פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם

Transkript

1 פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים כלכליים ר ב י ע וצמה המכ ונים ג ל ו ב ל יז צ י ה *. לתהליכים אלה יש השפעה על הכלכלה, החברה, התרבות, הפוליטיקה, הסביבה ואורח החיים של תושבי כל המדינות. בתהליכי הגלו ב ליזציה - מדינות, קהילות, חברות כלכליות ואנשים מכל העולם יוצרים קשרים פיזיים או וירטואליים הדוקים אלה עם אלה; כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות משתלבות זו בזו; ובני האדם ברחבי העולם מפתחים טעמים ומנהגים תרבותיים דומים, כאילו העולם כולו הוא יחידה אחת. על כן יש המכ נים את העולם של ימינו "כפר ג ל ו ב ל י". בפרק זה נבחן תחילה את ההתפתחות העצומה בתחום התקשורת והתחבורה, שזירזה והעצימה את תהליכי הגלובליזציה, משום שמ ז ע ר ה את חשיבות המיקום הפיזי של הפעילויות האנושיות וא פשרה לכלכלות להתפתח מעבר לגבולות מדיניים. בהמשך נעמוד על המאפיינים הכלכליים של הגלובליזציה ונסקור את המגמות, היתרונות והחסרונות שלה במדינות העולם השונות. אחר כך נתמקד בהשפעת הגלובליזציה על החברה והתרבות, ולסיום נכיר את השפעותיה על הסביבה. הכפר הגל ו ב לי הכפר הגלובלי הוא ביטוי שטבע הפילוסוף וחוקר התקשורת מרשל מקלוהן בראשית שנות ה- 60 של המאה ה- 20, כאשר בחן את ההשפעה העתידית של אמצעי התקשורת האלקטרוניים החדשים. הוא ניבא כי השקיפ ות ח וצ ת הגבולות שיוצרת התקשורת תהפוך את העולם למעין כפר אחד, שבו המידע משותף לכולם. כיום, "כפר גלובלי" הוא מטבע לשון שג ור המתאר חברה חסרת גבולות, בעלת מ ת ו וה תרבותי אחיד, החובקת את תושבי כדור הארץ כולו. תושבי העולם יכולים לקבל שפע של תמונות ומידע בזמן אמת מכל קצות כדור הארץ - כאילו כל מיליארדי האנשים בעולם חיים בכפר קטן, יושבים בכיכר הכפר ומשוחחים ביניהם. ג ל ו ב ל יז צ י ה - תהליכים כלל-עולמיים שיוצרים מערכות כלכליות וחברתיות משולבות ואחידות יותר ברחבי העולם. התהליכים הם חוצי גבולות מדיניים, ומאפשרים תנועה מהירה של אנשים, מוצרים, ה ון, מידע ורעיונות ממדינה למדינה. מע ב ר לחומת ברלין נפילתה של חומת ברלין בנובמבר 1989 הייתה אחד האירועים המשפיעים ביותר מבחינה פוליטית, תרבותית וכלכלית, והיא מסמלת בעיני רבים את תחילתו של עידן הגלובליזציה המודרני. נפילת החומה, אשר ביטאה את נפילתה של המעצמה הסובייטית, שינתה את מאזן הכוחות בעולם לטובת הדמוקרטיה ולטובת השוק החופשי. קריסתה של החומה הורגשה לא רק בברלין עצמה כי אם בכל קצווי תבל. היא הפכה לאירוע המסמל את פתיחת שדה הראייה שלנו ואת יכולתנו לחשוב על העולם כעל שוק אחד גלובלי וקהילה אחת. על ההתפתחויות הפוליטיות-כלכליות שהובילו לגלובליזציה - ראו עמוד

2 מהפכת התקשורת והתחבורה מאיצה את תהליכי הגלובליזציה מאז מחצית המאה ה- 20 מתרחשת מהפכה טכנולוגית בתחומי התחבורה והתקשורת, המאפשרת את התפתחות תהליכי הגלובליזציה. פיתוחים טכנולוגיים של אמצעי תחבורה ותקשורת רודפים זה את זה, ואמצעים חדשים מחליפים את הישנים בתדירות גבוהה. כתוצאה מן המהפכה הזאת משתנה משמעותו של המרחק - המרחק בין מקומות שונים כאילו ק ט ן, מאחר שמשך הזמן הנדרש לאדם או למידע להגיע ממקום למקום מתקצר, והעל ות של הנסיעה או של העברת המידע - ק ט נ ה. טלפון, אינטרנט, ג 'י. פ י. א ס ועוד - במכשיר אחד לוויין תקשורת לוויין המשמש למטרות תקשורת - כלומר, להעברת אותות בין שתי נקודות על פני כדור הארץ נבדוק כמה מתוצאותיה של המהפכה הטכנולוגית, שהתחוללה בתחום התחבורה והתקשורת: y כיום, אפשר לעבור מרחבים גאוגרפיים במהירות ולדלג בין אזורים ומעליהם באמצעי תחבורה שונים, או לשדר ולקלוט מידע מכל מקום בעולם באמצעי תקשורת שונים. אמצעי התקשורת והתחבורה החדישים הביאו לכך שהעולם "נפתח". קשה להסתיר אירועים, אפילוכאלה המתרחשים במקומות מבודדים או מנותקים וסגורים לתקשורת, כמו במדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים עם מדינות רבות בעולם. y מספר המשתמשים באמצעי התחבורה ובאמצעי התקשורת גדל בהתמדה, בעיקר משום שיותר ויותר אנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות שירותים אלה, שכן עלותם כיום נמוכה יותר והם זמינים לכלל הציבור. עם זאת, חשוב לזכור כי רוב אוכלוסיית העולם עדיין אינה מחוברת לאמצעי התקשורת והתחבורה האלה. למשל, באזורים עניים באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית וגם בשכונות מצוקה באירופה, בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה - אין עדיין נגישות לאמצעי התחבורה והתקשורת החדישים. 40

3 פערים בנגישות לאמצעי תחבורה ותקשורת בדומה לתחומים אחרים, גם בנגישות לאמצעי התחבורה והתקשורת יש הבדלים בולטים בין מדינות שונות. לרוב, ככל שהמדינה מפותחת יותר, מערכות התחבורה והתקשורת הקיימות בה מפותחות יותר, ולתושבי המדינה יש נגישות לאמצעי תחבורה כמו מכונית, רכבת או מטוס ולאמצעי תקשורת כמו מחשב וטלפון נייד. הבעיה המרכזית במדינות הפחות-מפותחות היא העדר תשתיות הנחוצות לקיומן של מערכות התחבורה והתקשורת, כמו למשל: כבישים, גשרים, מסילות ברזל, נמלי ים ואוויר; רשתות חשמל, מערכות כבלים, תחנות ממסר המאפשרות לשדר ולקלוט מסרים ולוווייני תקשורת. כמו כן, תושבים רבים במדינות הפחות-מפותחות לא יכולים להרשות לעצמם להשתמש באמצעי התחבורה והתקשורת, משום שעלויות השימוש בהם גבוהות ביחס לשכרם הממוצע. גם השפה היא מחסום בתחום השימוש באמצעי התקשורת: רבים מתושבי המדינות הפחות-מפותחות שולטים רק בשפה המקומית, ואילו השימוש באינטרנט דורש ידיעת שפות בין-לאומיות ובראשן אנגלית. ההבדל שנוצר בין מדינות שונות ביחס לשימוש באמצעי התקשורת המודרניים מכונה "פער דיגיטלי"*. מאחר שמערכות תחבורה ותקשורת הכרחיות לפיתוחה של המדינה ולשילובה בתוך המערכת הגלובלית, מדינות וגופים בין-לאומיים כדוגמת הבנק העולמי עושים מאמצים לקדם מערכות אלהבמדינות פחות-מפותחות. בשנת 2007, 15% מכלל ההשקעות של הבנק העולמי הופנו לפיתוח מערכות תחבורה. התקציבים הגדולים ביותר מופנים לסלילת כבישים חדשים, שכן נמצא כי זוהי ההשקעה הכדאית ביותר במונחי עלות-תועלת. יש לציין כי גם במדינות הפחות-מפותחות ישנן קבוצות אוכלוסייה המחוברות לכל אמצעי התחבורה והתקשורת המודרניים, וגם במדינות המפותחות ישנם "כיסים" של אוכלוסיות חלשות המשתמשות רק במקצת מאמצעי התחבורה והתקשורת הללו. אחוז המשתמשים באינטרנט לפי חלוקה למדינות מפותחות, פחות-מפותחות והעולם כולו ) ( עולם, כללי מדינות פחות-מפותחות מדינות מפותחות מחלף כבישים בדאל, טקסס פער דיגיטלי - הפער שבין אוכלוסיות שיש להן גישה לטכנולוגיות דיגיטליות והן משתמשות בהן בקביעות, לבין אוכלוסיות שאין להן גישה וכישורי שימוש בטכנולוגיות אלו. בישראל, בקרב העשירון העליון - לכל 100 נפשות יש 60 מחשבים, ובקרב העשירון התחתון - לכל 100 נפשות יש 13 מחשבים )הלמ"ס, 2008( אחוזים שנה מקור: ITU ציינו את אחוז המשתמשים באינטרנט במדינות השונות בין השנים כיצד תסבירו את העובדה שהקו המייצג את "העולם כללי" קרוב כל כך לקו המייצג את המדינות הפחות-מפותחות סוללים קטעים בכביש טרנס אמזונס, ברזיל 41

4 לפני 10 שנים, רק תחנות טלוויזיה גדולות יכלו לשדר סרטי וידיאו ותמונות מכל מקום ולכל מקום בעולם. כיום כל ילד וילדה יכולים לשדר סרטי וידי או ותמונות ה יישר מהטלפון הנייד שלהם למיליארדי אנשים ברחבי העולם. לפני 10 שנים, רק למרצים באוניברסיטאות ולסטודנטים שלהם הייתה גישה לידע העולמי העדכני, דרך הספריות האוניברסיטאיות. כיום בכל מקום המחובר לאינטרנט, כל מי שמתעניין בנושא כלשהו יכול להגיע לידע עצום במהירות גדולה. )מתוך מצגת, ד"ר אשר עידן( כיצד פיתוח התחבורה והתקשורת תורם להאצת תהליכי הגלובליזציה 1. אמצעי התחבורה והתקשורת יוצרים בסיס טכנולוגי לתהליכי הגלובליזציה. האמצעים המשוכללים בתחומי התחבורה )ביבשה, בים ובאוויר( והתקשורת )טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד ועוד( מאפשרים להעביר במהירות ממקום למקום מוצרים, אנשים, הון, ידע ורעיונות, והופכים את העולם ל"כפר גלובלי" למערכות התחבורה והתקשורת יש תפקיד מרכזי בכלכלה המודרנית: באזורים שונים בעולם מייצרים ידע ומוצרים שונים, ואלה מיוצאים לכל רחבי העולם. כתוצאה מכך הולכים וגדלים המרחקים בין מקום חומרי הגלם לבין מקום ייצור המוצרים ולבין השווקים שבהם צורכים אותם. 2. אמצעי התחבורה והתקשורת תומכים בקשרים מסוגים שונים, בעוצמות שונות, בין אנשים וקבוצות ברחבי בעולם. קבוצות אוכלוסייה רבות, שבעבר לא היה כל קשר ביניהן, "נפגשות" היום בדיוני עבודה ברשת, ברשתות החברתיות, וגם במפגשים פנים אל פנים. אמצעי התחבורה המגוונים, ובמיוחד אמצעי התקשורת האלקטרוניים מאפשרים קשר מיידי בן אדם לרעהו, בין יצרנים לצרכנים, בין עובדים של חברות כלכליות, בין מהגרים לבני משפחתם בארץ מוצאם וכדומה. רשת התקשורת מאפשרת יצירת קהילות ותומכת בפעילותם של ארגונים כלכליים, חברתיים ופוליטיים רבים. גם ארגוני טרור, כמו ארגון "אל-ק ע יד ה", למשל, משתמשים ברשתות אלו כדי להפעיל את חברי הארגון הפזורים ברחבי העולם.. 1 הסבירו כיצד ש כלול אמצעי התקשורת והתחבורה תרם להעצמת תהליך הגלובליזציה.. 2 האם אתם, אישית, נעשים יותר "גלובליים" בעקבות שכלולים במערכות התקשורת או התחבורה - הסבירו. הפגנות נגד המשטר באיראן, אמצעי התקשורת מספקים גישה למידע לכלל הציבור. חלק גדול של המידע על המתרחש בעולם עובר בזמן אמת. העולם המק וון מספק לכלל הציבור נגישות למידע על נעשה ברחבי העולם. בעבר התרכז המידע בידי שכבה מצומצמת של אנשים, ואילו כיום, בזכות אמצעי התקשורת, אנשים רבים יכולים להגיע למידע זה ולהשיג כוח והשפעה. מידע הוא סוג של כוח - במקום העבודה, בלימודים, בארגון שעות הפנאי וכדומה. חלק גדול של המידע עובר בזמן אמת. הרשתות החדשות מקבלות דיווחים מיידיים על כל אירוע בעולם, ובתוך דקות הן מציגות תמונת מצב עדכנית ובה צילומים מהשטח, שצילמו כ ת ב י הרשת או התושבים המקומיים בטלפון הנייד שלהם. ההפגנות הגדולות נגד המשטר באיראן בשנת 2009, למשל, הועברו באופן מק וון בזמן אמת בכל רחבי כדור הארץ; יתרה מזאת, מפגינים שנעצרו בטהרן השתמשו ברשת הטוויטר כדי להודיע על מעצרם. לנגישות למידע ולדיווחים המגיעים מכל מקום ולכל מקום בעולם יש השלכות כלכליות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות. לצד כוחם של התאגידים עולה גם כוחו של הפרט. אנשים מכל קצווי העולם יכולים להצטרף בהדרגה לשוק העולמי. הנה כמה דוגמאות: תושבים ניג רים עניים וחסרי עבודה, שנחשפו לתכניות טלוויזיה שונות ולמידע באינטרנט, שואפים להגר למדינה מפותחת; 42

5 אנשים שנחשפו באמצעות תכנית טלוויזיה לסבלם של פליטים בקמבודיה בעקבות רעידת אדמה, מתארגנים להגיש להם סיוע; דיווחים מאזור הלחימה בעיראק מפעילים לחץ על פוליטיקאים להפסקת הקרבות; לקוח לא מרוצה בחנות בתל אביב כותב דיווח בטוויטר או בפייסבוק תוך כדי ויכוח עם המוכר בחנות; נשים באפריקה מתארגנות למכירה של אמנות מקומית שהן יוצרות באמצעות האינטרנט.. 1 א. "ידע הוא כוח". האם אתם מסכימים לטענה זו הסבירו והביאו דוגמאות. ב. כיצד לדעתכם ביזור המידע )במקום ריכוז המידע( יכול להשפיע על תושבי המדינות הפחות-מפותחות. 2 שוחחו על ההשפעה של השכלולים במערכות התחבורה והתקשורת על התחומים הבאים: דפוסי עבודה )מקום העבודה(; תיירות; הגירה; מעורבות אזרחית; הרגלי צריכה. מטוסי הסילון והטלוויזיה "פורצי הדרך" לתהליכי הגלובליזציה פיתוח התחבורה והתקשורת בעידן הגלובליזציה ה ואץ בעיקר בעקבות שתי המצאות: מטוסי הסילון - בתחום התחבורה, והטלוויזיה - בתחום תקשורת ההמונים *. במשך מאות שנים השתמש האדם באמצעי תחבורה ותקשורת כמו ספינות לחציית ימים וט ל ג ר ף להעברת הודעות קצרות. אבל השימוש באמצעים אלה היה מצומצם. ונהנו מהם רק המקורבים למוקדי הכוח הפוליטיים והכלכליים. בתחום התחבורה, טיסות הסילון שהחלו במחצית השנייה של המאה ה- 20 מסמנות את ראשית עידן התעופה המודרנית. באמצעותן התקצר זמן הטיסה וגדלה מאוד כמות הנוסעים הטסים במטוס אחד. לאחר שנות ה- 60 הוזלו מחירי הטיסה ומספר הנוסעים בשנה גדל מאוד - מכ- 100 אלף נוסעים בראשית שנות ה- 60 ליותר ממיליארד וחצי נוסעים בשנת סיפורה של התקשורת דומה. הרדיו והטלפון הק ו וי שירתו אנשים מעטים יחסית, והיו אמצעים התקשורת הטכנולוגיים העיקריים 19 שנים רבות. הופעת הטלוויזיה במאה ה- 20 הביאה לפריצת דרך עצומה - מידע רב ומגוון מגיע מאז לציבור הרחב בכל רחבי מדינה העולם, לעתים מיד עם התרחשותו. הטלוויזיה הפכה לאמצעי מוביל ב "תקשורת המונים". מספר ערוצי הטלווזיה מגיע כיום לאלפים, ומספר האנשים בעולם שיש בביתם מכשיר טלוויזיה גדל ממיליון איש בשנת 1950 ליותר מ- 5 מיליארד בשנת הטלוויזיה חושפת את מרבית תושבי העולם לאין-ספור אפשרויות של צורות חיים ותרבויות. לחשיפה הזאת יש השפעה רבה על התרבות המקומית ועל התרבות העולמית, על מנהגי הגירה ועוד. איירבוס A 380 )המכונה סופר ג'מבו( 853 נוסעים יכולים לטוס בשני המפלסים של מטוס הנוסעים הגדול בעולם. אחוז טלוויזיות במשקי בית במבחר מדינות העולם, 2006 הודו קניה פיליפינים ברזיל ישראל בחריין מקור: הבנק העולמי, 2006 תקשורת המונים - אמצעי התקשורת שמספקים מידע למספר רב מאוד של אנשים )בעיקר טלוויזיה, אינטרנט, רדיו ועיתונים נפוצים(. בני אדם רבים משתמשים באמצעי תקשורת אלה, ויש בהם משום מכשיר רב השפעה בעיצוב אופייה התרבותי של החברה בעולם. ערוצים פורצי דרך בעידן הגלובלי: הקמת רשת ס י-א ן-א ן,)CNN( רשת טלוויזיה אמריקנית המתמקדת בשידורי חדשות ואקטואליה, 24 שעות ביממה הקמת רשת א ם-טי-וי,)MTV( המשדרת קליפים ומוסיקה 24 שעות ביממה. כיום מפיקה הרשת גם תכניות רבות, ביניהן סדרות אנימציה ותכניות בידור ואירוח. צרפת אחוז טלוויזיות האם לדעתכם הכינוי "ערוצים פורצי דרך בעידן הגלובלי" מתאים לשני הערוצים הללו הסבירו. 43

6 כפר בראבארי, בנגלדש. לפני שלוש שנים, מכשירי טלוויזיה היו תופעה נדירה בכפר הנידח בראבארי, הממוקם במערב בנגלדש, שהגישה היחידה אליו היא ברגל או בעגלת ש ו ור ים. אבל היום, למחצית מאלף המשפחות המתגוררות בכפר כבר יש מכשיר טלוויזיה מחובר לג נ ר ט ור הקולט שידורים מצלחת לוויין מרכזית, ללא צורך בחיבור של הכפר כולו אל רשת התקשורת והחשמל של המדינה. זמן ההשקעה בשימושי אינטרנט שונים של האמריקאים, 2010 )באחוזים( משחקים און ליין 10.2 רשתות חברתיות 22.7 דואר אלקטרוני 8.3 פורטלים 4.4 מסרים מיידיים 4.0 וידאו/סרטים 3.9 עוד על מערכות התקשורת אמצעי התקשורת המשוכלל הראשון היה הדפוס, והוא הומצא במאה ה- 15. במהלך המאה ה- 19 הומצאו טכנולוגיות מודרניות הנפוצות עד היום כמו הרדיו והטלפון. ואילו הטלוויזיה, המחשב, הטלפון הנייד והאינטרנט פותחו במאה ה- 20. בעשרות השנים האחרונות חדרו אמצעי התקשורת במהירות לחלקים הולכים וגדלים של אוכלוסיית העולם )ולכן הם מכונים "תקשורת המונים"(. כמו כן, בתקופה זו חל שכלול מתמיד של אמצעי התקשורת, וכמעט מדי יום ביומו מופיע יישום חדש המציע אפשרויות תקשורת, שאך לא מזמן היו על תקן של "מדע בדיוני". חיפוש מידע 3.5 אחר 43 מקור: Nielsen NetView. 1 שרטטו פאי המתאר את חלוקת השימושים שלכם באינטרנט. האם הפאי שלכם דומה לזה המופיע כאן במה הוא שונה ובמה הוא דומה. 2 איזה שימוש באינטרנט ילך ויגדל, לדעתכם מדוע ואיזה שימוש באינטרנט יצטמצם מדוע אמצעי התקשורת המודרניים משנים בדרמטיות את האופן שבו אנו חיים, עובדים, לומדים ומבלים. נסקור את אמצעי התקשורת העיקריים שהשפעתם על חיינו עצומה. כאמור, הטלוויזיה הייתה האמצעי פורץ הדרך של תקשורת ההמונים. כיום, אמצעי התקשורת הבולטים ביותר הם האינטרנט והטלפונים הניידים. האינטרנט: עד כניסתה של רשת האינטרנט בסוף המאה ה- 20, המסר שהועבר בתהליך תקשורת ההמונים היה חד- כיווני. כלומר, לנמענים לא הייתה יכולת להגיב מיד על התכנים שהופיעו בתקשורת או להשפיע עליהם )פרט למכתבים למערכות עיתונים(. האינטרנט שינה מצב זה, והוא מאפשר לנמענים להגיב על המסר מיידית. כך הופכים הנמענים לאקטיביים, הם יכולים להיות שותפים ביצירת התכנים, והתקשורת נעשית דו-כיוונית ואפילו רב-כיוונית. האינטרנט הוא מרחב וירטואלי, שאין בו כמעט גבולות ופיקוח, ויש לו השפעה אדירה על דעת הקהל, על דפוסי העבודה והלמידה )עבודה מרחוק ולמידה מרחוק( ועל הבנת המתרחש במקומות שונים בעולם. המידע באינטרנט הוא רחב ונגיש לכול, ועל כן יש לו תפקיד חשוב בהתפתחות של חברות כלכליות ותנועות חברתיות ופוליטיות. האינטרנט מסייע ביצירת קהילות וירטואליות, שמשתמשות בו כדי להחליף ביניהן מידע, לתאם פעילויות ולהרחיב את חוג המשתתפים בהן. האינטרנט עשוי לחבר בין יחידים וקהילות, שהיו מרוחקים בעבר ממוקדי הכוח וההשפעה, ולאפשר להם להשתתף בתהליכים של שינוי אישי וחברתי, ולעתים אף גלובלי. בכך תורם האינטרנט להגברת תהליכי הדמוקרטיזציה ברחבי העולם. ועוד התפתחות חשובה: בהשפעת האינטרנט, תחום המסחר נעשה וירטואלי - בהקלקה על ה"עכבר", מוצרים ושירותים מגיעים ישירות אל הצרכן ואין לו צורך בנסיעות למרכזי קניות. המוצרים המוצעים למכירה באינטרנט זוכים לחשיפה ולתפוצה חוצות-גבולות. לדוגמה - דרך האינטרנט, פ סל ירדני או סוחר תכשיטים בולגרי יכולים לשווק את סחורתם בכל העולם. כך הפך האינטרנט לעמוד תווך בכלכלה הגלובלית המקיפה את כל האנשים המחוברים לרשת בכל מדינות העולם. 44

