מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה,

Save this PDF as:
 WORD  PNG  TXT  JPG

Størrelse: px
Starte visningen fra side:

Download "מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה,"

Transkript

1 מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה, בסוגים שונים של ארגונים. שלושת התחומים של המקורות למחויבות ארגונית: חישוביים, ערכיים וזהות העצמי, מבוססים על הלימה בין: צרכים וסיפוקם, ערכים והגשמתם, זהות עצמית וביטויה. המחויבות הארגונית מוגדרת כהתקשרות של הפרט אל הארגון, אשר באה לידי ביטוי ברכיבים של: הזדהות, תרומה ונוכחות. מטרת עבודה זו היא להדגים כי שלושת המקורות של מחויבות ארגונית, משפיעים באופן דיפרנציאלי, על שלושת הביטויים של המחויבות הארגונית, בהתאם לסוג הארגון )עבודה/עסקי, התנדבותי/אידיאולוגי, קהילתי(. במילים אחרות בעבודה זו אבחן במקביל שתי מערכות של קשרים: מערכת הקשרים בין מקורות המחויבות הארגונית לבין ביטויי המחויבות הארגונית, והשפעת סוג הארגון על הקשר בין מקורות המחויבות הארגונית לבין ביטויי המחויבות הארגונית. רקע רוב המודלים למוטיבציה בעבודה הם חישוביים והדוניסטים )1987 Porter, (, Steers & יחד עם זאת לא ניתן להסביר את כל ההתנהגויות הארגוניות על בסיס זה. אנו עדים לשנויים בהתנהגויות בסיטואציות שונות, להתנהגויות שלא תורמות לאינטרס האישי, להבדלים אינדבידואליים והבדלים בין-תרבותיים. תיאורטיקנים וחוקרים מציינים כי הקשר בין הפרט לארגון אינו מבוסס רק על יחסים של רווח והפסד. )1991 Shamir ) טוען כי בהתבסס על ההנחות הנגזרות מהספרות, על הקשרים שבין מושג העצמי להתנהגות, יש להוסיף את מושג העצמי לתיאוריות מוטיבציה בעבודה. אנשים הם לא רק מעשיים וממוקדי משימה אלא הם גם מבטאים את עצמם. התנהגות היא לא רק מחושבת, אלא היא גם מביעה רגשות, ערכים ואת מושג העצמי )1993 Shamir, (. בין התנהגויות אנוכיות להתנהגויות אלטרואיסטיות קימות התנהגויות המשלבות פעילות למען הפרט ולמען הכלל כמו: קבוצה, מחלקה או ארגון, הנובעות משלושה מקורות: חישוביים, ערכיים ומושג העצמי )1990 Shamir, (. חיזוק לגישה זו ניתן למצוא אצל )1982(, Wiener ו- )1991( O Reilly Chatman & Caldwell המציינים כי מחויבות ארגונית של הפרט לארגון, אינה מסתכמת ביחסי חליפין וביחסים אינסטרומנטאליי ם, 1

2 אלא יש בה גם מקורות רגשיים ומוסריים. אנשים המחויבים לארגון, עשויים לפעול בדרכים מסוימות, לא בגלל שעל ידי כך יקבלו טובות אישיות כלשהן, אלא בגלל שהם מאמינים שזה הדבר ה"נכון" לעשותו 1982( Wiener, Bowles & Gintis.) )1986( מציינם כי אנשים פועלים לא רק כדי לספק צרכים, אלא גם כדי לתת תוקף לעצמם כבני-אדם ולאשר תכונות רצויות. לויתן )1997 ) מציע כי המקורות למחויבות ארגונית מבוססים על הלימה בין צרכים וסיפוקם, ערכים והגשמתם, זהות עצמית וביטויה. כל אחד מהמקורות תורם באופן בלתי תלוי למחויבות ארגונית, והם בעלי חשיבות יחסית שונה בארגונים שונים: עסקי/עבודה, התנדבותי/אידיאולוגי וקהילתי/משפחתי. כלומר המערכת הארגונית היא משתנה מתערב בקשר בין המקורות השונים למחויבות ארגונית. שאלות המחקר העולות בהקשר זה הן: עד כמה מידת ההלימה בשלושת התחומים של המקורות למחויבות ארגונית, משפיעה על מידת המחויבות של אנשים לארגונים שונים? עד כמה ההשפעה היא דיפרנציאלית? ועד כמה יהיה שוני בביטויי המחויבות בארגונים מסוגים שונים? מטרתו של מחקר זה היא לבחון את מערכת הקשרים, בין מקורות שונים למחויבות ארגונית, לבין ביטויים שונים שלה, בסוגים שונים של ארגונים. אולם מאחר וההבדלים בקשר שבין מקורות המחויבות לביטויי המחויבות, יכולים לנבוע לא רק בגלל מאפיינים ארגוניים, אלא גם בגלל הבדלים בין-אישיים בין הנבדקים. הבדלים כאלה יכולים להיות כתוצאה מהשתתפות נבדקים שונים, או אולי כי קיימים הבדלים אישיותיים בין אנשים הפעילים, למשל בארגונים התנדבותיים לבין הפעילים בארגונים אחרים )1981 Knoke, ) בחרתי לעסוק בעבודת מחקר זו, באותה קבוצת נבדקים ובתפקידיהם בשלשה סוגי ארגונים שונים )עסקי/עבודה, התנדבותי/אידיאולוגי וקהילתי(. הנושאים המרכזיים בהם עוסקת עבודה זו ואליהם מתיחסות שאלות המחקר הם: מחויבות ארגונית- הגדרת המושג והאופן בו היא באה לידי ביטוי. מחויבות ארגונית מוגדרת במחקר זה כהתקשרות הפרט אל הארגון אשר באה לידי ביטוי בשלושה רכיבים שונים, שכל אחד מהם מהווה ביטוי כלפי הארגון, שיכול להיות גם רגשי גם התנהגותי וגם ביטוי של עמדה. הרכיבים הם: רכיב ההזדהות- מחוסר הזדהות ועד הזדהות חזקה 2

3 עם הארגון, רכיב התרומה- מחוסר תרומה ועד תרומה מעבר לדרישות התפקיד, ורכיב הנוכחות- מנטייה חזקה לעזיבה עד נטייה חזקה להישאר. מקורות המחויבות הארגונית- הצגת המקורות והקשר ביניהם לבין ביטויי המחויבות הארגונית. בעבודה זו מוצגים שלושה סוגים של מקורות למחויבות ארגונית המבוססים על הלימה בין הפרט לארגון. המקורות הם: מקורות חישוביים- הלימה בין צרכים ויכולות וההזדמנויות שהארגון מציע לספק אותם, מקורות ערכיים- הלימה בין ערכים של אנשים והמטרות שהארגון שואף אליו, ומקורות זהות העצמי- הלימה בין זהות עצמית של אנשים ואיך היא באה לידי ביטוי בארגון שלהם. כל מקור תורם באופן דיפרנציאל להסבר המחויבות הארגונית. מקורות המחויבות הארגונית בסוגים שונים של ארגונים. מחויבות ארגונית מעצם הגדרתה נמדדת בהקשר לארגון מסוים. עבודה זו עוסקת בשלושה סוגי ארגונים: ארגון על בסיס עסקי/עבודה, ארגון על בסיס אידיאלוג/ התנדבותי, וארגון על בסיס קהילתי שיתופי. סוגי הארגונים הללו שונים זה מזה במידה בה הם הולמים את ערכיו של הפרט בהם, עונים על צרכיו וחופפים למושג העצמי שלו )לויתן, ( לכן ניתן להניח כי קיים הבדל בהשפעה היחסית של המקורות השונים, על ביטויי המחויבות השונים, בסוגים שונים של ארגונים. מוקד המחקר הוא בשלושת המקורות התורמים להסבר ביטויי המחויבות הארגונית, ובעיקר בהשפעה של הלימת ערכים וזהות עצמית וביטויה. למרות שהספרות מבחינה ברכיבים שונים של מחויבות, לא אפתח את הרכיבים השונים מבחינה תיאורטית )כי המיקוד הוא לא בהיבטי המחויבות אלא במקורות שלה(. כמו-כן לא אפתח את סוגי הארגונים השונים. נראה כי מהותית הם שונים זה מזה, ואני משערת שהם ממלאים תפקיד מתנה, בהשפעה היחסית של מקורות המחויבות על ביטויי המחויבות. 3

4 סקירת הספרות מסגרת תיאורטית למחקר )1990( Shamir מציע שלוש קבוצות מוגדרות של מקורות למוטיבציה בעבודה ברמת הכלל, כדי להסביר את תרומות הפרט למאמץ כללי בעבודה. המקורות הם: שיקולים חישוביים, מחויבות מוסרית ועקביות מושג העצמי. בשיקולים החישוביים הפרט נתפס כמאוד מחושב וממקסם רציונאלית תועלות אישיות, והמחויבות מבוססת על יחסי חליפין )רווח- הפסד( של הפרט עם הארגון, שיקולים שלא קיימים בבסיס המחויבות המוסרית ועקביות מושג העצמי. המקורות המוסריים מתיחסים להלימה ערכית בין הפרט לארגון, והמחויבות מבוססת על הטמעה של נורמות חברתיות. עקביות מושג העצמי מתייחס למידה בה מאפשר הארגון לפרט לבטא, לאשר ולשמר זהויות של מושג העצמי. לויתן )1997( מציע שלושה מקורות של מוטיבציה הקשורים לפרט ומבוססים על מאפיינים שלו. המקורות, בהם יכולה להיות התאמה בין העובד לארגון, מוגדרים כצרכים/יכולות וסיפוקם, ערכים והגשמתם ועקביות בין דמוי עצמי להתנהגות. סיפוק צרכים מבוסס על ההזדמנויות המוצעות על-ידי הארגון, הגשמת ערכים תלויה במטרות וביעדים אליהם שואף הארגון, ועקביות בין דמוי עצמי להתנהגות תלוי במידה בה הארגון מציע הזדמנות להביא את הדימוי העצמי לידי ביטוי. שלושה מקורות אלה הם בלתי תלויים בתרומתם למחויבות ארגונית, באופן שבו המוטיבציה של הפרט יכולה להיגזר מכל אחד מהמקורות, ללא קשר אם התקיימו המקורות האחרים, ותרומת שלושת המקורות למידת המחויבות הארגונית היא מתווספת. )2003 Leviatan ) מציין כי קימת התאמה בין צרכים ויכולות של הפרט, וההזדמנות שהארגון מציע לספק את אותם צרכים, ולהכיר באותם יכולות. הוא מציע לערוך הכללה, של מידת ההתאמה בין הפרט לארגון, לערכים של הפרט והגשמתם על-ידי מטרות הארגון, ולזהות העצמית של הפרט, וההזדמנות שהארגון מאפשר ביטויו. לויתן גם מציע כי שלושת המקורות הם בעלי חשיבות שונה בסוגים שונים של ארגונים. בכל סוג ארגון מקור אחר הוא המרכזי, ולכל מקור יש נקודות חוזק וחולשה. גם החשיבות היחסית, של שלושת המקורות, בהסבר ביטויי מחויבות ארגונית, בתוך אותו ארגון, משוערת כלא אחידה 2003( Leviatan, 1990, 1997,.) Shamir, 1990; 4

