4X1GE מסוים. בתקווה.

Save this PDF as:
 WORD  PNG  TXT  JPG

Størrelse: px
Starte visningen fra side:

Download "4X1GE מסוים. בתקווה."

Transkript

1 גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE כמו שקורה בוודאי להרבה מאיתנו, חשבתי שאני מכיר את נושא התפשטות הגלים. רק באחת מההרצאות שהתקיימו בעבר במסגרת האגודה, גיליתי שהידע שלי מזערי ויש צורך לעשות מעשה כדי לשפר את המצב. התחלתי להתעמק בנושא והתוצאה הייתה סדרת מאמרים ב-"הגל" שהתחילה בסוף שנת מאז לא חלו שינויים בפיזיקה של החלל אבל חלו הרבה שינויים במידע שאנחנו יכולים לקבל מהאינטרנט. אני מקווה שסדרת מאמרים זאת תדרבן את הקוראים לעיין במקורות הידע ולהבין למה יש, או אין, תקשורת ביום מסוים. אגב אם חששתם שהתנאים דועכים והמצב יהיה רק גרוע יותר, אל ייאוש. כבר בפרקים הראשונים תראו שאנחנו בשפל בין שני מחזורי כתמי שמש והמצב יחמיר אבל בעקבות השפל תבוא עליה וכולנו נצפה לה בתקווה. מבוא להתפשטות גלים מכשיר קשר אינו מספיק לצורך תקשורת אלחוטית, נדרש גם "מתווך" דרכו מתפשטים גלי הרדיו. רוב התעסוקה, בתקשורת האלחוטית, נעשית בציוד הקשר עצמו כאשר יש נטייה להימנע מלהיכנס למסתורי הנושא הנקרא "התפשטות גלים". התפשטות הגלים הינו נושא הדומה למזג האוויר, "כולם מדברים עליו אבל אף אחד לא עושה שום דבר". נכון, הרבה אי אפשר לעשות אבל לעומת זאת ניתן ללמוד את תכונות התפשטות הגלים ולנצלן לצרכים הנדרשים. בהמשך נראה גם דמיון נוסף למזג האוויר בתכונות אחרות, במיוחד לגבי הקשר למחזוריות עונות השנה ומחזור כתמי השמש. נלמד שקיים גם דמיון נוסף, אפשר לבצע תחזיות ארוכות טווח ותחזיות קצרות טווח אולם, בדומה למזג האוויר, אי אפשר לבצע תחזיות לפרקי זמן בינוניים. בפרקים הבאים תינתן סקירה על הנושאים הבאים ועל נושאים נוספים הקשורים להתפשטות הגלים. - תקשורת, לטווחים ארוכים, המבוצעת בעזרת "גלי רקיע". - השפעת היוניזציה ביונוספרה על התפשטות הגלים. - השפעת קרינת השמש על רמת היוניזציה. - השפעת מספר כתמי השמש על רמת היוניזציה. - קיום מחזור סולרי (כתמי שמש) בן 11 שנים. - קיום שכבות יונוספריות F).(D, E, - קיום תדרים קריטיים Frequencies).(Critical - האפשרות לקיים תקשורת ארוכת טווח בתדרים גבוהים מהתדרים הקריטיים. - יתרונות השידור בזויות קרינה נמוכות. - תופעת התדר המרבי הניתן לשימוש frequency) (MUF Maximum useable - התופעה ששכבה D סופגת פחות ככל שהתדר עולה. - התופעה ששכבה D נעלמת בשעות הלילה. נושא התפשטות הגלים נמצא במחקר מעמיק ב- 50 השנים האחרונות ונצבר בו ידע רב. יחד עם זאת, מספר הנעלמים עדיין גדול והתורה היא, במידה רבה, בחזקת אמנות ולא רק מדע טהור. ממש כמו במזג אויר. הפרקים הבאים מהווים סקירה קצרה יחסית. מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא יוכל לעיין בתקופונים השונים ובמיוחד בספרים הבאים:- 1. The short-wave propagation handbook principles, theory, prediction By George Jacobs W3ASK and Theodore Cohen N4XX. 2. The radio amateurs' handbook ARRL. 3. ARRL antenna book. חלק גדול, מהמתואר בפרקים הבאים, נלקח מהספרים הנ"ל ומפורסם כאן באדיבותם של המחברים. 24

2 פרק א' - כתמי השמש, ספירתם ומחזוריהם רקע היסטורי נושא זה נבחר ראשון להצגה. הנושא נבחר לאו דווקא בגלל חשיבותו להבנת התפשטות הגלים. הוא נבחר מכיוון שהוא מוזכר הרבה בהקשר לכך מבלי שמובנו ידוע היטב לרוב אלה שמדברים עליו. עיון בפרק זה אמור להביא לשיפור המצב, לפחות מבחינה זו. כתמי השמש ידועים כבר מספר אלפי שנים. ניתן לראותם בעין בלתי מזוינת בזמן אובך וערפל. ישנן עדויות שתופעות אלה נצפו בסין כבר לפני 2000 שנה. בשנת 1600 התחיל גלילאו בתצפיותיו בעזרת טלסקופ. עדיין ישנם רשומים בכתב ידו, משנת 1612, המתארים את הכתמים שגילה. התערבות הכנסייה הנוצרית השביתה את המחקרים בנושא זה לתקופה ארוכה. במאה ה- 18 התחיל מעקב מסודר, אחרי כתמי השמש, באירופה. הובחן שהכתמים הם בגודל שונה, בודדים או בקבוצות ובעלי משך קיום שונה. כתמי השמש נעים, על פניה, ממזרח למערב במחזוריות של 27 ימים בהם השמש סבה על צירה. ספירת כתמי השמש זמן קצר לאחר מכן התחילה פעילות ממוסדת במחקר כתמי השמש, ע"י מצפה הכוכבים של ציריך שקיים תצפיות ומעקבים משנת מנהל מצפה הכוכבים, רודולף וולף Wolf),(Rudolf הציע שיטה כיצד לקבוע ערך מספרי לרמת כתמי השמש. עד היום מכנים את המספר כ-" Number "Wolf ומסמנים אותו ב- R (לפי שמו הפרטי ). מספר R נקבע לפי הנוסחה:- R = K (10g+F) = R מספר "וולף" של כתמי השמש. = g מספר הקבוצות בהם מרוכזים הכתמים. = F מספר כתמי השמש, בין אם בודדים או נמצאים בקבוצות. = K גורם, התלוי בצופה, הלוקח בחשבון את איכות הטלסקופ שלו, תנאי הצפייה ומיומנותו של הצופה. וולף קבע, בצורה אינטואיטיבית, שישנה חשיבות רבה יותר לקבוצות ולכן נתן להם שקלול גבוה יותר (10) מאשר למספר הכתמים. אי לכך, ניתן לראות מהנוסחה ש-"מספר וולף" הינו אינדקס של פעילות השמש ולא מספר הכתמים. מצפה הכוכבים של ציריך ביצע מדידות, בצוהרי כל יום, משנת 1849 עד מספרי ה- R שנמדדו היו מפורסמים כ-"מספר כתמי השמש של ציריך". מאז 1981 הועברה האחריות, לנושא זה, למרכז בינלאומי הנמצא בבריסל והמתבסס על ממצאי מצפה הכוכבים של לוצרן בשוויץ. ה- R היומי משתנה בערכו בתחום רחב למדי. כדי לפשט את השימוש, במספרים אלה, נהוג להשתמש בממוצע חודשי המסומן ב- Rm. גם הממוצעים החודשיים משתנים מדי חודש במידה שאינה מאפשרת לקבוע מגמות ברורות. לצורך זה נקבע מספר נוסף המכונה "ממוצע שנתי מוחלק",,Rs שבעזרתו נקבעת המגמה של שנוי פעילות השמש R S = 12 Month running smoothed sunspot number. עבור חודש נדון מסוים יש לקחת בחשבון את ששת החודשים שלפניו וששת החודשים שאחריו. אי לכך, קביעת המגמה של Rs יכולה להתבצע רק אחרי 6 חדשים מהמועד שדנים בו. הנוסחה לחישוב, עבור חודש Rm7 תהיה:- 0.5Rm1 +Rm2 + Rm Rm13 Rs =

3 קשה לטעון כי הצורך לחכות 6 חדשים, כדי לדעת מה המגמה היום, עוזר הרבה. אי לכך הערך הזה משמש יותר לרישומים היסטוריים מאשר לשימוש יום יומי. לפני עידן האינטרנט, מספרי הממוצעים החודשיים והממוצע השנתי המוחלק היו מפורסמים, מדי חודש, במדורים המתאימים בירחונים המקצועיים. ראוי להזכיר במיוחד את הירחון CQ שמדור התפשטות הגלים שבו נערך ע"י ג'ורג' ג'ייקובס W3ASK שהיה מוכר לנו גם מביקורו בארץ. היום ניתן לקבל את מספרי כתמי השמש, בזמן אמת, באתרי אינטרנט רבים. מחזורי כתמי השמש התגלית, של מחזוריות כתמי השמש, נזקפת לזכותו של הגרמני הנדריך שוובה (Schwabe) שהיה רוקח במקצועו ואסטרונום בתחביבו. ספירה מייגעת יום-יומית, של כתמי השמש, במשך שנים ארוכות הביאה למסקנותיו שפורסמו בשנת תצפיות רב שנתיות, בהם נמדדו מספר הכתמים, הראו שקיימת מחזוריות בהופעתם. ספירת המחזורים החלה בשנת 1755, שהיא השנה הראשונה לתצפיות מסודרות. מחזור 21 הסתיים בתחילת 1987 והיום (שנת 2006) אנחנו כבר בסיומו של מחזור 23. איור א' 1 מתאר את המחזורים, של כתמי השמש, מאז שהתחילה מדידתם ועד 1980 (מחזור 21). איור א' 1 מחזורי כתמי השמש איור א' 2 מתאר את 2 המחזורים האחרונים, מחזור 22 והמחזור הנוכחי 23. ניתן לראות את המספרים החודשיים Rm ואת התרשים המוחלק Rs של כתמי השמש. איור א' 2 מחזורי כתמי השמש 26

4 (3 מחזורי כתמי השמש דומים ומאופיינים בפרמטרים המאפיינים כל אחד מהם. בעליה מהירה ודעיכה איטית (ראה איור א' אבל שונים איור א' 3 מחזור אופייני של מספר כתמי השמש להלן מספרים מאפיינים, של מחזורי כתמי השמש, המהווים ממוצעים של מספר המחזורים שנמדדו עד גמר מחזור 19:- ממוצע תחום הערכים המשתנה.5 בין אפס ל- 11 R מזערי 4.1 שנים בין 2.6 ל- 6.9 שנים זמן העלייה 109 בין 49 ל- 201 R מרבי 6.7 שנים זמן דעיכה כ שנים זמן ממוצע ביו ערכים מזעריים סמוכים כ שנים בין 13 ל שנים זמן בין ערכים מרביים סמוכים מקובל, בדרך כלל, שאורך מחזור ממוצע הינו בן 11 שנים. כפי שראינו לעיל, המחזורים שונים בצורתם במידה שאינה מאפשרת כמעט לחזות התנהגות, של מחזור עתידי, בהתאם למחזורי העבר. למרות זאת, עדיין נעשים ניסיונות לחיזוי ובאיור א' 4 ניתן לראות את מגוון התוצאות של חיזויים שנעשו ע"י גורמים שונים. איור א' 4 ניסיונות לחיזוי מחזור 21 של כתמי השמש יתכן וישנה משמעות, לצורך בחזוי, לצרכי תיכון רשתות תקשורת מסחריות וצבאיות אבל זה עדיין לא מדע מדויק. לחיזוי אין משמעות רבה לתקשורת חובבי הרדיו. 27

5 השפעת כתמי השמש עד עתה דיברנו על כתמי השמש אולם לא הזכרנו מה הקשר ביניהם ובין התפשטות גלי הרדיו. גלי הרדיו, כפי שיוסבר במפורט מאוחר יותר, מתפשטים כתוצאה מההחזרות מהיונוספרה. פרוש המילה "יונוספרה" (Ionosphere) הוא "מרחב (Sphere) המכיל יונים."(Ions) מידת היינון (Ionization) של היונוספרה, המשפיעה על כשר ההחזרה שלה, נקבעת ע"י אנרגיה המגיעה מהשמש. ליתר דיוק, מהאזורים המכונים "כתמי השמש" שעל פניה. אנרגיה זו "משודרת" הן כאנרגיה אלקטרומגנטית והן כחלקיקים אטומיים. האחרונים יוזכרו, בנוסף, בשלב מאוחר יותר. האנרגיה האלקטרומגנטית משודרת בתחום תדרים רחב מאד. ישנה קרינה אולטרה-סגולית,(UV) קרינת קרני X) Ray) X קרינת רדיו וכמובן הקרינה המאירה לנו את היום. הקרינות, המשפיעות על היוניזציה, מופקות מאזורי "כתמי השמש". באזורים אלה קיימת פעילות סולרית המורידה את טמפרטורת פני השמש, באותם האזורים, ולכן הם נראים כהים יותר, ממש כמו כתמים. הקשר בין השפעת השמש על היונוספרה הובחן בצורה בולטת בשנת בשנה זו ארע לקוי חמה מלא ובאותה עת ירדו תנאי ההתפשטות במידה רבה. מאז משמש כל לקוי חמה מלא כנושא מחקרי בהתפשטות גלים. מאותה תקופה ואילך נמשך המחקר בהשפעת השמש ובקשר בין כתמי השמש ומחזוריהן על מחזוריות תנאי התקשורת. הפעילות הסולרית, בכתמי השמש, יוצרת גם תופעות הפוגעות בתנאי התפשטות הגלים. פעילויות אלה, הקשורות ל-"זהר הצפוני" עלולות לגרום להאפלה (Blackout) ומניעת אפשרות תקשורת לתקופות קצרות. גם על כך ידובר מאוחר יותר. שטף סולרי ספירת הכתמים, כאמור, דורשת זמן אסוף ארוך ואינה נותנת תוצאה מידית. תוצאות מידיות ניתן לקבל ע"י מדידה ישירה של האנרגיה האלקטרומגנטית המופקת מאזורי הכתמים. מלחמת העולם השנייה הביאה לנו את המכ"ם בתחום המיקרוגל. מחקרים בנושא העלו שהשמש מקרינה אנרגיה, בתחום המיקרוגל, ברמה מספיק גבוהה המאפשרת קליטה ומדידה במקלטי מכ"ם רגילים. תוך כדי המחקרים גילו שאנרגיה בתדרים מסוימים, המגיעה מהשמש, נמצאת ביחס ישר לרמת היוניזציה של שכבת F, זו השכבה האחראית לתקשורת ארוכת הטווח. מדי יום ביומו, בשעה 1700Z, מצפה הכוכבים של אוטבה (קנדה) מודד את עוצמת הקרינה, בתדר של ג"ה, המגיעה מהשמש. תדר זה הינו המתאים ביותר להיות הקשר בין הקרינה האלקטרומגנטית ובין היוניזציה של שכבת F. תוצאות המדידה נקראות "שטף סולרי" Flux).(SF-Solar קיים קשר ליניארי בין השטף הסולרי SF ובין מספר כתמי השמש R. הקשר מקוויים לפי הנוסחה: SF = R מדידה זו פשוטה יותר לבצוע מאשר ספירת כתמי השמש ומאחר ואינה תלויה במיומנות המבצע (ראה K לעיל), היא גם אמינה ועקבית. מספרי השטף הסולרי משודרים ע"י תחנת,WWV קולוראדו-ארה"ב, בדקה ה- 18 שלאחר כל שעה. נתונים אלה יכולים לשמש לחיזוי התקשורת ליום הקרוב. (המשך יבוא) 28