7 רשת האינטרנט מחברת בין מיליוני קהילות וירטואליות. לחברי הקהילה הווירטואלית יש מטרה, תוכן או עניין משותפים. האם אתם חברים בקהילה כזו האם היא כוללת אנשים מרחבי העולם כתבו במה תורמת לכם ההשתתפות בקהילה כזו. פרסומת לטלפון נייד בסין בשנת 2009 מספרם של הטלפונים הניידים בסין הגיע ל- 630 מליון. )אוכלוסייתה של סין מונה מיליארד ו- 300 מליון נפש(. הטלפון הנייד: שימש בתחילה רק מכשיר טלפון אישי, ובהמשך התפתח לעמדת תקשורת ומחשב אישי בעל מאפייני תרבות )כמו סוגים שונים של צלצול - ר ינ ג ט ונ ים( ומאפיינים של מעמד חברתי )שימוש בדגמים יקרים וחדישים(. הטלפון הנייד מעביר מידע )באמצעות דיבור, צליל, תמונה או וידיאו(, ומאפשר להתחבר לאתרי אינטרנט ולקבל מבזקי חדשות באמצעות הודעות א ס-א ם-א ס.)SMS( כל אלה יוצרים מערכת זרימה דו-כיוונית של מידע וחשיפתו בזמן אמת. זוהי מ ע ין מערכת תקשורת מיידית, שבאמצעותה יוצר/ת בעל/ת המכשיר קשר ישיר אישי ובין-אישי עם הסביבה. הקשר הזה הוא מהיר וזמין ועלותו נמוכה. היתרונות הרבים של הטלפון הנייד כמערכת תקשורת מביאים להגדלת מספר המשתמשים במכשירים אלה ולהגדלת מידת השימוש בהם. שיווק וניהול חברה בבּרקינה פּסוֹ ס ונגטא בה היא חברה למוצרים קוסמטיים בבורקינה פאסו שבאפריקה המייצרת קרמים מאגוזי שיאה הגדלים באזור. החברה היא בבעלותן של הנשים המקומיות והיא מעסיקה 3,100 נשים ב- 11 כפרים. בשנת 2005 הקימה החברה מרכזי תקשורת בשניים מן הכפרים ובהם טלפונים ניידים, ג'י-פי-אס ומחשבים בעלי חיבור מהיר. מרכזים אלה מאפשרים לנשים לתקשר ביניהן ולקבל מידע על השווקים של מוצריהן ברחבי העולם, וכך לנהל את העסק ביעילות. מאז הקמת המרכזים ופתיחת אתר האינטרנט של החברה, ההזמנות גדלו ב- 70%, הנשים הכפילו את רווחיהן, רמת חייהן עלתה, וההשכלה והבריאות שלהן ושל משפחותיהן השתפרה. חוק מטקלף חוק מטקלף מתייחס לרשתות תקשורת )של טלפונים, פקסים ואינטרנט, למשל( וטוען כי מספר המשתמשים ברשת גד ל בטור חשבוני, ואילו מספר הקשרים האפשריים ביניהם גד ל בטור הנדסי )בחזקה(. כך למשל, כשמספר המשתמשים עולה מ- 2 ל- 5 )פי 2.5( - מספר הקשרים האפשריים בין כלל המשתמשים עולה מ- 1 ל- 10 )פי 10(. כך מגדילה הרשת את ערכה ואת עוצמתה, וכל המשתמשים נהנים מכך. אם קניתי טלפון, שדרגתי )בלי שהתכוונתי( לא רק את עצמי אלא גם את יתר בעלי הטלפונים, כיוון שיש להם עוד מישהו להתקשר אליו. אם הצטרפתי לרשת חברתית באינטרנט - אלה שכבר חברים ברשת מרוויחים גם הם. מספר המשתמשים ברשת 2 מספר הקשרים האפשריים ביניהם כמה שנים נדרשות כדי להגיע ל- 50 מיליון משתמשים באמצעי התקשורת השונים: רדיו - 38 טלוויזיה - 13 אינטרנט - 4 אייפוד - 3 פייסבוק - הגיע ל- 100 מיליון משתמשים בפחות מ- 9 חודשים אילו פייסבוק היה מדינה, הייתה זאת המדינה הרביעית בגודלה בעולם. מקור:

8 . 1 מהם היתרונות של הנגישות המיידית למידע )באינטרנט, בטלפון נייד( ומהם חסרונותיה מהו המצב העדיף בעיניכם, נמקו.. 2 האם לדעתכם המחשב פוגם בקשרים החברתיים או מעצים אותם הסבירו. 3 שוחחו על הקשיים המלווים את התפתחות אמצעי התקשורת, איזה מביניהם הם המדאיגים ביותר לדעתכם מדוע כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים הללו. 4. לפניכם שלושה תהליכים שאמצעי התקשורת יכולים לקדם: - הרחבת האפשרויות הכלכליות - שיפור שירותים ציבוריים - קידום זכויות האזרח ותהליכים דמוקרטיים שונים. הביאו דוגמה לכל אחת מהאפשרויות. ויש גם בעיות... מערכות התקשורת המודרניות הן עדיין צעירות", לכן איננו יודעים בוודאות מהי מידת השפעתן על חיינו לאורך זמן. אין ספק שלמהפכת התקשורת יש היבטים חיוביים רבים, אך עם הזמן מתחילות להסתמן גם כמה מגמות מדאיגות: y אמצעי התקשורת בעולם מאופיינים בתהליכי הפרטה ומסחור, ולפיכך יש חשש שמטרות אישיות ומסחריות ושיקולים של מדר וג )רייטינג( הם שיקבעו איזה מידע יוצג באמצעי התקשורת השונים. y אמצעי התקשורת מעבירים "מציאות" וירטואלית, שלעתים קרובות שונה לגמרי מהמציאות בשטח. לאזרח הקורא בעיתון או יושב מול הטלוויזיה אין למעשה גישה ישירה לאירועים. כל הידע המצוי בידיו על המתרחש במרחב העולמי הוא ידע מ"יד שנייה", שעשוי להיות פרשנות אישית של המדווח, או במקרה יותר חמור - ידע מסולף או ידע שאינו מבוסס. כך למשל, כתבים וצלמי טלוויזיה בוחרים לדווח בעיקר על אירועים דרמטיים, שלא תמיד משקפים את ההתרחשות כולה. לעתים לא ברור כלל אם העובדות המובאות בידיעה הן נכונות, ויש לזכור שגם בחירת התצלומים או המילים, הטון של הקריינות ועוד אלמנטים שונים - יש להם השפעה רבה על הצופים והקוראים. y המשתמש ברשת עלול להיחשף למידע גזעני, מסית, פורנוגרפי, אלים וכדומה. y השימוש באמצעי התקשורת משנה הרגלים תרבותיים וחברתיים, ויש החוששים שהמחשב יוצר דור של צעירים ה"מכורים" למחשב וממעטים בקשרים חברתיים ובפעילות גופנית. y החיבור התמידי לאמצעי תקשורת כמו הטלפון הנייד והאינטרנט פורץ את גבולות צנעת הפרט, ומי שרוצה יכול להשיג שפע של מידע אישי וסודי על אנשים אחרים. y לזמינות בכל עת שמאפשרים אמצעי התקשורת יש "מחיר" - אפשר לחדור למרחב האישי של האדם בכל עת, הגבולות בין הבית למקום העבודה מיטשטשים והחופש האישי של האדם מצטמצם. y בנוסף על כל אלה - יש הטוענים שהקרינה האלקטרו-מגנטית הנפלטת מהאנטנות וממכשירי התקשורת עצמם מזיקה לבריאות, וכי הנזקים הבריאותיים הללו יתגלו בעוד שנים אחדות. המחשב והאינטרנט מגיעים לכל מקום ילדים בפפואה ניו גיני לומדים בעזרת מחשב שחולק באזור במסגרת הפרויקט הבין-לאומי "מחשב לכל ילד". קראו ב על הפרויקט "מחשב לכל ילד" בישראל. מהי המטרה המרכזית של הפרויקט האם המטרה חשובה בעיניכם הסבירו. 46

9 עוד על מערכות התחבורה במהלך ההיסטוריה התפתחו והשתנו כלי התחבורה. המצאת הגלגל בישרה את ראשיתו של עידן כלי התחבורה. בהמשך שימשו ספינות המפרש לחציית ימים ולקשר בין תרבויות, וכיום נפוצים כלי תחבורה ממונעים המופעלים הן על ידי שריפת דלקים )דלק, פחם, עץ( והן על ידי חשמל ואמצעים סולריים. לכל כלי תחבורה חדש נדרשה תשתית מתאימה, וכך, השינויים במערכת התחבורה שינו גם את הנוף במרחב. לדוגמה: עם המצאת הרכבת הונחו מסילות ברזל ונבנו תחנות רכבת, ובעקבות המצאת המכוניות נסללו כבישים, מחלפים, רמזורים והוכשרו מקומות חנייה. המטוסים המהירים והחדשים הביאו לפיתוחם של שדות תעופה עצומים וחדישים, ועוד. פיתוח של מערכת התחבורה הוא תנאי חשוב לפיתוחו של כל אזור. לא במקרה נוהגים להמשיל את מערכת התחבורה במדינה למערכת הדם של הגוף: כשם שמערכת הדם מקשרת בין חלקי הגוף השונים ומעבירה אליהם חמצן, כך מערכת התחבורה מקשרת בין חלקי המדינה - האזור, העיר, השכונה - ומעבירה ביניהם אנשים וסחורות. הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם בסביבתו דורשים מערכת תחבורה: להגיע למקום העבודה, לאזורי קניות, לבית הספר, למרפאה או לבית החולים, למקומות בילוי ונופש, ועוד. במדינות רבות, תשתיות התחבורה המקשרות בין מרכז המדינה לבין הפריפריה משמשות מנוף לפיתוח אזורי השוליים במדינה. לדוגמה, הקמת רכבת מהירה בקו מדריד-סביליה שבספרד היתה חלק מפרויקט לאומי, שמטרתו לפתח את אזור אנדלוסיה שבדרום המדינה; וכביש מס' 6 בארץ תורם לפיתוחם של הנגב והגליל. בהקשר הגלובלי, פיתוחה של מערכת התחבורה, באוויר, בים וביבשה, הגדיל את טווח הפעילות הכלכלית, ובמיוחד את היקף הסחר הבין-לאומי ואת היקף התיירות ברחבי העולם. הסעת אנשים ומטענים לכל אחד מאמצעי התחבורה השונים המשמשים לשינוע * מטענים ונוסעים במרחב יש יתרונות וחסרונות. הבחירה ביניהם נעשית לפי מערכת שיקולים מורכבת המשתנה בהתאם לכמה גורמים: עלויות הנסיעה, מהירות הנסיעה, החשיבות של מהירות ההגעה, הזמינות של אמצעי התחבורה, היקף האנשים או הסחורה שיש להעביר, אורך הדרך ותוואי הדרך, שיקולים בטיחותיים ועוד. נסקור בקצרה כמה מן היתרונות והמגבלות של אמצעי תחבורה שונים: תחבורה יבשתית: עיקר התנועה במרחבי כדור הארץ מתרחשת ביבשה. התחבורה היבשתית היא בחלקה תחבורה מנועית - כלי תחבורה ממונעים הנעים על רשת כבישים, ובחלקה תחבורה מסילתית - רכבות הנעות על מסילות ברזל. בתחבורה המנועית והמסילתית נעשה שימוש יומיומי לצרכי העברת מטענים ונוסעים. כלי הרכב הממונעים נעים על תשתית של כבישים והם מתאפיינים בגמישות רבה, כיוון שהם יכולים לשנות את מסלול הנסיעה בהתאם לצרכים. כלי תחבורה הנעים על מסילות ברזל אינם גמישים, כיוון שהם נעים על מסילות קבועות. לעומת זאת, כלי תחבורה מסילתיים מסוגלים לשאת נפח מטען גדול בקרונות ולהסיע מספר רב של נוסעים. זאת ועוד, מהירות הנסיעה ברכבות היא קבועה והן אינן סובלות מפקקי התנועה הפוגעים לעתים בקצב התנועה ש ינ וע - מעבר של אנשים או של מטענים מאמצעי תחבורה אחד לאחר, פעולה המתקיימת במסופי תחבורה. רמת המינוע במבחר מדינות, 2007 )מספר כלי רכב ל- 1,000 נפש( המדינה רמת המינוע ארה"ב איטליה ישראל ברזיל בוליביה סין קניה איראן ויאטנאם מקור: The World Bank רכבת TGV בצרפת רכבת מהירה שמהירות נסיעתה הוא 575 קמ"ש. 47

10 של התחבורה המנועית. ואולם, העלות הראשונית של הנחת המסילה יקרה מאוד. חלק מהתחבורה היבשתית היא תחבורה פרטית * וחלקה תחבורה ציבורית *. יתרונם של כלי הרכב הפרטיים הוא בחופש שהם מעניקים למשתמש: הנוסע בהם יכול לנסוע מכל מקום לכל מקום, בכל זמן ודרך שיבחר, ללא תלות בנתיב נסיעה מסוים או בלוח זמנים קבוע. לעומתם, כלי התחבורה הציבוריים - האוטובוסים, הרכבות ועוד - נעים בנתיבים קבועים, עוצרים בתחנות קבועות, והנוסעים צריכים להתאים את עצמם אליהם. יתרונם הגדול הוא בהיותם מערכות הסעה המונית *, ולכן העלות למשתמש בהם קטנה יותר מאשר בתחבורה הפרטית והזיהום הסביבתי שהם גורמים קטן יותר. תחבורה פרטית - תחבורה המבוססת על כלי רכב שבבעלות אנשים פרטיים, בעיקר מכוניות. תחבורה ציבורית - מערכת של כלי רכב )אוטובוסים, חשמליות, רכבות, מעבורות וכדומה( המספקת לציבור תחבורה בתשלום. התחבורה הציבורית פועלת על פי לוח זמנים ומסלולי נסיעה קבועים. הסעת המונים - מערכת תחבורה המסוגלת להסיע מספר רב של נוסעים בעת ובעונה אחת. האוטובוס והרכבת הן הדוגמאות השכיחות למערכות שכאלה. )מכונה גם מתע"ן - מערכת תחבורה עתירת נוסעים.( מערכות הרכבת התחתית העמוסות בעולם )לפי מספר נוסעים ביום(: מספר הנוסעים העיר ביום )במיליונים( מוסקווה ניו יורק טוקיו שנגהיי לונדון עליכם להגיע מירושלים לחיפה, במה תבחרו לנסוע: מכונית פרטית, אוטובוס או רכבת מלאו בטבלה את הנתונים )היעזרו באינטרנט או במקורות מידע אחרים( ונמקו את החלטתכם. כלי רכב רכבת רכב פרטי אוטובוס משך הנסיעה עלות תחבורה ימית: חשיבותה של התחבורה הימית להובלת נוסעים ירדה עם התפתחותה של התחבורה האווירית. לעומת זאת, היקף הסחורות הנעות בדרך הים עלה מאוד, וכיום התחבורה הימית מובילה כ- 90% מכלל הסחורות, וזאת באמצעות כ- 50,000 אוניות. הובלה ימית מתאימה לסחורות שנפחן ומשקלן גדולים ויעדן מרוחק, שאין חשש שיתקלקלו במהלך המסע הארוך, ושאין דחיפות בהגעתם ליעד, שכן, ההפלגה בים אורכת זמן רב יחסית. לדוגמה, ההפלגה מסין לישראל אורכת כשלושה שבועות. זמינות נוחות ספינת משא עוגנת בנמל אוקלנד שבמערב ארצות הברית באמצעות המנופים הענקיים שבנמל מועמסות על גבי הספינה מאות מכולות. המכולה היא אחת הדרכים הנפוצות לשינוע מטענים. יתרונן של המכולות בכך שאפשר להעבירן בקלות מאמצעי תחבורה אחד לאחר, מבלי לפרוק את הסחורה מתוך המכולה ולהטעינה מחדש. כך למשל, אפשר להוביל את המכולה באונייה עד לנמל ימי, וממנו ברכבת או במשאית עד ליעד. תחבורה אווירית: היקף השימוש בתחבורה האווירית גדל מאוד בשנים האחרונות, וכיום ממריאות מדי שנה בשנה יותר ממיליון טיסות אזרחיות ברחבי העולם. יתרונם העיקרי של המטוסים הוא מהירותם, המגיעה כיום ל- 800 קמ"ש בממוצע. כמו כן, לתחבורה האווירית אין מגבלות טופוגרפיות, ולפיכך היא מתאימה ליצירת קשר גם עם אזורים שהגישה אליהם באמצעי תחבורה אחרים מוגבלת. עבור הנוסעים למרחקים ארוכים, ובעיקר ממדינה למדינה, התחבורה האווירית היא האמצעי מקור: אתרי האינטרנט הרשמיים של הרכבות 48

11 השכיח ביותר בגלל מהירותה הגבוהה וירידת מחירי הטיסות. ההובלה האווירית של מטענים משמשת כיום להעברת פחות מ- 1% מנפח הסחורות בעולם, ואולם היקף זה הולך וגדל בהתמדה. התחבורה האווירית עדיין יקרה מאמצעי תחבורה אחרים, ולפיכך היא אינה מתאימה לסחורות בעלות נפח ומשקל גדולים, ומשמשת בעיקר לסחורות חקלאיות המתקלקלות במהירות כדוגמת פרחים, למטענים יקרים וקטנים כדוגמת יהלומים ולמטענים שיש חשיבות להגעתם המהירה, למשל - דברי דואר. 5 נמלי התעופה הגדולים בעולם )על פי היקף המטענים ומספר הנוסעים, 2008( דירוג 1 נפח מטענים שדה התעופה ממפיס, ארה"ב משקל מטענים (בטונות) 3,695,438 מספר נוסעים שדה התעופה אטלנטה, ארה"ב מספר הנוסעים (במיליונים) 90,039,280 2 הונג קונג 3,660,901 שיקגו, ארה"ב 69,353,876 3 שנחאי, סין 2,602,916 לונדון, בריטניה 67,056,379 4 סיאול, דר' קוריאה 2,423,717 טוקיו, יפו. 1 בחרו 2 שדות תעופה מהטבלה, חפשו עליהם מידע, וציינו את הגורמים שמסבירים את דירוגם הגבוה בעולם.. 2 אילו היינו בודקים את הדירוג לשנת איזה נמל תעופה לא היה נכלל לדעתכם בטבלה נמקו. 66,754,829 60,874,681 אנקוראג', ארה"ב 2,339,831 פריז, צרפת 5 מקור: Airports Council International הובלת מטענים מטענים מועברים באמצעות כלי תחבורה שונים: ביבשה, בים ובאוויר. אחד השיקולים המרכזיים בבחירת אמצעי התחבורה לשינוע מטענים הוא המרחק. לפניכם גרף המשווה בין מחירי ההובלה בכלי התחבורה השונים בהתאם למרחק. אוניה השונים התחבורה כלי בין ההבדלים ההבדלים מן רבה במידה מושפעים ב מרחק בהוצאות הקבועות ובהוצאות השוטפות של כל אחד מהם. בעוד שמחיר ההוצאות השוטפות )דלק, שכר לנהג, בלאי( עולה ככל שהמרחק גדל, הרי שההוצאות הקבועות כמו טעינה ופריקה ומחירי מסוף הן חד-פעמיות ואינן תלויות במרחק ההובלה. לכן, ככל שמובילים את הסחורה רחוק יותר, כך ההוצאה הקבועה נחלקת על פני מרחק רב יותר ומחיר ההובלה ליחידת מרחק קט ן. לדוגמה, עלות השימוש במשאית עולה באופן יחסי עם המרחק, שכן מרבית ההוצאות של כלי תחבורה זה הן הוצאות שוטפות, ובהן דלק, שכר נהג ובלאי. לעומת זאת באונייה, ההוצאות השוטפות נמוכות יחסית וההוצאות הקבועות )הטעינה והפריקה( גבוהות, ולכן ככל שהמרחק גדל, מחיר ההובלה ליחידת מרחק קט ן. ואולם חשוב לזכור כי המודל המוצג בגרף הוא כוללני, בעוד המציאות מורכבת הרבה יותר: מחיר ההובלה כולל בתוכו מרכיבים נוספים על המרחק ובהם גודל המטען - נפח ומשקל, סוג המטען ורגישותו, היקף תנועת המטענים ליעד, מידת התחרות בין החברות השונות, ועוד. רכבת א כביש. 1 תארו את השינוי במחירי ההובלה לפי המרחק בכל אחד מאמצעי ההובלה המוצגים בגרף.. 2 ציינו על פי הגרף, באיזה אמצעי תחבורה עדיף להוביל מטענים למרחקים קצרים, למרחקים בינוניים ולמרחקים ארוכים.. 3 מה המשמעות של נקודה א ונקודה ב מחיר הובלה ליחידה 49

