קיימים בחלל הבין-כוכבי, כמו: סביבה קרה ודלה בחומר. פרופ' זייפמן שואף להבין את התנאים השוררים באזורים בהם נוצרים כוכבים ובין השרידים של פיצוצים בחלל הקרויים סופרנובות. הוא היה בין המדענים שהוכיחו כי מים ממלאים תפקיד חשוב בקירור המערכת בתהליכי קריסה והתכווצות של עננים בין-כוכביים. פרופ' זייפמן פיתח שיטות חדשות להדמיה ישירה ותלת-ממדית של פירוק מולקולות, וכך הוביל לתובנות חדשות באשר לתהליכים כימיים בסיסיים. בנוסף למחקר מדעי הקדיש פרופ' זייפמן זמן רב ומאמצים רבים לחינוך מדעי לקהל הרחב, ובפרט לנוער. בנוסף הוא לימד קורסים אקדמיים שונים בטכניון ובמכון ויצמן. פרופ' זייפמן נשוי לז'ואל, פסלת בעלת תואר שני בפיסיקה. לזוג שני ילדים: איל ונוגה. פרופ' זייפמן ידבר בהרצאתו על המושג מצוינות: עד כמה המושג לא ברור שאפילו יש כאלה המנסים למדוד אותו. בהרצאה ינסה פרופ' זייפמן לתאר איך ניתן ליצור סביבה המזהה מצוינות בסבירות גבוהה, התומכת בה, אך אינה מתיימרת למדוד אותה. 23

24 24

25 ד"ר ארנה ברי סגנית נשיא ב- Corporation EMC ומנהלת תחום החדשנות והצמיחה במרכזי המצוינות ב EMEA ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב- Corporation EMC ומנהלת תחום החדשנות והצמיחה במרכזי המצוינות ב- EMEA (ישראל, אירלנד, מצרים, רוסיה) ובארה"ב (יוטה ודרום קרוליינה), היא מנהלת בכירה, מדענית ויזמת בעלת ניסיון של יותר מ- 25 שנה בתעשיית המדע, הטכנולוגיה וההון סיכון בישראל. ד"ר ברי מוכרת בזכות פועלה לקידום המצוינות, היזמות והחדשנות בתעשייה הישראלית. ד"ר ברי מילאה מגוון תפקידי מפתח בעלי השפעה ציבורית וחברתית במהלך הקריירה שלה, בהם: המדען הראשי של משרד התמ"ת בממשלת ישראל וראש מינהל המו"פ התעשייתי במשרד התמ"ת; שותפה להקמת חברת "אורנת טכנולוגיות תקשורת" שנמכרה לסימנס; יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי,(IVA) יו"ר קרן "בירד ישראל-ארה"ב", ושותפה עצמאית בקרן הון סיכון "ג'מיני". כמו כן החזיקה בתפקידי ייעוץ וניהול מחקר מדעי בחברות פיברוניקס,,IBM אינטל, אלביט ו- UNISYS וכיהנה כדירקטורית בחברות רבות, בהן.Primesense כיום לצד תפקידה ב- EMC, מכהנת ד"ר ברי כיו"ר לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה, כחברת נשיאות האיגוד לאלקטרוניקה והתוכנה, כיו"ר הוועד המנהל במכללה האקדמית ת"א-יפו ועוד. לאחרונה קיבלה ד"ר ברי את אות "יקירת הנגב" מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על פועלה רב השנים לקידום חזון הנגב כאזור כלכלי-חברתי פורח. במסגרת פועלה הציבורי השתתפה ד"ר ברי במהלך השנים האחרונות, בין היתר, בוועדת "ברודט" ובוועדת "טישלר" שהוקמו לבחינת תקציב הביטחון של ממשלת ישראל. ד"ר ברי סיימה לימודי תואר ראשון (B.A) במתמטיקה ובחקר ביצועים באוניברסיטת חיפה; תואר שני (M.A) בסטטיסטיקה ובחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב; תואר שני נוסף (M.Sc) ודוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת דרום קליפורניה. במהלך לימודיה האקדמאים שימשה ד"ר ברי כעמיתת מחקר בחברת,RAND Corporation ועבודת הדוקטורט שלה בנושא "האצת חישוב" שפורסמה בשנת 1986, הוכיחה, לראשונה, כי תכניות מבוזרות מסוגלות לפעול מהר יותר. עבודת הדוקטורט שלה סללה את הדרך לפיתוחן של שיטות עיבוד מבוזרות, ואף היוותה בסיס למספר מאמרים מקצועיים, ביניהם המאמר המדעי Performance" Computer "and Reliability שפורסם בשנת בתום לימודי הדוקטורט השתתפה ד"ר ברי ביצירת התקנים ל- FDDI,SRB ו-.IEEE 802.1D בכנס תרצה ד"ר ברי על הנושא: "ברק בעיניים - רגש, אינטליגנציה, ביטוי אישי והצלחה". 25

26 26

27 משתתפי הפאנל- אי של מומחים ב- e ודאות לזכרה של ד"ר אריקה לנדאו ז"ל ד"ר אריקה לנדאו לבית שכנר נולדה בשנת 1931 בעיר צ'רנוביץ שברומניה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחה משפחת שכנר למחנות ריכוז עד סוף המלחמה. ארבע שנים של סבל רב הטביעו את חותמן על אריקה בת העשר. בשנת 1947 עלתה לארץ ישראל יחד עם אמה החולה, לא לפני ששהו במחנה לעולים בלתי לגאליים בקפריסין. כדי לפרנס אותה ואת אמה יצאה לעבוד כפועלת במפעל לטקסטיל, שם הכירה את בעלה, שלומי לנדאו, שהיה מנהל המפעל. בשנת 1960 החלה ללמוד פסיכולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. את התואר מוסמך היא למדה בתל אביב בתחום פסיכולוגיה. לאחר שסיימה בשנת 1965, נסעה לגרמניה, לאוניברסיטת מינכן, שם סיימה את הדוקטורט בפסיכולוגיה של היצירתיות. בשנת 1968 כששבה לישראל, הקימה את המחלקה לחינוך במוזיאון הארץ והחלה לעבוד עם ילדים על פיתוח יצירתיות ועם מבוגרים כפסיכותרפיסטית. בשנת 1969 ייסדה את מה שעתיד היה להיות למפעל חייה - המכון לקידום נוער שוחר אמנות ומדע שליד מוזיאון הארץ ("מכון אריקה לנדאו"; כיום הוא נקרא המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות). המכון עוסק בהעשרת הילדים מגיל הגן ועד סוף כיתה ט' בנושאים שונים בגישה בין-תחומית: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנות. מאז היוסדות המכון למדו בו כ- 40,000 ילדים. לנדאו הייתה חברה במספר ארגונים ישראליים ובינלאומיים. בנוסף לימדה בחוג לפסיכותרפיה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב. בכתביה ובהרצאותיה עובר כחוט השני המסר העיקרי של אישיותה: יצירתיות, אחריות, אהבת האדם והארץ ותרומה לחברה. בשנת השישים למדינת ישראל זכתה ד"ר לנדאו להיות אחת ממדליקי המשואות ביום העצמאות. לנדאו הייתה אלמנה ולא הביאה ילדים לעולם. היא נפטרה באוגוסט 2013, בגיל

28 פרופ' עמי וולנסקי המדען הראשי, משרד החינוך פרופ' עמי וולנסקי המדען הראשי של משרד החינוך החל מ הוא מומחה בתחום מדיניות חינוך והשכלה הגבוהה, חוקר פורה בתחום רפורמות בחינוך ובתי ספר אפקטיביים, שותף במיזמים של ארגוני חינוך בינלאומיים העוסקים בדמותה של מערכת החינוך במאה ה- 21, שימש יועץ לשורה של ארגונים בולטים והיה אורח של מערכות חינוך רבות בעולם. בשנת 1991, עם תום לימודי הדוקטורט באוקספורד, הצטרף וולנסקי לסגל בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עמד בראש התכנית למדיניות החינוך במסלול לימודי תואר שני במנהל ובארגון בחינוך בתל אביב ולימד במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. פרופ' עמי וולנסקי מילא במשך כשלושים שנה תפקידים בכירים במשרד החינוך, קידם נושאים רבים: שימש כיועץ להשכלה גבוהה לארבעה שרי חינוך; יזם את מעבר בתי הספר לניהול עצמי והנהיג כ- 700 בתי ספר במעבר לשיטת הניהול החדשה. כסגן המנהל הכללי לתכנון של המשרד עסק בהיבטי תכנון רחבים נוספים בהם קידום מדיניות מורים, חלופות לבחינה הפסיכומטרית, ייזום תכנית "בגרות אלפיים" עם צה"ל. פרופ' וולנסקי פרסם מאמרים וספרים בתחום מחקרו הן על ישראל והן על מערכות חינוך ובכללן: אנגליה, ארצות הברית, קנדה, יפן וסינגפור. ד"ר ליאת בן דוד סופרת ואשת חינוך ד"ר בן דוד היא אשת חינוך וסופרת. את הדוקטורט שלה עשתה במכון ויצמן בביולוגיה מולקולרית. מאז שנות התשעים היא עוסקת בתחום החינוך בכלל, והחינוך המדעי-טכנולוגי בפרט. היא ניהלה את התכנית הלאומית לחינוך מדעי-טכנולוגי במרכז לחינוך מדעי באוניברסיטת תל- אביב, עסקה בהכשרת מנהיגות מורים והקימה מרכזי למידה בתחומים שונים בארץ ובחו"ל. ד"ר בן דוד פרסמה למעלה מעשרים ספרים, ובהם ספרי לימוד לתלמידים ולמורים, ספרי עיון, שני ספרי ילדים ורומן. בשנת 2001, יצאה לשליחות קהילתית בארה"ב מטעם הסוכנות היהודית, שם הקימה מרכז קהילתי לחינוך יהודי-ציוני. לאחר חזרתה עבדה בג'וינט והקימה את "מרכז הידע והלמידה הארצי של אשלים - מיד"א", העוסק בפיתוח למידה וידע בקרב אנשי מקצוע העובדים עם ילדים ונוער בסיכון. במסגרת זו הקימה וערכה את כתב העת המקצועי של אשלים, "עט השדה". מאז אוגוסט 2011 ד"ר בן דוד היא מנכ"לית קרן וולף, המעניקה פרסים בתחום המדעים והאמנויות ופועלת לקידום המצוינות המדעית והאמנותית בישראל. ד"ר בן דוד עוסקת בפילוסופיה של החינוך, המדע והטכנולוגיה ובקשר בינם לבין התפתחות התרבות האנושית, תחומים עליהם היא מרצה ואותם היא מלמדת במסגרות שונות. בשלוש עשרה השנים האחרונות, ד"ר בן דוד מפרסמת באופן קבוע בלוג שבועי הנקרא "רגע לפני שבת" שבו מאמרים, טקסטים הקשורים לפרשת השבוע, שירים, סיפורים קצרים וטורים אישיים. 28

29 שלומית רחמל מנהלת האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך שלומית רחמל החלה את דרכה בשדה החינוך כמורה חיילת לתלמידים עולים בדימונה. מאז התמחתה בפדגוגיות המותאמות למגוון של אוכלוסיות תלמידים הבאים מרקע חברתי-כלכלי חלש בגילאי בתי הספר היסודי והתיכון. את דרכה המקצועית בהוראת מחוננים החלה בתיכון "אחד העם" בפתח תקווה, שם חינכה שלומית כיתות מחוננים ולימדה היסטוריה, יזמה וריכזה את מסלול המחוננים בבית הספר. שלומית הייתה מדריכה בתחום המחוננים במחוז תל-אביב. החל משנת 1991 עבדה כמפקחת במחלקה ל"מחוננים ולנוער שוחר מדע", ובשנת 1996 נתמנתה למנהלת המחלקה. בהנהגתה ובהובלתה התרחבה הפעילות, ובשנת 2006 נוסף תחום טיפוח המצטיינים למחלקה שהפכה לאגף. בשנת 2004 יזמה את הקמתה של ועדת-היגוי למחוננים ולמצטיינים אשר כוללת אנשי אקדמיה, רוח ויצירה בתחומים השונים ואשר מסייעת לאגף בגיבוש מדיניות כוללת לאוכלוסיית המחוננים והמצטיינים. כיום האגף מתווה מדיניות, מנחה ומפעיל תכניות רבות ומגוונות לטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים החל מהקדם היסודי ועד סוף התיכון, במסגרות ארציות, על- אזוריות, יישוביות ובית ספריות. במהלך השנים קידמה ופיתחה רחמל את תחום טיפוח המחוננות בארץ והובילה אותו להישגים ולפריצות דרך שאף זכו להכרה ולהוקרה בארץ ובעולם. היא מוכרת כמומחית בינלאומית בתחום, ובתוקף זאת היא מתבקשת לארח משלחות מהעולם הבאות ללמוד את הנושא, ומוזמנת תדיר להציג את המערך הייחודי בו מדינת ישראל מטפחת תלמידים מחוננים ומצטיינים, הכולל איתור התלמידים ומסגרות הלימוד המוצעות לתלמידים המאותרים בכנסים לאומיים. שלומית השתתפה בכנסים בינלאומיים רבים כמו בדרום קוריאה, בצ'ילה, בהונגריה, בצ'כיה, בהודו, בארה"ב ובגרמניה. שלומית בעלת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית ובוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית. היא פרסמה יחד עם ד"ר רחל זורמן ואילנה שקד את הספר "עקרונות לפיתוח תכניות לימודים ייחודיות לתלמידים מחוננים" וכן מאמרים שונים בכתבי עת מקצועיים, ופרקים בספרים העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים. בסוף שנת הלימודים הנוכחית ולאחר 17 שנות ניהול האגף למחוננים ולמצטיינים פורשת שלומית לגמלאות. 29

30 נדב ברנדשטטר יזם צעיר מייסד ומנכ"ל של חברת,WebPick Internet Holdings אחת מקבוצות האינטרנט הגדולות שקמו בישראל. בעל תוארMBA במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מראשית 2014 שותף בפיתוח והקמה של קרן 'הון סיכון' Krypton המתמחה בהשקעה וליווי של חברות סטרטאפ מתחילות. נדב עבד ב-( DOX (Amdocs במגוון תפקידים: מנהל פיתוח עסקי בכיר, אחראי לבניית תכנית השותפים של Amdocs במחלקת המדיה והפרסום ומנהל שיווק בכיר ב-.Amdocs VAS כמו כן עבד נדב בתעשיית הפרסום, כמתכנן קמפיינים עבור חברות כגון:.Proctor & Gamble, Coca Cola נדב כתב מאמרים בנושאים המשלבים טכנולוגיה וסוציולוגיה כגון: "Life" Life Caching",,"Outsourcing ומאמריו מפורסמים בעיתונים מובילים. ניר מגרפטה ניר תלמיד כיתה י"ב בתיכון למדעים בלוד. ניר משתתף השנה בתכנית "מנחים-עמיתים" לטיפוח מחונני על בישראל. מנחה-עמית של ניר הוא פרופ' אבישי גל ים, מכון ויצמן. בשעות הפנאי אוהב ניר לעסוק במדע ובטכנולוגיה. הוא חבר בקבוצת רובוטיקה בבית ספרו ומשתתף בתכניות מדעיות שונות. ניר נחשף לתכנית "מנחים-עמיתים" דרך מורה בבית הספר, וכבר מהשלב הראשון הבין שלעסוק במחקר יהיה הדבר הבא שיאתגר אותו. המחקר עסק בגישה חדשה לסיווג סופרנובות, שהן כוכבים המסיימים את חייהם בפיצוץ המגיע לבהירויות של גלקסיה שלמה. בתחילה, מטרת המחקר הייתה למצוא דרך חדשה לסיווג סופרנובות, שממנה יהיה ניתן גם להסיק ידע אודות התהליכים הפיסיקאליים המתרחשים בתהליך הפיצוץ העצום. מטרה זו הושגה, ובדרך התגלה עוד ממצא. במקביל למחקר דומה, המחקר הוכיח כי עד כה סיווג הסופרנובות שנחקרו נעשה בצורה מלאכותית, בו הפרידו אותן לשתי קבוצות, היה לא מדויק. בפועל, אין שתי קבוצות נפרדות אלא רצף בין שני מצבי קיצון. ממצא זה העניק משמעות נוספת ומעניינת לכותרת המחקר גישה חדשה לסיווג סופרנובות. ניר מציין כי השתתפותו בתכנית וההתנסות במחקר, היו חוויה מדהימה שהקנתה לו כלים לחיים. 30

31 תערוכת חקר תקצירי עבודות חקר של תלמידים במסגרות לימוד של האגף כיתות מחוננים מרכזי מחוננים ומצטיינים תכנית "אמירים" 31

32 32

33 נושא עבודת החקר: קראטה כדרך חיים מטרת העבודה: החוקרת: שיר מעוז, כיתה ה' שם מנחה: לאה עזר החינוכית: כיתת מחוננים, ביה"ס דוד ילין, חיפה המסגרת במשך כשבע שנים אני מתאמנת בקראטה בשיטת "שוטקאן ריו". תמיד התעניינתי במקורותיה של השיטה ובהשפעתה על התנהגותם של המתאמנים בה. זו עבורי הזדמנות לחקור את התחום לעומק. שאלת החקר: מהם מאפייני האישיות של לוחם קראטה הבאים לידי ביטוי בהתנהגותו? שיטת החקר: קראטה הינה אמנות לחימה שמקורה באי היפני אוקינאווה. פירוש המילה "קראטה" הוא יד ריקה, ואכן באמנות לחימה זו אין שימוש בכלי נשק. המתאמנים בשיטת לחימה זו מתרגלים את הידע שלהם באמצעות הקראטה. סיווג ודירוג המתאמנים נעשה על פי צבעי החגורות שלהם. מתאמן באמנות לחימה זו נדרש לקבל על עצמו מנהגים תרבותיים ולהפוך את התרגול בשיטה זו לדרך חיים. מאחר שמדובר באימוץ "דרך חיים", בחרתי לבדוק האם לאנשים הבוחרים להפוך ללוחמי קראטה יש מאפייני אישיות דומים המתאימים לדרך חיים זו. על מנת לענות על השאלות ששאלתי את עצמי בנושא ערכתי ראיונות עם שבעה מתאמנים ותיקים (המתאמנים באמנות הלחימה מעל 7 שנים). כל המרואיינים שלי נשאלו אותן שאלות. להלן דוגמה של אחת השאלות: מהם, לדעתך, המאפיינים של לוחם הקראטה? ניתחתי ניתוח איכותני את התשובות שקיבלתי, מצאתי קטגוריות משותפות והסקתי מסקנות. ממצאי העבודה ומסקנותיה: מהחקר עלה כי לוחמי הקראטה מתאפיינים בהתמדה, רואים חשיבות בשמירה על ערכי המורשת ובהנחלתם לדורות הבאים, בעלי מוטיבציה להצליח בתחומי החיים בהם הם עוסקים, סקרנים, חרוצים וצנועים. תוצרי העבודה והשלכותיה: באמצעות העבודה הכרתי לעומק תחום בחיי שלו אני מקדישה זמן ניכר והוא חשוב לי מאד. הליך החקר שביצעתי אפשר לי להכיר תופעה המתרחשת אצל אנשים הבוחרים לעסוק באמנות לחימה זו. בעקבות הממצאים והמסקנות מתהליך זה אני מקווה שאנשים רבים יותר יבחרו לעסוק באמנות זו על מנת שהחברה שלנו תהייה טובה יותר ונעימה יותר לאנשים החיים בה. כיתות מחוננים 33