5 מחויבות ארגונית מחויבות של עובדים לארגון היא מטרה מרכזית בחברות שונות כמו: ארגוני עסקים, ארגונים ללא כוונת רווח, קהילות, תנועות חברתיות, דתיות או פוליטיות וכד'. מחויבות ארגונית חשובה במיוחד בארגונים המתבססים על ניהול ההון האנושי ופחות על הון כלכלי או טכנולוגי. מחויבות תורמת לאפקטיביות ארגונית ולהשגת מטרות הארגון )2003.)Leviatan, קימת הסכמה כללית בין החוקרים כי מחויבות ארגונית משקפת גישה כללית חיובית של העובד כלפי הארגון. יחד עם זאת אין אחידות בין החוקרים לגבי הגדרת המושג ומרכיביו. להלן הגישות השונות. הגדרת המושג: המושג מחויבות ארגונית הוצג לראשונה על- ידי )1974(. Porter, Steers, Mowday & Boulian הם הגדירו מחויבות כאמונה חזקה וקבלה של מטרות הארגון וערכיו, נכונות להשקיע מאמץ למען הארגון ורצון להישאר חבר בארגון. )1992( Hulin מציין כי את המחויבות הארגונית ניתן לראות כחלק מאורינטציה כללית, חיובית או שלילית, של הפרט כלפי הארגון אליו הוא משתייך. )1982( Wiener רואה את המחויבות הארגונית כסוג של מוטיבציה. מוטיבציה בעבודה מוגדרת על-ידי & Steers )1991( Porter כהתנהגות מונעת, מכוונת וממשיכה במסגרת ארגונית. גלוברזון ועדן )1992( הגדירו מוטיבציה כרצון הפרט להשקיע בפעילות פורה, הקשורה למקום עבודתו. O Reily & Chatman )1986( מגדירים את המחויבות הארגונית כהתקשרות פסיכולוגית של העובד אל הארגון, ומודדים אותה בהצהרות של עמדות ורגשות כלפי הארגון )לדוגמא: "אני מרגיש בעלות על הארגון"(. במחקרים אחרים נמדדה המחויבות הארגונית במונחים של עמדות כלפי הארגון ובמונחים של כוונות התנהגותיות 1978( Kidron, 1992( Popper & Lipshitz.) Olivear, 1990; ) מציגים מחקרים בהם נמדדת המחויבות הארגונית כרגש, עמדה, כוונת התנהגות והתנהגות בפועל. ההתנהגויות העיקריות אליהם התייחסו החוקרים, ככוונת התנהגות וכהתנהגות הן: השקעת מאמץ למען הארגון, תרומה לארגון, במסגרת התפקיד ומעבר לדרישות התפקיד, והישארות בארגון. יש חוקרים המתייחסים אל כל ההתנהגויות, יש המתייחסים רק לחלקן, ויש המתייחסים אל ההתנהגויות כמייצגות רמות שונות של השקעה בארגון. 5

6 השוני בין המחקרים מתבטא גם בחוסר בהירות לגבי ההבחנה בין המושג מחויבות ארגונית לתוצאות שלה )1986 Chatman,.)O Reily & במחקרים בהם המחויבות הארגונית היא ביטוי של עמדה כלפי O Reily & Chatman, הארגון, נמדדים משתנים ההתנהגותיים שהם תוצאה של מחויבות ארגונית ( Knippenberg, ; Sverke & Kuruvilla, 1995;.) במחקרים בהם ההתנהגות או כוונת Popper & ההתנהגות מוגדרים כביטוי של מחויבות ארגונית, המחויבות משמשת כמשתנה תלוי (.)Lipshitz, 1992 מרכיבי המושג וממדיו: רוב המחקרים מתייחסים למושג מחויבות ארגונית כמושג המורכב ממספר ממדים. אך גם במחקרים אלה אין אחידות לגבי ההבחנה בין ממדי המחויבות הארגונית למקור שלה. בחלק מהמחקרים מוצגים הממדים כממדי המחויבות הארגונית, ואילו במחקרים אחרים מוצגים הממדים כמקורות המחויבות ולא כממדים שלה. לדוגמא: במחקר של )1995( Sverke & Kuruvilla מוצגים ממדי המחויבות כשונים זה מזה: ערכי ואינסטרומנטלי, ואילו במחקרם )1992( Popper & Lipshitz מוגדרים הממדים, ערכי ואינסטרומנטלי, כמקורות שלה. כלומר ההתקשרות של הפרט לארגון מוצגת כמקור של המחויבות ולא כחלק מהגדרת המושג. המושג עצמו מוגדר במונחים של רגשות, עמדות והתנהגויות. גם 1974( Porter, Steers, Mowday & Boulian ) מתארים מחויבות ארגונית, כמתמקדת בעמדות והתנהגויות. בהגדרתם מחויבות ארגונית מתוארת כמושג המורכב משלושה רכיבים: אמונה וקבלת מטרות וערכי הארגון, נכונות להשקיע מאמץ מעבר לדרישות התפקיד למען הארגון, ורצון להישאר בארגון. הרכיב הראשון מבטא עמדה והוא כולל גם את מקור המחויבות, ואילו הרכיבים השני והשלישי מתיחסים לביטוי התנהגותי, או לכוונת התנהגות, ואינם כוללים את מקור המחויבות. )1986( מתיחסים דוגמא נוספת המחברת בין ביטוי המחויבות למקור שלה: O Reily & Chatman לשלושה ממדים בהתקשרות הפרט לארגון: הפנמה, הזדהות וציות. הממד הפנמה משקף חפיפה בין ערכי הפרט וערכי הארגון, הממד הזדהות משקף תחושה של אחידות בין הפרט לארגון, והממד ציות מתקשר לתגמולים. הממדים הפנמה והזדהות משקפים רגש ועמדה וכוללים גם את מקור המחויבות, הממד ציות מתיחס לביטוי התנהגותי. במחקר המשך )1990) Caldwell, Chatman & O Reilly 6

7 מצאו כי הממדים הפנמה והזדהות הם למעשה מימד אחד, אשר הוגדר על-ידם כמחויבות נורמטיבית, בעוד ציות הוגדר כמחויבות אינסטרומנטלית. הגדרות אלה דומות למה שהוגדר במחקרים אחרים כמחויבות המבוססת על מקורות ערכיים וחישוביים בהתאמה, כפי שמופיעים בעבודה זו. מחויבות נורמטיבית מופיעה גם אצל )1997( Meyer & Allen אך הם הוסיפו והתיחסו לתחושת האמון ולמחויבות הנובעת מהחשיבות החברתית של הארגון. הם הגדירו מחויבות זו כמחויבות אפקטיבית. מחויבות זו תגדל ככל שלארגון תהיה חשיבות חברתית גדולה יותר, ותגרום לפרט להרגיש כי הוא "חייב" להישאר בארגון. הגדרה זו דומה למה שהוגדר בעבודה זו כמחויבות המבוססת על מקורות זהות העצמי. הם ציינו כי למחויבות האפקטיבית יש את הקשרים החזקים ביותר עם מחויבות ארגונית, כמו הישארות בארגון ואופן ביצוע התפקיד, בהשוואה למחויבות הנורמטיבית. לצורך עבודה זו אימצתי את הצעתם של Al., )1982( Mowday et. המתייחסים למחויבות ארגונית, כהתקשרות של הפרט אל הארגון, הבאה לידי ביטוי בשלושה רכיבים שונים שביטויו הם: הזדהות )עם הארגון(, תרומה )בפועל ומעבר לדרישות התפקיד( ונוכחות )רצון להשתייך לארגון והשתייכות בפועל(. כל אחד מהרכיבים המבוטא על-ידי הפרט תורם לאפקטיביות ארגונית. כל אחד מהביטויים נע על-פני רצף. ככל שהביטוי יותר חיובי כך התועלת שלו לארגון גבוהה יותר. שלושת הרכיבים בלתי תלויים אחד במשנהו באופן תיאורטי, לכן אין זה הכרחי שהם ישתנו בתיאום. יחד עם זאת מבחינה אמפירית הם מופיעים בדרך-כלל ביחד. במחקר זה הגדרת המושג מחויבות ארגונית לא כוללת בתוכה את מקורות המחויבות, ובתוך כל אחד מהביטויים לא נעשית הבחנה בין רגש, עמדה, כוונת התנהגות והתנהגות בפועל. מקורות חישוביים מחויבות ארגונית המבוססת על מקורות חישוביים מוגדרת בספרות בצורות שונות: "מקורות חישוביים למוטיבציה בעבודה" )1990 )Shamir, "מחויבות אינסטרומנטלית" Zanac, (Mathue & 1990(, "מחויבות בעלת בסיס אינסטרומנטלי" Kuruvilla,1995(,)Sverke & "מוטיבציה אינסטרומנטלית" 1982( (Wiener, "ציות" ( & O Reily (Caldwell, Chatman & O Reily, 1990; 7