12 מ ס וף - מקום מעבר מאמצעי תחבורה אחד לאחר. למשל, תחנת אוטובוסים ונמל תעופה.. 1 מדוע, לדעתכם, חברות התעופה מפעילות מרכזי תעופה האם השיטה יעילה גם עבור הנוסעים הסבירו.. 2 בעולם הגלובלי יש פערים כלכליים וחברתיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ובין מקומות שונים בעולם. יש הטוענים כי התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת תורמת להגדלת פערים אלה, ואחרים טוענים כי התפתחותם דווקא מביאה להקטנת הפערים. הביאו שני טיעונים לכל אחד מהצדדים - הביעו את דעתכם ונמקו אותה. כיום, האמצעים המגוונים להסעת המונים ולהעברת מטענים כוללים רשתות תחבורה ובהן מארג של אמצעי תחבורה יבשתיים, אוויריים וימיים. במערכות התחבורה החדישות, התשתיות משולבות אלה באלה באמצעות מ ס ופ ים *, שבהם מתבצע ינ וע. נמל תעופה ותחנת רכבת הם דוגמאות למסופים - אלה הם מקומות ה ומ ים, שעוברים בהם אנשים ומטענים מאמצעי תחבורה אחד לאחר. לרשתות התחבורה יש בדרך כלל תחנה מרכזית המנקזת אליה את רוב פעילות התחבורתית. כך למשל, כמעט לכל חברת תעופה שמפעילה קווי טיסות ברחבי העולם יש מרכז תעופה )HUB( המנקז אליו את הטיסות של החברה, ובו נאלצים הנוסעים פעמים רבות להחליף מטוס. אף על פי ששיטה זו מאריכה לעתים את מרחק הטיסה )עבור הנוסע(, חברות התעופה מצליחות בדרך זו לייעל את השירות, להציע טיסות בתדירות גבוהה, להוזיל את מחירי הטיסות ולמלא את המטוסים. מפת קווי הטיסה של חברת התעופה ק ונ ט ינ נ ט ל בארה"ב המפה מראה שמרבית הטיסות של חברה זועוברות דרך שני קשיים הנובעים מהתפתחות מרכזי תעופה: ניוארק בניו יורק ויוסטון בטקסס מערכת התחבורה בצד היתרונות הרבים שיש להתפתחות המהירה של אמצעי התחבורה ונתיבי התחבורה, היא מעוררת גם קשיים רבים; נציין את המרכזיים שבהם: y זיהום האוויר, המים והקרקע, המתלווה להפעלתם של אמצעי התחבורה ולכל גידול במספר המשתמשים בהם. y הע ל ות הגבוהה של הקמת תשתיות לצרכי תחבורה. קושי זה יוצר פערים גדולים בין המדינות המפותחות, שיש להן המשאבים הדרושים לפיתוח התחבורה, לבין המדינות הפחות-מפותחות, שמצב מערכת התחבורה שלהן גרוע ואין להן די משאבים לשפרו. y פקקי התנועה הנוצרים בעיקר בערים הגדולות בשעות העומס. פקקי התנועה מקשים מאוד על חיי התושבים בערים ומאריכים את זמן הנסיעה ממקום למקום. הפתרונות השונים )כמו שימוש באופניים, סגירת מרכז העיר לתחבורה פרטית, הקמת חניונים מחוץ למרכז העיר(, שנמצאו לעומסי התנועה, עדיין אין בהם די, והקשיים הגדולים ביותר קיימים במדינות העניות. רכיבה על אופניים בסין האופניים היו אמצעי התחבורה השולט בסין במהלך המאה ה- 20 ושימשו קרוב ל- 90% מהסינים בנסיעה לעבודה. היום, בחלק ניכר מערי סין, פחות ופחות סינים רוכבים לעבודה על אופניים והיקף השימוש בהם מתקרב לכ- 20%-10% מהנסיעות, כמו במדינות המערב. 50

13 הגלובליזציה - מכלול של תהליכים כלכליים תהליכי הגלובליזציה הם בראש ובראשונה תוצאה של שינוי עמוק באופי הפעילות הכלכלית בעולם. זהו סדר עולמי חדש המסיר כמעט לגמרי את מגבלות הסחר ותנועות ההון בין אזורים שונים בעולם. מקובל לראות את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה במחצית השנייה של המאה ה- 19, אולם במחצית השנייה של המאה ה- 20 הואצו והתחזקו תהליכים אלה. בסעיף הקודם ראינו כי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחבורה ובתקשורת הן גורם מרכזי, שא פשר את תהליכי הגלובליזציה וחיזק אותם. גורם אחר לתהליכים האלה הוא ההתפתחויות הפוליטיות-כלכליות שחלו בשלהי המאה ה- 20. להתפתחויות אילו מגוון של השלכות על הפעילות הכלכלית ברחבי העולם ובכך נעסוק בסעיף זה. התפתחויות פוליטיות-כלכליות מאז מלחמת העולם השנייה היה העולם נתון להשפעתן של שתי מעצמות-על: מצד אחד עמד גוש מדינות המערב וארצות הברית )ארה"ב( בראשו, ומצד שני עמד גוש מדינות המזרח וברית המועצות )ברה"מ( לשעבר בראשו. במשך כ- 40 שנה, עד סוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20, התקיים מאבק קשה בין שתי מעצמות-העל, ארה"ב וברה"מ, על כוח ועל תחומי השפעה. תקופה זאת מכ ונה "תקופת המלחמה הקרה", בגלל אופי המאבק בין המעצמות: הייתה זו תקופה של מתח רב, חשדנות הדדית, פעולות ריגול, מירוץ חימוש שכלל חימוש גרעיני, תחרות בנושא "כיבוש החלל" ועימותים צבאיים מקומיים, אך ללא מלחמה כוללת. המלחמה הקרה הסתיימה כאשר התפורר המשטר הקומוניסטי ששלט בברה"מ ובמזרח אירופה. ה יחלשותה של ברה"מ עודדה את המדינות שהיו תחת השפעתה לשנות את המשטר במדינותיהן, והמדינות שברה"מ סיפחה לתחומיה הכריזו על עצמאותן. תהליך ההתפרקות של הגוש המזרחי הסתיים בשנת 1990, כאשר גרמניה, אשר בתקופת המלחמה הקרה נחלקה לשתי מדינות, התאחדה מחדש תחת שלטון דמוקרטי. בעקבות אירועים אלה נפתחו הגבולות בין מערב אירופה למזרח אירופה, חל שינוי דרמטי במאזן הכוחות הגאו-פוליטיים בעולם, והתרחש גם שינוי כלכלי עצום. ארצות הברית, שנותרה המעצמה הכלכלית המובילה בעולם, והאיחוד האירופי, ש"נולד" לאחר נפילת חומת ברלין, מובילים ומקדמים את הקפיטליזם * ואת התפיסה הכלכלית התומכת בשוק חופשי *. תפיסות אלה מצויות בבסיס הגלובליזציה, והמסר העיקרי שלהן הוא: כדי לאפשר צמיחה ושגשוג כלכלי יש לצמצם ככל האפשר את מעורבותה של המדינה במשק, ולאפשר לכוחות השוק לנהל את הכלכלה באופן חופשי. השתלבותן של מדינות בכלכלה הגלובלית ח ייבה אותן לערוך רפורמ ות )שינויים( כלכליות שכללו: y הסרת ההגבלות על הסחר במטבע חוץ - תהליך זה הביא לזרימת הון חופשית ממדינה למדינה. yהסרת מ כ ס ים * והגבלות על היבוא - תהליך זה חשף את השוק המקומי ליבוא מתחרה מכל העולם. קפיטליזם - קפיטל משמעותו הון; קפיטליזם הוא שיטה כלכלית- חברתית, שבה אמצעי הייצור, השיווק וסחר החליפין נמצאים בבעלות פרטית. הקפיטליזם מושתת על עקרון היוזמה החופשית, ולפיו בעלי ההון חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע אותו כדי להפיק ממנו רווחים בתנאי תחרות. התפיסה הקפיטליסטית דוגלת בצמצום התערבותה של המדינה בחיי הכלכלה. ש וק חופשי )כלכלת שוק(- כינוי להתנהלות כלכלית במדינה או בעולם, שבמסגרתה רוב ההחלטות והפעולות מתבצעות על ידי יזמים ומשקעים פרטיים, והממשלה כמעט אינה מתערבת בפעילות הכלכלית. בשוק חופשי המחירים נקבעים לפי הביקוש והה צ ע ולא לפי תקנות ממשלתיות או התערבות חיצונית אחרת. מכס - מס המשולם על סחורה מיובאת, והוא אחד ממקורות ההכנסה של מדינות. הטלת המכס נובעת גם מהרצון להגן על הסחורה המקומית. הפרטה - העברת הבעלות על חברות, על מפעלים או על שירותים ממשלתיים או ציבוריים - לידי אנשים פרטיים. ס ו ב ס י די ה- תמיכה כספית, על פי רוב של הממשלה, המוענקת למפעלי תעשייה, לחקלאות או למוסדות כדי לאפשר את המשך פעילותם או כדי להוזיל את מוצריהם לצרכנים. על האיחוד האירופי - ראו בעמ' 69 51

14 . 1 מדוע השקפת עולם התומכת בשוק החופשי קידמה את תהליכי הגלובליזציה. 2 מתנגדי כלכלת השוק טוענים, שההפרטה מגדילה את האי- שוויון בחברה, מכיוון שכך נוצרות שתי מערכות של שירותים: שירותים פרטיים לאוכלוסייה האמידה, ומערכת ציבורית פחות מפותחת לאוכלוסייה הפחות- אמידה. מה דעתכם על כך. 3 חפשו ברשת האינטרנט מידע על סין: האם זוהי מדינה קפיטליסטית איזה ממאפייני השוק החופשי אימצה בשנים האחרונות yהפרטה * - תהליך שבעקבותיו נכסים שהיו בבעלות ציבורית )תשתיות, נדל"ן, שירותי בריאות, שירותים פיננסיים ועוד( עברו לבעלות פרטית. yצמצום התמיכה הכלכלית של המדינה - הפחתת ס ו ב ס יד י ות * ותקציבים למפעלים ולמגזרים שונים בחברה. מדינות שהנהיגו רפורמות כלכליות כאלה )או חלק מהן( פתחו למעשה את השווקים שלהן לתהליכי הגלובליזציה - למעבר חופשי של סחורות, שירותים, הון, מידע ואנשים. בצד מדינות שנהגו כך בעבר, כמו ארצות הברית ובריטניה, פתיחת השווקים במדינות שונות כמו סין, הודו, רוסיה, מדינות במזרח אירופה, אמריקה הלטינית ומזרח אסיה סימנה את כניסתן של "שחקניות חדשות" ל"מגרש" הגלובלי. מוסדות בין-לאומיים ארגונים בין-לאומיים גדולים כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית וארגון הסחר העולמי סייעו לארצות הברית ולמדינות אירופה להפיץ בעולם את עקרונות הש וק החופשי, כשמטרתם היא להביא לצמיחה כלכלית כלל-עולמית. הבנק העולמי הוקם בשנת 1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כמוסד בין-לאומי שמטרתו להלוות למדינות סכומי כסף גדולים לשיקום נזקי המלחמה. היום, הבנק העולמי עוסק בעיקר במתן הלוואות לפרויקטים במדינות הפחות-מפותחות, כמו: פיתוח רשת דרכים וכבישים בנ פאל, תכניות חינוך בסודאן, ובניית סכר בי מ ת אראל שבק ז ח ס ט אן. הביקורת על הבנק העולמי טוענת כי תאגידים רב-לאומיים מבצעים את הפרויקטים הגדולים שהוא מ מ מ ן במדינות הפחות-מפותחות, וכך הם מרוויחים כסף רב )במקום התושבים המקומיים(. הביקורת על הבנק העולמי מתייחסת גם לתנאים שבהם הוא מעניק הלוואות למדינות נזקקות - הן נדרשות להפריט את המערכות הציבוריות שלהן ולהקטין את היקף השירותים שהמדינה מעניקה לציבור כתנאי לקבלת ההלוואה. ביקורת דומה נמתחת גם על קרן המטבע הבין-לאומית, שתפקידה לספק למדינות הלוואות נוחות לזמן ארוך ולהושיט סיוע למדינות שנקלעו לקשיים כלכליים ויש להן חוב ענקי )תפקידה דומה לתפקידו של הבנק העולמי(. בשנים האחרונות שני המוסדות הללו הודו שהפריזו בתנאים שהציבו למדינות במשבר על מנת לקבל סיוע מהם. ארגון הסחר העולמי לאחר מלחמת העולם השנייה שאפו המדינות המנצחות להגיע לסחר עולמי חופשי באמצעות הפחתת המגבלות והמכסים למינימום. הן לא הצליחו להקים ארגון-על בין-לאומי שיבטיח מעבר חופשי של סחורות ושירותים בעולם, ולכן הסתפקו בהסכמים בנושא מ כ ס ים ומסחר - הסכמי ג את.(GATT) במשך כ- 50 שנה התנהל המסחר העולמי על בסיס הסכמים אלה, עד שהוחלף ב בארגון-על כלכלי - ארגון הסחר העולמי. ארגון זה שם לו למטרה לשפר את רווחת התושבים של המדינות החברות בו באמצעות מעבר חופשי של סחורות ושירותים ברחבי העולם. מטה הארגון יושב בג'נבה שבשווייץ, וחברות בו היום יותר מ- 150 מדינות. לארגון הסחר העולמי השפעה רבה על כלכלותיהן של המדינות, ומבקריו טוענים שהחלטותיו אינן שוויוניות כלפי המדינות הפחות-מפותחות. על מיון מדינות לפי רמת פיתוח המיון של מדינות העולם למדינות מפותחות ומדינות פחות-מפותחות נעשה לפי רמת הפיתוח של כל מדינה. את המיון מבצעים ארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם והבנק העולמי. רמת הפיתוח מבוססת על מדדים רבים, היא אינה חד- משמעית והיא משתנה לאורך הזמן. מיון העולם למדינות מפותחות ופחות-מפותחות זוכה כיום לביקורת רבה. יש הטוענים שחלוקה זו היא תוצאה של פעולות שנוקטות המדינות המפותחות והיא משרתת את האינטרסים שלהן. על מדדי הפיתוח והמיון ועל הביקורת עליהם תוכלו לקרוא בהרחבה ביחידה 4. 52

15 השפעת הגלובליזציה על הכלכלה א. הסחר הבין-לאומי מתרחב כאמור, תהליכי הגלובליזציה הביאו להגדלת היקף הסחר הבין-לאומי בסחורות ובשירותים. יבוא של מוצרים )בעיקר מאז שנות ה- 80 של המאה ה- 20 ( חל בעקבות ירידה במ כ ס ים על מוצרי היבוא שהיו נהוגים במדינות שונות, ובעקבות הסכמי סחר מקומיים ובין-לאומיים, שא פשרו סחר חופשי בין מדינות. כך נוצרו אזורי סחר חופשי * נרחבים, והגדולים שבהם: השוק האירופי המשותף )שלי מים נקרא "האיחוד האירופי"( ונפט"א *. הסחר הבין-לאומי מבוסס על היתרון היחסי * שיש לכל מדינה, על יתרון הגודל * ורצונם של הצרכנים בגיוון ובחירה. התפתחויות בתיאוריה של הסחר העולמי על פי התיאוריה הכלכלית הקלאסית, שהייתה מקובלת עד שנות ה- 70 של המאה ה- 20, היתרון היחסי שיש לכל מדינה הוא הבסיס לסחר העולמי. היתרון היחסי מבוסס על השוני בין המדינות במשאבים הטבעיים וברמה הטכנולוגית, והוא גורם לכך שלכל מדינה כדאי להתמחות ולייצר מוצרים מסוימים ביעילות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר מדינות אחרות. על פי עיקרון זה, כל מדינה תשפר את מצבה, אם תמכור מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי, ואם תרכוש ממדינות אחרות מוצרים שבהם יש למדינות אלה יתרון יחסי. לדוגמה, ארצות הברית מתמחה בייצור מוצרי היי-טק וביו-טק וחוף השנהב מתמחה בייצור קקאו ושנהב. כל עוד כל אחת מהן מתמחה בתחום שבו יש לה יתרון יחסי, כדאי לה לסחור עם רעותה. עיקרון זה עומד ביסוד הסחר בין מדינות שונות בתנאי תחרות חופשית. אולם כאשר בוחנים את הסחר העולמי בימינו, מתברר כי המציאות מורכבת יותר, ורוב הסחר העולמי מתקיים דווקא בין מדינות הסוחרות זו עם זו במוצרים דומים. למשל - צרפת וגרמניה מוכרות זו לזו מוצרים כמו מטוסים, מכונות, כלי חיתוך ועוד; יפן מייצאת לארה"ב כלי רכב מסוימים ומייבאת ממנה כלי רכב אחרים. תיאוריית הסחר החדשה, שפיתחו כלכלנים שונים מאז שנות ה- 70 )וביניהם פול קרוגמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2008(, מנסה להסביר מציאות מורכבת זו באמצעות: יתרון לגודל, תחרות בתנאי שוק שאינו חופשי לגמרי )כיוון שיש בו מעורבות ממשלתית, מונופולים וכדומה( ורצונם של הצרכנים בגיוון ובחירה. ישנם מוצרים שיפותחו במספר מצומצם של מדינות, שבהן יש לחברות מסוימות יתרון לגודל. היתרון לגודל מאפשר לחברה להיות יעילה יותר ולכן רווחית יותר. ככל שהיא מוסיפה לגדול, היא מחזקת את מעמדה בשוק ומצמצמת את האפשרויות של מתחרותיה. כך נוצר שוק שיש בו מעט חברות גדולות מאוד, שכל אחת מהן מתמחה במוצר מסוים, ועל אף התחרות המוגבלת היא יכולה להוזיל את מחיר המוצר. הסחר בין מדינות, שבהן פועלות חברות גדולות המייצרות מוצרים דומים, מגדיל את המגוון שעומד לפני הצרכן ומרחיב את אפשרויות הבחירה שלו. כך, בעקבות סחר במכוניות בין צרפת לאיטליה, הצרכן באיטליה יכול לבחור לא רק בין פיאט לאונו אלא גם בין רנו לסיטרואן. קרוגמן הציג נוסחאות המכמתות את הערך הכלכלי של אפשרות הבחירה, ואף הראה שזוהי הסיבה לכך שמדינות מייבאות מוצרים ממדינות אחרות, גם כאשר מוצרים אלה יקרים ממוצרים דומים המיוצרים במדינה המייבאת. אזור סחר חופשי - אזור בעולם ששתיים או יותר מדינות הסכימו כי יתנהל בו סחר חופשי ללא מגבלות או מחסומים כמו מכס או מכסות יבוא. נפט"א - (North-American NAFTA )Free Trade Agreement ארגון שהוקם כדי לקיים סחר חופשי בין מדינות אמריקה הצפונית: קנדה, ארצות הברית ומקסיקו. ההסכם בין המדינות נחתם בשנת יתרון יחסי - היכולת של עסק, חברה או מדינה לייצר סחורות או שירותים בע ל ות זולה יותר מאשר אחרים בגלל יתרון מסוים. יתרון לגודל - מצב שבו ייצורו של מוצר או שירות יעיל יותר ככל שהוא מתבצע בהיקף גדול יותר )עד לסף מסוים(. יתרון לגודל מאפשר למשל לצמצם בהוצאות הקבועות ובהוצאות השיווק. היתרון לגודל הוא סוג של יתרון יחסי. חקלאי משלם לעורך עיתון בתוצרת חקלאית תמורת מינוי שנתי לעיתון )איור של,F.S. Church )