34 נושא עבודת החקר: מעמד האישה ביוון העתיקה שם החוקרת: נגה צולר, כיתה ה' מנחה: לאה עזר המסגרת החינוכית: כיתת מחוננים, בית הספר "דוד ילין", חיפה מטרת העבודה: במסגרת הנושא האישי ביצעתי תהליך חקר בנושא מעמד האישה ביוון העתיקה. סקרנותי התעוררה לאחר שקראתי רבות על נשים במיתולוגיה היוונית ולמדתי גם על מעמד הנשים האמיתיות ביוון הקדומה. שאלת החקר: מהם ההבדלים בין הנשים ביוון העתיקה לנשים במיתולוגיה היוונית? שיטת החקר: על מנת לענות על שאלת החקר השתמשתי בהשוואה של נתונים אותם דליתי ממקורות מידע שונים. ראשית אספתי מידע כללי על נשים ביוון העתיקה. מצאתי הפניות לספר בשם "בדמות עכביש היא טווה את חוטיה" שהוא אוסף מאמרים בנושא דימוי האישה ביוון הקדומה שנכתב ע"י ד"ר ציונה גרוסמרק, המתמחה ביוון העתיקה. פניתי לד"ר גרוסמרק וערכתי ראיון עומק עמה. בנוסף איתרתי הקלטות של תכניות הרדיו של פרופ' מיכאל הרסגור "שעה היסטורית" שהוקדשו לדמות האישה "כעונש" ביוון העתיקה. ביצעתי השוואה לפי קבוצות הנשים השונות גם בחיים היווניים וגם במיתולוגיה היוונית תוך בחינת מאפיינים של חופש וזכויות מול עבדות וחובות. מההשוואה שערכתי הסקתי מסקנות. בנוסף, בהתאם להתרשמותי מהדמויות השונות של הנשים ביוון ובמיתולוגיה ציירתי מספר ציורים המייצגים דמויות אלו לפי תפיסתי. ממצאי העבודה ומסקנותיה: ברצוני להציג את ממצאי החקר במיצג זה: 34 מסקנות: דמותן של האלות והגיבורות במיתולוגיה היוונית הושפעה מהאידיאל הגברי ששלט ביוון ועוצבה על ידו והן היו כגברים בגוף של אישה. הסיבה לכך, לדעתי, היא שכך הסיפור המיתולוגי היה מעניין יותר את השומעים ואפשר להם להזדהות עם הדמויות. תוצרי העבודה והשלכותיה: החקר שערכתי הצביע על פער גדול בין היחס לנשים ביוון העתיקה לבין ההתייחסות אליהן כדמויות מיתולוגיות. הדמויות הנשיות במיתולוגיה נתפסות כנשים חזקות, מובילות ופורצות דרך, לדוגמא: אטלנטה הייתה ציידת, אתנה הייתה אלת החוכמה, האמנויות והמלחמה. באותה תקופה רק הגברים עסקו בתחומים אלו. לעומתן הנשים ביוון העתיקה היו חסרות השפעה בניהול החברה וחייהן התנהלו לפי רצון הגברים במשפחה. באמצעות הכנת העבודה הכרתי לעומק תחום המעניין אותי באופן אישי והוא מגדריות. המשכתי לקרוא בנושא וכיום אני מרחיבה את השכלתי בנושא מעמדה של האישה בחברה המודרנית.

35 נושא עבודת החקר: השפעת מלחים על גדילת צמחים מבוא: שם החוקרים: רונית זיסו, אנה ז'וקוב, יובל בקר מנחה: חדוה נוי המסגרת החינוכית: כיתת המחוננים, חט"ב "רשיש", פתח תקווה דשן כימי הוא צורת דישון המבוססת על מלחים, המתמוססים במים ויוצרים תגובה כימית עם סוכרים וכך מזרזים את תהליכי גדילת הצמח. שלושת המלחים העיקריים החשובים לגדילת הצמח הם חנקן, זרחן ואשלג. יתרונותיו של הדשן הכימי הם ייצורו באופן המבוקר במפעל והיחסים הקבועים והמדודים בין מרכיביו. עם זאת נושא הדשן הכימי שנוי במחלוקת מכיוון שמלחים בכמות מסוימת עלולים לגרום בעיות, ביניהן: שיבוש מחזורי המלחים. סביבה מומלחת מדי לתא עלולה למנוע פעפוע של מים לתא שבעקבותיה הוא לא יקבל מספיק מים. שאלת החקר: מהי השפעת ריכוז המלחים באדמה על גדילת הצמח? השערה: המלחים עוזרים לגדילת הצמח, אך רק עד ריכוז מסוים: אנחנו משערים שצמח שיומלח לפי הוראות מבוקרות יגדל הכי טוב, וצמח שיומלח מעבר להוראות היצרן יתייבש. מהלך הניסוי: גידלנו צמחים (ציפורני חתול) במשך שבועיים בשלוש קבוצות. בכל קבוצה היו 3 צמחים: קבוצה ראשונה: צמחים שדושנו בתערובת מלחים לפי הוראות היצרן. קבוצה שנייה: צמחים שדושנו בתערובת מלחים בכמות הגדולה פי שניים מאלה שבקבוצה הראשונה. קבוצה שלישית: קבוצת הבקרה. הצמחים בה לא דושנו. לאחר שבועיים, מדדנו את גובה הצמחים, את גודל העלים, את מספרם ואת צבע העלים. תוצאות: לאחר שבועיים קבוצה - 1 דשן בכמות ממוצעת קבוצה - 2 דשן בכמות כפולה קבוצה 3 (בקרה) - ללא דשן כיתות מחוננים מספר העלים רוחב העלים (ס"מ) גובה (ס"מ) צבע העלים ירוק כהה + חום ירוק כהה מסקנות: דישון צמחים באמצעות מלחים משפיע על הגדילה של הצמחים. בנוסף צבעם מתבהר והם נראים בריאים וזקופים. בניסוי שערכנו מצאנו שצמחים שדושנו כהלכה התפתחו טוב יותר מהצמחים בקבוצת הבקרה. מכאן אנו ניתן להסיק כי הגדילה הושפעה משימוש במלחים כאמצעי דישון. עם זאת עלייה לא מבוקרת בריכוז המלחים פוגעת בגדילת הצמח ואף עלולה לגרום להתייבשותו. לסיכום, מלחים עוזרים לגדילתם של צמחים, אך רק עד ריכוז מסוים. 35

36 נושא עבודת החקר: ייצוג הנאצים והנאציזם בקריקטורות שפורסמו בארצות הברית ובבריטניה מטרת העבודה: שמות החוקרים: תומר ביסטרוב לוי ואדם שמיר, כיתה י"א מנחה מבית הספר: דליה בן אסא מלווה מטעם האוניברסיטה: אוהד רייס המסגרת החינוכית: כיתת מחוננים, תיכון "אחד העם", פתח תקווה במסגרת העבודה ביצענו חקר מקיף על הקריקטורות שפורסמו בבריטניה ובארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה, ניתחנו אותן וניסינו להסביר כיצד הן שיקפו את הדעה העולמית על מצב המלחמה באותו זמן. שאלת החקר: כיצד יוצגו הנאצים והנאציזם בקריקטורות שפורסמו בארצות הברית ובבריטניה? שיטת החקר: כדי להסיק מסקנות מהקריקטורות ולהבין כיצד הן מציגות את גרמניה הנאצית ואת היטלר, השתמשנו במודל תבניתי אשר בעזרתו ניתחנו את הקריקטורות. המודל הורכב משלושה חלקים: הראשון הינו תיאור יבש של המוצג בקריקטורה, העוזר להבנת הסיטואציה הכללית והנעשה בה. בחלק השני יש סקירה קצרה של הרקע ההיסטורי שקדם לקריקטורה, כך שהמסר שהקריקטורה מנסה להעביר יתבסס על הידע המוקדם. החלק השלישי והאחרון מקשר בין שני החלקים הראשונים, ובו מנסים להבין את הנושא של הקריקטורה ואת הביקורת שהיא מעבירה. כך בעזרת המודל שפיתחנו אפשר להסביר כמעט כל קריקטורה מהתקופה. את הקריקטורות סידרנו על פי נושאים, ובכל נושא מכיל בתוכו מספר קריקטורות. בסוף הנושא יש סיכום של הדפוסים והרעיונות שחוזרים על עצמם וכך ניתן להבין באופן כללי את הרעיון שמועבר. ממצאי העבודה ומסקנותיה: לאחר שניתחנו את הרקע ההיסטורי הכללי של מלחמת העולם השנייה, בדקנו מגוון קריקטורות במגוון נושאים הקשורים למלחמה (התייחסות למנהיגי גרמניה, התייחסות לצבא גרמניה, התייחסות לברית המועצות, התייחסות למדינות אירופה), ביצענו סינתזה והגענו למספר מסקנות. מכל הטענות שהוכחנו הדמות המצטיירת של הנאציזם היא ערבוביה של דימויים חופפים. הטיפשות ניצבת לצד הרוע, חולשת האופי לצד חוסר האנושיות והבורות ליד המסירות העיוורת. הנאצים שיוצגו לאורך תקופה ארוכה, השתנו במהלכה, ולכן יש התפתחות בדימוי שלהם, וייצוג דמותם השתנה. הקריקטורות והביקורות על השלטון הנאצי השתנו רבות במהלך תקופת שלטונו של היטלר, לכן הדימויים דומים זה לזה אך לעיתים גם סותרים. החקר כולו הינו תלוי זמן ותלוי נסיבה. לכן יש קושי להגדיר כזו תקופה במספר רעיונות בסיסיים. 36

37 תוצרי העבודה והשלכותיה: החקר שביצענו העניק לנו דרך להסתכלות שונה על אירועי מלחמת העולם השנייה. כך יכולנו לראות מנקודת המבט הביקורתית של הציבור באותה התקופה את הדברים שעיצבו את המלחמה כולה. כמו כן הראה לנו החקר עולם חדש של קריקטורות אשר מבקרות ביקורת בצורה חריפה ובועטת את האירועים הקריטיים בעזרת תמונה אחת, ללא צורך בכתבות גדולות מהתקופה או בספרי היסטוריה. מעבר לכך הצענו גם רעיונות לחקר נוסף בנושא: חקר שבו הייצוג יתחלק לפי תקופות זמן, ולא לפי נושאים, כך שיהיה ניתן להבין את ההלך הרוח התקופתי ולא הכללי. או לחילופין ניתן לבדוק קריקטורות מאזורים גיאוגרפים שונים, כגון ברית המועצות, כדי להבין את הביקורות גם מצדו האחר של המתרס. כיתות מחוננים 37

38 נושא עבודת החקר: משחק חצר מחומרים ממוחזרים למיתון האלימות בקרב התלמידים בהפסקות הגדולות שמות החוקרים: אבגי ירדן, גואטה מתן, גרייב דניס, יזרעאלב אופיר, קביץ יהונתן, קספין טוני וריאבושקין רונן, כיתה ט' מנחה: ד"ר עדנה בן-יצחק מונסליזה המסגרת החינוכית: כיתת מחוננים, בתיכון עירוני מקיף א', באר שבע שאלת החקר: כיצד הפעלת משחק חצר העשוי מחומרים ממוחזרים תשפיע על מיתון האלימות בקרב התלמידים בהפסקות הגדולות? העבודה עוסקת במשחק חצר "ירוק", והיא משלבת שני נושאים: א. פתרון לפסולת מוצקה שאין לה שימוש (לוח כיתה שהוסר לאחר התקנת לוח "חכם", ניירות משומשים שהפכו לעיסת נייר וכד') ב. שימוש "במשחק הירוק" על מנת ליצור תעסוקה חיובית בהפסקות הגדולות, ותוך כדי כך המשחק מילוי שאלונים העוסקים במשחק הירוק והממפים את דעות התלמידים על יעילות הפעלתו למיתון אלימות בהפסקות מהלך העבודה: א. תכנון ובניית לוח המשחק והרכבים ב. בניית שאלון שהתלמידים ענו עליו. בשאלון שולבו שאלות בתחום המידע האישי ותחום ההתעניינות, מידת העניין במשחקי לוח, מתחום מיחזור פסולת מוצקה, האלימות ודעה אישית. תוצאות החקר: המשחק חצר נבנה והופעל בהפסקות הגדולות ובהן אף חולקו השאלונים. מניתוח 60 השאלונים עולה כי 81% מהתלמידים שענו על השאלונים הביעו את תמיכתם בשימוש חוזר בחומרים ובניצול פסולת מוצקה לבניית משחקי חצר. 53% מהתלמידים שענו על השאלונים חושבים שיש מעט אלימות בחצר ביה"ס ושלמשחקי חצר אין השפעה על אלימות 18% חושבים שיש אלימות רבה ושלנוכחות משחקי חצר אין השפעה כלל 7% טוענים שיש אלימות רבה ושלמשחקי חצר יש השפעה 12% חושבים שיש מעט אלימות ושלמשחקי חצר יש השפעה לטובה מתוך התלמידים שענו על השאלונים 12% היו מעוניינים שהמשחק יופעל פעם בשבוע, 31% היו מעוניינים שהמשחק יופעל לפחות פעמיים בשבוע, ו- 14% אף 3 פעמים בשבוע כלומר 57% מהתלמידים מעוניינים בהפעלת המשחק. 38

39 נושא עבודת החקר: סוגיות בנושא תורה ומדע שם החוקרים: איתי דיקן, הראל בניטה, שי טננבוים, גל גדות, אופיר טייב, ירדן לייטנר, מלכיה גרוס, משה בורוכוב, חנניה מט, אביה ימיני, כיתה ט' מנחה: הרב יאיר מירון המסגרת החינוכית: כיתת מחוננים, ישיבה תיכונית "תורה ומדע" ליד מכון לב, ירושלים מטרת העבודה: כבית ספר ששם לעצמו מטרה להצטיין בשני תחומים כאחד, תורה ומדע, חשנו צורך לבדוק את היחסים בין שני התחומים הללו: בין תורת ישראל, שלעיתים מזוהה עם שמרנות, היצמדות למסורת ולעבר לבין המדע שמסמל חדשנות, התקדמות ויצירתיות. כיתות מחוננים שאלת החקר: האם יש סתירות שלא ניתנות לגישור בין הגישה המדעית לתופעות שאנו רואים בעולמנו לבין הגישה של חז"ל? האם אכן המדע "המציא את הגלגל" או שאפשר למצוא כבר במקורות חז"ל הקדומים מושגים וגישות מדעיים שנדמה לנו שהומצאו רק מאוחר יותר? ממצאי העבודה ומסקנותיה: התוצר הינו קובץ מאמרים נבחרים בו כתבו התלמידים את מסקנותיהם תוך ניתוח המקורות. במאמר הראשון הנושק לתחום הפסיכולוגיה דנים הכותבים בשאיפה לשמחה על פי היהדות. על פי התפיסה שמציגים הכותבים השמחה איננה רגש ספונטני חולף, אלא מצב שמגיע מתוך עבודה פנימית. במאמר השני מציגים הכותבים עובדות מדעיות שמקובל לחשוב שהן תגליות של מאות השנים האחרונים, אולם הן נעוצות בדברי חכמינו לפני אלפיים שנה. במאמר השלישי דן הכותב בנקודות ההשקה המרכזיות בין תורה למדע ובודק האם ניתן ליישב את הסתירות. שלושת המאמרים הבאים עוסקים בנושאים ממוקדים: יחס ההלכה לזכויות על קניין רוחני (זכויות יוצרים) - נושא שעולה יותר ויותר עם התקדמות טכנולוגיית המידע; מדיניות ה"חיסול הממוקד" בעיניים הלכתיות; ובעיות מתמטיות בספרות ישראל. המאמר האחרון מפרי עטם של התלמידים עוסק במיסטיקה ביהדות ודן במשמעויות של "ספר היצירה". הקובץ מעוטר בשני מאמרים מפרי עטם של המורים. מר חיים שנדוביץ, המורה למחשבים, דן במקורות למנהג נטילת הלולב, ומחנך הכיתה, הרב יאיר מירון, דן בבעיה המטרידה מחנכים רבים במגזר הדתי - מהו המינון הרצוי של לימודי מחשבת ישראל ביחס ללימודי תלמוד והלכה. תוצרי העבודה והשלכותיה: מטרת העבודה הייתה לחזק אצל התלמידים את התפיסה שתורת ישראל על כל ענפיה חוברת לתחומים רבים שאינם נוגעים רק להלכה ולאורח חיים, אלא גם לחקר מדעי. בעבודה מצאנו שדברים ומסקנות שאנו בטוחים שהם תוצאה של דינמיות וחדשנות עכשוויות מופיעים שנים רבות קודם. בד בבד עם התקדמות הטכנולוגיה והתרבות ניתן למצוא בתוך מסגרת ההלכה גם מענה לשאלות מודרניות ועכשוויות. 39