8 .)Chatman, 1986 בכל ההגדרות מחויבות הפרט לארגון, מבוססת על מענה של סיפוקים שהארגון מקנה לצרכים של הפרט. צורך מוגדר לפי )1991( Steers & Porter כמצב פנימי של חוסר, היוצר אנרגיה ומגרה להתנהגות. צורך יכול להיות פיסי, רגשי או חברתי. גישות המקשרות סיפוק צרכים למוטיבציה בעבודה )שהיא כאמור אחד המאפינים של מחויבות ארגונת- ראה מחויבות ארגונית(, מיחסות למאמץ בעבודה קשר ישיר לתגמולים, כפי שהם נתפסים על-ידי הפרט. תיאוריה המתבססת על יחסי רווח-הפסד בין הפרט לארגון היא תאורית החליפין החברתית. תאורית החליפין מציעה כי מידת שיתוף הפעולה של הפרט עם הארגון תלויה באיכות, ובטיבם של המשאבים, שהפרט מקבל מהארגון. לעיתים הארגון מתחיל את תהליך החליפין הארגון מתגמל את העובד ומצפה לתרומה, ולעיתים הפרט יוזם את תחילת התהליך- הפרט תורם ומצפה לתגמול )לויתן ( מונח הקיים בגישה החישובית והקושר בין צרכים, תגמולים ומחויבות הוא: "ערכיות". ערכיות היא מידת החשיבות המיוחסת לתוצאות אפשריות של התנהגות. לפי תאורית הציפיה רמת הסיפוק, הצפויה להתקבל מתוצאות שונות של התנהגויות, קשורה לערכיות המיוחסת לאותן תוצאות )1991 Pinder,.(Vroom, 1964 in בהתאם לכך הערכיות המיוחסת לתגמולים ארגוניים מסוימים, תשפיע על רמת המחויבות הארגונית )1989 al,.)putit et תגמולים ארגוניים יכולים להיות חיצוניים )למשל שכר( או פנימיים )למשל ענין ויכולת השפעה(. תגמולים פנימיים נמצאו כבעלי קשר גבוה יותר למחויבות ארגונית, מאשר תגמולים חיצוניים )1988.)Mottaz, גם al. )1989( Putit et. מציינים כי ערכי עבודה )המשמעות שמיחס הפרט למרכיבים בסביבת העבודה( פנימיים )למשל ענין בתפקיד(, נמצאו כבעלי קשר גבוה יותר למחויבות ארגונית, מאשר ערכי עבודה חיצוניים )למשל שכר וסטטוס(. תאוריות נוספות שמתיחסות לגישה החישובית הן: מאסלו המציג "הירארכיה של צרכים" מצרכים נמוכים לצרכים גבוהים- פיסיים, בטחון, שיכות, יוקרה והגשמה עצמית & Erez (Maslow, 1954 in Earley, 1993 (. לרוב צרכים פיסיים של עובדים מסופקים בארגונים, לכן מוטיבציה לעבודה תתקשר לצרכים גבוהים יותר. )1987( McClelland s ערך הבחנה בין הצורך להישגיות, הצורך החברתי והצורך בכוח. )1966( Herzberg ערך הבחנה בין גורמים היגיינים )יחסי עבודה, תנאי עבודה, סטאטוס, בטחון( לבין גורמים מוטיבציונים )הישגיות, הכרה, אחריות, קידום אישי(. בכל התיאוריות 8

9 קיים קשר בין צרכים למוטיבציה בעבודה ובהתאם לכך למחויבות ארגונית, באופן שככל שה"ערכיות" קשורה לצרכים מסוימים כך הקשר שלהם למחויבות ארגונית גבוה יותר. תאוריה נוספת שמתיחסת לגישה החישובית, אך לא כמקור של המחויבות הארגונית, אלא כפועל יוצא שלה, היא תאורית ההוגנות )1963.(Adams, בבסיס תאוריה זו עומדת ההשוואה החברתית, בקביעת התנהגותו של הפרט, באינטראקציה שהוא מקיים עם הסביבה. הפרט שוקל את ערך תגמוליו, ביחס להשקעתו בעבודה, וביחס לאחרים רלבנטיים ומשמעותיים )עמיתים(. מידת ההוגנות ביחס שבין תיגמולו הכולל, לבין השקעתו הכוללת, ובהשוואה לאחרים תקבע את רמת השקעתו בעבודה. השאלה המחקרית העולה בהקשר זה היא: עד כמה סיפוק צרכים של הפרט, באמצעות תגמולים המוצעים לו על-ידי הארגון, משפיע על רמת המחויבות הארגונית, והאם השפעה זו היא דיפרנציאלית? מקורות ערכיים מחויבות ארגונית המבוססת על מקורות ערכיים מופיעה בספרות ובמחקרים בצורות שונות: "שורשים ערכיים למוטיבציה בעבודה" )1990,)Shamir, "מחויבות בעלת בסיס ערכי" & (Sverke,)Kuruvilla, 1995 "מחויבות ערכית" 1998( Schoorman,,)Mayer & "מחויבות מוסרית" (O Reilly & Chatman, 1986; "הפנמה",)Etzioni, 1961( מוסרית" "מעורבות,)Kidron, 1978( O Reily, 1990.)Caldwell, Chatman & כל ההגדרות מתיחסות להתקשרות של הפרט אל הארגון, כתוצאה מהתאמה בין ערכי הפרט לערכי הארגון ויעדיו. ערכים מוגדרים כאמונות או דעות, לגבי מצבים או התנהגויות רצויים, אשר מכוונים את ההערכה והבחירה של התנהגויות, ומסודרים על-פי מידת חשיבות )1990 Bilsky,1987; (. Schwartz & כל ערך יכול להשפיע על הפרט לתרום לפעילות הכלל )ולא רק ערך ארגוני או חברתי(, אם הוא סבור כי פעילות שכזו היא משמעותית במונחים של אותו ערך )1993 &Early,.)Rokeach, 1973 in Erez לפי )1962( Kluckhohn ערכים הם מושג של "הרצוי" ולא של "מה שרוצים". כאשר ערכים מופנמים הם הופכים מושגים של "הרצוי" והפרט יפעל לפיהם גם אם התוצאות לא יושגו ( 1988.)Etzioni, לפי 9

10 )1990( Shamir התוצאה של הפנמה של ערכים, המהווים אמת מידה פנימית, והתנהגות לפיהם, ללא מדידה של תוצאה חיצונית אחרת, מעלה תחושת ערך עצמי. לפי )1987( Schnider אנשים נמשכים לארגונים אשר נתפסים על- ידם כבעלי ערכים דומים לאלה שלהם. ערכים של הפרט מבוססים על: ייצוג קוגנטיבי לצרכים האישיים, ועל ייצוג של הדרישות החברתיות והתרבותיות 1993( Earley,.)Rokeach, 1973, in Erez & גם 1986( Bandura ) טוען כי לערכים יש בסיס חברתי ושיפוט תרבותי. אנשים באותה תרבות חולקים ערכים דומים. כלומר השונות בערכים קימת לא רק ברמה האישית כי אם גם ברמה התרבותית )1993 Earley,.)Erez & על הערכים כמרכיב חשוב ביצירת מחויבות ארגונית, התייחסו בספרות התיאורטית בהרחבה. על כך ניתן ללמוד כבר מהגדרתם של )1974( Porter, Steers, Mowday & Boulian )ראה מחויבות ארגונית(, ובהגדרות השונות למחויבות ארגונית הכוללות אמונה וקבלה של ערכי הארגון ומטרותיו. יחד עם זאת רוב המודלים למוטיבציה בעבודה לא החשיבו במידה מספקת מקורות ערכיים למחויבות ארגונית, ומעט מחקרים נערכו בנושא. רוב המחקרים שבדקו מחויבות ארגונית בדקו מקורות חישוביים ורק בחלק מהם נבדקו גם המקורות הערכיים )1985.)Riechers, סיבות אפשריות להתמקדות במקורות החישוביים על-פני המקורות הערכיים יכולים לנבוע: לפי לויתן ( 1997( בגלל שרוב המחקרים נערכים בסביבה ארגונית של עבודה, בה מקור המחויבות העיקרי שבה לידי בטוי הוא סיפוק צרכים. בנוסף סיפוק צרכים נעשה על-ידי משאבים חומריים, אותם ניתן למדוד בקלות יחסית, Shamir כיוון שאינם תלויים בהבדלים בינאישיים Leviatan,2003( (. )1990( סובר כי מגמה זו נובעת מכך, שרוב התיאוריות בתחום המוטיבציה הן מארצות-הברית האינדבידואליסטית במהותה. מחקרים לדוגמא שכן נעשו בנושא: )1989( Chatman בדקה התאמה בין ערכים אישיים לערכים התנהגותיים. היא הציגה מודל בו מחויבות, ביצוע והישארות בארגון, הם תוצאה של התאמה בין הפרט לארגון, המוגדרים כהתאמה בין נורמות וערכים של הארגון לערכים של הפרט. במחקרה היא השוותה בין פרופיל ארגוני שנבנה על-ידי מדגם מיצג של חברי הארגון, לפרופיל אישי, ומצאה כי מידת ההתאמה בין הפרט לארגון יכולה לנבא ביטויים שונים של מחויבות ארגונית. אולם ההתאמה נמדדה בין ערכים של הפרט, לערכים של אנשים אחרים בארגון, וקיים קושי להחליט מיהם אותם האנשים אשר ייצגו את ערכי הארגון. קשה גם לראות את כל האנשים כקבוצה אחת )1992 Hulin, (. 10

11 כדי להתגבר על-כך )2000 Finegan ) מדד ערכים של הארגון מנקודת המבט של הפרט, מתוך הנחה כי התפיסה הסוביקטיבית היא הקובעת. הוא בדק את הקשר בין ערכים אישיים, ערכים ארגוניים, כפי שנתפסים על-ידי הפרט, ומחויבות ארגונית. הממצאים הראו כי מחויבות ארגונית נובעת מהתאמה ביו ערכי הפרט וערכי הארגון כפי שנתפסים על-ידי הפרט. )1991( Vancouver & Schmit השוו את מטרות העובדים וההנהלה בארגון, ומצאו כי ההתאמה ביניהם יכולה לנבא מחויבות ארגונית. לויתן )1997( מציע למדוד התאמה "ערכית,, בין ערכי הפרט, לבין המטרות והיעדים שהארגון מציב לעצמו במוצהר. במחקרים אשר מדדו ערכים בהקשר של מחויבות ארגונית נמדדו ערכים שונים: Popper & Lipshitz )1992( מבחינים בין ערכים נורמטיבים לערכים אינסטרומנטלים, כשהראשונים מיצגים את מידת החשיבות של תרומה לחברה, ואילו האחרונים מיצגים את מידת החשיבות של צרכים שונים. לויתן )1996( במחקר הבודק זיקה של חברי קיבוץ לחיי קיבוץ התייחס לתוכן של הערכים, ולמידה בה הקיבוץ שם דגש על הגשמת ערכים קיבוציים לעומת צרכים חומריים. )2000 Finegan ) התיחס לאשכולות של ערכים. למשל גורם "האנושיות" כולל ערכים של התחשבות, שיתוף פעולה, הגינות וסלחנות. גורם "החזון" כולל ערכים של יוזמה, יצירתיות, ופתיחות. מחויבות לארגון היא תוצאה של מידת ההתאמה בין אשכול ערכים של הארגון לערכים של הפרט. כאמור רק במעט מחקרים נמצא קשר בין מקורות ערכיים למחויבות ארגונית לדוגמא: קשר מובהק בין מקורות ערכיים לבין רמת ביצוע העבודה במסגרת התפקיד ומעבר לדרישות התפקיד & (Mayer Chatman, 1986 ( Schoorman, 1998; O Reily & בין מקורות ערכיים לכוונה לתרום מעבר לדרישות התפקיד 1995) Kuruvilla,,)(Popper & Lipshitz, 1992; Sverke & כוונה להישאר בארגון והישארות בפועל בארגון )1986 Chatman, (O Reily & ומחויבות רגשית כלפי הארגון.)Popper & Lipshitz,1992( שאלת המחקר העולה בהקשר זה היא: עד כמה האפשרות להגשמת ערכים של הפרט, בהתאם ליעדי ומטרות הארגון, משפיעה על רמת המחויבות הארגונית, והאם השפעה זו היא דיפרנציאלית? 11

