החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים

Transkript

1 החוג בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים 1

2 תוכן עניינים: בית ספר האקדמי דינה, בילינסון 3 5 -הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים... -הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות... -הקשר בין ידע, משתנים אישיים, התייחסות להומוסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים נשאי HIV בקרב 7 סטודנטים )משתנים אישיים: דת ולאום(... בית ספר האקדמי פט מטיוס, הלל יפה המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית... -מידת המוכנות של סטודנטים לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי לגבי אלימות במשפחה... -הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת... בית ספר האקדמי וולפסון -תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון הפער בין עמדות לשימוש בפועל... -גורמי הסטרס בקרב סטודנטים... -טוקופוביה... בית ספר האקדמי זיוה טל, שיבא האם כסף משנה כוונות? הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית... -חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה... -מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים... בית ספר האקדמי שיינברון, איכילוב עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה... -עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות... -שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה... 2

3 הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים הדר קלפר ושיר ינאי מנחה: מלכה פרדקין בית הספר האקדמי דינה, בלינסון רקע: בחירת תחומי עבודה עתידים וגיבוש עמדות לגבי תחומי קרירה בקרב סטודנטים מושפעים מגורמים רבים, כמו אישים סביבתים חברתיים ובלתי צפויים. מחקרים מעטים עוסקים בנושא, סקירת הספרות מצביעה על ממצאים עקבים בבחירת תחומים קלינים בסיעוד מועדפים ולא מועדפים כמקומות עבודה עתידים בקרב הסטודנטים. מגמת הירידה במספר האחיות בישראל לצד המאמצים לגיוס נרחב למקצוע הסיעוד ושימור האחיות בעבודה מצריך לבדוק בפרקי זמן שונים את העדפותיהם של סטודנטים בבחירת תחומים קלינים עתידים כמקום עבודה ראשון. על מנת שמקבלי החלטות בתחום החינוך ובמוסדות הבריאות ישקיעו מאמצים באסטרטגיות שונות למען גיוס בוגרים בסיעוד לעבוד בתחומים הקלינים הנדרשים. מטרת המחקר: לבדוק את הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישים לבין בחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים. שיטות המחקר: שישים סטודנטים במסלול האקדמי בשנה השלישית והרביעית ממוסדות לימודים במרכז הארץ, השתתפו במחקר וענו על שאלון שכלל 2 חלקים:נתונים סוציו דמוגרפים, שאלון על תפיסת יוקרת תחומים קליניים בסיעוד והרצון לעבוד בהם. ושאלון נוסף על תפיסת הסטודנטים התנסויות קליניות חיוביות ושליליות בתקופת הלימודים והרצון לעבוד במקומות אלו כמקום עבודה עתידי. נבדקו הקשרים בין משתנים אלו. ממצאים: ממצאי מחקר זה מצביעים שסטודנטים ישראלים בחרו מספר תחומים קליניים ספציפיים כמקום עבודה עתידי. השערות המחקר אוששו בחלקם ונמצאו קשרים חיובים מובהקים: -בין רצון הסטודנטים לעבוד בתחומים קלינים שונים לבין תפיסת תחומים אלו כיוקרתים. - בין תפיסת חווית ההתנסות הקלינית בקרב הסטודנטים לבין הרצון לעבוד באותו מקום עבודה בעתיד. מסקנות : סטודנטים ישראלים בחרו תחומים קליניים מסוימים כמקום עבודה עתידי בדומה לסטודנטים במקומות שונים בעולם. משתנים כמו יוקרת התחום והתנסות קלינית חיובית קשורים לרצון הסטודנטים לעבוד בתחום בעתיד. מגבלות המחקר: המדגם הוא קטן ולא הומוגני, מספר הבנים הוא קטן, כך שלא אפשר לבדוק את ההבדלים ברצון לעבוד בתחומים קלינים שונים לפי מגדר. ולא ניתן להכליל את התוצאות על כלל האוכלוסיה. במחקר הנוכחי מעט מאד משתנים סוציו דמוגרפים ואישיים נבחרו כדי לבדוק את הקשר בינהם לבין בחירת תחום עבודה עתידי כאשר הספרות המקצועית מציינת שמשתנים רבים מעורבים במהלך גיבוש מסלול קרירה בסיעוד. בנוסף לא נבדק מהימנותו של כלי המחקר. 3

4 המלצות : לבצע מחקרי אורך בתקופת הלימודים ולאחר סיום הלימודים ולבחון משתנים נוספים הקשורים לבחירת תחום עבודה עתידי בקרב סטודנטים ואחיות. בהתבסס על התוצאות אנו ממליצות להגביר את השותפות בין בית הספר ושירותי הסיעוד כדי לתרום : לחווית התנסויות קליניות חיוביות בקרב הסטודנטים, ולחשוף אותם להתנסויות בתחומים פחות פופולרים ונדרשים. ולפתח אסטרטגיות יצירתיות לגיוס סטודנטים ובוגרים לעבוד בתחומים קליניים הנדרשים למערכת הבריאות והפחות פופולרים. 4

5 הקשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות אלבינה מדטוב ואלישבע רוזנצוויג מנחה: בת שבע מילר בית הספר האקדמי דינה, בלינסון רקע: מקצוע הסיעוד עומד במרכזו של הטיפול הבריאותי בישראל ובכל העולם. במהלך השנים תפקיד האחות הולך ומתפתח והתמורות והשינויים בשדה הקליני מחייבים פריצת גבולות תפקיד האחות והרחבת סמכויותיה. הרחבת הסמכויות מאפשרת ביטוי מרבי של כישוריה, תוך הגדלת איכות הטיפול והגדלת מחויבותה למתן דין )ריב"א, 2001(. הרחבת הסמכויות, תביא לשביעות רצון ומחויבות האחות למקצוע ולארגון בו היא מועסקת, העלאת איכות הטיפול ושביעות רצון המטופלים )שילה וחביב, 2012(. אחיות ורופאים מסכימים בד"כ על הרחבת סמכויות האחות עם זאת, יותר רופאים מאחיות מפגינים עמדות שליליות כלפי מגמת הרחבת הסמכויות, טוענים למחסור בכישורים הדרושים לאחות לשם כך וחשים באיום מקצועי וכלכלי על מעמדם ( et Wilson.)al., 2002 מטרת המחקר : לבחון את עמדותיהם של רופאים ואחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות ולבדוק האם יש קשר בין סוג המחלקה לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויותיהן. השערות המחקר: אחיות בכלל המחלקות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויותיהן, מאשר רופאים. רופאים במחלקות שגרתיות יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות.1.2 לטיפול נמרץ, מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות. 3. אחיות ביחידות לטיפול נמרץ יפגינו עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות בטיפול נמרץ, מאשר הרחבת סמכויות האחות במחלקות שגרתיות. 5

