ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ Ï שולחן תמר מועצת צמחים 2007

Save this PDF as:

Størrelse: px
Starte visningen fra side:

Download "ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ Ï שולחן תמר מועצת צמחים 2007"

Transkript

1 ÌÈÁÓˆ ˆÈÈÏ ˆÚÂÓ Ì ÂÂÈ ÏÂ Ó א ס ו פ ת מ ח ק ר י ת מ ר י ם כניסה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

2 יציאה למגדלי מגדלות תמרים מחקרים במג'הול מחקרים בחייני מחקרים בהשקייה ודישון מחקרים בהגנת הצומח מחקרים בנושאים שונים אסופת מחקרי תמרים שולחן תמר מועצת צמחים 2007

3

4 הקטנת השילפוח בזן מג'הול נסיונות אחסון תמר סופר עסיסי - דו"ח ביניים מג'הול טרי - סיכום עונת 2007 חקר תהליכים במעורבים בדילוג שלב נפילת ידית במג'הול יציאה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

5 הקטנת שעורי השילפוח בזן מג'הול ע"י שינוי מאזן המים בפרי ובסביבתו טרם גדיד דו"ח ביניים 2007 צוות צמח נסיונות - אור שפירא, רחלי בן צבי צוות מו"פ בקעת הירדן אבי סטרומזה, פיני סריג א. מבוא: השתלפחות בתמר היא מפגע פיזיולוגי בו נפרדת קליפת הפרי, כולה או חלקה, מהציפה בתהליך ההצמלה (אבוד מים מהפרי לאחר ההבשלה). תופעת השילפוח קיימת בזנים שונים (21, 6), אך הנזק הכלכלי הכבד ביותר שנגרם בעטיה הוא במג'הול. למרות שההשתלפחות היא פגם אסתטי בלבד, ככל שהשווקים תובעניים יותר לגבי מראהו החיצוני של הפרי, עולה משקלה כגורם הקובע את התמורה עבור היבול המתקבל. פירות מג'הול נוטים להשתלפח ולעיתים יותר ממחצית הקליפה נפרדת מהציפה. את חומרת השילפוח אומדים חזותית כאחוז משטח הקליפה שאינו צמוד לציפה. בישראל הפכה ההשתלפחות למפגע החמור ביותר בזן מג'הול, כשכמעט 40 אחוזים מהיבול הארצי של הזן נפסל בעטיה לייצוא. הפירות המשולפחים מופנים ברובם לשוק המקומי, בו הם פודים מחצית ופחות ממחירי הפרי המיוצא. נזקי ההשתלפחות מוערכים היום ביותר מ- 20 מיליון לשנה. מידת ההשתלפחות במג'הול שונה באזורים שונים. בפירות הגדלים בערבה השילפוח הוא מזערי, ואילו במטעים בבקעה ובעמקים הצפוניים חלק ניכר מהפירות משתלפח עם ההצמלה. מאז החל בארץ ייצוא ה"מג'הול העסיסי" לאירופה, לפני כ 14 שנה, הפכה בעיית השילפוח לנושא מחקר מועדף. עד אז פורסמו בארץ ובחו"ל רק עבודות בודדות בנושא זה. חרף המאמצים והאמצעים הרבים שהושקעו עד היום בחקר השילפוח, ולמרות שנמצאו מספר שיטות אגרוטכניות להפחתה חלקית בשעורי השילפוח, לא הוצג לתופעה הסבר פיזיולוגי, העשוי לקדם את המשך המחקר ולהסביר את הממצאים הקיימים שלהלן: א. ההשתלפחות מתחילה אומנם לאחר הבחלת הפרי, אך שעוריה נקבעים כנראה קודם לכן, טרם הבשלה. ב. שעורי השילפוח מזעריים בתנאי הערבה הדרומית בדומה לאיזורים אחרים בעולם המאופיינים גם הם באקלים חם ויבש. שיעורים אלה עולים ככל שמצפינים בשקע הסורי אפריקאי. ג. בתנאים של הספקת מים לקויה לעץ או השקייה במים מליחים שעורי השילפוח נמוכים יחסית.

6 ע( תופעת השילפוח אינה נחלתה הבלעדית של ישראל והיא קיימת בזני תמר נוספים למג'הול, כמו ברהי, זהידי וחדראווי ) 6,9 (. ניסוים להקטנת שיעור השילפוח נמשכים החל מאמצע המאה שעברה, תחילה בזנים שונים וכיום בעיקר במג'הול. גופן (6) בדק את בעיית השילפוח מאספקט אנטומי. במהלך עבודתו נמצא שקיים הבדל בתכונות המכניות של הקליפה בין זן שנוטה להשתלפחות (ברהי) לבין זן שאינו נוטה לכך (דירי). בהתאם לכך ניסה למצוא את הסיבות האנטומיות הגורמות להבדל זה. ממצאיו הראו כי סידור תאי האפידרמיס ועובי הקליפה הם שני גורמים הקשורים ל היווצרות ההשתלפחות. כמו כן למהירות ההתייבשות וההצטמקות של הציפה יש השפעה מכרעת על ההשתלפחות. בייבוש איטי התקבלה השתלפחות קטנה בהרבה. ככל שהייבוש היה מהיר יותר "י העלאת הטמ' או הגדלת נקבוביות הקליפה), הייתה ההשתלפחות חזקה יותר (2,6). לפי אלמליח (1), פעילות אנזימתית היא אחד הגורמים ליצירת אזור הניתוק בין הקליפה לבין הציפה. נמצא כי טיפולים בחום היו אפקטיבים לפני הבחלת הפרי ומנעו את השתלפחותו, ואילו בפרות בוחל לא גרמו להשפעה זהה. בנוסף לכך הוא מצא שטפול בקיטור בפירות בוחל אינו מונע את השתלפחותם אך הוא מפחית את ההשתלפחות של פירות צמל משולפחים. ריסוס או טבילה של הפירות בכימיקלים ודטרגנטים לפני הייבוש לא מנעו את השתלפחותם (1). ככל הידוע, הן מסקירות ספרות והן מידע אישי של העוסקים בתחום לא מתקיים בשלושים השנים האחרונות, למעט בישראל, מחקר המנסה להתמודד עם בעית השילפוח. בסיור שנערך בשנים 2004 ו 2005 בארה"ב, הן ע"י מגישי ההצעה והן ע"י ד"ר יובל כהן ממינהל המחקר ובוקי גלזנר, הרפרנט הארצי לגידול תמר בשה"מ, לא נמצאו שותפים פוטנציאלים מחו"ל, למחקר בתחום. בארץ נעשתה עבודה רבה בנושא השילפוח במג'הול עסיסי בעשר השנים האחרונות. בתחילתו בחן המחקר בארץ אפשרות להתמודד עם השלפוח ע"י טיפולים בפרי לאחר הגדיד ) POST,(HARVEST מתוך מחשבה שייבוש נכון של הפרי יפתור את הבעיה (15, 11). 16, מסקנות המחקר הראו שניתן לייצר שלפוח ע"י ייבוש בתנאים מסויימים, אך לא הצביעו על דרך לצמצם שלפוח בתהליך הייבוש בפרי שנגדד משולפח. שיטה מכנית מעניינת, שנבדקה בעקבות מידע שהגיע מנסיכויות המיפרץ, היתה לבטל את השלפוח ע"י לחץ שלילי (וואקום). הבדיקה העלתה כי כל עוד הפרי נתון באריזת הוואקום, מיטשטש הפגם הקוסמטי. אולם לאחר פתיחת האריזה חוזר הפגם ומופיע (דווח בע"פ, ועדה מיקצועית). כיוון נוסף שהוצע בשנים האחרונות ע"י צבי ברנשטיין מצמח, (2) גורס "התחמקות" מתופעת השילפוח ע"י גדיד ושיווק של הפרי בשלבים מוקדמים של תחילת ההצמלה, כשלחותו מעל אחוזים,. חסרונותיה של שיטה זו הם הקושי במיון ובאריזה של הפרי הרטוב, הרגיש לפגיעה מכנית, הביקוש המוגבל למוצר ובעיקר, חיי המדף הקצרים שלו. מזה כשש שנים, הוסט הדגש במחקר להתמודדות עם השילפוח במהלך גידול הפרי. קנר וחובריו בחנו את האפשרות להקטנת שעורי השילפוח ע"י טיפולים שונים בפרי לאחר הבחלתו ולפני כן, בשלב הבוסר. בעוד שלאחר הבחלה לא נמצאו דרכים להקטנת השלפוח (15,16), נמצא שהתייבשות מהירה באזור הקליפה של הפרי בעודו צהוב על העץ מפחיתה מאוד את נטייתו להשתלפחות. פרי כזה עובר "הבחלה פנימית", המתחילה באזור הגלעין ונעה כלפי הקליפה,

7 בהתאם למפל הרטיבות בו. ממצאיהם הצביעו על האפשרות להפחית את ההשתלפחות לרמה של אחוזים ע"י הטיפול באשלגן קרבונט, שמגביר את התייבשות הפרי, בעיקר באזור הקליפה.(16) נבחנה השפעת משטר ההשקיה ומליחות המים על מידת השילפוח. ראובני ומאירי מצאו שעליה במליחות המים עד לרמה של 8 דצ/מ הפחיתה את היבול ואת גודל הפרי אך גם הורידה את שעורי השילפוח בפרי (17). לעומתו מצא ציפילביץ שהשקיה בכמויות גבוהות תורמת להעלאת היבול ולהגדלת הפרי וגם מורידה את השילפוח (13,14). יצחק וחובריו בחנו את ההשפעה של החדרת טוף לקרקע על היבול ועל רמת השילפוח של הפרי. ההשערה שנבדקה הייתה שתוספת הטוף תשפר את זמינות המים ויסודות ההזנה שבקרקע לקליטה ע"י הצמח ובכך תאפשר הגדלת היבול והקטנת השילפוח. בניסוי שנמשך 4 שנים לא נמצאה השפעה של תוספת הטוף על היבול או על רמת השילפוח (8). במו"פ בקעת הירדן נבחנו רמות דילול שונות כאמצאי אגרוטכני להקטנת השילפוח. מימצאי המחקר הראו קשר ברור בין עומק הדילול לשיעור השילפוח (10). הקטנה דרסטית של היבול ע"י דילול חריף נתנה הקטנה של השלפוח. השפעת שיעור הדילול על מידת השלפוח הוסברה בהקדמת ההבשלה והגדיד, כתוצאה מהקטנת העומס על העץ ובשינוי המיקרו-אקלים בסביבת האשכול בעקבות הדילול החריף (12). השפעת המיקרו-אקלים בסביבת הפירות באשכול על מידת השילפוח נבדקה גם היא במו"פ בקעת הירדן. נבחנו שיטות שונות לשינוי המיקרו-אקלים. הורדת הלחות היחסית בסביבת האשכול הושגה ע"י פיסוק סנסנים באמצעות טבעות שהוכנסו לאשכול, ע"י אוורור סביבת האשכול באמצעות מאווררים בגובה האשכולות וע"י החדרת שקית סיליקה ג'ל לתוך האשכול. העלאת הלחות בסביבת האשכול ובתוכו הושגה באמצעות מערפלים. השינוי האקלימי בסביבת האשכול בוצע החל משלב הבוחל של הפרי ועד לגדיד. יש לציין כי השפעת הלחות בשלבי התפתחות מוקדמים יותר של הפרי, על רמת השילפוח, לא נבדקה. התוצאות הצביעו על הגברה מובהקת של השלפוח עם עליית הלחות היחסית בסביבת האשכול (נצפתה עלייה של למעלה מ 20% בשיעורי השלפוח). ייבוש סביבת האשכול, לעומת זאת, הקטין רק במעט את שיעורי השילפוח (ירידה של 2 4 אחוז בלבד).(19) במקביל לבחינת שיטות אגרוטכניות להתמודדות עם השלפוח, מתבצע מזה מספר שנים, מחקר בסיסי, יסודי ומעמיק בראשותו של ד"ר אילן שומר, הבוחן שינויים ברכיבי הקליפה ובפעילות האנזימתית בפירות משולפחים בהשוואה לפירות שאינם משולפחים (18,20). לפי שומר ההבדלים בתכונות הקליפה בין הפירות המשולפחים לבין הפירות הלא משולפחים מקורם במבנה ובהרכב הקוטיקולה (18). ברנשטיין ולוסטיג בדקו את המבנה האנטומי של קליפות מג'הול משולפח ולא משולפח ממטעים צפוניים. לא נמצא כל הבדל בגודל התאים (באורכם ובקוטרם) או בעובי דפנותיהם. לעומת זאת נראה הבדל בתכונות המכניות של הקליפות, כאשר קליפות הפירות הלא משולפחים בעלות מקדם אלסטיות גבוה יותר מאשר קליפות הפירות המשולפחים. בהשוואה של פירות משולפחים מאזורי