6 (המשך מחוברת קודמת) פרק ב' - היונוספרה מבוא גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE בחלקה העליון של האטמוספרה, האופפת את כדור הארץ, קיימות מספר שכבות בעלות מטענים חשמליים. שכבות אלה מסוגלות לכופף את גלי הרדיו ולהחזירם ארצה במרחקים גדולים. המרחב, המכיל את השכבות, נקרא "יונוספרה". הפרוש המילולי, של המילה, הוא "מרחב המכיל יונים". התכונות החשמליות, של שכבות אלה, משתנות בתחום רחב מאד והסיבה לכך הם השנויים בעירור החשמלי של אותן השכבות. היונוספרה נוצרת כתוצאה מהאנרגיה האולטרה-סגולית,(UV) המוקרנת מהשמש ושעוצמתה משתנית, הן בזמן והן במקום הגיאוגרפי. עוצמת הקרינה האולטרה-סגולית משתנה מדי שעה, עונה והמקום הגיאוגרפי כתלות במצב היחסי בין השמש וכדור הארץ. יחד עם זאת יש גם שנויים משנה לשנה, במחזורים של בערך 11 שנים, בתכונות היונוספרה להחזרת גלי רדיו. שנויים אלה קשורים למחזור כתמי השמש הידועים. כתמי השמש הם סימן לסערות המקרינות כמויות גדולות של אנרגיה אולטרה-סגולית. כאשר מספר הכתמים גבוה, זה סימן שהקרינה גבוהה, מטעני היונוספרה עולים ותנאי התקשורת משתפרים. כאשר מספר הכתמים יורד תנאי התקשורת נעשים גרועים יותר. מאחר וליונוספרה יש השפעה מכרעת על תכונות התפשטות הגלים בתחום ה-ת"ג, מן הראוי ללמוד את מבניה, תכונותיה והתנהגותה. תגליות ראשונות בשנת 1901 הצליח מרקוני לשדר אותות רדיו למרחק של 3000 ק"מ. הצלחה זו הייתה תמוהה לנוכח הדעה, ששררה אז, כי גלי הרדיו מתפשטים בקו ישר בלבד. בשנת 1902, שנה לאחר הצלחתו של מרקוני, הציעו שני מדענים תיאוריה לפיה מוקפת האטמוספרה בשכבה מוליכה חשמלית המחזירה את גלי הרדיו. מדענים אלה, שבצעו עבודותיהם בנפרד, היו הוויסייד (Heaviside) האנגלי וקנלי (Kennely) האמריקאי. שניהם שערו ששכבה זו נוצרת בגלל קרינת השמש אבל עברו 20 שנה נוספו עד שהשערה זו הוכחה באופן ניסיוני. בשנת 1924 מדד המדען האנגלי אפלטון (Appelton) החזרות משכבה הנמצאת בגבה של כ- 150 ק"מ מעל פני כדור הארץ. שנה לאחר מכן, ב- 1925, הוכיחו זאת המדענים האמריקאים טובה ובריט Brit) (Tuve & ע"י ניסיונות מבוקרים. הם שידרו אותות רדיו כלפי מעלה ומדדו את הזמן עד קליטת ההד מהיונוספרה. הם חזרו על הניסיונות בתחום רחב של תדרים וגילו שקיים תדר קריטי שמעליו אין החזרות. בצוע נסויי טובה-בריט, במקומות שונים בעולם ובמשך תקופות ארוכות, הביאו לגלוי שהתדר הקריטי משתנה בהתאם לשעות היום, עונות השנה והמקום הגיאוגרפי. עובדות אלה היו הוכחה שלשמש יש השפעה על עצמת היונוספרה. 17

7 הוכחה נוספת לכך היה לקוי החמה המלא שאירע בשנת התדר הקריטי ירד בהתאם להתקדמות הלקוי כמתואר באיור ב' 1. איור ב' - 1 בזמן לקוי חמה, הירח מונע מקרינת השמש להגיע לכדור הארץ וכתוצאה מכך יורדת רמת היוניזציה המדידות והתצפיות הוכיחו, ללא עוררין, את התלות, של תכונות התפשטות הגלים, בקרינת השמש. לפני עידן האינטרנט, מספרי הממוצעים החודשיים והממוצע השנתי המוחלק היו מתפרסמים, מדי חודש, במדורים המתאימים בירחונים המקצועיים. ראוי להזכיר במיוחד את הירחון CQ שמדור התפשטות הגלים שבו נערך ע"י ג'ורג' ג'ייקובס W3ASK שהיה מוכר לנו גם מביקורו בארץ. היום ניתן לקבל את מספר כתמי השמש, בזמן אמת, באתרי אינטרנט רבים. היווצרות היונוספרה השכבה העליונה, של האטמוספרה, מורכבת בעיקר מגזים של חמצן וחנקן. כמו כל חומר, גם גזים אלה מורכבים מאטומים בעלי גרעין המוקף ע"י אלקטרונים. במצב רגיל האטום אדיש מבחינה חשמלית. כאשר האטום נמצא בשדה אלקטרומגנטי חזק, כגון קרינה אולטרה-סגולית, חלק מהאלקטרונים עשויים להתנתק ממנו. במצב זה מתערער שווי המשקל החשמלי ונוצרת שכבת גז בעלת תכונות של מוליכות חשמלית. האטומים, במצבם החדש, נקראים "יונים" (Ions) והפעולה נקראת "יוניזציה" (IONIZATION) במצב זה השכבות תהינה "מיוננות" או "בעלות רמת ינון גבוהה".. עם ירידת רמת הקרינה האולטרה-סגולית, האלקטרונים מצטרפים בחזרה לאטומים ונוצרת פעולה הנקראת "רקומבינציה".(Recombination) פעולה זו מתרחשת בעיקר בשעות הלילה בהם לא קיימת הקרינה האולטרה-סגולית מהשמש. הרקומבינציה מורידה את רמת היינון, של היונוספרה, ואת כושר ההולכה החשמלית שלה. למרות שהיוניזציה מושפעת בעיקר מהקרינה האולטרה-סגולית, קיימים גם גורמים נוספים הגורמים לה. גם קרני ה- X, חלקיקי יסוד אטומיים ואפילו מטאורים עשויים לגרום לינון היונוספרה. מבנה היונוספרה הקרינה האולטרה-סגולית פוגשת, בדרכה מהשמש, את השכבות העליונות של האטמוספרה המורכבות מגזים קלושים. מכיוון שהגזים קלושים גם רמת היוניזציה תהיה נמוכה יחסית. ככל שהאנרגיה חודרת לאטמוספרה היא פוגשת גזים צפופים יותר ונוצרת יוניזציה גבוהה יותר. יותר אנרגיה נמסרת ליונים והקרינה עצמה נחלשת. מכיוון שהיא נחלשת, הרי שהיוניזציה, של השכבות הנמוכות, תהיה גם היא נמוכה יותר. המחשה לכך באיור ב' 2. הקרינה האולטרה-סגולית מורכבת מתחום רחב של תדרים והאטמוספרה מורכבת מגזים שונים הנמצאים בגבהים שונים. הגזים השונים רגישים לינון בהתאם לתדרים אופייניים, כל גז "מתעורר" בתדר אחר. אי לכך נוכל לצפות שהיוניזציה תתקיים בשכבות שונות בהתאם לגזים המרכיבים אותן. 18

8 איור ב' - 2 התהוות היוניזציה כתוצאה מהקרינה - A עצמת הקרינה האולטרה-סגולית כפונקציה של הגובה - B הצפיפות המולקולארית יורדת ככל שעולים בגובה - C עוצמת היוניזציה המשתנה בגבהים השונים למרות שמדובר על "שכבות", לא תמיד הן נפרדות לחלוטין אחת מהשנייה. כל שכבה עשויה להיות חופפת לשנייה או מרוחקת ממנה. רצף השכבות יוצר תחום שבתוכו ישנן מספר שכבות בעלות רמת יינון גבוהה. שכבות אילו מכונות.D, E, F1, F2 סימון השכבות הוצע ע"י אפלטון בזמן שגילה את שכבות קנלי-הוויסיד בשנת השכבה הראשונה שהתגלתה הייתה שכבה E שזכתה לכינויה בהתאם לאות המקובלת לסימון הווקטור של השדה החשמלי Electrical) E). - השכבה שהתגלתה מעליה סומנה ב- F וזאת שמתחתיה סומנה ב- D. תיאור השכבות באיור ב' 3. איור ב' - 3 שנויים יומיים ועונתיים בשכבות היונוספרה. השם "יונוספרה", שניתן למכלול השכבות שהתגלו, הוצע ע"י רוברט ווטסון-ווט Watt) (Watson שהיה עוזרו של אפלטון וזכה להוקרה אישית בעיקר בגלל תרומתו לפתוח המכ"ם. הצעתו התקבלה והשם "יונוספרה" מקובל היום כהגדרה מדעית של אותו מרחב. שכבת "D" שכבת D הינה הנמוכה, בין שכבות היונוספרה, ונמצאת בגובה של 50 עד 90 ק"מ. שכבה זו היא בעלת זמן רקומבינציה קצר ולכן היא תהיה קיימת רק בזמן שהשמש זורחת, כלומר בשעות היום בלבד. עצמתה גבוהה בשעות הצהריים והיא נעלמת לחלוטין בשעות הלילה. שכבה D אינה מחזירה גלי רדיו הגבוהים מ- 300 ק"ה לכן אינה מעניינת אותנו מבחינת השימוש בה לצורך תקשורת ת"ג. התדרים המעניינים אותנו חודרים דרכה אולם, לצערנו, הם גם נבלעים על ידה. 19

9 הבליעה חזקה יותר כאשר שכבה זו מיוננת יותר. כאשר ישנן סערות מגנטיות מידת היינון עולה והבליעה גוברת. לעיתים הבליעה גוברת ומגיעה לרמה המונעת לחלוטין מעבר גלי רדיו דרכה וקיום קשרים בתחומי ה-ת"ג. הניחות עצמו יחסי הפוך לתדר, ככל שהתדר נמוך יותר הניחות גבוה יותר. היחס הפוך לריבוע התדר. המשמעות - שתדרי תחום ה- 14 מ"ה יונחתו פי ארבע מאלה של ה- 28 מ"ה. תדרי ה- 7 וה- 3.5 מ"ה עלולים להיות מונחתים במידה שלא תאפשר להשתמש בהם בשעות היום. שכבה "E" שכבה E משתרעת, בשעות היום, בגובה בין 90 ל- 125 ק"מ כאשר גבולה התחתון חופף את הגבול העליון של שכבה D. למרות גובהה של השכבה, המשתנה מעונה לעונה, עצמתה נשארת קבועה יחסית במשך כל שעות היום. עוצמת שכבה E עוקבת למעשה אחר מצב השמש. היוניזציה המירבית קיימת בשעות הצהריים והרקומבינציה, המתחילה עם השקיעה, גורמת להיעלמותה בשעות הלילה. שכבות "F" שכבות F הן החשובות ביותר בכל מה שקשור לתקשורת הרדיו לטווחים ארוכים. בשעות היום מבחינים בשתי שכבות F. אחת מהן היא F1, הקרובה יותר לשכבה E והמשתרעת בין 150 ו- 250 ק"מ. השכבה השנייה היא F2, גובהה משתנה בהתאם לעונות השנה. בעונת החורף היא משתרעת עד 300 ק"מ ובעונת הקיץ עד 500 ק"מ. למרות ש- F1 מיוננת יותר משכבת E, היא מתנהגת בדומה לה. עוצמתה חזקה בצהריים והיא נעלמת בשעות החשיכה. בשונה משאר השכבות, שכבת F2 קיימת בכל שעות היממה בגבהים שבין 250 ל- 420 ק"מ. שכבה זאת נמצאת בגבהים בהם הגזים קלושים והרקומבינציה נמשכת זמן רב. הודות לעובדה זו אנו יכולים לקיים קשרים בכל שעות היממה. עוצמתה, של שכבת F2, נמצאת בשנויים מתמידים. השינויים, הנעשים מדי שעה, בהתאם לעונות השנה, מיקום גיאוגרפי ומחזוריות כתמי השמש מתרחשים בצורה מורכבת ומסובכת. תופעות אקראיות בנוסף לשכבות D,E ו- F ישנן שכבות המופיעות באופן אקראי. שכבות אלה, שצורתן לרוב דומה לענן, מופיעות בגובה 100 ק"מ המתאים לגובה של שכבת E. זאת הסיבה ששכבות אלה מכונות "E אקראי".(Sporadic E) שכבת "E אקראי" מופיעה לרוב בשעות היום של הקיץ אבל נצפו גם תופעות כאלה בשעות הלילה ובחורף. שכבות אלה הן שכבות דקות, כ- 1 ק"מ עוביין, והן מרחפות כעננים בעלי קוטר של כ ק"מ. הן מופיעות לפתע ונעלמות לאחר מספר שעות. ינון שכבות אלה אינו בהכרח תוצאה מקרינה. משערים ששכבות אלה נוצרות בגלל חיכוך בין שכבות אטמוספריות הנעות, בגובה רב, בכוונים שונים. זאת הסיבה, כנראה, ששכבות אלה נעות במהירות של מאות קמ"ש. כיוונן, בחצי הכדור צפוני, הוא מערבה. שכבה זו מעניינת את חובבי הרדיו מאחר והתדר הקריטי שלה עשוי להגיע למספר עשרות מ"ה. השכבה מאפשרת, בזמן הופעתה, קיום קשרים ארוכי טווח, בתדרים גבוהים מאד. (המשך יבוא) * * * * * 20