40 נושא עבודת החקר: הקשר בין תזונה ודיאטה לבין חשיבה מתמטית שם החוקר: רם פדה, כיתה ח' בשנה"ל תשע"ג מנחה: גני בר המסגרת החינוכית: מרכז המחוננים והמצטיינים "טכנודע", גבעת אולגה תקציר: בחקר זה החלטנו לבדוק את השפעות התזונה (דיאטה) על היכולות הקוגניטיביות. החקר נערך בקרב תלמידים מחוננים בגילאי חטיבת הביניים ונערך במטרה להשיג מידע על ההשפעה של סוגי מזון שונים ותרומתם ליכולות הלימודיות לטווח הקצר. המזונות נבחרו על בסיס ערכם התזונתי והמורכבות שלהם במטרה לאפיין קבוצות מזון שונות ולא מזון בפרט. קיווינו למצוא מזון המשפר את החשיבה בצורה משמעותית על מנת לענות על השאלה "מה לאכול לפני המבחן?" ואולי גם להפריך כמה מיתוסים. מטרת העבודה: לבדוק האם תזונה משפיעה על הישגים לימודיים ואם כן, לאיזה סוג תזונה יש השפעה רבה יותר. באופן ספציפי: האם לאכילה מקבוצות מזון שונות יש השפעה דיפרנציאלית על הישגים בידע כמותי. שאלת החקר: כיצד אכילה בכלל ואכילת סוגי מזון שונים (פחמימות/שומנים, מזון עשיר בחלבונים ופירות) משפיעות על היכולת המתמטית אצל נערים ונערות מחוננים בגילאי חטיבת הביניים? השערה: השערתנו היא שהמזון שיתרום לשיפור הביצועים הינו המזון העשיר ביותר בחד-סוכרים (גלוקוז) ובדו- סוכרים (סוכרוז), כיוון שמשך הזמן בין האכילה לביצוע המבחן הוא קצר (כ- 5 דקות), וסוכרים אלו יתפרקו יותר מהר והאנרגיה תגיע מהר יותר לתאים. שוקולד הוא מזון העשיר בגלוקוז וסוכרוז, לכן בדקנו אותו. מהלך החקר: את שאלת החקר בדקנו באמצעות מקבצי תרגילים שעל התלמידים היה לפתור לאחר צריכת מזון מסוים. יש לציין שהמבדק נעשה זמן קצר (5 דקות) לאחר צריכת המזון ולפיתרונו ניתן פרק זמן של 7 דקות כדי לתחום את השפעת המזון הנצרך. הבחנים נעשו בהפרש של שבוע תוך שמירה על עקביות המבחנים, על הזמן, על כמות המזון (20 גר') ועל פרק הזמן בין צריכתו לבין עשיית המבחן. תוצאות החקר: 45% מהנבדקים הושפעו לטובה מאכילה לפני המבחן בעוד ש- 30% האחרים הפגינו שליטה בתחום המתמטיקה ולכן האכילה לא השפיעה עליהם כלל (לטובה או לרעה). אצל 30% מהנבדקים נמצא הפרש של 7 נקודות בין ממוצע הציונים שלהם לבין הציון במבחן לאחר אכילת השקדים, דבר המראה ששקדים גרמו לשינוי חיובי ביכולות המתמטית הקוגניטיביות. 40

41 מסקנות החקר: ניתן לראות שאכילה משפרת את היכולות המתמטיות אצל מרבית האוכלוסייה הנבדקת. כמו כן ניתן להסיק שהמזון המשפר את היכולת המתמטית אצל אותה אוכלוסייה בצורה המשמעותית ביותר הוא שקדים טבעיים. המלצות והשלכות: בעקבות המסקנות אנו ממליצים לאכול שקדים לפני המבחן ובזמן המבחן כיוון שהוא המזון המשפר את החשיבה המתמטית בצורה הטובה ביותר. בנוסף אנו סבורים שיש קבילות לממצא זה גם במזונות להם הרכב דומה. לכן בפעם הבאה שאמא תשאל אותי מה לשלוח איתי לבוקר המבחן, אני אבקש שקדים! מרכזי מחוננים 41

42 נושא עבודת החקר: "מחשבון הקפאין" 42 החוקרים: מוחמד אבו חדיר, עבדאללה אלחטיב, אמיר בקיראת, שמות נתשה, כיתה ח' בשנה"ל תשע"ג מוראד מנחות: נדא עליאן וביאן אבוקטיש המסגרת החינוכית: מרכז המחוננים מזרח ירושלים, ירושלים בעקבות גידול היצע המשקאות והמזונות המכילים קפאין התעניינו בתופעת צריכתו ובמיוחד אצל בני נוער. בעבודה זו אנו מציעים את "מחשבון הקפאין" ככלי היכול להיות בהישג יד לחישוב צריכת הקפאין היומית והשוואה עם הערכים המומלצים. מטרת העבודה: הערכת השימוש ב"מחשבון הקפאין" במטרה לצמצם את הצריכה לטווחים המומלצים. שאלת החקר: מה ההשפעה של השימוש ב"מחשבון הקפאין" על צריכת הקפאין היומית מתוך הכמות המומלצת. ההשערה היא כי אחרי השימוש ב"מחשבון הקפאין" השימוש יפחת? שיטת העבודה: הכלי שהוצע "מחשבון הקפאין" הינו עלון מעוצב ומודפס שבו התלמיד צובע משבצות בהתאם לכמות הקפאין המוערכת שיש במזונות ובמאכלים אשר הוא צורך, והוא משווה את גובה העמודה לסקלה של טווחי הצריכה המומלצת לפי ממוצע נתוני משקל וגיל תלמידי חטיבת הביניים (נספח 1 ). לצורך בדיקת השערת החקר חיברנו שאלון "צריכה" הבודק את צריכת הקפאין היומית הממוצעת. השאלון כלל תפריט של משקאות ומאכלים המכילים קפאין. כל תלמיד סימן מתוכם את הכמות שהוא צורך בממוצע ביממה. השאלון וניטור צריכת הקפאין נעשו בהסתמך על מחשבון הקפאין של גוליגנו. בהמשך חיברנו שאלון "הערכה" לבדיקת שביעות רצון התלמידים מהשימוש במחשבון. בקבוצת הניסוי השתתפו 107 תלמידים מחטיבת ביניים אשר קיבלו שאלון "צריכה" והסבר לגבי אופן השימוש "במחשבון הקפאין". אחרי שבוע הם קיבלו את שאלון "צריכה" ו"הערכה". בקבוצת הביקורת היו 45 תלמידים אשר קיבלו שאלון "צריכה" לפני השימוש ואחרי שבוע מתום השימוש, ללא המחשבון. ממצאי העבודה ומסקנותיה: עבור כל תלמיד קיבלנו את נתוני צריכת הקפאין היומית לפני השימוש במחשבון ואחרי שבוע, את כמות הקפאין המומלצת לפי נתוני משקל וגיל, ומדדים לגבי שביעות רצון מהשימוש במחשבון. ניתוח של הנתונים ב- SPSS הראה שאחוזי צריכת הקפאין הממוצע מתוך הערך המומלץ הוא 81.05% לפני, 44.46% אחרי.(P-value=0.015) עבור קבוצת הביקורת קיבלנו 86.47% לפני, ו % אחרי. מתוצאות שאלון "הערכה" מצאנו ש- 50% מהתלמידים ציינו שהכלי קל לשימוש, 23% בינוני ו 7.7% קשה. בשאלה הישירה אם למחשבון הייתה השפעה על הצריכה היומית של הקפאין ענו 42.18% כן, 26.56% ציינו לא ו % לא יודע. ממצאי העבודה ניתן להסיק כי השימוש ב"מחשבון הקפאין" הוריד את אחוז הצריכה של הקפאין וכי חלק מהתלמידים ציינו את השפעתו בשאלה הישירה. אנו ממליצים להרחיב את החקר, לפתח את הכלי ולבנות מחשבון מותאם אישית. תוצרי העבודה והשלכותיה: בעבודה זו הצענו כלי ישים אשר השפיע על צריכת הקפאין בקרב תלמידי חטיבת הביניים. לעבודה זו יש השלכות על המודעות לנושא צריכת הקפאין ולחשיבותו כדי להוביל תהליך של שינוי התנהגותי.

43 נושא עבודת החקר: המנגנונים המולקולאריים שבאמצעותם מתקיים - Contact Inhibition מטא אנליזה מבוא: החוקרים: אביגיל רוזנר, כיתה ז', עמית שניידר, כיתה ח' שם ניר בסה מנחה: המסגרת החינוכית: מרכז מחוננים ומצטיינים "אופק", ירושלים התאים בגופנו מתחלקים ומכפילים את עצמם בתהליך מבוקר. התחלקות התאים ללא בקרה עלולה לקדם תהליך סרטני. כיצד מפסיקים התאים להתחלק? כשהתאים חשים צפיפות באמצעות קולטנים המשולבים בקרום התא. תהליך זה נקרא - contact inhibition עיכוב על-ידי מגע. תקינות הקולטנים חיונית לפעולות התא, לתגובותיו לסביבתו החיצונית ולתיאום פעולותיו עם סביבת התאים ושאר הגוף. הקולטנים מפעילים תגובות שרשרת של חלבונים בתוך התא, הנקראות קינאזות, המגיעות עד לגרעין התא והמשפיעות על תפקודו ובין היתר גם על התחלקותו. שאלת החקר: מהם המנגנונים המולקולריים באמצעותם מתקיימת תופעת ה- inhibition?contact שיטת העבודה: 1. איסוף המידע הקיים - למדנו על תהליך מעבר האותות אל תוך התא. חקרנו את המנגנונים המולקולאריים המתערבים והמפעילים את ה- inhibition contact בתאי אפיתל המעי הגס. לאחר למידה מעמיקה של המנגנון התמקדנו בשלושה סוגי קולטנים שונים המפעילים אותו: קדהרינים, אכינואידים ואינטגרינים. 2. מטא אנליזה של מאמרים - רוב המאמרים האקדמיים שסקרנו התייחסו אל הנושא רק כבדרך אגב ורק לאחד הרצפטורים. לעיתים המאמרים סתרו אחד את השני. הצלחנו לאסוף את כל המידע לתמונה כוללת אחת המשלבת בתוכה את שלושת הקולטנים. תמונה כזאת לא נמצאת באף מאמר עד היום. כך פרשנו עקב בצד אגודל, כל פעם את החוליה הבאה - את "השליח" הבא בשרשרת מעבר האותות. זיהינו חוליות המעורבות בכמה מסלולים שונים והן אלה המאפשרות השפעות הדדיות עד לחלבונים הסופיים המשפיעים על ביטויים של גנים ספציפיים. ממצאים: כאשר חלבון YAP נכנס לגרעין התא, הוא גורם להתחלקותו. חלבון YAP מזורחן אינו יכול להיכנס לגרעין. הפעלתשלושת הקולטנים משתתפת במניעת כניסתו של YAP לגרעין התא, ובכך מעכבת את התחלקותו. מניעת הכניסה של החלבון לגרעין התא מתבצעת באמצעות זירחונו: הקולטן אכינואיד מביא לזירחון של YAP באמצעות החלבונים SAV ו- MST במסלול.HIPO הקולטן אינטגרין מונע את עיכוב פעולתו של LATS שמזרחן את.YAP הקולטן קדהרין מרחיק את YAP המזורחן מהמסלול כדי שלא יחזור למצבו המקורי. מצורף תרשים שיצרנו המראה את הפעולה המשולבת של שלושת הקולטנים במערכת אחת. מסקנות והשלכות לחקר עתידי: המורכבותשזיהינו,וייתכןשהיאחלקית,מהווהמודללמורכבותהתהליכיםהמולקולארייםהמווסתיםפעילויותתאיות. ידעמפורטעלפעולתושלהמנגנוןברמההמולקולאריתמאפשרפיתוחשלתרופותביולוגיותשיפעלולהשבתהאיזון העדין במקרה של שיבוש מולקולרי. התרופה הביולוגית היא ספציפית לשיבוש בתוך התא או בתוך הקולטן, ובניגוד לכימותרפיה אינה בעלת השפעה הרסנית ורחבה על הגוף. לכן בחקר הסרטן היא אחד מהאפיקים המבטיחים ביותר. מרכזי מחוננים 43

44 נושא עבודת החקר: סקר חשיפה לשדות מגנטיים בא"י - סחל"ב החינוכית: מרכז מחוננים "פלא", רחובות המסגרת מנחים: משה ריבן ושוקה ברגמן מלווים ממכון המחקר לחקר גרעיני שורק: פרופ' ליקה חפץ מאוניברסיטת UCLA וד"ר רונן הראובני יועץ מקצועי ומרכז מדעי, איציק בן דוד אלקטרוניקה, יפה מדידות ולוגיסטיקה יואב פרויקט סחל"ב הוא פרויקט מחקר משותף לקריה למחקר גרעיני "שורק" ולמרכז המחוננים רחובות, שבו נערך חקר רמות חשיפה לשדות מגנטיים, שבוצע ע"י תלמידים המרכז מכיתות ח'-י"א. הפרויקט לווה ונתמך ע"י המדען הראשי של משרד האנרגיה והמים, ד"ר שלמה ולד ופרופ' ליקה חפץ מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס.(U.C.L.A) תהליך הלמידה: בסמסטר הראשון ניתן דגש על החלק המכין של השיטה המדעית. התלמידים ערכו ניטורים להבנה כללית של השדות אליהם הם חשופים. במקביל הם נחשפו למספר נושאים הנדרשים להבנה הבסיסית של הנושא במספר אסטרטגיות. כמו כן ניתן דגש על גיבוש פרוטוקול ניטור. לגיבוש הפרוטוקול היה תפקיד מכריע משום שדרכו התאמנו התלמידים על פיתוח רגישות לבידוד משתנים ולמדידה "נקייה". התלמידים למדו לעבד נתונים בתוכנת האקסל, ניתחו את נתוני המדידות שהתבצעו בבתיהם ודנו על התוצאות במליאה. בנוסף, על מנת ללמוד מקרוב את הקשר בין רכיבים אלקטרוניים לשדות חשמליים ושדות מגנטיים, בנו התלמידים מעגל חשמלי המכונה "רב רטט" תוך שילוב למידה עצמית והנחייה צמודה. לאחר שלמדו את נושא השדות המגנטיים לעומקו, התחלקה הכיתה לשש קבוצות חקר. כל קבוצה חקרה שאלת חקר ספציפית. בשל חיוניות המכשירים והצורך לפקח על מדידות נכונות ומקצועיות של התלמידים, הוגדרה לכל קבוצה תקופת "מרתון" מדידות ומימוש החקר האישי שלה. בגלל אופי הניסויים והחקר היוותה כל מדידה ניסוי בפני עצמו. וכל ניסוי חדש שימש לתרגול ולהטמעה של עקרונות החקר המדעי. את החקר סיכמו התלמידים בשישה פוסטרים והרצו עליהם בפני מבקרים רבים והוריהם. יש לציין שלפחות שני מחקרים אותרו כעשויים להניב מאמר אקדמי, והם בבחינת חידוש בעולם הידע המקצועי הזה, ונבחנת האפשרות שהן יעובו וייכתבו כמאמר אקדמי. בנוסף בחודש פברואר הציגו התלמידים כחוקרים בכנס של האגודות הגרעיניות בישראל שנערך בים המלח. סיכום של עבודות החקר שבצעו התלמידים: בנושא: מהם שדות מגנטיים? כוחות מגנטיים נובעים ממטענים חשמליים הנמצאים בתנועה. שדה מגנטי הוא שדה-כוח תלת-ממדי הנוצר על ידי עצם מגנטי, או על ידי חלקיק מגנטי, או על ידי זרם חשמלי. בביתנו רבים הם המכשירים החשמליים ובכל פעם שהם פועלים, נעים מטענים חשמליים ונוצרים אם כן שדות מגנטיים. 44

45 נושא עבודת החקר: ניטור ומדידת שדות מגנטיים בכלי רכב שאלות החקר: שם החוקרים: יובל צברי ודניאל נמיר א. האם מהירות סיבובי המנוע משפיעה על עוצמת השדות המגנטיים? ב. האם מהירות התנועה של המכונית משפיעה על עוצמת השדות? מהלך הניסוי: מיקמנו ארבעה מכשירי מדידה בארבעת המושבים ברכב ובדקנו בשני מצבים עיקריים: א. רכב עומד, במספר ערכי סל"ד (סיבובים לדקה) של המנוע ב. רכב בתנועה במספר מהירויות מסקנות ודיון: סה"כ, בממוצע, רמת השדות שניטרנו היתה נמוכה על פי רוב, השדות בצד השמאלי של הרכב יותר גבוהים, דבר שיכול לנבוע מכבלי חשמל או ממערכות אלקטרוניות בצד שמאל של הרכב בין הכיסאות הקדמיים לכיסאות האחוריים יש הבדל ברמת השדה. דבר זה יכול לנבוע ממקור שדה קרוב יותר לכיסא הקדמי לכל אורך הניסויים יש קפיצות בלתי מוסברות בשדות. לא מובן מהו מקורן מרכזי מחוננים 45

46 נושא עבודת החקר: מוזיקה ממגנטת שמות החוקרים: איתי וינטראוב, שלי רייזיס, שחר אולמן שאלת החקר: האם קיים שדה מגנטי משמעותי היוצא מכלי נגינה וממגברים המחוברים לחשמל? תהליך החקר: המרנו את תוצאות המדידה למפות קונטורים שבהן כל קו עם צבע מסוים מייצג שדה מגנטי בעוצמה מסוימת. מסקנות: 1. בסך הכל, סביב כלי נגינה שנמדדו ובקרבת נגנים אין שדות מגנטיים משמעותיים מעבר לרמה הממוצעת בחדר (רקע) 2. השדות המקסימליים נמצאו בקרבת המגברים וחיבורי החשמל 3. יש מגמה שככל שמתרחקים מהמגבר עוצמת השדות תקטן 4. יש לבדוק שוב את ההקשר בין אוקטבות הצליל לבין עוצמת השדות ליד הרמקול 46