16 היקף היצוא העולמי של סחורות ושירותים בשנים נבחרות ,826, ,635, ,924, ,395, ,326,231 ב ו רס ה - מוסד כלכלי שבו מוכרים וקונים ניירות ערך כמו מניות ואיגרות חוב, המ קנים ב על ות על רכוש כלשהו. נ י יר ע ר ך - מסמך )כמו מ נ י ה, איגרת חוב ועוד( המקנה בעל ות על רכ וש כלשהו. מ נ י ה - שטר, מסמך המקנה בעל ות על חלק מחברה כלכלית. את המניות קונים ומוכרים בבורסה. התפתחות הסחר העולמי הביאה לעלייה ברמת החיים במדינות רבות. עם זאת, יש הטוענים שהתרחבות הסחר הבין-לאומי פוגעת בשוויון ההזדמנויות, בעיקר של מדינות עניות. אחת הטענות היא שהסכמי הסחר הבין-לאומי לא היו הדדיים - הם פתחו את השווקים במדינות הפחות-מפותחות לסחורה של המדינות המפותחות, ואילו במדינות המפותחות פתיחת השווקים הייתה מצומצמת יותר )כלומר, הממשלה הגבילה את הייבוא של מוצרים ממדינות פחות-מפותחות(. טענה אחרת: בהסכמי הסחר הבין-לאומי הסכימו מדינות שונות על המשך מתן ס ו ב ס יד י ות לחקלאות, וגרמו בכך לירידה במחירי התוצרת החקלאית בעולם. עניין זה פגע במיוחד במדינות הפחות-מפותחות, שמוצרי החקלאות הם היצוא העיקרי שלהן. בד בבד עם הגידול בסחורות ובשירותים בסחר הבין-לאומי, גדל והתרחב מאוד הס ח ר הפ ינ נ ס י, כלומר המסחר בכספים. הס ח ר הפיננסי מתנהל ברובו ב ב ור ס ות*, המוסדות שבהם מוכרים וקונים נ י יר ות ע ר ך* שונים כמו מ נ י ות. בעזרת תקשורת המחשבים והאינטרנט, תושביהן של כל מדינות העולם יכולים להשתתף במסחר בכל הבורסות הפזורות ברחבי העולם. ואכן, היקף המסחר בבורסות עצום, והוא מסתכם בטריליוני דולרים ביום. יצוא סחורות מסין, 2007, )במיליוני דולרים, ארה"ב( היקף היצוא והיבוא באזורים שונים בעולם, 2006 )במיליוני דולרים, ארה"ב( אזור יבוא יצוא. 1 כיצד הטלת מ כ ס על סחורות מיובאות מגנה על הסחורה המקומית. 2 מדוע מתן ס ו בסידיות לחקלאות במדינות שונות פוגע במיוחד במדינות הפחות-מפותחות. 3 הביאו נימוקים המבססים את הטענה שהתרחבות הסחר הבין-לאומי פוגעת בשוויון ההזדמנויות של מדינות עניות. הביעו את דעתכם בסוגיה זאת.. 4 התבוננו בנתונים שבטבלה: מה אפשר ללמוד מהם על עוצמתם של תהליכי הגלובליזציה כתבו שני גורמים לפחות שיכולים להסביר את ההבדלים בסחר הבין-לאומי בין אזורים שונים בעולם.. 5 א. התבוננו במפת היצוא של סין: לאן מופנה עיקר היצוא שלה מה אפשר להסיק מכך על כלכלת סין ב. חפשו מידע וכתבו, מה הם המוצרים העיקריים שסין מייצאת. 3,735,374 3,374,602 אסיה )בלי המזרח התיכון( 333, ,825 אמריקה המרכזית והאיים הקריביים 6,492,605 6,251,620 אירופה 1,906,820 2,633,515 אמריקה הצפונית 430, ,428 אמריקה הדרומית מקור: ארגון הסחר העולמי,

17 ב. רוב הפעילות הכלכלית בעולם עוברת לידי חברות ותאגידים רב-לאומיים מדיניות השוק החופשי עודדה את היוזמה הפרטית של אנשים ושל חברות כלכליות, והתוצאה: עיקר הפעילות הכלכלית אינו מתבצע תחת חס ותן של מדינות העולם אלא תחת חס ותן של תאגידים וחברות רב-לאומיות *, המנוהלים בידי אנשים פרטיים. תאגידים וחברות אלה מסוגלים לת מ ר ן בין מדינות ולבחור למקם את מפעליהם ועסקיהם באזורים שונים בעולם, לפי שיקולים של כדאי ות כלכלית. לדוגמה, החברות יכולות להעביר מפעל למקום שבו כוח העבודה זול ביותר או מיומן במיוחד. רוב החברות הרב-לאומיות מחזיקות את הנהלותיהן ואת מרכזי הפיתוח שלהן במדינות המפותחות: בצפון אמריקה )ארה"ב וקנדה(, באירופה )במיוחד בגרמניה, צרפת, בריטניה והולנד( וביפן - זאת משום שבהן מצוי כוח אדם משכיל ומי ומן. תהליכי י יצ ור המוצרים והרכבתם, שלעתים הם חלק מתעשייה עתירת עבודה * - מתבצעים בדרך כלל במדינות הפחות-מפותחות. החברות והתאגידים מנצלים את כוח העבודה הז מ ין, את שכר העבודה הנמוך, ואת העובדה שבמדינות אלה אין חובה להעניק לעובדים זכויות סוציאליות כמו ביטוחים שונים, פ נ ס י ה וכדומה. החברות הרב-לאומיות מנצלות גם את העובדה שתקנות הפיקוח על הסביבה במדינות אלה עדיין אינן קפדניות, וכך הן חוסכות בהוצאות של התקנת אמצעים להגנת הסביבה. עוצמתן הכלכלית של החברות הרב-לאומיות נובעת בעיקר מיתרון הגודל, כלומר, מן היתרונות הנובעים מעצם היותן ארגון גדול: באמצעות חברות-ה ב ת והמפעלים הפזורים בכל העולם יש להן מידע עדכני על מוצרים ושווקים, הן יכולות לקיים חלוקת תפקידים וחלוקת עבודה יעילה, ויש להן גם מאגר גדול של הון, טכנולוגיה, כישורי אנוש ועוד. משום העוצמה הכלכלית של התאגידים והחברות הרב-לאומיות, מדינות רבות מעוניינות בכניסתם לתחומן. כניסתם של תאגידים וחברות למדינה תורמת לכלכלתה - הם משקיעים כספים, מעודדים את הפיתוח, מאיצים את המסחר, משלמים מסים ומספקים מקומות עבודה. כדי לעודד את כניסת החברות והתאגידים לתחומי המדינה, מדינות רבות מציעות להם מענקים, הקלות במסים ותמריצים שונים. חברת א ינ ט ל היא דוגמה לחברה רב-לאומית, המייצרת ב ב ים לתעשיית המחשבים. היא מעסיקה כ- 91 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ- 6,000 עובדים בישראל. אינטל נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל ונהנית ממענקים של המדינה המעודדים את החברה לפתח את עסקיה בישראל. עוצמת התאגידים 30 תאגידים רב-לאומיים שולטים היום בכשליש משוק המזון המעובד בעולם; 5 תאגידים שולטים ב- 75% ממסחר הדגנים הרב-לאומי; 6 תאגידים מנהלים 75% משוק חומרי הדיש ון בעולם; 2 תאגידים שולטים במחצית משוק הבננות; 3 תאגידים שולטים ב- 85% משוק התה העולמי. )מתוך: גלובליזציה, דב חנין, האוניברסיטה הפתוחה, 2007( תאגיד רב-לאומי, חברה רב-לאומית - חברה שיש לה מפעלים, סניפים או חברות-בת ביותר ממדינה אחת. החברה מקימה מפעלים, מתמזגת או יוצרת הסכמים של שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות. ההנהלה ומרכזי הפיתוח של מרבית החברות הרב-לאומיות מצויים במדינות המפותחות, והן מקימות מפעלים וסניפים במדינות הפחות-מפותחות. תעשייה עתירת עבודה - תעשייה המבוססת על עובדים רבים בתהליך הי יצ ור, שרובם חסרי הכשרה מקצועית ממושכת. חמשת התאגידים הגדולים בעולם, 2007 התאגיד וול-מארט )Wal-Mart stores( מחזור מכירות במיליארדי דולר אקסון מוביל )Exxon Mobil( רויאל דויש של Royal Dutch( )Shell בי.פי. )BP( ג'נרל מוטורס )General Motors( מקור: The World Bank " בשנת 2007 מחזור המכירות של התאגיד וול-מארט היה 351 מיליארד דולר, גבוה יותר מהתמ"ג של פרו, מצרים, הפיליפינים וסינגפור יחדיו. התמ"ג של ישראל בשנה זו היה נמוך יותר ממחזור המכירות של חברת מיצובישי. כאשר מחזור המכירות של תאגיד מסוים גדול מהתמ"ג של מדינה - מהן ההשלכות של מצב זה 55

18 מ יק ור חוץ )outsourcing( - הוצאת תפקיד מסוים, שהיה נהוג לבצעו בתוך החברה, לביצוע בידי חברה אחרת. מטרת מיקור החוץ היא לייעל את עבודת החברה ולהוזילה. בעשור האחרון מצאו חברות רב-לאומיות רבות דרך להוזיל עלויות. בשל ההתפתחות המדהימה של אמצעי התקשורת והתחבורה גילו אותן חברות שיש יתרון בהעברת פעילויות כלכליות מסוימות למקור חיצוני המתמחה בביצוען, גם אם הוא נמצא במרחק רב. וכך, בעשור האחרון תופסת תאוצה התופעה של הקמת חברות מ יק ור חוץ * ענקיות. חברות אלה, שקמות לרוב במדינות הפחות-מפותחות, מספקות שירותים שונים כמו שירותי ט ל מ ר ק ט ינ ג )שיווק באמצעות הטלפון(, שירות לקוחות, פיתוח מוצרי תוכנה ועוד. מאחר שמיקור חוץ נועד להוזיל את העלויות של החברות, הוא "נודד" למקומות שבהם כוח העבודה איכותי וזול יותר. כך למשל, אחרי שמחירי העבודה בהודו החלו לעלות, מיקור החוץ עבר ממנה לסין ולמדינות במזרח אירופה. תעשיית מיק ור החוץ בהודו הודו היא אחת ממדינות העולם הפחות-מפותחות, שפתחה את שעריה לתאגידים רב-לאומיים. היום הודו מציעה להם תשתיות תקשורת מפותחות, כוח אדם זול יחסית, עלויות שכירות של מבנים לתעשייה ושירותי משרד זולים יותר מאשר ברוב מדינות המערב ועוד. יתרון חשוב של כוח האדם בהודו הוא השליטה בשפה האנגלית, הנפוצה בה עוד מימי הק ול ונ י אל יז ם הבריטי. בזכות היתרונות האלו הפכה הודו למרכז חשוב של אספקת שירותי מיק ור חוץ לחברות ענקיות בין-לאומיות כמו ג'נרל אלקטריק,,HP מיקרוסופט ועוד. חברות מיקור חוץ ענקיות בהודו, כמו חברת ס ט י אם )Satyam( וחברת ו וי פ ר ו,)wipro( מספקות לתאגידים רב-לאומיים שירותי טלמרקטינג, שירות לקוחות, פיתוח מוצרי תוכנה, שירותי בדיקת תוכנה ועוד. נציגי השירות והמתכנתים עוברים הכשרה ארוכה במוקדי שירות הלקוחות ובמרכזי הפיתוח בהודו על מנת ללמוד את התרבות העסקית, את המ בטא הנכון ואת השפה העסקית המתאימה לסוג השירות שהם נותנים. 1. א. הסבירו כיצד החברות הרב-לאומיות תורמות לצמיחת הכלכלה במדינות ברחבי העולם. ב. הסבירו כיצד החברות הרב-לאומיות מקשות על פיתוח הכלכלה במדינות רבות.. 2 כיצד מיקור חוץ מוזיל עלויות לחברות הרב-לאומיות תעשיית מיקור החוץ בהודו מתפתחת בקצב מהיר. בשנת 2006 הועסקו בה 370 אלף איש והמחזור הכספי שלה היה 5.2 מיליארד דולרים בשנה. התפתחות זו הביאה להקמתם של מרכזים להשכלה מקצועית ומרכזי תעסוקה, אשר תרמו לקידום אוכלוסיות חלשות בהודו. עם זאת, שירותי מיקור החוץ בהודו מעוררים גם בעיות רבות, מקצתן נובעות מהבדלי תרבות בין נציגי השירות לבין הלקוחות, ומקצתן מהבדלי השעות בין המדינות המקשים על מתן השירות. בשנים האחרונות החלו מחירי העבודה בהודו לעלות והחברות החלו לחפש יעד אחר, זול יותר, להעביר אליו פעילות מיקור החוץ שלהן. מרכז שירות לקוחות בהודו 56

19 ג. מיליוני אנשים מהגרים ממקום למקום בעולם הגל ו ב לי, שבו התקצרו המרחקים והזמנים בעקבות שיפורים טכנולוגיים עצומים בתחבורה ובתקשורת - מיליוני אנשים מהגרים ממקום למקום במטרה לשפר את תנאי חייהם. שני זרמי ההגירה הגדולים ביותר בימינו הם: הגירה מהמדינות העניות אל המדינות העשירות; והגירה מן הכפרים אל הערים. לזרמי הגירה אלה יש השפעה עצומה על הפעילות הכלכלית במקומות המוצא של המהגרים וגם על הפעילות הכלכלית במקומות היעד שלהם. בנושא ההגירה בכלל והשפעותיה הכלכליות בפרט נרחיב ביחידה ג. ד. מתפתחות ערי עולם המשמשות מוקד לפעילות הכלכלית בעידן הגלובלי התפתחו ערי עולם * המשמשות מוקדים של הפעילות הכלכלית הגלובלית ודרכן מתפשטים תהליכים גלובליים. לדוגמה, בניו יורק ובלונדון פועלות הבורסות החשובות בעולם; בערים אלה מרוכזות הנהלות ונציגויות של החברות הרב-לאומיות, והן גם מקום מושבן של נציגויות של ארגוני סחר בין-לאומיים. בערי העולם פועלים גם שירותים מתקדמים הקשורים לכלכלה הגלובלית, כמו שירותי ייעוץ ופיתוח כלכלי, חברות רב-לאומיות של רואי חשבון, עורכי דין, שיווק ופרסום. ערי העולם מייצגות רשת של קשרי מסחר וכלכלה בין-לאומיים ה"מניעים" את "גלגלי" הגלובליזציה. לעומת זאת, ערים רבות, ובעיקר אלה השוכנות במדינות העניות בעולם, גדלות במספר תושביהן אך אינן מגיעות לרמת ההשפעה שיש לערי העולם. בערים אלה מצויים היום רוב מפעלי התעשייה של החברות הרב-לאומיות, מיליוני אנשים מוצאים בהן מקומות עבודה, אבל אין להן עוצמה כלכלית בין-לאומית. ביחידה ה של הספר נדון בהרחבה בערי עולם. עיר עולם - עיר המשמשת מרכז לכלכלה הבין-לאומית. בעיר עולם נמצאות ההנהלות של הבנקים הגדולים, המשרדים הראשיים של חברות רב-לאומיות, בורסה חשובה ועסקים רבים המספקים לכל אלה שירתים מגוונים. ערי עולם מצויות במדינות מפותחות, והחשובות שבהן: לונדון, טוקיו וניו יורק. התבססו על הידע שלכם וכתבו: כיצד משפיעה ההגירה מהמדינות העניות אל המדינות העשירות על הכלכלה של מקום המוצא ושל מקום היעד מי הכי גל ו ב לית בעולם ארגונים שונים, כמו האו"ם והבנק העולמי, קבעו מדד שלפיו מד רגים את מדינות העולם לפי רמת הגלובליזציה שלהן. המדד נקבע על פי 4 מרכיבים: היקף הפעילות הכלכלית של המדינה: כמה כסף מתקבל במדינה מיצוא ומיבוא של מוצרים, וכמה כסף מושקע במדינה בפרויקטים כלכליים שונים על ידי משקיעים זרים, שאינם אזרחי המדינה. רמת החיבור של המדינה לאינטרנט: כמה אנשים במדינה מח ו ברים לרשת האינטרנט, כמה אתרי אינטרנט מצויים בש ר ת י האינטרנט במדינה, ומה היא רמת הבטיח ות של אותם אתרים. היקף הקשר של תושבי המדינה עם העולם: כמות הנסיעות של תושבי המדינה לחו"ל וכמות שיחות הטלפון הבין-לאומיות שמבצעים תושבי המדינה. תרומת המדינה לפרויקטים בין-לאומיים: לא יל ו ארגונים בין-לאומיים המדינה תורמת )ארגוני סעד, האו"ם ועוד(, על א יל ו הסכמים בין-לאומיים היא חתומה )הסכמי סחר, איכות סביבה ועוד(, עד כמה השלטון במדינה יציב. לפי מדד זה, בשנת 2006 המדינה בעלת רמת הגלובליזציה הגבוהה ביותר בעולם הייתה סינגפור, במקום השני - שווייץ, במקום השלישי - ארה"ב, ובמקום הרביעי - אירלנד. ישראל עמדה במקום ה- 15, לפני מדינות כמו צרפת, גרמניה ויפן. שיקגו עיר עולם בצפון-מזרח ארה"ב על ההגירה נדון בהרחבה ביחידה ג של הספר ועל ערי עולם נרחיב ביחידה ה.. 1 מדוע בחרו בארבעת הקריטריונים האלה לדירוג מידת הגלובליות. 2 האם לדעתכם אלה הם הקריטריונים החשובים האם יש לכם המלצה לקריטריון נוסף אם כן, הסבירו מהו. 57

20 צמיחה כלכלית - הגידול הכלכלי נמדד על פי הגידול בייצור ח ל במרווחי זמן נתונים. שיעור הצמיחה הכלכלית מבטא בדרך כלל את השינוי )באחוזים( בתמ"ג משנה לשנה. תמ"ג - הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים, שיוצרו במדינה כלשהי בתקופה של שנה. הון - הכסף ושאר האמצעים והמשאבים כמו ציוד, מבנים ומי כ ון, העומדים לרשות אדם או מפעל בזמן נתון או המושקעים בעסק לצורך הפעלתו. ההשפעות החיוביות והשליליות של הגלובליזציה על הכלכלה של מדינות מפותחות ופחות-מפותחות העולם מצוי היום בעיצומם של תהליכי גלובליזציה הגורמים, כפי שראינו, לשינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובתחומים אחרים. איננו יכולים לדעת עדיין את התוצאות של התהליכים האלה לטווח רחוק, אבל אפשר כבר לעשות סיכומי ביניים. בסעיף זה נסקור את יתרונותיהם וחסרונותיהם של התהליכים המאפיינים את הכלכלה הגלובלית במדינות הפחות-מפותחות ובמדינות המפותחות, ונעמוד על הצלחותיה ובעיותיה של הכלכלה הגלובלית בכל אחת מהקבוצות: גלובליזציה כלכלית במדינות הפחות-מפותחות היבטים חיוביים _השתלבותן של מדינות פחות-מפותחות בשוק הגלובלי פותחת לפניהן אפשרויות להגברת קצב הצמיחה של כלכלתן: וכן הזדמנות לצמצום הפער הכלכלי בינן לבין המדינות המפותחות. עם זאת, רק כמה מהמדינות הפחות-מתפתחות מנצלות את ההזדמנות הזאת. הצמיחה הכלכלית * במדינה מתבטאת בהשקעות רבות יותר, שמתאפשרות בעקבות הסרת מגבלות הסחר ופתיחת השווקים המקומיים ליצוא לשוק העולמי. ההשקעות והיצוא מגדילים את ההון * של המדינה, והדבר מאיץ את תהליכי הייצור ומאפשר להגדיל את הצריכה של התושבים. להשקעות ולהשתלבות בשוק העולמי השפעות נוספות, ובהן: yהקמת אזורי תעשייה חדשים: חלק גדול מההשקעות מופנה להקמת מפעלים חדשים באזורי הגלעין של המדינה, וחלק באזורי שוליים. מפעלים אלו יוצרים מוקדי צמיחה התורמים לקידומם ולפיתוחם של האזורים שבהם הם מוקמים. y מעבר מעיסוק בלעדי בתעשייה מסורתית )לבוש, טקסטיל, מזון( לעיסוק בתעשייה מודרנית: במדינות רבות, למשל, בהודו, בסין ובמ ל ז י ה, קיימים היום, לצד מפעלי ייצור עתירי עבודה, גם מפעלי היי-טק רבים. yיצירת מקומות עבודה חדשים: הגדלת מספר העובדים המועסקים בתעשייה. יצירת מקומות עבודה חדשים גוררת גם עלייה בשיעור תעסוקת הנשים בשוק העבודה. yהרחבת מערכת החינוך: כדי לתת מענה לדרישה לכוח אדם בעל השכלה ומיומנויות מתאימות מקימים מרכזי הכשרה ברמות שונות במדינות הפחות- מפותחות. מבט על קו הרקיע המודרני של העיר ש נ ז ן שבדרום סין בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 עוד הייתה שנזן כפר דייגים קטן ואולם, בעקבות הרפורמות הכלכליות בסין ופתיחתה לשוק הבין-לאומי, ובזכות מיקומה בק רבת הונג קונג, החלו משקיעים זרים להשקיע בה בסכומים גדולים )יותר מ- 30 מיליארד דולר(. השקעות אלו, שהופנו לבניית מפעלים ולהקמת חברות משותפות למשקיעים זרים ולסינים, הרחיבו את אפשרויות התעסוקה בעיר. מהגרים רבים היגרו אליה, העיר הלכה והתפתחה, וקצב הצמיחה שלה כיום הוא מהמהירים בעולם. 58