8 ע( גידול שונים לא נמצאו הבדלים אנטומיים או מכניים ביניהם (4,5). בעקבות ממצאיהם העלו ברנשטיין ולוסטיג את ההשערה שתנודות בקוטר הפרי בין היום לבין הלילה, הן שגורמות לאיבוד האלסטיות של הקליפה, בתהליך של זחילה. לפי השערתם התקופה הקריטית להשפעה זו היא בשלב הבוסר המאוחר, לאחר שהפרי סיים את גידולו. בשלב זה תאי הפרי העשירים בסוכר מהווים מבלע חזק למים בשעות הלילה, כשהדיות פוסקת ולחץ הטורגור ברקמות הצמח עולה. קליטת המים לפרי גורמת לעליה בלחץ הטורגור, המביא להתנפחות של תאי הפרנכימה וללחץ חזק על הקליפה. הלחצים החזקים המופעלים על הקליפה במצב זה גורמים לתופעת הזחילה ומקטינים את מקדם האלסטיות שלה. ככל שהלחץ בלילה גבוהה יותר וממושך יותר גדלה הזחילה. ביום, עם התחלת הדיות, נמשכים מים מתאי הפרי אל עלי העץ והפרי מתכווץ. הקטנת הלחות סביב הפירות, כמו גם צמצום כניסת מים אליהם, בשעות הלילה עשויות למנוע או להקטין את התנפחותם וכך לשמור על האלסטיות של הקליפה. השערתם של ברנשטיין ולוסטיג מאפשרת לנו היום להציע הסבר לבעיית ההשתלפחות, העולה בקנה אחד עם העובדות שהועלו להלן. בניסויים ראשוניים שנערכו במטעים באשדות יעקב, בקעות, משואה, גלגל ונערן אשתקד (2005) לבחינת ההשערה נבדקו מיגוון טיפולים להגדלת האוורור באשכול (ע"י הכנסת טבעות, החלפת כיסויי האשכול, ע"י דילול לאורך הסנסן וע"י חיתוך חזק של כפות באזור האשכולות), ולהקטנת הספקת המים לאשכול ולעץ מטע אשדות יעקב, "י חירוץ ידת האשכול וע"י הקטנת מנת המים לעץ). כל הטפולים הנבדקים הביאו להקטנה מובהקת של שעורי ההשתלפחות. מדידות של השינויים בקוטר הפרי בעזרת מערכת "פיטק", שליוו את הניסוי באשדות יעקב, הופרעו בשל דילוג שלב שנגרם לפרי במטע בשל השקיה במנות מים קטנות מדי (7). לאור האמור השערת המחקר הינה: ללחצי המים בפרי ובסביבתו השפעה על רמת השילפוח. ב. חומרים ושיטות טיפולים בקורת טיפול משקי. הצמאה - הפחתת השקיה ל- 30% מהמקובל בתום תקופת גידול הפרי במטרה להקטין את כניסת הנוזלים אל הפרי. חרור ידות קידוח 4 חורים בקוטר 6 מילימטר בצורת מקבילית באזור שבין קשירת האשכול לענף לבין אזור הסנסנים. הטיפול יבוצע כנ"ל בתום תקופת גידול הפרי. מטרת הטיפול כנ"ל. טבעת ורשת צפופה הכנסת טבעת אל מרכז האשכול להגברת ההתאדות הישירה מהפרי וכיסוי האשכול ברשת לבנה צפופה (50 מש). הכסוי ברשת צפופה בעקבות תוצאות מעודדות ובלתי צפויות מתצפית בשנה שעברה. טבעת ורשת רגילה - הכנסת טבעת אל מרכז האשכול להגברת ההתאדות הישירה מהפרי וכיסוי האשכול ברשת לבנה רגילה (17 מש). פחמת אשלגן ריסוס האשכול בפחמת אשלגן (5%) בתום תקופת גדילת הפרי במטרה להגביר את ההתאדות הישירה מהפרי בטיפול הרשת הצפופה כוסו האשכולות עם הכנסת הטבעת. שאר האשכולות כוסו ברשת שחורה רגילה בזמן הכיוס המשקי (כולל רשת לבנה בטיפול 5).

9 תכנית הניסוי הניסוי נערך במקביל במטע בקעות בביצת ארגמן (עצים בוגרים בני 15 השקיה במתזים) ובמטע הכרם של אשדות יעקב איחוד (עצים בני 8 השקיה בטפטוף). בכל טיפול 6 עצים שהוגרלו באקראיות גמורה, סה"כ 36 עצים. הטיפולים ניתנו לכל האשכולות בעץ. ישום הטיפולים מטע \ טיפול בקעות אשדות הצמאה חרור ידות טבעת ורשת צפופה טבעת ורשת רגילה (רק טבעת) פחמת אשלגן גדידים מטע \ גדיד בקעות אשדות בכל עץ סומנו 5 אשכולות מהגזרה הצפון מזרחית וכל הפרי מהאשכולות הנ"ל שימש למיון התפלגות הלחות ורמות השלפוח. הפרי הנגדד מוין ונשקל לפי 4 מקטעים: עד בוחל (פרי שעדיין לא סיים את ההבחלה). יבש (מתחת ל- 20% לחות). עסיסי (בין 20% ל- 30% לחות). סופר עסיסי (מעל 30% לחות) הפרי העסיסי מוין ונשקל לפי 4 רמות שלפוח: ללא שלפוח. עד 20% שלפוח. בין 20% ל- 50% שלפוח. מעל 50% שלפוח

10 ג. תוצאות התפלגות אחוזי הלחות לפי הטיפולים בשני אתרי הניסוימוצגת באיורים 1 ו- 2. אחוז פרי יבש אחוז פרי עד בוחל פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות עד בוחל % יבש % פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז פרי סופר עסיסי אחוז פרי עסיסי עסיסי % פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות סופר עסיסי פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות % איור 1. התפלגות אחוזי הלחות של הפרי הנגדד בעמק הירדן לפי הטיפולים. כל עמודה מייצגת את כל הפרי שניגדד ב- 3 גדידים משישה עצים לכל טיפול. בעמק הירדן הייתה לריסוס בפחמת אשלגן השפעה מובהקת על כמות הפרי שניגדד יבש. כמו כן רק בטיפול פחמת האשלגן נצפתה תופעת דילוג השלב בגדיד הראשון (כ- 4% בסיכום כולל). הפרי היבש בא על חשבון הפרי הסופר עסיסי. בבקעה לא נצפתה השפעה מובהקת של הטיפולים על התפלגות אחוזי הלחות בפרי. לטיפולים השונים לא הייתה השפעה מובהקת על משקל המדגם לעץ ) 5 אשכולות מכל עץ) אבל בעמק הירדן היה הפרש של כמעט 4 קילוגרם לרעת טיפולי פחמת האשלגן וההצמאה. בבקעה ניגדדו כ- 75% מהפרי בגדיד הראשון לעומת התפלגות דומה בין הגדידים בעמק הירדן.

11 50 אחוז פרי עד בוחל 50 אחוז פרי יבש פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות עד בוחל % יבש % פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז פרי סופר עסיסי אחוז פרי עסיסי עסיסי % פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות סופר עסיסי פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות % איור 2. התפלגות אחוזי הלחות של הפרי הנגדד בבקעה לפי הטיפולים. כל עמודה מייצגת את כל הפרי שניגדד ב- 3 גדידים משישה עצים לכל טיפול. התפלגות רמות השלפוח בפרי מוצגת באיורים 3 ו- 4. בעמק הירדן לא נראתה השפעה ברורה של הטיפולים על רמת השלפוח. פרי ללא שלפוח היווה בסביבות 2% מסך הפרי הנגדד. רוב הפרי התרכז במקטע של עד 20% שלפוח (בסביבות 70%). בבקעת הירדן רמות השלפוח היו שונות לחלוטין. פרי ללא שלפוח היווה כ- 60% מסך הפרי הנגדד. 20% נוספים מהפרי סבלו משלפוח קל של עד 10%. טיפולי חרור הידות וההצמאה הראו יתרון מסוים לעומת הביקורת ופחמת האשלגן. הטיפולים בהם הוכנסה טבעת אל האשכול היו נחותים בצורה ברורה. השפעת הגדיד על הפרי ללא שלפוח לא הורגשה בבקעה!!

12 פחמת אשלגן פרי עסיסי עד 20% שלפוח טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה פרי עסיסי ללא שלפוח טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פרי עסיסי 20% עד 50% שלפוח פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פחמת אשלגן פרי עסיסי מעל 50% שלפוח טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי איור 3. התפלגות אחוזי השלפוח בפרי הנגדד לפי הטיפולים בעמק הירדן. כל עמודה מייצגת את כל הפרי שניגדד ב- 3 גדידים משישה עצים לכל טיפול פחמת אשלגן פרי עסיסי עד 10% שלפוח טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה פרי עסיסי ללא שלפוח טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פרי עסיסי 10% עד 50% שלפוח פחמת אשלגן טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי פחמת אשלגן פרי עסיסי מעל 50% שלפוח טבעת ורשת רגילה טבעת ורשת צפופה חרור הצמאה בקורת ידות אחוז מפרי עסיסי איור 4.. התפלגות אחוזי השלפוח בפרי הנגדד לפי הטיפולים בבקעה. כל עמודה מייצגת את כל הפרי שניגדד ב- 3 גדידים משישה עצים לכל טיפול.

13 ספרות אלמליח ח., (1975): השפעת גורמים טכנולוגים וביוכימיים על איכות פירות התמר. עבודת גמר לתואר מוסמך. אוניברסיטה עברית, ירושלים. ברנשטיין צ. (2004): התמר. המועצה לייצור ושיווק פירות והדקלאים בע"מ. תל-אביב. ברנשטיין צ., וגמיסטר ד., רוני ס., גזית ע. (1992): קידום הבשלה במג'הול באמצעות חירוץ ידת האשכול. לקט מחקרים וניסיונות סיכום ותצפיות. צמח ניסיונות מרכז אזורי למחקר חקלאי. ברנשטיין צ., להשתלפחותה. לוסטיג י. (2004) סיכום מחקרים בתמרים החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים..69 התכונות המכניות של קליפת התמר והסיבות האפשריות (תקצירים). ישראל. שירות ההדרכה והמקצוע, משרד ברנשטיין צ., לוסטיג י. (2006): השתלפחות פירות תמר מזן 'מג'הול'. עלון הנוטע, כרך ס' 2, -66 גופן מ. (1996): השתלפחות בתמר. עבודת גמר לתואר מוסמך. אוניברסיטה עברית, ירושלים. גרנון ח. (2005): הפחתת שלפוח בתמרים מזן מג'הול ע"י הפחתת לחץ הטורגור בפרי בתקופה שבין גמר גידולו לבין התחלת הבשלתו. פרויקט גמר לתואר הנדסאי ביוטכנולוגיה. מכללת אורט בראודה, כרמיאל. יצחק א., ב., גלזנר, סנדלהם, ולהקטנת שלפוח במג'הול. ד. (2004) סיכום מחקרים בתמרים והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים. ישראל. סטולר ש. (1977) גידול התמר בארץ החדרת טוף לשיפור קליטת יסודות הזנה (תקצירים). שירות - ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל-אביב. ההדרכה סריג פ., פישלר מ., גלזנר ב., דרור ע., סטרומזה א., סילברמן ד. (2001) דילול פרי בתמר מזן מג'הול כאמצעי להקטנת שילפוח. סיכום מחקרים בתמרים והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים. ישראל. (תקצירים). שירות ההדרכה סריג פ., אורן ח., הברמן ר., (2003) השפעת איחסון ביניים של תמרים מזן מג'הול על איכותם. דו"ח מסכם, מו"פ בקעת הירדן. סריג פ., אורן ח., סטרומזה א., (2003) שילוב בין חומרים היגרוסקופים וטכניקות דילול להקטנת השילפוח בתמר המג'הול. סיכום מחקרים בתמרים (תקצירים). שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים. ישראל. ציפילביץ א., סריג פ., אסולין ש., אורן ח. (2002) השפעת ממשק השקיה על רמת השילפוח והיבול בתמרים מהזן מג'הול. סיכום מחקרים בתמרים (תקצירים). שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים. ישראל. ציפילביץ א., סריג אורן ח., סטרומזה א., אסולין ש. (2004) השפעת משטר ההשקיה על היבול והאיכות של תמרים מזן מג'הול. סיכום מחקרים בתמרים והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון הדקלאים. ישראל. (תקצירים). שירות ההדרכה קנר י., נברו ש., דונהאי י., אקירי ב., בן שלום י., שובל נ.,., גרנייט ר., רינדנר מ., עזריעלי מ., פינטו א., ראשי. (1998) פיתוח מערך טכנולוגי לשיפור איכות תמר מזן מג'הול ליצוא. דו"ח למדען

14 קנר י., נברו ש., דונהאי י., אקירי ב., רינדנר מ., גרנייט ר. (2001) פיתוח טכנולוגיה יישומית למניעת השתלפחות בתמרים מזן מג'הול. דו"ח למדען ראשי. ראובני ע., המאירי א., שרבני נ., אדוריאן ע. (1990) השפעת מי השקיה ומי תהום מליחים על גידול וניבה של עצי תמר, דו"ח מחקרים ואמצעי פיתוח, מו"פ בקעת הירדן. שומר א., בורוכוב-נאורי ח., זיו ג., ניר ג., גפן מ. (1997) חקר גורמי השלפוח בפירות תמר. דו"ח מחקר לקרן המדען הראשי משרד החקלאות. ישראל. שומר א., סריג פ., בורוכוב-נאורי ח., זיו ג., לוזון ב. (2001) חקר גורמי השלפוח בפירות תמר. דו"ח סופי למדען הראשי, משרד החקלאות, מחקר שומר א., כהן ש., טנאי י., בורוכוב-נאורי ח., טריפלר, א., זיו ג., (2005) תופעת השילפוח בתמר המג'הול: זיהוי המנגנונים במגמה להפחית ו/או למנוע את הנזקים, דו"ח סופי למשרד המדע ומו"פ צפון ים המלח. 20. Nixon,R.W.(1961) Skin separation in soft dates. Annual Report of Date Growers' Inst 38:

15 ניסיונות אחסון תמר מג'הול סופר עסיסי 2007 דו"ח ביניים מוגש על-ידי אוהד נריה ורות בן אריה, החברה למו"פ קירור ואיסום פירות, ק"ש פיני סריג, מו"פ בקעת הירדן רקע במסגרת תוכנית מחקר לשיפור איכות תמר מג'הול סופר עסיסי באחסון ממושך נבחנו מספר טיפולים לשם מניעת נזקים פיזיולוגיים (תסיסת הפרי, דליפה, התגבשות סוכרים ושילפוח) והתפתחות מיקרואורגניזמים פתוגניים. במסגרת הניסוי טופל הפרי מיד לאחר הגדיד והועבר לאחסון בטמפרטורה של 18 o C לתקופות אחסון שונות. מהלך העבודה בשיא הקטיף המסחרי של תמר מג'הול סופר עסיסי נדגם פרי ממטעו של עודד אפרמו בבקעת הירדן. ביום הגדיד נארז הפרי באריזות שיווק "בונבוניירה" במגשים בהם כל פרי מונח בנפרד בשקע מתאים. בעת ביצוע הטיפולים השונים נפרס הפרי בתיבות שדה ובתום הטיפולים נארז מחדש באריזות השיווק. הטיפולים שבוצעו בפרי הוצבו במתכונת של 4 חזרות לטיפול וכללו את הטיפולים הבאים: 1. ביקורת ללא טיפול; דקות "הדגרה" בחדר קיטור מסחרי טמפרטורה 54 o C ולחות יחסית 96%<; שניות חיטוי בזרם קיטור טמפרטורה של 95 o C לערך; שעות "הדגרה" טמפרטורה של 50 o C ולחות יחסית של 70-90%; 2 5. דקות טבילה באתנול 35%; 2 6. דקות טבילה בספורקיל 1% (אמוניום רביעוני- מיובא על-ידי מ.מ. ברודי); 2 7. דקות טבילה במיקוגל 200 ח"מ חומר פעיל (כלורין די-אוקסיד תוצרת עמגל); דקות חשיפה לאוזון 3 ח"מ קצב זרימה 4 ליטר \ דקה. בתום הטיפולים הועבר הפרי לאחסון בקירור עמוק (C 18-) o למשך 6 חודשים. איכות הפרי נבדקת מדי חודשיים אחסון ובתום 6 3, ו- 9 ימי חיי מדף ב- C 20 o ו- 65% לחות יחסית. בדיקות איכות הפרי כוללות הערכת כמות הפרי המשולפח וחומרת השילפוח, שיעור הריקבון וגורמיו, שיעורי פירות עם דליפת נוזלים, התגבשות סוכרים או תסיסה. בנוסף נפתחים כל הפירות לבחינת התפתחות ריקבונות פנימיים סביב הגלעין. עד כה בוצעה רק הבדיקה לאחר חודשיים אחסון בהקפאה. תוצאות בתום האחסון בקירור ובמהלך חיי המדף הופיע שלפוח בדרגה קלה בכל הטיפולים ובשעור הנמוך ביותר בפרי הבקורת. השלפוח לא הושפע על-ידי טיפול החימום בחדר הקיטור המסחרי שארך 30 דקות (טיפול 2), טבילה באתנול (טיפול 5) או במיקוגל (טיפול 7). לעומת זאת, טיפול הפרי בלחץ אדי קיטור (טיפול 3) וחימומו במשך 24 שעות גרמו להגברת השלפוח (איור 1). גם החיטוי בספורקיל ובאוזון גרמו להגברתו יחסית לביקורת. במרבית הטיפולים עלה שיעור הפרי המשולפח עם התארכות חיי המדף לאחר

16 האחסון בקירור. ייתכן והיפרדות הקליפה התרחשה בקירור אך עקב שינויי הטמפרטורה ואיבוד מים בחיי מדף ניכר השילפוח לעין. למרות זאת, חומרת השלפוח לא הוחמרה ולא נבדלה בין הטיפולים. 75 A Out SL 3-Days Sl 6-Days Sl 9-Days שילפוח (%) E DE BC CDE B E CD 0 Treat 1 Treat 2 Treat 3 treat 4 Treat 5 Treat 6 Treat 7 Treat 8 איור 1: השפעת טיפולים לאחר הגדיד על שיעור הפרי המשולפח בתום חודשיים אחסון בקירור ובמהלך 9 ימי חיי מדף. אותיות A-E מעידות על הבדל מובהק (0.05>p) בין ממוצעי הטיפולים בכל המועדים. נזק נוסף שהופיע בקליפת הפרי היה הופעה של סדקים בקליפתו. נזק זה לא הופיע כלל בעת הוצאת הפרי מקירור והוא התפתח בכל הטיפולים אך ורק בחיי המדף. טיפול החיטוי בלחץ אדי קיטור גרם להגברה מובהקת של שכיחות הנזק (כ- 20% ) לעומת פחות מ- 5% בטיפולים האחרים. ייתכן ונזק זה נגרם כתוצאה מטלטלת הפרי בעת ביצוע הטיפולים (העברה מאריזת המשלוח לתיבות שדה והחזרה לאריזת המשלוח). בתום תשעת ימי חיי המדף הופיעו ריקבונות בפרי, אשר נגרמו על-ידי שמרים. שיעורם הכולל הגיע למחצית מפירות הביקורת. כל הטיפולים פרט לטבילה באתנול ולחשיפה לאוזון הפחיתו את שיעורי הריקבון הכללי, כאשר הטיפולים הטובים ביותר היו חימום הפרי ל- 24 שעות וטבילת הפרי במיקוגל (איור 2). נזק נוסף שהופיע רק לאחר 9 ימים בחיי מדף הינו תסיסה של פירות. שיעור הנזק הוגבר על-ידי טיפול הפרי בחימום בחדר הקיטור המסחרי ועל-ידי טיפול הטבילה במיקוגל. שאר הטיפולים לא נבדלו זה מזה ובהם היה שיעור התסיסה הממוצע כ- 30% (איור 3). גורם נוסף שנבחן היה דליפת נוזלים מהפירות. תופעה זו הופיעה כבר בעת הוצאת הפרי מקירור ושיעור הפירות הדולפים עלה עד ליום השישי בחיי המדף והגיע עד לשליש מהפירות בביקורת. בנוסף לכך כל

17 הטיפולים, פרט לחימום בחדר הקיטור המסחרי, הגבירו את הדליפה באופן מובהק ביחס לביקורת (איור 4). ייתכן וגם נזק זה קשור לפגיעה מיכנית בקליפת הפרי עקב טילטולו בעת ביצוע הטיפולים השונים. 75 a Decay (%) Treat 1 a bc bc c Treat 2 Treat 3 Treat 4 Treat 5 Treat 6 a b c Treat 7 Treat 8 איור 2: השפעת טיפולים לאחר הגדיד על שיעורי הריקבון בתום 9 ימי חיי מדף לאחר חודשיים אחסון. אותיות a-c מעידות על הבדל מובהק (0.05>p) בין הטיפולים. 75 a תסיסה (%) cd b bc cd d cd d 0 Treat 1 Treat 2 Treat 3 Treat 4 Treat 5 Treat 6 Treat 7 Treat 8 איור 3: השפעת טיפולים לאחר הגדיד על שיעורי הפרי התוסס בתום 9 ימי חיי מדף לאחר חודשיים אחסון. אותיות a-d מעידות על הבדל מובהק (0.05>p) בין הטיפולים.

18 100 a דליפה (%) d d b c b c 0 Treat 1 Treat 2 Treat 3 Treat 5 Treat 6 Treat 7 Treat 8 איור 4: השפעת טיפולים לאחר הגדיד על שיעורי דליפת הנוזלים מהפרי לאחר חודשיים אחסון (נתונים ממוצעים מכל מועדי הבדיקה). בטיפול 4 לא נבחנה התופעה עקב אחסונו בתיבות שדה. אותיות a-d מעידות על הבדל מובהק (0.05>p) בין הטיפולים. סיכום סיכום התוצאות שנאספו עד כה מעיד על יתרון במרבית הגורמים הנבחנים לטיפול החשיפה לחימום במשך חצי שעה בחדר הקיטור המסחרי. חסרונו של טיפול זה היה בהגברת שיעורי התסיסה בתום 9 ימי חיי מדף. יתכן שניתן לשפר את יעלות הטיפול על-ידי בחינת טמפרטורות גבוהות יותר לפרקי זמן שונים. אמנם שני טיפולי החימום האחרים: חיטוי קצר באדי קיטור וחימום הפרי במשך 24 שעות הפחיתו את איכותו של הפרי, אך קיימות עדיין אפשרויות נוספות של שילוב שני גורמים אלה. חיטוי הפרי בלחץ אדי קיטור למרות שתרם לחיטוי הפרי משמרים הגביר את דליפת הנוזלים, כפי הנראה בגורמו נזק מכאני לקליפה. לפיכך ראוי לבחון טיפול זה בשנית בלחץ אדים נמוך יותר. חימום הפרי הממושך, תרם אף הוא לחיטוי הפרי משמרים, אולם שיעור הפרי המשולפח גבר בעטיו והורגש אף כי טעמו נפגם, כפי הנראה עקב קרמליזציה שעברו הסוכרים בפרי. טבילת הפרי בספורקיל ובמיקוגל הפחיתו את שיעורי הפרי הרקוב. אולם, המיקוגל גרם להגברה של שיעורי הפרי הדולף והתוסס. לעומת זאת, טיפולי חיטוי הפרי באתנול או באוזון לא הפחיתו את הריקבון אך הפחיתו את שיעור הפרי התוסס. גורם נוסף הראוי לציון הינו שבעת בחינת הפרי בחיי מדף מיד לאחר הגדיד נמצא כי גורם הריקבון היחידי שהתפתח היה הפטרייה אספרגילוס (כ- 5% ריקבון), בעוד שבבדיקת הפרי לאחר האחסון בקירור לא נמצאה כלל פטרייה זו וכל הריקבונות נגרמו על-ידי שמרים. לפיכך, נדמה כי מוקדם להסיק מסקנות לגבי יעילות חומרי החיטוי לפני שיתקבלו כל תוצאות הפרי המאוחסן.

19 גורמים לבחינה כטיפול לאחר הקפאה בבחינת טיפולים בפרי לאחר אחסון בהקפאה, שיערכו בתחילת 2008, נבחון שוב את כל גורמי החיטוי בטבילה, טיפולי חימום בחדר קיטור מסחרי לפרקי זמן של דקות וחיטוי באדי קיטור בלחץ נמוך למשך שניות.

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35 תופעת התייבשות ונפילת ידות ב'מג'הול ויקטוריה סורוקר (המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי) יובל כהן (המחלקה לעצי פרי, מנהל המחקר החקלאי), רחלי בן-צבי (צמח ניסיונות), סטנלי פרימן ) המחלקה לפיטופתולוגיה, מנהל המחקר החקלאי), יעקב נקש (חוות עדן), שמעון ביטון (שה"מ) מבוא במטעי תמר אנחנו עדים בשנים אחרונות לנזקים קשים מתופעה של התייבשות וניוון אשכולות צעירים כתוצאה מפגיעת גורם לא ברור בבסיס ידת האשכול\תפרחת. התייבשות ונפילת ידות במטעי תמר ידועה זה שנים רבות ותוארה בספרות המדעית כבר בשנות השלושים (סטולר.(Bliss, , תופעת זו מתבטאת בסדקי רוחב בידות תמרים ומכונה V-cut או.Cross cut לפי אוקו (2004) התופעה היתה נפוצה בארץ בזנים נמוכים כמו 'חדראווי' ו'שעיר'. תופעה דומה תוארה ב'שעיר' גם בקליפורניה ובעירק (סטולר.(Bliss, , פגיעותו הגבוהה של הזן 'שעיר' הביאה להפסקת גידולו בארץ כבר לפני עשרות שנים. התופעה קיימת בכל אזורי גידול התמר בארץ וידועה זה שנים רבות. לאחרונה, פשטה התופעה בזן 'מג'הול' וההערכה היא שבחלק מהמשקים נפגעים כחמישה אשכולות לעץ ויותר בזן זה. נראה כי הנזק מתפתח בבסיס ידת האשכול בעודה חבויה בעומק העץ ואינה גלויה לעין. גורם הנזק אינו ידוע. בעבר הוצעו מספר גורמים (הן ביוטיים והן אביוטיים) אפשריים לתופעה: (1) נזקים הנגרמים על ידי זחלי עש התמר הגדול Hampson) (Arenipses sabella החורפים עמוק בתוך כתר הכפות. (2) נזקים מכאניים-אנטומיים שנגרמים כתוצאה מתופעות פיזיולוגיות לא ידועות. יתכן שצמיחה מהירה של הידות, ויצירת לחץ מכאני בנקודת חולשה חבויה מביאים לנקיעת הידה ולהתפתחות חתך ראשוני. הצפיפות הרבה של העלים באזור הצצת התפרחות של הדור הראשון עשויה להסביר את שכיחות התופעה דווקא באשכולות אלה. (3) פגיעה מפתוגנים - במקרים רבים נמצאו גם רקבונות במקום שבירת הידה, אולם, טרם התברר אם הרקבונות האלה מצביעים על פגיעה ראשונית המביאה להתייבשות הידה או שהם נובעים מזיהום משני של הידה הפגועה. (1938) Bliss הצביע על האפשרות שתבדידי פטרייה פתוגנית מהסוג פוזריום sp.) (Fusarium מעורבים בנזק. בשנים הקודמות סקרנו את שכיחות התופעה באיזורים השונים של גידול התמר בארץ. כיום, הנזק העיקרי ניכר במטעי הזן 'מג'הול', שהינו הזן העיקרי והמוביל בארץ. בזנים 'דקל נור' ו-'ברהי' נמצאו רק אשכולות פגועים מעטים. בזן 'מג'הול' נמצאה שונות רבה בנגיעות בין מטעים שונים ובין איזורי הגידול השונים. הנגיעות החמורה ביותר נמצאה במטעי איזור צפון ים המלח, ובעצים בוגרים היא הגיעה בשנים מסוימות לממוצע של כ- 6 אשכולות לעץ. באיזור הערבה הדרומית והתיכונה היו הנזקים נמוכים יותר, ועמדו על ממוצע של כ ידות לעץ. בשנתיים האחרונות, התמקדנו בניסוי שדה במטעי צפון ים המלח. בניסויים אלה, לא נמצא יתרון לשימוש בתכשירים קוטלי מזיקים בריסוס לכותרות העץ או בהגמעה לקרקע. מכיוון שהנזק מתרחש בעומק העץ, לא ברור עד כמה יעילים היו הריסוסים בחדירה לעומק הכותרת והאם ההגמעה הובילה מספיק חומר פעיל שלהן באמצעות הצמאה העלה תוצאות מעניינות. נראה כי פחות ידות התייבשו ונפלו בעצים המוצמאים. 1