10 (המשך מחוברת קודמת) פרק ג' - שנויי יונוספרה צפויים מבוא גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE מכיוון שקיום היונוספרה תלוי בקרינת השמש, הרי ששנויים במצב היחסי של השמש, כלפי כדור הארץ, ושנויים בקרינה עצמה ישפיעו על מבנה היונוספרה. ניתן לחלק את השנויים, הצפויים פחות או יותר, לקבוצות הבאות:- - שינויי מופע השמש - שנויי יום לילה - שנויי עונות השנה - שנויי מקום גיאוגרפי - שינויים מחזוריים שינויי מופע השמש כתמי השמש נעים, על פניה, ממזרח למערב במחזוריות של 27 ימים בהם השמש סבה על צירה. עצמת הקרינה מושפעת, כמובן, מכתמי השמש הפונים ארצה. דוגמה להשפעת סיבוב השמש, על קרינת כתמי השמש, מתוארת באיור ג' 1 איור ג' 1 השפעות סיבוב השמש על צירה שנויי יום-לילה שנויי יום-לילה בשכבות היונוספרה השונות, הקיימים למעשה ברציפות במשך כל שעות היממה, נגרמים כתוצאה מסיבוב כדור הארץ על צירו. סבוב זה אחראי לא רק לאור השמש הנראה לעין, הוא אחראי גם על הקרינה האולטרה-סגולית. בצהרי היום הקרינה חזקה וגורמת להופעת השכבות השונות של היונוספרה. בשעות הלילה היא נחלשת ונשארת רק שכבת יונוספרה אחת דקה. שכבות E, D, ו- F1 כפי שהוזכר כבר, קיימות רק בשעות היום. הן שומרות על תבנית קבועה המתאימה לזווית השמש. עצמת השכבות נמוכה בבוקר, עצמתן המירבית בשעות הצהריים והן דועכות לקראת הערב. השכבות קיימות עדיין גם בשעות הלילה אולם עצמתן חלשה ומבחינה מעשית ניתן להתעלם מקיומן. שכבת F2 היא המיוננת מכולן ולכן התדר הקריטי, המסוגל לחזור ממנה, הינו הגבוה ביותר. היינון של שכבת F2, המאופיין ע"י עלית התדר הקריטי, עולה באופן תלול עם הזריחה. בשונה משאר השכבות, היינון 18

11 המרבי הינו מספר שעות לאחר שהשמש מגיעה לנקודה הגבוהה בשמיים (זניט). לאחר מכן היוניזציה דועכת לאיטה תוך שמירת רמה מסוימת גם בשעות הלילה. בגלל קלישות הגזים, ממנה היא מורכבת, הרקומבינציה איטית ואינה מצליחה לבטל את היינון לחלוטין. זאת הסיבה ששכבת F2 היא המעניינת ביותר את חובבי הרדיו מאחר והיא הבסיס, לתקשורת ארוכת הטווח, במשך כל שעות היממה. שנויי עונות השנה מאחר ומצבה של כל נקודה, על פני כדור הארץ, כלפי השמש משתנה בהתאם לעונות השנה, כך גם שנויי היונוספרה. שכבת E תלויה לחלוטין בגובה השמש ומצבה היחסי. עצמתה גבוהה בצוהרי היום ובעונת הקיץ, בהם השמש גבוהה מעל האופק. במשך עונות השנה, למעט החורף, שכבת F1 מתנהגת בדומה לשכבה E, כלומר תלויה בגובה השמש. בחורף שכבת F1 מתלכדת עם F2 וקשה להפריד ביניהן, למעט באזור קו המשווה שם קיימת הפרדה כל שהיא (יש לזכור שבאזור קו המשווה ישנם תנאים קבועים של קיץ). ההתנהגות העונתית, של שכבת F2, משונה במקצת. בשעות היום של החורף עוצמת היוניזציה חזקה והתדר הקריטי גבוה. הרקומבינציה, האיטית, נמשכת במשך שעות הלילה הארוכות והתדר הקריטי יורד לערכים נמוכים מאד. בקיץ מתחממות השכבות העליונות של האטמוספרה, הגזים נעשים קלושים יותר והיוניזציה אינה מגיעה לערכים גבוהים כמו בחורף. מסיבה זו התדר הקריטי המרבי יהיה נמוך יותר בקיץ מאשר בחורף. מאחר והגזים קלושים יותר, הרקומבינציה, בשעות הלילה נמשכת זמן רב יותר והיינון ישמר ברמה גבוה יותר מאשר בחורף. יש לזכור שהלילה קצר יותר בקיץ ולכן לרקומבינציה אין שהות לפעול לביטול היוניזציה. זאת הסיבה שבקיץ התדר הקריטי לא יגיע לרמות של החורף. לעומת זאת תשמר רמה גבוהה, יחסית, במשך כל שעות היממה. המחשה לכך באיור ג' 2. איור ג' - 2 שנויים עונתיים אופייניים של שכבה F2. שכבה D, התורמת להפסדים, תהיה חזקה בקיץ יותר מאשר בחורף. אי לכך יהיה ניתן לצפות שבחורף יהיו תנאים טובים יותר בתדרים הנמוכים, 7 מ "ה ומטה. כאשר מדובר על שנויים עונתיים יש לזכור שלכדור הארץ ישנה גם אינרציה טרמית. פרוש הדבר שעונות השנה אינן בדיוק אלה שבין היום הקצר והיום הארוך. באופן מעשי ישנה תזוזה של חודש נוסף כדי שהעונה תהיה בעוצמתה. שנויי מקום גיאוגרפיים רמת היינון של היונוספרה תלויה בזוית בה פוגעות הקרניים האולטרה-סגוליות בכדור הארץ. הקרינה תהיה חזקה יותר באזור קו המשווה וחלשה יותר בקטבים. אי לכך התדרים הקריטיים, של שכבות E ו- F1, יהיו גבוהים יותר באזור קו המשווה. 19

12 התנהגות שכבה F2 מורכבת יותר, יתכן בגלל מרכיבים נוספים של היוניזציה כגון קרני- X, קרינת חלקיקים קוסמיים ומטאורים. ישנן עובדות המראות כי שכבת F2 מושפעת במידה מסוימת גם מהשדה המגנטי של כדור הארץ. למרות מורכבותה, גם התדרים הקריטיים של שכבה זו גבוהים יותר באזור המשווני. דוגמה לכך ניתנת באיור ג' 3. האיור מתאר מפה המתארת את ה- MUF שניתן להשגה מהחזרות F2 לדילוג של 4000 ק"מ.בזמן נתון. ברור שהתרשים מתאים לתאריך מסוים בלבד (במקרה זה נובמבר 1947) אבל בעיקרון הוא דומה למה שקורה כל שנה. שימו לב ל- MUF הגבוה והיציב באזור קו המשווה כאשר בצהריים הוא מתרחב לקווי רוחב גבוהים יותר. ניתן לראות שבאזורים הפעילים אפשר להגיע גם ל- MUF של 60 מ"ה. איור ג' 3 שינויי מקום גיאוגרפיים שנויים מחזוריים אילו שינויי היונוספרה היו יומיים ועונתיים בלבד, יכולנו לצפות לשנויים שיחזרו על עצמם מדי שנה. למרבה המבוכה נכנס לתמונה גם מחזור כתמי השמש הנמשך, כאמור, כ- 11 שנים. באיור ג' 4 אנו רואים את השפעת מספר כתמי השמש, על שכבות E ו- F2, בזמנים של מספר כתמים מזערי ומרבי. באיור רואים שנויים יומיים, של תדרים קריטיים, עבור שכבות E (קו מקוטע) ו- F2 (קו רציף) כפי שנמדדו בוושינגטון בירת ארה"ב. הקווים C A, נמדדו בשנת שיא של כתמי שמש (200 כתמים בדצמבר 1957) ואילו הקווים B, D נמדדו בשנת שפל (11 כתמים בדצמבר 1964). איור ג' - 4 שנויים יומיים בתדרים הקריטיים שכבת F2 היא המושפעת ביותר מהשנויים המחזוריים. התדר הקריטי, בשיא המחזור, שבשפל המחזור. גם בשכבות E ו- F1 ישנו שנוי בולט אבל לא בולט כמו ב- F2. (המשך יבוא) הינו כפול מזה * * * * * 20

13 (המשך מחוברת קודמת) פרק ד - דילוגים וזוויות קרינה מבוא גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE תחום רחב של תדרים, המשודר בצורה אנכית, יחזור משכבות היונוספרה. התדר הגבוה ביותר, שיוחזר משכבה מסוימת, יקרא "התדר הקריטי" Frequency) (Critical של אותה שכבה. בפרקים הקודמים הוזכר התדר הקריטי כקנה מידה ליינון שכבה מסוימת. התדרים הקריטיים אינם ישימים, לתקשורת ארוכת טווח, באם הם משודרים בצורה אנכית. לעומת זאת, נוכל להשיג טווחים ארוכים באם נשדר באופן שהגלים יפגעו אלכסונית ביונוספרה ויוחזרו ממנה. בצורה זו נוכל להשתמש גם בתדרים הגבוהים מהתדר הקריטי. זווית השידור הרצויה והתדר המרבי לשימוש תלויים במספר רב של גורמים. אחדים מהם הם גובה השכבה המחזירה, מידת היוניזציה והמרחק בין התחנות. כמו כן יש קשר ישיר בין התדר הקריטי, במקום בו נכנסים הגלים ליונוספרה, ובין התדר המרבי עבור הנתיב הנדרש. פרק זה ידון במערכת הקשרים, בין הגורמים השונים, ויציע דרך כיצד לבחור את התדר המתאים לבצוע קשר בין שתי תחנות נתונות. קשרים טריגונומטריים ישנה נוסחה טריגונומטרית פשוטה הקושרת את התדר הקריטי, גובה שכבת היונוספרה, זווית הקרינה המיטבית ותדר התקשורת המתאים. כאשר: = f תדר מרבי לתקשורת = fa תדר קריטי = a זווית השידור המיטבית משוואה זו ניתנת להמחשה באיור ד' 1. איור ד' - 1 דוגמה מוחשית לקשר הטריגונומטרי בין הגורמים השונים. 25

14 מעיון באיור נוכל לראות את הקשרים גם לפי הנוסחה הבאה:- h הינו גובה השכבה המחזירה ו- D הוא המרחק בין שתי נקודות המקיימות קשר ביניהן. אם נדע את h ו- D נוכל לחשב את התדר המרבי בו נוכל לקיים קשר בין שתי הנקודות. תדר זה יהיה "התדר הגבוה ביותר הניתן לשימוש" והוא מכונה MUF (קצור של.(Maximum Usable Frequency תדרים מעל ה- MUF יחדרו לתוך היונוספרה. ניתן להשתמש בתדרים נמוכים יותר אולם יעיל יותר להשתמש בתדרים הקרובים לתדר זה (רמז - זכרו את הפסדי שכבת D). כבר כאן ניתן לראות שהערך של ה- MUF אינו קבוע, יש צורך לחשב אותו בהתאם לטווח בין התחנות. אי לכך אפשר להגיד שהוא תלוי לא רק בתדר הקריטי, הוא תלוי גם במרחק או בזוית בה נרצה להשתמש. קל לראות, מהנוסחה הטריגונומטרית, שככל שהזווית יורדת ה- MUF עולה. לכאורה בזוית הקרובה לאפס (סינוס הזווית שואף אף היא לאפס וכל מספר מחולק באפס הוא גדול מאד) ה- MUF יוכל להגיע למאות מ"ה. אם נחזור ונעיין באיור ד' 1 נראה שהנוסחה מתארת שני מישורים מקבילים, למעשה המציאות מתוארת טוב יותר באיור ד' 2. היונוספרה היא כיפתית ואם נשדר בזוית נמוכה נגיע אליה בזוית מספיק גבוהה כדי לחדור אותה. אם נשתמש בתדרים נמוכים, שעדיין יוחזרו ממנה, רוב מהלך הקרן יהיה בתוך שכבת ה- D הבולעת כל מה שעובר דרכה. המסקנה מכך היא שבהתייחסות, לזוויות נמוכות, הכוונה לזוויות מעל ל- 3 מעלות (סינוס של 3 מעלות הוא , המכפיל את התדר הקריטי פי 19. היות וה- MUF קשור ישירות בתדר הקריטי, הרי שהוא קשור גם בשנויים היומיים, השנתיים ומחזור כתמי השמש. יש לשים לב שלהספק השידור אין כל השפעה על ה- MUF. האנרגיה או מוחזרת או חודרת את היונוספרה. אי לכך עשויה להישאל השאלה: למה ישנן תחנות שדור מסחריות, בתחום ה- HF המשדרות הספק של עשרות, מאות ואלפי קילוואטים? כדאי לדעת שישנן צורות התפשטות נוספות שאינן מבוססות על אופני התפשטות הגלים המקובלים. צורה אחת היא צורת "התפזורת" (Scatter) ואחרת היא צורה הבאה לידי ביטוי כאשר מדובר על הספקים של מאות קילוואטים. זוויות וטווחים את השפעת זווית השידור ניתן לראות באיור ד' 3. לפני שמתחילים בהסבר כדאי להתייחס למושג נוסף שהוא "גובה וירטואלי" Height) (Virtual או "גבה ערטילאי". שכבת היונוספרה אינה דקה וההחזרות אינן כמו החזרת קרני האור ממראה. השכבות עבות וגלי הרדיו חודרים לתוכן לפני שהן מוחזרים ארצה, ממש כפי שמתואר באיור. הגובה הווירטואלי יהיה הגובה התיאורטי ממנו מוחזרת, כביכול, הקרן בזוית ולא בקשת. דוגמה מוחשית באיור ד' 2. איור ד' - 2 גובה וירטואלי 26

15 בצד שמאל, של איור ד' 3, אנחנו רואים שידור אנכי. התדר המרבי שיוחזר יהיה התדר הקריטי. הגובה ממנו יוחזר יהיה הגובה הווירטואלי ולא גובה השכבה. דבר זה נכון גם בהחזרות שאינן ניצבות. איור ד' - 3 זוויות ודילוגים ימינה מזה נראה החזרה משכבת E. המרחק המרבי, בדילוג אחד, הינו כ ק"מ. ימינה נראה אפשרות להגיע לטווחים ארוכים יותר ע"י החזרה מ- F2. הטווח המרבי, בדילוג אחד, יכול להגיע עד 4000 ק"מ. כמובן שניתן להגיע, לטווח זה, ע"י שני דילוגים אבל אז יתארך המסלול ונאבד חלק מהאנרגיה בדרך. מרחקים מעל 4000 ק"מ יושגו בשני דילוגים ויותר. יהיו מקרים בהם הקרן תוחזר לנקודה הרחוקה בהרבה מהמקום הצפוי. תופעה זו מתרחשת כאשר הקרן החוזרת נתקלת בשכבה הנמוכה ממנה וחוזרת, אל השכבה הגבוהה, מבלי שתגיע כלל לארץ. ראה איור ד' 4. איור ד' - 4 דילוגים מורכבים איור ד' 3 אינו בקנה-מידה ולכן הזויות אינן נכונות. הטבלה הבאה מפרטת תחומי זוויות ותדרי,MUF המתאימים להם, עבור קשר בין אנגליה והחוף המזרחי של ארה"ב. MUF זווית מזערית MUF זווית מרבית התחום RC* RC* מ "ה RC*9.57 RC*14.34 RC* RC*3.42 RC*4.81 RC* מ"ה 21 מ"ה 28 מ"ה טבלה זו ממחישה היטב את העובדה שניתן להשתמש גם בתדרים הגבוהים מהתדר הקריטי.(RC) זווית השידור נקבעת ע"י זווית הקרינה האנכית של האנטנה. לעיתים קורה שחברך, הגר על ידך, מקבל תוצאות טובות יותר, מאשר אתה, כאשר לכאורה כל התנאים זהים. במקרים אלה יש לבדוק את ההבדל באנטנות, במיוחד בזוית הקרינה שלהן.