21 _בנוסף, כשיש צמיחה כלכלית, רמת השירותים הניתנים למשקיעים הזרים וליזמים המקומיים עולה; המערכת הפיננסית משתכללת, והתשתיות במדינה )בעיקר בתחומי התחבורה והתקשורת( משודרגות. כל אלה תורמים לפיתוח מואץ, לשיפור חיי התושבים המקומיים ולהעלאת רמת חייהם של חלק מהתושבים קצב ההשתלבות בכלכלה הגלובלית שונה ממדינה למדינה - בין המדינות שקצב הצמיחה שלהן מהיר בשנים האחרונות והן מצליחות לצמצם את הפער הכלכלי בינן לבין מדינות מפותחות אפשר למנות כמה ממדינות מזרח אסיה )ובראשן סין והודו( ומדינות מאמריקה הדרומית )ובראשן ברזיל(. עם המדינות שלא מצליחות לצמצם את הפער נמנות חלק ניכר ממדינות אפריקה )כמו ס ומ ל י ה, אתיופיה וא ר ית ר יא ה(. ק וא ל ה ל ומ פ ור, בירת מ ל ז י ה היא עיר המושכת אליה תאגידים מהמדינות המפותחות, רבים מהם בתחום המ ול ט ימ ד י ה נתוני תמ"ג ושיעור צמיחה במבחר מדינות המדינה ארצות הברית תמ"ג 2007 (במילארדי דולרים) שיעור צמיחה שנתי באחוזים ( ) יפן סין צרפת הודו ברזיל מצרים מקור: הבנק העולמי 1. הסבירו את הקשר בין שני המושגים: צמיחה כלכלית ותמ"ג. 2. התבוננו בטבלה שלפניכם: האם המדינה בעלת שיעור )אחוז( הצמיחה הגבוה ביותר בתמ"ג היא גם בעלת התמ"ג הגבוה ביותר הסבירו תופעה זו. 13,751 4,385 3,205 2,590 1,170 1, על קצב הצמיחה של מדינות נתוני הצמיחה אינם מבטאים את גודל התפוקה במשק, אלא רק את השינוי החל בו. כשנאמר, למשל, כי הצמיחה בסין ב הייתה 8%, המשמעות היא שתפוקת המשק הסיני בשנה זו גדלה ב- 8% לעומת התפוקה בשנה הקודמת. באופן כללי אפשר לומר, שקצב הצמיחה הממוצע של המדינות הפחות-מפותחות גבוה יותר מקצב הצמיחה הממוצע של המדינות המפותחות. מדוע כי פוטנציאל הצמיחה של המדינות הפחות-מפותחות גדול יותר. נסביר זאת בעזרת דוגמה: חשבו, למשל, על רובוט שהוכנס לפס ייצור במפעל במדינה פחות-מפותחת ובמדינה מפותחת. במדינה הפחות-מפותחת הרובוט יגרום לעלייה גדולה בתפוקה, כיוון שבמפעל לא היו קודם רובוטים כלל. במדינה המפותחת יש כבר מכונות ורובוטים מתוחכמים, ולכן הרובוט הנוסף יביא רק לגידול קטן בתפוקה. אם כן, הערך המוחלט של ההשקעה היה שווה בשתי המדינות )בשתיהן הוסיפו אותו רובוט(, אבל התרומה היחסית של ההשקעה הייתה שונה בכל אחת מהן. ככל שהבסיס נחשל יותר, התרומה היחסית גבוהה יותר. זו אחת הסיבות לכך שהכלכלות בעלות קצב הצמיחה הגבוה ביותר הן במדינות הפחות-מפותחות. 59

22 מדד ג'יני- זהו מדד סטטיסטי המודד את רמת השוויון בחלוקת ההכנסות במדינה. ערכי המדד נעים בין 0 ל ערך של 0 פירושו חלוקה שוויונית )לכל האזרחים הכנסה שווה(, וערך של 100 פירושו שכל ההכנסות מרוכזות בידי אזרח אחד. סדנת י ז ע - Shop - Sweat כינוי למפעל שבו מקבלים שכר נמוך מאוד תמורת עבודה קשה או רבה מאוד. היבטים שליליים _השיפור ברמת החיים אינו אחיד: רוב התושבים במדינות הפחות-מפותחות לא נהנים מהצמיחה הכלכלית ומהרווח הכלכלי. החישוב של העלייה ברמת החיים הוא חישוב ממוצע עבור כל תושבי המדינה; בפ וע ל, רק חלק קטן מהתושבים, בעיקר בעלי ההון ובעלי הכישורים, זוכים לעלייה של ממש בהכנסותיהם. בהכללה אפשר לומר, שתהליך הגלובליזציה במדינות הפחות-מפותחות, לפחות בשלביו הראשונים, מביא לגידול בפער בין העניים לעשירים ולהקצאת רווחים לא שוויונית. הפערים הגדלים בחלוקת ההכנסה והאי-שוויון גורמים לתחושות תסכול וכעס אצל שכבות רחבות בציבור במדינות אלה. מדד ג'יני * במפה שלפניכם מבטא את האי-שיוויון במרחב. מדד ג'יני במדינות שונות בעולם אחוז האוכלוסייה שמרוויחה פחות מ- 2 דולר ליום במבחר מדינות ממוצע לשנים בולביה 42.2 סין מצרים הודו נמיביה תאילנד טורקיה מקור: הבנק העולמי, במדינה מסוימת עלה שיעור הצמיחה בתמ"ג מ- 8% ל- 9%, ומדד ג'יני עלה אף הוא מ- 45 ל מה אפשר ללמוד מכך על חלוקת ההכנסה באותה מדינה. 2 התבוננו במפה וציינו 3 מדינות שיש בהן חלוקה שוויונית יחסית בהכנסות של התושבים ו- 3 מדינות שיש בהן חלוקה פחות שוויונית. _תנאי עבודה מחפירים: הצמיחה המהירה והתחרות הקשה מאלצים את המעסיקים לנסות להוריד עוד ועוד את מחיר מוצריהם על ידי העסקת עובדים זולים יותר ויותר. לשם כך פונים המעסיקים לקבוצות החלשות בחברה - נשים חסרות השכלה ומקצוע, מהגרים, נערים ואף ילדים. שכרם של עובדים אלה המועסקים בסדנאות יזע * נמוך להחריד, אף במונחים של אותה מדינה. מיותר לציין, שבהרבה מקרים העובדים אינם מקבלים תנאים סוציאליים בסיסיים כמו ימי מנוחה, ימי חופשה, הגבלת מספר שעות העבודה, ביטוח נגד תאונות, ביטוח פנסיוני וכדומה. מצב בעייתי זה פוגע במיליוני אנשים בעולם. יש המכנים את התופעה הזאת "ע ב ד ות מודרנית", וקוראים להפעיל לחץ על המדינות והחברות הרב-לאומיות, שפוגעות בצורה קשה בזכויות העובדים סין, המכונה לעתים "מפעל הייצור הגדול בעולם", מייצרת היום כ- 70% מכלל הצעצועים בעולם, 30% ממכשירי הטלוויזיה, 24% ממכונות הכביסה, 20% מהטלפונים הניידים, 30% מזוגות האופניים, 70% מהמצתים ועוד ועוד. פועל ייצור סיני עובד יותר מ- 12 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, וזכאי רק ליום חופשי אחד בחודש. פועל כזה מרוויח בסין שכר של כ- 350 בחודש. 60

23 גלובליזציה כלכלית במדינות המפותחות היבטים חיוביים _יצירת שוק כלכלי גלובלי אחד מאפשר המשך של הצמיחה הכלכלית ועלייה ברמת החיים: הצרכנים במדינות המפותחות נהנים ממגוון רב של מוצרים, שאת חלקם אפשר אף לרכוש במחיר נמוך יותר מבעבר, בעקבות פתיחת השווקים ויבוא של מוצרים ממדינות פחות-מפותחות. התאגידים והחברות מקימים את המפעלים במקומות היעילים והכדאיים ביותר מבחינה כלכלית, ולכן הרווחים שלהם עולים. _הקמת אזורי תעשייה ע לית )היי-טק( חדשים, והגדלת ההיצע של מקומות תעסוקה לעובדים מומחים: התפתחותם של ענפי כלכלה חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתוחכמות ודורשים התמחות, ידע או מיומנות ייחודיים, מגדילה את הביקוש לעובדים מומחים במדינות המפותחות. דוגמה למרחב תעסוקתי שכזה במדינות המפותחות הוא עמק הסיליקון שבמדינת קליפורניה במערב ארה"ב. מעמדם של העובדים בענפי הכלכלה המתוחכמים גבוה בהשוואה למעמדם של עובדי התעשיות וענפי הכלכלה המסורתיים. הם זוכים לתנאי עבודה משופרים ולשכר גבוה מאוד. היבטים שליליים _אבטלה וסגירת מפעלים : בעידן הגלובליזציה מפעלי ייצור רבים הועתקו ממדינות מפותחות למדינות פחות-מפותחות, ולכן מפעלים רבים במדינות מפותחות נסגרו. כך קרה, למשל, למפעלי הטקסטיל שהוקמו בארץ בשנות ה- 50 של המאה ה- 20. לסגירת המפעלים תרמה גם העדפת יבוא של סחורות ושירותים ממדינות פחות-מפותחות על פני סחורות ושירותים שיוצרו ופותחו במדינות המפותחות והם יקרים יותר. כתוצאה מכך פוטרו עובדים והאבטלה בחלק מהמדינות גדלה. כדי לשמור על מקומות העבודה ועל התעשייה המקומית, מדינות שונות מגבילות את היבוא או מטילות מס על המוצרים המיובאים. פתרון זה, המשמש חלקית במדינות מסוימות )קנדה, אוסטריה, שווייץ וישראל במידה מסוימת(, מנוגד למעשה לרעיון השוק החופשי )כלכלה חופשית(.. 1 ביום העצמאות 2009 דיווחה התאחדות התעשיינים בישראל כי 90% מדגלי הלאום שנרכשו היו תוצרת חוץ, רובם ככולם תוצרת סין. אמנם יצרני הדגלים בארץ הורידו את המחירים ב- 30%, אך ללא הועיל, מחירי הדגלים שיוצרו בסין עדיין היו זולים יותר. אם יורידו היצרנים בישראל את מחירי הדגלים וינסו לק רבם למחיר הדגלים הסיניים, הם עלולים להפסיד כסף רב ולפשוט את הרגל, ועל כן כדי "לשרוד" עליהם לפטר עובדים ולעתים אף לסגור את המפעל. הציעו פתרונות לדילמה הזאת - לממשלה וליצרני הדגלים הישראליים.. 2 מדוע הגבלת יבוא מנוגדת לתפיסה של שוק חופשי " תדיראן מעבירה לסין את מפעל המזגנים, העובדים הולכים הביתה. מפעל המזגנים של חברת תדיראן קרייר נסגר ו- 350 העובדים, רובם בני 50 ומעלה, ייאלצו לחפש מקור פרנסה אחר, אבל אין להם אשליות - גם הם יצטרפו למעגל האבטלה. "המפעל רווחי, אבל ההנהלה החליטה להעביר הייצור לסין כדי להוזיל עלויות", אומר יו"ר ועד העובדים. "אין על מה להיאבק". קטע מכתבה מאת אחיקם משה-דוד ורונית מורגנשטרן, מעריב,nrg הסבירו כיצד המרדף אח ר הוזלת הייצור קשור לפגיעה בזכויות אדם, הן במדינות המפותחות, והן בפחות-מפותחות.. 2 קראו ב את הכתבה "ענף הטקסטיל: 14 אלף עובדים חיים על זמן שאול", המתארת את מצבו של ענף הטקסטיל בארץ, וענו: א. כיצד השפיעו התהליכים הגלובליים על תעשיית הטקסטיל בישראל ב. האם לדעתכם יש מקום להתערבות הממשלה בענף הטקסטיל נמקו.. 3 "צרכנים מארגנים חרם והפגנות נגד מותגים ישראליים שיוצרו בסדנאות יזע בירדן". זוהי כותרת שהופיעה באחד העיתונים. א. אילו ידעתם שמדובר בבגדים של מותג ישראלי אהוב עליכם, מה הייתם עושים ב. על הכותרת נשמעו תגובות כאלה: - ממלכת ירדן אשמה שאין בה חוקי עבודה או אכיפה של חוקים כאלה. זו לא הבעיה שלנו. - כמעט כל הבגדים שאנחנו קונים מיוצרים במקומות שמנצלים עובדים, אז מה, לא נקנה בגדים! השיבו על כל אחת מהתגובות והביעו את דעתכם בנושא. _מהגרי עבודה תופסים את מקומם של חלק מהעובדים המקומיים : מדינות מפותחות פתחו את שעריהן לעובדים זרים כדי להקטין את העלויות וכדי להביא 61

24 איגוד עובדים - איגוד של עובדים שכירים המיועד לקדם את ענייני העובדים ולייצגם בפני השלטונות והמעסיקים. עובדי קבלן - עובד בארגון מסוים שאינו עובד של הארגון אלא מועסק באמצעות קבלן כוח אדם. לאורך השנים קבלני כוח אדם פעלו כדי לספק עובדים למשימות זמניות, )כגון מילוי מקום של עובד או עבודות עונתיות כמו קטיף וכדומה(. בעשורים האחרונים להעסקת עובד קבלן יש מטרה נוספת סמויה, והיא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. ארגון - OECD ארגון המדינות המפותחות, כיום חברות בו )2010( 31 מדינות: מרבית חברות האיחוד האירופי, וכן שווייץ, נורווגיה, איסלנד, ארה"ב, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, ניו-זילנד, יפן, דרום קוריאה וטורקיה. ישראל צורפה לארגון בשנת "...זוהי תמצית הסיפור כולו: שני מנהלים, שכל אחד מהם משתכר 225,000 שקל בחודש, ו- 100 פועלים, שכל אחד מהם משתכר 3,000 שקל בחודש. לאלה כמו לאלה יש משפחות. אלה כמו אלה אינם יודעים איך לגמור את החודש, אלה בגלל שכרם האגדי ואלה בגלל המחסור הנורא. שני מנהלים שההכנסה החודשית של כל אחד מהם שווה להכנסה חודשית של 75 עובדים." )מתוך: א. פלד, "תמצית הסיפור כולו", ארץ אחרת, גיליון 12 )ינואר 2007(, עמ'.)27 כוח אדם חרוץ וזול לביצוע עבודות שרוב המקומיים אינם מעוניינים לעסוק בהן. אולם יבוא העובדים הזרים עלול לגרום נזק לכלכלה המקומית, כיוון שהוא מפר את האיזון הכלכלי-חברתי העדין במדינה. בעיקר נפגעת פגיעה קשה פרנסתם של העובדים המקומיים, ששכרם היה נמוך ממילא והם נמנו עם השכבות החלשות במדינה. מצב זה מעורר במקרים רבים התמר מרות ות ר ע ומ ת בקרב המובטלים המקומיים כלפי העובדים הזרים ש"תפסו" את מקום עבודתם. _חוסר ביטחון תעסוקתי : בשוק תחרותי וגלובלי, שבו המעסיקים מחפשים כל העת את העובדים המיומנים והזולים ביותר, אופי העבודה במקומות רבים השתנה. באופן כללי, יש תהליך של החלשת כוחם של איגודי עובדים *. רוב העובדים חותמים על חוזים אישיים, שאינם מבטיחים לעובד קביעות. עקב כך, עובדים רבים חשים חוסר ביטחון תעסוקתי וחשש שיפטרו אותם והם יתקשו למצוא מקום עבודה חדש )בעיקר בגיל מבוגר(. לעתים אף נפגעות זכויות עובדים - ישנה הרעה בתנאים הסוציאליים )כמו קיצוץ במספר ימי חופשה, ימי מחלה(, ולעתים החברות מעדיפות להעסיק עובדים זמניים או עובדי קבלן *, שאינם זכאים כלל לתנאים סוציאליים. _גידול בפערים ובאי-שוויון בין התושבים : במדינות המפותחות כמו במדינות הפחות-מפותחות, בעקבות תהליכי הגלובליזציה, האי-שוויון גדל והפערים בין קבוצות אוכלוסייה במדינה מעמיקים. לפי דוח שפרסם ארגון *, OECD הפערים בין עשירים לעניים גדלו ביותר מ- 75% ממדינות OECD בשני העשורים האחרונים. הפער בין עשירים לעניים התרחב במיוחד בארה"ב, בקנדה, בגרמניה ובנורבגיה. ביוון, במקסיקו, בצרפת ובבריטניה הצטמצם הפער. קראו את הכתבה שלפניכם.. 1 איזה תהליך גלובלי מתואר בכתבה. 2 שערו וכתבו מהן עמדותיהם של שניים מתוך בעלי העניין והאינטרסים: החברה הרב-לאומית האמריקנית; העובדים מס ר י ל נ ק ה; הממשלה בס ר י ל נ ק ה; ממשלת הודו. )חלק מבעלי העניין מוזכרים בכתבה מפורשות, וחלקם לא.(. 3 "הק ל ות של העברת מפעלים ממדינה למדינה גורמת ל'מרוץ לתחתית' בין מדינות בתחום תנאי התעסוקה - כל מדינה מקצצת בתנאים הניתנים לעובדים, כך שיהיו פחות טובים מהתנאים של העובדים במדינות השכנות." מהו ה"מרוץ לתחתית" כיצד הוא בא לידי ביטוי בכתבה. 4 האם יש ביטוי לתהליך של "מרוץ לתחתית" גם במדינת ישראל נמקו. מפעל תנדון לנקה לתיקון ש ב ב ים )צ 'י פ ים(, סרי לנקה רשמ י סיור במפעל, מאת צביה פיין מפעל התעשייה תנדון לנקה הוא אחד מעשרות המפעלים המצויים בבעלותה של החברה האמריקנית הרב-לאומית תנדון. המפעל בסרי לנקה מעסיק 1,500 עובדים, והרעיון שעומד ביסודו הוא גאוני - תיקון ב ב ים שנמצאו פגומים כשיצאו מק ו הייצור של מפעלי החברה האחרים, השוכנים במדינות שונות ברחבי העולם. העובדים מתקנים כ- 5,000 צ'יפים ביום, והם נמכרים ב- 20 דולר כל אחד. הצ'יפים מיוצאים לבריטניה, לסינגפור, לארה"ב ומעט להודו. עובדי הייצור של החברה הם ברובם נשים צעירות, ואילו מנהלי החברה הזוטרים והבכירים הם כמובן גברים. הנשים עובדות 12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, ומשכורתן כ- 60 דולר בחודש. סביבת העבודה נקייה וממוזגת, ואין צורך בכוח פיזי לביצוע העבודה. המשמעת במפעל קפדנית ביותר, השיחות אסורות, פעמיים ביום, עם ה י מ ע צלצול, העובדים יוצאים בטור להפסקת אוכל של מחצית השעה. מר פנטיי, מנהל המפעל, הודי במוצאו, מספר שבשנת 1996 הועבר המפעל מהודו לסרי לנקה, מכיוון שאז המשכורות בסרי לנקה היו נמוכות יותר מאשר בהודו. אבל היום חל תהליך של שינוי - בסרי לנקה יש אינפלציה גבוהה, ובעלי החברה שוקלים להעתיק את המפעל בחזרה להודו. כצעד ראשון, הם הפחיתו את מספר ימי העבודה השבועיים משישה לשלושה. " 62

25 השפעת הגלובליזציה על החברה והתרבות מאז ומעולם הושפעו התרבויות השונות זו מזו - האימפריות של העולם העתיק הנחילו את תרבותן לעמים שכבשו ולעתים אף כפו אותה עליהם; מגלי עולם ובעקבותיהם מהגרים שהגיעו ל"עולם החדש" הביאו א תם מאורחות חייהם וממנהגיהם, וטכנולוגיות חדשניות ורעיונות מהפכניים שהומצאו במקום אחד התפשטו למקומות ותרבויות אחרות ברחבי העולם. עם זאת, כיום, תהליכי הגלובליזציה גורמים לשינויים תרבותיים ברחבי העולם שלא היו כמוהם בעוצמתם, ובמיוחד משתנה התרבות ה פ ו פ ול ר ית. "התקצרות המרחק" בעקבות התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת מאיצה העברת סחורות, רעיונות וידע הנוגעים לתרבות, לערכים ולסגנונות חיים. כתוצאה מכך, הדמיון בין מרכיבים תרבותיים במקומות שונים גדל, ונוצרת תרבות כלל-עולמית אחידה בתחומי המוסיקה, האופנה, האדריכלות, מנהגי אכילה ועוד. בסעיף זה נבחן את המשמעות של ההאחדה התרבותית ואת ביטוייה השונים. נעמוד גם על תהליך הפוך ואפילו מנוגד המתרחש במקביל, ובו תרבויות מקומיות מתחזקות, וקבוצות אוכלוסייה שונות חוזרות למנהגים שנדמה כי נשכחו. בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות פופולרית" התרבות הגבוהה מתייחסת לדפוסי תרבות האופייניים בעיקר לאליטה החברתית. התרבות הגבוהה כוללת למשלף יצירות קלסיות בתחומים כמו ספרות, שירה, מוסיקה, פילוסופיה, תיאטרון, ציור, פיסול. במאות הקודמות צרכניה ויצרניה של התרבות הגבוהה נמנו עם השכבות המבוססות בחברה, שיכלו לצרוך את תוצריה ולהעניק אותם לילדיהם באמצעות החינוך. התרבות הפופולרית מכונה גם "תרבות המונים" והיא מתייחסת לדפוסי תרבות האופייניים לאוכלוסייה רחבה. היא כוללת אוסף של ערכים והתנהגויות הנוגעים לסגנון חיים ומתבטאים בחיי היומיום של קבוצות אוכלוסייה רבות, למשל: סגנונות מוזיקליים, אופנת לבוש, סרטי קולנוע, סוגי מאכלים ועוד. תרבות זאת מושפעת מאוד מהמדיה ומופצת באמצעות תקשורת ההמונים, ולכן היא נעשית פופולרית. תרבות גבוהה תרבות פופולרית כיום,ההבחנה בין התחומים הולכת ומיטשטשת. 63