47 נושא עבודת החקר: קצבי מדידה של שדות מגנטיים שם החוקר: אופיר זויתן מכשירי המדידה שבהם מדדנו, אפשרו לנו למדוד במספר קצבים. לפי ההיגיון, ככל שקצב המדידה מהיר יותר, מכסים טווח נרחב יותר של נתונים, ולכן הקצב האידיאלי יהיה 1.5 שנייה (הקצב המהיר ביותר האפשרי). ככל שקצב המדידה גדול, סוללת המכשיר מתרוקנת מהר יותר ונדרש זיכרון גדול יותר לאכסון הנתונים. תהינו עד כמה מדידה של כל שנייה וחצי יעילה מהקצבים האחרים. שיערנו שקצב מהיר יעיל יותר, כי דיוק המדידות חשוב לנו יותר מנוחות, וקצבים איטיים יותר גורמים לחוסר דיוק בנתונים. תהליך החקר: המדידות כללו 4 שלבים: שלב 1: מדידות במקום קבוע, ללא תזוזה של המכשירים ממקום למקום. ארבעה מכשירים, כאשר כל אחד מודד בקצב שונה. שלב 2: השוואה של שני המכשירים השונים בקצב קבוע בתזוזה בשל החלפת סוג המכשירים. שלב 3: מדידה של 24 שעות בעזרת מספר מכשירים המודדים נתונים בקצבים שונים המשתנים בין מדידה למדידה. שלב 4: ניתוח התוצאות והשוואת הקצבים השונים למציאת הקצב האידיאלי מבחינת צריכת סוללה ואיסוף נתונים מרבי. מרכזי מחוננים מסקנות: 1. כל המכשירים "מפספסים" חלק מהנתונים וככל שהקצב גדול יותר הפספוס גדול יותר, אם כי ייתכן מצב בו מכשיר איטי יותר ימדוד גודל שלא נמדד על ידי מכשיר מהיר! 2. הקצב האידיאלי תלוי בנתונים אותם אנו מחפשים במדויק. 3. אם בניטור חשובה רמת השדה הממוצעת בלבד, נראה שאין צורך בקצבים המהירים (בתנאים שאני וכנראה רובנו נמצאים בהם). להמשך חקר מניב תידרש הגדרה מדויקת של מה חשוב למצוא ומה לא צריכים ומוכנים "לפספס". 47

48 נושא עבודת החקר: שדות מגנטיים בקרבת אוזניות שמות החוקרים: בועז גוברמן, מיכל רובין, ועדן גוטליב תקציר: בעבודת החקר בדקנו שתי שאלות 1. כיצד תדר הצליל שמשמיעות האוזניות משפיע על עוצמת השדה המגנטי? 2. כיצד המרחק מהסליל שבאוזניה משפיע על עוצמת השדה המגנטי שנפלט מהסליל? נעזרנו באפליקציית אייפון ליצירת תדרים בשם - Audio Signal Generator תוכנה המאפשרת לשדר לאוזניות תדרים שונים. האוזניות הונחו על המכשיר כמתואר בתמונה ונערך ניטור בתדרים שונים שהפעילו את האוזניות. את דעיכת השדה במרחב חישבנו באמצעות חוק "ביו סבר" המחשב את גודל השדה המגנטי בקטע כלשהו במרחב ובנוסחאות המבוססות עליו. חישבנו את הנוסחות באמצעות תוכנת MatLab לחישובים מתמטיים. מסקנות: מתוצאות החישובים ניתן להסיק שבתוך האוזנייה נוצר שדה מגנטי חזק שנחלש מהר מאוד ככל שמתרחקים מהאוזנייה (השדה מגיע לרמה זניחה במרחק סנטימטרים ספורים). כמו כן למדנו שהשדה המגנטי אכן מושפע מתדר הצליל - הוא עולה עד לשלב מסוים ואז הוא מתחיל לרדת (השינוי אינו קבוע). 48

49 נושא עבודת החקר: השפעת תווך על מעבר שדה מגנטי שאלת החקר: שמות החוקרים: עומרי אביטל ונמרוד סולומון כיצד משפיעים חומרים שונים הנמצאים בתווך השדה המגנטי על עוצמתו? מהלך החקר: לשם כך נבנו שני מתקנים. אחד נועד לאפשר מדידה בעומקים שונים לאורך קיר. השתמשנו במקור של שדה מגנטי, ובדקנו את עוצמת השדה בעומקים שונים לאורך הקירות שבדקנו (תמונה 1). המכשיר השני מאפשר הצבת לוחות בין מקור השדה למנטר. השתמשנו במקור יציב של שדה מגנטי. בתחילה נבדקה עוצמת השדה ללא כל חומר ממסך. ולאחר מכן נבדקו לוחות מחומרים שונים, אשר שימשו כתווך מפריד בין המקור לבין המנטר (תמונה 2). מרכזי מחוננים תמונה 1 מערכת לבדיקת שדות מגנטים לאורך קירות תמונה 2 מערכת לבדיקת משטחים מחומרים שונים מסקנות: 1. הקיר שבדקנו אינו ממסך את השדה המגנטי 2. החומרים הפלסטיים שבדקנו השפיעו על עוצמת השדה בתחום שגיאת המדידה, ולכן ניתן להסיק שהשפעתם מזערית 3. למתכות שבדקנו יש יותר השפעה על עוצמת השדה העוברת דרכם 4. החומר שמיסך ברמה הגבוהה ביותר הוא נחושת 4 מ"מ אשר עצר 73% מעוצמת השדה המגנטי גרף 1 מוכיח שאכן יש הבדלים ברמות מעבר השדה המגנטי בין החומרים השונים 49

50 נושא עבודת החקר: השפעת תנועה על תוצאות מדידת שדות מגנטיים שם החוקר: ברוך הראובני ועמית בן עלל במהלך המדידות הכלליות נוכחנו לגלות שהמכשיר המנטר, מייצר מידי פעם תוצאות תמוהות. בשחזור אופן המדיד, עלתה ההבחנה שתוצאות אלו הופיעו כשמכשיר המדידה היה בתנועה. עלו ההשערות הבאות: א. המכשיר לא מגיב בזמן לשדה משתנה ב. חיבורי המכשיר אינם פועלים היטב כתוצאה מהתנועה ומהתאוצה ג. סביב אובייקט הנמצא בתנועה נוצר שדה מגנטי בעבודה זו אנו בודקים האם תנועה של המכשיר המנטר משפיעה על השדה המגנטי סביבו. לשם כך תוכננה מערכת (תמונה 1), אותה נבנה, בה המנטר ינוע במהירות קבועה בשדה מגנטי קבוע וידוע מראש (רקע). בעבודה זו התלמידים היו מעורבים ופעילים בתכנון המערכת, נפגשו עם מומחים רבים בתחום, קיבלו הצעות מחיר והיוו צד משמעותי בהחלטות הנוגעות לה. המערכת ממתינה לרכישתה ולהרכבתה לשם השלמת החקר. תמונה 1 מערכת לבדיקת השפעת תנועה על המכשיר המנטר 50

51 חוקרים בחממה מנחה: ד"ר תמר זלוטקין המסגרת החינוכית: מרכז למחוננים ולמצטיינים, "שחקים", מעלה אדומים במרכז מחוננים ומצטיינים "שחקים" פועלת תכנית לימודים ספיראלית בה התלמידים נחשפים לתחומי המדעים. במסגרת הקורס "חוקרים בחממה" נלמד בכיתה ה' נעשית עבודת חקר שבה כל תלמיד שואל שאלת חקר המעניינת אותו, מתכנן אותה ומבצע ניסוי במטרה להשיב על השאלה ששאל. הניסויים מבוצעים בחממה במשך מספר שבועות תוך טיפול, מעקב, בקרה ואיסוף נתונים. מרכזי מחוננים נושא עבודת החקר: השפעת כוח הכובד על התפתחות הבצלים של בצל ירוק ושל נרקיס תקציר: שם החוקר: גלעד הירשפלד, כיתה ה' הגבעול ועלי הצמח תמיד ינסו לצמוח כלפי מעלה, לגובה, בכיוון השמיים ולכיוון האור. לעיתים, אם גוף הצמח כבד מידי, הגבעול ייטה מעט לכיוון הקרקע בשל כוח הכבידה. השורש של הצמח דווקא גדל ומתפתח לתוך האדמה, כלפי מטה, עם כיוון כוח הכבידה. תופעה זו נקראת גיאוטרופיזם נטייה של חלקים שונים בצמח לגדול בכיוון מסוים. בעבודה זו בדקנו מה קורה אם מגדלים בצלים בעציץ שמונח הפוך. האם הגבעול והעלים עדיין ינסו לעלות כלפי מעלה? האם הם יצליחו? האם בכלל יתפתחו? לאיזה כיוון יגדל השורש? שאלת החקר: כיצד כיוון העציץ משפיע על התפתחות הבצל ועל כיוון גדילתו? מבנה הניסוי: הניסוי כלל שני עציצים: אחד הונח ישר עציץ הביקורת, והשני הונח הפוך על גבי מעמד כך שפני העציץ נותרו חשופים. בכל עציץ נשתלו שני בצלים של בצל ירוק ושני בצלים של נרקיס. שני העציצים הוכנסו לחממה ובמשך כחודש נערך מעקב אחרי התפתחות הבצלים. תוצאות: בעציץ הביקורת הבצל הירוק גדל יפה כצפוי וכך גם בצלי הנרקיס. בעציץ ההפוך התפתח הבצל הירוק יפה כמו בעציץ הביקורת. במהלך הגדילה, בשלב בו הגבעולים היו עדיין קטנים וקלים, הם הצליחו לגדול מעט כלפי מעלה ולהציץ מצדי העציץ, אבל לאחר כמה זמן כשהעלים נהיו כבדים, הם נמשכו כלפי מטה 51

52 אך המשיכו לגדול כמו עלי עציץ הביקורת. גם השורשים גדלו והתפתחו כמו השורשים בבצל הביקורת. לעומת זאת בצלי הנרקיס לא צמחו כלל בעציץ ההפוך: אחד מהם נרקב לגמרי ולא היו לו כלל שורשים. גם עלי בצל הנרקיס השני לא גדלו כלל, אבל בדיקת השורשים הראתה גדילה מעטה תוך כדי ניסיון להתהפך ובכל זאת לגדול עם כיוון כוח הכובד.לעומת זאת, בצלי הנרקיס לא צמחו כלל בעציץ ההפוך, אחד מהם נרקב לגמרי ולא היו לו כלל שורשים. גם עלי בצל הנרקיס השני לא גדלו כלל אבל בדיקת השורשים הראתה גדילה מעטה תוך כדי ניסיון להתהפך ובכל זאת לגדול עם כיוון כוח הכובד. מסקנות: בבצל הירוק שינוי כיוון העציץ לא השפיע על גדילת העלים. עבור בצל הנרקיס הפיכת העציץ הייתה בעייתית יותר. הגבעול והעלים כלל לא התפתחו, וגם בשורשים הייתה התפתחות מועטה ביותר. ומסקנה כללית יותר - הפיכת העציץ משפיעה בצורה שונה על צמחים שונים. יש צמחים יותר רגישים וכאלו שפחות. נושא עבודת החקר: השפעת צבעי מאכל על צמחים החוקר: רותם בטיט, כיתה ה' שם 52 תקציר: כל צבע או פיגמנט המשפיע על צבע המזון נקרא צבע מאכל. את צבעי המאכל מוסיפים למזון או למשקאות כדי לתת להם גוון מפתה יותר ולמשוך את תשומת ליבו של הצרכן. צבעי המאכל עשויים מזפת, מנפט, מפחם ומתרכובות כימיקלים שונים. צבעי מאכל טבעיים מופקים מעצמות או מרקמות של צמחים, בעלי חיים ומינרלים. בניסוי שבדק את ההשפעה של צבעי מאכל על ילדים היפראקטיביים נמצא שהייתה עליה משמעותית ברמת ההיפראקטיביות כשילדים אכלו מזון עם צבעי מאכל. בעבודה זו בדקנו את השפעת צבעי מאכל סינתטיים על התפתחות של שתילי כרוב לבן ועל צבע חלקי הצמח השונים. שאלת החקר: כיצד הוספת צבעי מאכל למי ההשקיה של שתילי כרוב תשפיע על התפתחותם ועל צבעם? מבנה הניסוי ומהלכו: שתלתי ארבעה צמחי כרוב לבן בארבעה עציצים שונים: עציץ מספר 1 הושקה במים בתוספת צבע מאכל אדום, עציץ מספר 2 הושקה במים בתוספת צבע מאכל צהוב, עציץ מספר 3 הושקה במים בתוספת צבע מאכל כחול, עציץ מספר 4 ביקורת- הושקה במים ללא תוספות, העציצים הוכנסו לחממה, והמעקב אחר התפתחותם נמשך כחודשיים. תוצאות: שתילים להם הוספנו צבעי מאכל, ובעיקר השתילים שגדלו בנוכחות צבעי מאכל אדום וצהוב היו קטנים באופן משמעותי מצמח הביקורת. מספר העלים היה קטן, גודל העלים היה קטן וכן גבעול קצר צבע העלים והגבעול לא השתנה בעקבות הוספת צבעי המאכל

53 מרכזי מחוננים השורש של הצמחים שגדלו בנוכחות צבעי מאכל נצבע בצבע המתאים, אם כי ייתכן שהצביעה היא חיצונית בלבד שורשי הצמחים שגדלו עם צבעי המאכל, ובעיקר שורש הצמח שגדל עם צבע מאכל אדום, וכן הצמח שגדל בנוכחות צבע מאכל צהוב היו קטנים מאוד בהשוואה לשורש של צמח הביקורת האיבר בו השפעתם של צבעי המאכל באה לידי ביטוי באופן הבולט ביותר הוא השורש מסקנות : צבעי מאכל בהחלט מזיקים להתפתחות שתילי כרוב וכנראה שיזיקו גם לצמחים אחרים. אנו חושבים שהצמחים שרדו גם אחרי חודשיים כיוון שיש בשורשים שלהם מערכות סינון שמנעו מהצבע להגיע לחלקי הצמח שמעל האדמה. וחזרה לבני אדם, אם השפעת צבעי המאכל עלינו מזיקה באותה מידה, הרי שהם עלולים להזיק מאוד לבריאותנו ולהתפתחותנו התקינה. המלצות : לא מומלץ להוסיף למי ההשקיה של צמחים צבעי מאכל. לבני אדם רצוי וחשוב להימנע מצריכת צבעי מאכל. לא בטוח שיש לנו מערכות כה יעילות לסילוק פסולת כפי שראיתי בניסוי שיש לצמחים. 53

54 נושא עבודת החקר: השוואת שיטות שונות למדידת שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל בבתי ספר תקציר: החוקרת: עופרי פרידמן, כיתה ו' שם המורים המנחים ממרכז המחוננים: משה ריבן וענת גור-ריבה ממרכז למחקר גרעיני שורק, שטח בטיחות קרינה: י' יפה ור' הראובני המנחים המסגרת החינוכית: מרכז מחוננים ומצטיינים, יבנה בעבודה זו מתוארות תוצאות ניטור שדות מגנטיים בבית ספר במרכז הארץ. נוסף על הניטור אשר סיפק תובנות על רמות החשיפה שבבית הספר, תוכננו ויושמו 4 שיטות מדידה שונות. בחקר נערכה השוואה בין חמש שיטות המדידה. שיטת המדידה: 1. מדידה בודדת במרכז הכיתה (מסומן כ- 1P) 2. שיטת 5 הנקודות - נקודה אחת במרכז הכיתה ולאחריה נקודת מדידה במרכז האלכסונים המחברים את מרכז הכיתה לפינות החדר (מסומן כ- 5P) 3. שיטת השולחנות - מדידה במרכז כל אחד משולחנות הכיתה איור - 1 אופן התקדמות בכיתה (מסומן (Ta 4. שיטת הליכה - הליכה איטית עם המנטר לאורך הרווחים שבין טורי השולחנות (איור 1), כאשר המנטר מתעד בקצב מירבי (כל שנייה וחצי) (מסומן כ (Wa תוצאות: איור 2 - ממוצעים כיתתיים וסטיית תקן בכל הכיתות ע"פ 4 שיטות מדידה איור - 3 התפלגות השדות בביה"ס בשלוש שיטות מדידה שונות איור - 4 התפלגות השדות בחמשת מאגפי בית הספר (מדידה בשיטת שולחנות) 54

55 איור 2 מציג את הרמה הממוצעת של השדה המגנטי ואת סטיית התקן בכל אחת מ- 28 הכיתות שנוטרו. בכל כיתה ניתן לראות את התוצאה של ארבע השיטות (הגרף ממוין לפי רמת שדות עולה). איור 3 מציג את התפלגות השדות בנקודות המדידה בבית הספר לפי רמות שדות, עפ"י שלוש שיטות מדידה. איור - 4 בית הספר חולק לחמישה 5 אגפים:,a1.,a2,b,c1 c2 ניתן לראות את התפלגות השדות ואת השוואה בין האגפים השונים מסקנות: מהמדידות שבוצעו עד כה עולה כי: 1. השדות בכיתות הסמוכות לקו מתח הממוקם בקרבת בית הספר, גבוהים מהרמות בשאר המבנים 2. הרמות הכיתתיות הממוצעות שהתקבלו בארבע השיטות דומות למדי ולכן לצורך אפיון החשיפה הממוצעת ניתן להסתפק במדידה במרכז הכיתה 3. לעומת זאת, שיטת ההליכה אפשרה זיהוי טוב יותר של נקודות החשיפה הגבוהות מרכזי מחוננים שיטות המדידה "שולחנות" ו"הליכה" הועלו ע"י תלמידת המרכז אילי יצחקי. 55

56 נושא עבודת החקר: השפעת האופנה על התנהגות התלמידים 56 שמות החוקרות: הנאא ואליד מסארווה, זינה מסארוונה, היא גבארה, מלאק דקה, מונא שאהין, כיתה ט' (בשנה"ל תשע"ג) מנחה: סוהאד מסארווה המסגרת החינוכית: בית הספר למחוננים ומצטיינים, טייבה מטרת החקר: האופנה הפכה להיות אחת התופעות המושכות את תשומת הלב שלנו; היא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום ולה מיוחסת חשיבות רבה הן בקרב הצעירים, המבוגרים, הגברים והנשים. אופנה היא אחד מגורמי ההשפעה המרכזיים על התנהגות התלמיד, ומכיוון שהנושא הפך להיות מרכזי, ויש לו מגוון רחב של השפעות על בני אדם, אנחנו מחויבים ללמוד אותו על כל היבטיו כדי להכיר את התופעה הזאת הנפוצה במידה רבה מאד בקרב הקהילה. עקב כל האמור לעיל ועקב חשיבות הנושא החלטנו לעשות מחקר מצומצם וצנוע בנושא זה. מטרת החקר היא להעלות את המודעות לנושא הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית ולהתגבר על בעיה זו בקרב תלמידינו בבתי הספר. שאלת החקר: האם האופנה משפיעה על ההתנהגות של התלמיד? תהליך החקר: חילקנו שאלונים ל- 80 תלמידים מחטיבת הביניים ומהיסודי הלומדים בבית הספר, אח"כ קיימנו 8 ראיונות מובנים: 2 תלמידות מחט"ב ו- 2 תלמידות מהיסודי, 2 תלמידים מחט"ב ו- 2 תלמידים מהיסודי. כמו כן במשך השנה נעשו כמה תצפיות הן בחצר ביה"ס והן בכיתות. ממצאי החקר: לפי הממצאים שלנו השערת החקר שלנו אוששה. ראינו כי ככל שגדלה התלות באופנה, כך ההתנהגות של התלמיד או הפרט הושפעה באופן שלילי. הממצאים העיקריים של חקר זה: תלות הפרט באופנה משפיעה בצורה שלילית על התנהגותם הכללית. הדבר גורם לבעיות בחברה. התוצאות מצביעות על כך שלמראה החיצוני חשיבות רבה בהערכת האדם. הרוב המכריע של התלמידים נוטים לשפוט אדם לפי המראה שלו, ואם הוא לא עוקב אחרי האופנה, הוא יהיה מנודה מבחינה חברתית. התלות באופנה גרמה לאנשים לשפוט אדם לפי מראה חיצוני ולא לפי המהות הפנימית, כי האופנה משקפת את אישיותו של הפרט. התוצאות מצביעות על כך שהרוב המכריע של הסטודנטים תומכים ותלויים באופנה, והיא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים המפותחים. כדי לעמוד בקצב המודרניזציה צריך לעקוב אחרי האופנה כסמל של המודרניות. התלמידים אומרים כי בני נוער תלויים באופנה ועוקבים אחריה יותר ממבוגרים ומצעירים, כי חשוב להם מראה הגון ומקובל מבחינה חברתית. ההורים מתערבים באופנת הילדים שלהם, ונותנים להם הערות. ההורים לפעמים תומכים באופנת ילדיהם, ולפעמים מתנגדים לעניין, תלוי בסוג האופנה ואם היא מקובלת עליהם ומתאימה למנהגים ולמסורת החברתית. ללחץ חברתי יש השפעה גדולה מאוד בנושא. אנו מאמינים כי תלמידים עוקבים אחרי האופנה כדי להתקבל בין חברי הקבוצה, וכדי להכיר חברים חדשים ולהיות בעל שם ומעמד חברתי גבוה בקרב התלמידים האחרים. הטלוויזיה, המגזינים, המדיה, הפרסום והסרטים הם הסיבה העיקרית המובילה את התלמידים לעקוב אחרי האופנה.