36 בידות הפגועות והטריות שנבדקו מאזור צפון ים המלח לא נמצאו חיידקים פתוגניים אולם בכולם בלטה הנגיעות בפטרייה פוזריום פרוליפירטום proliferatum).(fusarium פטריה זו, ידועה כפתוגנית במספר גידולים, ביניהם אורז, תירס ואספרגוס וגם בתמר. זהו מין המייצר טוקסינים רבים, חלקם בעלי השפעה פיטוטוקסית ידועה. מין זה של פוזריום מופיע במספר גזעים בעלי פתוגניות שונה. בתמר, חלקם גורמים סימפטומים הדומים לאלו של ה'ביוד'. בערב הסעודית.F proliferatum בודד לראשונה משורשים ועלים של תמרים מתנוונים (2000 al.,.(abdalla et לאחרונה הועלתה מעורבותו של.F Armendo et al., ) בריקבונות בבסיסי עלים בתמר ומינים אחדים של דקלי נוי בספרד proliferatum.(2005 מחקר זה בא להמשיך ולאפיין את תופעת נפילת הידות, ולאתר את הגורמים המביאים לנזק על מנת לפתח דרכים למניעתו. שיטות 1. סקר של שיעור הנגיעות ברמת המטע: בוצע סקר ממוקד במטעי שני קיבוצים בצפון ים המלח: קלי"ה (עצים בני שנה) ובית הערבה (עצים בני שנה). בכל מטע נבחנה הפגיעה ברמת העץ הבודד, ב עצים שנבחרו וסומנו בראשית העונה (עצי מעקב). האשכולות הפגועים בכל עץ זוהו נספרו. 2. סקר נגיעות במטעי 'מג'הול' ברחבי הארץ המשכנו בסקר כלל ארצי לבירור שכיחות ועוצמת התופעה במטעים השונים ובזנים השונים הגידול של התמר בארץ. הסקר נעשה באמצעות שאלונים שהופצו בין המגדלים. בכל אזורי 3. ניתוח עץ בוגר לזיהוי מוקדם מאד של הנגיעות בכותרת העץ הבודד. ב- 6 למרץ השנה הוקרב במטע מצפה שלם עץ מזן 'מג'הול' משנת נטיעה 72 (בן 35 שנה) בגובה גזע של כ- 15 מטר. במועד בו דור פריחה ראשון הגיע למחצית אורכו. לאחר גיזום הכפות העץ הורד בזהירות על ידי ניסור בסיס הגזע והנחתו בעזרת מזלג וריתמה. הוא נחתך על הארץ כ- 1.5 מטר מתחת לכותרת. ולאחר מכן נותח בהדרגה על ידי קילוף הכותרת לפי דורי פריחה מהחוץ פנימה. העלים הוסרו אחד לאחר השני מבחוץ. כאשר הגענו לאיזור התפרחות, הסרת העלים נעשתה בזהירות מירבית ובעזרת כלי חתוך ידניים. כל תפרחת הוסרה בשלמותה, תוך הפרדה של החיבור שלה בחיק העלה. התפרחת החיצונית ביותר סומנה כ- 1#. בסה"כ היו 25 תפרחות (התפרחת הפנימית ביותר בדור הראשון סומנה 25#). המתחלים הוסרו מהתפרחות וכל ידה נבדקה ביסודיות. הידות הלבנות נלקחו למעבדה בקירור ושימשו עוד באותו היום לניסויי אילוח המפורטים בהמשך. 4. טיפולים למניעת פגעים ע"י פיטריות פתוגניות ניסוי מטע נגד פיטריות בוצע על ידי הספגת הכותרת בתמיסת אוקטב 0.2%, באמצע וסוף פברואר. הטיפול בוצע ב- 10 עצים בכל חלקה, וניתנו כ- 10 ליטר לעץ בכל ריסוס. כביקורת טופלו 10 עצים 2

37 בריסוס במים בלבד. ב- 20 למרץ נלקחו 6 ידות, 3 מטיפול הריסוס ו- 3 מטיפול הביקורת, לבדיקת שאריתיות לפרוכלוראז בחברת בקטוכם. בנוסף נבדקו כ- 30 עצים ללא טיפול (עצי מעקב)..5 בידוד Fusarium proliferatum במשך אביב 2007 נאספו תבדידי פוזריום נוספים (באוסף כבר היו קיימים 7 תבדידי.F proliferatum שבודדו בשנים 2005/6) מידות שנפלו במטעים שונים. תהליך הבידוד נעשה ע"י זריעת בידוד במצע סלקטיבי לפוזריום. בהמשך, אימות הבידוד של פטריות הפוזריום למין.F proliferatum בעזרת PCR עם תחלים ספציפיים. 6. אילוח והדבקת ידות באופן מלאכותי נערכו שני ניסויים לקביעת פתוגניות תבדידים. בכל ניסוי, הוכן תרחיף של נבגי תבדיד פוזריום בריכוז 10 6 נבגים/מ"ל. בניסוי הראשון הונחה טיפה בנפח µl 20 עם ובלי פצע (עמוק או שטחי) ב- 4 של הלבנות בתנאי במעבדה (בתא לח ב- 25 מ"צ), כשטיפות מים שמשו מקומות שונים לאורך ידות 3 חזרות/נקודות אילוח.F proliferatum (הניסוי כלל כביקורת. בניסוי הראשון נבחרו שלושה תבדידי לטיפול). כעבור 3 ימים נקבע האם התקבל הנגיעות (% הדבקה). בניסוי השני נבחרו שני תבדידי.F proliferatum ואחר של פוזריום ממלון ) race.f.o melonis, 1/2). הניסוי כלל 3 חזרות/ידות לכל טיפול/פטרייה כשכל ידה אולחה שלוש פעמים עם אותה פטרייה. טיפות מים שמשו כביקורת. כעבור 3 ימים נקבע אורך הנגע באזור המודבק. 7. בדיקת האפשרות לטיפול סיסטמי בחומר ההדברה פרוכלוראז בהגמעה בתמרים הניסוי נעשה ב- 9 זריעי תמר בני כשנתיים וחצי בקוטר בסיס הגזע של כ- 5 ס"מ הגמעה של 6 זריעי תמר ב- 1 ליטר תמיסת מימית עם 0.2% תכשיר פרוכלורז ) 2 מ"ל תכשיר Sportac (מחברת מילצ'ן) ל- 1 ליטר מים. 3 צמחים נוספים שימשו כביקורת. כדי לוודא האם ההגמאה יעילה הוצמאו העצים 24 שעות לפני כל טיפול. נעשו 3 טיפולים במרווחים של שבועיים (בתאריכים 12.6). 29.5, 15.5, שבועיים לאחר הטיפול האחרון (26.6) נילקח הלולב הצומח הסגור מ- 3 צמחי הטיפול ומכל עצי הביקורת. אורך הלולבים שנדגמו היה כ ס"מ ומשקלם נע בין 40 ל- 90 גרם. ששת הלולבים נשלחו לבדיקת שאריות פרוכלורז בחברת בקטוכם בתאריך השפעת תנאי סביבה על תהליכים פיזיולוגיים המביאים לנזק נבחנה האפשרות שהנזקים נגרמים מצימוח מוגבר בעת הצצת התפרחות כתוצאה מהשקיה מוגברת או עליה ניכרת בטמפרטורה במטעי בית הערבה וקלי ה. בוצעה הצמאה על ידי הקטנה של מנת המים לשיעור של 20% מהמנה המסחרית, מאמצע ינואר עד תחילת אפריל. בבית הערבה טיפול ההצמאה ניתן ל- 16 עצים בריבוע של 4X4. במטע קלי"ה הוצמאה חלקה שלמה של 211 עצים, וזו השוותה לחלקת 3

38 מעקב של 273 עצים. ההצמאה בוצעה על ידי סתימת שתיים משש הטפטפות שלידם והחלפת שלוש האחרות בטפטפת בספיקה של 8 ל' ש/ ' במקום 24 ל' ש/ ' בטפטפת המשקית (במטע בית הערבה) או על ידי שינוי ממשק ההשקיה היומי (בקלי"ה). למעקב אחר קצב צימוח העצים נמדדו התארכות הלולב והידות על 3 עצים מוצמאים (בבית הערבה, נבחרו העצים במרכז הריבוע המוצמא) ועל 3 עצי ביקורת. בכל עץ נמדדה התארכות לולב אחד והתארכות הידה הראשונה שיצאה. במטע בקל"יה נבחנה השפעה של ההצמאה על גודל הפרי. בשלב הגדיד, נדגמו 10 מדגמי פרי (כל אחד בן 10 פירות) בשני גדידים והושוו נתוני המשקל של הפרי. 10. בדיקת השפעת הטיפולים השונים על רמת נפילת הידות הבדיקות לנגיעות בוצעו בעצי הניסוי/מעקב על ידי ספירת התפרחות הנגועות וזיהוי מיקומן על העץ ב- 4 מועדים כלהלן: 1. בסיבוב האבקה אחרון; 2. בדילול הסופי; 3. בעליה יזומה בסוף אפריל; 4. בזמן קשירת התפרחות. כל התפרחות הנגועות נספרו וזוהה הדור אליו השתייכו. תוצאות 1. סקר נגיעות התייבשות ונפילת הידות במטעים ברחבי הארץ במהלך שנת 2007 נעשה ניסיון לאסוף ממגדלים תמרים ברחבי הארץ נתונים על רמת הנגיעות של תופעת נפילת הידות במטעים השונים. למרות שהשנה חלה עליה במספר החקלאים המדווחים, עדיין קיבלנו מידע רק לגבי מצבם של עצים ברחבי הארץ, שעדיין מהווים אחוז נמוך יחסית להיקף גידול המג'הול בארץ. התוצאות מתוארות בטבלה 1. כפי שניתן לראות רמת הנגיעות הגבוהה ביותר נרשמה בצפון ים המלח ונערן. 4

39 טבלה 1: סקר נפילת ידות בשנת 2007 במטעי 'מג'הול' בארץ ישוב אילות סמר סמר סמר סמר גרופית גרופית גרופית גרופית גרופית עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב עין יהב נאות הכיכר נאות הכיכר נאות הכיכר נאות הכיכר נאות הכיכר אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג אלמוג קליה ייטב ייטב ייטב גיל חלקה , סה"כ עצים מספר תפרחות מספר ידות שנפלו בממוצע דורי פריחה מהם נפלו , ,1 2, , שם מיקום חלקה מג'הול צעיר 1 בוגר 3 בוגר 2 בוגר 1 מג'הול צעיר 2 מרזבה 2 נקרות 3 שיזף 4+5 שיזף 2+3 שיזף 1 נקרות 2 מרזבה 8 נקרות 1 מרזבה 3 גוש 5 א A5 גוש 1 א - מגהול בוגרים גוש 1 ב בוגרים גוש 5 ב גוש 5 ב יענים-חוטרים נט/מע/מז סוללה חייני 84 צעיר מערבי מזרחי יענים תרביות 14 ייטב ייטב ייטב 5

40 ישוב ייטב נערן פצאל שמולי תומר תומר שער הגולן שער הגולן שם מיקום חלקה ייטב מג'הול נערן מג'הול בננות 2 מג'הול בוגר תומר עליון מובלעת מובלעת צעיר גיל חלקה סה"כ עצים מספר תפרחות מספר ידות שנפלו בממוצע פחות מ דורי פריחה מהם נפלו 1, 2 2 2,3 1, מעקב אחר חומרת התופעה והיקפה בעצי ביקורת בצפון ים המלח ממעקב אחר תופעת נפילת הידות בצפון ים המלח עולה כי השנה היו רמות הנגיעות בינוניות יחסית ונעו בין בממוצע לעץ (איור 1, מעקב). גם השנה לא נמצאו מזיקים בידות הפגועות, למרות ש- Fusarium proliferatum זוהה בחלק ניכר מהדגימות שנבדקו (ראה להלן) א. קלי"ה עצי מעקב מוצמא פרוכלוראז מים טפול מספר ידות ממוצע שנפלו לעץ ב. בית הערבה N=16 N=10 N=24 N=10 עצי מעקב מוצמא פרוכלוראז מים טפול מספר ידות ממוצע שנפלו לעץ N=273 N=10 N=211 N=10 A B AB A איור 1: השפעת הטיפולים השונים על שכיחות נפילת ידות במטעי קלי"ה ובית הערבה (א' ו-ב' בהתאמה) בשנת רמות הנזק בעצי הביקורת ובעצי הטיפולים השונים מוצגות כמספר הידות הממוצע (± שגיאת התקן לעץ), שנפלו\התיבשו עד לאמצע חודש מאי. העמודות המסומנות שונות באופן סטיסתי. GLM,F=23.94, df=503; LSmeans p< ניתוח עץ תמר לזיהוי מוקדם של ידות נגועות לפני יציאתן מהעץ במהלך ניתוח של עץ 'מג'הול' בוגר, בו תפרחות הדור הראשון יצאו כמחצית מאורכן, נבחנו כל הידות של העץ לסימנים המרמזים על נגיעות בפטריה\מזיקים או על נקיעה והתיבשות הידות. בעת הורדת התפרחות (סה"כ 25) לא זיהינו אף תפרחת נקועה או עם.V-CUT זיהינו 2 ידות שעליהן סימני צלקות מחורצות 6