6 הליך המחקר: איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון, מקרב 60 רופאים ואחיות ממחלקות שגרתיות ומחלקות לטיפול נמרץ בבית חולים במרכז הארץ. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת תוכנת.excel ממצאים: נמצא כי באופן כללי, הן רופאים והן אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות האחות. עם זאת, הם מביעים חשש מפני עומס בעבודה בגין הרחבת הסמכויות. עמדות הרופאים היו חיוביות יותר אם כי בפער קטן, כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ לעומת אחיות ממחלקות שגרתיות. כמו כן, עמדות האחיות היו חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות האחות ביחידות לטיפול נמרץ מאשר של האחיות מהמחלקות השגרתיות כשהפער ביניהן גדול. עוד נמצא כי הן רופאים והן אחיות סוברים שהעברת סמכויות מרופאים לאחיות איננה מסכנת את המטופל, לא תקטין את אמון המטופלים במערכת הבריאות ולא תהווה נזק למקצוע הרפואה. מגבלות המחקר: מדגם קטן קושי בהשגת היענות הנבדקים במחקר לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון המחקר נעשה על בית חולים אחד, ולכן לא ניתן להכליל את תוצאות המחקר. מסקנות והמלצות: רופאים וגם אחיות מפגינים עמדות חיוביות כלפי הרחבת סמכויות האחות. עם זאת, אחיות נוטות לעמדה חיובית יותר מאשר רופאים, כלפי הרחבת סמכויות, אם כי בפער קטן. אחיות ורופאים מפגינים עמדות חיוביות יותר כלפי הרחבת סמכויות אחיות ביחידות לטיפול נמרץ בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד, מאשר אחיות ממחלקות שגרתיות. יש לבצע מחקר הכולל מדגם גדול יותר ומגוון רחב יותר של בתי חולים. מומלץ לבדוק את הקשר בין משתנים דמוגרפים לבין עמדות הרופאים והאחיות כלפי הרחבת סמכויות האחות, כמו כן את עמדות המטופלים כלפי הרחבת סמכויות האחות. מומלץ להגדיל את מספר האחיות בעלות השתלמות מוכרת בסיעוד, להגביר את מודעות הרופאים לכישורי האחיות ולהעצים את האחיות להגברת הביטחון העצמי והמקצועי שלהן. 6

7 הקשר בין ידע, משתנים אישיים, התייחסות להומסקסואלים ותיוג לבין עמדות כלפי מטופלים נשאי HIV בקרב סטודנטים )משתנים אישיים: דת ולאום( אוולינה יונתנוב ויאנה לבר מנחה: שרונה צור-פלד בית הספר האקדמי דינה, בילינסון רקע: מחלת האיידס נחשפה בעקבות גילוי נגיף ה- HIV בתחילת שנות ה- 80. המחלה שינתה את פניה בהדרגה מאקוטית לכרונית. כפועל יוצא, נדרשים טיפולים מאריכי חיים, המצריכים התערבות הצוותים הרפואים והסיעודיים באופן שוטף. סוגיית התיוג המתלווה למחלה, מהווה מכשול ממשי בטיפול בה. תיוג זה משפיע לא רק על החולים עצמם, אלא גם על הצוותים, המעורבים בטיפול במעורבים הללו phethlu,2008.)greef (& מחסור בידע, הנחות מוטעות והתנהגויות שליליות עלולים לפגוע ביכולת הצוות הסיעודי להעניק טיפול איכותי לנשאי ה- HIV. שיפור הידע של נותני השירות הוא קריטי במניעת ה- HIV ובשיפור איכות הטיפול בחולים הללו 2006( nurses,.)international council of מחקרים מראים, שהגישה הטיפולית והאמפתיה מושפעות מהנטייה המינית של המטופל. אמונות אישיות ורגישות חברתית כלפי הומוסקסואלים, עשויות להשפיע על גישות המטפלים כלפי מטופלים החולים במחלת האיידס )1991,.)Webber מחקרים מצביעים על הקשר בין חוסר ידע בנוגע למחלת האיידס, לבין אפליה וסטיגמה כלפי חולי האיידס 2002( O Connell,.)Klein, Karchner & יתר על כן, לגורמים תרבותיים, דתיים, רוחניים וערכיים השפעה ניכרת על מניעת מגיפת איידס ובניית תוכניות למניעת התפשטות המחלה )2007 &Hare,.)Villarruel פיתוחן של תוכניות ואסטרטגיות, עשוי להשפיע על שינוי אקלים הדעות בקרב אחיות וסטודנטים ובכך לגרום לעלייה בנכונותם לטיפול בחולי איידס. תכניות לימודיות, המבוססות על תצפיות, יסייעו לסטודנטים בטיפול בחולי איידס על ידי שיפור בטחונם האישי, הפגת חששות והתגברות על עמדות שליליות. חינוך נכון בקרב מטפלים צריך לכלול בתוכו גישה המתאפיינת במוסריות, אתיקה מקצועית ואחריות הקשורות במתן טיפול הולם לנשאי ה-.HIV תוכנית חינוכית זו, צריכה לכלול 7

8 הערכת סיכונים ואסטרטגיות נכונות על מנת לעזור להתגבר על האפליה ועל הגישות השליליות כלפי אנשים החיים עם איידס ( 2006 nurses,.)international council of מטרת המחקר: בסקירת הספרות שנעשתה בנושא נמצא, כי נשאי האיידס זוכים לעיתים ליחס מפלה וסרבני מצד נותני שירותי הבריאות, בתוכם האחים והאחיות,)Ullah,2011( ליחס זה יש קשר לגורמים שונים כגון: ידע, דת, לאום, התייחסות להומוסקסואליות וסטיגמה. כנגזרת, במחקר זה, בחרנו לבדוק כיצד משתנים אלה משפיעים על עמדות הסטודנטים, שמהווים את דור העתיד של האחים והאחיות כלפי נשאי HIV והאם יש קשר בינהם. 60 שיטות המחקר: איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון, בקרב סטודנטים הלומדים במסלול האקדמי בשנים א' ו-ד'. אשר נבחרו מבית הספר "דינה", הפועל מטעם אוניברסיטת תל אביב. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בעזרת תוכנת.excel ממצאים: 1. נמצא כי מרבית הנחקרים הפגינו ידע ברמה טובה )81.6%( בנושא HIV בהתאם לכך ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על 3.92, עמדות חיוביות. מבחינת הנחקרים שהפגינו ידע ברמה בינונית ומטה, ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על 3.4. ממוצע ציון העמדות של הנחקרים שהעידו על עצמם כחילונים עמד על 4.16, ממוצע ציון.2 העמדות של הנחקרים המסורתיים עמד על 3.73 וממוצע ציון העמדות של הנחקרים הדתיים עמד על 3.64, כולם הביעו עמדות חיוביות אך ניתן לראות לפי ממוצע העמדות שהנחקרים החילונים הביעו את העמדות החיוביות ביותר. 3. מבחינת הקשר בין הלאום לעמדות נמצא, כי לנחקרים בעלי הלאום היהודי היה ציון ממוצע של 4.08, לנחקרים בעלי הלאום הערבי היה ציון ממוצע שעמד על 3.47, לנחקרים בעלי הלאום הנוצרי היה ציון ממוצע של 4.03 ולנחקרים אשר תענו שהם בעלי לאום אחר היה ממוצע של 3.96, ניתן לראות לפי הממצאים שלכול הנחקרים, מכול לאום היו עמדות חיוביות, נחקרים בעלי לאום יהודי היה את ציון הממוצע הגבוה ביותר. 4. בקרב נחקרים בעלי הכרות עם הומוסקסואל, ממוצע ציון העמדות היה 4.1. לנחקרים שלא הכירו הומוסקסואל ממוצע ציון העמדות היה 3.6. נחקרים בעלי היכרות עם נשא HIV היו עם ממוצע ציון עמדות 3.77 ולנחקרים אשר לא הייתה להם הכרות עם נשא HIV הציון היה ממוצע ציון העמדות של הנחקרים התומכים בזכויות הומוסקסואלים היה 4 עם וממוצע ציון העמדות של הנחקרים אשר לא תומכים בזכויות הומוסקסואלים היה הקשר בין תיוג לעמדות, נמצא כי אחוז הנחקרים שלהם הייתה רמת תיוג נמוכה 2.94 עמד על 65%, בהתאם לכך ציון ממוצע העמדות שלהם עמד על אחוז הנחקרים שלהם 8