57 נושא עבודת החקר: "התמונה של השנייה"- המעבר מהצילום האנלוגי לצילום הדיגיטלי רקע תיאורטי: החוקרת: מעין רוזניס שם מנחה: דניאלה שאול המסגרת החינוכית: מרכז מדע ודעת למחוננים, תל חי סקירת הספרות בחנה תהליך של כ- 200 שנים, מקאמרה אובסקורה ועד לצילום בסלולרי ובגלקסי קאמרה. מהצילום האינטימי בסטודיו ועד להפצה מידית ברשתות חברתיות. העבודה נסמכת על חוקרי תקשורת, תרבות ואנתרופולוגיה, בהם: מקלוהן, איניס, כספי, שנער ואחרים וברקע תיאורטי כגון: "הכפר הגלובלי", דטרמיניזם טכנולוגי, "המדיום הוא המסר" והמודל ההיסטורי של התפתחות אמצעי התקשורת. שיטת החקר: חקר איכותני באמצעות ראיונות אישיים עם צלמים ותיקים ועם מנחה בצילום, התנסות אישית בשיטות הצילום הרלוונטיות לעבודה, בחינה וניתוח של תכני הצילום. שאלת החקר: מה היו השפעות הטכניות, החברתיות והתרבותיות של המעבר מצילום סטילס אנלוגי לצילום סטילס דיגיטלי? השערת החקר: המעבר השפיע על דרך עבודתם והסתכלותם של הצלמים המקצועיים על הצילום. תוך כדי העבודה נחשפו ההשפעות החברתיות העמוקות של שינוי טכני, לכאורה. תוצאות החקר: המעבר מתאפיין בשינוי טכני ותהליכי. בצד הטכני: ייעול התהליך, מידיות ואפשרות למניפולציות; שינוי באיכות חיי הצלם, הוזלת עלויות ובקרה מידית; עלייה באיכות ובכמות, אינסופיות לתוצאות, לאפשרות לשלוח ולשתף. שילוב של טלפון ומצלמה יצר כלי תקשורת חדש. מבחינת תהליך, תרבות וחברה: שינוי אופני היצירה ותרבות הצריכה של המידע החזותי; שינוי התנהגותי של הצלמים והאובייקטים ושיתוף מידי בחוויית הצילום. שבירת מונופול האליטות בתיאור העולם, צמצום מרחקים גלובליים ושיתוף זרים בחוויה האינטימית עם פגיעה בצנעת הפרט, שליטה בסדר העדיפויות הציבורי, הפיכת תהליך הצילום לאקראי, קצב השינוי עולה במהירות, תהליך הצילום נמחק וחווית הצילום סובבת מתמקדת באובייקט ובשיתוף החברתי. מתחוללת זילות המדיום, ביטול הצורך במיומנויות גורם להרס חווית הצילום וחשיפת כישרונות רבים נוספים לתחום. מסקנות ודיון: הזמינות והשיתוף מעוררים את הצורך להנציח כל דבר ולקבל עליו הכרה ואישור, מה שגורם להתמכרות לצילום: בלי תיעוד אין חוויה והנאה. המעבר מצילום אנלוגי לדיגיטלי והיעלמות הראשון הינו יוצא דופן בתיאורית ההסתגלות של כספי וחריג בעולם תקשורת המונים. ההשפעות הטכנולוגיות, החברתיות והתרבותיות של מעבר זה היו מעבר למשוער, בעיקר בשינוי ובמעבר משפה מילולית לשפה ויזואלית- אייקונית. אופן הצגת התכנים, אמיתיים ומזויפים כאחד, השתנה לחלוטין והשפיע רבות על דרך המחשבה שלנו. מרכזי מחוננים 57

58 נושא עבודת החקר: נחושת והתפתחות יצורים מיקרוביולוגיים שמות החוקרים: יהודה יוסף פרנק, מתניה פרנק, יגל מישלוב, תדהר שרון, נועם ימיני מנחים: רחלי אלישביץ ונדב אלשיך המסגרת החינוכית: מרכז "דעת" למחוננים ולמצטיינים, עפרה מבוא: על אף יעילותה של האנטיביוטיקה נגד חיידקים פתוגנים, עולה החשש מפני שימוש יתר באנטיביוטיקה העלול לגרום ולהיווצרות מוטציות בחיידקים והיווצרות של חיידקי על bug).(super בנוסף, האנטיביוטיקה יעילה רק נגד חיידקים ולא נגד פטריות. בגרבי צה"ל החדשים, משולבים סיבי נחושת על מנת למנוע זיהומים בכף הרגל אצל החיילים. הגרביים, באמצעות סיבי הנחושת, אמורים להשמיד אותם חיידקים ופטריות הנוטים לשגשג בכף הרגל ובכך למנוע סבל מיותר וריחות לא נעימים. שאלת החקר: מהי ההשפעה של נחושת על שגשוג חיידקים ופטריות? שיטת העבודה: הכנו מצע אגר לגידול חיידקים ופטריות. למצע הוספנו תמצית שמרים כמזון לחיידקים ולפטריות. זיהמנו את המצע באמצעות הידיים שלנו על מנת לתת לאוכלוסייה הטבעית שעל גבי העור שלנו לשגשג. בחלק מצלוחיות הפטרי השתמשנו באגר ושמרים בלבד ולחלק מהצלוחיות הוספנו נחושת גופרתית.(CuSO4) הנחנו את הצלוחיות באינקובטור בטמפרטורה של 37.8 מעלות צלזיוס על מנת לבדוק את שגשוג היצורים המיקרוביולוגיים. ממצאים: בצלוחיות שבהן הוספנו נחושת גופרתית, לא התפתחו מושבות חיידקים או עובש. בצלוחיות הביקורת התפתחו מושבות חיידקים מסוגים שונים וכמו כן התפתח עובש. מסקנות והשלכות לחקר עתידי: אין ספק שהנחושת יעילה במיגור חיידקים ופטריות. לא ניתן לצרוך את הנחושת במקום אנטיביוטיקה, אולם ניתן לשקול בהחלט שימוש חיצוני בנחושת על מנת למגר חיידקים פתוגניים עוריים או פטרת עורית. יש צורך לבדוק בטיחות בשימוש על בני אדם וכמו כן לנסח קונטראינדיקציות כמו במחלת וילסון ואולי גם במקרים נוספים. 58

59 נושא עבודת החקר: מפגש בין תרבותי באמצעות אמנות משווה רקע: שמות החוקרים: לגרדה פרננדו, תומר בן דוד, גיא פירשט, כיתה ו' מנחות: טליה אושרי ודינה היימן המסגרת החינוכית: מרכז מחוננים "מטמון", נתניה מחקרים משווים בוחנים את השפעת תרבויות המזרח על המערב ואלו של המערב על המזרח. גם היום חלוקים החוקרים בשאלת מקורם של מוטיבים, שיטות עבודה, ונושאים המופיעים באמנות. בחינת עבודות מהמזרח ומהמערב מעידה על השפעה, הישענות, השראה, העתקה ואפילו זיוף. לצד אלה ובהתאמה לגישתו של יונג אשר האמין כי החוויה האנושית יוצרת חוויות משותפות (לא מודע קולקטיבי, ארכיטיפים) ולכן גם חשיבה דומה, קיימים נושאים אוניברסאליים העולים באמנות מתוך חוויות אנושיות משותפות. שיטת החקר: שילוב של למידה באמצעות פרויקטים ועבודת חקר תוך לימוד הרקע התרבותי שבו נעשתה עבודת האמנות העומדת להשוואה, ניתוח הדומה והשונה שבין העבודות, התעמקות בטכניקת האמנות וקריאת מקורות על מנת לבחון אם אכן התרחשה השפעה של תרבות אחת על השנייה או שנושא העבודה הדומה צמח באופן עצמאי למרות המרחק הגיאוגרפי הגדול. שאלות החקר: 1. האם יש מקרה של פגיעה בקניין רוחני בהעתקה זה מזה? האם מוסרי להעתיק? ומה בין העתקה, ציטוט להשראה, הישענות, חיקוי וזיוף? מרכזי מחוננים 2. האם ההשפעה היא תוצאה של מפגש? או שהיצירה היא תוצר של מוח אנושי לו מרכיבים אוניברסאליים? השאלה הראשונה עיקרה ערכית מוסרית, והשאלה השנייה נועדה לפתח חשיבה השוואתית. אחת מצמד העבודות אשר נבחרו, היא ציור "משחקי הילדים" של פטר ברויגל,Pieter Bruegel לעומת מוטיב "מאה הילדים" המופיע בציור, ברקמה ובעיטורי כלי חרסינה סינית. ממצאים ומסקנות: למרות הדמיון הרב בנושא המופיע בשתי עבודות האמנות: ריבוי ילדים המשחקים בחוץ הגענו למסקנה שאין מדובר בהשראה, העתקה או זיוף, אלא בנושא אוניברסאלי העוסק במשחקי ילדים ובהנאה שבצפייה בילדים. מתוך חקר התרבויות בהן נוצרו העבודות השונות עולה כי בתרבות הסינית למוטיב "מאה ילדים" משמעות של שפע ונצחיות שכן לסינים הערכה רבה לריבוי ילדים, ולמי שיש ילדים רבים יש כנראה משאבים לגדלם ושפע מתפוקת עבודתם העתידית. משמעות היצירה של הצייר ההולנדי משקפת אף היא את תרבותו. נראה שלא מדובר רק בתיעוד החיים אותם הכיר, אלא בהכרה במשמעות העמוקה שיש למשחקי ילדים בפני האל, שכן הם משחקים ברצינות לא פחותה משהמבוגרים מבצעים את חובותיהם. תוצר בעקבות החקר: שלושה תלמידים אשר חקרו את צמד העבודות הנפיקו משחק ילדים משל עצמם ברוח הזמן. מדובר במשחק מחשב שבו יש לחפש דמות מתוך הציור של ברוייגל. פרננדו תומר וגיא פירשט פיתחו את המשחק המופיע בקישור הבא 59

60 נושא עבודת החקר: האם הרעש מהווה מטרד וגורם משפיע על איכות חיים ועל רמת התפקוד היום יומי? שם החוקרים: סטיבן רודיק, דניאל זיגלר, יאיר צ'רדמן, ענבל אברג'ל מנחה : טל וקנין המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר "אילנות", אשקלון מטרת העבודה: לבדוק האם רעש מהווה מטרד וגורם משפיע על איכות חיים ועל רמת התפקוד היום יומי שעלולים לגרום לירידה בהישגים הלימודיים. שאלת החקר: האם יש קשר בין הגיל (ילדים לעומת מבוגרים) לבין תפיסותיהם ועמדותיהם בנוגע לרעש? השערות החקר: רעש משפיע בצורה שונה על מבוגרים ועל ילדים אנשים מרגישים כי חשיפה לרעש לאורך זמן יוצרת השפעה שלילית על התנהגותם ועל תפקודם ופוגעת באיכות חייהם אנשים מרגישים כי חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה לאורך זמן פוגעת באיכות השמיעה שימוש באמצעי הגנה בטיחותיים לאוזן בסביבה רועשת מצמצם את הפגיעה ומשפר את איכות החיים התנהגותם ותפקודם הלימודי של תלמידים בעלי קשיי קשב וריכוז מושפעים בסביבה רועשת יותר מתלמידים המוגדרים רגילים. שיטת העבודה: רעש הוא קול הגורם למטרד עד כדי נזק בריאותי. הרעש הוא צורה של זיהום בגלל השפעתו השלילית על בני אדם. בעבודתנו מצאנו הוכחות לכך. האנשים מרגישים שרעשים עלולים ליצור אצלם תופעות נלוות כגון מצב של עייפות, עצבנות ירידה בריכוז, סחרחורת או כאב ראש. בסקרים מצאנו פערים בין התפיסות של הילדים למבוגרים בנוגע לרעש. מרבית המבוגרים הרגישו לא טוב כאשר נחשפו לרעש, סבלו מסחרחורת ו/או בחילות ו /או כאבי ראש במידה מסוימת עד רבה כאשר נחשפו לרעש, היו עצבניים כאשר נחשפו לרעש לאורך זמן. לעומתם הילדים טענו כי הרעש פחות מפריע להם, והם לא חשו באותן העוצמות את התופעות שציינו המבוגרים. רוב המשתתפים בסקר הן המבוגרים והן התלמידים ציינו באופן כמעט חד משמעי כי הם מעדיפים ללמוד בסביבה שקטה. מעניין אותנו הפער בין הילדים למבוגרים במיוחד לאור העובדה שבתקופתנו יש יותר עדויות לבעיות קשב וריכוז בקרב תלמידים. מסקנות, תוצרים והשלכות: לאור הממצאים של עבודתנו וכחלק מתכנית הלימודים בכיתות ו' בנושא הקול והשמיעה, אנו מתכננים להציג את תוצאות החקר בפני התלמידים במטרה להעלות את המודעות לנושא הרעש ונזקיו, וע"י כך אנו מקווים שאיכות ההוראה והלמידה בכיתות תשתפר. 60

61 נושא עבודת החקר: השפעת הרגילי אכילה וספורט על חולי סוכרת שמות החוקרות: איוואנה סברא, ג'ראם מסעוד, כיתה ח' מנחה: הדיל עוידאת המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בחט"ב, מסעדה שאלת החקר: כיצד משפיעים הרגילי אכילה ופעילות ספורטיבית על חולי סוכרת? שיטת החקר: לאחר שנחשפנו בקורס "אמירים" לכלי החקר, החלטנו לחקור על הנושא משום שנחשפנו לתופעה של ריבוי חולי סוכרת מבוגרים בסביבה שלנו, ובמיוחד סוכרת נעורים אצל אחד התלמידים. למדנו אודות הנושא ואספנו מידע תיאורטי, ערכנו ביקור במרכז רפואי וקיבלנו מידע מהרופאים, פגשנו דיאטנית, ולצורך קבלת תמונת מצב בקרב חולי סוכרת המטופלים במרכז הרפואי, ערכנו שאלון המתייחס להרגלי אכילה ולספורט. משתתפי החקר, כ- 50 חולים בני 55-16, אשר ענו על השאלון. לאחר עיבוד הנתונים קיבלנו את התוצאות המצביעות על כך שכ- 30% בקרב הנשאלים לא שומרים על הרגילי אכילה, והדבר משפיע לרעה על מחלתם, לעומת זאת מי שכן שומר, הדבר מטיב עם מצב בריאותו. גם לגבי פעילות ספורטיבית נתקבלה תוצאה המצביעה על כך שכשלא מבצעים פעילות ספורטיבית המצב הבריאותי מורע (25%). מסקנות: 1. הרגילי אכילה לא סדורים ושתייה מרובה של נוזלים מוגזים ואכילת הרבה פירות משפיעים לרעה על חולה הסוכרת 2. חוסר פעילות ספורטיבית משפיע לרעה על חולי הסוכרת תכנית אמירים 61