41 (תפרחות מספר 21 ו- 24 ). הצלקות היו בעומק של 2-3 מ"מ ברוחב של כ- 10 מ"מ ובאורך של כ- 20 ס"מ. בתפרחת אחרת (מספר 23), בגובה הסנסנים אבל לא בגובה הידה, נמצא זחל עש התמר הגדול, שחדר את המתחל והחל לאכול בתחתית הסנסנים. גם בתפרחת זו לא זיהינו נזק לידה. סימנים של כרסומי הזחל היו גם בתפרחת 25. # התפרחות הובאו למעבדה. המתחלים הוסרו בשלמותם ונבחנו סימני נזק או נגיעות בידות. תוצאות נגיעות הידות בעץ המנותח מפורטות בטבלה 1. מידות 14 ו- 21 נלקחו דגימות לבדיקת נוכחות של פוזריום. 4. השפעת ממשק ההשקיה על נפילת הידות וניוון האשכולות אחת ההשערות היתה שהתייבשות הידות נובעות מהיסדקותן כתוצאה מעיוותים בזמן יצירת והתפתחות התפרחת בתוך העץ. הערכנו שסדקים אלה יכולים להיווצר כתוצאה מלחץ פיזי תוך כדי הצמיחה המואצת של הידה בין בסיסי כפות התמר. בניסיון להאט את הצימוח צמצמנו את מנת ההשקייה היומית ב- 80% ל- 16 עצים במטע בית הערבה וללמעלה מ- 200 עצים במטע קלי"ה למשך כשלושה חודשים. צמצום ההצמאה הביא לירידה מסוימת בקצב צמיחת הלולבים (איור 2) והתפרחות (תוצאות לא מוצגות) לולב מוצמא (ממוצע) לולב ביקורת (ממוצע) סיום הצמאה התארכות יומית ממוצעת של לולב\ידה /01/07 15/02/07 17/03/07 16/04/07 16/05/07 תאריך איור 2: השפעת צמצום ההשקייה על קצב התארכות הלולב במטע קלי"ה במהלך שנת מתחילת ההצמאה באמצע ינואר עד כמחצית אפריל (מועד הפסקת צמצום ההשקיה מסומן). השוואת שיעורי נפילת האשכולות בין העצים המוצמאים לעצי הביקורת בקלי"ה מראה כי בעצים המוצמאים שיעור הנפילה היה מצומצם יותר באופן מובהק (איור 1). במטע בבית הערבה התופעה לא כל כך בלטה, ולכן כדאי לחזור על ניסוי זה גם בשנה הבאה בקנה מידה גדול. בהשוואת משקל הפרי בשני 7

42 הגדידים הראשונים בין העצים המוצמאים ועצי המעקב לא ניתן היה לזהות השפעה של צמצום ההשקיה בעונת החורף על גודל הפרי בגדיד (טבלה 2). 2: גודל הפרי במטע קלי"ה בחלקה בה צומצמה רמת ההשקיה לעומת חלקת הביקורת. מוצגים טבלה המשקלים הממוצעים (גר') ושגיאות התקן של 10 מדגמי פרי, כל אחד בן 10 פירות שנדגמו בשני הגדידים הראשונים. ביקורת הצמאה תאריך הגדיד 222.6± ±3.6 14/08/ ± ±2.8 28/08/ טיפולי הדברה כפי שניתן לראות באיור 1 הריסוסים בתכשיר הדברה נגד פיטריות צמצמו במידה מסוימת את שכיחות נפילת הידות במטעי צפון ים המלח. אך השפעת טיפול זה היתה גבולית 0.07=p. לעומת זאת, לריסוס ביקורת במים לא נמצאה השפעה ברורה. ממצאים אלה תומכים לכאורה בהיפוטזת העבודה לגבי דרכי היווצרות הפגע. יחד עם זאת בבחינת שארתיות לפרוכלוראז באמצע חודש מרץ בידות התמר מעצים מטופלים כמות החומר בעצים אלה היתה מתחת לסף הרגישות של המכשירים. לכן גם לא נמצאו הבדלים יחסית לידות מטיפולי הביקורת. יתכן שהגמעת הכותרת לא מצליחה לחדור לעומק ליבו של העץ, למקום בו ננקעות הידות. בניסיון לבחון טיפול סיסטמי נגד פטריות הוגמאו זריעים צעירים של תמר (בני כשנתיים) בשלושה טיפולים עוקבים של פרוכלוראז דרך הקרקע. אולם, למרות גודלם הקטן של העצים, לא נמצאה שארתיות של חומרי ההדברה בלולבים שבועיים לאחר מתן הטיפול האחרון. ביישום זה כטיפול מונע..6 הופעת פטריות פתוגניות תוצאה זו מצביעה על הבעייתיות בבדיקות ידות ממטעי תמר זוהו במהלך השנים האחרונות 55 תבדידי פוזריום שבודדו מידות נפולות, לפי שיטה מורפולוגית במצע רגיל ואימות הזיהוי במצע סלקטיבי לפוזריום. 24,Fusarium proliferatum ספציפיים לפטרייה (טבלה 3). לאחר הפקת DNA מכל התבדידים והפעלת ריאקצית תבדידים אומתו כ- PCR עם תחלים טבלה 3. תבדידי פוזריום שבודדו בתקופת הדווח ואימותם כ- proliferatum.f לאחר ריאקצית PCR עם תחלים ספציפיים. תאריך מקור קל"יה מספר תבדידי פוזריום אימות כ- proliferatum.f ב- PCR קל"יה קל"יה

43 קל"יה נערן משואה אילות 7. אילוח והדבקת ידות בתבדידי.F proliferatum באופן מלאכותי נעשה ניסוי להדבקת ידות צעירות מנותקות (לבנות, שנלקחו מליבו של העץ שנותח) בשלושה תבדידי.F,F.p. 1, F.p. 19, F.p. 23) proliferatum שבודדו מידות נגועות במהלך.(2005 הניסוי היה כדלקמן: כל תבדיד הודבק ישירות על הידה, לאחר פציעה קלה עם פינצטה, או לאחר פציעה עמוקה עם אותה פינצטה. בכל ידה נבחן כל טיפול ב- 3 נקודות. 20µl של תבדיד פטריה שמכיל 10 6 נבגים הושמו על כל נקודה. נעשו 5 חזרות לכל תבדיד. נגיעות כל תבדיד נבחנה בכלי נפרד, כלי נוסף שימש לביקורת מים. הידות הושמו בתא לח שהושאר במשך הלילה על השולחן ולאחר מכן הודגרו ב- 25 מעלות. בניסוי הראשון, אולחו ידות. לאחר שלושה ימים התגלו סימפטומים של נגיעות שלא התגלו בידות שטופלו רק במים (ביקורת). הדבקה דומה התקבלה, לאחר אילוח עם פצע שיטחי, עם פצע עמוק או ללא פציעה של הידה (תמונה 1, איור 3). ב א תמונה 1: ידות מטופלות במים (א) וידות מאולחות בתבדיד פוזריום עם סימני נגע (ב) 9

44 בלי פצע פצע שטחי פצע עמוק F.p. 1 F.p. 19 F.p. 23 H2O תבדידים נגיעות לאחר אילוח (%) איור 3: אחוז נגיעות לאחר אילוח ידות בתבדידי.F proliferatum בניסוי השני, אולחו ידות (הפעם נלקחו ידות ירוקות, בשלב מאוחר יותר לאחר יציאתן מהגזע) עם שני תבדידי F.p. 23) F. proliferatum ו- (F.p. 19 ותבדיד יחיד של.(F.o.m 1/2) F. o. melonis נמדדה התפשטות הנגע שלושה ימים לאחר האילוח. נמצא שכל התבדידים גרמו להופעת סימפטומים שהתבטא באורך נגע באזור בו טופטף מדבק הפטרייה בידה (איור 4) F.p. 23 F.o.m 1/2 F.p. 19 מים תבדיד ידה 3 ידה 2 ידה 1 אורך הנגע לאחר אילוח בתבדידי פוזריום בס"מ 10

45 איור 4: השפעת שלושה תבדידי.F proliferatum על התפתחות הנגע (אורך הנגע בס"מ) בידות ירוקות בתנאי מעבדה לאחר אילוח מכוןן בתבדידי פוזריום בתא לח במעבדה. מתוצאות אלה ניתן להסיק כי תבדידי Fusarium proliferatum שבודדו מידות נפולות מצליחים לגרום לנגיעות בידות מנותקות לאחר אילוח מלאכותי. אך נגיעות זו אינה ספציפית לפטריה. גם תבדיד,Fusarium oxysporum.f sp. Melonis שאחראי למחלת הנבילה בצמחי מלונים, גרם להופעת נגע בידות מאולחות. בכדי לקבוע האם הפטרייה Fusarium proliferatum אכן אחראי לתופעה של ידות הנפולות יהיה צורך למלא את דרישות מבחן קוך בעצים בוגרים במטע. דיון ממצאי הסקר מצביעים שהיקף הנזקים השנה הגיע עד 4 אשכולות לעץ וברוב המשקים היה הנזק הממוצע פחות מידה אחת לעץ. הניסיונות שבצענו השנה לפתור את הבעיה על ידי שימוש בתכשיר נגד פיטריות (שנמצא יעיל במעבדה, כנגד תבדידי הפוזריום מהשטח), הצליחו לצמצם את הנזק במידה מסוימת. קשה בשלב זה להיות בטוחים שהפיטריות נפגעו מהטיפולים הכימיים שביצענו בריסוס בפרוכלוראז. לא ברור עד כמה יעילים היו הריסוסים בחדירה לעומק הכותרת מאחר והשונות בקבוצה הזאת היתה גבוה. מכיוון שטרם הצלחנו למצוא שאריות תכשירי ההדברה בבסיס הידות שנדגמו בשלב בו החלה להופיע הבעיה (בחודש מרץ). על כן, אנו ממליצים לחזור ולבחון טיפולים של הגמעת הכותרת בחומרים נגד פטריות בקנה מידה גדול יותר. הטיפול העיקרי שמראה סימני הצלחה הוא האטת הצימוח באמצעות הצמאה חלקית (השקייה ב- 20% יחסית לביקורת מינואר עד אפריל). כאשר הניסוי בוצע בקנה מידה גדול במטע קלי"ה, הורידה הצמאה את רמת הנזקים. התייבשו ונפלו פחות ידות בעצים המוצמאים מאשר בעצים שהיו נתונים לממשק ההשקיה המישקי. ממצאים אלו מחזקים את השערה שבעיות בצימוח הידה מביאות לנקיעתה בעודה חבויה עדיין עמוק בין בסיסי הכפות. בהמשך מזדהם הפצע ב- proliferatum.f, המביא לריקבון, ובהמשך להתייבשות או לנפילת הידה. קיימת אפשרות שלגורם אנטמולוגי יש תפקיד בהפצת הפתוגן. חשוב להמשיך ולחקור את התופעה, לבחון ישירות את מעורבות הפתוגן בנזק ולפתח דרכים לצימצום הנזק. למרות שעד עתה לא מצאנו פגיעה בעצים וביבול בעקבות הטיפול, יש להמשיך ולבחון לעומק בעונות הבאות את ההשפעה של צמצום ההשקייה על היבול, לפני המלצה על צימצום ההשקיה בקנה מידה רחב ומסחרי. ספרות מצוטטת סורוקר, ו., כהן, י., בן-צבי, ר., פרימן, ס., נקש, י., ביטון, ש. (2005) תופעת התייבשות ונפילת ידות בעצי תמר מזן 'מגהול'. עלון הנוטע, , סטולר, ש. (1977) גידול התמר בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד. 11

46 ברנשטיין, צ. (2004) התמר. המועצה לייצור ושיווק פירות. Abdalla, M. Y., Al-Rokibah, A., Moretti, A., and Mulè, G. (2000) Pathogenecity of toxigenic Fusarium proliferatum from date palm in Saudi Arabia. Plant Dis. 84: Armengo, J. Moretti, A., Perrone, G., Vicent, A., Bengoechea J. A. and Garcia- Jimenez J. (2005). Identification, incidence and characterization of Fusarium proliferatum on ornamental palms in Spain. European Journal of Plant Pathology 112: Bliss, D. E. (1938) Crosscut in the fruit stalks of date palms, Date Palm Growers Institute, 15, Brown, J. G. and Butter, K.D.(1936) Inflorescence blight of the date palm. Phytopath. 26, 88 (Abs.) Freeman, S., and Maymon, M. (2000). Reliable detection of the fungal pathogen Fusarium oxysporum f. sp. albedinis causal agent of bayoud disease of date palm using molecular techniques. Phytoparasitica 28:

47 סיכום חיי מדף - חייני חייני יציאה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