9 הייתה רמת תיוג גבוהה יותר )3.64( עמד על 35%, כאשר ממוצע ציון העמדות שלהם עמד על 3.4. ניתן לראות שהנחקרים שהייתה להם רמת תיוג נמוכה הביעו עמדות חיוביות יותר מאלה שרמת התיוג הייתה גבוה יותר. מסקנות המחקר: קיים קשר בין ידע, משתנים אישיים )דת ולאום(, התייחסות להומוסקסואלים ותיוג בקרב סטודנטים לבין עמדותיהם כלפי מטופלי.HIV למרות שכל הסטודנטים החזיקו בעמדות חיוביות עדיין היו הבדלים ביניהן. יהודים וחילוניים תומכים בזכויות הומוסקסואליים ובעלי רמת תיוג נמוכה יותר החזיקו בעמדות החיוביות ביותר כלפי נשאי ה.HIV מרבית הנחקרים היו בעלי ידע טוב בנושא האיידס, דבר שעשוי היה כנראה להשפיע על עמדותיהם יותר מהגורמים האחרים. המחקר הראה לנו כי ההבדלים המשמעותיים ביותר בין עמדות הסטודנטים היו בקרב אלה שתמכו בזכויות הומוסקסואליים. מגבלות והמלצות: המדגם כלל מספר קטן של נבדקים המדגם נערך בבית ספר אחד מכלל כל בתי הספר בארץ מה שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר. מעצם העובדה כי מדובר בתרגיל מחקרי - לא נעשו תוקף ומהימנות לשאלון. ביצוע מחקר נוסף, הכולל מדגם גדול יותר של נחקרים מכלל בתי הספר בארץ. ביצוע מחקרים נוספים, במטרה לבחון מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על עמדותיהם של הסטודנטים כלפי מטופלי.HIV כגון, גיל, מין, מקום מגורים, הגירה וכו'. ביצוע התערבות בנושא במסגרת הלימודים )הכשרה/ חשיפה/ מתן מידע בנושא(. 9

10 המניעים המשפיעים על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה בחברה הישראלית מעין פרלמן, גל בן נפתלי מנחה: ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי "פט מטיוס", הלל יפה רקע: רפואה משלימה הינה שם כללי למגוון של שיטות ריפוי וטיפול אשר לא נכללות ברפואה הקונבנציונלית. במהלך השנים האחרונות, על אף שלא נמצאו הוכחות מדעיות בדבר יעילותה הקלינית של הרפואה המשלימה, השימוש בה גובר באופן קבוע. בישראל חלה עליה משמעותית בהיקף הפניה לרפואה משלימה, כאשר בשנת 2007 דיווחו 12% מהאוכלוסייה על שימוש ברפואה משלימה לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה. קיימת אי בהירות מה הגורמים המשפיעים על ההחלטה לשימוש ברפואה משלימה. מטרת המחקר: מטרת המחקר הינה לבדוק את המניעים המשפיעים על כוונותיהם של גברים ונשים בישראל להשתמש ברפואה משלימה, והאם תיאורית ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא כוונה זאת. שיטות מחקר: מחקר זה הינו מחקר כמותי ומתאמי, בו הועברו שאלונים הבנויים על בסיס "תיאורית ההתנהגות המתוכננת". שאלונים אלו הועברו בקרב מדגם נוחות של 200 השפה העברית. אזרחי ישראל, דוברי ממצאים: מממצאי המחקר עולה, כי מידת הכוונה של המשיבים להשתמש ברפואה משלימה הינה בינונית. מתוך כלל המשיבים, 54% ענו כי יש בכוונתם להשתמש ברפואה משלימה. כמו כן, יכולת הניבוי של המודל התאורטי הינו 57% )57=R²(, כאשר המשתנה המשפיע ביותר על הכוונה להשתמש ברפואה משלימה הינו אמונות התנהגותיות. בנוסף, המשפחה נמצאה כגורם משמעותי בהכוונה ויצירת כוונה לשימוש בטיפולי רפואה משלימה. עוד נמצא, כי ניסיון קודם ברפואה משלימה מעלה אף הוא את הכוונה להשתמש ברפואה משלימה. מסקנות והמלצות: מודל ההתנהגות המתוכננת מצליח לנבא את הכוונה להשתמש ברפואה משלימה. בעת הפניית מטופל להיעזר ברפואה משלימה קיימת חשיבות במתן הסבר מעמיק בנוגע לטיפול, תוך הדגשת ההשלכות החיוביות הצפויות, במטרה להביא לשינוי אמונותיו ההתנהגותיות של המטופל. על ההסברה להתמקד ברמת המשפחה, היות והיא נמצאה כגורם המשפיע ביותר על הבחירה להשתמש בטיפולי רפואה משלימה. כמו כן, מאחר ומחקר זה מבוסס על מדגם נוחות, ולא נבדק השימוש בפועל ברפואה משלימה, מומלץ לבצע מחקר רנדומלי פרוספקטיבי הבודק גם את מימוש הכוונה להשתמש ברפואה משלימה. 10