62 נושא עבודת החקר: מגדר ונשיות- "המין השני" החוקרת: נועם דדיה שם מנחה: עינב עוזיאל המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר "גוונים למנהיגות מעצבת", ראש העין שאלת החקר: כיצד באים לידי ביטוי בעולם האמנות היבטים פמיניסטיים בחיי נשים ונערות? מהי השפעתם על החברה בכלל ועל נשים בפרט? ממצאי העבודה ומסקנותיה: אמנים רבים ניסו להתמודד עם שאלות העולות מהטקסטים של סימון דה בבואר. התייחסות האמנים והאמניות, כגון: ג'ורגיה אוקיף, הסופרת וירגיניה וולף, קיקי סמית', ג'ודי שיקאגו למוטיבים נשיים בתוך יצירות האמנות שלהם, באה לידי ביטוי בשימושים שונים: באובייקטים הלקוחים מעולמה של האישה, בסיטואציות שונות מעולמה ושימוש באיברי גוף נשיים ולעיתים שימוש ביקורתי על חיי הנשים ועל תפיסת החברה את המושג נשיות. "אישה לא נולדת אישה היא נעשית אישה" - התבטאות הפמיניזם בחיי היום יום בסביבה ובחברה מופיעות בכל תחום אפשרי. מקורם של חלק מן המיתוסים הללו הוא באי יכולת הנשים להציג באופן מוחלט ומשמעותי את יתרונותיהן ואת ייחודן ביחס לגברים. הבעיה בטענה שנשים טובות ב"להיות" וגברים ב"לעשות" היא ששנים רבות כל מה שנשים עשו לא נתפס כעשייה ממשית. עבודת הנשים בטיפול בילדיהן ובביתן הייתה בלתי נראית ונתפסה כ"להיות" במקום "כעשייה", בדיוק כמו הגברים. ולכן כתוצאה מכך התפתחה תחושה שהאישה נחותה ביחס לגברים. בנוסף לכך חלק מההבדלים בין נשים לגברים הנראים לנו ביולוגיים וטבעיים לחלוטין, הם תוצאה של חריש חברתי עמוק, עבודה של דורות ששיננו לבנות "מתמטיקה זה לא בשבילכן" ולבנים "גברים לא בוכים". להבדלים אחרים יש בסיס ביולוגי מסוים, אבל החברה, התרבות והחינוך הופכים אותם משוני זניח לתהום פעורה. מסע בעקבות המיתוסים הללו הסביר לי כמה דברים שתמיד ידעתי על עצמי, אבל גם הראה לנו ששום דבר לא חרוט בסלע במילים אחרות: הכול עוד אפשר לשנות. 62

63 נושא עבודת החקר: אשליות אופטיות שמות החוקרים: גיא ברששת, איתי בגדדי, דור עמראן, גל קיידאן, לינוי אמונה, נגה שירצקי, נועה פורטל, כיתה ח' מנחה: נועם גונן המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר הרב-תחומי, מקיף ז' רמות, באר-שבע רקע תיאורטי: הבסיס ליצירת תחושה אשלייתית של חלל תלת-ממדי בציור דו-ממדי הוא חוקי הפרספקטיבה, ובייחוד מה שמכונה פרספקטיבה מדעית או פרספקטיבה קווית אשר ניסוח חוקיה בתקופת הרנסנס מיוחס לאדריכל פיליפו ברונלסקי בן המאה ה- 15. על-פי שיטה זו, קווים מקבילים יידמו כנפגשים בנקודה אחת באופק, בנקודה המכונה "נקודת המגוז". שאלת החקר: כיצד ניתן ליצור אשליה חזותית של גוף תלת-ממדי על פני מישור אופקי? מקור ההשראה היה ציורי מדרכות "תלת-ממדיים" הנפוצים בערים שונות בעולם, המד מים על-גבי מדרכות חללים, דמויות ואובייקטים שונים על גבי מדרכות כך שמזווית מסוימת הם נראים ממשיים. ניסוי ותהייה והיזון חוזר - שרטטנו את קווי הקובייה על גבי השולחן באמצעות מסקינג-טייפ כך שאפשר יהיה להזיז ולשנות אותם בהתאם לצורך. הצבנו תלמיד עם מצלמה בקצה השולחן. התלמיד המתבונן דרך עדשת המצלמה היה ה" ו ון" של הקבוצה, ולמעשה נתן לקבוצה משוב בזמן-אמת. ניסינו להגדיר תבנית או נוסחה ליחסי המידות בין צלעות הקובייה. תוצאות החקר: לאחר מאמצים מרובים עלה בידינו לשרטט קובייה תלת-ממדית גדולה על גבי השולחן. ממצאי העבודה ומסקנותיה: גילינו שכדי ליצור את האובייקט היינו צריכים ליישם את חוקי הפרספקטיבה המדעית "במהופך". נקודת- המגוז הייתה למעשה נקודת המבט (המצלמה), והקווים המקבילים-לכאורה של צלעות הקובייה נפרשו ממנה ואילך באופן הדומה למניפה. תוצאות אלו מלמדות שניתן ליצור אשליה של גוף תלת-ממדי על פני מישור אופקי (מדרכה, שולחן) אם הופכים את חוקי הפרספקטיבה. השרטוט הפשוט שהצלחנו ליצור כתוצאה מתהליך החקר שלנו, יכול להתפתח לכדי ציור מורכב הרבה יותר. על בסיס זה אפשר למעשה לתכנן כל ציור מדרכה שהוא. תכנית אמירים 63

64 נושא עבודת החקר: השפעת הרכב תערובת הגידול (טוף כנגד אפר פחם גס) בבור שתילה על התפתחות שתילי אורן הסלע שם החוקרים: מאור מלכה, אליס בן-אבו וחיה שטיינפר, כיתה ה' יובל קררי מנחה: המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר האקולוגי "רמב"ם", אשקלון שאלת החקר: מהי השפעת ההרכב של תערובת הגידול (טוף כנגד אפר פחם גס) בבור שתילה על התפתחות שתילי אורן הסלע? מהלך הניסוי: צמיגי מכוניות נפרשו בקו רציף לאורך גדר בית הספר. הצמיגים מולאו לסירוגין בשני הרכבים של תערובות גידול. מחצית מהצמיגים מולאו בתערובת A, שהכילה 66.6% אפר פחם גס ו % קומפוסט. המחצית השנייה של הצמיגים מולאה בתערובת B, שהכילה 66.6% טוף ו קומפוסט. % תוצאות: תיאור מילולי- בגרפים של שלושת המדדים ניכר, לקראת סוף הניסוי, יתרון מסוים לגידול ראשוני של שתילי אורן סלע בבורות שתילה עם תערובת גידול על בסיס אפר פחם גס. 64 מסקנות, תוצרים והשלכות: מהתוצאות הנ"ל מסתמן כי יש ניכר יתרון מסוים לגידול ראשוני של שתילי אורן סלע בבורות שתילה עם תערובת גידול על בסיס אפר פחם גס לעומת תערובת גידול על בסיס טוף. תוצאות אלו ניתנות להסבר בשל כושר ספיחת המים והמינראליים הגבוה יותר של אפר הפחם הגס לעומת הטוף. ההפרשים באחוזים בין התוצאות אינם גבוהים, אולם בהתחשב בעובדה שעלות אפר הפחם הגס זולה יותר מעלות הטוף ושהשימוש באפר מקנה למעשה שלושה יתרונות סביבתיים: מיחזור אפר פחם והפיכתו מחומר פסולת למשאב, הקטנת כריית טוף והענקת פוטנציאל לחיסכון במים. ניתן להמליץ על שימוש באפר פחם גס כמצע גידול חליפי לטוף לגידול שתילי אורן הסלע. במבט לאחור נראה לנו שהיה רצוי לערוך ניסוי עם מספר פרטים גדול יותר בכל טיפול מה שהיה מאפשר לנו להקנות אמינות יתר לתוצאות. נוסף לכך נראה לנו כי כדאי היה לבחון מדדים נוספים להתפתחות הצמח כמו: מספר עלים ומספר אצטרובלים באורך מקטע קבוע מקצה ענף. הצלחת הקליטה של כלל שתילי אורן הסלע שבניסוי מהווה צעד קדימה לעבר הגדלת חלקם היחסי של צמחים חסכוניים במים בחצר בית הספר ותורמת לפיכך לחיסכון במים. העצים מגבירים את המסה הצמחית הירוקה של צומח חצר בית הספר ובכך תורמים לאיזון גזי החממה באטמוספרה של כדור הארץ. אנו ממליצים לערוך ניסויים נוספים לבחינת אפשרות השימוש באפר פחם כמצע חליפי לצמחים הן בבורות שתילה בשטח והן כמצע מנותק בעציצים על שולחן גידולים. זאת מתוך תקווה שגם בניסויים אלו יתקבלו תוצאות שיצדיקו מעבר לשימוש באפר הפחם הגס כמצע גידול לצמחים. מעבר שיזכה אותנו בשלושת היתרונות הסביבתיים הנ"ל.

65 נושא עבודת החקר: "דובונית רמון" שמות החוקרים: גאיה חפר, שקד פרנקו, אמבר מרג'ין מנחה: שירי לב ארי המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר ע"ש אילן רמון, באר יעקב מטרת העבודה: להציע פיתוח חליפת חלל היכולה לעמוד בטמפרטורות ולחץ אטמוספרי קיצוניים. שאלת החקר: כיצד ניתן לנצל את תכונותיו הייחודיות של דובון המים על מנת לפתח חליפה העמידה בטמפרטורות ובלחץ קיצוניים? ממצאי העבודה ומסקנותיה: דובון המים שהוא חיה מיקרוסקופית, יכול לשרוד בטמפרטורה קיצונית ובתנאים קיצוניים של לחץ אטמוספרי. קוראים לו דובון המים משום שהוא נכנס לשנת חורף כמו דובים רגילים ורובו עשוי מים. חשבנו לפתח בעזרתו חליפת חלל העומדת בטמפרטורה ובלחץ אטמוספרי קיצוניים. גילינו כי דובוני המים הצליחו לעמוד בתנאים הקיצוניים הבאים באמצעות הקפאת המטבוליזם (חילוף חומרים): דובוני המים יכולים לשרוד בטמפרטורה של 151 מעלות צלזיוס או בהקפאה של 200 מעלות צלזיוס. דובוני המים יכולים לעמוד ב- 570,000 ראד של קרינת רנטגן. דובוני המים יכולים לעמוד בלחצים נמוכים וגבוהים של ריק (ואקום). הוכח כי דובוני המים שורדים כמעט עשור שלם במצב יבש. דובוני המים הם אחת מקבוצות המינים היחידות המסוגלות להקפיא את חילוף החומרים שלהם ולהיכנס לשנת חורף, אך גם לצאת ממנה בעת הצורך. במצב זה כמות המים בגופם יכולה לצנוח למאית מהכמות הנורמלית. יכולתם להישאר מיובשים לפרק זמן כה ארוך קשורה לרמות הגבוהות של סוכר טראלוז שנמצא בגופם אשר מגן על הקרום התא שלהם. הפתרון שמצאנו לבעיה אותה בחרנו הוא מחקר על הטראלוז-הסוכר במטרה לייצר חליפת חלל ומוצרים נוספים לתעשיית החלל. בחרנו לחקור את הטראלוז-הסוכר משום שאותו מייצר דובון המים, על מנת לשרוד בתנאי טמפרטורה ולחץ אטמוספרי קיצוניים. תוצרי העבודה: יצרנו מצגת המתארת את תהליך החקר, הפקנו פוסטר מדעי המבוסס על החקר וממצאיו ובנינו דגם של חליפת החלל המבוססת על תכונותיו ועל צורתו של דובון המים. החקר יכול גם להשפיע באופן מידי על פיתוח חליפות צלילה שיאפשרו צלילה לעומקים או חליפות מיוחדות ללוחמי אש, העמידות בטמפרטורות קיצוניות. את תוצאות החקר הצגנו בכנס הביומימקרי הארצי שבו הוצגו עבודות של תלמידים מכל רחבי הארץ. בכנס זכינו במקום הראשון. תכנית אמירים 65

66 נושא עבודת החקר: השפעת ריכוז חומצה תת כלורית על גורמים פתוגניים בצמח הפיקוס שם החוקרות: שירה נתן ושיראל בר יוסף מנחה בתכנית "אמירים": אסתר חורי מנחה מטעם פארק המדע קרסו: מרים ביטון המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר "מוריה", באר שבע 66 תקציר: אחת התופעות הקיימת בעולם היצורים החיים בכלל והצמחים בפרט היא תקיפה ע"י אויבים מזיקים וגורמים פתוגניים (גורמי מחלה), כגון: חיידקים, וירוסים ופטריות. התופעה שראינו וגרמה להתעניינותנו ולשאילת שאלות הייתה עלים של צמח שעל אחוז גבוה מהם נראו כתמים שחורים. מה שהפתיע אותנו הוא העובדה שלא ראינו זאת בשאר הצמחים. בחקר המדעי גילינו שהגורם לתופעה הוא כנימת העלה וזאת על פי סימנים שראינו על העלים שדומים למה שתואר בספרות. כיום קיימים חומרי הדברה כימיים ואורגניים שאמורים לספק פיתרון לחקלאות ולגינון. חלקם מזיקים לסביבה ופוגעים באיזון האקולוגי. החומרים האורגניים פחות מזיקים אך עלות הפקתם יקרה מאוד. גילינו כי הצמחים מתגוננים ומפרישים חומרים, כגון: שמנים אתריים וחומרים רעילים להגנתם. אחד ממנגנוני ההגנה של הצמח כולל ייצור חומרים עם תכונות של חומצות חלשות. מכאן עלה לנו רעיון לרסס את עלי הצמח במים המכילים חומצה תת כלורית בריכוזים שונים כדי להדביר את החרק שגרם לתופעה. החומצה התת כלורית (היפוכלוריד) היא חומר מחטא חזק ביותר המתפרק במים ואינו מזיק לסביבה. שאלת החקר: כיצד משפיע ריכוז חומצה במים על מזיקים וגורמים פתוגניים בצמח הפיקוס? 1. באיזה ריכוז חומצה ניתן להדביר מזיקים ופתוגניים בצמח בלי להזיק לצמח? 2. האם ניתן יהיה להשתמש במים בריכוז חומצה המתאימה להדברה במקום בחומרי דברה הקיימים? ממצאי העבודה ומסקנותיה: מתוצאות הניסוי ניתן להסיק שכשהשתמשנו במים המכילים חומצה בריכוז של 280PPM הייתה השפעה ניכרת על התפתחות הכנימה ותוצר הלוואי של הכנימה. ושימוש זה השפיע על גורמים נוספים כמו התפתחות עלים חדשים. אחוז העלים שהיו בהם כתמים ירד בענף שטופל במים עם חומצה תת כלורית באופן ניכר. ניתן להסביר נתון זה בכך שהמים שהכילו חומצה בריכוז גבוה השפיעו על הכנימה עצמה. אנו חושבות שהסביבה החומצית אינה מאפשרת תנאים אופטימליים לרביית הכנימה ומפריעה להשגת המזון מהצמח מה שמוביל לירידה במספר העלים המכילים כתמים. ממחקרים שנעשו התגלה כי עודף "טל דבש" מהווה מצע גידול לחיידקים. אנו חושבות שהחומצה משמידה את החיידקים ומאפשרת שיקום יעיל של העלים. בשאר הריכוזים ובמים המזוקקים יש ניקוי הכתמים אך לא חיטוי מלא. לגבי התפתחות עלים חדשים ניתן להסביר את התופעה על פי מחקר שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת רייס שהראו כי כמות ההורמון Jasmonate בצמח, האחראי על הפעלת מנגנוני ההגנה שלו מפני אויבים, מושפעת ע"י מגע ואחראית גם על קצב צמיחתו. יש להניח שהצמח שנפגע מחרק כנימת העלה הפעיל מנגנוני הגנה שהאטו את קצב צמיחתו. אנו משערות שמאחר שהצמח משקיע את מירב האנרגיה בהתגוננות, רוב החומרים הנוצרים או המופקים בצמח ממוקדים במטרה זו, ולכן קצב צמיחתו מואטת. במקרה שלנו גילינו שריסוס

67 העלים במים המכילים חומצה בריכוז 280PPM אפשר לצמח לעבור תהליך שיקום שהתבטא בהתפתחות עלים חדשים. להמשך החקר ניתן לבדוק האם מים המכילים חומצה בריכוז PPM280 ישפיעו על מזיקים וגורמי מחלה בצמחים אחרים בעיקר בגידולים חקלאיים. תכנית אמירים בעקבות התופעה של השפעת הגשם על כמות הכתמים בעלה, העלינו רעיון נוסף להמשך החקר : לבדוק בנוסף לריסוס במים המכילים חומצה גם טיפול במים בסיסיים יותר )כמו סבון( לניקוי העלים ולבדוק האם זה משפיע על התפתחות מזיקים וגורמי מחלה פתוגניים בצמח והאם זה מקצר את התהליך. השלכות לעתיד : טיפול במים המכילים חומצה בריכוז של 280PPM יכול להוות חומר הדברה זול, נקי ושומר על איכות הסביבה כיוון שהוא מתפרק במים. שימוש בחומר זה יכול להוות חומר הדברה נקי וזול בחקלאות ובגינות הפרטיות. 67

68 נושא עבודת החקר: חקר יצירת אמנות - הנערה עם עגיל הפנינה - ורמיר, במבט אישי עכשווי שם החוקרות: נויה שניידר ויעל מימרן מנחות: אילת סלמונה וענת פרלמן החינוכית: תכנית "אמירים" בבית ספר "זיכרון יוסף-אחוזה", חיפה המסגרת 68 מטרת העבודה: העמקת תהליך הלמידה והחקר ביצירות אמנות מגוונות מתקופות שונות מנקודת מבט עכשווית, מתן פרשנות שונה בתחום אמנותי שונה, צילום, ליצירת האמנות הנבחרת בקבוצה. שאלת החקר: כיצד באים לידי ביטוי ביצירת האמנות אירועי התקופה? מה השפעתה של יצירת האמנות על החברה והתרבות בת זמננו? תהליך החקר: 1. בחירת יצירת אמנות 2. חיפוש מידע משלושה מקורות שונים. הנושאים הנחקרים: התקופה ההיסטורית של היצירה, מאפייני הציור, פרטים על הצייר והקשר שלו לציור. 3. תהליך החקר - 1. שאילת שאלות 2. איחוד שאלות וחיבור שאלת החקר 3. איסוף מידע משלושה מקורות שונים, איחוד המידע, בניית העבודה הכתובה 4. חשיבה על רעיון אמנותי עכשווי שיצור אמירה אישית שלנו ליצירת האמנות ממצאי העבודה ומסקנותיה: ההוראה הראשונית שניתנה לנו הייתה פתוחה למדי. בתחילה היה לנו קשה לבחור תמונה אחת מני רבות. בעזרתה של המנחה שלנו, אילת, המורה המנחה לאמנות, הגענו להחלטה: הציור "הנערה עם עגיל הפנינה" של ורמיר נגע בנו וידענו שאותו נרצה לחקור. את הציור חקרנו מזוויות אמנותיות שונות, וקשרנו את סיפור היצירה לתקופה ההיסטורית בה צוירה. הציור שייך לתקופת הבארוק, סגנון מן המאות ה שהתאפיין בריאליזם, רגשנות ופאר. גילינו כי הנערה היא עוזרת הבית של הצייר. ועגילה אינו עגיל פנינה, אלא עשוי ממתכת, סמל למעמדה הנחות. הנערה לבושה בבגדים פשוטים, ומצנפת על ראשה כמנהג המשרתים במאה ה- 19. הציור הוא ציור שמן בגודל 40 על 45 ס"מ, מצויר על בד והרקע לדמות בלתי מוגדר. זהו ערבוב של צבעים. תוצרי העבודה: החלק המאתגר ביותר אך המעניין ביותר הייתה הפרשנות האישית שלנו ליצירה. בהשראת הצייר, ורמיר, שהשתמש ב"קאמרה אובסקורה", מכשיר אופטי היוצר דמות דו ממדית מדמות תלת ממדית כדי ליצור פרספקטיבה מדויקת, החלטנו לבחור בצילום לפרשנות אישית. הרעיון שלנו היה לצלם שלבים בהתפתחות הנערה עם עגיל הפנינה. החלטנו לצאת למסע "רב דורי" ולצלם ארבעה דורות של נשים. ילדות-נויה שניידר, נעורים-נטע מימרן, בגרות-לילה שניידר, אמה של נויה ובגרות מאוחרת-חנה כהן, סבתה של יעל. כולן ענדו אותו עגיל ועמדו באותה זווית כמו הנערה בציור המקורי. במהלך הצילום כדי ליצור אחידות ותחושה כי מדובר באותה דמות בשלבי התפתחות שונים לבשו כולן אותו מעיל. צילמנו את הדמויות מספר פעמים, בחרנו את ארבעת הצילומים הטובים ביותר, אלה הצילומים הראשיים. השתמשנו בתוכנת,Andreamosaic לשם יצירת תמונת מוזאיקה המורכבת מארבעת הצילומים.