12 מקורות זהות העצמי מחויבות ארגונית המבוססת על מקורות של זהות העצמי מוגדרת בספרות כ-: "אישור זהויות".(Katz & Kahn, 1966; Leviatan, 2003( עצמית" "זהות,(Burke & Stets, 1999; Shamir 1990( הגדרות אלה מתייחסות להתקשרות של הפרט אל הארגון, במידה בה מאפשר הארגון לפרט לבטא, לאשר ולשמר זהויות של העצמי. בספרות משתמשים במילה זהות במספר צורות: זהות המתייחסת להזדהות עם הכלל (Tajfel, 1982), או עם תנועות חברתיות )1995,)Snow & Oliver או קטגוריה חברתית )1990,(Shamir, שאליה הפרט משתייך ודרכה הוא מגדיר את עצמו, או זהות המתייחסת לחלקים של העצמי, ולמשמעויות של התפקידים השונים שהפרט ממלא ( Burke, Stryker & Burke, 2000; Stets &.)2000 לחשיבות הביטוי במילים ובמעשים, המגדירים את הפרט, התייחסו כבר )1966(, Katz & Kahn שציינו כי הרווח הוא לא בהכרה חברתית אלא בבניה של זהות עצמית. al. )2003 Waterman et/ ) טוענים כי בפעילויות של ביטוי האישיות אנשים חווים תחושה עמוקה של חיות ושל מימוש, תחושה של זה מי שאני, זה איפה שאני רוצה להיות, וזה מה שאני רוצה לעשות. )1990 Waterman ) הגדיר תחושה זו כ-: "אושר". מושג המופיע בספרות וקושר בין זהות עצמית להתנהגות הוא עקביות מושג העצמי. לפי Shamir )1990( אנשים מציגים עצמם ומתנהגים בעקביות עם מושג העצמי שלהם, על-מנת לשמור על זהות ברורה. אנשים גם משתמשים לעיתים בדרכים הגורמים לאחרים להתנהג אליהם באופן העקבי עם הזהות שלהם )1987 Swann, )1982( Gegas (. טוען כי הפרט מונע על-מנת לשמור ולהעלות את Gecas, משמעות עקביות העצמי. הוא מציע כי עקביות מושג העצמי נעוצה במניע "אוטנטיות" ( 1986(. אנשים מחפשים פעילויות ומצבים בהם הם יחושו אוטנטיים. גישה דומה לזו מציגים & Stets )2003( Biga המציינים כי הפרט מחפש דרכים לאשר את משמעות זהויות העצמי. הפרט יבחר לתקשר עם אנשים המאשרים את הזהויות שלו וימנע מלתקשר עם אלה שאינם & Pelham (Swann, 12

13 )1985( מציינים כי אנשים משקיעים זמן בפעילויות, המאפשרות Synder & Ickes.)Krull, 1989 להם להביע את נטיותיהם, עמדותיהם ואת מושג העצמי שלהם. לפי תאורית הזהות (1980 Stryker, ) הזהויות מסודרות במושג העצמי בצורה מדרגית על-פי מידת הבולטות שלהם 1982( Serpe, ) Stryker1980; Stryker & ועל-פי מידת החשיבות שלהם ( McCall Simmons, 1978.)& המושג זהויות בולטות ( 1982,)Stryker, 1980; Stryker & Serpe מתייחס למידת החשיבות של הזהות להגדרת העצמי. מדרג זהויות בולטות משקף את הסבירות של ביצוע, או נכונות לביצוע של פעולה, שהיא עקבית עם הזהות הנדרשת בסיטואציה. סדר החשיבות של זהויות משקף את העצמי האידיאלי, של מה שרצוי או מרכזי למושג העצמי. )1990( Shamir מחדד גישה זו ומסביר כי ככל שהזהות נמצאת בדרגת חשיבות גבוהה יותר, כך קימת סבירות שהפרט יתפוס סיטואציה חברתית, כהזדמנות להתנהג במונחים של אותה הזהות. ובכלל הפרט יחפש הזדמנויות על- מנת להתנהג במונחים של זהויות חשובות לו. במילים אחרות ככל שדרגת החשיבות הרלוונטית של הזהות במושג העצמי גבוהה, וככל שהיא עקבית יותר עם פעילות הארגון, כך לפרט יש יותר מוטיבציה לתרום למאמץ ארגוני, גם אם לא צפויים תגמולים, או קימים נורמות או ערכים מנחים. לזהות עצמית וביטויה כמרכיב חשוב בפיתוח מוטיבציה ארגונית )שהיא כאמור אחד המאפינים של מחויבות ארגונית- ראה מחויבות ארגונית(, מייחסים בספרות חשיבות. & Eggins Haslam, )2003( Reynolds מציינים כי הון אנושי בארגון נקבע על-ידי המקורות הזהותיים של העובדים. אפשרויות ביטוי והתפתחות של זהויות הפרט תורמות להצלחת הארגון. )1966( Katz & Kahn ציינו כי אנשים רוצים להביע ולאשר, את מושג העצמי שלהם בתחום ההתנהגות הארגונית. Shamir )1990( מציין כי מוטיבציה בעבודה יכולה לנבוע, בנוסף לשיקולים חישוביים וערכים פנימיים, גם בגלל הרצון להביע ולאשר את הזהות הרלוונטית. יחד עם זאת תיאוריות של מוטיבציה בעבודה לא נתנו חשיבות יתירה למימד זה. כמו לגבי מקורות ערכיים קימת בעיה במדידת מקור זה. זהויות של העצמי מושרשים פסיכולוגית ורגשית, והן פחות בעלות בסיס אינטלקטואלי או רציונאלי, כמו-כן זהות עצמית היא ייחודית לאדם ולא ניתן לראות את כל האנשים כקבוצה אחת ( 2003,.)Leviatan במחקרים על סיטואציות לא ארגוניות, ניתן ללמוד על חשיבות תהליכי זהות, המסבירים את התפתחות המחויבות ביחסים, וביצירת שלד של מבנה חברתי. )1999( Burke &Stets מצאו במחקרם 13

14 כי כאשר זהות של הפרט מקבלת אישור באינטראקציה עם אחרים, מתרחשות מספר תוצאות בין- אישיות: האמון, המחויבות, והרגשות הקשורים לאחרים עולים, ומתפתחת תפיסה כי הפרט הוא חלק מהקבוצה. לפי תאורית הזהות אנשים מחפשים דרכים לבסס ולקיים את אותם מצבים חברתיים ויחסים בינאישיים, בהם הזהויות שלהם מקבלות אישור. כלומר תהליכים של אישור הזהות בהקשר חברתי, מובילים דרך רגשות חיוביים ואמון להתפתחות של יחסי מחויבות. תמיכה מחקרית לגבי זהות המכוונת לתוצאות התנהגותיות נמצאה במחקר על צרכנים. נמצא כי אצל צרכנים קיים קשר בין מושג העצמי לבחירת המוצר )1988.)Malhotra, בתחום ההתנהגות הארגונית רוב המחקרים שנעשו כדי לבדוק את הקשר בין זהות למוטיבציה בעבודה התמקדו בהקשר החברתי. מחקרים לדוגמא שנעשו בנושא: Tyler )1999( בדק את הקשר שבין זהות חברתית לארגון, למימדים של שיתוף פעולה כמו: פעילות על-פי חוקים, תרומה לארגון בדרכים שונות, ונאמנות לארגון )הדומים בחלקם למימדים של מחויבות ארגונית כפי שהוגדרו בעבודה זו(. הוא חקר שתי זהויות: גאווה )הפרט חש גאווה לפי רמת הסטאטוס שלו בארגון(, וכבוד )משקף עד כמה הפרט מוערך על-ידי אחרים בארגון(. הוא מצא קשר בין כבוד לתרומה לארגון גם מעבר לתפקיד )הדומה למימד תרומה מעבר לנדרש, כפי שמופיע בעבודה זו(. ובין גאווה לשמירה על חוקים ( הדומה למימד הזדהות בעבודה זו(. )2000( Haslam, Powell & Turner מצאו קשר בין הצורך בזהות חברתית למוטיבציה בעבודה. הם טענו כי צרכים המתבססים על קבוצה משמשים כגורם מוטיבציוני. אם הפרט מגדיר עצמו כחלק מקבוצה חברתית, הוא ינוע לספק צרכים חברתיים, המקדמים את הזהות החברתית שלו כחבר בקבוצה. )2000( Knippenberg מצביע על קשר חיובי בין מידת הזהות החברתית של העובד, והאופן בו הוא יבצע מטלות בעבודה. אם הזהות החברתית של העובד גבוהה, וביצוע גבוה של מטלות נתפס כבעל חשיבות אצל חברי הקבוצה, התוצאה היא מוטיבציה גבוהה לביצוע המטלה )הדומה למימד תרומה מעבר לנדרש בעבודה זו(. הוא מציין כי בחברות קולקטביסטיות הפרט חווה את האינטרסים של הקבוצה כאינטרסים אישיים שלו, ולכן ישקיע יותר מאמץ למען הכלל. באשר לזהויות אישיות המובילות לתוצאות ארגוניות, מצאתי רק מחקר אחד המאחד זהויות אישיות וחברתיות למודל בתחום הארגוני. )2003( Haslam, Eggins & Reynolds טוענים כי זהויות אישיות תורמות להתפתחות של זהות חברתית וזו תורמת להתפתחות של זהות ארגונית. 14

15 שאלת המחקר העולה בהקשר זה היא: עד כמה ההזדמנות לביטוי הזהות העצמית, באמצעות מאפייני הארגון ותפקיד הפרט בו, משפיעה על רמת המחויבות הארגונית, והאם השפעה זו היא דיפרנציאלית? מקורות המחויבות הארגונית וביטוייה- השוואה בספרות ובמחקרים קימת הבחנה בין ביטויי המחויבות הארגונית המבוססים על המקורות השונים. )1990( Shamir מבחין בין ביטויי מחויבות ארגונית הנובעים ממקורות חישוביים, לבין ביטויים הנובעים מהלימה ערכית או עקביות מושג העצמי. הוא מציין כי המקורות החישוביים קשורים בעיקר להתנהגויות ספציפיות בסיטואציות מסוימות, ואילו המקורות הערכיים ואלה של מושג העצמי, מתאימים יותר לנבא ולהסביר נטייה כללית של השתתפות בפעילות הארגון, והשקעת מאמץ למען הכלל. נטייה זו יכולה להתבטא בקבלה של תפקידים חדשים ואנשים חדשים, ובכל מקרה זו נטייה מעבר להתנהגות ספציפית. )1995( Sverke & Kurnuvilla טוענים כי גם מקורות חישוביים וגם מקורות ערכיים יכולים לגרום לפרט להישאר בארגון ולהשתתף בפעילויות, אך תרומה נוספת של זמן ומאמץ ישקיעו רק אלה המחויבים ערכית. הם מסבירים את ההבדל בכך שאלה המחויבים על בסיס המקורות החישוביים יקבלו תגמולים ללא קשר לרמת ההשקעה. טענה דומה מעלה לויתן )1990( הסובר כי מקור ההנעה הנובע מהזדהות עם ערכי הארגון מביא להתנהגות מעבר לדרישות התפקיד, וההתנהגות מאופיינת הרבה פעמים בהקרבה אישית למען השגת מטרות הארגון. לעומת זאת כאשר מקור ההנעה הוא ציפייה לתגמולים, ההתנהגויות הנצפות הן רק כאלה שיובילו לתגמולים ארגוניים. יחד עם זאת עיקר התרומה לארגון באה דווקא ממקור ההנעה החישובי. לכן מציע לויתן עקרונות הקושרים בין התנהגות העובדים לתגמולים שהם מקבלים כדי לחזק את ההתנהגות התורמת. חוקרים טוענים כי המקורות למחויבות נבדלים גם בהשפעותיהם לאורך זמן. Sverke & Kuruvilla )1995 ) טוענים כי השפעתם של המקורות הערכיים יציבה יותר משל המקורות החישוביים, ואינה משתנה בשל הטבות לטווח קצר. 15