26 תהליכים של אמריקניזציה מציפים את העולם ארצות הברית היא המרכז של ההתרחשות הגל ו ב לית בעולם, והתרבות האמריקנית היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על אוכלוסיית העולם. תושבי מדינות העולם מאמצים מרכיבים שונים של התרבות, הכלכלה והפוליטיקה האמריקניים, ותהליך זה מכ ונה "א מ ר יק נ יז צ י ה *". אין זה קשה לז הות את סימניו של תהליך האמריקניזציה בחיינו: קניונים, פרסומות, רכבי שטח, מכנסי ג'ינס, סרטי ו ול ט ד יס נ י, א ן- ב י-א יי, פרסי האוסקר - כולם הגיעו מאמריקה; סניף של רשת המזון האמריקנית מקדונלד'ס מצוי היום כמעט בכל עיר בארץ, וכך גם בכל הערים הגדולות בעולם; רוב המבוגרים משלמים היום באמצעות כרטיס אשראי, שהוא המצאה אמריקנית; כל אחד מא תנו משתמש במילים באנגלית, ולרבים מבתי הקפה והמסעדות בארץ יש שמות אמריקניים. תרבות הצריכה משתלטת על העולם ומשפיעה על סגנון החיים תרבות הצריכה * היא כינוי לאורח החיים, המתאפיין בכך שבני אדם צורכים מוצרים ושירותים בכמות גדולה בהרבה מזו שהם זקוקים לה כדי לחיות ברווחה. " ו פ ינ ג" )קניות( נחשב היום לפעילות המקנה מעמד חברתי, זהות והרגשת שייכות של היחיד לחברה. מבקרי תרבות הצריכה טוענים שפעם צרכו בני האדם מוצרים כדי להתקיים, והיום דומה שרבים "קיימים כדי לצרוך". יותר ויותר בני אדם בעולם מעריכים את חייהם לפי יכולתם הכלכלית לצרוך מוצרים. כלומר, אנו עסוקים בפעילות שמטרתה להרוויח כסף על מנת שנוכל לבזבז אותו בצריכת עוד ועוד מוצרים, שאנחנו לא בהכרח צריכים. המבקרים טוענים שתרבות הצריכה אינה תופעה טבעית והיא מוכתבת על ידי מערכות כלכליות ושיווקיות. החברות הכלכליות הגדולות יוצרות בקרב הצרכנים צורך מ ד ומ ה במוצריהן באמצעות פרסום מתוחכם הנעזר באמצעים רבים. המ ס ר השיווקי הוא שקניית מוצרים, בעיקר מותגים *, היא הנאה צרופה, שתמלא את חיינו בסיפוק ובאושר. אנשים רבים מאוד מפנימים את המסר הזה, מכחישים את ההשפעה של תרבות הצריכה עליהם, וממציאים תירוצים הגיוניים כדי להצדיק קנייה של מוצר השייך למ ות ג כלשהו - נ י יק י, ד יז ל, פיז'ו ואחרים. וכך, למעשה, סגנון החיים הצרכני עונה על אינטרסים כלכליים של חברות רב-לאומיות המעוניינות ב"מ ק ס ום" רווחיהן ובהפצת מוצריהן מסביב לעולם. בנוסף, יש הטוענים כי תרבות הצריכה ומערכות הייצור שהתפתחו בעקבותיה כדי לספק את הביקוש של הצרכנים הן אחת הסיבות לזיהום הסביבה וגם להעסקת אנשים בתנאים גרועים ובמשכורות נמוכות, בעיקר במדינות העולם השלישי. מצב זה מעמיק את הפערים הכלכליים והחברתיים בעולם. א מ רי קנ יז צ י ה - תהליך שבו אוכלוסיות רבות ברחבי העולם מאמצות מאפיינים תרבותיים, חברתיים וכלכליים, הנהוגים בארה"ב, ותוך כדי כך הן מאבדות את המאפיינים הי יח וד יים שלהן. תרבות צריכה - מושג המתאר את מנהגם של אנשים לרכוש ולצרוך מוצרים רבים יותר מן הנדרש לחיי רווחה. לתקשורת ההמונים תפקיד נכבד בעיצוב תרבות הצריכה. מ ות ג - מוצר, שירות או חברה, שכתוצאה מפעולת שיווק מוצלחת נתפסים בעיני הצרכנים באופן חיובי, והם רוצים מאוד לרכוש אותם. הביאו 4 דוגמאות אקטואליות לתהליכי אמריקניזציה המתרחשים סביבכם.. 1 א. מדוע לדעתכם קונים מותגים על אילו צרכים אישיים וחברתיים הם עונים ב. מהי עמדתכם לגבי רכישת מותגים הסבירו.. 2 האם לדעתכם רמת האושר של אנשים עולה ככל שהם קונים יותר. 3 חברות אופנה ושיווק מזהות את כוחם הצרכני של בני הנוער ומשקיעות כסף רב בפרסום המופנה לאוכלוסייה זו כדי להגביר את המכירות שלהן. באילו אמצעים ומסרים הן בוחרות הביאו דוגמאות. אחת השאלות בעידן השפע והצריכה היא: במה לבחור האם לדעתכם תמיד יש צורך באפשרויות בחירה רבות 64

27 המדיה והפרסום "משווקים" סגנון חיים המ ד י ה )אמצעי התקשורת( מקיפה אותנו מכל ע ב ר וממלאת את המרחב הפרטי והציבורי שסביבנו במידע רב ומגוון. דרך המדיה: ערוצי טלוויזיה, עיתונים, רשת האינטרנט, סרטי קולנוע, שלטי רחוב - מועברים אלינו מסרים רבים. הם מ ווקים לנו סגנון חיים, חלקם בצורה גלויה וחלקם בצורה סמויה. למשל, מהו סגנון החיים העדכני וה"נכון" שכדאי לנו לאמץ, מה כדאי לנו ללבוש, לאן כדאי לנו לנסוע ועוד. מומחים מעריכים שבני נוער נחשפים בממוצע ל- 40 אלף פרסומות בשנה רק בטלוויזיה! היום מנהלים את תעשיית המדיה והבידור העולמית בין 20 ל- 30 תאגידים כמו דיסני, ב י- ב י-ס י וטיים וורנר, כמעט כולם משתייכים למדינות המערב, ומרכזם נמצא לרוב בארה"ב, הסוחרת בעסקי הבידור והשעשועים בכ- 25 מיליארד דולר בשנה. סכום זה כולל מכירה של סרטים, הופעות, קונצרטים ומוצרי תרבות נוספים. כשאנו צופים בסרט הוליוודי בקולנוע או בסדרה אמריקנית בטלוויזיה, אנו נחשפים לתרבות ולסגנון החיים האמריקניים המתבטאים באורח החיים של הגיבורים, בערכיהם, בלבושם ובשפתם. סדרות טלוויזיה פופולריות, כמו הסדרה "סקס והעיר הגדולה", מקדמות מסרים וערכים המאפיינים את תפיסת העולם האמריקנית: שחרור האישה, קידום חיי נוחות ועושר, והרבה "שופינג" של מוצרי יוקרה. המסר של תכניות טלוויזיה כמו "כוכב נולד" מדגיש את אפשרות ההצלחה של היחיד/ה ומצית את דמיונם של אלפי אנשים בכל העולם. הקניון - סימן היכר של תרבות גלובלית ההשפעה החברתית-תרבותית של תהליכי הגלובליזציה גורמת לכך שמקומות שונים בעולם נעשים יותר ויותר דומים זה לזה. כך, לדוגמה, רוב מרכזי העסקים של ערי העולם הם בעלי קו רקיע גבוה ומגדלי המשרדים בנויים לרוב בשילוב של חומרי זכוכית. בניינים ומרכזים אלה נעשו סימן ההיכר של מרבית הערים הגדולות בעולם. וכך, טוקיו דומה ל נ חא י שדומה לד ו ב אי שדומה לשיקגו. מבין המקומות הדומים בערים הגדולות, המבנה שהפך לסמל ולנושא הדגל של הגלובליזציה הוא הק ניון - מרכז הקניות הנמצא כמעט בכל עיר בעולם. הקניון הוא ביטוי לתרבות פנאי ובילוי, שתמציתה יט וט בין החנויות, רכישה של מוצרים, צריכת מזון מהיר, בילוי בסרט או במסעדה - והכול תחת קורת גג אחת. הקניונים ברחבי העולם הם לרוב כה דומים זה לזה, עד כי נדמה שהם "משוכפלים". הם מתוכננים כך שימריצו את המבקרים לרכוש מוצרים ושירותים, תוך תחושה שהם נמצאים במקום יוקרתי ובין-לאומי. לדוגמה, חנויות ע וג ן * נמצאות בכל קניון והן ממוקמות בקצוות שונים שלו כדי לאלץ את הצרכנים לעבור דרך חנויות נוספות )אולי יתפתו ויקנו גם בהן...(. בקניון יש חנויות רבות של מותגים, רבים מהם בין-לאומיים, ואין בו כמעט ספסלי ישיבה )אם יושבים, לא קונים(. התכנון של הקניון הופך אותו למעין עולם המנותק מהמרחב שסביבו: הקניון הוא לרוב חסר חלונות, מואר גם ביום וגם בלילה, מצויד במערכת מיזוג אוויר ובחנויות רבות של מזון - וכך אפשר לשהות בו שעות ארוכות בלי לצאת מתוכו. הקניון הוא גם אזור מאובטח, ולעתים אוכלוסיות מסוימות מורחקות ממנו. בארצות הברית, טיימס סקוור, ניו יורק פרסומות מכל עבר חנות עוגן - חנות גדולה הנמצאת במרכז מסחרי והיא אחד ממרכזי הכובד שלו. היא זו שמושכת את רוב הקהל למרכז, והחנויות שסביבה נהנות מהלקוחות הבאים אליה. חנויות עוגן רבות שייכות לרשתות בין-לאומיות )ז אר ה, נ י יק י וכדומה(.. 1 בעידן הגלובלי, אמצעי התקשורת מציעים להמונים חלופות שונות לאורח החיים שלהם ולהשקפות עולמם. א. ספרו על תכנית טלוויזיה ששינתה את השקפתכם על נושא חברתי-תרבותי. ב. יש הטוענים כי ריבוי ערוצי התקשורת מקשה לשמר את הזהות התרבותית המקומית. האם אתם מסכימים לטענה הזאת מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת. 2 חברות רב-לאומיות, שיש להן סניף בישראל ובמקומות שונים באסיה )סין, קוריאה(, שולחות את עובדיהן להשתתף בסדנאות להכרת התרבות של המדינה שבה יעבדו. מדוע לדעתכם 65

28 לדוגמה, יש קניונים האוסרים על כניסה של חבורות בני נוער במהלך היום, מכיוון שאוכלוסייה זו אינה משרתת את המטרות הצרכניות של הקניון.. 1 א. מדוע, לדעתכם, הקניון מנותק מהמרחב המקומי ב. מדוע יש צורך בחנויות עוגן בקניון. 2 קראו ב את הכתבה "קניון זה לא דמוקרטיה" והביאו שתי דוגמאות: כיצד מנתקים את הקניון מהעולם שבחוץ. הסבירו מדוע הכתבה נקראת כך.. 3 ישנה טענה שהקניון הוא הפרטה של הרחוב הציבורי המסחרי. מה דעתכם על הטענה הזאת קראו ב את פריט המידע על "רחוב דיזנגוף". הסבירו את הסיבות לדעיכתו של הרחוב בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה ה מהם יחסי הגומלין בין הרחוב המסחרי הראשי לבין הקניון בעיר שלכם או בעיר בסביבת מגוריכם ערכים הומניים מתפשטים בעולם קניון בדובאי דומה לקניונים שאתם מכירים סודאן: עובדת באו"ם הועמדה לדין כי לבשה מכנסיים החוק הסודאני אוסר על נשים ללבוש בגדים לא צנועים. בית המשפט בחרטום החל לדון בעניינה של עובדת האו"ם שנתפסה במכנסיים, והוא צפוי לגזור עליה ה ל ק א ה פומבית. שוטרים ירו גז מדמיע והיכו עשרות נשים שהפגינו נגד בית המשפט מחוץ לאולם. )מן העיתונות(. 1 בחברה המערבית גיל הנישואין עולה. האם תופעה זו היא ביטוי השקפת עולם הסבירו.. 2 הביאו דוגמה של "התנגשות בין ערכים" המבטאת עימות בין אורח החיים המודרני לבין תרבות המייצגת אורח חיים מסורתי. לצד תרבות הצריכה - תרבות המערב מפיצה ערכים המקדמים את ההכרה בזכויות האדם ובח יר ויות הפרט: שוויון הזדמנויות, חופש ביטוי, חופש פולחן ודת, קידום מעמד האישה, הקפדה על זכויות הילד, סובלנות כלפי קבוצות מיעוטים ועוד. ערכים אלה נטמעים יותר ויותר במקומות רבים בעולם. עם זאת, בחברות ובמדינות רבות מעמד האישה השתפר רק מעט, ילדים קטנים עובדים שעות ארוכות ועוזרים בפרנסת המשפחה, וגיל הנישואין מוקדם מאוד. הסיבות לכך מורכבות וקשורות למצב הכלכלי של המדינות והחברות הללו, למאפייני התרבות הייחודיים להם ולמקומן של הדת והמסורת בקרבם. אדם מערבי עשוי להגיב לתופעות אלה בגינוי ובביקורת. אבל היום רווחת הדעה שיש להימנע מלשפוט תרבויות מסוימות, ונכון יותר להתייחס לכל תרבות על פי הצרכים והנסיבות של חבריה, ובעיקר חשוב ללמוד ולהבין את המשמעות שבני אותה תרבות מעניקים למנהגיהם ולאורח חייהם. גישה זאת, המכונה "יחסי ות תרבותית", תורמת לסובלנות כלפי סגנונות חיים שונים ומעודדת את הבנתם וקבלתם. " הפגנה למען שיוויון זכויות לנשים בזמביה, אפריקה 66

29 מאפייני התרבות המקומית הולכים ונעלמים תהליכי הגלובליזציה, אם כן, מאופיינים בהאחדה תרבותית. תרבויות ברחבי העולם, גם במדינות הפחות-מפותחות, מאמצות יותר ויותר מאפיינים מערביים ואמריקניים לתוך תרבותם. כך הולכות ונעלמות תרבויות מסורתיות שהתפתחו במשך אלפי שנים, ונכחדים מנהגים, שפות, מאכלים, צורות לבוש, ספרות ומוסיקה ועוד. בצד ההתפשטות של התרבות המערבית )המאפיינת את המדינות המפותחות( לעבר מדינות פחות-מפותחות, ההשפעה התרבותית פועלת גם בכיוון הפוך. למשל - המטבח הסיני, המטבח ההודי והמטבח התאילנדי נפוצים היום ברחבי העולם; תורות רוחניות ופילוסופיות, אמנויות לחימה, סגנונות ייחודיים של מחול ומוסיקה, שיטות רפואה ייחודיות ובראשן הרפואה הסינית - כל אלה מקורם במדינות הפחות- מפותחות, והם מושכים אליהם מאמינים רבים בכל רחבי העולם. עם זאת, ההשפעה של התרבות המערבית על התרבויות של המדינות הפחות-מפותחות עדיין חזקה יותר מהשפעתן של התרבויות הפחות-מפותחות על התרבות המערבית. שמירה על הייחוד התרבותי-חברתי בד בבד עם תהליכי ההאחדה התרבותית אנו עדים גם לתהליך הפוך, שבו קבוצות אוכלוסייה פועלות לשימור הזהות התרבותית הייחודית להן. עמים וקבוצות אתניות שואפים לחזק את תחושות השייכות למקום באמצעות שמירה על תרבותם: מסורת ומנהגים, שפה, אומנות, פולקלור ועוד. לדוגמה: בבחירות שהתקיימו בסקוטלנד בשנת , שנה אחרי ייסודה של בריטניה, העידו הסקרים על עלייה גדולה למפלגה המבקשת להפריד את סקוטלנד מבריטניה. כלומר, הסקוטים מבקשים לשמור על זהותם הלאומית-תרבותית באמצעות כינון ישות לאומית נפרדת. באירופה, האיחוד האירופי משקיע משאבים בשימור שפות; ובישראל - יותר ויותר יהודים משתתפים בטקסים מסורתיים כמו תיקון שבועות, וריקודי עם ושירה בציבור נעשים שוב צורת בילוי מועדפת על ישראלים רבים. הניסיון לשמור על הייחוד התרבותי-חברתי בעידן הגלובלי, המאופיין בעלייה דרמטית בכמות המהגרים ממדינה למדינה, מתבטא גם במכסת ההגירה השנתית שקבעו מדינות רבות )בעיקר במדינות המפותחות(. אחד הטעמים לכך הוא הרצון לשמור על הצביון התרבותי- חברתי הייחודי למדינה, ולצמצם את השפעתה של תרבות המהגרים על התרבות השלטת במדינה. ע ול מ ק ומ י ות - חיפוש האיזון בין האחדה לייחוד התהליך הפועל בכיוונים מנוגדים, מצד אחד האחדה ומצד שני שמירה על הייחוד, נקרא: "ע ול מ ק ומ י ות" )בלועזית: גל וקלי(. מצד אחד, ישנן מערכות בין-לאומיות, הפועלות בלי להתחשב במדינות ובתרבויות: מערכות תקשורת, תאגידים רב- לאומיים, מערכות טכנולוגיות כמו האינטרנט, ועוד. מערכות אלה פועלות להאחדה תרבותית. מצד שני, ישנם תהליכים מקומיים, שמטרתם לשמור על הזהות הלאומית והדתית המקומית. "עולמקומיות" היא דרך-ביניים: תרבויות יכולות לאמץ היבטים מסוימים של הגלובליזציה, בלי לאבד תוך כדי כך את ייחודן. בני איימיש שומרים על דרך החיים המסורתית הי יח ודית להם, אף על פי שהם חיים בל ב ה של ארה"ב. תזמורת של בני נוער בסקוטלנד בלבוש מסורתי מנגנים בחמת חלילים. 1 במה מתבטא ייחוד תרבותי האם לדעתכם חשוב לשמור על ייחוד תרבותי מדוע. 2 על אילו מרכיבים בתרבות חשוב לשמור במיוחד הציעו דרכים לשימור המרכיבים האלה.. 3 כדי להתמודד עם ההאחדה התרבותית, ישראל חוקקה חוקים לעידוד יצירה מקומית. לדוגמה, חברות טלוויזיה חייבות לקנות ולשדר כמעט 50% של יצירה מקומית. הביעו דעתכם על חוק זה. תרבות אינה דבר ס ט ט י, שק פ א בזמן, אלא להיפך, היא חיה ומשתנה כל העת. יחסי גומלין והשפעה הדדית מתקיימים תמיד בין ה"מקומי" ל"עולמי", לגלובלי, וכך נוצרת תרבות המתפתחת בהתאם להשפעות מקומיות וגלובליות. תרבות שניזונה רק מ"מרכיבים מקומיים" עלולה ליצור חברה סגורה, מיושנת ומנותקת מהעולם המפותח; ואילו מידה מוגזמת של גלובליות עלולה לפרק את הקבוצה, לטשטש את 67

30 ייחודיותה ולהעלים אותה. אזרחי המדינות ב"כפר הגל ו ב לי" מכירים אנשים ממקומות שונים וממדינות שונות - בטיולים, דרך האינטרנט או דרך מקום העבודה. ההיכרות עם אנשים שונים מובילה לסובלנות, להבנה הדדית וליכולת לקבל את האח ר והש ונ ה. ההכרה בכך שבני האדם שונים זה מזה ושהתרבות של הא ח ר מעניינת, מאפשרת גם צמיחה לאופקים חדשים וגם שימור של מנהגים מקומיים וי יח ודיים. שאלה חשובה היא: איך מגיעים לא יז ון הנכון בין ה"מקומי" )ל וק ל י( ל"עולמי" )גלובלי( איך שומרים על הזהות המקומית, על המאפיינים התרבותיים הייחודים של תרבות מסוימת, ובד בבד שומרים על הכבוד לא ח ר ונפתחים אל תרבותו ואל ערכיו השונים. בנוגע לישראל, למשל, נשאלת השאלה - איך אפשר ליצור תרבות ישראלית אחידה תוך שמירה על כבודן וייחודן של התרבויות השונות, המתקיימות במרחב הישראלי. = לוגו כוכב נולד= "כוכב נולד" היא "תוכנית מציאות" שעלתה לשידור בטלוויזיה בישראל בשנת היא מבוססת על פורמט התוכנית האמריקנית "אמריקן איידול", ובמרכזה תחרות שירה בין כשרונות חדשים בתחום.. 1 "כוכב נולד", "הישרדות" ו"מי רוצה להיות מיליונר" הן תכניות מחו"ל, ששונו והותאמו לתרבות הישראלית. למשל, ב"כוכב נולד" יש רק שירים ישראליים. האם לדעתכם תכניות אלה מבטאות "ע ול מ ק ומ י ות" הסבירו.. 2 האם המפגש בין ה"עולמי" לבין ה"מקומי" הוא מפגש מ פ ר ה, או שהוא מצב של התנגשות, שבו צד אחד גובר על הצד האחר הסבירו את עמדתכם והביאו דוגמה.. 3 באילו תחומים חשוב לדעתכם לא לאבד את המ ק ומ י ות היעזרו ברשימה הבאה: מוזיקה, לבוש, עסקים, מנהגי חגים, שפה, דת, תחומים אחרים. 4 מי לדעתכם אחראי לשמירת א יז ון "הנכון" בין ה"מקומי" ל"עולמי" - הממשלה האזרחים התאגידים המוסדות הבין-לאומיים נמקו את תשובתכם. 68