69 נושא עבודת החקר: מגלים עולם תרבות שמות החוקרים: ענבר בינר, אייל שקד, זהר שקד, אלה כהן, עדן גבאי, שירן קרביץ, נעה זויברמן, נעה רבינוביץ', אנני מורשוב, יעקב פרנקל מנחה: אנה בירנבאום המסגרת החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר "הס", פתח תקווה רקע תיאורטי: בית ספר "הס" הוא בית ספר מוזיקלי. מזה עשרים שנה מפיק בית הספר ומעלה מופע מוזיקלי רב משתתפים (אופרה או מחזמר), הכולל את תלמידי בית הספר מכיתה א' עד כיתה ו'. התלמידים שרים, מנגנים, רוקדים ומשחקים. מטרת החקר: למצוא דרך חווייתית ומהנה ללמד וללמוד תכנים הנוגעים לאמנות, לאסתטיקה ולידע כללי הנוגעים לאופרה. שאלת החקר: כיצד ללמד בבית הספר באופן חוויתי תכנים ייחודיים בנושאי אמנות חזותית, מוזיקה, היסטוריה, ספרות ומדע? שיטת העבודה (כלי החקר): בחרנו שאלה אחת לצורך סקר בקרב תלמידי כיתות ג'- ו'. מצאנו שסקר הוא כלי הנחשב למהימן, לא מאיים, נגיש ומספק תשובות שקל לעבדן. בנוסף לשאלה "הסגורה" של הסקר, ניתנה לתלמידים גם "שאלה פתוחה", על מנת לאפשר להם להתבטא ולהביע את דעתם על הלמידה בבית הספר. שאלות הסקר: 1. אם היו מאפשרים לך לבחור דרך בה אתה אוהב ומעדיף ללמוד, במה היית בוחר (ניתן לסמן גם כמה תשובות הנכונות בעיניך)? ספרים ומחברות, ידע מקוון, ידע שניתן בכיתה על ידי המורה, משחקים שונים: משחקי קופסה / משחקי חוץ / משחקי מחשב, למידת עמיתים - מהתלמידים מדריכי "אמירים". 2. אילו דרכים היית מציע/ה ללמידה חווייתית? הסקר הועבר במשך חודש ימים בכיתות ג'- ו' בביה"ס. לאחר ההעברה ועיבוד הנתונים הגענו למסקנה שרוב התלמידים רוצים ללמוד באמצעות משחק ומילדי "אמירים", המדריכים אותם בזמן המשחק. את הממצאים בחרנו להציג בדיאגראמה (על פי שכבת גיל). מסקנות: מצאנו שתלמידי בית הספר מעדיפים באופן בולט למידה דרך משחקים, ואחר כך הוראת עמיתים. גילינו גם שיש הבדלים לפי גילים. אנו סבורים שלמידה באמצעות משחק מאתגרת, משעשעת, משמעותית ואף מפנה למקורות מידע רבים מעבר לחומרי הלמידה השגרתיים. כך היא מרחיבה אופקים ומגרה את התלמידים גם ללמידה עצמאית ולכן התלמידים אוהבים אותה. תוצר החקר והשלכותיו: בעקבות הממצאים בחרנו להכין מרכז למידה: חדר המכיל כחמישה עשר משחקים על פי התקופות הנלמדות, שדרכן נלמד על תולדות האמנות, מוזיקה, היסטוריה, ספרות, ממציאים ומגלים - מעבר לתכנים שבתכנית הלימודים. כתוצר של החקר והממצאים בנינו פעילות המבוססת על מצגות ומשחקים שהכנו אנו תלמידי "אמירים". הפעילות במרכז מתחילה במצגת המציגה את התקופה (רנסנס, בארוק, קלסית, רומנטית ומודרנית). המצגת מועברת על ידי התלמידים שהכינו את התקופה. לאחר העברת המצגת מתחלקת הכיתה לקבוצות קטנות כאשר כל קבוצה משחקת במשחק מהמשחקים התקופתיים שהכנו ובהדרכתנו. כל קבוצה עוברת בין 10 ל- 15 תחנות - משחקים, במפגש בן שעתיים. תכנית אמירים 69

70 נושא עבודת החקר: שוק ההון בישראל שם החוקרים: לינוי אמונה, תומר זלקובר, דן מיכאליקו, חי בנדיט, שחר פרומוביץ, אלון אושר מנחה: עופר קוזקורו החינוכית: תכנית "אמירים" בבית הספר הרב-תחומי, מקיף ז' רמות, באר-שבע המסגרת רקע תיאורטי: נקודת המוצא לבחינת סוגיה זאת הינה המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב בשנת משבר בשוק הדיור "סאב פריים" גרר אחריו התמוטטות בנקים וחברות ביטוח. המשק האמריקני נכנס למיתון חמור. כתוצאה מכך ירדו המניות מעל 50%. המשבר הקרין על השווקים בכל העולם. בישראל ירד שוק הפיננסים כמו השווקים בחו"ל, אולם שוק הנדל"ן הפגין, באופן מפתיע, עוצמה ומחירי הדירות המשיכו לעלות ב אחוזים בחמש השנים האחרונות. ניתן לקשור את העליות למספר גורמים עיקריים: מחסור בדירות בכל שנה בהתאם לגידול האוכלוסייה, יש צורך טבעי בבניית 40 אלף יחידות דיור חדשות. מנגד נוצר פיגור בבנייה בשל מדיניות הממשלה לא להפשיר קרקעות במרכז הארץ על מנת לעודד הגירה לפריפריה. כמו-כן יהודי התפוצות בשנים הנזכרות החלו לרכוש דירות להשקעה בישראל. לרוב הדירות משמשות כדירות נופש וביתר ימות השנה מוגדרות כדירות רפאים. סיבה נוספת, ריבית נמוכה המעודדת לקיחת משכנתאות ורכישת דירה להשקעה וזאת בהיעדר אלטרנטיבה להשקעה. שאלת החקר: כיצד משפיעים גורמי אי ודאות על שוק המניות לעומת השפעתם על שוק הנדל"ן? הנחות יסוד: שוק הנדל"ן מושפע ממספר רב של גורמים: החלטות הממשלה בנושא הפשרת קרקעות, מחיר הקרקעות, מיסוי דירות להשקעה, גובה הריבית במשק, מצב כללי של הכלכלה ומצב ביטחוני, גובה הון עצמי לרכשי הדירות עודכן ל- 60% מערך הדירה, ציפיות ההמון לגבי מחירי הנדל"ן. שוק ההון מושפע ממספר גורמים: המשק הישראלי מושפע מהנעשה בכלכלות העולם, שוק ההון מושפע ממצב גיאופוליטי - לאחרונה חלה רגיעה בסוריה, מתגבש הסכם עם אירן בנושא הגרעין פרמטרים אלו הם חיוביים לשוק ההון, שוק ההון מושפע מהחלטות ממשלה: גובה ריבית, מיסוי הבורסה ושער חליפין, ציפיות ההמון לגבי שערי המניות. שאלות שהתעוררו במהלך חקר הנושא: 1. האם המשבר בשוק הפיננסים הוא חד פעמי או האם יש סיכוי להישנות המשבר? 2. כיצד הממשלה יכולה להשפיע על שוק הנדל"ן? 3. האם ניתן לחזות מגמות בשוק המניות? 4. האם קיימים פערים בעליית מחירי הדיור בערים השונות? 5. האם ניתן לצפות את העלייה או הירידה במחירי הנדל"ן? 6. האם מחירי הדירות יעלו או יירדו בשנה הקרובה? 7. מהם הגורמים לעלייה ולירידה בשוק המניות? 8. מי משפיע על העלייה ועל הירידה בשוק המניות? 70

71 שיטות העבודה: חקר מקורות- נערך מעקב אחר פרסומים כלכליים בעיתונות כלכלית, באתרי אינטרנט רלוונטיים: גלובוס, ביזפורטל, כלכליסט ודה מרקר, ניתוח המקורות ופרשנות לנתונים. שאלון- נערך שאלון בקרב 60 אנשים אשר בדק את מגזר שוק ההון ואת מגזר הנדל"ן מבחינת ידע הציבור, כוונות רכישה וקנייה והערכה לגבי תשואה אפשרית בשני המגזרים. השאלונים חולקו להורים, למורים ולקרובי משפחה, ונועדו לבדוק את דעתם של הנדגמים ביחס לאפשרויות השקעה מועדפות. ביקור בבית השקעות וקבלת הסבר על תפקיד בית השקעות, השירותים שהוא מספק ותחזית לגבי שוק ההון. ראיונות- נערכו ראיונות עם מנכ"ל חברת בנייה בבאר שבע ועם יועץ השקעות בבית השקעות. ממצאי העבודה ומסקנותיה: תוצאות השאלון מראות שאף על פי שרוב אזרחי המדינה מושקעים בשוק ההון באמצעות קרנות הפנסיה וקרנות השתלמות, אין ברשותם ידע בתחום. רוב הנשאלים מצביעים על אפשרות המשך עליות מחירי הנדל"ן למרות העובדה שאינם מכירים את שוק ההון ועל כן התקשו להעריך את התנהלות השוק. ניתן להסיק שהציבור רואה בשוק הנדל"ן אפשרות השקעה סבירה, ואינו לוקח בחשבון את המחירים הגבוהים של הדירות. נראה שהשחקנים המשפיעים על המניות, הם בתי ההשקעות, והציבור מגיב בהתאם לנעשה בשוק או על-פי פרסומים בלבד. תוצרי העבודה והשלכותיה: רצוי לחשוב על מערך הסברה לציבור הרחב, על לימוד הנושא באמצעות תכנית לימודים או באמצעות מידע מסודר. הדבר נעשה כיום באמצעות גורמים פרטיים בלבד. ידע רב יותר של ציבור המשקיעים יכול להוביל להזרמת הון פרטי מושכל יותר להשקעה באפיקים השונים. תוצאות השאלון חשובות להמשך החקר כיוון ששני השווקים מתנהלים באי ודאות ומושפעים באופן ישיר מציפיות הרוכשים/הקונים. תכנית אמירים 71

72 נושא עבודת החקר: מה הקשר בין תפקידי העיתונאי לבין גורמים המשפיעים על התוצר העיתונאי? שם החוקרים: אילוז רז, אלרום בננו, עידו אבירם, חנן שוורץ, נועה חלבי, הילה ג'ומעה איה, שלי פחימה, דביר ממן, אופיר מארק, כיתה ח' מלכה, מגוס אורי מנחה: החינוכית: תכנית "אמירים" בבית-הספר הרב-תחומי, מקיף ז' רמות, באר-שבע המסגרת מטרת העבודה: לחקור את הקשר בין תפקידי העיתונאי לבין התוצר העיתונאי הלכה למעשה. בכלל זה נחקרו גורמים נרחבים, כגון: היבטים פוליטיים, היבטים חברתיים, דילמות וקונפליקטים מערכתיים ואישיים עימם מתמודד העיתונאי על מנת לבחון האם לאלו יש השפעה על התוצר העיתונאי הלכה למעשה. שאלת החקר: מה הקשר בין תפקידי העיתונאי לבין גורמים המשפיעים על התוצר העיתונאי? רקע תאורטי: תפקיד אמצעי התקשורת ובכלל זה העיתונאים לעקוב אחר פעולותיו של השלטון, לדווח לציבור, להתריע מפני חריגות מהסדר הטוב והמינהל התקין ולעורר את תשומת ליבו של הציבור ודעתו. עם זאת לעיתים העיתונאים מפרסמים דברים שתכליתם לשמור על היציבות השלטונית, ובכך מונעים ביקורת חברתית נדרשת, והופכים מכלי ביטוי דעות של הציבור לכלי זרימת דעות אל הציבור. מה הוא אם כן הקשר בין תפקידי העיתונאי לבין מערכת שיקוליו ביצירת התוצר העיתונאי הלכה למעשה? שיטות החקר: 1. חקר מקורות בנושא כתיבה עיתונאית- ערכי החדשותיות לפי גלטונג ורוגה, תפקיד העיתונאי, בין "שומר סף" ל"כלב השמירה של הדמוקרטיה", מקורות המידע של העיתונאי. 2. ראיון עיתונאי - רואיינו בעלי תפקידים בביה"ס וכן תלמידים בבית הספר שעניינם נוגע לכתבות בעיתון הבית ספרי. הראיון נערך על פי עקרונות שנלמדו בקורס. 3. ביקור במערכת העיתון "ידיעות אחרונות"- הסיור אפשר לנו להכיר את המערכת שבתוכה פועל העיתונאי. נפגשנו עם כתבים ועורכים ולמדנו באופן נרחב על אופי עבודתם ועל המורכבות המתבטאת בדילמות שהצבנו לפניהם. בביקור זה התנסינו בעריכת כתבות, שמענו על שיקולי עריכה, על שיקולי אתיות מקצועית וביטחון המדינה ועל שיקולי פופולאריות בעמוד הראשי של העיתון. 4. ביקור בבית דפוס של עיתון - למדנו על תהליך הדפוס של העיתון. 5. ביקור במערכת החדשות של "ערוץ 2"- במסגרת הביקור שמענו הרצאה ממפיק המהדורה המרכזית שענה לשאלתנו בנוגע לשיקולי השידור והעריכה של הכתבות במהדורת החדשות. בביקור זה נחשפנו לפעולת מערכת החדשות מאחורי הקלעים וכן ללחצים המופעלים על הכתבים והטכנאים, וכן על מקרים שהכתיבו אילוצים ושהשפיעו באופן ישיר על מהדורת החדשות. 6. יישום תהליך החקר - הקמנו מערכת עיתון ובה שילבנו את הידיעות ממקורות המידע השונים אותם קראנו, פירשנו ובדקנו. כמו כן נעזרנו בראיונות ובידע שרכשנו בביקורים במערכת החדשות ובמערכת העיתון בקבוצות חשיבה. כל תלמיד מילא תפקיד של כתב ותפקיד נוסף (מעצב גרפי, עורך ראשי, צלם ועוד). הפקנו את העיתון הבית ספרי הכתוב תוך התייחסות מובנית לכל אותן סוגיות, אילוצים ודילמות בעבודת העיתונאי. 72

73 תכנית אמירים בנוסף התלווה לתהליך החקר שלנו כצוות מערכת עיתון חוקרת, עיתון וירטואלי באתר בית הספר שבו העלינו כתבות בנושאים שונים לאורך כל השנה. רפלקציה לתהליך : לאחר הדפסת העיתון והפצתו בבית הספר נערך בירור משותף לגבי תהליך הלמידה בכל אחת מהקבוצות ולמשוב שהתקבל מקהל הקוראים. התקיים רב שיח בינינו לבין קוראינו, תלמידי השכבה )ח'(, שבו הצגנו את תהליכי החקר שליווה אותנו כעיתונאים וכחברי מערכת, את הקשיים, את דרכי החשיבה לפתרונות תוך השוואה לקשיים עמם מתמודדים העיתונאים עימם נפגשנו במהלך השנה. תוצאות החקר : בעקבות ניתוח מקורות המידע, הראיון, ההיכרות עם סביבת עבודתו של העיתונאי ועם העיתונאים ויישום המידע כצוות מערכת עיתון הגענו למסקנה שהעיתונאי פועל בתוך מערכת רחבה בה הוא נדרש לשיתוף פעולה עם כתבים אחרים, מקורות מידע ואנשי מקצוע מתחום העיתונאות ולהתמודד עם אילוצים רבים, כגון : אילוצי חוק, דילמות ערכיות - חברתיות ומוסריות, אילוצי מערכת, דד ליין ורייטיג )קוראים( לעומת כתיבה חוקרת גבוהה ומהימנה, פופולארית מול איכותית. מחד גיסא תפקיד העיתונאי נועד לשקף בנאמנות את המציאות מבחינת הדעות הרווחות בחברה ואת דעת הקהל בחברה, מאידך גיסא, העיתונאי מפעיל תהליכים של מיון אירועים לכן יש מצבים שאינו מסוגל להביא את המציאות כפי שהיא. עיתונאים מונעים בין השאר מדעותיהם האישיות, דבר המשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בתוצר העיתונאי ומוביל לפגיעה בדימוי של התקשורת כמשקפת את המציאות. התמודדות זאת מותירה את העיתונאי ואף אותנו בפני דילמות אישיות כאזרחים ובפני דילמות מקצועיות המחייבות שיקול דעת ואחריות רבה. 73

74 74

75 תכנית "מנחים - עמיתים" לטיפוח מחונני על בישראל משתתפי המושב " - מנחים - עמיתים" 75