16 )2003( Stets & Biga טוענים כי גורמים של זהות עצמית משפרים את היכולת לנבא התנהגות. הם מבססים את הנחתם על תאורית הזהות המניחה שאנשים מתפקדים במבנים חברתיים, לא על בסיס של החלטות אישיות, אלא על בסיס של דרישות המעמד בחברה. ההבדלים בין ביטויי המחויבות הארגונית, כפונקציה של המקורות עליהם היא מבוססת, באים לידי ביטוי במחקרים בעיקר בהשוואה בין המקורות החישוביים לערכיים, כאשר הממצא העקבי ביותר הוא ההבדל בהשפעה על המדד של תרומה לארגון מעבר לדרישות התפקיד. להלן תוצאות המחקרים: הקשר בין מקורות ערכיים לכוונה לתרום מעבר לדרישות התפקיד, ולתרומה בפועל מעבר לדרישות התפקיד, נמצא גבוה יותר מאשר הקשר של מקורות חישוביים Chatman,1986;) O Reilly & al, 2001.)Sverke & Kuruvilla, 1995; Popper & Lipshitz, 1992; Siders et במחקר אחר Kuruvila, 1995 ) Sverke & אף נמצא כי הקשר בין מחויבות המבוססת על מקורות חישוביים לבין נכונות לתרום מעבר לדרישות התפקיד הוא שלילי. לגבי מדד של נוכחות- הישארות בארגון, הפער בין מקורות חישוביים לערכיים נמוך יותר, מאשר במדד של ניבוי תרומה. לפי הממצאים שני סוגי המקורות תורמים לכוונה להישאר בארגון, אך המקורות הערכיים משפיעים יותר Lipshitz,1992;( Sverke & Kuruvilla, 1995; Popper & Chatman,1986.)O Reilly & ממצאי המחקרים תואמים את דבריו של )1988( Knoke המציין כי הצטרפות לארגון מתוך מניעים אידיאולוגים קשורה לפעילות אקטיבית )תרומה(, בעוד שהצטרפות ממניעים אחרים גורמת להשתתפות פאסיבית בארגון )נוכחות(. לגבי מדד של הזדהות עם הארגון, זה נמצא קשור למקורות ערכיים, אך לא למקורות חישוביים Lipshitz,1992(.)Popper & במחקר לגבי ההשפעה על ההתנהגות )מבלי להתיחס לממדים שונים שלה( )2003( Stets & Biga מצאו כי התנהגות הפרט מושפעת מהליכים של זהות, יותר מאשר תהליכים של עמדות )הדומה למקור ערכים כפי שמופיע בעבודה זו(. במילים אחרות למקורות זהות העצמי יש השפעה גדולה יותר על ההתנהגות מאשר למקורות הערכיים. )2003 Leviatan ) טוען כי מבין שלושת המקורות, המשפיע במיוחד על מחויבות ארגונית הוא זה המבוסס על ההלימה שבין ערכים והגשמתם. לאחריו הלימה שבין זהות עצמית וביטויה ולבסוף 16

17 ההלימה שבין צרכים/יכולות וסיפוקם. אך כיוון שכל אחד מהמקורות תורם באופן בלתי תלוי ומתווסף למחויבות ארגונית, יש צורך בכל שלושת המקורות על-מנת לחזק מחויבות ארגונית. שאלת המחקר העולות בהקשר זה הן: האם קימת חשיבות למקור עליו נבנית המחויבות הארגונית? האם יהיו ביטויים שונים למחויבות ארגונית בהתאם למקור עליו היא מבוססת? מקורות המחויבות הארגונית וביטוייה בסוגים שונים של ארגונים מקורות המחויבות השונים הם בעלי חשיבות יחסית שונה בארגונים מסוגים שונים )לויתן 1997(. לפי לויתן הלימה בין צרכים וסיפוקם, וההזדמנויות שהארגון מציע לספק אותם, היא מרכזית ביצירת מחויבות ארגונית בארגוני עסקים ועבודה. הלימה בין ערכים למטרות שהארגון שואף אליו היא חשובה מאד ביצירת מחויבות ארגונית בארגונים התנדבותיים, תנועות פוליטיות, תנועות אידיאולוגיות, וארגונים דתיים. הלימה בין זהות עצמית והאופן בו היא באה לידי ביטוי בארגון היא מרכזית ביצירת מחויבות ארגונית בארגונים קהילתיים או ארגונים המדגישים שייכות )כמו משפחה, קבוצת חברים(. בסוגים שונים של ארגונים מקור שונה הוא בעדיפות עליונה. יחד עם זאת בכל ארגון פועלים במקביל מספר מערכות. יש ארגוני עבודה שהפעילות שלהם אינה כלכלית בלבד, לדוגמא: בתי-ספר, בתי-חולים וארגונים ממשלתיים )1990.)Shamir, גם בארגונים התנדבותיים וחברתיים פועלים מניעים אינטרסנטים מעבר למניעים הערכיים )1988,(Knoke, וגם בארגוניים עסקיים קיימים מקורות ערכיים. לדוגמא: ארגונים עסקיים המציבים לעצמם מטרות של תרומה לחברה ולחינוך )1990.)Shamir, כלומר במקביל לכך שבכל ארגון תהיה דומיננטיות למקור מסוים ביצירת מחויבות ארגונית, ניתן לצפות כי בכל סוג של ארגון יתקיים ייצוג כלשהוא לכל אחד משלושת המקורות למחויבות ארגונית. בספרות ובמחקרים ניתן לראות כי מקורות למחויבות ארגונית יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, בסוגים שונים של ארגונים. לדוגמא: מקורות חישוביים קשורים בעיקר לתגמולים ארגוניים, אך תגמולים אלה אינם חיבים להיות חומריים, הם יכולים להיות גם תגמולים חברתיים. כמו: קשרים חברתיים עם עובדי הארגון, הכרה חברתית, הערכה על-ידי אחרים (;1988 Mottaz,.(Haslam, Powell &Turner סוג אחר של תגמולים, הקיימים לא רק 2000; Shamir,1990 בארגונים עסקיים, הם נורמות שהפרט פועל על-פיהן לא בהכרח בגלל שהופנמו על ידו )מקור ערכי 17

18 למחויבות ארגונית(, אלא בגלל שהוא חושש מסנקציות חברתיות אם לא ינהג לפיהן. כלומר הנורמות פועלות בתוך מערכת של שכר ועונש ולכן הן נחשבות כסוג של תגמול ארגוני ( 1990.)Shamir, בגלל שיש סוגים שונים של נורמות: חברתיות, ארגוניות, מקצועיות וכד' הן יכולות לשמש כתגמול ומקור חישובי בכל סוג של ארגון )1990.)Shamir, סוג נוסף של תגמול פנימי הוא מידת ההשפעה של הפרט על הנעשה בארגון. ככל שלפרט יכולת גבוהה יותר להשפיע על הנעשה בארגון כך הוא יגלה יותר מחויבות לארגון 1981( Knoke,.) דוגמא נוספת: בארגונים עסקיים מקורות ערכיים משפיעים על המחויבות הארגונית לא בהכרח באמצעות ערכים חברתיים, אלא כל ערך של הפרט )למשל בטחון לאומי( יכול לתרום למסגרת הקבוצתית, אם הפרט תופס את המסגרת כמקדמת את אותו הערך )1990.)Shamir, כל משימה במסגרת העבודה יכולה להיות בעלת משמעות למערכת הערכים של העובד )1990 Shamir, (. אישור לטיעונים אלה ניתן למצוא אצל al. ( Caldwell et. 1990( אשר ערכו מחקר בארגוני עבודה שונים ומצאו כי קיומה של מערכת ערכים, ללא קשר לתוכנם, היא בעלת השפעה על מחויבות ארגונית. מסקירת המחקרים ניתן לראות כי בדרך-כלל קיים קשר בין סוג הארגון בו נערך המחקר, לבין מקורות המחויבות שנבדקו. כך למשל מחקרים שנערכו בארגונים עסקיים התמקדו בעיקר בצרכים Butler & Vodanovich של הפרט ובתגמולים שהארגון סיפק ( 1988 Mottaz, Oliver, ;1990 ;1992(. ואילו מחקרים שהתייחסו למקורות ערכיים נערכו בעיקר בארגונים התנדבותיים Knoke,) Lipshitz, 1992 ;1981(. Popper & מחקר שבדק את הקשר בין מקורות זהות העצמי למחויבות התמקד במשפחה 1999( Stets,.(Burke & שאלת המחקר העולה בהקשר זה היא: האם מערכת הקשרים בין מקורות המחויבות הארגונית, לבין ביטוייה, קשורה לסוג הארגון? 18

19 השערות המחקר התיאורטיות השערה כללית מקורות שונים למחויבות ארגונית, תורמים באופן דיפרנציאלי, להסבר ביטויי המחויבות הארגונית השונים, והתרומה היחסית של כל אחד מהם תלויה בסוג הארגון בו נמדדת המחויבות הארגונית. המודל התיאורטי תרשים זרימה המתאר מערך של קשרים בין מקורות המחויבות הארגונית, המבוססים על הלימה, לבין ביטויי המחויבות הארגונית, והתפקיד המתנה של סוג הארגון. מקורות המחויבות הארגונית הלימה בין : צרכים וסיפוקם ערכים והגשמתם זהות עצמית וביטויה ביטויי המחויבות הארגונית הזדהות תרומה נוכחות סוג הארגון עסקי'/עבודה התנדבותי/אידיאולוגי קהילתי ביבליוגרפיה 19

דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית"

דבר העורך שם המאמר: בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית" מאת: נטע פרנס ופרופ' יצחק הרפז בחרנו להביא בפניכם מחקר ראשוני העוסק בהתנהגות פרואקטיבית בארגונים ובהשפעת