16 הפסדים יונוספריים עד עתה התייחסנו ליונוספרה כשכבה מחזירה והזכרנו גם הפסדים אפשריים. היונוספרה, לצערנו, אינה מחזירה בלבד, היא בולעת גם חלק מהאנרגיה. בליעה זו אחראית להורדת עוצמת השידורים העוברים דרכה. אנרגית השידורים מנוצלת, למעשה, לינון השכבה התחתונה של היונוספרה. הניחות יחסי למידת היינון של השכבה התחתונה (D) והפוך לתדר. ככל שהתדר נמוך יותר, הניחות גדול יותר כאשר יחס הניחות הפוך לרבוע יחס התדרים. דוגמה: ב- 28 מ"ה הניחות יהיה רק רבע מהניחות ב- 14 מ"ה. כאשר התנאים מאפשרים וקיימת בחירה בין תחומי תדר, ניתן להשיג קשרים באיכות שווה, לתדרים נמוכים וגבוהים, כאשר בתדרים הגבוהים ניתן להשיג זאת בהספק נמוך יותר. זאת הסיבה למגמה לעבוד בתדרים הקרובים, ככל האפשר, לתדר ה- MUF. הספיגה הגדולה ביותר תהיה בשכבת D הקרובה לפני הקרקע. מהכרת תכונות שכבה זו ניתן לצפות שהניחות יהיה גבוה יחסית בשעות היום, בתקופת הקיץ וכאשר מספר כתמי השמש גבוה. ההפסד יודגש יותר באזור המשווני של כדור הארץ. את השפעת מספר כתמי השמש, על הניחות, נראה בטבלה הבאה. הנתונים, שהתקבלו ממדידות שנעשו במשך שלושת המחזורים הקודמים, מתארים את היחס באחוזים של ההפסדים בנקודות השפל של המחזור לעומת ההפסדים שהיו בנקודות השיא. לילה יום תחום התדר 25% 25% 20 מ"ה 35% 50% 10 מ"ה 50% 75% 5 מ"ה נתונים אלה מסבירים את התופעה שהתקשורת בתדרים הנמוכים (תחומי ה- 80, 40 ו- 160 מטר) טובה יותר כאשר מחזור כתמי השמש נמצא בשפל. התדר הנמוך ביותר הניתן לשימוש תדר זה, המכונה LUF (קצור של (Lowest Usable Frequency הינו התדר הנמוך ביותר שעדיין ניתן לקיים בו קשר בנתיב מסוים ובזמן מוגדר. תדר זה מוגדר כתדר בו האות הנקלט שווה לרמה המאפשרת עדיין גלוי ושימוש בו. ה- LUF יהיה יחסי להספק השידור, הגבר וכיווניות האנטנה, אורך נתיב הקשר ומידת ההפסדים ביונוספרה. הרמה המינימאלית, של האות הניתן עדיין לקליטה, מושפעת מהרעש הנקלט במקלט וסוג האפנון שמשתמשים בו. לקליטת מורס, המשודר ידנית, מספיק יחס אות לרעש של 3:1. לקליטת SSB נדרש יחס של 7:1 ולשידורי AM נדרש יחס של 15:1. לעומת ה- MUF, המושפע רק מהיונוספרה, ה- LUF מושפע גם מגורמים שיש לנו שליטה מיידית עליהם. ניתן לשנות את סוג השידור (לעבור מ- SSB ל- CW ) או להעלות את הספק השידור. מקובל להניח שהגדלת ההספק פי עשר תוריד את ה- LUF ב- 2 מ "ה. מהאמור לעיל, לגבי הפסדי היונוספרה, רואים כי ה- MUF יהיה גבוה יותר בשיא מחזור כתמי השמש ונמוך בשפל המחזור. כפי שכבר הוזכר, ה- MUF יעלה בשעות היום ובעקבותיו גם ה- LUF. המרחק ביניהם ייתן לנו את התחום המוגבל בו נוכל לשדר ולקלוט. כדאי לדעת שישנם זמנים בהם ה- MUF עלול להיות נמוך מ- 14 מ"ה וה- LUF גבוה מ- 7 מ"ה. התחום היחיד שיהיה ניתן להשתמש בו עדיין יהיה זה של ה- 10 מ"ה. קורה לעיתים שתדר ה- LUF זהה או גבוה מה- MUF. כאשר זה קורה מתרחש מה שנקרא "אפילת תקשורת" ואין אפשרות לקיים קשרים אלחוטיים באותה עת. 28

17 מושגים נוספים כאן הזמן והמקום להזכיר מושגים נוספים הקשורים להתפשטות הגלים. תדר אופטימאלי לתקשורת, "FOT" (קצור של,(Frequency of Optimum Traffic הינו התדר שייתן לנו קשר ודאי במשך 90% מימי החודש. ניתן לחשב אותו ע"י הכפלת החציון (Median) של ה- MUF, במשך החודש, ב זאת בתנאי שתדר זה יהיה גבוה מתדר ה- LUF באותו מועד. התדר הגבוה האפשרי, HPF (קיצור של,(Highest Possible Frequency יהיה זה שיוכל לספק לנו קשר ארוך טווח ב- 10% מימי החודש. ניתן לחשבו ע"י הכפלת החציון החודשי, של ה- MUF ב, דוגמה:- נניח שהחציון המחושב של ה- MUF הינו 20 מ"ה. אם נרצה להשיג קשר ודאי במשך 90% מימי החודש נוכל להשתמש בתדרים עד: * = 17 מ"ה. אם נרצה להשיג טווחים ונהיה מוכנים להסתפק רק ב- 10 ימי תקשורת, נוכל להשתמש בתדרים עד: 1.15*20 = 23 מ"ה. זוויות שדור אופטימאליות ראינו כבר שלזווית השידור, של האנטנה, יש השפעה על הטווח. נוכל לראות זאת יפה באיור ד' 5. מהאיור רואים שניתן להשיג דילוג אחד, משכבת E, למרחק מרבי של כ ק"מ. דילוג משכבות F, המשתנות בגובהן, יושג למרחקים בין 3200 ל ק"מ. שידורים למרחקים גדולים מכך דורשים מספר דילוגים. איור ד' - 5 תרשים השואה בין זוויות קרינה ומרחקים האיור מתאר את הקשר בין זוויות הקרינה האופטימאליות, המרחק בין התחנות וגובהי שכבות E ו- F. מהאיור ניתן לחשב את זווית השידור (והקליטה) עבור טווח נתון. למרחקים ארוכים יש להשתמש בזויות נמוכות ככל האפשר. זווית השידור מותנית, במידה רבה, בגבה החשמלי של האנטנה. ככל שהאנטנה גבוהה יותר זווית הקרינה נמוכה יותר. זו הסיבה לשאיפה להתקין את האנטנות גבוה ככל האפשר. (המשך יבוא) * * * * * 29

18 זי" גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה HF Wave Propagation נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE (המשך מחוברת קודמת) פרק ה' - הפרעות יונוספריות מבוא השנויים הרגילים והצפויים, של היונוספרה, מסובכים דיים על מנת להביך חובב רדיו מצוי. בנוסף לכך מתרחשות מדי פעם תופעות לא שגרתיות המקשות על השידור והקליטה ולפעמים מונעות את התקשורת לחלוטין. התופעות הלא שגרתיות נקראות "הפרעות יונוספריות" Disturbance).(Ionospheric באופן כללי ההפרעות מתבטאות בהחלשת האותות הנקלטים, בצורה איטית או מהירה, עד למידה בה לא ניתן להבחין בקיומם. לעיתים גם הרעש האטמוספרי יורד במידה העלולה להביא למחשבה שהמקלט מקולקל. ניתן להבחין בין שתי סוגי הפרעות עיקריות השונות באופיין זו מזו. אחת מכונה "סערה יונוספרית" Storm) (Ionospheric והשנייה "הפרעה יונוספרית פתאומית" Disturbance) (Sudden Ionospheric או, בקיצור,.SID ה- SID ידועה גם בשם "תופעת דלנג'ר" (על שמו של Dr. John.H Delenger האמריקאי שהיה מחלוצי המחקר על התפשטות הגלים ושאיבחן והגדיר תופעה זו). הפרעה נוספת נקראת "האפלה קוטבית" ) Polar והיא מעין שילוב של "סערה יונוספרית" ו- SID. (blackout מקורן של שלושת סוגי ההפרעות הוא, סביר להניח, ב-"להבות סולריות" Flares) Solar הידועים גם בשם קוקים סולריים") המתרחשות על פני השמש. סערות יונוספריות מתפתחות לאיטן או מתרחשות לפתע. הן נמשכות יום-יומיים או לפעמים עד שבוע שלם. ה- SID לעומת זאת, מתרחש לפתע ונמשך כ- 20 דקות עד שעה שעתיים. נדיר שימשך יותר מכך. המשותף לשני סוגי ההפרעות, המזיקות לתקשורת, היא בליעה חזקה של אנרגיה וירידה חזקה בכושר ההחזרה של היונוספרה. "להבות סולריות" מניחים שתופעה זאת נגרמת כתוצאה משנויים פתאומיים בשדה המגנטי הקיים בסביבת או בתוך כתמי השמש הגדולים. הלהבות מתרחשות באופן פתאומי ומתבטאות בהתפרצויות חריפות שבעקבותיהן נפלטים, מפני השמש, כמויות אדירות של קרינה אולטרה-סגולית, קרני ה- X וקרינה קוסמית הנעים במהירות האור וחלקיקים טעוני אנרגיה (אלקטרונים ופרוטונים) הנעים במהירויות נמוכות יותר. כמו כן נפלטת גם אנרגיה בתחום האלקטרומגנטי עד 300 מ"ה. הקרינה האולטרה-סגולית, קרני ה- X והקרינה הקוסמית, הנעים במהירות האור, מגיעים אלינו 8 דקות לאחר התרחשות הלהבות וגומות לדעיכה מיידית בתקשורת. זאת למעשה תופעת ה- SID. החלקיקים, בעלי המטען החשמלי, נעים במהירות נמוכה יותר ומגיעים אלינו לאחר משבשים את התקשורת בתופעה המכונה "סערה יונוספרית". 18 עד 36 שעות. גם הם ה-"האפלה הקוטבית" יכולה להתרחש כתוצאה מכל אחת מהקרינות הנפלטות מהלהבות הסולריות. מאחר והלהבות הסולריות קשורות לכתמי השמש הגדולים, הן תתרחשנה לעתים קרובות בשיא פעילות כתמי השמש ולעתים רחוקות כאשר מספר כתמי השמש נמוך. המחשה לכך ניתן לראות באיור ה' 1 המתאר את ההפרעות שאירעו במשך מחזור

19 איור ה' - 1 תכיפות ההפרעות היונוספריות הפרעות יונוספריות פתאומיות (SID) ההפרעה תלויה בעצמת הלהבות והזווית היחסית בין השמש והארץ. אי לכך השפעתה יכולה להיות מאפס עד האפלה מוחלטת. כאשר הלהבות מתרחשות בקו ישר אל כדור הארץ, הקרינה מגיעה אליו אחר מספר דקות וחודרות את שכבות היונוספרה, ראה איור ה' 2. הקרינה חודרת עד שכבת D ומגבירה את כשר הבליעה שלה. למרות ששכבה D משפיעה בעיקר על התחום הנמוך של ה-ת"ג, ההפרעה יכולה לגרום גם להשפעות בתחום הגבוה. התקשורת דועכת באופן פתאומי ומתאוששת לאיטה, במשך דקות או שעות, עד שהיא חוזרת למצבה הנורמאלי. איור ה' 2 מראה, מימין, את המצב הרגיל ומצד שמאל את השפעת הלהבות הסולריות. איור ה' - 2 השפעת הלהבות הסולריות 21

20 מאחר וההשפעה של שכבת D היא בעיקר בתדרים הנמוכים, כדאי לנסות לקיים קשר בתדרים הגבוהים יותר (תחומי מטר). בנוסף לכך יש לזכור כי הקרינה הגיעה לחציו המואר של כדור הארץ, החצי השני אינו מופרע. כדאי לנסות לקיים קשר, במקרים אלה, דרך האזורים השרויים בחשכת הלילה, אפילו אם הטווחים רחוקים יותר. האזור המושפע ביותר יהיה אזור קו המשווה, באזור זה קרינת השמש ניצבת ליונוספרה וההשפעות תורגשנה יותר מאשר בקווי הרוחב הגבוהים יותר. כאשר ה- SID בעוצמה המונעת תקשורת יש להיעזר בסבלנות, להמתין כשעה ולהתחיל בניסיונות תקשורת בתדרים הגבוהים. למזלנו ישנן להבות סולריות המקרינות לחלל מבלי שתהיה לכך השפעה על כדור הארץ. לעומת זאת קיימות תופעות של "נקודות חמות" המתרחשות דווקא בשפל מחזור כתמי השמש. תופעה זו דומה ל- SID אולם חלשה ממנה. בגלל הדמיון הן נקראות SID מסוג M. סערות יונוספריות הלהבות הסולריות מלוות לעתים קרובות בסערות יונוספריות המתרחשות 18 עד 36 שעות לאחר התפרצותן. הסערות נגרמות ע"י חלקיקים טעונים הנעים במהירות איטית של 1500 ק"מ לשנייה. הסערה היונוספרית מתרחשת לאחר שתופעת ה- SID, שקדמה לה, כבר נעלמה והתנאים חזרו לקדמותם. סערות אלה משפיעות, על התפשטות הגלים, בצורה שונה לחלוטין מאשר ה- SID. החלקיקים הטעונים, המתקרבים לארץ, מוסטים ע"י השדה המגנטי של הארץ הגורם להם לנוע לכוון הקטבים המגנטיים שלה. המחשה לכך ניתנת באיור ה' 3. איור ה' - 3 זרימת חלקיקים לכוון הארץ הסחיפה של החלקיקים משפיעה בעיקר על שכבות היונוספרה הגבוהות. ההשפעה יכולה להיות בצורות שונות כגון העלמות שכבת F, שנוי מהיר ברמת היוניזציה שלה או פיצולה למספר שכבות. התופעה הראשונה תגרום להפסקת הקשר בתדרים גבוהים, שאר התופעות תגרומנה לדעיכה באותות ולתופעת הדהוד.(ECHOES) בזמן סערה יונוספרית ה- MUF עלול לרדת ל- 50% מערכו הרגיל. למרות שההשפעה תהיה בעיקר על שכבה F, עלולה להיות השפעה גם על שכבת E. במקרים קיצוניים של צרוף יונוספרה חלשה וספיגה חזקה, תהיה האפלת תקשורת בין אזורים שונים על פני כדור הארץ. התופעה תורגש במיוחד במסלולי תקשורת העוברים דרך אזורי הקטבים אליהם מופנה ריכוז החלקיקים הטעונים. 22