48 דצמבר 2007 הארכת חיי המדף בתמרים מהזן "חיאני" ע"י ניקוים בשלב המתאים במהלך הטיפול לאחר הקטיף ומניעת זיהומם החוזר סכום עונת עבודה 2007 מוגש ע"י רחל בן צבי, אור שפירא, לירז שמע ודוד ברמוחה תקציר בבדיקות מעבדה נמצא שברוב הפירות שעל האשכול במטע הזיהום במיקרופלורה בעלת פוטנציאל לקלקול הפרי נמצא על פני התמר בלבד. ממצאי הבדיקות המיקרוביולוגיות מרמזים שחדירה של הזיהום אל תוך התמר (מתחת לקליפה) מתאפשרת לאחר הניעור, כתוצאה מפגיעה בשלמות הפרי והקליפה, שנגרמת לפרי במהלך הניעור. הזיהום החודר אל התמר בשלב זה הוא מזערי וכמעט שאינו גדל במהלך הטיפול לאחר גדיד עד לקפיאת הפרי בקירור. התפתחות מהירה של אוכלוסית הזיהום (גם החיצוני וגם הפנימי) מתרחשת כאשר הפרי מופשר ומבחיל, ביציאתו למדף. על מנת לאפשר ניקיון מירבי של התמר מבחוץ ומבפנים צריך לנקותו היטב עוד לפני הניעור, או מיד לאחריו, להבטיח תנאים לזיהום מזערי של הפרי במערך המיון ולחזור ולנקותו היטב בסוף קו המיון ולפני הכניסה לאריזה. בבדיקת טיפולים לניקוי הפרי לפני הקפאתו נמצא שחיי המדף של פרי ביקורת, שנשטף במי ברז לפני הקפאתו ולא עבר את בריכת ההצפה, עמדו על 5-6 ימים, לעומת 2-3 ימים בפרי מסוף קו המיון. כמו כן נמצא שתוספת ניקוי במים חמים (c 60) 0 וטבילה בתמיסת היפוכלוריט (250 ח"מ) נתנו הורדה של הזיהום לרמה מזערית, עד ניקיון מוחלט כמעט והאריכו את חיי המדף של הפרי בערך ביומיים, לעומת פרי הביקורת. נראה שניתן יהיה להשיג את המטרה השיווקית חיי פרי של 7-10 ימים על מדף רגיל. בהמשך העבודה צריך לבחון שיפורים ביישום של טיפולי הניקוי המוקדמים, לקבוע את מיקומם המדויק במערך הטיפול בפרי אחר הגדיד ולבדוק תוספת של טיפול ניקוי יעיל בסוף קו המיון. מבוא ותיאור הבעיה החיאני הוא זן תמרים המותאם לגידול בתנאי העמקים הצפוניים ולכן היקף נטיעותיו הוא הגדול ביותר במטעי האזורים הללו. כיום נטועים כ- 38,000 עצים, מתוכם מעל 17,000 עצים שלא נכנסו עדיין לניבה או נמצאים בתחילת ניבה (מפקד מטעי התמרים ליום ) והיבול השנתי צפוי להגיע בתוך 5 שנים למעל 5,000 טון (שהם טון פרי מכיר). הפרי נגדד במצב בוסר ונצרך במצב בוחל. את המעבר מבוסר לבוחל עושה הפרי על המדף, לאחר יציאתו מהאחסון בקירור (צ. ברנשטיין). בתנאי מדף לא מקורר הפרי

49 מתקלקל בתוך 3-2 ימים, מה שגורם לפחת גדול לרשתות, שנמנעות ממכירת המוצר בחנויותיהן. השוק המקומי יכול לקלוט במחירים סבירים רק כ- 800 טון חיאני. האפשרות לייצא את רוב היבול הנותר מותנה בהארכת חיי המדף שלו ל- 10 ימים לפחות (מידע בע"פ מהדקלאים). במחקרים שנעשו בטכניון זוהו חידקים מקבוצת הלקטובצילים כגורמים העיקריים לקלקול הפרי בתנאי מדף לא מקורר ונמצא שהפרי מגיע לבית האריזה כשהוא כבר מזוהם בלקטובצילים. בבדיקות של פירות שעברו את בריכת ההצפה ונלקחו מסוף קו המיון נצפה זיהום בלקטובצילים גם מתחת לקליפה (ח. סליק). מחקרים ועבודות רבים שנעשו בטכניון ובצמח נסיונות, במטרה להאריך את חיי המדף של תמרים ע"י שטיפות וטיפול בחומרים כימיים בפרי שנדגם מקצה קו המיון, לא נתנו תוצאות מספקות ו/או ישימות (ר. בן צבי; ה. צוקרמן וחוב'). הארכת חיי המדף של הפרי, לפי הנדרש ע"י הרשתות, עשויה לאפשר יצוא במחירים סבירים של כמויות הפרי המצויות כבר היום וגם את הכמויות הצפויות בתוך זמן קצר. מטרת המחקר: הארכת חיי המדף של החיאני ע"י ניקוי הזיהום החיצוני מפני התמר לפני חדירתו לתוך הפרי ומניעת זיהום חוזר וחדירה שלו אל הפרי במהלך הטיפולים אחרי הגדיד. בעבודה שנערכה בעונת הגדיד 2006 נמצא ששיעורי הזיהום הכללי בפרי מהגדיד היו דומים לאלה של הפרי בצאתו מההקפאה וגם לאלה של הפרי בסוף קו המיון. כמו כן נמצא שטיפולי ניקוי של פרי (שטוף במי ברז) לפני ההקפאה במים חמים, בהיפוכלוריט ובחומצת חומץ הורידו בכ- 50% את רמת הזיהום הכללי בפרי. שיעור הלקטובצילים בפרי ירד גם הוא באחוזים דומים באותם טיפולים, כשהטיפול הטוב ביותר מבחינה זו, הניקוי בהיפוכלוריט, הוריד את רמתם ל- 40% מהביקורת. טיפולי הניקוי במים חמים ובחומצת חומץ האריכו את חיי המדף של הפרי אחרי ההקפאה מ- 2.5 ימים בביקורת ל- 3.5 ימים במים חמים ול- 4.5 ימים בחומץ. דינוג בדונג ביולוגי של פרי שטוף במי ברז (לפני ההקפאה) האריך את חיי המדף שלו מ- 6.5 ימים בביקורת (השטופה) ל- 7.5 ימים (ר. בן צבי וחוב'). שיטות וחומרים הזיהום המיקרוביאלי ומיקומו בפרי בשלבים שונים של הגדיד ואחר הגדיד מקור הפרי נלקח פרי משלושה מטעים של שלושה מגדלים שונים ובמיקומים שונים: מטע אפיקים, מדרום מערב לישוב, מטע שער הגולן בדוויר ומטע דגניה ב' בזור הירדן, מדרום-מערב ליישוב. כל המטעים בוגרים, בני 15 שנה ויותר. המטעים של אפיקים ושל דגניה ב' מושקים בטפטוף והמטע של שער הגולן מושקה במתזים. עיתוי הדגימות לבדיקות המיקרוביולוגיות פרי מהאשכולות הגדודים (לפני ניעור) נאסף בכל מטע בתאריך בכל אחד מהמטעים נאסף באותו זמן גם פרי לאחר ניעור. פרי

50 ביציאה מההקפאה ומסוף קו המיון (סימולציה) נלקח מפרי המטע באפיקים והמטע בשער הגולן, בתאריך הכנת הדגימות מכל מטע הוכנו 3 חזרות של 20 פירות ויותר כל אחת, מהאשכולות לפני הניעור וכנ"ל מהפרי המנוער. למדגם נבחרו רק פירות שלמים (ללא פציעה, צלקות, בלק- נוז או צ'קינג חזק). ביציאה מההקפאה ובסימולציה של קו המיון נלקחו מכל מטע שלוש דוגמות של 40 תמרים ויותר, מכל שלב. גם כאן הקפדנו על פירות שלמים כנ"ל. כל הדגימות הובאו לבדיקה במעבדות המיקרוביולוגיות במיג"ל. ביצוע הבדיקות המיקרוביולוגיות הפרי מכל דוגמה שהובאה ישירות מהמטע חולק לשתי קבוצות של 10 תמרים כל אחת. קבוצה אחת שמשה לבדיקת הזיהום הכללי בפרי והקבוצה השניה שמשה לבדיקת הזיהום הפנימי בפרי. כל הדוגמות של פרי מהאשכולות נבדקו מיד בהגעתם וכל הדוגמות מהפרי המנוער הוכנסו להדגרה מוקדמת של 24 שעות ב c ורק אז הועברו לבדיקה. דוגמות הפרי ביציאה מההקפאה ומסימולצית המיון חולקו לשתי קבוצות של 20 תמרים כל אחת. קבוצה אחת יועדה לבדיקה מיידית והשניה להדגרה של 24 שעות ב c לפני ביצוע הבדיקה. כל קבוצה כזו חולקה לפני הכניסה לבדיקה לשתי קבוצות של 10 תמרים כל אחת. קבוצה אחת שמשה לבדיקת הזיהום הכללי בפרי והקבוצה השניה לבדיקת הזיהום הפנימי. רמת הזיהום נמדדה ב- CFU לגרם. לבדיקת הזיהום הפנימי נעשה לפרי ניקוי חיצוני באתנול 65% לפני הריסוק. השפעת טיפולי ניקוי לפני הקפאה על רמת הזיהום הכללי בפרי מקור הפרי מטע כנרת עיתוי הניסוי הטיפול בפרי לקראת הניסוי כל הפרי נשטף במי ברז. הטיפולים הנבדקים כל הטיפולים נבדקו בטבילה. הטיפולים שנבדקו היו: 1. ביקורת, ללא טיפול נוסף. 2. שמן %. EOS שמן %. מים חמים ב- c היפוכלוריט 250 ח"מ. ביצוע הטיפולים כל טיפול בוצע ב- 3 חזרות ובכל חזרה נדגמו 3 דגימות של 10 פירות כל אחת, לבדיקה במעבדה. ביצוע הבדיקות במעבדה כל דוגמות הפרי מטיפולי הניקוי נבדקו רק לרמת הזיהום הכללי והבדיקה בוצעה מיד בהגיען למעבדה. יחידות הספירה היו CFU לגרם. השפעת טיפולי ניקוי של הפרי לפני ההקפאה על חיי המדף שלו (ב- c 20) 0 מקור הפרי הפרי לניסוי נלקח מחיאני שהובא לצמח תמרים ממטע ברוש ביבנאל. הכנת הפרי לניסוי כל הפרי המיועד לניסוי נשטף במי ברז.

51 הטיפולים הנבדקים לאור התוצאות של הבדיקות המיקרוביולוגיות של טיפולי ניקוי לפני ההקפאה וכלקחי העבודה בעונת 2006 נבדקו הטיפולים הבאים: 1. ביקורת, ללא טיפול נוסף. 2. ביקורת מדונגת בדונג ביולוגי. 3. טבילה בתמיסת היפוכלוריט 250 ח"מ. 4. טבילה בתמיסת היפוכלוריט 250 ח"מ ודינוג בדונג ביולוגי. 5. טבילה במים חמים בטמ' c טבילה במים חמים בטמ' 60 0 c ודינוג בדונג ביולוגי. הטיפול בפרי לאחר הניקוי מכל טיפול הוכנו 30 שקיות נילון חתומות, של 10 פירות כל אחת. כל הפרי מכל הטיפולים הוכנס לאחסון בטמ' של 18-0 c למשך 3-4 שבועות ואז הוצא למדף של 20 0 c לבדיקת חיי המדף. בדיקות הפרי על המדף החלו לאחר 3 ימים על המדף. עד היום החמישי, מכיוון שלא נכרו סימנים חזותיים כלשהם לקלקול בפרי בכל הטיפולים, לא נפתחו השקיות בבדיקה. החל מהיום החמישי נפתחו השקיות של הביקורת ומהיום השישי נפתחו גם השקיות של טיפולי הניקוי. בכל יום נבדקו 5 שקיות פרי. הבדיקות כללו ספירה של הפירות המקולקלים ע"י החמצה ושל הפירות המקולקלים ע"י עובש. כן נמדד אינדקס השלפוח (מכפלת אחוז הפירות בכל דרגת שלפוח בדירוג עוצמתה), כמדד לבליה הפיזיקלית של הפרי. תוצאות רמות ומיקום הזיהום בפרי בשלבים שונים של הגדיד והטיפול לאחר הגדיד רמות הזיהום הכללי (בעיקר חיצוני) והפנימי בפרי מהמטעים השונים ובשלבי הגדיד או אחר הגדיד השונים מוצגות בטבלה 2. 1, בטבלה 1 מוצגות התוצאות שנמצאו בבדיקה המיידית של הדוגמות. התוצאות שהתקבלו בבדיקה לאחר הדגרה של 24 שעות ב c מוצגות בטבלה 2. 1: טבלה שלב הגדיד/אחר גדיד המטע שיעורי הזיהום החיצוני והפנימי בפרי מהמטעים השונים בשלבים שונים של גדיד ואחר גדיד (הבדיקה נערכה עם הגעת הדגימות למעבדה) כללי/ פנימי פרי מהאשכול עובש + שמר ח.ח.ל פרי אחרי ניעור עובש + שמר ח.ח.ל ביציאה מהקפאה עובש שמר ח.ח.ל + מסוף קו מיון עובש שמר ח.ח.ל + 4.5*10 3 2*10 3 8* * *10 2 5*10 1 כללי אפיקים 3.5*10 1 4*10 2 8* * <10 <10 1 פנימי אפיקים 4* *10 3 8* * *10 2 2*10 2 כללי שער הגולן 1.5*10 1 2* * * <10 1 פנימי שער הגולן *10 4 1*10 4 כללי דגניה ב *10 1 1*10 2 פנימי דגניה ב טבלה 2: שיעורי הזיהום החיצוני והפנימי בפרי מהמטעים השונים בשלבים שונים של