Læs mere

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה וליד אחמד פרופ' שפרה ברוכסון-ארביב למידה מרחוק: הגדרת מושגי המחקר גרימס )1993 )Grimes, סבור שכל למידה פורמאלית מתרחשת כאשר המורה

Læs mere

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST)

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST) בעיית העץ הפורש המינימאלי (MS) נניח שקיימת קבוצת איים שאנו מעוניינים לקשר ביניהם על ידי גשרים, כך שיהיה ניתן לנסוע מאי אחד לכל אי אחר מקבוצה זו. בנוסף, נניח כי הממשלה רוצה להוציא את הסכום המינימאלי האפשרי

Læs mere

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study(

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( תמצית מוגש על ידי חנה שטיין לימוד האלגברה מזוהה )אצל מורים ותלמידים רבים( עם אופרציות בביטויים סימבוליים, התמחות בפתרון משוואות

Læs mere

התפתחות בהבנת האוטיזם

התפתחות בהבנת האוטיזם התפתחות בהבנת האוטיזם 0222-0202 Michal L. Rutter 12/2/2011, j. Autism and dev. Disorder, 41 : 395-404 תרגמה תמר שחר- MA בפסיכולוגיה, מנהלת מחלקה לחינוך מיוחד בעיריית נתניה. תקציר המאמר ידון בהתקדמות המדעית

Læs mere

במחילות לילה, שועלים, נחשים

במחילות לילה, שועלים, נחשים נושא 5: יחסי גומלין בין מינים ככלל ותחרות בפרט 1 חזרה : הרכב אוכלוסיות ופיזורן להתפלגות גילאים באוכלוסייה השפעה על אופן וקצב גידולה ניתן לתאר אותה על ידי פירמידת גילאים או טבלאות חיים מינים שונים חיים

Læs mere

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט'

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' בס"ד הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר ראשון בהוראה מגישות: שמרית אביעד (אהרון) אודיה אלקסלסי טלפון מרצה: ד"ר יצחק וייס שנה"ל התשס"ו

Læs mere

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה 11 לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה עדנה כצנלסון ואיריס ברנט תקציר מאמרים בנושא טיפול בבעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות disorder( )Attention deficit hyperactivity מתמקדים, על

Læs mere

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניסיון ראשוני ונאיבי לשימוש באלגוריתם Watershed כולל שימוש בערך המוחלט של הגרדיינט ליצירת תמונה )לאורך כל העבודה נעשה שימוש בהגדרת הגרדיינט של Sobel לאחר שבחנתי מספר הגדרות

Læs mere

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית 150101/1/ שיעור 1 מבוא פסיכולוגיה: מדע החוקר את התנהגות האדם )ובעלי החיים(. יש להבחין בין ההתנהגות הברורה והגלויה )הדברים שניתנים לצפייה ישירה(, לבין התנהגות שאינה נצפית בצורה

Læs mere

ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

דר שגית לב ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה מהי גילנות? "גילנות מוגדרת כסטריאוטיפים שליליים או חיוביים, דעות קדומות ו /

Læs mere

PostFix, PreFix, InFix

PostFix, PreFix, InFix ביטויים מתמטיים PostFix, PreFix, InFix אחד היישומים החשובים של הינו ייצוגם של ביטויים מתמטיים. - חיבור, חיסור, כפל, וחילוק הינה פעולה בינארית, כלומר פעולה שבה יש כל אחת מהפעולות המתמטיות אחד - הפעולה החישובית,

Læs mere

התקשרות מתבגר - ריאיון

התקשרות מתבגר - ריאיון התקשרות מתבגר - ריאיון שרף, 1996 1 דפוסי התקשורת והבעה רגשית של מתבגרים בסביבות משפחתיות-חינוכיות שונות מאת: מירי שרף בהדרכת: פרופ' אברהם שגיא פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"

Læs mere

"פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים

פרויקט אישה - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות "פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים דוח מסכם אירית אלרועי רויטל גרוס יעל אשכנזי ברוך רוזן הדוח מהווה חלק מפרויקט "אישה" וממומן בידי

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ח'

חוברת למדריכי כיתות ח' חוברת למדריכי כיתות ח' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "אנחנו והם ח'. " מיועד לשכבת כיתות שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא

Læs mere

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו,

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, עופר זהבי: בוקר טוב לכולם. לטובת אלה שהגיעו בזמן אני קורא לכולם לשבת. אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו פותחים את היום שבו אנחנו

Læs mere

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב רשתות חברתיות מקוונות האינטרנט - אחד מאמצעי התקשורת הבולטים הגולש - מפאסיבי (מחפש וצורך) לפעיל במרחב

Læs mere

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה 2016 מדד ההכללה* ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית *הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז inclusion חברה מכלילה היא חברה חזקה מדד ההכללה ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית

Læs mere

ארגון המידע באמצעי אחסון

ארגון המידע באמצעי אחסון ארגון המידע באמצעי אחסון איתן אביאור כל הזכויות שמורות קובץ (File) קובץ (file) יחידת עצמאית לאחסון מידע. הקובץ מורכב מרצף של בתים, המאוחסנים בזה אחר זה בהתקן האחסון כגון: דיסק קשיח, תקליטור, דיסקון וכד'.

Læs mere

מפת דרכים לבן משפחה מטפל

מפת דרכים לבן משפחה מטפל מפת דרכים לבן משפחה מטפל המסע האישי שלך עם יקירך! אנחנו כאן בשבילך! www.caregivers.org.il תוכן עניינים ניווט במסע הזמן 3 האם אני בן משפחה מטפל? 4 הטיפול הוא זכות אנושית 5 איך להתארגן ולתכנן? 6 להשיג מידע

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ה'

חוברת למדריכי כיתות ה' חוברת למדריכי כיתות ה' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "חברות" מיועד לשכבת כיתות ה'. שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא ה"קבוצה".

Læs mere

תזונה. plastids פיון כחוליות

תזונה. plastids פיון כחוליות "מעבדה מתא לאורגניזם" - 72110 מעבדה מס' - 2 חד-תאיים (Protists) המונח חד-תאיים (או חד-תאונים) מתייחס בדרך כלל ליצורים המורכבים מתא אחד בלבד, והם אאוקריוטים - כלומר בעלי גרעין תא, אברונים נבדלים וממברנות

Læs mere

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם 2 הערות תוכן העניינים דברי תודה... 4 מבוא... 5 המתן וצפה... 7 אינדיקציות ל-'המתן וצפה'...10 מחלות ספציפיות... 15 סיכום...

Læs mere

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010 ב ג ד תשובות למבחן מתכונת 6 באלקטרומגנטיות 00 א ניקוד פתרון שאלה וסעיף 6 q A q q M N נמצא את השדה הכולל בנקודה M Kq Kq' M נמצא בהתמדה ולכן השדה בנקודה נתון כי המטען q E + r (05r) E q Kq r שווה לאפס מכאן

Læs mere

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן 6 חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן חרדה חברתית היא מעין מקרה פרטי של חרדה כללית. היא מופיעה החל מגיל הגן. ילדים הלוקים בחרדה חברתית מאוימים מן הצורך לתקשר עם בני גילם. החשש של הילד הוא שמא יתנהג בצורה

Læs mere

q 1 *q 2 µ = E r

q 1 *q 2 µ = E r ביוכימיה א' חלק א' בכדי להבין מה הם חיים צריך לדעת את מרכיביהם ואיך יוצרים אותם. מטרת הביניים היא לדעת מהם המולקולות מהם מורכב בעל החיים ומה נחוץ לצורך קיום. ניתן לראות כי מרבית הראקציות בביוכימיה הם בסביבה

Læs mere

תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר

תקשורת, תרבות וחברה / דר יריב בן אליעזר תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר 12.6.07 חומר קריאה לפי סילבוס (בסילבוס יש חלוקה לנושאים בשיעורים לא ממש הייתה...) לפי ההנחיות שניתנו על ידי המרצה בשיעור, להלן רק חומר קריאת החובה למבחן: שעור -

Læs mere

Q BE ] r R e

Q BE ] r R e מאזן - נכסים = התחייבויות + עצמי נכסים שוטפים מימוש פירעון עד שנה( מזומנים מלאי לקוחות הוצאות מראש נכסים קבועים קרקע ציוד מבנים מקורות המימון התחייבות/ זר שוטפות לטווח קצר עד שנה מהיום. ספקים הלוואות לטווח

Læs mere

עט השדה עבודה בחברה רב-תרבותית

עט השדה עבודה בחברה רב-תרבותית עט השדה כתב-העת של מיד"א מרכז ידע אשלים גיליון 3 אב תשס"ט יולי 2009 עבודה בחברה רב-תרבותית הוועדה המייעצת הוועדה להוצאה לאור, אשלים עורכת לשון עיצוב גרפי והפקה מזכירת המערכת מנהל ההוצאה לאור כתובת המערכת

Læs mere

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה"

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר הפנדה בית ספר- "מעלה שחרות" סמל מוסד- 7762 טלפון: 8-635593 יטבתה ד"נ אילות, 8882 הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה" עבודת גמר צמודת מקצוע ביולוגיה בהיקף של 5 יח"ל מגישה: יאנה אברמצ'ייב ישוב: שחרות ת.ז.:

Læs mere

המרת אנרגיה להפקת חשמל

המרת אנרגיה להפקת חשמל אנרגיה והמרתה טכנולוגיה של חומרים תהליכי תיכון וייצור מותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך 2005 תודה על הלווי והייעוץ המקצועי ל: דר' מיכאל אפשטיין - מכון ויצמן מר ארז אפשטיין - מנכ"ל IT מר אייל ברנר -

Læs mere

כנס מנדל לחינוך יום חמישי כ א כסלו תשס ט ± בדצמבר כפר המכביה תכנית תקצירים מאמרים

כנס מנדל לחינוך יום חמישי כ א כסלו תשס ט ± בדצמבר כפר המכביה תכנית תקצירים מאמרים כנס מנדל לחינוך יום חמישי כ א כסלו תשס ט ± בדצמבר כפר המכביה תכנית תקצירים מאמרים הקדמה לרגל כנס מנדל לחינוך שנות חינוך בישראל עבר הווה ועתיד המתקיים ב ± בדצמבר בכפר המכביה מוגשת לכם אסופת מאמרים זוÆ

Læs mere

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: (

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: ( 3.03.6-670 - פתרונות למבחנים פתרון מבחן מס' 7 (ספר מבחנים שאלון 035806) המהירויות של האופנוע, לכן נסמן ב- ואז מכונית המשא והמונית מהוות סדרה חשבונית, קמ"ש את מהירות המשאית, ( ) קמ"ש יסמן את מהירות האופנוע

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות)

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) בועז צבאן 21 במאי 2012 תקציר זה כולל, עבור חלק מהטענות (בדרך כלל, אלה שאינן מיידיות מההגדרות), את רעיון ההוכחה המרכזי (בצבע כחול),

Læs mere

מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה"

מבחן בקורס מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה מס' ת.ז. מס' קורס: 515.150 סמסטר ב' תשע"ג בחינת מעבר מועד א' תאריך הבחינה:..55 משך הבחינה: 3 שעות מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה" ד"ר אלון באב"ד, ד"ר אמיר נתן ועדו עמית יש לענות על כל השאלות

Læs mere

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:...