31 השפעת הגלובליזציה על הפוליטיקה מדינות-הלאום נחלשות כפי שלמדתם בפרק על "גבולות" )ראו עמ' 25(, העולם של ימינו מחולק ברובו למדינות-לאום, אך כוחן ומעמדן של מדינות-הלאום נחלשים יותר ויותר. הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים הדוחפים לכיוון הגל ו ב לי הבין-לאומי הביאו להחלשת הקשר בין המדינה ללאום העיקרי שלה. במקביל יש התחזק ות של קבוצות מיעוט מקומיות, שעד כה שמרו על מנהגיהן הי יח ודיים ברשות הפרט שלהן, ועתה הן דורשות הכרה של המדינה בי יח ודן הלאומי ובזכויותיהן. כך למשל, מוסלמים החיים במדינות שונות באירופה דורשים כיום שבנותיהם יתעטפו ברעלה בבואן לבתי הספר. נשאלת השאלה: לאן עובר הכוח ממדינת הלאום חלק מן המומחים טוענים כי הכוח עובר לארגונים פוליטיים אזוריים או בין-לאומיים, כדוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות )האו"ם(. אחרים טוענים כי הכוח עובר מן המערכת הפוליטית למערכת הכלכלית. האיחוד האירופי בשנת 1992, עם הקמתו של "האיחוד האירופי", נוצר בעולם כוח פוליטי חדש, שהוא אחד הכוחות החזקים ביותר בזירה הבין-לאומית. באיחוד האירופי מאוגדות כיום 27 מדינות באירופה, ויש לו מאפיינים של פ ד ר צ י ה - מדינה אחת שהיא איחוד של מדינות, בדומה לארה"ב או לברזיל. לאיחוד האירופי יש: דגל כחול בעל 12 כוכבים צהובים; עיר בירה - ב ר יס ל שבבלגיה; פרלמנט - ובראשו עומדת מדינה שהיא הנשיאה התורנית של האיחוד; מטבע - א יר ו )פועל בחלק ממדינות האיחוד, המהוות את "ג ו הא יר ו"(; ו- 23 שפות - השפות הרשמיות של המדינות החברות בו. במדינות האיחוד האירופי מתגוררים כחצי מיליארד תושבים, והוא נופל במספר תושביו רק מסין ומהודו. האיחוד האירופי הוא למעשה ש וק כלכלי גדול, שבו אין כמעט משמעות לגבולות המדיניים. אזרחי מדינות האיחוד רשאים לגור, לעבוד וללמוד בכל אחת מהמדינות ללא צורך באישור כלשהו. אבל ניהולו של הארגון הזה אינו פשוט כלל והוא נתקל לעתים בקשיים. כך, לדוגמה, אזרחי מדינות בעלות כלכלה חזקה, כמו גרמניה ובריטניה, חשים שהם נושאים בנטל המדינות החלשות יותר; ואזרחי מדינות פחות חזקות, כמו יוון ופורטוגל, טוענים כי הכניסה ל"ג ו הא יר ו" הביאה לעלייה של המחירים במדינה אך לא של השכר. זאת ועוד: פתיחת הגבולות הגבירה מאוד את ההגירה ממדינות חלשות למדינות חזקות, והתוצאה היא יציאה של כוח אדם חזק ויוזם ממדינות חלשות וכניסה של המוני מהגרים למדינות החזקות. גל הגירה זה מצטרף לגל ההגירה לאירופה מהמדינות העניות שבאפריקה ובאסיה, והגבולות הפתוחים של האיחוד האירופי גורמים לנדידה של מהגרי העבודה לכל רחבי היבשת. קשיים אלה ואחרים מעוררים דיון ציבורי נוקב במדינות האיחוד האירופי, ובמדינות כמו איטליה ויוון אף נשמעים קולות הדורשים להתנתק מהחבר ות בארגון.. 1 היכנסו ל, למאמר העוסק בהתפתחותו של האיחוד האירופי, והכינו תרשים זרימה המתאר את השלבים בהקמתו של האיחוד האירופי.. 2 מהם היתרונות והחסרונות של השתייכות לאיחוד האירופי למדינה חזקה באיחוד ( למשל צרפת(, ומהם היתרונות והחסרונות של השתייכות לאיחוד האירופי למדינה חלשה יותר )למשל בולגריה(.. 3 בשנת 2010 חל משבר כלכלי ביוון. קראו ב את המאמר "היום יוון, מחר פורטוגל - מחרתיים ספרד". מהי הטענה של הכלכלן כלפי אופן הטיפול במשבר.. 4 האם הייתם ממליצים למדינות השוכנות סביב הים התיכון להפוך לאיחוד של מדינות בדומה לאיחוד האירופי נמקו. המדינות החברות באיחוד האירופי, והמדינות המועמדות להצטרפות אליו 69

32 מדינת רו וח ה - כינוי למדינה הדואגת לאזרחיה בתחומים חברתים והכלכלית של אזרחיה באמצעות חוקים שונים ומתן שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות ורווחה. המדינות מוותרות על חלק מתפקידיהן לאחר מלחמת העולם השנייה, מדינות רבות לקחו על עצמן את האחריות לרווחה של אזרחיהן. הן סיפקו להם שירותי חינוך ובריאות, הקימו תשתיות של תחבורה, מים וחשמל, ואף תמכו בכסף באוכלוסיות חלשות. המדינות הללו כונו "מדינות רווחה"* )מדינת ישראל היא אחת מהן(. בעקבות תהליכי הגלובליזציה רוב מדינות הרווחה ויתרו על חלק מהשירותים שהן נהגו לספק לתושביהן. הקטנת מעורבות המדינה ברווחת התושבים מתבטאת בשני מישורים: בהפרטה של שירותים ומפעלי פיתוח שונים שהיו בבעלות המדינה, ובצמצום ההוצאה הציבורית על שירותים שונים כגון חינוך או בריאות. בעולם הגלובלי, שבו שולט השוק החופשי, הדעה הר וו חת היא שההפרטה של שירותים ופרויקטים והעברתם לידי חברות פרטיות תביא לעלייה באיכותם וביעילותם ותחסוך למדינות חלק ניכר מההוצאה הציבורית שלהן. המתנגדים לתהליכי ההפרטה טוענים שאין זה מוסרי להעביר נכסים שהם בבעלות הציבור לבעלי הון פרטיים. כמו כן, המתנגדים טוענים שההפרטה גורמת לעליית מחירי השירותים ולירידה ברמתם, מכיוון שגופים פרטיים מעוניינים אך ורק במ יק ס ום רווחיהם, וטובת הציבור אינה בראש סדר העדיפויות שלהם. בנוסף, המתנגדים טוענים שההפרטה של שירותים ציבוריים מגדילה את האי-שוויון בחברה ומאפשרת התפתחות של שתי מערכות של שירותים - שירותים פרטיים לאוכלוסייה האמידה, ומערכת ציבורית פחות מפותחת לאוכלוסייה הפחות אמידה. במדינת ישראל, לדוגמה, כביש ח וצ ה ישראל שהוא כביש א ג ר ה )כביש 6( הוקם בידי חברה פרטית, וחברת התעופה אל-על הופרטה ונמכרה לאנשי עסקים פרטיים. שאלה העומדת היום לדיון ציבורי בעולם וגם בישראל היא: האם הוויתור של המדינה על חלק מאחריותה לרווחתם של תושביה הוא מוצדק והרי מי שנפגעים מכך הם אזרחי המדינה החלשים, שאין ביכולתם לדאוג לעצמם ללא תמיכה קבועה של החברה. ה"מרוויחים" מהמצב החדש הם מעטים: אנשי העסקים והאזרחים האמידים, שיכולים להרשות לעצמם לקנות שירותים בתשלום. הוצאה לאומית לבריאות, לפי מגזר ממן ) ( תרומות מחו"ל מימון פרטי מס בריאות מימון מתקציב המדינה הוצאה פרטית והוצאה ציבורית בתחום הבריאות אחוזים בישראל חוקק בשנת 1994 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמטרתו להסדיר את מתן שירותי הבריאות לאזרחי ישראל. החוק קובע שכל תושב במדינה מבוטח בביטוח בריאות באמצעות אחת מקופות החולים, לפי בחירתו. המדינה )באמצעות המוסד לביטוח לאומי( גובה את דמי ביטוח הבריאות בהתאם להכנסתו של התושב והם מועברים לקופות החולים. כמו כן, החוק קובע "סל בריאות" המציין את רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי המדינה על ידי קופות החולים. סל זה מתעדכן מדי שנה בשנה. מערכת שירותי הבריאות בישראל היא מתקדמת, ובכמה תחומים היא אף השיגה הישגי שיא. רמה זו של שירותים מתבטאת בהוצאה לאומית לבריאות )כ- 8.5% מן התוצר המקומי הגולמי( הדומה לשיעור הנהוג במדינות אירופה המפותחות. רבים מסכימים שהחוק, בלוויית השינויים שנספחו אליו, שיפרו במידה ניכרת את מערכת הבריאות: את השוויון באספקת שירותיה, ואת יעילות אספקת השירותים בה. עם זאת, מתברר כי במהלך השנים, שיעור ההוצאה הפרטית לצרכי בריאות הולך וגדל ושיעור ההוצאה הציבורית קט ן. תהליכי ההפרטה של שירותי הבריאות הואצו בשל כמה גורמים: 70

33 א. תשלומי ההשתתפות העצמית הנגבים מן האזרחים, ובכללם תשלומים תמורת ביקור אצל הרופא ותמורת תרופות; ב. סל הבריאות מספק כיסוי חלקי בלבד של תרופות ושירותים רפואיים, והאזרחים נאלצים לרכוש מקופות החולים ביטוחים משלימים המאפשרים להם לקבל שירותים נוספים שאינם כלולים בסל הבסיסי; ד. בבתי החולים ( הפרטיים והציבוריים( ניתן לקבל שירות רפואי משלים תמורת תשלום )לעתים במסגרת הביטוחים המשלימים(, והטבות כגון אפשרות לבחור את הרופא המטפל וקיצור זמן ההמתנה. עלייתו של "המגזר השלישי" המגזר השלישי - שם כולל לכל הארגונים והמוסדות הפועלים ללא מטרות רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה. זהו מגזר "שלישי" כיוון שהוא נוסף על השניים העיקריים: המגזר העסקי והמגזר הציבורי. פעילויות רבות בארגוני המגזר השלישי נעשות בהתנדבות, וארגונים אלה מתקיימים מתרומות ומעט תקציבים ממשלתיים. הצמצום בהקצאת המשאבים של המדינה לשירותים ציבוריים עודד את צמיחתו של "המגזר השלישי *". הארגונים המשתייכים למגזר זה נקראים "ארגונים לא ממשלתיים" או "ארגונים ללא מטרות רווח". ארגונים אלה מציבים לעצמם מטרות שונות: יש הדואגים לקבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים ייחודיים; יש הפועלים להעלאת רמת החינוך; ויש הנלחמים נגד העברת השליטה על חופי ים ליזמים פרטיים הבונים לאורכם מ ר ינ ות, דירות נופש ומתחמי בילוי ואף גובים כסף בכניסה אליהם. לכאורה, עלייתו של "המגזר השלישי" תורמת לאיכות החיים במדינה ומגדילה את מעורבותם ואחריותם של אזרחי המדינה. אלא שלעתים ארגוני המגזר השלישי פועלים בדרכם למען מטרותיהם המיוחדות ואינם רואים לנגד עיניהם את הצרכים של המדינה כולה. זאת ועוד, עצם קיומם של ארגונים אלה מאפשר למוסדות המדינה להסיר את אחריותם לספק שירותים שונים לתושביהם. ועוד דבר, ארגוני המגזר השלישי מושפעים מאוד מהמצב הכלכלי השורר במדינה, וכל משבר עלול להפסיק בפתאומיות את פעילותם ולהשאיר אוכלוסיות חלשות ללא כל הגנה.. 1 הביאו 5 דוגמאות ל"ארגונים לא ממשלתיים".. 2 מה דעתכם, האם רצוי שיקומו כמה שיותר ארגונים במגזר השלישי נמקו. כמה נתונים שכדאי לדעת על ארגוני התנדבות בישראל בשנת % מהישראלים דיווחו כי תרמו במהלך שנת 2009 כסף, מזון או מוצרים אחרים. 3 מתוך 4 משפחות הנתמכות על ידי עמותות מקבלות סיוע במשך יותר משנה. רוב העמותות תומכות בנזקקים פעם בשבוע. כמעט שליש מהן מספקות תמיכה על בסיס יומי. ב- 5 השנים האחרונות חלה עלייה של 37% בשיעור הקשישים הנתמכים בידי עמותות. ב- 5 השנים האחרונות גדל פי 3 שיעור הנזקקים המבקשים תמיכה מעמותות. מקור: דו"ח העוני האלטרנטיבי, 2009 "לתת" הוא אחד מארגוני ההתנדבות הרבים הפועלים בישראל בתחום הרווחה. הארגון הוקם בשנת 1996 במטרה להעניק סיוע לאוכלוסיות במצוקה, ליצור מ ודע ות לבעיות חברתיות, להקנות ערכים של ער בות הדדית ונתינה ולפעול לצמצום העוני. ארגון "לתת" מפרסם מדי שנה בשנה את "דוח העוני האלטרנטיבי". הדוח מכיל מידע רב על מצב העוני בארץ, שהארגון צובר במהלך פעילותו )מידע אחר מזה המתפרסם בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי(. מה אפשר ללמוד נתונים האלה על ישראל כמדינת רווחה 71

34 השפעת הגלובליזציה על הסביבה תהליכי הגלובליזציה משפיעים גם על הסביבה. היום ישנה הסכמה על כך שתהליכי הפיתוח השונים, שהתעצמו בעידן הגלובלי, פוגעים בסביבה הטבעית. גידולה של אוכלוסיית העולם וההאצה הגלובלית של תהליכי הפיתוח הסביבתי הם גורמים מרכזיים להתחממות כדור הארץ, להצטברות עצומה של פסולת, לדלדול ולזיהום מקורות המים, לזיהום אוויר ולצמצום מגוון המינים שעל פני כדור הארץ. היום מדברים בעולם על "פיתוח בר-ק י ימ א" - פיתוח המ ל וו ה בצמצום הנזק לסביבה ובניסיון לשמור על משאבי כדור הארץ גם עבור הדורות הבאים. בסעיף זה נבחן כיצד תהליכי הגלובליזציה משפיעים על בעיות הסביבה של כדור הארץ, וא ילו פתרונות אפשר ליישם כדי להקטין את הנזק שהם גורמים. השפעת תהליכי הגלובליזציה על זיהום הסביבה ועל משאבי טבע תהליכי הגלובליזציה תרמו לפיתוח תעשייתי מהיר במדינות שונות בעולם ולהרחבה עצומה של תשתיות: מערכות תחבורה, מים, חשמל, תקשורת. אלה הגדילו את הניצול של משאבי הטבע )מים, קרקע, עץ, גז, נפט, פחם ועוד(, וכתוצאה מהשימוש באותם משאבים גדלה כמות המזהמים הנפלטים לסביבה. כושר נשיאה - כמות האנשים שיכולה לחיות באזור מסוים ברמת חיים סבירה בלי לפגוע בסביבה. ככל שרמת החיים של האוכלוסייה באזור מסוים עולה, כך תרד יכולת הסביבה הטבעית לספק את המשאבים הנדרשים לאותה אוכלוסייה על מנת לקיים את רמת החיים שלה. על פיתוח בר-קיימא ראו בעמ' 00. בד בבד גרמו תהליכי הגלובליזציה לעלייה ברמת החיים של אוכלוסיות רבות במדינות העולם. העלייה ברמת החיים מזרזת את התפשטותה של תרבות הצריכה, העושה שימוש במשאבים רבים מן הסביבה הטבעית. ככל שאנשים רבים יותר מצטרפים לאורח החיים הצרכני, כך יורד כושר הנ ש יא ה * של כדור הארץ. הכלכלה הגלובלית מעודדת צמיחה כלכלית אבל מאחר והיא מבוססת על צריכתם של עוד ועוד משאבים, היא גורמת לבעיות סביבתיות רבות ומעצימה אותן.. 1 מדוע עלייה ברמת החיים מל וו ה בעלייה בניצול המשאבים הטבעיים, ומדוע כושר הנשיאה של כדור הארץ הולך ויורד. 2 תרבות הצריכה מכונה גם תרבות "השתמש וז ר וק" - כבר לא כדאי לתקן מוצרים שהתקלקלו, אלא כדאי יותר להחליפם במוצרים חדשים. א. הביאו דוגמאות לכך מסביבתכם, ותארו כיצד הדבר משפיע על ניצול משאבי הטבע. ב. העלו רעיונות לשינוי מצב זה.. 3 התמודדות עם בעיות הסביבה כרוכה גם בפיתוח מודעות ועיצוב ערכים ועמדות. האם אתם מסכימים עם הקביעה הזאת הסבירו.. 4 כלכלנים רואים בצריכה הפרטית אחד הגורמים החשובים התורמים לצמיחה כלכלית. מה יחשבו על כך האקולוגים הסבירו. ער מת פסולת התוצר העיקרי של תרבות הצריכה. 72

35 טביעת רגל אקולוגית אחד המד ד ים שפותחו על מנת לבחון את ההשפעה של האדם על סביבתו הוא "טביעת הרגל הא ק ול וג ית". טביעת רגל אקולוגית היא גודל השטח הנדרש כדי לספק משאבים לאוכלוסייה מסוימת וכדי לקלוט את הפסולת שהיא ייצרת )כמו מים וקרקע(. ככל שרמת החיים במדינה עולה, טביעת הרגל האקולוגית של תושביה גדלה. לדוגמה, על פי אחת הערכות טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת של תושבי העולם היא 18 דונם לנפש, ואילו טביעת הרגל האקולוגית של אזרח אמריקני היא 96 דונם לנפש. אם נכפיל מספר זה במספר אזרחי ארה"ב, נקבל שטח הגדול יותר משטחה של ארה"ב. המסקנה היא, שארה"ב נמצאת בצריכת י ת ר של משאבים. עם זאת, יש מבקרים הטוענים שמדד זה אינו מדויק ואינו מבטא את צריכת המשאבים האמיתית של האדם מהסביבה. בעידן הגלובלי זיהום הסביבה מתפשט למדינות הפחות-מפותחות בעקבות תהליכי הגלובליזציה, חלק ניכר מהתעשיות המסורתיות עתירות-העבודה הועתקו מהמדינות המפותחות למדינות הפחות-מפותחות. רבים ממפעלים אלה הם מפעלים מזהמים הפוגעים בסביבה. המדינות הפחות-מפותחות מסכימות לייצר בשטחן מוצרים מזהמים כדי לספק לתושביהן מקורות תעסוקה. בנוסף, הן פותחות את שעריהן לפני התאגידים הרב-לאומיים ומאפשרות להם, תמורת הכנסות, לעשות שימוש יתר במשאבי הטבע שלהן, כמו, למשל, לכרות את יערות הגשם ל ם פיתוח ח ו ות ענקיות לגידול בקר, תה, קפה ועוד. במדינות העניות לא קיימת בדרך כלל חקיקה מ ספקת הדורשת עמידה בתקנים מחמירים בנוגע לאיכות הסביבה, כיוון שחקיקה כזאת מייקרת את הייצור. תאגידים רבים מנצלים את המצב הזה, ומייצרים בא ין מפריע מוצרים מזהמים במדינות הפחות-מפותחות. הקמת מפעלים מזהמים במדינות הפחות-מפותחות יוצרת מצב של אי-צדק סביבתי, ש כ ן הזיהום אינו נחלק שווה בשווה בעולם, אלא מתרכז באזורים מוחלשים מבחינה כלכלית ופוליטית. האוכלוסיות באזורים אלה חסרות מיומנויות וכוח להיאבק בתופעה, ויותר מכך, הן נמצאות במל כ וד, מאחר שהמפעלים הללו הם מקור פרנסתן. רבים מתושבי הערים העניות הולכים עם מס כות על פניהם בגלל זיהום האוויר הכבד ה שורר בהן.. 1 "אם המדינות הפחות-מפותחות לא רוצות שיהיה בהן זיהום - עליהן להתארגן ולהיאבק בתופעה". מה דעתכם על טענה זאת. 2 התבוננו במפה שבעמוד הבא: אילו מדינות פולטות את כמויות הפחמן הדו-חמצני הגבוהות ביותר ואילו מדינות פולטות כמויות נמוכות. 3 הסבירו את הטענה: ארה"ב ביצעה מיקור חוץ של פליטות פחמן דו-חמצני באמצעות ייבוא סחורות.. 4 מהן הטענות של המדינות הפחות-מפותחות כנגד הדרישה לצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני בתחומן היעזרו במידע שבעמוד