21 הסערות המגנטיות קיימות הן בשעות היום והן בשעות הלילה. השפעתן מתחילה, בו זמנית, באזור הקטבים וככל שהיא מחמירה היא מתקדמת לאזור קו המשווה. בשיא מחזור כתמי השמש, הפרעות אלה נמשכות כ- 100 שעות במשך חודש. בשפל המחזור מספר השעות הוא כחצי מזה. האמצעי להתגבר על הפרעה זו הינו, כמובן, לנסות ולעבוד בתדרים נמוכים. אפשר לנסות לחפש גם נתיבי תקשורת המתרחקים מאזור הקטבים. כדאי להשתמש במסלולים העוברים דרך אזור קו המשווה המושפע פחות מתופעה זו. השימוש במסלולי לילה לא יעזור. הקרינה מגיעה במשך זמן ארוך יחסית וההפרעה עלולה לפגוע בכל שעות היממה. התופעה תתחיל להעלם בהדרגה כאשר ההחלמה תמשך יום עד שלושה ולעיתים אף יותר מכך. האפלה פולארית סוג הפרעה זה נגרם, כאמור, ע"י הקרינה המרוכזת אל הקטבים כתוצאה מהשדה הגיאומגנטי של כדור הארץ. הקרינה החזקה מגיעה עד לשכבות הנמוכות של היונוספרה וגורמת להם לבלוע את אנרגית גלי הרדיו המגיעים אליהן. גם ה- SID עלול להגיע לאזור הקטבים. במקרה זה תהיה ההאפלה הקוטבית קצרה מזו שבהשפעת סערה מגנטית רגילה. עצמת השדה החשמלי, הנוצרת בזמן סערה באזור הקטבים, משפיעה על הגזים הנמצאים בשכבות העליונות של האטמוספרה וגרמת להם להאיר בצבעים שונים. האזורים הקוטביים, של כדור הארץ, יהיו מוארים כשלטי ניאון אדירים במה שמוכר לנו בשם "הזהר הצפוני" Polaris) (Aurora או "הזהר הדרומי" ) Aurora.(Australis כאשר התופעה בשיאה לא ניתן לבצע תקשורת ת"ג דרך אזור הקטבים. זו הסיבה שהשם Aurora הפך להיות שם נרדף להפרעות לתקשורת אלחוטית. טבלת הפרעות יונוספריות הטבלה הבאה משווה את שני סוגי ההפרעות העיקריות ומסבירה כיצד להתמודד איתן. התופעה סערה יונוספרית SID # התפתחות מהירה איטית 1 משך מספר דקות עד מספר שעות מספר שעות עד מספר ימים 2 האזור המושפע ביותר אזור תאורת היום אזורי הקוטב ואזורי הביניים, יום ולילה 3 האזור המושפע פחות אזור האפלת לילה האזור המשווני והאזורים הקרובים מטר 5 תחומי התדר המושפעים ביותר מטר מטר 6 תחומי התדר המושפעים פחות מטר שיאים עונתיים בכל העונות אביב ותחילת הסתיו 7 מחזור כתמי שמש בשיא המחזור מפעילות בינונית ומעלה 8 כיצד לפעול לבחור נתיבי חושך ותדרים גבוהים נתיבי אזור קו המשווה ותדרים נמוכים בנתיב הצפוני 9 (המשך יבוא) 23

22 (המשך מחוברת קודמת) מבוא גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה HF Wave Propagation נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE פרק ו' - אופני התפשטות ייחודיים לאחר שהכרנו את מבנה היונוספרה ושכבותיה נוכל להכיר גם אופני התפשטות ייחודיים המתבססים על תכונותיה. חלק מהתופעות הנו קבוע וחלקו האחר אקראי. להלן פרוט האופנים כאשר הסבר מפורט יינתן בהמשך פרק זה:- - הקו האפור Line) (Gray - הנתיב הארוך Path) (Long (Sporadic E) אקראי E - - זירוי לאחור Scatter) (Back הקו האפור "הקו האפור", או "אזור הדמדומים", הנו הרצועה המקיפה את כדור הארץ ונמצאת בגבול היום והלילה. קו זה נמצא באזורי הזריחה והשקיעה והאסטרונומים מכנים אותו בשם "טרמינטור".(Terminator) התפשטות הגלים, לאורך הקו האפור, הינה יעילה ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא היעדרות שכבת "D" הבולעת את גלי הרדיו. שכבה זו נעלמת לקראת הערב וטרם נוצרת בשעות הבקר. יעילות הקו האפור גדולה עד כדי כך שהיא מאפשרת להשיג קשר יעיל ורציף בין כל הנקודות שעל קו זה. היעילות כה גבוהה עד שניתן להשתמש באנטנות פשוטות, דיפולים ו- V הפוכה, כדי להשיג קשרים לאורך הקו. אנטנה כיוונית עשויה, כמובן, לשפר את התוצאות. הקו האפור נמשך כשעתיים במשך יממה, חצי שעה לפני ואחרי הזריחה ואותו דבר בשעת השקיעה. שני מועדים אלה נוחים לקיום קשר מאחר ובדרך כלל הן שעות שאינן מיועדות לעבודה או לשינה. המחשה לכך ניתן לראות באיור ו' 1. איור ו' - 1 הקו האפור על מנת להבין כיצד משתנה הקו האפור, במשך עונות השנה, עלינו להתייחס בחופשיות רבה עם התורה הקופרניקית ולעוות מקצת חלק מחוקי האסטרונומיה. הבא נדמיין לעצמנו ש:- - כדור הארץ הינו מרכז היקום. - השמש נעה במסלול מחזורי-מעגלי סביב כדור הארץ. - הציר, העובר את כדור הארץ ומחבר את שני הקטבים, ניצב לקו המשווה. 24

23 מאיור ו' 2 נראה כי השמש נעה במחזור שנתי לאורך מסלול המשתרע מקו רוחב 23 מעלות צפון (חוג הסרטן) עד קו רוחב 23 מעלות דרום (חוג הגדי) וחוצה פעמיים בשנה את קו המשווה. חציית קו המשווה מתרחשת בערך ב- 21 למרץ ו- 21 לספטמבר בהם משכי היום והלילה שווים. ימים אלה נקראים, ע"י האסטרונומים, בשם.Equinox איור ו' - 2 התנועה היחסית בין כדור הארץ והשמש במאה הקודמת, לפני עידן האינטרנט, היו מחשבים את הקו האפור היומי בעזרת גלובוס ומחוון שאותו היו צריכים להכין מקרטון. מי שעדיין מעוניין לבצע זאת בדרך הישנה, כדאי שיעיין במהדורות ישנות של ה-.ARRL Handbook כול מה שנחוץ היום זה להשתמש בתוכנות לחובבי רדיו או להיכנס ל- Google ולהקיש.HF gray line בחרתי להציג את התמונה הבאה המתארת קטע של האזורים, הנמצאים בקו האפור, שנוכל להתקשר אליהם בזריחה של הראשון בינואר מדי שנה. איור ו' 3 תמונה חלקית של הקו האפור התמונה הנ"ל הועתקה מתוכנת DX Atlas המאפשרת לקבל תצוגות שונות המתארות את האזורים המושפעים. באותה תוכנה אפשר לחפש את הקו האפור בכול יום בשנה. חלק גדול מהקו האפור, העובר את ישראל, נמצא באזורים שוממים, מעל אוקיינוסים או מעל מדינות שאינן ששות לקיים אתנו קשר. למרות זאת כדאי להכיר את תכונותיו המאפשרים לנו קשר עם מערב ארה"ב בשעות הזריחה של ה- 21 ליוני ושעות השקיעה של ה- 21 למרץ. יתכן ונעזרתם כבר בתופעה זו אפילו אם לא ידעתם על קיומה. ההתפשטות, לאורל הקו האפור, יכולה להיות בכוון אחד או בכוון ההפוך. לעיתים קרובות היא נעשית בשני הכוונים והקשר נשמע עם "הדהודים". אם זה קרה לכם, הרי הצלחתם לנצל את התופעה. לסיכום - תופעה זו מתבססת על היעדרות שכבת ה-" D " ולכן תשפיע במיוחד בתחום התדרים הנמוכים (40 עד 160 מטר). מכיוון ובתחומים אלה לא מקובל להשתמש באנטנות כיווניות, כל מה שעלינו לעשות זה לעלות על הגלים המתאימים, בשעות הדמדומים, ולנסות את מזלנו. 25

24 הנתיב הארוך ניתן לחבר כל שתי נקודות, על פני כדור הארץ, באמצעות שני נתיבים, קצר וארוך. יוצאות מהכלל הן הנקודות הנמצאות בדיוק בקצה השני של כדור הארץ והנתיבים ביניהם שווים באורכם. נקודות אלה נקראות בשם "אנטיפוד" והמרחק ביניהן יהיה 20,000 ק"מ. בין שאר הנקודות אפשר להגיע בנתיב קצר, הקטן מ- 20,000 ק"מ, או בנתיב ארוך, הגדול מ- 20,000 ק"מ. כווני הנתיבים יהיו כמובן הפוכים ב- 180 מעלות וסכום אורכיהם יהיה תמיד 40,000 ק"מ. אם נניח שהנתיב הקצר לניו-יורק הנו באורך 10,000 ק"מ ובזוית 315 מעלות, הרי שהנתיב הארוך יהיה בן 30,000 ק"מ ובזוית של 135 מעלות. סביר להניח שכדאי לקיים תקשורת בנתיב הקצר. למרות שזה הכלל, קיימים תנאים בהם אפשר לקיים קשר בנתיב הארוך בזמן שלא ניתן לקיימו בנתיב הקצר. יהיו מקרים בהם שכבת ה- F תהיה פעילה עדיין בשעות הלילה ותבטיח קיום קשר. באותה עת שכבת ה- D תהיה פעילה ותגרום לניחות בנתיבים העוברים באור השמש ובאזורים הנמצאים בהשפעת הזהר הצפוני (או הדרומי). במקרים אלה הניחות, הנגרם בגלל מספר הדילוגים הגבוה, יהיה קטן מהניחות הנגרם בהשפעת שכבת ה- D והקשר יושג דווקא בנתיב הארוך. מכיוון שתופעה זו מתבססת על תכונות שכבת ה- D, הרי שהשפעתה מודגשת יותר על תדרים מ- 14 מ"ה ומטה. לעיתים תנאי ההתפשטות זהים בשני הנתיבים, תופעה המודגשת במיוחד לאורך הקו האפור. במקרה זה האותות יגיעו בהפרש זמן שיגרום ל-"הדהודים" ועיוותים. אם אנחנו מצוידים באנטנה כיוונית, נוכל לזהות את הנתיב המבטיח אות חזק יותר ולהשתמש בו. יהיו מקרים בהם התנאים יכולים להשתנות, במידה קיצונית, וקשר שהתחיל בנתיב אחד יסתיים בנתיב השני. ישנה תופעה נוספת העוזרת לקיום קשר בנתיב הארוך. תקשורת ארוכת טווח מבוססת על דילוגים. דילוגים אלה יכולים להיות על פני אזורי יבשה או על פני אזורים ימיים. מאחר וההחזרות טובות יותר מעל פני שטחים בעלי מוליכות גבוהה, כגון אוקיינוסים, הרי שהתקשורת תהיה טובה יותר בעזרת דילוגים מעליהם. חשוב שדווקא הדילוגים הראשונים יהיו מעל אוקיינוסים. תופעה זו אינה תלויה בשעות היום או הלילה וניתן להשתמש בה גם בתחומי התדר הגבוהים. הדילוגים הראשונים, מהחוף המערבי של ארה"ב, יהיו יעילים יותר אם יעשו מעל האוקיינוס השקט ולא על יבשת ארה"ב עצמה. דבר זה נכון גם לגבי התקשורת לאוסטרליה. גם כאן ישנן תופעות הקשורות לעצמת שכבות ה- F וה- D ולקיום הקו האפור. שלוב תופעות אלה עלול לגרום לתנאי התפשטות שווים, בשני הכוונים, או להפיכתם במשך הקשר. הבנת התופעה ושימוש באנטנות כיווניות עשויים לעזור להתגבר על הבעיה. לסיכום - לא תמיד הדרך הקצרה היא הדרך הטובה. כדאי להכיר גם את תופעת הנתיב הארוך ולנצלה כאשר ניתן לעשות זאת. 26 E אקראית קורה לפעמים שבתחתית שכבת ה- E נוצרים כעין עננים בעלי רמת ינון גבוהה. עננים אלה הם בקוטר של 70 עד 150 ק"מ והם נעים, בחצי הכדור הצפוני, בכיוון מערב. עננים אלה הם בעלי תכונת החזרה טובה בעיקר בתדרים הגבוהים, 21 עד 144 מ"ה. התופעה הינה אקראית ומכיוון שהיא צמודה לשכבת ה- E, היא נקראת "E אקראית" ("E ("Sporadic ונהוג לסמנה ב- Es. הסיבה להופעת השכבה אינה ברורה. הקשר שלה, עם כתמי השמש, גם הוא אינו ברור. מתצפיות שנעשו נראה כי התופעה נמצאת ביחס הפוך למספר כתמי השמש. ישנן השערות כי עננים אלה נוצרים כתוצאה מחיכוך בין שכבות גזים הנעות בגבהים המתאימים. מכיוון ששטחו של הענן קטן יחסית ואינו נמצא במקום קבוע, השפעתו תהיה מקומית וזמנית בלבד. מכיוון שהסיכוי קטן שימצא ענן כזה מתאים לדילוג שני, הרי שההתפשטות באופן זה מתאימה לדילוג אחד בלבד. אם נזכור כי דילוג של תדרים גבוהים, 21 ו- 28 מ"ה,