52 גדיד ואחר גדיד (הבדיקה נערכה אחרי הדגרה של 24 שעות ב- 25) 0 c שלב הגדיד/אחר גדיד המטע כללי/ פנימי פרי מהאשכול עובש + שמר ח.ח.ל פרי אחרי ניעור עובש שמר ח.ח.ל + ביציאה מהקפאה עובש שמר ח.ח.ל + מסוף קו מיון עובש שמר ח.ח.ל + 4.9* * *10 6 2* * * כללי אפיקים 1.4* * *10 4 6*10 2 6* * פנימי אפיקים 3.2*10 6 2* *10 5 5* * * כללי שער הגולן 9.6* *10 2 1* * * * פנימי שער הגולן * * כללי דגניה ב * * פנימי דגניה ב רמות הזיהום בפרי מטיפולי ניקוי שונים לפני ההקפאה תוצאות הבדיקות המיקרוביולוגיות של התמרים מטיפולי הניקוי השונים לפני ההקפאה מובאות בטבלה 3. טבלה 3: שיעורי הזיהום בתמרים מטיפולי ניקוי שונים לפני ההקפאה מיקרופלורה ביחידות CFU לג' הטיפול ח.ח.ל שמרים עובשים ביקורת שטופה במים שמן 0.5% EOS שמן 1.0% EOS 235 מים חמים 0.5 ד' היפוכלוריט 250 ח"מ < < הערות: הפירות לא יובשו לאחר הטבילה בחומר הניקוי ולפני ההכנסה לשקית המדגם. הפרי הועבר למיג"ל ללא קירור ומשעת הטיפול ועד להכנסת הפרי לבדיקה עברו לפחות 4 שעות. כתוצאה מכך נוצרו תנאים טובים להתפתחות המיקרופלורה בעיקר בטיפול במים החמים. בהיפוכלוריט שמרו שאריות החומר שבנוזל הנשאר על הניקיון שהושג ואולי אפילו הגבירו אותו. ימי המדף של פרי מטיפולי ניקוי שונים לפני ההקפאה תוצאות הבדיקה של חיי המדף של פרי מטיפולי הניקוי השונים לפני ההקפאה מובאות באיורים.2,1 באיור 1 מוצגת התקדמות הקלקול של הפרי בהחמצה. באיור 2 מוצגת התקדמות הקלקול של הפרי בעיפוש. בבדיקות אינדקס השלפוח נמצא שהוא אינו משקף את התקדמות הבליה הפיזיקלית של הפרי. האינדקס שחושב בטיפולים השונים לא הראה כל שוני ביניהם ועם זאת, גם לא נצפו הבדלים במופע החזותי של הפירות בין הטיפולים השונים.

53 התקדמות ההחמצה בטיפולים השונים 25 אחוז החמצה C WC H HY WH WHY ימים על המדף איור 1: התקדמות הקלקול בהחמצה בפרי מטיפולי הניקוי השונים התקדמות העיפוש בטיפולים השונים אחוז הפירות עם עובש C WC H HY WH WHY ימים על המדף איור 2: התקדמות הקלקול בעיפוש בפרי מטיפולי הניקוי השונים מסקנות ודיון רמות ומיקום הזיהום בפרי בשלבים שונים של הגדיד והטיפול לאחר הגדיד התוצאות מרמזות שבפרי השלם על האשכול אין זיהום פנימי והוא מזוהם רק בשטח פניו. בשניים מהמטעים רוב הדוגמות היו ללא זיהום פנימי. במטע אחד נמצא זיהום פנימי בכל המדגמים של פרי מהאשכול. באותו מטע רמת הזיהום הכללי של הפירות היתה של 10, 4

54 גם בשמרים ועובשים וגם בח.ח.ל (לעומת 10 1 או 10 2 בכל אחד מהם בשני המטעים האחרים). רמת הזיהום הפנימי היתה של 10, 2 פחות או יותר, גם בשמרים ועובשים וגם בח.ח.ל. מסתמן מכאן שיש קשר בין רמת הזיהום הכללי לבין זיהום פנימי. חשוב לבדוק נקודה זו בעונה הקרובה ואם זה המצב לבחון איך מזהים את המטעים המזוהמים ואם וכיצד ניתן להוריד את רמת הזיהום המיקרוביאלי של הפרי בעודו על העץ. העדר נתונים על רמות הזיהום של הפרי המנוער (לפני הדגרה) מקשות על שרטוט המהלך של התפתחות הזיהום בשלבים הבאים של הטיפול לאחר הגדיד. ובכל זאת, מהשוואת התוצאות של בדיקת הפרי בצאתו מההקפאה (גם בבדיקה המיידית וגם בבדיקה לאחר הדגרה) לאלה של הפרי המנוער (אחרי הדגרה) ושל הפרי מהאשכול (בדיקה מיידית) אפשר להניח, במידת סבירות רבה, שהזיהום חודר אל הפרי לאחר הניעור ומתחיל את להתבסס שם עד שהפרי נכנס להקפאה. גם הזיהום החיצוני גדל מאז שהפרי נאסף במיכל בשעת הניעור ועד שהוא מתקרר לטמפרטורות בהן הפעילות המיקרוביאלית מדוכאת ונעצרת. מכאן ולהבא הפרי מזוהם גם מבפנים וגם מבחוץ וקשה יותר לנקות אותו או לעכב את קלקולו. רמות הזיהום בפרי מטיפולי ניקוי שונים לפני ההקפאה התוצאות מצביעות על יעילות ניקוי גבוהה ע"י ההיפוכלוריט. יתרונו של הטיפול הזה הוא שהנוזל הנותר על הפרי עד להתיבשותו ממשיך לדכא את האוכלוסיה המזהמת. נראה שגם המים החמים יעילים בניקוי הזיהום אך צריך להאריך את משך הטבילה ולייבש את הפרי מיד לאחר הוצאתו מהמים, כדי למנוע תנאים נוחים להתפתחות זיהום מחודש. שמן EOS אינו יעיל בניקוי או שהוא בעל יעילות נמוכה, ולכן לא הוכנס לניסוי הניקוי להארכת חיי המדף. השפעת טיפולי ניקוי ותוספת דינוג של הפרי לפני ההקפאה על חיי המדף שלו (ב- c 20) 0 בולטת העובדה שחיי המדף של פרי הביקורת, שנשטף לפני ההקפאה ושלא הוצא מההקפאה למיון (כולל בריכת ההצפה) החזיק מעמד 5 ימים ויותר בעוד שפרי רגיל מסוף קו המיון מתקלקל לאחר 3 ימים, לכל היותר, על המדף. תופעה זו חוזרת על עצמה כבר שנה שניה. כדאי לבדוק בעונה הקרובה אם העובדה הזו קשורה לניקוי של הפרי לפני ההקפאה או לכך שנחסכים ממנו ההפשרה החלקית והזיהום בקו המיון והאריזה. שני טיפולי הניקוי שנבדקו הביאו להארכה של חיי המדף של הפרי, ע"י דחיה גם של הקלקול בהחמצה וגם של הקלקול בעיפוש. הארכת חיי המדף הסתכמה ביום עד יומיים נוספים, אך עם חיי המדף הארוכים של הביקורת ניתן להגיע ל- 7-8 ימי מדף. צריך בעונה הקרובה לשפר את טיפולי הניקוי ולבחון אולי גם ניקוי בחומרים נוספים (כמו אמוניום רבעוני) ובמקביל, לבדוק התנהגות פרי מטיפולים כאלה שהוצא למיון ואריזה לאחר

55 הקפאתו. צריך יהיה, כמובן, לבדוק גם השפעה של טיפול ניקוי נוסף בקצה קו המיון על חיי המדף של הפרי. תוספת הדינוג נתנה תוצאות לא ברורות ולא מוסברות. נראה לנו שכדאי לחזור על הניסויים בדינוג, בתנאי זניתן יהיה ליישמו כמומלץ (בהברשה). רשימת ספרות מצוטטת בן צבי, ר. (1996): דו"ח לארגון הדקלאים מניסוי ב- Saphire בן צבי, ר., ברנשטיין, צ., גור, ע. (2006): הארכת חיי המדף בתמרים מזן חיאני. דו"ח שנתי, מוגש לשולחן תמר. ברנשטיין, צ. (2004): התמר. הוצאת המועצה ליצור ושיווק פירות. מפקד מטעי התמרים ליום 1 בינואר פרסום ע"י ש.ה.ם. אגף הפירות, ארגון מגדלי פירות ומועצת הצמחים ענף הפירות. סליק, ח הארכת חיי מדף ואספקטים מיקרוביאליים של תמר לח. חבור על מגיסטר בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, הטכניון, חיפה. צוקרמן, ה., מנהיים ח., רון ק. (2004): הארכת חיי מדף של תמרים לחים. דו"ח לשנת העבודה 2003, מוגש לשולחן תמר.

56 בחינת ממשקי השקיה שונים בתמרים מג'הול השפעת מקורות מים שונים על מג'הול השקיית מג'הול במטע חצבה מחקרים בהשקייה ודישון בחינת תגובה של תמרים מזן מג'הול להשקיה במים בשילובים של בורון ומליחות השפעת רמת וסוג החומר האורגני על היבול ובאיכות של תמרים אורגנים מזן מג'הול יציאה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

57

58

59

60 השפעת מקורות מים שונים ורמת יסודות הזנה על היבול והאיכות של תמרים מזן מג'הול. דו"ח שנתי תוכנית מס' נובמבר נובמבר 2007 מוגש לקרן מדען ראשי מו"פ קולחין ציפלביץ אפרים - "תחנת צבי", מו"פ בקעת הירדן שמואל אסולין - מנהל למחקר חקלאי, מכון לקרקע ומים. פנחס סריג "תחנת צבי", מו"פ בקעת הירדן חיים אורן - שה"מ, משרד החקלאות אבי סטרומזה - "תחנת צבי", מו"פ בקעת הירדן תקציר- : במטע התמרים של קיבוץ נערן מתבצע ניסוי לבחינת השפעת מקור המים ורמת יסודות ההזנה על היבול והאיכות של תמרים מהזן מג'הול. בניסוי משמשים שלושה מקורות מים ב- 4 רמות של מליחות. טיפול 1- מים שפירים- מוליכות 0.7 דציסימנס למטר. טיפול 2- מי קולחין- מוליכות 2.5 דציסימנס למטר. טיפול 3 מים מליחים- מוליכות 6.9 דציסימנס למטר. טיפול 4- מים מהולים מוליכות 4.1 דציסימנס למטר. טיפול - 5 מים שפירים, דישון ברמת יסודות שנתית כמו בקולחים ללא הפסקה בשלבים הסופיים של ההבשלה. טיפול - 6 מים שפירים, דישון ברמת יסודות שנתית כמו בקולחים עם הפסקת דישון כשכל הפרי צהוב. הדישון בטיפולים היא דישון מסחרידשן 6-2-8, לפי 30 יח' חנקן לדונם לעונה. לאור תוצאות גדיד 2007 מתברר כי השקיה במים מליחים איננה פוגעת בס"ה היבול, אבל % הפרי הגדול (ג'מבו ולרג') נפגע, כמו כן המים המליחים אינם תורמים להקטנה של רמת השילפוח. לגבי ההשקיה במי קולחין ניתן לומר שההשקיה במי קולחין לא פגעה בגובה היבול ובגודל הפרי ושבשלב זה לא נראה שיש צורך להוסיף דשן כשמשקים במי קולחין. השקיה במים שפירים ושימוש בדשן שנותן יחס דומה של חנקן- תחמוצת זרחן- תחמוצת אשלגן ליחס שקיים במי הקולחין הביא לשיפור מובהק ב-% הפרי הגדול, הסיבה לכך איננה ברורה בשלב הזה של הניסוי. 1

61 מבוא: התמרים הם הענף המרכזי שעליו מבוססת פרנסת החקלאים בבקעת הירדן. היקף הענף בעונה הנוכחית מגיע ל ד'. צריכת המים של תמרים בוגרים מגיעה ל מ"ק לד' לעונה ולכן צריכת המים של הענף בהיקפו הנוכחי (כשכל המטעים יגיעו לגיל 8), תגיע ל- 22 מליון מ"ק. כדי לספק את כמויות המים הנדרשות להשקייה הוחלט לחבר את התמרים לקולחי מזרח ירושלים הזורמים בנחל עוג ומגיעים בסופו של דבר עד למרכז הבקעה. מטרת הניסוי הנוכחי לבחון את ההשפעה של מי הקולחין ביחס למקורות מים נוספים קיימים שמשמשים להשקיה של התמרים בבקעת הירדן. כמו כן הניסוי ישמש לבחינת השפעת רמת יסודות ההזנה והיחס ביניהם כפי שזה קיים במי הקולחין וזאת ביחס להמלצות ההזנה הקימות באזור זה. בגדיד 0 שבוצע בעונה הקודמת הייה היבול הממוצע לעץ 113±4.4 ק"ג ואחוז השילפוח 35.4±1.4. בסקר קרקע שבוצע לפני הפעלת הטיפולים התברר שמרקם הקרקע אחיד עם העומק ולכן לא צפויות בעיות מיוחדות בהדחת מלחים. רמת המליחות הממוצעת עומדת על 6-7 דציסימנס למטר בשכבות העליונות והיא עולה עד ל- 9.0 דציסימנס למטר בעומק הקרקע, כמו כן רמת יסודות ההזנה: חנקן, זרחן ואשלגן בקרקע יחסית גבוהים. חומרים ושיטות: הניסוי הוצב במטע התמרים בנערן, הזן מג'הול, שנת הנטיעה סה"כ שטח הניסוי כ- 24 דונם והוא כולל 6 טיפולים ב- 4 חזרות בבלוקים באקראי. שטח כל חזרה 4 שורות ברוחב 3 עצים (12 עצים לחזרה). 2 העצים הנמדדים נמצאים במרכז החזרה ויש מצדם עצי גבול לכל כיוון. בניסוי 6 טיפולים לפי הפרוט הבא: 1.השקיה במי קידוחים מקומיים,דישון מסחרי (הפסקה בשלב של פרי צהוב). 2. השקיה במי קולחים ללא דשן. 3. השקיה במים מליחים, דישון מסחרי (הפסקת דישון כמו בטיפול 1). 4. מיהול מי קידוחים-מים מליחים, דישון מסחרי (הפסקת דישון כמו בטיפול 1). 5. השקיה במי קידוחים מקומיים, דישון ברמת יסודות שנתית כמו בקולחים ללא הפסקה בשלבים הסופיים של ההבשלה. 6. השקיה במי קידוחים מקומיים, דישון ברמת יסודות שנתית כמו בקולחים עם הפסקה כמו בטיפול 1 (כשכל הפרי צהוב, בעונה הנוכחית ב- 3/8). ההשקיה מתבצעת באמצעות 2 מתזים לעץ, ספיקת המתז 60 ליטר לשעה. בראש כל טיפול הוצב מד מים והייתה כוונה להשקות את כל הטיפולים בכמות המים שנתית זהה (דיון נוסף בעניין הזה בפרק דיון). בסה"כ מתחילת דצמבר 2006 ועד סוף אוקטובר 2007 קיבלו הטיפולים בממוצע 1300±37 מ"ק לד' (טיפול 1395,טיפול ,טיפול ,טיפול 1209,טיפול , 5- טיפול מ"ק לד').טיפול 3 ו- 4 קיבלו פחות מים בגלל תקלה במערכות המים של הבקעה (תקלות שאינם קשורים לתפעול של הניסוי עצמו). בטיפולים 1-4 הוצבו ב- 3 חזרות של טנסיומטרים לעומקים 60 ו- 120 ס"מ בוצעה קריאה יומית של הטנסיומטרים. במהלך כל העונה נדגמו כל מקורות המים בניסוי פעם בשבועיים, הרמה הממוצעת של יסודות ההזנה ויסודות המליחות במדגמים אלו מרוכזת בטבלה 1. 2