11 מידת המוכנות של סטודנטים לתשאל נשים בעת מתן טיפול רפואי לגבי אלימות במשפחה מרווה כאטר מנחה: ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי "פט מטיוס", הלל יפה רקע: אלימות כלפי נשים הינה תופעה שכיחה מאוד בארץ ובעולם, אשר משפיעה על נשים מכל שכבות הגיל ורקע תרבותי-כלכלי. האלימות כוללת מספר סוגים כגון: אלימות פיזית, נפשית, מינית כלכלית והזנחה. אחת הדרכים המהותיות שקבעה המדינה על מנת להתמודד עם סוגיה זו הינה תשאול אוניברסאלי של צוות רפואי וסיעודי, אולם, אחוזי התשאול בפועל נשארים נמוכים. המטרה: לבחון האם תיאוריית ה"התנהגות המתוכננת" של )1991( Ajzen מצליחה לנבא את כוונת הסטודנטים לתשאל נשים נפגעות אלימות בעת מתן טיפול. שיטות המחקר: הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי של )1991( Ajzen בקרב מדגם נוחות של 200 סטודנטים הלומדים בחוג באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר האקדמי ע"ש פט מתיוס. ממצאי המחקר: מממצאי המחקר עולה כי רוב הסטודנטים דיווחו על כוונה גבוהה לבצע תשאול אוניברסאלי (SD=0.79,M=2.78( בקרב מטופלות בעת התנסות הקלינית. אולם, רמת הידע שלהם בנושא אלימות במשפחה הייתה בינונית.)SD=1.74,M=6.74( הגורמים שהשפיעו ברמה מובהקת על כוונתם לבצע תשאול היו: אמונות נורמטיביות, נורמות סובייקטיביות, אמונות התנהגות, ידע ושליטה עצמית. מסקנות: רוב הסטודנטים בכוונתם לתשאל כל אישה שפונה לקבל טיפול רפואי, המודל התיאורטי הצליח לנבא באופן חלקי את כוונת הסטודנטים לתשאל נשים בעת מתן טיפול. המלצות במישור הקליני: קיימת חשיבות לקיים הרצאות וסדנאות לסטודנטים על חשיבות התשאול ויתרונותיו. המלצות במישור המחקרי: ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי אשר יבחן ביצוע התשאול האוניברסאלי בפועל על ידי סטודנטים במהלך התנסות הקלינית והמניעים המשפיעים על ביצוע זה. 11

12 הגורמים המשפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת כבהה סמאח מנחה: ד"ר מירב בן נתן בית הספר האקדמי "פט מטיוס", הלל יפה רקע: שפעת הינה מחלה נגיפית מדבקת % מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל חולים במחלת השפעת כל שנה. חיסון נגד שפעת הוא האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת שפעת והפחתת הסיבוכים שקשורים לשפעת. שיעור המתחסנים בקרב הילדים הינו נמוך ובמיוחד בקרב המגזר הערבי, אולם הגורמים המשפיעים על קבלת החלטה של ההורים ממגזר הערבי לחסן את ילדיהם אינם ידועים. מטרות : לבחון אילו גורמים משפיעים על החלטת הורים ערבים מוסלמים לחסן את ילדיהם נגד השפעת ולברר האם מודל האמונות הבריאותיות מנבא תופעה זו. שיטות מחקר: הועבר שאלון הבנוי על בסיס המודל התיאורטי )מודל האמונות הבריאותיות( בקרב מדגם נוחות של 200 הורים ערבים מוסלמים לילדים עד גיל 12 שנים. ממצאי המחקר: מממצאי המחקר עולה שהכוונה לחיסון בקרב הנחקרים הינה בינונית- גבוהה ומעל 50% מהנחקרים הסכימו במידה רבה שבכוונתם לחסן את ילדיהם כנגד שפעת בשנה הקרובה. הגורמים שהשפיעו בצורה משמעותית על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם הם: תפיסה גבוהה של חומרת המחלה, הסיכוי לחלות, היתרונות של החיסון, ותפיסה נמוכה של המחסומים, גיל צעיר של ההורים, מספר ילדים נמוך, חיסון בעבר והמלצת אחות בקהילה על קבלת החיסון היו גורמים נוספים משמעותיים שהשפיעו על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם כנגד השפעת. מסקנות: המודל התיאורטי של המחקר הצליח לנבא את הגורמים המשפיעים על החלטת ההורים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת, כאשר רכיבי המודל המשפיעים ביותר על ההתחסנות הינם: תפיסת המחסומים, תפיסת היתרונות ותפיסת חומרת המחלה. המלצות במישור הקליני: על האחות להדריך את ההורים הערבים המוסלמים על חשיבות החיסון, חומרת המחלה, וסיכוי הילדים להידבק במחלה. המלצות במישור המחקרי: ביצוע מחקר רנדומאלי פרוספקטיבי שיבחן את הקשר בין הצהרת הכוונות לביצוע חיסון בפועל. 12

13 תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בקרב נשים מוסלמיות ויהודיות בגיל הפריון הפער בין עמדות לשימוש בפועל מגישות : אלא גאוי ומזל מולוקנדוב מנחה : רמה זילבר בית הספר האקדמי וולפסון מבוא: הפריון והילודה בחברה הישראלית על מכלול מגזריה הינם ערכי יסוד בעלי משמעות ייחודית. שיעור הילודה לאישה העומד על 2.9 ילדים הינו גבוה באופן משמעותי בהשוואה למדינות ה- OECD אך בבד מתקיימים בישראל דפוסי שימוש באמצעי מניעה לצורך תכנון המשפחה. כאשר בוחנים את מגמות הפריון במגזר הערבי בישראל ניכרת ירידה משמעותית במספר הילדים לאישה במהלך השנים כאשר בשנת 1970 עמד מספר זה על 8.4 ילדים, בשנת 2000 על 4.7 ואילו בשנת 2013 עמד מספר זה על 3.5 ילדים לאישה בלבד)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים לחג הקורבן 2014(. אחד ההסברים המקובלים למצב הינו ההקשר החברתי הייחודי בו חיים אזרחי המדינה המייצר תהליכי קבלת החלטות בעלי הקשרים קולקטיביים תרבותיים בנושא המשפחה והפריון. היבט נוסף מצביע על תהליכי מודרניזציה העוברים על החברה הערבית בישראל ומשפיעים על צמצום הפער במספר הילדים לאישה בין יהודים למוסלמים )2003 ).Landau, מטרת המחקר: לבחון הן עמדות כלפי תכנון משפחה והן שימוש בפועל באמצעי מניעה בקרב מוסלמיות ויהודיות נשואות בגיל הפריון ) ש'( ולהבין האם קיים פער או מתקיימת אחידות בין שני המשתנים בקרב שתי הקבוצות שנחקרו. כמו כן בקשנו לבחון האם ימצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות במשתני המחקר. כלים: לצורך המחקר הנוכחי ובהשראת שאלון שחובר בנושא זה על ידי (1997) Aziza, חובר "שאלון עמדות בתכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה ". השאלון כלל 2 חלקים: א. שאלון סוציו דמוגרפי. ב. 18 היגדים בנושא עמדות כלפי אמצעי מניעה, תכנון משפחה והיבטים הקשורים לתחום וכן שאלה נוספת בה מתבקשת המרואיינת לציין האם נוקטת באמצעי מניעה כלשהו ואם כן לציין מהו. 13