25 הנו בן אלפי ק"מ, הרי דילוג של שכבת E הנו בן 1000 ק"מ בלבד. אם משיגים קשרים, לטווח הקצר, בתדרים הגבוהים זה עשוי להוות סימן שהתופעה קיימת. למרות האקראיות בתופעה, ישנה סבירות ש- Es תופיע בקיץ בשעות הבוקר המאוחרות, בסביבות שעה 10:00, ושעות אחר הצהרים המאוחרות כאשר בשעות הלילה היא נעלמת. כאשר תופעה זאת מתרחשת בחורף, היא נכנסת גם לשעות החשכה. 80% מתופעות אלה מתרחשות בקיץ, בין מאי ואוגוסט, כאשר שיא הפעילות בחודש יוני. בחצי הכדור הדרומי מבחינים, בתופעה זו, בהתאם לעונות השנה שם. תופעת ה- Es הינה אופיין חשוב מאד בהתפשטות הגלים דווקא בתחום ה-תג"מ ונראה שאינה תופסת מקום חשוב במיוחד בתחום ה-ת"ג. כאשר היא מופיעה בתחום ה-ת"ג, זה סימן למפעילי ה-תג"מ להתחיל בציד ה- DX. זירוי לאחור Scatter) (Back איור ו' 4 זירוי לאחור הגל המשודר, בתדרים השווים או הנמוכים מה- MUF, יפגעו אלכסונית ביונוספרה ויוחזרו ממנה קדימה. חלק קטן מאד מהאנרגיה יפוזר גם בכוונים אחרים ויוחזר לכדור הארץ. גלים, המשודרים בתדרים הגבוהים מה- MUF, יחדרו דרך היונוספרה אולם גם כאן תהיה החזרה מסוימת המפוזרת בכוון כדור הארץ. הסיבות לתופעה זו אינן ברורות דיין וההשערה שפני היונוספרה אינם חלקים וישנן כעין "בליטות" הגורמות להחזרה לאחור. לתופעה זו אין שימושים מיוחדים בתקשורת ה-ת"ג של חובבי הרדיו, חשוב להכיר אותה דווקא בגלל הבעיות שהיא עלולה לגרום. כפי שהזכרתי כבר, רק חלק קטן מאנרגית השידור מתפזרת לכוונים שונים. כאשר תחנת חובבים משדרת, ההספק המתפזר הוא אפסי והתופעה אינה מורגשת. התופעה מורגשת ביותר כאשר תחנת שדור מסחרית משדרת בעוצמה של מגה-וואטים במטרה ששידוריה יתפזרו בכל הכוונים. התוצאה חיובית בשידורים המסחריים אולם כאשר האותות מוחזרים בעוצמה ומגיעים לאנטנה שלנו הם עלולים לגרום לתופעות של "Intermode" וכל מה שכרוך בכך. לסיכום תם - אבל לא נשלם. סדרת המאמרים הנוכחית הייתה רק קצה הקרחון של התורה כולה. מה שסופר ותואר לעיל הינו רק חלק קטן מתורה עמוקה יותר שכדאי ללמוד אותה כדי להבין את תורת התפשטות הגלים וניצולה להנאתנו. * * * * * 27

26 (המשך מחוברת קודמת) גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה HF Wave Propagation נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE פרק ו' - אופני התפשטות ייחודיים מבוא לאחר שהכרנו את מבנה היונוספרה ושכבותיה נוכל להכיר גם אופני התפשטות ייחודיים המתבססים על תכונותיה. חלק מהתופעות הנו קבוע וחלקו האחר אקראי. להלן פרוט האופנים כאשר הסבר מפורט יינתן בהמשך פרק זה:- - הקו האפור Line) (Gray - הנתיב הארוך Path) (Long (Sporadic E) אקראי E - - זירוי לאחור Scatter) (Back הקו האפור "הקו האפור", או "אזור הדמדומים", הנו הרצועה המקיפה את כדור הארץ ונמצאת בגבול היום והלילה. קו זה נמצא באזורי הזריחה והשקיעה והאסטרונומים מכנים אותו בשם "טרמינטור".(Terminator) התפשטות הגלים, לאורך הקו האפור, הינה יעילה ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא היעדרות שכבת "D" הבולעת את גלי הרדיו. שכבה זו נעלמת לקראת הערב וטרם נוצרת בשעות הבקר. יעילות הקו האפור גדולה עד כדי כך שהיא מאפשרת להשיג קשר יעיל ורציף בין כל הנקודות שעל קו זה. היעילות כה גבוהה עד שניתן להשתמש באנטנות פשוטות, דיפולים ו- V הפוכה, כדי להשיג קשרים לאורך הקו. אנטנה כיוונית עשויה, כמובן, לשפר את התוצאות. הקו האפור נמשך כשעתיים במשך יממה, חצי שעה לפני ואחרי הזריחה ואותו דבר בשעת השקיעה. שני מועדים אלה נוחים לקיום קשר מאחר ובדרך כלל הן שעות שאינן מיועדות לעבודה או לשינה. המחשה לכך ניתן לראות באיור ו' 1. איור ו' - 1 הקו האפור על מנת להבין כיצד משתנה הקו האפור, במשך עונות השנה, עלינו להתייחס בחופשיות רבה עם התורה הקופרניקית ולעוות מקצת חלק מחוקי האסטרונומיה. הבא נדמיין לעצמנו ש:- - כדור הארץ הינו מרכז היקום. - השמש נעה במסלול מחזורי-מעגלי סביב כדור הארץ. - הציר, העובר את כדור הארץ ומחבר את שני הקטבים, ניצב לקו המשווה. 17

27 מאיור ו' 2 נראה כי השמש נעה במחזור שנתי לאורך מסלול המשתרע מקו רוחב 23 מעלות צפון (חוג הסרטן) עד קו רוחב 23 מעלות דרום (חוג הגדי) וחוצה פעמיים בשנה את קו המשווה. חציית קו המשווה מתרחשת בערך ב- 21 למרץ ו- 21 לספטמבר בהם משכי היום והלילה שווים. ימים אלה נקראים, ע"י האסטרונומים, בשם.Equinox איור ו' - 2 התנועה היחסית בין כדור הארץ והשמש במאה הקודמת, לפני עידן האינטרנט, היו מחשבים את הקו האפור היומי בעזרת גלובוס ומחוון שאותו היו צריכים להכין מקרטון. מי שעדיין מעוניין לבצע זאת בדרך הישנה, כדאי שיעיין במהדורות ישנות של ה-.ARRL Handbook כול מה שנחוץ היום זה להשתמש בתוכנות לחובבי רדיו או להיכנס ל- Google ולהקיש.HF gray line בחרתי להציג את התמונה הבאה המתארת קטע של האזורים, הנמצאים בקו האפור, שנוכל להתקשר אליהם בזריחה של הראשון בינואר מדי שנה. איור ו' 3 תמונה חלקית של הקו האפור התמונה הנ"ל הועתקה מתוכנת DX Atlas המאפשרת לקבל תצוגות שונות המתארות את האזורים המושפעים. באותה תוכנה אפשר לחפש את הקו האפור בכול יום בשנה. חלק גדול מהקו האפור, העובר את ישראל, נמצא באזורים שוממים, מעל אוקיינוסים או מעל מדינות שאינן ששות לקיים אתנו קשר. למרות זאת כדאי להכיר את תכונותיו המאפשרים לנו קשר עם מערב ארה"ב בשעות הזריחה של ה- 21 ליוני ושעות השקיעה של ה- 21 למרץ. יתכן ונעזרתם כבר בתופעה זו אפילו אם לא ידעתם על קיומה. ההתפשטות, לאורל הקו האפור, יכולה להיות בכוון אחד או בכוון ההפוך. לעיתים קרובות היא נעשית בשני הכוונים והקשר נשמע עם "הדהודים". אם זה קרה לכם, הרי הצלחתם לנצל את התופעה. לסיכום - תופעה זו מתבססת על היעדרות שכבת ה-" D " ולכן תשפיע במיוחד בתחום התדרים הנמוכים (40 עד 160 מטר). מכיוון ובתחומים אלה לא מקובל להשתמש באנטנות כיווניות, כל מה שעלינו לעשות זה לעלות על הגלים המתאימים, בשעות הדמדומים, ולנסות את מזלנו. 18

28 הנתיב הארוך ניתן לחבר כל שתי נקודות, על פני כדור הארץ, באמצעות שני נתיבים, קצר וארוך. יוצאות מהכלל הן הנקודות הנמצאות בדיוק בקצה השני של כדור הארץ והנתיבים ביניהם שווים באורכם. נקודות אלה נקראות בשם "אנטיפוד" והמרחק ביניהן יהיה 20,000 ק"מ. בין שאר הנקודות אפשר להגיע בנתיב קצר, הקטן מ- 20,000 ק"מ, או בנתיב ארוך, הגדול מ- 20,000 ק"מ. כווני הנתיבים יהיו כמובן הפוכים ב- 180 מעלות וסכום אורכיהם יהיה תמיד 40,000 ק"מ. אם נניח שהנתיב הקצר לניו-יורק הנו באורך 10,000 ק"מ ובזוית 315 מעלות, הרי שהנתיב הארוך יהיה בן 30,000 ק"מ ובזוית של 135 מעלות. סביר להניח שכדאי לקיים תקשורת בנתיב הקצר. למרות שזה הכלל, קיימים תנאים בהם אפשר לקיים קשר בנתיב הארוך בזמן שלא ניתן לקיימו בנתיב הקצר. יהיו מקרים בהם שכבת ה- F תהיה פעילה עדיין בשעות הלילה ותבטיח קיום קשר. באותה עת שכבת ה- D תהיה פעילה ותגרום לניחות בנתיבים העוברים באור השמש ובאזורים הנמצאים בהשפעת הזהר הצפוני (או הדרומי). במקרים אלה הניחות, הנגרם בגלל מספר הדילוגים הגבוה, יהיה קטן מהניחות הנגרם בהשפעת שכבת ה- D והקשר יושג דווקא בנתיב הארוך. מכיוון שתופעה זו מתבססת על תכונות שכבת ה- D, הרי שהשפעתה מודגשת יותר על תדרים מ- 14 מ"ה ומטה. לעיתים תנאי ההתפשטות זהים בשני הנתיבים, תופעה המודגשת במיוחד לאורך הקו האפור. במקרה זה האותות יגיעו בהפרש זמן שיגרום ל-"הדהודים" ועיוותים. אם אנחנו מצוידים באנטנה כיוונית, נוכל לזהות את הנתיב המבטיח אות חזק יותר ולהשתמש בו. יהיו מקרים בהם התנאים יכולים להשתנות, במידה קיצונית, וקשר שהתחיל בנתיב אחד יסתיים בנתיב השני. ישנה תופעה נוספת העוזרת לקיום קשר בנתיב הארוך. תקשורת ארוכת טווח מבוססת על דילוגים. דילוגים אלה יכולים להיות על פני אזורי יבשה או על פני אזורים ימיים. מאחר וההחזרות טובות יותר מעל פני שטחים בעלי מוליכות גבוהה, כגון אוקיינוסים, הרי שהתקשורת תהיה טובה יותר בעזרת דילוגים מעליהם. חשוב שדווקא הדילוגים הראשונים יהיו מעל אוקיינוסים. תופעה זו אינה תלויה בשעות היום או הלילה וניתן להשתמש בה גם בתחומי התדר הגבוהים. הדילוגים הראשונים, מהחוף המערבי של ארה"ב, יהיו יעילים יותר אם יעשו מעל האוקיינוס השקט ולא על יבשת ארה"ב עצמה. דבר זה נכון גם לגבי התקשורת לאוסטרליה. גם כאן ישנן תופעות הקשורות לעצמת שכבות ה- F וה- D ולקיום הקו האפור. שלוב תופעות אלה עלול לגרום לתנאי התפשטות שווים, בשני הכוונים, או להפיכתם במשך הקשר. הבנת התופעה ושימוש באנטנות כיווניות עשויים לעזור להתגבר על הבעיה. לסיכום - לא תמיד הדרך הקצרה היא הדרך הטובה. כדאי להכיר גם את תופעת הנתיב הארוך ולנצלה כאשר ניתן לעשות זאת. 19 E אקראית קורה לפעמים שבתחתית שכבת ה- E נוצרים כעין עננים בעלי רמת ינון גבוהה. עננים אלה הם בקוטר של 70 עד 150 ק"מ והם נעים, בחצי הכדור הצפוני, בכיוון מערב. עננים אלה הם בעלי תכונת החזרה טובה בעיקר בתדרים הגבוהים, 21 עד 144 מ"ה. התופעה הינה אקראית ומכיוון שהיא צמודה לשכבת ה- E, היא נקראת "E אקראית" ("E ("Sporadic ונהוג לסמנה ב- Es. הסיבה להופעת השכבה אינה ברורה. הקשר שלה, עם כתמי השמש, גם הוא אינו ברור. מתצפיות שנעשו נראה כי התופעה נמצאת ביחס הפוך למספר כתמי השמש. ישנן השערות כי עננים אלה נוצרים כתוצאה מחיכוך בין שכבות גזים הנעות בגבהים המתאימים. מכיוון ששטחו של הענן קטן יחסית ואינו נמצא במקום קבוע, השפעתו תהיה מקומית וזמנית בלבד. מכיוון שהסיכוי קטן שימצא ענן כזה מתאים לדילוג שני, הרי שההתפשטות באופן זה מתאימה לדילוג אחד בלבד. אם נזכור כי דילוג של תדרים גבוהים, 21 ו- 28 מ"ה,

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST)

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST) בעיית העץ הפורש המינימאלי (MS) נניח שקיימת קבוצת איים שאנו מעוניינים לקשר ביניהם על ידי גשרים, כך שיהיה ניתן לנסוע מאי אחד לכל אי אחר מקבוצה זו. בנוסף, נניח כי הממשלה רוצה להוציא את הסכום המינימאלי האפשרי

Læs mere

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: (

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: ( 3.03.6-670 - פתרונות למבחנים פתרון מבחן מס' 7 (ספר מבחנים שאלון 035806) המהירויות של האופנוע, לכן נסמן ב- ואז מכונית המשא והמונית מהוות סדרה חשבונית, קמ"ש את מהירות המשאית, ( ) קמ"ש יסמן את מהירות האופנוע

Læs mere

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:...