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:... תוכן העניינים: בגרות חורף 014... בגרות קיץ 014 מועד א'... 5 בגרות קיץ 014 מועד ב'... 8 בגרות קיץ 014 מועד ג'... 11 בגרות חורף 015...14 בגרות קיץ 015 מועד א'... 16 בגרות קיץ 015 מועד ב'... 19 בגרות חורף

Læs mere

בהצלחה! מבני נתונים

בהצלחה! מבני נתונים המחלקה למדעי המחשב מבני נתונים 202-1-1031 מבחן מועד א', 05/07/2015 13:30, חומר עזר משך הבחינה פרופ' איתן בכמט, פרופ' פז כרמי, דר' צחי רוזן, דר' דקל צור, פרופ' מיכאל אלקין, גב' אירינה רבייב. עמית בן בסט,

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 בועז צבאן 1 במרץ 2012 תקציר מפורט של הקורס אלגברה לינארית 2, על פי תקציר קצר יותר, שנכתב על ידי בוריס קוניאבסקי ובועז צבאן לגירסה הנוכחית: נועם ליפשיץ התקציר מתאים כחזרה

Læs mere

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות A Publication of The Group פסיכיאטריה רבעון בנושא פסיכיאטריה דצמבר - 2007 פברואר 2008 גיליון מס' 6 קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות איכות השירות

Læs mere

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן.

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן. אלגברה לינארית (2) איתי שפירא עריכה אחרונה: 17 ביולי 2017 מתוך הרצאות מהאונברסיטה העברית 2016 17 זה סיכום של ההרצאות של קלואי פרין, התרגולים והספר של הופמן ijshapira@gmailcom תוכן עניינים I מבוא והשלמות

Læs mere

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? דר מרים כרמי דר אדית וייסלברג אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג גולת הכותרת בלימודי הכימיה סוף, סוף...תרמודינמיקה! אנרגיה, משקל... קינטיקה, שיווי תגובות חומצה בסיס, חמצון חיזור, שיקוע,...

Læs mere

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( )

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( ) 2-3 trees עצי 3-2 ועצי דרגות Lecture5 of Geiger & Itai s slide brochure www.cs.technion.ac.il/~dang/courseds Chapter 19: B trees (381 397) חומר קריאה לשיעור זה Chapter 15: Augmenting data structures (281

Læs mere

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשס"ד יוני, 4112

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשסד יוני, 4112 השפעת תכנית התערבות על כושר גופני אירובי בריצה ארוכה בין תלמידי כיתות יא'- יב' בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD( (לתלמידים בחינוך הרגיל שלא עברו תכנית התערבות. פרויקט גמר מוגש על ידי קובי פרץ

Læs mere

4X1GE מסוים. בתקווה.

4X1GE מסוים. בתקווה. גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE כמו שקורה בוודאי להרבה מאיתנו, חשבתי שאני מכיר את נושא התפשטות הגלים. רק באחת מההרצאות שהתקיימו בעבר במסגרת האגודה, גיליתי שהידע שלי מזערי ויש

Læs mere

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים החוג בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים 1 תוכן עניינים: בית ספר האקדמי דינה, בילינסון 3 5 -הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין

Læs mere

201 4 ילוי תונורתפ ןושאר קרפ ת ילולימ הבישח רפסמ הלאשה הבושתה

201 4 ילוי תונורתפ ןושאר קרפ ת ילולימ הבישח רפסמ הלאשה הבושתה תונורתפ -- 0ילוי תונורתפ 0 ילוי ןושאר קרפ תילולימ הבישח רפסמ הלאשה 5 6 7 8 9 0 5 הבושתה הנוכנה רפסמ הלאשה 6 7 8 9 0 הבושתה הנוכנה ינש קרפ תילולימ הבישח רפסמ הלאשה 5 6 7 8 9 0 5 הבושתה הנוכנה רפסמ הלאשה

Læs mere

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע אפרת קורן, מורה בביה"ס דרכא גדרה, לשעבר מדריכת מוט"ל וחברה במרכז הארצי למורי מוט"ל הקדמה נושאי סביבה שעולים על סדר היום

Læs mere

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית כתיבה: פרופ אילון סולן

Læs mere

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל תוכנית רוטשילד - ויצמן השפעת החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תלמידים ועל תפיסת ההוראה ויישומה אצל מורים מגישה: נורית שושני הכל נכתב כעבודת גמר במסגרת קורס "פיתוח אמצעי למידה"

Læs mere

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים . מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים.3 מניעה וצמצום של תמותת בעלי חיים ושל אפקט החיץ.4 צמצום אפקט החיץ ותמותת בעלי חיים:

Læs mere

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול תוכן עניינים 4 הקדמה............................................................................... 7 רקע כללי.............................................................................

Læs mere

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה Forever במספרים מעל 155 סניפים ברחבי העולם מחזור של כ- 3 מיליארד $ בשנה עם צפי להמשך צמיחה בצמיחה מתמדת משנת 1978 מעל 250 מוצרים עם פטנטים ייחודיים מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר תוכן

Læs mere

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל חיר עומרי עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה " אוניברסיטת

Læs mere

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27...

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27... , אסמבלי ו C5 תקציר ל MCS5 נערך ע"י : אריה פורת תוכן העניינים סילבוס למקצוע מיקרו מחשבים ושפה עילית...4 נוסחאון משרד החינוך...5 9 מבוא למיקרו בקרים... 9 טבלת השוואה בין מיקרו מעבד למיקרו בקר... 9 המיקרו

Læs mere

מערכות נשימה סגורות - פרק 5

מערכות נשימה סגורות - פרק 5 מערכות סגורות וצלילה ספורטיבית הקמת הארגונים להכשרה בשימוש בניטרוקס בצלילה ספורטיבית בתחילת שנות ה- 09 פתחה את השוק לשימוש בגזים מועשרים בחמצן ובחמצן טהור בצלילה ספורטיבית וכן למערכות נשימה סגורות המחייבות

Læs mere

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל ל א ב ב י ת ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל 2 0 0 7 איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל איגוד

Læs mere

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית ירושלים, תשס"ט - 2009 צוות היגוי: פרופ' ענת זוהר, ערן ברק-מדינה הערכת תוכניות: ערן ברק-מדינה, דר' הילה אביאלי עריכה: ד"ר שלומית גינוסר

Læs mere

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה אני מנסה לראות איך אני נחלצת, איך אני אומרת לו שלום, ואיך לעשות את זה עם הילדים. ]...[ אני לא מוכנה להבין יותר, לא מוכנה לתמוך יותר,

Læs mere

קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012

קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012 קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012 קולנוע דרום 5 ארז פרי ואפרת כורם 13 הרב מרדכי ורדי 23 תום שובל 37 אפרת כורם וסיגלית בנאי 58 שולה קשת 61 סיגלית בנאי 74 אילן שפית 83 יעל בן צבי מורד 91 ג'אד נאמן 99 יעל

Læs mere

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא ספורט הישגי אוקטובר 2015 גיליון מספר 6 אליפות העולם באתלטיקה בבייג'ין, 2015 2 ספורט הישגי תוכן העניינים מדעי האימון פציעות ספורט 3 דבר העורכים יניב אשכנזי, פרופ' גרשון טננבאום 30 אימוני אינטרוולים עצימים

Læs mere

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו "

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד דוגמאות נבחרות מיצירותיו הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו " الواقعيت في اعمال اهارون ميجد ووماذج مختارة مه اعماله الباحث : עבד رحيم راضي عبد הקדמה המורה רחים ראדי הריאליזם הספרותי במשמעו הכללי מצייג אשר

Læs mere

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו מהי נאורות? הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר. כשהסיבה לחוסר הבגרות אינה בעיה שכלית, אלא הימנעות מהחלטה להשתמש בו בלא

Læs mere

y = (1 +K")/ (r0 + K" +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל

y = (1 +K)/ (r0 + K +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל הקשר ב>ו כמות הכסף לבסיס הכסף אריה מרום 1. מגוא מאמר זה נועד לבחון כיצד תשתנה כמות הכסף במשק, שעה שנתון גודלו של העירוי החיצוני, כמה זמן יארד.וכיצד יתחלק על פני הזמן; וכיצד ישפיע עירוי כזה על גודלם של

Læs mere

"קורבנות של הנרטיבים של עצמנו?" תיאור "האחר" בספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים ביוזמת "מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש" דוח מחקר, 4 בפברואר 1023

קורבנות של הנרטיבים של עצמנו? תיאור האחר בספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים ביוזמת מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש דוח מחקר, 4 בפברואר 1023 י- "קורבנות של הנרטיבים של עצמנו?" תיאור "האחר" בספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים ביוזמת "מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש" המחקר מומן בעזרת מענק ל"עתיד שונה" Future) A) Different מהמשרד לדמוקרטיה, עבודה

Læs mere

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ ח"וד

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ חוד ביוכימיה מעבדה APDF MERGER DEMO קינטיקה של אינברטאז משמרים דו"ח מעבדה ביוכימיה מעבדה מס' קינטיקה של אינברטאז משמרים מטרות הניסוי : א. ב. ג. הפקת האנזים. קביעת הפעילות האנזימאטית של אינברטאז בשיטת סאמנר.

Læs mere

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך!

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך! www.bulgariatravel.org אתרי סקי בבולגריה מולטימדיה תוכנית מבצעית פיתוח אזורי 2007-2013 www.bgregio.eu משקיים בעתידך! הפרויקט ממומן בשיתוף עם האיחוד האירופי באמצעות קרן האירופית לפיתוח אזורי וגם מתקציב

Læs mere

תזונה ומטבוליזם סיכום

תזונה ומטבוליזם סיכום תזונה ומטבוליזם אנרגטיקה מקורות אנרגיה תכולת אנרגיה במזון לאן אנרגיה זו הולכת אנרגיה נכנסת הולכת לאחת משני מסלולים אנרגיה מטבולית או אנרגיה מופרשת: אנרגיה מטבולית אנרגיה המשמשת למטבוליזם או הולכת לאגירה.