14 השערות : א. ימצא הבדל בציון העמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות ליהודיות. 2. ימצא הבדל במספר המשתמשות בפועל באמצעי מניעה בין נשים מוסלמיות ליהודיות. ג. שיערנו כי ימצא פער בין עמדה חיובית לבין שימוש בפועל מצומצם באמצעי מניעה בקרב הנשים המוסלמיות במדגם. ממצאים: המדגם כלל 60 נשים סה"כ.30- ממוצא מוסלמי ו 30- ממוצא יהודי. ממוצע הגילאים עמד על 33 שנים טווח הגילאים שנה. מספר הילדים הממוצע במדגם 2.4,טווח 0-6 והשכיח. בדיקת השערות: 1. נמצא הבדל מובהק בציון עמדות כלפי תכנון משפחה ושימוש באמצעי מניעה בי ן הנשים היהודיות והמוסלמיות במדגם : נשים מוסלמיות הביעו עמדה חיובית יותר )2.9 ) מהיהודיות )2.2( במדגם ( <P.) לא נמצא הבדל מובהק בשימוש בפועל באמצעי למניעת הריון בין הנשים היהודיות למוסלמיות במדגם: 82% מהנשים היהודיות ו- 80% מהמוסלמיות במדגם העידו על שימוש באמצעי למניעת הריון )P<.0.05(. 3. לגבי ההשערה השלישית : ציון העמדה של קבוצת הנשים המוסלמיות נמצא כחיובי בדרגת בינונית גבוהה )2.9 מתוך 4(. כמו כן נמצא אחוז שמוש גבוה באמצעי מניעת הריון בקרב קבוצה זו. ניתן לומר כי לא הופגן פער גדול בין העמדה לשמוש בפועל. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מצביעים על מגמות דומות בדפוסי שימוש באמצעי מניעה ותכנון משפחה בין היהודיות למוסלמיות בקבוצה שנדגמה. דפוסים אלו תואמים את הספרות בתחום המדווחת על שינוי במגמת שיעורי הילודה בקרב המגזר הערבי ועליה בשימוש באמצעי מניעה לתכנון המשפחה. תהליכים אלו מתקשרים לתוצאות חשיפה רבת שנים של המגזר הערבי מוסלמי לחברה הישראלית המודרנית ואימוץ דפוסי חיים מערביים. יחד עם זה חשוב להבחין בקבוצות ייחודיות בתוך כל אחד מהמגזרים המפגינות מגמות פיריון שונות מאלו של הרוב ובעיקר בהתייחס למשתני דת,לאומניות וזהות לאומית. 14

15 גורמי הסטרס בקרב סטודנטים מגישים: דוד יבנו וליאור מסלטי מנחה: אלה גולדשמידט מסלול פסגה א', ביה"ס האקדמי וולפסון אחים ואחיות מתחילים לבטא סטרס עוד במהלך הלימודים Stoelting-Gettelfinger(,Hensel & 2011(. מחקרים על סטרס בסיעוד מתבססים לרוב על התאוריה של לזרוס ופולקמן ( Rahim, Burnard, Reeve, Shumaker, Yearwood, Crowell & Riley.)Hayes & Edwards, 2007 )2013( מציינים כי הפקולטה נתפסה תמיד כפקולטה שבה סטודנטים וסטודנטיות חווים רמות גבוהות יותר של סטרס לעומת סטודנטים בפקולטות אחרות. במחקר הנוכחי בחרנו לבחון את רמת הסטרס בארבע קטגוריות, סטרס כללי, סטרס אקדמי, סטרס קליני וסטרס אישי/חיצוני וביצענו השוואה בין השנה הראשונה לבין השנה האחרונה. לצורך המחקר השתתפו 60 סטודנטים, 30 סטודנטים בשנתם הראשונה ללימודים ו- 30 סטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים, אשר להם חולקו שאלונים אשר מורכבים משאלון דמוגרפי ו- 20 פריטים הקשורים לגורמי הסטרס בסטודנטים. נמצא כי סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.06 לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של 2.71, רמת מובהקות 0.048=p. סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.29 לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של הבדל זה אינו מובהק 0.072=p. סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 2.74 לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של 2.53, הבדל זה אינו מובהק 0.289=p. סטודנטים בשנה האחרונה חוו רמת סטרס בממוצע של 3.18 לעומת סטודנטים בשנה הראשונה אשר חוו רמת סטרס בממוצע של המסקנות הן: 2.7, רמת מובהקות של.p=0.013 רמת הסטרס הכללי גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים בשנה הראשונה. קיימת מגמת עלייה ברמת הסטרס האקדמי בסטודנטים משנת הלימודים הראשונה לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה. לא קיים הבדל משמעותי ברמת הסטרס הקליני בין הסטודנטים בשנה הראשונה לבין הסטודנטים בשנה האחרונה. רמת הסטרס האישי/חיצוני גבוהה יותר בסטודנטים בשנה האחרונה לעומת הסטודנטים בשנה הראשונה. מגבלות המחקר: רצוי להגדיל את גודל המדגם על מנת למצוא הבדלים משמעותיים נוספים. המחקר בוצע במוסד אקדמי אחד

16 טוקופוביה מוגש על ידי: איריס סטרלניצקי וברקת מיכאל מנחה: רינת הירש בית הספר האקדמי וולפסון רקע: לידת תינוק היא אירוע מכונן ומשמעותי בחיי האישה ולכן ניתן לצפות לתגובות נפשיות משמעותיות בעקבותיו, חיוביות ושליליות כאחת. תגובות חיוביות מצופות ואף זוכות לעידוד חברתי, אולם רגשות שליליים בנסיבות שאמורות להיות משמחות וטבעיות אינם זוכים להכשר חברתי. טוקופוביה מוגדרת כפחד מהריון בכלל ומלידה בגישה לדנית בפרט. זוהי כלל הנראה תופעה שכיחה ברמות עוצמה שונות ומקורה באירועים טראומטיים בעבר על רקע חוויה מיילדותית קשה או סיפור מיילדותי של נשים אחרות. מאחר שאין הגדרות מוסכמות על מהות ההפרעה, אין גם שיטות טיפול אחידות, מוסכמות ויעילות לטיפול בה )רבינרסון, סטולוביץ' וגבאי בן-זיו, 2014(. מטרת המחקר: מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין רמת הטוקופוביה לבין לידה בעבר. כמו כן, לבדוק את הקשר שבין תפיסת חווית הלידה בקרב נשים שילדו לבין רמת הטוקופוביה. בנוסף לכך, לבחון את השפעת ההתנסות הקלינית בחדר לידה על רמות הטוקופוביה בקרב סטודנטיות. עד כה לא נחקר הקשר שבין צפייה בלידה בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות לבין רמת הטוקופוביה. שיטות המחקר: המחקר הנוכחי הינו מחקר חתך בו השתתפו 80 סטודנטיות בבית הספר האקדמי על שם אדית וולפסון. השאלונים חולקו לסטודנטיות במסגרת לימודים אקדמאים לתואר ראשון ולסטודנטיות במסגרת הסבת אקדמאים. השאלון מורכב מכמה חלקים. החלק הראשון הינו שאלון נתונים אישיים, החלק השני עוסק ברמת הטוקופוביה והחלק השלישי עוסק בחוויית הלידה האישית של האישה. חלק זה מתייחס לנשים שילדו בלבד. CHILDBIRTH ATTITUDES שאלון הבודק את רמת הטוקופוביה- השאלון התבסס על שאלון - CAQ QUESTIONNAIRE שחובר על ידי )2009(, Hartman שאלון המעריך את חווית הסטודנטית במהלך הלידה האישית שלה- שאלון זה נבנה על ידי עורכות המחקר. מטרתו של השאלון היא לבדוק את חווית הלידה של סטודנטית אשר ילדה בעבר. 16