76 תפקיד הורמון האהבה אוקסיטוצין על ויסות פחד מנחה-עמית: פרופ' מונא מארון - חוג סגול לנוירוביולוגיה - אוניברסיטת חיפה חניכה: ליאן שאהין - סכנין ויסות פחד מהווה מנגנון הסתגלות אשר מאפשר לאורגניזם להגיב במצבים של פחד ולעכב תגובות של פחד כשאין גירוי מפחד. הפרעה במנגנון ויסות הפחד תוביל להפרעת חרדה ולתגובות פחד מוגברות. המעגל העצבי אשר מתווך ויסות הפחד מורכב משני אזורים מוחיים עיקריים: האמיגדלה והקורטקס הפרה פרונטלי. האמיגדלה אחראית על הוצאת תגובות של פחד ואילו הקורטקס הפרה פרונטלי אחראי על עיכוב תגובות של פחד, כך שוויסות של תגובות פחד הוא כתוצאה מאיזון בין שני אזורים אלה. במעבדה, נתן למדוד את האינטראקציה בין שני אזורים אלה ע"י התנהגות פשוטה של התניית פחד והכחדתה. מחקרים מראים שפגיעה באמיגדלה תמנע את הופעת תגובות הפחד ואילו פגיעה בקורטקס הפרה-פרונטלי תמנע את למידת ההכחדה. אוקסיטוצין הינו הורמון בעל תכונות שמורידות חרדה ולחץ. רוב המחקרים שבדקו את ההשפעות של אוקסיטוצין על הורדת רמות חרדה השתמשו בהזרקות מערכתיות. במחקר זה רצינו לבדוק: 1. השפעות הזרקה ישירה של אוקסיטוצין לאמיגדלה ולקורטקס על למידת פחד והכחדה 2. אם קיימים הבדלים בדרך שבה אוקסיטוצין משפיע על למידת פחד והכחדה בחיה הבוגרת לעומת חיה צעירה לצורך המחקר, השתלנו לחולדות קנולות של הזרקה לאיזור הרלוונטי ומצאנו שלאוקסיטוצין השפעות שונות. מצאנו שאוקסיטוצין איננו מוריד חרדה בכל המצבים, אלא שלפעמים יש לו השפעות שליליות ויכול לגרום לעיכוב בהכחדת הפחד, דהיינו עלייה בתגובות של פחד. כמו כן מצאנו שלאוקסיטצין השפעות שונות בחיה הבוגרת לעומת החיה הצעירה. הממצאים שלנו הם הראשונים המראים שלאוקסיטוצין יש השפעות שליליות על ויסות פחד. ממצאים אלה מראים שאי אפשר להתייחס לאוקסיטוצין רק כחומר שמוריד חרדה. 76

77 מערכות אינטרקציה מכילות וחכמות מנחה-עמית: אסף דגני, מרכז מחקר ופיתוח ג'נרל מוטורס, הרצליה חניך: עומר דויטש, כפר סבא ממשקים המצויים כיום במערכות טכנולוגיות שונות, בנויים כך שהם מציגים למשתמש סט קבוע של אפשרויות (הגדרות) שונות למערכת ונותנים למשתמש למצוא בעצמו את ההגדרה הרצויה עבורו מבין כל האפשרויות. עם זאת ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, אנו נתקלים במערכות מסובכות ומתוחכמות יותר ויותר, סט אפשרויות גדל, ולמשתמש נהיה יותר ויותר קשה להבין את המערכת, ללמוד אותה ולמצוא מבין מגוון האופציות המוצעות לו את האופציה הטובה ביותר. כך אנו נתקלים במצב בו המשתמש "מתפשר" ומשתמש במערכת בצורה אשר אינה אופטימלית ואינה נוחה לו רק מכיוון שאינו מסוגל לתקשר עם המכונה ולגרום לה לפעול כפי שהוא באמת רוצה. במודל מערכת האינטראקציה שבנינו, רצינו ליצור מערכת "מכילה", כלומר: כזו שתדע להבין את בקשותיו ורצונותיו של המשתמש ולהגיב אליהם, ולא רק להשתמש בקלט ה"יבש" שהמשתמש מכניס. על מנת לאפשר זאת שברנו את הקשר הישיר והקבוע בין הקלט לפלט שקיים במערכות כיום, כלומר: יצרנו מערכת המאפשרת למשתמש לבצע את אותה פעולה פעמיים (לדוגמה לחיצה על כפתור מסוים) אך לקבל תגובות שונות מהמערכת. באמצעות הכנסת גורם חכם באינטראקציה אשר יפעל בין הקלט לפלט, ניתן ללמוד את הפעולות של המשתמש ולהפעיל את המערכת לפי איך שהמשתמש התכוון שתפעל כך המערכת תוכל לממש את מלוא יכולותיה על מנת לשרת את המשתמש בצורה הטובה ביותר, והמשתמש מצדו ירגיש שהמערכת מבינה אותו, יחווה חווית אינטראקציה נוחה ונעימה יותר ויגיע לרמות נוחוּת טובות יותר ולביצועים גבוהים יותר בשימוש במערכת. את המודל שלנו יישמנו על מערכת מיזוג אוויר ברכב. בעזרת לימוד של התנהגות המערכת ועריכת ניסויים של אינטראקציה עם המערכת על מנת ללמוד את אופי האינטראקציה של נהגים עם מערכת מיזוג האוויר, יישמנו ממשק פשוט אשר מאפשר למשתמש לשלוט בכל יכולות מערכת המיזוג באמצעות ארבעה כפתורים בלבד. על אף הממשק הפשוט המשתמש מסוגל להגיע, בעזרת מערכת האינטראקציה החכמה, לכל מרחב האפשרויות הרחב של מערכת המיזוג, לשלוט בה בצורה יעילה ובמספר פעולות מינימלי ולהגיע לרמות גבוהות יותר של נוחות מאשר בשימוש בממשק הרגיל והמורכב. את המודל ניתן ליישם על מגוון רחב של טכנולוגיות, ממערכות רכב ועד מכשירים ביתיים, על מנת לאפשר שימוש חכם יותר אשר יממש את יכולותיה של הטכנולוגיה המודרנית ויאפשר גם למשתמשים לא מנוסים להצליח לשלוט במערכות מורכבות. התבססות על מודל זה תאפשר תכנון עתידי של ממשקים אדפטיביים אשר ישתנו ויתאימו את עצמם למשתמש בדרך ליצירת ממשקים המקנים למשתמש נוחות אינטראקציה אופטימלית. תכנית "מנחים-עמיתים" 77

78 ניתוח תבניות ירי בתאי שריג במוח החולדה מנחה-עמית: ד"ר אלון רובין, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע חניכה: יעל שרים, רחובות המוח מהווה את מרכז מערכת העצבים בקרב כל בעלי החוליות. הוא מפענח ומעבד את המידע החושי המגיע אליו, מתאם בין המערכות השונות ומבקר את פעילות הגוף על מערכותיו השונות. כל חלקיו של המוח מכילים תאי עצב (נוירונים) רבים המקושרים ביניהם והמשמשים כיחידות תפקודיות שבאמצעותן מעבד המוח מידע. אחד המבנים המוחיים הנחקרים ביותר הוא ההיפוקמפוס,(Hippocampus) שבו התגלו תאים אשר פעילים, כלומר: נוטים להעלות את תדירות פוטנציאלי הפעולה שלהם ("קצב ירי") כאשר החיה עוברת באזור מסוים במרחב. נוירונים מסוג זה מכונים place cells [תאי מיקום]. אזור מוח נוסף אשר פעיל גם הוא בעיבוד מידע מרחבי הינו האינטורהינל קורטקס cortex).(entorhinal באזור זה קיימים סוגים שונים של נוירונים המתאפיינים בקידוד מרחבי, ביניהם תאי שריג. תאי השריג נמצאים בקשר עצבי עם תאי המיקום שבהיפוקמפוס ולהם חלק משמעותי בבסיס המוחי ליכולות כגון ניווט וזיכרון מרחבי. בעבודה זו ניתחנו דפוסי ירי של תאי שריג שהוקלטו באזור המוח אנטורהינל-קורטקס (EC) בחולדות. בעוד שמקובל להגדיר את המיקומים במרחב להם רגיש כל תא, ניתן להעלות את השאלה איזה חלק בגוף החולדה ואיזו נקודת זמן הם הרלוונטיים לאותו קידוד מקום. על מנת לבחון שאלה זו חישבנו מפות ירי (קצב הירי הממוצע של התא בהינתן אות על הימצאות החיה בכל אחד מהמיקומים המרחביים) הן כמקובל ביחס למיקום החיה בעת פעילות התא, והן בהיסטי זמן ומרחב שונים ביחס אליו. אם מפת הירי מחושבת תוך הגדרת היסט שגוי, יתווספו שגיאות לחישוב שיביאו לירידה ברמת החדות שלה. על ידי חישוב חדות מפת הירי עבור היסטים שונים זיהינו את ההיסט המביא לחדות המקסימאלית בעבור כל תא. שיערוך זה חשף מגוון רחב של התנהגויות בקרב אוכלוסיית התאים, ובפרט, חלוקה לשתי תת- אוכלוסיות: תאים בעלי היסטי זמן שליליים ותאים בעלי היסטי זמן אפסיים עד חיוביים קטנים. קיומה של חלוקה זו עשוי לרמוז על פונקציונליות נבדלת של שתי קבוצות תאים הנמצאים באותו אזור מוח וללמד על המנגנון לחישוב ולייצוג מיקום מרחבי. 78

79 שינויים בהליך ביטוי הגנים בתא הסרטני מודיפיקציות כרומטין בסביבת הגנים המקודדים ל- t-rna בתאי לוקמיה מנחה-עמית: פרופ' צחי פלפל, מכון ויצמן רחובות חניך: מאור נאמן, חולון הליך תרגום הגנים לחלבונים בתא הוא אחד התהליכים הביולוגיים החשובים והמשמעותיים ביותר המתרחשים בו. בגנום האנושי קיימים גנים רבים האחראים על בקרת תהליך זה. תכנית "מנחים-עמיתים" במחלת הסרטן, מתקיימים בו שינויים רבים, דבר הגורם לשיבוש של הביטוי הגנטי ברמותיו השונות, אולם טיבם של חלק מן השינויים הללו טרם ידוע במלואו. בעבודתנו זו בדקנו כיצד שינויים מסוג זה באים לידי ביטוי במחלה זו, וכיצד הם תורמים להתפתחות המחלה. בעבודתנו התייחסנו לקשר בין שני סוגים עיקריים של שינויים בעלי משמעות עבור תהליך ביטוי הגנים בתא: הראשון הוא מנגנון הוספה והשמטה של מולקולות קטנות לאגד חלבונים הנקרא כרומטין שסביבו כרוכה מולקולת ה- DNA. באופן כללי, אותן מולקולות קטנות נושאות מידע המשפיע על עירורו או דיכויו של ביטוי הגן. הסוג השני הוא שינויים בריכוז מולקולת ה- t-rna בתא אשר לה תפקיד רב משמעות בתהליך סינתזת החלבונים. במהלך המחקר המשותף שלנו הצלחנו להראות את השינויים שמתבצעים סביב גנים של t-rna שונים בתאי לוקמיה, במטרה לעורר או לדכא את ביטויים. כמו כן מתוך מדגם הגנים הללו הצלחנו לאתר מי הם הגנים שביטויים עורר או לחליפין דוכא. בנוסף לכך חשבנו על האפשרות של שינוי המידע במבנה הכרומטין בסביבת גנים מסוימים כדי ליצור שינוי במידת ביטויים בתא. דבר זה מסוגל לגלות אפיקי מחקר וטיפול חדשניים רבים. 79

80 עצים ויער בחקר קבלת החלטות בתנאי אי- ודאות קידום תיאוריה על-פי תורת השטחות מנחה-עמית: פרופ' שמואל שי, מכון ון ליר והאוניברסיטה העברית בירושלים חניך: עידו הבר, ירושלים נושא המחקר: המחקר מיישם פרדיגמה מדעית הידועה כ"תורת השטחות" Theory).Facet ר' Shye 1998; ; al., (et וניתוחים סטטיסטיים הנגזרים ממנה POSAC).Faceted SSA, ר' (Guttman, 1968; Shye, 1985; 2014a לשם הדמיה גיאומטרית של מרחב החלטות בתנאי אי-ודאות. הבחירות שבני אדם עושים במדגם של בעיות החלטה משמשות להסקת מושגי היסוד הפועלים למעשה במוחם של המחליטים בתנאי אי-ודאות. הנתונים האמפיריים שנאספו במחקר זה ממאות נבדקים מתייחסים להעדפותיהם בבעיות הימורים כספיים בין שתי אפשרויות: (א) רווח של x1 בהסתברות p1 אפשרות שתסומן כ- (p1,x1); ו- (ב).(x2,p2) אנו מניחים שלכל אפשרות בחירה ייתכנו לא יותר משתי תוצאות, ושאם אמנם שתי תוצאות אפשריות, האחת מהן היא 0. נניח גם כי p1<p2 וכי. x1 > x2 הבחירה ברווח (או בהפסד) הגבוה יותר בהסתברות הנמוכה יותר (p1,x1) תיקרא בחירה נועזת Play).Bold זוהי הרחבה של הגדרה דומה בעבודות קודמות: Shye, 1968.(Dubins & Savage 1965; Heath et al., 1972; ממצאים: הבחירה הנועזת. זו אופיינית יותר לבעלי תפקודים איזוניים גבוהים (בריאות, שקט נפשי, חיברות) כפי שהוגדרו במודל איכות החיים המערכתית (2014b.(Shye, ;1989 כמו-כן, הבחירה הנועזת שכיחה יותר ככל שעולה הכנסת המחליט. גברים יותר מנשים מעדיפים בחירה נועזת כשמדובר ברווחים, אך נשים יותר מגברים מעדיפות בחירה נועזת כשמדובר בהפסדים. ממצאים: הגורם הפסיכולוגי. מרחב בעיות ההחלטה ניתן להבניה ע"י רמת האתגר המאפיינת בעיות ההחלטה, דהיינו: הדיסוננס הפנימי, עמו על המחליט להתמודד כדי לעשות את הבחירה הנועזת. כקירוב ראשון, המביא בחשבון את חלוקת הקשב של המחליט בין מרכיבי הבעיה, רמת האתגר עוצבה כמותית ונומקה פסיכולוגית עבור בעיות רווחים: ;(C=x2(p2-p1 ובנפרד עבור בעיות הפסדים (כלומר, FSSAWIN (Shye, 1991; Borg and Shye באמצעות תוכנת.x2, x1<0: D=(x2-x1)/(p2-p1)1/2) 1995) נמצא כי מרחב ההחלטות הרציף ניתן לחלוקה על-פי רמות-האתגר-מול-דיסוננס-צפוי, עובדה המהווה עדות לכך כי זהו אמנם גורם דומיננטי בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות (מעבר לניתוח פרטני של כל החלטה בנפרד). נמצא כי באוכלוסיות שונות רמת האתגר המחושבת לבעיית החלטה מנבאת את שיעור הבחירה הנועזת באותה בעיה (מתאם ספירמן בנתוני כהנמן וטברסקי (1979) ו בנתוני המחקר הנוכחי). 80

81 מדידת המסה של חורים שחורים סופר מסיביים באמצעות מיפוי ההדהוד על בסיס פילטרים מנחה-עמית: פרופ' אהוד בכר, קריית הטכניון, חיפה חניכה: סיפן נוה Naveh),(Saifun כפר סבא שאלת החקר: האם השיטה של "מיפוי ההדהוד על בסיס פילטרים" היא שיטה תקפה ומדויקת למדידת המסה של חורים שחורים סופר- מסיביים? במסגרת המחקר חישבתי את המסה של החור השחור במרכז הגלקסיה NGC 4395 בעזרת שיטה חדשנית. נסעתי עם המנחה שלי, פרופסור אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, לטלסקופ במצפה רמון, שם צפינו בחור השחור במשך מספר ימים בעזרת שלושה סוגי פילטרים. הנסיעה לטלסקופ הייתה חווייתית מאוד ותרמה לי רבות להבנת החורים השחורים בצורה מוחשית יותר. כתבתי תוכנה בשפת C#, שבודקת כמה זמן לוקח לקרינה מהחור השחור להגיע לגזים הסובבים אותו. השוואתי בין כל זוג פילטרים וחישבתי את הפרש הזמנים ביניהם. מכיוון שהקרינה נעה במהירות האור, ניתן לחשב את המרחק של הגזים מהחור השחור על ידי הכפלת הזמן במהירות התנועה של הקרינה. בנוסף למידע שאספנו, קיבלנו ספקטרום מסין, שבעזרתו הצלחתי לחשב את המהירות של החומר הסובב את החור השחור. עיבדתי את כל המידע שהיה ברשותי, והגעתי לחישוב של מסת החור השחור של כ- 30,000 מסת שמש. גיליתי שהתוצאה שקיבלתי תואמת לתוצאות מחקרים קודמים שבוצעו בשיטות דומות והשיטה של "מיפוי ההדהוד על בסיס פילטרים" אכן תקפה ויעילה לחישוב מסה של חורים שחורים במרכזי הגלקסיות. בתחילת המחקר ידעתי מה ברצוני לחקור אך לא היה לי מושג כיצד אצליח לעשות זאת. פרופסור אהוד בכר ליווה אותי בכל שלבי המחקר ועזר לי לעבור משלב לשלב במהלך עבודתי. גיליתי סקרנות רבה, רציתי לדעת עוד ועוד, התלהבתי מסביבת הלימוד ומהתנאים שעמדו לרשותי והרגשתי שהכול אפשרי. בחודש האחרון, עם סיום עבודת המחקר במסגרת תכנית מנחים-עמיתים, נרשמתי לטכניון כסטודנטית מן המניין בדרך לתואר אקדמי. סיפן נוה בת 16 וחצי, לומדת בתיכון הנדסאים הרצליה במגמה מדעית טכנולוגית בשילוב מדעי המחשב. סיפןלומדתנגינהעלפסנתר (ובעברגםתאוריה)בקונסרבטוריון בכפר סבא מזה שמונה שנים. לפני כן למדה פסנתר אצל מורה פרטית במשך שלוש שנים. בשנת 2011 השתתפה סיפן בתחרות הארצית על שם פנינה זלצמן לפסנתרנים צעירים, וכמו כן בכיתת אומן של הפסנתרן הצרפתי מישל בורדונקלה. תכנית "מנחים-עמיתים" 81