Læs mere

מערכת הגנת צד

מערכת הגנת צד Rodi מערכת הגנת צד הוראות שימוש ואחריות HE 2 1 3 1 2 A B C 3 1 2 D E F G H I J איורים ARGENTINA Bebehaus S.A. Tel. + 54 (911) 6265 0665 Fax + 54 (911) 5050 2339 info@bebehaus.com.ar www.bebehaus.com.ar

Læs mere

מיקור-חוץ בתוכנית "מעגלי תעסוקה": ניתוח והמלצות

מיקור-חוץ בתוכנית מעגלי תעסוקה: ניתוח והמלצות המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים נייר עבודה מיקור-חוץ בתוכנית "מעגלי תעסוקה": ניתוח והמלצות רמי אדוט מאי 2017 מבוא שאלת החזרה לעבודה ועידודם של תובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק

Læs mere

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067 הוראות הפעלה טלפון דגם XL-2067 לקוח נכבד, ברוך הבא לעולם התקשורת המתקדמת של טרנס-גלובל אינדסטריז פיטיאי בע"מ. אנו מודים לך על שרכשת מוצר זה. אנא קרא בעיון את הוראות ההפעלה שבחוברת זו על מנת שתוכלו להפיק

Læs mere

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים רכבת ישראל מכרז מס' 51430 TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים מסמך ג'- נספחים -23.3.2016 1 מסמך ג' נספחים הוראות לביצוע AS MADE מפרט בקרת איכות של הרכבת

Læs mere

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13.

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13. גיליון מס' 49 ברור חיל אוקטובר-נובמבר 2015 תשע"ו גיליון סתיו דמוקרטי פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים בעמוד 16. גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 2 ופרטים על הפרוייקט

Læs mere

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים זמני תגובה לתאונות דרכים בישראל- לקיצור מבוסס מערכת מידע גיאוגראפית

Læs mere

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים כלכליים ר ב י ע וצמה המכ ונים ג ל ו ב ל יז צ י ה *. לתהליכים אלה יש השפעה על הכלכלה, החברה, התרבות, הפוליטיקה, הסביבה

Læs mere

גלובס לתעשייה רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף

גלובס לתעשייה רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף גלובס לתעשייה גיליון מס' 4 מארס 2013 רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף גיליון מס' 4 מארס 2013 המערכת דבר לתעשייה גלובס רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף שני אילני קוראים יקרים,

Læs mere

I ו בצלם ן % י מרכז המידע הישראלי לזכויות הא 1 ם בשטחים i בועדי ןגיון הפרת זכויות האדם של עובדי השטחים בישראל ובהתנחלויות,'. י י. : p f..יד ירושלים ספטמבר 1999 בצלם J a» * י מרכז המידע הישראלי לזכויות

Læs mere

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי בברלי סלומון ענת פנחסוביץ- - פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון פיזיותרפיה, נשר פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון לבריאות הגב, ורדיה ציפי קנול מנהלת שרותי הפיזיותרפיה

Læs mere

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל אוניברסיטת תל אביב מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל חוברת התרגול נערך ע''י אופיר הררי ofirhara@post.tau.ac.il תוכן עניינים 4 1 מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות 8 מרחב הסתברות סימטרי, הכלה והפרדה

Læs mere

יטוחלא ןופלט ילטיגיד ןובישמ םע םגד KX-TCD445BX

יטוחלא ןופלט ילטיגיד ןובישמ םע םגד KX-TCD445BX הוראות הפעלה טלפון אלחוטי דיגיטלי עם משיבון דיגיטלי דגם KX-TCD445BX טלפון אלחוטי זה תומך בתכונות שיחה מזוהה ושיחה ממתינה מזוהה כדי להציג את מספר הטלפון של המתקשר, יש להירשם בחברת הטלפונים תוכן העניינים

Læs mere

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 פרוטוקול לניטור ומעקב אחרי שריפה בפארק הטבע יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 1 ב 3 תוכן עניינים הקדמה... 3 מטרות ספציפיות לניטור אחרי שריפה... 3 מבוא ממשק ושריפות... 3 שריפה מבוקרת ככלי ממשק...

Læs mere

יום ראשון, ו בניסן תשע ד 6 באפריל 2014 מרכז וואהל, אוניברסיטת בר-אילן

יום ראשון, ו בניסן תשע ד 6 באפריל 2014 מרכז וואהל, אוניברסיטת בר-אילן משרד החינוך המינהל הפדגוגי האגף למחוננים ולמצטיינים יום ראשון, ו בניסן תשע ד 6 באפריל 2014 מרכז וואהל, אוניברסיטת בר-אילן חברי המערכת: שלומית רחמל מאירה אבידר אפרת חן ציקי רדיאנו עריכה לשונית: סטודיו שושנה

Læs mere

דגמים KX-TG7100BX KX-TG7120BX

דגמים KX-TG7100BX KX-TG7120BX הוראות הפעלה טלפון אלחוטי דיגיטלי דגמים KX-TG700BX KX-TG720BX לפני ההפעלה, אנא קראו חוברת זו בעיון ושמרו אותה לשימוש עתידי הקדמה הקדמה תודה לכם על שרכשתם טלפון דיגיטלי אלחוטי מבית Panasonic לכל שימוש

Læs mere

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL GMAT 3) + פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL 017-016 חדש! אפליקציית יואל גבע בגרויות GEVA.CO.IL 1-800-0-40-60 הקדמה מורים ותלמידים יקרים, אנו שמחים להגיש לכם חוברת הכנה

Læs mere

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית נחמיה בריל תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית א עם הכרעתה של המדינה היהודית בזרוע הברזל של רומא, החלה תקופה בתולדות הספרות היהודית שמהלכה התאפיין בשקיעה מוחלטת, אך לקראת סיומה היא גילתה התחזקות

Læs mere

ב ה צ ל ח ה חמד"ע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת

ב ה צ ל ח ה חמדע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת חמד"ע מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת 02 נקודות 02 נקודות 022 נקודות 3 יחידות לימוד תשע"ה 1025 א. משך הבחינה: שלש שעות מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים. פרק

Læs mere

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר ספטמבר 1024 1 תוכן העיניינים מסמך א': הקדמה ותכולת העבודה מסמך ב': תנאים כלליים ומפרט מיוחד מסמך ג': כתב כמויות 2 עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר מסמך

Læs mere

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013 תגובת התשתית באגן ים המלח לשינויים הטבעיים ומעשה ידי אדם: 2013-2016 מסגרת רב שנתית לניטור ומחקר, 2016 ירושלים, 4 בפברואר 2013 החל כשני פרויקטים נפרדים: אי יציבות התשתית בים המלח ניטור ומחקר גוף המים צרכנים:

Læs mere

רשומות קובץ התקנות עמוד

רשומות קובץ התקנות עמוד רשומות קובץ התקנות כ"ב באלול התשס"ח 22 6713 בספטמבר 2008 עמוד תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס',(3 התשס"ח 2008..................... 1426 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

Læs mere

מפורסמות י באויר ף הבורות.

מפורסמות י באויר ף הבורות. ת ו ב ז ה ע נ י ב י ם כגליון זה 4 תוצאות ולא תרוצים - י. יגיל 5 באויד העולש 18 תצלומים מספרים 32 40 לרקיע פול בריקהיל השאיפה 55 כונזי ור, אמר מר נרפי בלונים זורעי אש 57 קאמיקאזה, טיפות ההתאבדות 62 שכיל

Læs mere

כתב עת למורי הכימיה מינהלת מל"מ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים

כתב עת למורי הכימיה מינהלת מלמ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים על סיון תשע ה יולי 2015 כתב עת למורי הכימיה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית, אגף מדעים הפיקוח על הוראת הכימיה מינהלת מל"מ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים משרד החינוך

Læs mere

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשע"ב

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשעב עלוּ ח ה אּי תי ג רפוּנ קל רס חוברת למידה ועזר להדרכה הסוקרת את התפתחות השימוש בחרס ע"י האדם מגילויו ועד ימינו, ופותחת אשנבים מגוונים להכרות מעשירה עם עולם הארכיאולוגיה והמרחב דרך דגש על שברי כלי החרס שאנחנו

Læs mere

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דוח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי מול ים סוף-ים מלח Red Sea Dead Sea Water Conveyance תכנית מחקר דיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים מרץ 2014 הוכן על ידי פרופסור 'ון אנת'וני אלן מכללת קינ'ס קול' לונדון וית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, לונדון

Læs mere

נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה

נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה יופי נחמה מאלבום הזיכרונות של נחמה בן ש"ך - בן פורת נחמה בן ש"ך - בן פורת )לבית מישלוב( נחמה יופי מאלבום הזיכרונות בשנים 1950-1928 לזכרם של אמא,

Læs mere

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014 המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 4 יוסי לשם, אורי פלג, מוטי צ רטר, יואב מוטרו, דן אלון, קובי מירום, שאול אביאל, משה נתן, סיגלית ניר, איתי שמשון,

Læs mere

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000.

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000. מבחן מחצית י'- תשס"ז-מועד א' חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים משך המבחן : חלק א' - שעתיים עליך לפתור שאלה אחת מתוך שאלות - נתונה הפונקציה: פרק : שאלון 000

Læs mere

תוכן עניינים המהנדס של המדינה... 8 מחויבות למשתמשי הדרך, לחברה ולקהילה.. 70 אסטרטגיה וניהול נושא הקיימות והאחריות מנהלים באחריות...

תוכן עניינים המהנדס של המדינה... 8 מחויבות למשתמשי הדרך, לחברה ולקהילה.. 70 אסטרטגיה וניהול נושא הקיימות והאחריות מנהלים באחריות... אחריות תאגידית 2016 תוכן עניינים דבר יושב ראש הדירקטוריון...4 דבר המנכ"ל...5 דו"ח הקיימות והאחריות התאגידית... 6 של נתיבי ישראל... 6 תוכן ומבנה...7 המהנדס של המדינה... 8 שנות ה- 60...15 שנות ה- 70...16

Læs mere

עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל

עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע: עמידה בהמלצות ה- OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי לשנים 2020-2011 פערים והמלצות כל הזכויות

Læs mere

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך פרשת בראשית א א ב ר א ש ית ב ר א א לה ים א ת ה ש מ י ם ו א ת ה א ר ץ: )א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל ]את[ התורה אלא מ"הח דש הזה לכם" )שמות יב, ב(, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ]בה[ ישראל, ומה

Læs mere

לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית

לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית w w w. a y u r v e d a - h e a l. c o m, i g a l k u t i n @ g m a i l. c o m " זה אשר רואה את המציאות כפי שהיא, בעל שליטה עצמית, סובב בעולם

Læs mere

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון).

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון). עלון לצרכנית לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו- 1986 התרופה משווקת על פי מרשם רופא בלבד יאז טבליות מצופות כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg אתינילאסטרדיול (כבטדקס קלאטראט) 0.02

Læs mere