17 ממצאים ומסקנות: במחקר נמצא הבדל מובהק בין רמת הטוקופוביה לבין לידה בעבר. כלומר, נמצא כי הסטודנטיות שלא ילדו בעבר חוות רמת טוקופוביה גבוהה יותר בהשוואה לסטודנטיות שילדו בעבר. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק בין חווית לידה שלילית של האישה לבין רמת הטוקופוביה. חשוב לציין, כי למרות שהתוצאות אינן מובהקות, נמצא קשר ברמה בינונית. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק בין אלו שהשתתפו בהתנסות בחדר לידה וצפו בלידות שונות לבין אלו שלא השתתפו ברמת הטוקופוביה המתפתחת בקרב סטודנטיות. אם כי, נצפה הבדל קטן בין הממוצעים כאשר הממוצע הגבוהה יותר היה בקרב אותן סטודנטיות שהיו בהתנסות בחדר לידה. מגבלות המחקר: המחקר נערך במסגרת זמן קצובה ונוצר קושי באיסוף הנתונים מהנחקרות המתאימות לקריטריונים. בשל הגבלות אלו, נלקח מדגם נוחות של סטודנטיות בבית הספר "וולפסון". ייתכן כי אוכלוסייה זו שונה במאפייניה מכלל האוכלוסייה, כמו כן חלק מהקבוצות הנחקרות אינן מאוזנות במספרן בשל אותו קושי, דבר אשר עלול להשפיע על תוצאות המחקר הנוכחי. המלצות למחקרי המשך: יש מקום למחקרי המשך בנושא, שכן צפייה בלידות שונות עלולה להשפיע לטווח ארוך על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב סטודנטיות במקצועות הבריאות וזאת בהתאם לסוג הלידה שנצפתה. מחקר זה מהווה פתח למחקרי המשך נוספים שיבדקו לטווח ארוך את השפעות אלה. ישנה חשיבות בבדיקה מקיפה יותר של השפעת התנסות בחדר לידה בקרב סטודנטיות למקצועות הבריאות והרפואה על רמות הטוקופוביה שעלולות להתפתח בקרב אותן סטודנטיות בעתיד. כמו כן, ניתן לחקור התפתחות טוקופוביה גם בקרב סטודנטים ממן זכר. ייתכן כי ישנם השפעות נוספות לטווח ארוך בקרב גברים שנחשפים ללידות במהלך לימודיהם שכדאי לבחון. בנוסף, ישנה חשיבות בבדיקה רחבה יותר של חווית לידה שלילית כגורם לטוקופוביה בעתיד. 17

18 האם כסף משנה כוונות? הקשר בין תגמול כספי לבין נכונות לעבוד במחלקה פנימית כהן רותם וקרסין גל מנחות: בן שחר רונית ושימונוב רינה בית הספר האקדמי זיוה טל, שיבא בשנים האחרונות ניכרת מגמה של מחסור באחים ואחיות במחלקות פנימיות. מרבית הסטודנטים אינם מעוניינים לעבוד במחלקות הפנימיות ואינם תופסים את המחלקה הפנימית כאטרקטיבית. מניעים שונים משפיעים על סטודנטים להעדיף לפתח קריירה בתחום קליני כזה או אחר. לפי התאוריה של )2000( Ryan and Deci ניתן לסווג את המניעים הללו למניעים פנימיים, כגון רמת עצמאות ואופי העבודה ולמניעים חיצוניים, כגון גובה השכר. תגמולים כספיים נמצאו במחקרים שונים כמהווים שיקול משמעותי בבחירת תחום קליני בקרב סטודנטים בסיום לימודיהם. מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין מידת החשיבות שסטודנטים מייחסים לתגמולים כספיים לבין מידת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית. טרם ביצוע המחקר 2015 התקבל אישור וועדת אתיקה. אוכלוסיית המחקר הייתה סטודנטים הלומדים בשנת בתכנית הסבת אקדמאים בבית הספר האקדמי על שם זיוה טל וסטודנטים בתכנית הכללית באוניברסיטת תל אביב על כל שלוחותיה. כלי המחקר הינו שאלון מובנה אנונימי למילוי עצמי אשר כלל 113 שאלות. השאלון הופץ בקרב 488 סטודנטים. מולאו 481 שאלונים. השאלון מורכב משלושה פרקים הכוללים שאלות סוציו-דמוגרפיות, שאלות העוסקות במניעים המשפיעים על העדפה לפתח קריירה בתחום קליני מסוים ושאלות העוסקות בבדיקת עמדות כלפי קריירה. ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר מובהק סטטיסטית )0.000 χ2(, Sig בין רמת החשיבות שסטודנטים מייחסים לתגמולים כספיים לבין רמת הנכונות שלהם לעבוד במחלקה פנימית, שלעובדים בה מוענקות הטבות כספיות. מגבלות המחקר נובעות מייצוג מצומצם של שאלות הבודקות את משתני המחקר בכלי המחקר. בנוסף, השאלונים חולקו בקרב סטודנטים הלומדים במרכז הארץ ולכן ייתכן שקיים מאפיין משותף לסטודנטים שלא מייצג את כלל אוכלוסיית הסטודנטים בארץ. מחקר זה יכול להוות בסיס למחקרים עתידיים, שיבחנו האם שינוי בכוונות לעבוד במחלקה הנחשבת לפחות אטרקטיבית, בעקבות קבלת תגמול כספי, תקף גם לגבי תחומים קליניים אחרים מלבד מחלקה פנימית. 18

19 חווית הסטודנט בהתנסות קלינית והשפעתה על בחירת שדה קליני לפיתוח קריירה נג'וא אבו עביד, פלגוש אייסו, ענת בוכניק וניהאיה עוסמאן מנחות: גב' דבי גדל-בר, גב' אירית הרפז, גב' עפרה רענן וגב' שליש יעל ביה"ס האקדמי זיוה טל, שיבא קיימים גורמים שונים המשפיעים על בחירת שדה קליני כקריירה בקרב סטודנטים. בתוכנית הלימוד של בתי הספר, ההתנסויות הקליניות תופסות חלק גדול מתוכנית הלימודים. במסגרת ההתנסויות הקליניות ובמהלך הלימודים סטודנטים חווים חוויות משמעותיות שעשויות להיות גורם שישפיע עליהם לבחור לפתח קריירה בשדה הקליני אחד ולא באחר. כמו כן, סטודנטים רבים מתחילים לימודי סיעוד עם דעות קדומות כלפי שדות קליניים שונים. ההתנסויות הקליניות מאמתות או מפריכות דעות קדומות שיש לסטודנטים על התחומים שונים. מטרת המחקר: היא לבחון האם קיים קשר בין חוויה בהתנסות קלינית לבין בחירה לפתח קריירה בשדה קליני בקרב סטודנטים. השערות המחקר הן: 1. כי קיים קשר בין חוויה בהתנסות קלינית לבין בחירה לפתח קריירה בשדה קליני בקרב סטודנטים. 2. כי סטודנטים אשר חוו חוויה חיובית יותר במהלך התנסות קלינית יבחרו לעבוד במחלקה זו בהשוואה לסטודנטים עם חוויה שלילית. מדגם המחקר כלל 481 סטודנט, מחמשה בתי ספר בבתי חולים שונים במרכז הארץ, מכל שנות הלימודים. בנוסף, השתתפו סטודנטים ממסלול הסבת אקדמיים. כלי המחקר הינו שאלון אנונימי מובנה למילוי עצמי. תוצאות המחקר: נמצא שבשבע מתוך תשע מחלקות השערות המחקר אוששו. נמצא כי הרצון לעבוד במחלקות עלה ככל שרמת החוויה בהתנסות קלינית עלתה (0.05 >P). כמו כן, קיים קשר בין החוויה החיובית ביותר בהתנסות הקלינית לבין ההעדפה של הסטודנט לפתח קריירה באותו תחום. P<0.01 )מסקנות המחקר: ישנה חשיבות להבנת הגורמים המשפיעים על סטודנטים בבחירת קריירה, על מנת לפתח אסטרטגיות לגיוס בוגרים למחלקות השונות בכלל, ובהן שקיים חסר בכח אדם בפרט. עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר, שנה ד, החוג, אוניברסיטת תל אביב. 19