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:... תוכן העניינים: בגרות חורף 014... בגרות קיץ 014 מועד א'... 5 בגרות קיץ 014 מועד ב'... 8 בגרות קיץ 014 מועד ג'... 11 בגרות חורף 015...14 בגרות קיץ 015 מועד א'... 16 בגרות קיץ 015 מועד ב'... 19 בגרות חורף

Læs mere

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניסיון ראשוני ונאיבי לשימוש באלגוריתם Watershed כולל שימוש בערך המוחלט של הגרדיינט ליצירת תמונה )לאורך כל העבודה נעשה שימוש בהגדרת הגרדיינט של Sobel לאחר שבחנתי מספר הגדרות

Læs mere

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010 ב ג ד תשובות למבחן מתכונת 6 באלקטרומגנטיות 00 א ניקוד פתרון שאלה וסעיף 6 q A q q M N נמצא את השדה הכולל בנקודה M Kq Kq' M נמצא בהתמדה ולכן השדה בנקודה נתון כי המטען q E + r (05r) E q Kq r שווה לאפס מכאן

Læs mere

מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה"

מבחן בקורס מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה מס' ת.ז. מס' קורס: 515.150 סמסטר ב' תשע"ג בחינת מעבר מועד א' תאריך הבחינה:..55 משך הבחינה: 3 שעות מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה" ד"ר אלון באב"ד, ד"ר אמיר נתן ועדו עמית יש לענות על כל השאלות

Læs mere

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( )

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( ) 2-3 trees עצי 3-2 ועצי דרגות Lecture5 of Geiger & Itai s slide brochure www.cs.technion.ac.il/~dang/courseds Chapter 19: B trees (381 397) חומר קריאה לשיעור זה Chapter 15: Augmenting data structures (281

Læs mere

התפתחות בהבנת האוטיזם

התפתחות בהבנת האוטיזם התפתחות בהבנת האוטיזם 0222-0202 Michal L. Rutter 12/2/2011, j. Autism and dev. Disorder, 41 : 395-404 תרגמה תמר שחר- MA בפסיכולוגיה, מנהלת מחלקה לחינוך מיוחד בעיריית נתניה. תקציר המאמר ידון בהתקדמות המדעית

Læs mere

בהצלחה! מבני נתונים

בהצלחה! מבני נתונים המחלקה למדעי המחשב מבני נתונים 202-1-1031 מבחן מועד א', 05/07/2015 13:30, חומר עזר משך הבחינה פרופ' איתן בכמט, פרופ' פז כרמי, דר' צחי רוזן, דר' דקל צור, פרופ' מיכאל אלקין, גב' אירינה רבייב. עמית בן בסט,

Læs mere

תזונה. plastids פיון כחוליות

תזונה. plastids פיון כחוליות "מעבדה מתא לאורגניזם" - 72110 מעבדה מס' - 2 חד-תאיים (Protists) המונח חד-תאיים (או חד-תאונים) מתייחס בדרך כלל ליצורים המורכבים מתא אחד בלבד, והם אאוקריוטים - כלומר בעלי גרעין תא, אברונים נבדלים וממברנות

Læs mere

במחילות לילה, שועלים, נחשים

במחילות לילה, שועלים, נחשים נושא 5: יחסי גומלין בין מינים ככלל ותחרות בפרט 1 חזרה : הרכב אוכלוסיות ופיזורן להתפלגות גילאים באוכלוסייה השפעה על אופן וקצב גידולה ניתן לתאר אותה על ידי פירמידת גילאים או טבלאות חיים מינים שונים חיים

Læs mere

המרת אנרגיה להפקת חשמל

המרת אנרגיה להפקת חשמל אנרגיה והמרתה טכנולוגיה של חומרים תהליכי תיכון וייצור מותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך 2005 תודה על הלווי והייעוץ המקצועי ל: דר' מיכאל אפשטיין - מכון ויצמן מר ארז אפשטיין - מנכ"ל IT מר אייל ברנר -

Læs mere

Q BE ] r R e

Q BE ] r R e מאזן - נכסים = התחייבויות + עצמי נכסים שוטפים מימוש פירעון עד שנה( מזומנים מלאי לקוחות הוצאות מראש נכסים קבועים קרקע ציוד מבנים מקורות המימון התחייבות/ זר שוטפות לטווח קצר עד שנה מהיום. ספקים הלוואות לטווח

Læs mere

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? דר מרים כרמי דר אדית וייסלברג אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג גולת הכותרת בלימודי הכימיה סוף, סוף...תרמודינמיקה! אנרגיה, משקל... קינטיקה, שיווי תגובות חומצה בסיס, חמצון חיזור, שיקוע,...

Læs mere

ארגון המידע באמצעי אחסון

ארגון המידע באמצעי אחסון ארגון המידע באמצעי אחסון איתן אביאור כל הזכויות שמורות קובץ (File) קובץ (file) יחידת עצמאית לאחסון מידע. הקובץ מורכב מרצף של בתים, המאוחסנים בזה אחר זה בהתקן האחסון כגון: דיסק קשיח, תקליטור, דיסקון וכד'.

Læs mere

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה וליד אחמד פרופ' שפרה ברוכסון-ארביב למידה מרחוק: הגדרת מושגי המחקר גרימס )1993 )Grimes, סבור שכל למידה פורמאלית מתרחשת כאשר המורה

Læs mere

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית כתיבה: פרופ אילון סולן

Læs mere

מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה,

מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה, מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה, בסוגים שונים של ארגונים. שלושת התחומים של המקורות למחויבות ארגונית: חישוביים, ערכיים וזהות העצמי, מבוססים על הלימה

Læs mere

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן.

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן. אלגברה לינארית (2) איתי שפירא עריכה אחרונה: 17 ביולי 2017 מתוך הרצאות מהאונברסיטה העברית 2016 17 זה סיכום של ההרצאות של קלואי פרין, התרגולים והספר של הופמן ijshapira@gmailcom תוכן עניינים I מבוא והשלמות

Læs mere

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב רשתות חברתיות מקוונות האינטרנט - אחד מאמצעי התקשורת הבולטים הגולש - מפאסיבי (מחפש וצורך) לפעיל במרחב

Læs mere

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067 הוראות הפעלה טלפון דגם XL-2067 לקוח נכבד, ברוך הבא לעולם התקשורת המתקדמת של טרנס-גלובל אינדסטריז פיטיאי בע"מ. אנו מודים לך על שרכשת מוצר זה. אנא קרא בעיון את הוראות ההפעלה שבחוברת זו על מנת שתוכלו להפיק

Læs mere

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך!

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך! www.bulgariatravel.org אתרי סקי בבולגריה מולטימדיה תוכנית מבצעית פיתוח אזורי 2007-2013 www.bgregio.eu משקיים בעתידך! הפרויקט ממומן בשיתוף עם האיחוד האירופי באמצעות קרן האירופית לפיתוח אזורי וגם מתקציב

Læs mere

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study(

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( תמצית מוגש על ידי חנה שטיין לימוד האלגברה מזוהה )אצל מורים ותלמידים רבים( עם אופרציות בביטויים סימבוליים, התמחות בפתרון משוואות

Læs mere

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם 2 הערות תוכן העניינים דברי תודה... 4 מבוא... 5 המתן וצפה... 7 אינדיקציות ל-'המתן וצפה'...10 מחלות ספציפיות... 15 סיכום...

Læs mere

201 4 ילוי תונורתפ ןושאר קרפ ת ילולימ הבישח רפסמ הלאשה הבושתה

201 4 ילוי תונורתפ ןושאר קרפ ת ילולימ הבישח רפסמ הלאשה הבושתה תונורתפ -- 0ילוי תונורתפ 0 ילוי ןושאר קרפ תילולימ הבישח רפסמ הלאשה 5 6 7 8 9 0 5 הבושתה הנוכנה רפסמ הלאשה 6 7 8 9 0 הבושתה הנוכנה ינש קרפ תילולימ הבישח רפסמ הלאשה 5 6 7 8 9 0 5 הבושתה הנוכנה רפסמ הלאשה

Læs mere

דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית"

דבר העורך שם המאמר: בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית" מאת: נטע פרנס ופרופ' יצחק הרפז בחרנו להביא בפניכם מחקר ראשוני העוסק בהתנהגות פרואקטיבית בארגונים ובהשפעת

Læs mere

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו,

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, עופר זהבי: בוקר טוב לכולם. לטובת אלה שהגיעו בזמן אני קורא לכולם לשבת. אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו פותחים את היום שבו אנחנו

Læs mere

"פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים

פרויקט אישה - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות "פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים דוח מסכם אירית אלרועי רויטל גרוס יעל אשכנזי ברוך רוזן הדוח מהווה חלק מפרויקט "אישה" וממומן בידי

Læs mere

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL GMAT 3) + פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL 017-016 חדש! אפליקציית יואל גבע בגרויות GEVA.CO.IL 1-800-0-40-60 הקדמה מורים ותלמידים יקרים, אנו שמחים להגיש לכם חוברת הכנה

Læs mere

תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר

תקשורת, תרבות וחברה / דר יריב בן אליעזר תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר 12.6.07 חומר קריאה לפי סילבוס (בסילבוס יש חלוקה לנושאים בשיעורים לא ממש הייתה...) לפי ההנחיות שניתנו על ידי המרצה בשיעור, להלן רק חומר קריאת החובה למבחן: שעור -

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ח'

חוברת למדריכי כיתות ח' חוברת למדריכי כיתות ח' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "אנחנו והם ח'. " מיועד לשכבת כיתות שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות)

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) בועז צבאן 21 במאי 2012 תקציר זה כולל, עבור חלק מהטענות (בדרך כלל, אלה שאינן מיידיות מההגדרות), את רעיון ההוכחה המרכזי (בצבע כחול),

Læs mere

PostFix, PreFix, InFix

PostFix, PreFix, InFix ביטויים מתמטיים PostFix, PreFix, InFix אחד היישומים החשובים של הינו ייצוגם של ביטויים מתמטיים. - חיבור, חיסור, כפל, וחילוק הינה פעולה בינארית, כלומר פעולה שבה יש כל אחת מהפעולות המתמטיות אחד - הפעולה החישובית,

Læs mere

q 1 *q 2 µ = E r

q 1 *q 2 µ = E r ביוכימיה א' חלק א' בכדי להבין מה הם חיים צריך לדעת את מרכיביהם ואיך יוצרים אותם. מטרת הביניים היא לדעת מהם המולקולות מהם מורכב בעל החיים ומה נחוץ לצורך קיום. ניתן לראות כי מרבית הראקציות בביוכימיה הם בסביבה

Læs mere

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 פרוטוקול לניטור ומעקב אחרי שריפה בפארק הטבע יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 1 ב 3 תוכן עניינים הקדמה... 3 מטרות ספציפיות לניטור אחרי שריפה... 3 מבוא ממשק ושריפות... 3 שריפה מבוקרת ככלי ממשק...

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 בועז צבאן 1 במרץ 2012 תקציר מפורט של הקורס אלגברה לינארית 2, על פי תקציר קצר יותר, שנכתב על ידי בוריס קוניאבסקי ובועז צבאן לגירסה הנוכחית: נועם ליפשיץ התקציר מתאים כחזרה

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ה'

חוברת למדריכי כיתות ה' חוברת למדריכי כיתות ה' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "חברות" מיועד לשכבת כיתות ה'. שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא ה"קבוצה".

Læs mere

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27...

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27... , אסמבלי ו C5 תקציר ל MCS5 נערך ע"י : אריה פורת תוכן העניינים סילבוס למקצוע מיקרו מחשבים ושפה עילית...4 נוסחאון משרד החינוך...5 9 מבוא למיקרו בקרים... 9 טבלת השוואה בין מיקרו מעבד למיקרו בקר... 9 המיקרו

Læs mere

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ ח"וד

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ חוד ביוכימיה מעבדה APDF MERGER DEMO קינטיקה של אינברטאז משמרים דו"ח מעבדה ביוכימיה מעבדה מס' קינטיקה של אינברטאז משמרים מטרות הניסוי : א. ב. ג. הפקת האנזים. קביעת הפעילות האנזימאטית של אינברטאז בשיטת סאמנר.

Læs mere

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה Forever במספרים מעל 155 סניפים ברחבי העולם מחזור של כ- 3 מיליארד $ בשנה עם צפי להמשך צמיחה בצמיחה מתמדת משנת 1978 מעל 250 מוצרים עם פטנטים ייחודיים מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר תוכן

Læs mere

מפת דרכים לבן משפחה מטפל

מפת דרכים לבן משפחה מטפל מפת דרכים לבן משפחה מטפל המסע האישי שלך עם יקירך! אנחנו כאן בשבילך! www.caregivers.org.il תוכן עניינים ניווט במסע הזמן 3 האם אני בן משפחה מטפל? 4 הטיפול הוא זכות אנושית 5 איך להתארגן ולתכנן? 6 להשיג מידע

Læs mere

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל אוניברסיטת תל אביב מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל חוברת התרגול נערך ע''י אופיר הררי ofirhara@post.tau.ac.il תוכן עניינים 4 1 מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות 8 מרחב הסתברות סימטרי, הכלה והפרדה

Læs mere

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים . מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים.3 מניעה וצמצום של תמותת בעלי חיים ושל אפקט החיץ.4 צמצום אפקט החיץ ותמותת בעלי חיים:

Læs mere

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה 11 לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה עדנה כצנלסון ואיריס ברנט תקציר מאמרים בנושא טיפול בבעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות disorder( )Attention deficit hyperactivity מתמקדים, על

Læs mere

מערכות נשימה סגורות - פרק 5

מערכות נשימה סגורות - פרק 5 מערכות סגורות וצלילה ספורטיבית הקמת הארגונים להכשרה בשימוש בניטרוקס בצלילה ספורטיבית בתחילת שנות ה- 09 פתחה את השוק לשימוש בגזים מועשרים בחמצן ובחמצן טהור בצלילה ספורטיבית וכן למערכות נשימה סגורות המחייבות

Læs mere

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית 150101/1/ שיעור 1 מבוא פסיכולוגיה: מדע החוקר את התנהגות האדם )ובעלי החיים(. יש להבחין בין ההתנהגות הברורה והגלויה )הדברים שניתנים לצפייה ישירה(, לבין התנהגות שאינה נצפית בצורה

Læs mere

ב ה צ ל ח ה חמד"ע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת

ב ה צ ל ח ה חמדע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת חמד"ע מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת 02 נקודות 02 נקודות 022 נקודות 3 יחידות לימוד תשע"ה 1025 א. משך הבחינה: שלש שעות מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים. פרק

Læs mere

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל חיר עומרי עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה " אוניברסיטת

Læs mere

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000.

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000. מבחן מחצית י'- תשס"ז-מועד א' חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים משך המבחן : חלק א' - שעתיים עליך לפתור שאלה אחת מתוך שאלות - נתונה הפונקציה: פרק : שאלון 000

Læs mere

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה"

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר הפנדה בית ספר- "מעלה שחרות" סמל מוסד- 7762 טלפון: 8-635593 יטבתה ד"נ אילות, 8882 הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה" עבודת גמר צמודת מקצוע ביולוגיה בהיקף של 5 יח"ל מגישה: יאנה אברמצ'ייב ישוב: שחרות ת.ז.:

Læs mere

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים זמני תגובה לתאונות דרכים בישראל- לקיצור מבוסס מערכת מידע גיאוגראפית

Læs mere

מפורסמות י באויר ף הבורות.

מפורסמות י באויר ף הבורות. ת ו ב ז ה ע נ י ב י ם כגליון זה 4 תוצאות ולא תרוצים - י. יגיל 5 באויד העולש 18 תצלומים מספרים 32 40 לרקיע פול בריקהיל השאיפה 55 כונזי ור, אמר מר נרפי בלונים זורעי אש 57 קאמיקאזה, טיפות ההתאבדות 62 שכיל

Læs mere

14 מסילות תנועה במסילות - מבט פנים 30 משקוף עיוור מ ע - שרטוט פריקסט, טבלת R1 40 חשמל יציאת חשמל, הירשמן פלאג. 46 צלון באלכסון Align Grills

14 מסילות תנועה במסילות - מבט פנים 30 משקוף עיוור מ ע - שרטוט פריקסט, טבלת R1 40 חשמל יציאת חשמל, הירשמן פלאג. 46 צלון באלכסון Align Grills תוכן עניינים הטכנולוגיה מעולם לא הציבה בפנינו כל כך הרבה הזדמנויות ומורכבויות בתהליך יישום של פרויקט חלונות דלתות והצללות אלומיניום. בחירת השותף הנכון מאפשרת לכם למנף הזדמנויות אלה בפשטות וביעילות, אולם

Læs mere

התקשרות מתבגר - ריאיון

התקשרות מתבגר - ריאיון התקשרות מתבגר - ריאיון שרף, 1996 1 דפוסי התקשורת והבעה רגשית של מתבגרים בסביבות משפחתיות-חינוכיות שונות מאת: מירי שרף בהדרכת: פרופ' אברהם שגיא פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"

Læs mere

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשס"ד יוני, 4112

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשסד יוני, 4112 השפעת תכנית התערבות על כושר גופני אירובי בריצה ארוכה בין תלמידי כיתות יא'- יב' בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD( (לתלמידים בחינוך הרגיל שלא עברו תכנית התערבות. פרויקט גמר מוגש על ידי קובי פרץ

Læs mere

סדר ט ו בשבט. writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden

סדר ט ו בשבט. writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden סדר ט ו בשבט writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden חיטה (Chita) Hvede Lad os spise en kage lavet af hvede Tu Bishvat er en helt unik fest i den jødiske kalender. De fleste af vore

Læs mere

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול תוכן עניינים 4 הקדמה............................................................................... 7 רקע כללי.............................................................................