36 התחממות כדור הארץ - מגמת העלייה בטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ ושל האוקיינוסים שעל פניו, שנצפתה ב- 150 השנים האחרונות. אמנה בין-לאומית - הסכם בין מדינות באשר לקיום יחסים והסדרים משותפים בהתאם למשפט הבין-לאומי. בעיות הסביבה הן בעיות גלובליות עד שנות ה- 50 ו ה- 60 של המאה ה- 20 הגישה המרכזית לבעיות הסביבה הייתה מקומית והטיפול בהן התבצע בכל מדינה בנפרד. מאז החלה להתפתח בעולם גישה חדשה, המדגישה את השפעתו החזקה של האדם על הטבע ואת ב ר יר י ות ו של הטבע. גישה זו רואה בכדור הארץ מערכת שלמה אחת, שבה לשינוי מקומי יש השפעה גלובלית העלולה לה פ ר את האיזון של המערכת כולה. מפגעי הסביבה אינם "מתחשבים" בגבולות מדיניים. כך למשל, זיהום מי נהר באזור המקורות שלו )שנמצא במדינה אחת( יתפשט עם זרם מימיו עד לשפך הנהר, ועד לים )שנמצא בתחום מדינה אחרת(. דוגמה אחת ליישום הגישה הגלובלית בטיפול בבעיות הסביבה היא הניסיון להתמודד עם התחממות כדור הארץ *. חוקרים טוענים כי ההתחממות הגלובלית נגרמת כתוצאה מפליטת גזים שונים, בעיקר פחמן דו-חמצני, אל הא ט מ וס פ ר ה. גזים אלה מגבירים את א פ ק ט הח מ מ ה וגורמים לכליאת החום החוזר מפני כדור הארץ. להתחממות הגלובלית יש כבר היום תוצאות קשות, ונראה כי הן יגברו עם הזמן: הפשרת קרחונים, עליית מפלס פני הים, התגברות תופעות של בצורת או שיטפונות קשים ועוד. ועדות בין-לאומיות העוסקות בנושאי סביבה יצרו א מ נ ות * המ א ו ר ר ות על ידי מדינות העולם, שמטרתן להפחית את ההתחממות הגלובלית על ידי הפחתת הפליטה של ג ז י החממה. פליטה של פחמן דו-חמצני, מיליוני טון למדינה. 1 הסבירו: מדוע הבעיה של התחממות כדור הארץ היא בעיה גלובלית ולא מקומית.. 2 התבוננו במפה: אילו מדינות פולטות את כמויות הפחמן הדו-חמצני הגבוהות ביותר ואילו מדינות פולטות כמויות נמוכות. 3 קראו בעמוד הבא על ועידות בין-לאומיות בנושא הסביבה - מדוע לדעתכם נערכה ההפגנה בזמן ועידת קופנהגן. 4 מה המשמעות של הסיסמה "חשוב גלובלי - פעל לוקלי". 5 מאחר שהבעיה הסביבתית לא מכירה "גבולות", גם הפתרונות לא תלויים רק במדינות נפרדות. איך לדעתכם ניתן לפתור בעיות גלובליות מי צריך לקחת אחריות לבעיות כאלה 74

37 עוד דוגמה ליישום הגישה הגלובלית בטיפול בבעיות סביבה היא ההתמודדות עם הידלדלות שכבת הא וז ון המקיפה את כדור הארץ )במיוחד מעל אנטרטיקה(. גז האוזון הוא מולקולות המורכבות משלושה אטומי חמצן והוא מצטבר בגובה של ק"מ מעל לפני הקרקע. האוזון מגן על פני כדור הארץ מהקרינה המסוכנת של השמש, הקרינה הע ל-ס ג ול ה. החוקרים מצאו קשר בין הפגיעה בשכבת האוזון לבין השימוש ההולך וגובר, של בני האדם בקבוצת גזים הנקראים "פריאונים" )כלומר, פ ל וא ור ופחמן(. ראוי לציין כי מלבד הגזים האלה שהאדם משחרר, הפגיעה מתרחשת גם בגלל תהליכים טבעיים שאין לאדם שליטה עליהם. הקהילה הבין-לאומית נחלצה לפעולה, ורוב מדינות העולם חתמו על א מ נ ות שבהן התחייבו להפסיק את הייצור והשימוש בפריאונים. ואכן, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהיקף התופעה. מומחים מעריכים כי אם תימשך הפעילות הבין-לאומית, צפויה התאוששות מלאה של שכבת האוזון באמצע המאה ה- 21. ועידות בין-לאומיות בנושא הסביבה ועידת ר יוֹ התכנסה בשנת 1992 בריו דה ז'נרו שבברזיל והשתתפו בה כמעט כל מדינות העולם ומאות ארגונים לא ממשלתיים מרחבי העולם. הייתה זו הוועידה הראשונה שניסחה סדר יום סביבתי עולמי, שנקרא "אג'נדה 21". המסמך שסיכם את ועידת ריו מתייחס לבעיות הסביבה בארבעה תחומים מרכזיים: סביבה, פיתוח, מדיניות ציבורית, שחקנים המשפיעים על הסביבה. הרעיון שעמד בבסיס המסמך הוא הצורך לבסס דרכי פעולה בנות קיימא ידידותיות לסביבה עבור מדינות העולם במסגרת של עקרונות גלובליים. פרוטוקול קיוטו נחתם בשנת 1997 בסיומה של ועידה בין-לאומית, שהתקיימה בעיר קיוטו שביפן. פרוטוקול זה הוא נספח לא מ נ ת האקלים שנחתמה ברי ו, שמטרתה להחזיר את רמות הפליטה של גזי החממה בעולם לרמה שנמדדה בשנת בפרוטוקול נעשתה הבחנה בין הדרישות מהמדינות המפותחות לבין הדרישות מהמדינות הפחות-מפותחות, הפולטות כמויות גז קטנות בהרבה. ממדינות אירופה נדרש לקצץ ב- 8% בפליטת גזי החממה, והן הסכימו לחתום על פרוטוקול קיוטו ולהשקיע מאמצים כדי לעמוד ביעד זה. ארה"ב ואוסטרליה סירבו לחתום על פרוטוקול קיוטו בטענה שהוא אינו שוויוני כלפיהן, וכי צמצום פליטות גזי החממה יפגע בכלכלתן. עד היום לא מימש פרוטוקול קיוטו את יעדיו, וזאת משום שאין עדיין דרך לכפות על המדינות השונות את ביצוען של ההחלטות. אחת המחלוקות העמוקות ביותר העומדות בדרך להסכם היא סוגיית האחריות ההיסטורית של המדינות המפותחות. המדינות הפחות-מפותחות טוענות כי מאז המהפכה התעשייתית פלטו המדינות העשירות מיליארדי טונות של גזי חממה לאטמוספרה; רק כך הן הצליחו להגיע לרמת הפיתוח הנוכחית שלהן ולאפשר לתושביהן רמת חיים גבוהה. כעת, טוענות המדינות הפחות-מפותחות, הגיע ת ור ן להעלות את רמת החיים, והן לא יוכלו לעשות זאת, אם המדינות המפותחות ידרשו מהן להגביל את פליטות גזי החממה. בדצמבר 2009 התכנסה ועידה בין-לאומית נוספת, ועידת קופנהגן. המסמך שפורסם בוועידה אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל התחייבויות לצמצום פליטת פחמן דו- חמצני, ועל כן מדינות רבות וארגונים לא ממשלתיים התנגדו לו. הצלחתן של ועידות ואמנות בין-לאומיות בטיפול בבעיות הסביבה היא מוגבלת, אבל יש להן השפעה רבה על דעת הקהל העולמית ועל ארגונים אזרחיים, ועל כן פעילותן מבורכת. ועידת קופנהגן 75

38 ספינת חלל ארץ חוקרים רבים מקשרים בין יכולת האדם לצאת מהאטמוספרה של כדור הארץ ולצפות בו מהחלל לבין התפתחות המודע ות הגלובלית לבעיות הסביבה. לפי גישה זו, התצלום המפורסם של הכדור הכחול התלוי בחלל, שצולם מ"אפולו 17" ב- 1972, הבליט את מוגבלותו וייחודו של כדור הארץ ואת הצורך בשמירה על מערכות הסביבה. המונח "ספינת חלל ארץ" הוא מונח ר וו ח ב יח הסביבתי. זהו דימוי של כדור הארץ כספינת חלל הנושאת את כל המזון, הדלק והתנאים לקיומם של הנוסעים בתוכה - בני המין האנושי. מונח זה מרמז על גבולות הצמיחה הכלכלית של כדור הארץ ועל כך שהמין האנושי חייב לדאוג לשימור היכולת של ספינת החלל לקיימו. " " אדוני הנשיא ]...[ אנא מסור את הערכתי העמוקה לכל אזרחי ישראל, והבא לידיעתם שנפל הכבוד בחלקי להיות נציגם הראשון בחלל. במשימתנו אנו מבצעים מגוון של ניסויים מדעיים בין-לאומיים ועבודה מדעית לרווחתו ותועלתו של כלל המין האנושי. מהחלל עולמנו נראה כיחידה אחת ללא גבולות. הרשה לי לקרוא כאן מלמעלה בחלל: בואו נפלס את דרכנו לשלום ולחיים טובים יותר עבור כל אחד על פני כדור הארץ". מדברי אילן רמון, טייס החלל הישראלי הראשון, שהשתתף בצוות מעבורת החלל "קולומביה" בפברואר 2003, ונספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספרה של כדור הארץ. מתוך מסר ששלח רמון לנשיא ארה"ב. פעילים של ארגון "גרינפיס" קשורים לעצים או למנופים קלינטק.)Cleantech( טכנולוגיה נקייה - מוצרים או שירותים שתהליך ייצורים או הפעלתם מפחית עלויות, צריכה של אנרגיה ויצירת פסולת מזהמת.. 1 חפשו מידע באינטרנט או בכל מקור מידע אחר על אחד הארגונים בתנועה הסביבתית העולמית, הסבירו את מטרותיו, תארו את פעילותו ואת הישגיו.. 2 הקישו במנוע חיפוש באינטרנט את המושג "צרכנות ירוקה". בחרו באתר שנראה לכם מעניין ושוטטו בו. הביאו דוגמאות ל"צרכנות ירוקה".. 3 "אחת הבעיות בגישה הגלובלית בנוגע להתמודדות עם בעיות הסביבה היא נושא האכיפה". הסבירו קביעה זו. מודעות עולמית לבעיות סביבה בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 החלה להתפתח תנועה סביבתית עולמית המבטאת את התגברות המודעות העולמית לבעיות הסביבה. מערכות התקשורת המתוחכמות מאפשרות מעבר מהיר של מידע, ידע ורעיונות אל כל העוסקים בנושא הסביבה ברחבי העולם. נבחן מי הם המשתתפים בתנועה הסביבתית העולמית: Non-governmental( NGO's סביבתיים לא ממשלתיים המכונים yארגונים )organization כמו "ידידי כדור הארץ" או ארגון "ג ר ינ פ יס". ארגונים אלה פועלים להגברת המודעות הציבורית לנושא הסביבה, הם עורכים מחקרים בנושאים אלה ופועלים נגד פעילויות הפוגעות בסביבה. yמפלגות "ירוקות" קמות בעיקר במדינות הדמוקרטיות והן קוראות לשמור על ערכים סביבתיים ומקדמות חוקים ותקנות לשמירה על הסביבה. yממשלות בעלות רגישות סביבתית פועלות לשימור הסביבה באמצעות חקיקה ותקנות המביאים לענישת גורמים מזהמים, לאיסור של יבוא מוצרים שאינם ידידותיים לסביבה ועוד. לדוגמה, באירלנד מ וטל מס על שקיות פלסטיק, ובניו-זילנד קרוב לשליש משטח המדינה הוכרז כשמורת טבע וכפארקים לאומיים. yעסקים ותאגידים בעלי רגישות סביבתית מייצרים מוצרים ידידותיים לסביבה הניתנים למ חזור או עשויים מחומרים מ ת כ ל ים. הם מפתחים טכנולוגיות קלינטק *,)cleantach( המאפשרות שגשוג ורווחה ללא פגיעה בסביבה, כמו חברות לפיתוח אנרגיה סולארית. yצרכנים "ירוקים" הנמנעים מלרכוש מוצרים שי וצ ר ו בתהליכים מזהמים, או כאלה 76

39 שארוזים באריזות שאינן מ ת כ ל ות. הם רוכשים רק מוצרים שי וצרו בתהליכים בני ק י ימ א, מחומרים ממוחזרים או מחומרים מתכלים. לצרכנים אלה יש השפעה הולכת וגוברת על התנהגותם של התאגידים הבין-לאומיים. yוועדות וארגונים בין-לאומיים הקוראים ליצירת שיתוף פעולה בין-לאומי. הוועידה הבין-לאומית הראשונה שהתכנסה ועסקה בנושאי סביבה התקיימה בסטוקהולם ב ועידה זאת הניחה את הבסיס לחקיקה בין-לאומית בנושאים סביבתיים. yגופי המחקר האקדמיים תורמים את תרומתם: היום כמעט כל אוניברסיטה בעולם מציעה מסלולי לימוד בתחומי הסביבה. קרנות וממשלות רבות מ מ מ נ ות מחקרים בנושאים אלו, כינוסים נערכים ברחבי העולם ואלפי כתבי עת בכל העולם עוסקים בבעיות סביבה עולמיות. הפעילות הרבה בתחום הסביבה הביאה לצמיחת המודע ות הציבורית לנושאים סביבתיים, ומומחים מעריכים שמודע ות זו היא מרכיב מרכזי במאבקים סביבתיים. רשויות וארגונים שונים דואגים כיום ליידע את הציבור בנוגע לפעילותם של חברות ותאגידים למניעת נזקים סביבתיים או למזעורם. יידוע הציבור הוא אמצעי יעיל ביותר לשם הפעלת לחץ ציבורי ותדמיתי על חברות כדי שישפרו את יחסן לסביבה. עם התגברות המודע ות הציבורית לענייני סביבה, החלה תופעה של חברות וארגונים רבים המציגים עצמם כגופים הדואגים לסביבה על מנת לזכות באהדה ציבורית, אף על פי שלמעשה הם אינם פועלים לקידום ערכים סביבתיים. תופעה זו מכונה לעתים "גרינווש",)Greenwash( והיא מבטאת מאמצי שיווק, שהם לעתים ריקים מתוכן, של חברות וגופים המנסים להצטייר כ"ידידותיים לסביבה". כך למשל, חברות מזון וקוסמטיקה מעצבות לעתים אריזות המעניקות למוצר "תדמית ירוקה", אף שבפועל אין לכך כל קשר למוצר. תו ירוק - סמל המוענק במשותף על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים הישראלי למוצרים או לשירותים שהם בעלי השפעה מזהמת פחותה על הסביבה, בהשוואה למוצר דומה אחר בעל ייעוד זהה.. 1 לאחרונה אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק להעדפת מוצרים ותאגידים בעלי תו תקן ירוק * במכרזים ממשלתיים. מה דעתכם על כך הציעו עוד חוקים שיתמכו במ ז ע ור נזקי הסביבה.. 2 בשנים האחרונות היקף ההשקעה בתעשיית הקלינטק גדל. הסבירו מדוע. 77

40 מאבקים נגד הגלובליזציה השינויים שמחוללים תהליכי הגלובליזציה בעולם מעוררים תנועת התנגדות גלובלית. רוב התנועות אינן מתנגדות לעצם תהליכי הגלובליזציה, אלא להשלכות השליליות שלהן, שהוזכרו במהלך הפרק, והן מבקשות למנוע אותן או להפסיקן. "התנועה נגד הגלובליזציה" Movement( )Anti-Globalization אינה גוף אחד מאורגן. היא כוללת אלפי ארגונים אזרחיים ברחבי העולם בעלי מטרות שונות, ובהם קבוצות של אזרחים, מפלגות, ועדי עובדים ועוד. גם הביקורת והתביעות של ארגונים אלה אינן זהות, ולעתים נשמעות עשרות תביעות שונות של עשרות ארגונים שונים. חוסר האחידות של הארגונים השונים הוא הבעיה המרכזית של "התנועה נגד הגלובליזציה", והוא הגורם המרכזי להשפעתה הקטנה של התנועה על אף גודלה. אלה חמש הטענות המרכזיות המועלות נגד ההשלכות השליליות של תהליכי הגלובליזציה והעומדות במוקד הפעילות של "התנועה נגד הגלובליזציה": 1. פגיעה בממשלות ובדמוקרטיה. בגלל היחלשות כוחה של המדינה מול התאגידים והמוסדות הבין-לאומיים )כמו הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי(, רבים בעולם חשים שיכולתם להשפיע על אורח החיים שלהם הולכת ומתמעטת. לכן "התנועה נגד הגלובליזציה" נאבקת לכך שהמוסדות הבין-לאומיים יפעלו בדרכים שקופות ודמוקרטיות, ושההחלטות שמתקבלות בהם ובתאגידים הגדולים יקדמו ערכים חברתיים המתאימים גם לרצונות הציבור ולא רק לרצון הא ליטות הכלכליות. 2. פגיעה בכוח העבודה. תהליכי הגלובליזציה גרמו בעשור האחרון להעסקת כוח אדם זול בתנאים מחפירים במדינות הפחות-מפותחות, וכן לפיטורים נרחבים במדינות המפותחות. לכן "התנועה נגד הגלובליזציה" נאבקת לכך שמוסדות בין- לאומיים, תאגידים וממשלות יפ קחו על תנאי העסקת עובדים במדינות הפחות- מפותחות ואף יאפשרו למדינות המפותחות לשמור על זכויות העובדים בתחומן. 3. פגיעה בסביבה. הגלובליזציה גורמת לפגיעה חמורה בסביבה. לכן התנועה נוקטת צעדים שיחייבו את התאגידים, המוסדות הבין-לאומיים וממשלות העולם להתחשב בפעולותיהם הכלכליות גם בשיקולים סביבתיים. למשל, להפחית את הפליטות של גזי חממה ולצמצם את כריתת היערות. 4. פגיעה בייצור ובעסקים מקומיים. תהליכי הגלובליזציה מביאים לריכוז הייצור והעסקים בחברות גדולות רב-לאומיות. לפיכך, התנועה פועלת נגד השתלטות התאגידים על השווקים המקומיים ומעודדת ייצור מוצרים מתוצרת מקומית. 5. חלוקה לא צודקת של המשאבים העולמיים. תהליכי הגלובליזציה מיטיבים עם המדינות העשירות ולמעשה אינם מקדמים את טובת כלל העולם. לכן, התנועה שואפת להגביר את השוויון והצדק בחלוקת המשאבים העולמיים. דרכי ההתנגדות לגלובליזציה דרכי הפעולה של "התנועה נגד הגלובליזציה" מגוונים. נעמוד על שתי הדרכים העיקריות: פעילות משפטית: פעילות שמטרתה לחייב את התאגידים לנהוג על פי א מ ות מידה מוסריות בפעילותם הכלכלית. לדוגמה: בארה"ב, בשנת 1999, הגיעו ארבעה תאגידי הלבשה לפשרה עם 50,000 עובדים של קבלני מ נ ה בתעשיית הטקסטיל באיי סאפייאן שבאוקיינוס השקט הנמצאים בשליטת ארה"ב. באיים אלו ממוקמת תעשיית טקסטיל גדולה הכוללת ייצור מותגי הלבשה ידועים כמו ט ומ י ה יל פ יג ר 78

41 וג א פ. תאגידי ההלבשה העסיקו במפעליהם עובדים זמניים מארצות אסיה כמו סין, הפיליפינים ותאילנד, בתנאים המנוגדים לחוק האמריקני ונתבעו על כך. סופה של התביעה היה בפשרה: התאגידים הפקידו מיליון דולר ורבע בקרן תמיכה בעובדים בגין תנאי העסקה מחפירים. מאחורי התביעה עמדו ארגונים לשמירת זכויות עובדים כמו Global Exchange ו- Watch.Sweatshop הפגנות: ההתנגדות המשמעותית ביותר לתהליכי הגלובליזציה מתרחשת בהפגנות נרחבות, שלעתים מתפתחות למהומות, בעיקר במהלך כינוסים של מנהיגי ארגון המדינות המתועשות) G8 ( * ובמהלך כינוסים של המוסדות הבין-לאומיים, ובמיוחד הבנק העולמי וארגון הסחר הבין-לאומי.)WTO( הפגנות אלו הן פועל יוצא של שיתוף פעולה בין ארגונים אזרחיים )NGOs( מכל העולם, שמצליחים למשוך מפגינים רבים דרך האינטרנט. בשנת 1999, לדוגמה, יותר מ- 775 ארגונים מכל העולם איגדו כ- 70,000 מפגינים בכינוס של איגוד הסחר העולמי בסיאטל שבמדינת וושינגטון בארה"ב. התביעה המרכזית של הארגונים הייתה לאפשר שקיפות של הדיונים ולשתף בהם משקיפים מטעמם כנציגי הציבור. ההפגנה הידרדרה למהומות אלימות, ובסופן הכריז ראש העיר של סיאטל על מצב חירום בעיר והזמין את הצבא לפזר את ההפגנה. הכינוס בוטל מכיוון שהמפגינים לא אפשרו לנציגים להגיע ליעדם. חשיבותה של ההפגנה הייתה בהכוונת דעת הקהל העולמית נגד ארגון המרכז בידיו כוח חשוב ביותר, ארגון שלא נבחר על ידי הציבור ומייצג אינטרסים כלכליים שלא תמיד מיטיבים עם אוכלוסיית המדינות החברות בארגון.,)The Group of Eight( G8 ארגון המדינות המתועשות - ארגון כלכלי בין-לאומי הכולל את ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה, גרמניה, איטליה, יפן ורוסיה. מדינות אלו מייצגות יחד יותר מ- 50% מהכלכלה העולמית. הארגון מתכנס אחת לשנה ודן בתחומי החברה והכלכלה. התכנסות הארגון מלווה בהפגנות הקוראות למנהיגי העולם לטפל בבעיות הגלובליות הנוגעות לסביבה, לסחר צודק, לעוני ועוד. "לייב 8" - קונצרט רוק גדול שהתקיים בו-זמנית בשמונה במות שונות ברחבי העולם ב- 2 ביולי מטרת הקונצרט הייתה להפעיל לחץ ציבורי על מנהיגי ה- G8, שנועדו להתכנס כמה ימים אחר כך לוועידה בסקוטלנד, למען מחיקת חובות של מדינות אפריקה. 79