20 מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים ים יוליה ורומנו אלינה מנחות: הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל ביה"ס האקדמי זיוה טל, שיבא רקע: קריירה מוגדרת כדרכו של אדם לקראת הצלחות והשגת רווחים בפעולה מסוימת לשם התקדמות מקצועית )אבן שושן, 2004(. מקצוע הסיעוד שינה את פניו בשנים האחרונות והפך לתחום עיסוק משתלם מבחינה מקצועית וכספית. מספר הסטודנטים הגברים המעוניינים ללמוד את המקצוע הולך וגדל, הם רואים בו הזדמנות לפיתוח קריירה ולקידום מקצועי. התערבות סיעודית מחייבת התנהגות עם אספקט רגשי. תכונה זו מיוחסת מגדרית למין הנשי, זאת, על פי התיאוריה "מגדר וחברה", הגורסת כי חלוקת התפקידים בין גברים ונשים באספקט הרגשי התבססה במהלך השנים על מאפיינים ביולוגיים מובנים, שהתפתחו לאורך האבולוציה )גלזרמן, 2014(. מטרת המחקר: בדיקת הקשר בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים. מדגם: נוחות, הכולל 481 סטודנטים, 387 סטודנטים הלומדים בתוכנית הכללית לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ו- 94 סטודנטים במסלול הסבת אקדמאים הלומדים בביה"ס האקדמי במרכז הארץ. לצורך בדיקת השערת המחקר נבדקו 72 גברים ו 260 נשים. כלי המחקר: שאלון למילוי עצמי שכלל שני חלקים: שאלון סוציו-דמוגרפי ושאלון הבודק את הבחירה של שדה קליני על פי מחלקות שסווגו למחלקות עם אספקט רגשי גבוה המאופיינות בתקשורת ארוכת טווח כמו: אונקולוגיה, הוספיס ושיקום ולמחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות בתקשורת קצרת טווח כמו: טיפול נמרץ, חדר ניתוח ומיון. הליך המחקר: לאחר אישור ועדת הלסינקי הופץ השאלון הסופי בכיתות הלימוד באוניברסיטה ובבית-הספר במרכז הארץ. תוצאות: נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מגדר לבין בחירת קריירה בקרב סטודנטים. גברים בקרב סטודנטים בוחרים לעבוד במחלקות עם אספקט רגשי נמוך המאופיינות בתקשורת קצרת טווח כמו: טיפול נמרץ, חדר ניתוח ומיון sig<0.01),83.520=χ2(. df=1, מסקנות: קיים הבדל בבחירת תחום קריירה בין גברים לנשים בקרב סטודנטים. בדומה לתיאוריה, נשים, יותר מגברים, נוטות לבחור שדה קליני בעל אספקט רגשי גבוה כגון: אונקולוגיה, הוספיס ושיקום. מגבלות והמלצות: מחקר זה נערך במרכז אקדמי גדול במרכז הארץ, יש להרחיב את המחקר בקרב סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמיים בפריפריה. בנוסף, להגדיל את אוכלוסיית הגברים, שבמחקר זה הייתה קטנה, בכדי שניתן יהיה להרחיב את הידע על הקשר בין מגדר ובחירת קריירה בקרב סטודנטים. עבודה זו בוצעה כחלק מדרישות סמינר מחקר, שנה ד, בהנחיית הגב' רענן עפרה והגב' שליש יעל. החוג, אוניברסיטת תל אביב. 20

21 עמדות נשים וגברים כלפי ביצוע הפלה יזומה בסו חן, שחאדה מדלן וקוטיגרו בר מנחות: יהודית מרקוס, שושנה קלישק ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון, איכילוב רקע: הפלה יזומה או מלאכותית מוגדרת כהפסקה יזומה של הריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים. על פי " תקנות העונשין הפסקת הריון" )תשל"ח 1978(, אישה המעוניינת לבצע הפלה צריכה לפנות לוועדה לאישור הפסקת הריון. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , מצבעים על 11.7% מהפניות לוועדה הן נשים עד גיל. 19 שיעור הפניות בקרב נשים יהודיות גבוה יותר משיעור הפניות בקרב נשים מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות. מטרת המחקר: לבחון את עמדת נשים וגברים יהודים ומוסלמים כלפי ביצוע הפלה יזומה. שיטה: בדגימה אקראית נדגמו )25% 50 ) גברים מוסלמים ו 50 )25% ) גברים יהודים, 50)25% ) נשים מוסלמיות ו 50)25% ) נשים יהודיות בטווח גיל ± 8.23 המשתתפים התבקשו למלא שאלון שכלל 4 חלקים: מצבים בהם מוצדק לבצע הפלה כללי ואישי, עמדות בעד ונגד ביצוע הפלה ופרטים דמוגרפיים. מהימנות השאלון נעה בין 0.70 ל ממצאים: במבחן t נמצאו הבדלים בין עמדות נשים לגברים, נשים סבורות שבריאות האישה הנה הגורם המוצדק ביותר לביצוע הפלה יזומה( o.o5 P(. נמצא כי רצון האישה, בריאותה והשפעת המשפחה על ההחלטה לביצוע הפלה גבוהים יותר בקרב יהודים מאשר בקרב מוסלמים( o.o5 P(. כמו כן, גורמים אלה נמצאו מוצדקים יותר בקרב נשים יהודיות מאשר בקרב נשים מוסלמיות o.o5) P(. במבחן שונות חד כיוונית נמצא כי דתיים מאמינים יותר ממסורתיים ומחילונים, שחיים אנושיים מתחילים בעת הפרית הביצית ושחיי העובר גם אם טרם נולד הם בעלי ערך,38.46=(196,2)F (0.01>p (.מסורתיים מאמינים יותר מחילוניים ודתיים הפלה גורמת נזק נפשי לאישה ושאישה שמבצעת הפלה מתנערת מאחריות.) F(2, 196)= 8.91, p<0.01 ( מסקנות: נמצאו הבדלים בין ובתוך אוכלוסיית המדגם. השונות התרבותית מצביעה על הצדקה או אי הצדקת ביצוע הפלה יזומה. רצון האישה ובריאותה נמצאו כגורמים המוצדקים ביותר לביצוע הפלה יזומה. מגבלות המחקר: גודל המדגם ושאלונים שהופצו באמצעות מדיה חברתית ובפניה אישית. 21