Læs mere

y = (1 +K")/ (r0 + K" +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל

y = (1 +K)/ (r0 + K +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל הקשר ב>ו כמות הכסף לבסיס הכסף אריה מרום 1. מגוא מאמר זה נועד לבחון כיצד תשתנה כמות הכסף במשק, שעה שנתון גודלו של העירוי החיצוני, כמה זמן יארד.וכיצד יתחלק על פני הזמן; וכיצד ישפיע עירוי כזה על גודלם של

Læs mere

מערכת הגנת צד

מערכת הגנת צד Rodi מערכת הגנת צד הוראות שימוש ואחריות HE 2 1 3 1 2 A B C 3 1 2 D E F G H I J איורים ARGENTINA Bebehaus S.A. Tel. + 54 (911) 6265 0665 Fax + 54 (911) 5050 2339 info@bebehaus.com.ar www.bebehaus.com.ar

Læs mere

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן 6 חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן חרדה חברתית היא מעין מקרה פרטי של חרדה כללית. היא מופיעה החל מגיל הגן. ילדים הלוקים בחרדה חברתית מאוימים מן הצורך לתקשר עם בני גילם. החשש של הילד הוא שמא יתנהג בצורה

Læs mere

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל ל א ב ב י ת ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל 2 0 0 7 איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל איגוד

Læs mere

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13.

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13. גיליון מס' 49 ברור חיל אוקטובר-נובמבר 2015 תשע"ו גיליון סתיו דמוקרטי פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים בעמוד 16. גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 2 ופרטים על הפרוייקט

Læs mere

רשומות קובץ התקנות עמוד

רשומות קובץ התקנות עמוד רשומות קובץ התקנות כ"ב באלול התשס"ח 22 6713 בספטמבר 2008 עמוד תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס',(3 התשס"ח 2008..................... 1426 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

Læs mere

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא ספורט הישגי אוקטובר 2015 גיליון מספר 6 אליפות העולם באתלטיקה בבייג'ין, 2015 2 ספורט הישגי תוכן העניינים מדעי האימון פציעות ספורט 3 דבר העורכים יניב אשכנזי, פרופ' גרשון טננבאום 30 אימוני אינטרוולים עצימים

Læs mere

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל תוכנית רוטשילד - ויצמן השפעת החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תלמידים ועל תפיסת ההוראה ויישומה אצל מורים מגישה: נורית שושני הכל נכתב כעבודת גמר במסגרת קורס "פיתוח אמצעי למידה"

Læs mere

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך פרשת בראשית א א ב ר א ש ית ב ר א א לה ים א ת ה ש מ י ם ו א ת ה א ר ץ: )א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל ]את[ התורה אלא מ"הח דש הזה לכם" )שמות יב, ב(, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ]בה[ ישראל, ומה

Læs mere

קובץ התקנות רשומות י"ד בכסלו התשע"ו 26 בנובמבר 2015

קובץ התקנות רשומות יד בכסלו התשעו 26 בנובמבר 2015 רשומות קובץ התקנות 26 בנובמבר 2015 7574 י"ד בכסלו התשע"ו עמוד צו ביטוח בריאות ממלכתי )תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק(, התשע"ו- 2015.................. 180 צו ביטוח בריאות ממלכתי )תרופות בסל שירותי הבריאות(

Læs mere

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו מהי נאורות? הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר. כשהסיבה לחוסר הבגרות אינה בעיה שכלית, אלא הימנעות מהחלטה להשתמש בו בלא

Læs mere

Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553

Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553 Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553 M553n M552dn M553dn Installation Guide HE מדריך התקנה www.hp.com/support/colorljm552 www.hp.com/support/colorljm553 1 Select a sturdy, well-ventilated,

Læs mere

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו "

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד דוגמאות נבחרות מיצירותיו הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו " الواقعيت في اعمال اهارون ميجد ووماذج مختارة مه اعماله الباحث : עבד رحيم راضي عبد הקדמה המורה רחים ראדי הריאליזם הספרותי במשמעו הכללי מצייג אשר

Læs mere

קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012

קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012 קולנוע דרום הגות וביקורת יוני 2012 קולנוע דרום 5 ארז פרי ואפרת כורם 13 הרב מרדכי ורדי 23 תום שובל 37 אפרת כורם וסיגלית בנאי 58 שולה קשת 61 סיגלית בנאי 74 אילן שפית 83 יעל בן צבי מורד 91 ג'אד נאמן 99 יעל

Læs mere

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון).

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון). עלון לצרכנית לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו- 1986 התרופה משווקת על פי מרשם רופא בלבד יאז טבליות מצופות כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg אתינילאסטרדיול (כבטדקס קלאטראט) 0.02

Læs mere

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט'

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' בס"ד הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר ראשון בהוראה מגישות: שמרית אביעד (אהרון) אודיה אלקסלסי טלפון מרצה: ד"ר יצחק וייס שנה"ל התשס"ו

Læs mere

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות A Publication of The Group פסיכיאטריה רבעון בנושא פסיכיאטריה דצמבר - 2007 פברואר 2008 גיליון מס' 6 קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות איכות השירות

Læs mere

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע אפרת קורן, מורה בביה"ס דרכא גדרה, לשעבר מדריכת מוט"ל וחברה במרכז הארצי למורי מוט"ל הקדמה נושאי סביבה שעולים על סדר היום

Læs mere

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה אני מנסה לראות איך אני נחלצת, איך אני אומרת לו שלום, ואיך לעשות את זה עם הילדים. ]...[ אני לא מוכנה להבין יותר, לא מוכנה לתמוך יותר,

Læs mere

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה 2016 מדד ההכללה* ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית *הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז inclusion חברה מכלילה היא חברה חזקה מדד ההכללה ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית

Læs mere

נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה

נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה נחמה בן ש ך בן פורת נחמה בן ש ך בן פורת יופי נחמה יופי נחמה יופי נחמה מאלבום הזיכרונות של נחמה בן ש"ך - בן פורת נחמה בן ש"ך - בן פורת )לבית מישלוב( נחמה יופי מאלבום הזיכרונות בשנים 1950-1928 לזכרם של אמא,

Læs mere

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014 המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 4 יוסי לשם, אורי פלג, מוטי צ רטר, יואב מוטרו, דן אלון, קובי מירום, שאול אביאל, משה נתן, סיגלית ניר, איתי שמשון,

Læs mere

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית נחמיה בריל תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית א עם הכרעתה של המדינה היהודית בזרוע הברזל של רומא, החלה תקופה בתולדות הספרות היהודית שמהלכה התאפיין בשקיעה מוחלטת, אך לקראת סיומה היא גילתה התחזקות

Læs mere

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים כלכליים ר ב י ע וצמה המכ ונים ג ל ו ב ל יז צ י ה *. לתהליכים אלה יש השפעה על הכלכלה, החברה, התרבות, הפוליטיקה, הסביבה

Læs mere

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשע"ב

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשעב עלוּ ח ה אּי תי ג רפוּנ קל רס חוברת למידה ועזר להדרכה הסוקרת את התפתחות השימוש בחרס ע"י האדם מגילויו ועד ימינו, ופותחת אשנבים מגוונים להכרות מעשירה עם עולם הארכיאולוגיה והמרחב דרך דגש על שברי כלי החרס שאנחנו

Læs mere

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013 תגובת התשתית באגן ים המלח לשינויים הטבעיים ומעשה ידי אדם: 2013-2016 מסגרת רב שנתית לניטור ומחקר, 2016 ירושלים, 4 בפברואר 2013 החל כשני פרויקטים נפרדים: אי יציבות התשתית בים המלח ניטור ומחקר גוף המים צרכנים:

Læs mere

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דוח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי מול ים סוף-ים מלח Red Sea Dead Sea Water Conveyance תכנית מחקר דיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים מרץ 2014 הוכן על ידי פרופסור 'ון אנת'וני אלן מכללת קינ'ס קול' לונדון וית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, לונדון

Læs mere

יטוחלא ןופלט ילטיגיד ןובישמ םע םגד KX-TCD445BX

יטוחלא ןופלט ילטיגיד ןובישמ םע םגד KX-TCD445BX הוראות הפעלה טלפון אלחוטי דיגיטלי עם משיבון דיגיטלי דגם KX-TCD445BX טלפון אלחוטי זה תומך בתכונות שיחה מזוהה ושיחה ממתינה מזוהה כדי להציג את מספר הטלפון של המתקשר, יש להירשם בחברת הטלפונים תוכן העניינים

Læs mere

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית ירושלים, תשס"ט - 2009 צוות היגוי: פרופ' ענת זוהר, ערן ברק-מדינה הערכת תוכניות: ערן ברק-מדינה, דר' הילה אביאלי עריכה: ד"ר שלומית גינוסר

Læs mere

I ו בצלם ן % י מרכז המידע הישראלי לזכויות הא 1 ם בשטחים i בועדי ןגיון הפרת זכויות האדם של עובדי השטחים בישראל ובהתנחלויות,'. י י. : p f..יד ירושלים ספטמבר 1999 בצלם J a» * י מרכז המידע הישראלי לזכויות

Læs mere

ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

דר שגית לב ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה מהי גילנות? "גילנות מוגדרת כסטריאוטיפים שליליים או חיוביים, דעות קדומות ו /

Læs mere

מערכת תנועה MYOLOGY רקמת השריר תופסת כ- 40 % ממשקל גוף האדם. הרקמה מורכבת מסיבי שריר המכילים חלבונים ברי כווץ הנתמכים ע"י רקמת חיבור.

מערכת תנועה MYOLOGY רקמת השריר תופסת כ- 40 % ממשקל גוף האדם. הרקמה מורכבת מסיבי שריר המכילים חלבונים ברי כווץ הנתמכים עי רקמת חיבור. 1 מערכת תנועה MYOLOGY שרירים MUSCLES רקמת השריר תופסת כ- 40 % ממשקל גוף האדם. הרקמה מורכבת מסיבי שריר המכילים חלבונים ברי כווץ הנתמכים ע"י רקמת חיבור. השרירים מתכווצים בעקבות דחף )IMPULSE( עצבי הורמונלי

Læs mere

לארשיב םודא דוד ןגמ האופר ףגא ן טא

לארשיב םודא דוד ןגמ האופר ףגא ן טא 1 מגן דוד אדום בישראל אגף רפואה שרותי אט"ן נהלים ופרוטוקולים רפואיים לעבודת פאראמדיק באט"ן מודל עבודה ללא רופא עודכן באפריל 2008 (עדכון מס. ( 15 2 עמוד תוכן עניינים תוכן מבוא: כללי, מטרה, שיטה מבוא: סמכות

Læs mere

תזונה ומטבוליזם סיכום

תזונה ומטבוליזם סיכום תזונה ומטבוליזם אנרגטיקה מקורות אנרגיה תכולת אנרגיה במזון לאן אנרגיה זו הולכת אנרגיה נכנסת הולכת לאחת משני מסלולים אנרגיה מטבולית או אנרגיה מופרשת: אנרגיה מטבולית אנרגיה המשמשת למטבוליזם או הולכת לאגירה.

Læs mere

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי בברלי סלומון ענת פנחסוביץ- - פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון פיזיותרפיה, נשר פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון לבריאות הגב, ורדיה ציפי קנול מנהלת שרותי הפיזיותרפיה

Læs mere

דגם SDC

דגם SDC הוראות שימוש והפעלה למייבש כביסה עם קונדנסר דגם SDC18809 יבוא ושיווק: סמ-ליין בע"מ, רח' גרניט 12 ק,. אריה פתח תקווה. שרות לקוחות: 03-9254812, מוקד מרכזי: 1-800-26-11-26 www.miniline.com/samsung 2 תוכן

Læs mere

דגמים KX-TG7100BX KX-TG7120BX

דגמים KX-TG7100BX KX-TG7120BX הוראות הפעלה טלפון אלחוטי דיגיטלי דגמים KX-TG700BX KX-TG720BX לפני ההפעלה, אנא קראו חוברת זו בעיון ושמרו אותה לשימוש עתידי הקדמה הקדמה תודה לכם על שרכשתם טלפון דיגיטלי אלחוטי מבית Panasonic לכל שימוש

Læs mere

ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ Ï שולחן תמר מועצת צמחים 2007

ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ Ï שולחן תמר מועצת צמחים 2007 ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ ÏÂ Ó א ס ו פ ת מ ח ק ר י ת מ ר י ם כניסה שולחן תמר מועצת צמחים 2007 יציאה למגדלי מגדלות תמרים מחקרים במג'הול מחקרים בחייני מחקרים בהשקייה ודישון מחקרים בהגנת הצומח מחקרים בנושאים

Læs mere

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים רכבת ישראל מכרז מס' 51430 TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים מסמך ג'- נספחים -23.3.2016 1 מסמך ג' נספחים הוראות לביצוע AS MADE מפרט בקרת איכות של הרכבת

Læs mere

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים החוג בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים 1 תוכן עניינים: בית ספר האקדמי דינה, בילינסון 3 5 -הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין

Læs mere

גלובס לתעשייה רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף

גלובס לתעשייה רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף גלובס לתעשייה גיליון מס' 4 מארס 2013 רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף גיליון מס' 4 מארס 2013 המערכת דבר לתעשייה גלובס רב תחומיות ובין תחומיות באקדמיה ובתעשייה בשיתוף שני אילני קוראים יקרים,

Læs mere

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר ספטמבר 1024 1 תוכן העיניינים מסמך א': הקדמה ותכולת העבודה מסמך ב': תנאים כלליים ומפרט מיוחד מסמך ג': כתב כמויות 2 עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר מסמך

Læs mere

- הלעפה תוארוה - יטוחלא ןופלט C-450 םגד : 1

- הלעפה תוארוה - יטוחלא ןופלט C-450 םגד : 1 - הוראות הפעלה - טלפון אלחוטי דגם: 450-C 1 תוכן העניינים 3 4 9-5 9 10-9 11-10 13-11 16-14 21-16 23-22 29-23 30-29 32-30 37-33 38-37 39-38 40 41 43-42 44-43 45 תיאור המכשיר הוראות בטיחות התקנת המכשיר כיוון

Læs mere