22 עמדות מדריכים קליניים וסטודנטים כלפי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות בניטה דנה ורוזוב לודמילה, מנחות: יהודית מרקוס, שושנה קלישק ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון, איכילוב רקע: תכניות הלימוד בסיעוד מדגישות את חשיבות התנסות הסטודנטים בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות, במהלך הלימודים, המצופות מאחות מוסמכת. לא אחת מדווחים סטודנטים על אי ביצוע מיומנויות קליניות שונות. אי ביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות נובע בין השאר מחשש המדריכים הקליניים לאפשר לסטודנט ביצוע עצמאי של המיומנות המטופל. ומחשש הסטודנטים להפר את בטיחות מטרת המחקר: לבחון את עמדותיהם של מדריכים קליניים וסטודנטים כלפי מידת הסיכון בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות על ידי סטודנטים. שיטה: מדגם נוחות כלל 59 מדריכים קליניים בטווח גיל 36.7±7.78 ו- 50 סטודנטים מהמסלול האקדמי והסבת אקדמאים לסמכות בטווח גיל ± 5.6 הנבדקים התבקשו למלא שאלון הכולל 4 חלקים: מידת המסוכנות של המיומנות, מידת העצמאות שיש לאפשר לסטודנט בביצוע המיומנות, שלב הלימוד המתאים לביצוע המיומנות ופרטים דמוגרפיים. המיומנויות סווגו ל 6 קטגוריות: פסיכו- מוטוריות פשוטות ומורכבות, ניהול טיפול תרופתי, אומדן, רישום ודיווח ( 0.70 = α(. תוצאות: במבחן t נמצאו הבדלים מובהקים בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מסוכנות המיומנויות שהוגדרו כמורכבות, כגון: שטיפת צנתר בווריד מרכזי, החדרת קטטר, הזנה באמצעות TPN,חיבור וניתוק ממכונת הנשמה )0.001 טיפול תרופתי )0.014 )P וניהול P(. בנוסף, מיומנויות רישום ודיווח )0.001 = P( נתפסו כמסוכנות יותר על ידי המדריכים הקליניים. לא נמצא הבדל בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסתם את מידת העצמאות שיש לתת לסטודנט בביצוע מיומנויות קליניות מקצועיות. לא נמצאה הסכמה באשר לעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות. 56% מהסטודנטים סבורים ששטיפת ווריד פריפרי עם Heparin ו- saline בשלב ההתנסות בסיעוד המבוגר לעומת 42% מהמדריכים הסבורים שיש לבצע את המיומנות בהתנסות הקלינית המתקדמת. מסקנות: נמצאו הבדלים בין מדריכים קליניים לסטודנטים בתפיסת המסוכנות של מיומנויות קליניות מקצועיות ובעיתוי בו יש לבצע את המיומנויות. סטודנטים מציינים את שלב ההתנסות בסיעוד המבוגר כשלב בו יש להתנסות גם במיומנויות קליניות מרכבות. מגבלות המחקר : מדגם קטן ואוכלוסיית המדגם נבחרה בדגימה אקראית מבי"ח אחד במרכז הארץ. 22

23 שביעות רצון מהגישה הטיפולית של אחיות ורופאים במרפאות ראשוניות בקהילה ביטון סתוית ופרל מורן מנחה : ד"ר חייקין רות ביה"ס האקדמי לאחיות שיינברון, איכילוב רקע: העלייה הגוברת בדרישה לנגישות לשירותי בריאות, במיוחד לשירותי רפואה ראשונית, שהתרחשה במקביל לעלייה במחסור הקיים ברופאים, הובילה להרחבת סמכויות האחיות במתן טיפול רפואי במרפאות הקהילה. השינוי במגמות מתן הטיפול הרפואי הכולל מעבר מטיפול בבית החולים לטיפול בקהילה, העלה את הצורך בהגדלת שירותי הבריאות ובמספר האחיות הפועלות בקהילה. לאור המקום המרכזי אותו תופסת הרפואה הראשונית במערכת הבריאות,עולה הצורך לבדוק את מידת שביעות הרצון של מטופלים מהטיפול אותו הם מקבלים במרפאות הראשוניות בקהילה. מטרות המחקר: המחקר הנוכחי עסק בנושא השוואת רמות שביעות הרצון בקרב אנשים מהאוכלוסייה הכללית בין הטיפול הכוללני אותו הם מקבלים ע"י רופא המשפחה לעומת הטיפול הכוללני של האחיות במרפאות ראשוניות בקהילה. שיטת המחקר: זהו מחקר תצפיתי בו אוכלוסיית המחקר כללה 37 אנשים מהאוכלוסייה הכללית. המחקר בדק גברים ונשים בני 50 ומעלה ממרכז הארץ המבוטחים באחת מקופות החולים. כלי המחקר אשר שימש לבדיקת הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון נבנה ע"י.)1997( Flocke הכלי בדק כל אחד מהמרכיבים החשובים ברפואה ראשונית: נגישות לטיפול, רצף טיפולי, תיאום הטיפול בין מטפלים, תקשורת בין המטפל למטופל ומתן טיפול כוללני המתייחס למרכיבים הביופסיכוסוציאליים של המטופל. כל המשתתפים ענו על שאלון הבודק את שביעות רצונם מהגישה הטיפולית ע"י הרופא והן על שאלון הבודק את שביעות רצונם מגישתה הטיפולית ע"י האחות במרפאה ראשונית. ממצאים עיקריים: במבחני פירסון ו t מזווגים נמצא כי שביעות הרצון מהגישה הטיפולית של האחות נמוכה יותר משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית באופן מובהק עבור כל אחת מהקטגוריות שנבדקו ע"י השאלון )0.01>p(. ממצאים מובהקים נוספים מהמחקר העלו כי: לנבדקים יש מידת ביטחון גבוהה יותר ברופא לעומת האחות, הנבדקים ימליצו יותר על הרופא מאשר על האחות בפני מכרים ומשפחה, מידת האכפתיות של האחות נמוכה יותר מזו של הרופא והרופא 23

24 מטפל בבני משפחה נוספים יותר מאשר האחות במרפאה ראשונית. לא נמצא קשר בין המאפיינים הסוציו דמוגרפיים כמו: גיל, מצב בריאותי, מידת דתיות, רמת השכלה ומין, לבין שביעות הרצון מהטיפול ע"י האחות או ע"י הרופא )0.05>p(. תרומת המחקר וחשיבותו: שביעות הרצון של המטופלים היא הערכה סובייקטיבית לגבי איכות הטיפול אותו הם מקבלים והיא מהווה אחד מהמדדים להערכת שירותי הבריאות הציבורית. הכיוון הכללי של הממצאים מצביע על כך ששביעות הרצון מגישתה הטיפולית של האחות נמוכה באופן משמעותי משביעות הרצון מגישתו הטיפולית של הרופא במרפאה הראשונית. הדבר מעלה את הצורך החיוני בבניית אסטרטגיות לשיפור איכות השירות הניתן ע"י האחיות בקהילה. לפיכך, יש חשיבות לדיון בממצאים אלו כחלק ממדדי איכות הטיפול במרפאות ראשוניות בישראל. 24