62 ג( מ( מ( מ( מ( מ( טבלה 1- רמת יסודות הזנה ויסודות מליחות של מי ההשקיה בכ"א מהטיפולים בניסוי, בממוצע לכל תקופת הדו"ח הנוכחי. מוליכות (ds/m) כלוריד (מא"ק/ל) ח. חנקתי "ג/ל') ח. אמוני "ג/ל') ח. כללי "ג/ל') זרחן "ג/ל') אשלגן (מא"ק/ל') ph שפירים קולחין מהולים מליחים 8.2 המשך- טבלה 1. SAR סידן מגניון סידן+ מגניון נתרן בורון (מא"ק/ל') (מא"ק/ל) (מא"ק/ל') (מא"ק/ל') "ג/ל') שפירים קולחין מהולים מליחים 12.6 כמות הדשן בפועל בטיפולים 1,3 ו- 4 עמדה על 416 ליטר לדונם בדשן בטיפולים 5 ו- 6 שימש הדשן שהורכב מגפרת אמון, ח. זרחתית ואשלגן כלורי ס"ה כמות הדשן שניתנה בטיפולים אלה עמדה על 600 ליטר לדונם. יחס היסודות חנקן-תחמוצת זרחן- תחמוצת אשלגן בדשן של הטיפולים 5 ו- 6 נקבע לפי היחס בין היסודות האלה במי הקולחין. בפועל הייתה כוונה לתת רמת יסודות הזנה שתהייה דומה לרמה בטיפול של מי הקולחין. הסטייה מהכוונה הזו תידון בפרק הדיון. כל הטיפולים האחרים בחלקה מתבצעים ע"פ המקובל במטע תמרים בוגר מזן מג'הול בבקעת הירדן. פרוטוקול דילול וטיפול בפרי זהה בכל הטיפולים. התארכות לולב נמדדה ב- 2 חזרות לכל טיפול בכל הטיפולים בניסוי. לפני הגדיד סומנו 4 אשכולות מצד צפון מ- 4 דורים של חנטה. הגדיד בניסוי בוצע בהתאם להבשלת הפרי והתאמתו לשיווק מסחרי. בעונה הנוכחית בוצעו בניסוי 3 גדידים: 10/9,26/9 ו- 8/10. בכל גדיד- באשכולות המסומנים בוצע מיון מפורט לפרי צהוב, דילוג שלב, פרי משולפח ופרי לא משולפח. כמו כן הפרי עבר מיון לפרי גדול 'מבו ולרג'), פרי בינוני (מדיום) ופרי קטן (שמאל). בנוסף בעצים המרכזיים נשקל ס"ה הפרי בכל גדיד. ניתוח הנתונים מבוצע בתוכנת. JMP מיד אחרי הגדיד בוצעו בחלקה בדיקות קרקע, ונקבעה רמת יסודות ההזנה ויסודות המליחות. בדיקות עלים יבוצעו במהלך חודש דצמבר, כפי שמקובל בחלקות המסחריות ולכן הם לא מופיעות בדו"ח זה. 3

63 ק( ק( תוצאות: בטבלה 2 מרוכזים הנתונים של הגדיד הראשון שבוצע ב- 10/9.בגדיד זה נגדד כ- 60% מס"כ הפרי בממוצע לכל הטיפולים בניסוי בעונה הנוכחית. (יבול ממוצע לכל הטיפולים בגדיד הראשון 64.7±2.8 ק"ג. יבול ממוצע לכל הטיפולים לעונה הנוכחית ) ±5.4 טבלה 2- השפעת איכות המים ורמת יסודות הזנה על ס"ה היבול, % הפרי הגדול ו-% השילפוח בגדיד הראשון. % שילפוח % פרי גדול משקל כללי אפיון מס' טיפול (ק"ג לעץ) אב 72.0 א מסחרי אב 66.7 אב מי קולחין אב 61.0 אב מים מליחים ב 52.6 ב מים מהולים א 67 אב דישון רציף א 69.1 אב דישון עם הפסקה 6 אותיות שונות באותו טור מלמדות על הבדל מובהק ברמה של 5%. מטבלה 2 ניתן ללמוד שבגדיד הראשון היבול הגבוה ביותר התקבל בטיפול המסחרי (טיפול 1). היבול בטיפול המסחרי היה גבוה באופן מובהק מהיבול בטיפול של המים המהולים (טיפול 4). היבול בטיפולים האחרים לא נבדל באופן מובהק מהיבול מהטיפול המסחרי ומהיבול בטיפול המים המהולים. לגבי אחוז הפרי הגדול ניתן לראות שטיפולים 5 ו- 6 שקיבלו דישון דומה ביחס היסודות חנקן- תחמוצת זרחן- תחמוצת אשלגן ליחס שקיים במי הקולחין הציגו את אחוז הפרי הגדול הגבוה ביותר. % הפרי הגדול בטיפולים אלה היה גבוה באופן מובהק מ- % הפרי הגדול בטיפול של המים המהולים (טיפול 4) שקיבל דישון בדשן המסחרי (יחס יסודות חנקן- תחמוצת זרחן- תחמוצת אשלגן ).הסיבה % השילפוח לא היה הבדל מובהק בין לגבי להבדלים בין הטיפולים ידון בפרק דיון. הטיפולים בגדיד הראשון. בטבלה 3 מרוכזים נתוני סה"כ היבול והאיכות לעונה הנוכחית. נתוני איכות הפרי נלקחו מ- 4 אשכולות מייצגים בלבד. טבלה 3- השפעת איכות המים ורמת יסודות ההזנה על ס"ה היבול, משקל פרי צהוב, משקל פרי שדילג שלב,% שילפוח ו- % פרי גדול % שילפוח % פרי גדול משקל פרי דילוג שלב משקל פרי צהוב משקל כללי (ק"ג לעץ) אפיון מס' טיפול "ג לעץ) "ג לעץ) אב 2.7 אב 0.7 ג א מסחרי אבג 2.9 אב 1.1 ב א מי קולחין ב 2.2 ב 2.0 א א מים מליחים ג 2.5 אב 1.8 אב 83.1 ב מים מהולים א 3.2 א 0.9 ג א דישון רציף א 2.7 אב 1.0 ב א דישון עם 6 הפסקה אותיות שונות באותו טור מלמדות על הבדל מובהק ברמה של 5%. 4

64 מטבלה 3 ניתן ללמוד שהיבול הכללי בטיפול 5 שבו ההשקיה הייתה במים שפירים והדישון התבצע בדשן הייה הגבוה ביותר, היבול הכללי בטיפול זה היה גבוה באופן מובהק מהיבול הכללי בטיפול 4 שבו ההשקיה הייתה במים מהולים והדשן היה הדשן המסחרי שאר הטיפולים לא נבדלו באופן מובהק מטיפול 5 והיו גבוהים במובהק מטיפול 4. פרי צהוב בטיפול שבו ההשקיה הייתה במים מליחים היה יותר פרי צהוב מאשר בכל הטיפולים האחרים, הטיפול המסחרי התאפיין במעט פרי צהוב. דילוג שלב- הטיפול שהושקה במי הקולחין התאפיין בפחות פירות שדילגו שלב, לעומת זאת בטיפול שבו הייתה השקיה במים שפירים ודישון בדשן (טיפול 5) הייה הכי הרבה פרי שדילג שלב. גודל פרי - אחוז הפרי הגדול (ג'מבו ולרג') טיפולים 5 ו- 6 שבהם הייתה השקיה במים שפירים ושימש הדשן התאפיינו ביותר פירות גדולים, דומה בקירוב לתוצאות של טיפול 1 דישון מסחרי אחוז הפרי הגדול בטיפולים אלה הייה גבוה באופן מובהק מ-% הפרי הגדול בטיפולים של המים המליחים והטיפול של המים המהולים (טיפולים 3,4) טיפול 2 השקיה בקולחין התאפיין בכמות יותר קטנה של פרי גדול, למרות שההבדל מול טיפולים 1,5,6 אינו מובהק. אחוז שילפוח - בשנה זו לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים, בסה"כ ניתן לראות ש- % השילפוח בכל הטיפולים נמוך באופן יחסי. באיור 1 מרוכזים נתוני הטנסיומטרים בטיפולים 1-4 לעונה הנוכחית. איור 1: השפעת מקור המים על מתח המים בטנסיומטרים לעומק 60 ס"מ (הנתונים הם ממוצע של 3 חזרות לטיפול) מתח מים בסנטיבר /6/ /7/2007 6/8/ /8/2007 4/9/ /9/2007 תאריך מהולים 60 ס"מ מליחים 60 ס"מ קולחין 60 ס"מ שפירים 60 ס"מ 5

65 מאיור 1 ניתן ללמוד שמתח המים הממוצע בטיפול של המים המהולים הייה יותר גבוה במהלך כל העונה, כמו כן גם לגבי הטיפול של המי קולחין המתח הייה יותר גבוה ממתח המים בטיפול של המים השפירים ובטיפול של המים המליחים. משמעות הדבר תידון בפרק הדיון. באיור 2 מרוכזים הנתונים של מתח המים בטנסיומטרים בעומק 120 ס"מ בטיפולים 1-4 בעונה הנוכחית. איור 2: השפעת מקור המים על מתח המים בטנסיומטרים לעומק 120 ס"מ (הנתונים הם ממוצע של 3 חזרות לטיפול) מתח מים בסנטיבר /6/ /7/2007 6/8/ /8/2007 4/9/ /9/2007 תאריך מהולים 120 ס"מ מליחים 120 ס"מ קולחין 120 ס"מ שפירים 120 ס"מ מאיור 2 ניתן ללמוד שמתח המים בעומק 120 ס"מ לא נבדל בין הטיפולים וכי המתח בכל הטיפולים נמוך ובחלק מהזמן הוא מלמד שהייה בניסוי מצב של מים עומדים בעומק זה של הקרקע. בטבלה 4 מרוכזים הנתונים של בדיקות הקרקע שבוצעו אחרי הגדיד בכ"א מהטיפולים בניסוי הנתונים הם ממוצע של 4 דיגומים לכל עומק בכל טיפול (דיגום בכל חזרה של הניסוי) הדיגום התבצע באזור המורטב של המתז. 6

66 ס( טבלה 4- השפעת איכות המים ורמת יסודות ההזנה על רמת יסודות ההזנה, יסודות מליחות, ph ומוליכות חשמלית במיצוי העיסה הרוויה (רטיבות ממוצעת בעיסה הרוויה-.(39% הטיפול עומק מוליכות כלוריד נתרן סידן+מגניון אשלגן ph (Ds\m) "מ) (מא"ק/ל') (מא"ק/ל') (מא"ק/ל') (מא"ק/ ל') מסחרי קולחין מליחים מהולים דישון רציף דישון עם הפסקה 90 7

67 מ( מ( ס( מ( מ( מ( המשך טבלה 4. SAR הטיפול עומק בורון ח.חנקתי ח.אמוני חנקן זרחן "מ) "ג/ל') "ג/ק"ג) "ג/ק"ג) כללי "ג/ק"ג) "ג/ק"ג) מסחרי קולחין מליחים מהולים דישון רציף דישון עם הפסקה מטבלה 4 ניתן ללמוד שרמת המליחות במיצוי העיסה הרוויה בטיפולים שבהם הייתה השקייה במים שפירים (טיפול 1,5 ו- 6) עמדה על דציסימנס למטר בשכבה העליונה של 0-30 ס"מ והגיע עד דציסימנס למטר בשכבה של ס"מ. נראה שהצטברות המלחים בטיפולים אלה נובעת מהצטברות של כלוריד שרמתו עולה מ 7.0 מא"ק לליטר בשכבה העליונה ועד ל 22.0 מא"ק לליטר בטיפול המסחרי (ההצטברות קימת גם בטיפולים 5 ו- 6 אבל ברמה פחותה ). רמת המליחות במיצוי העיסה הרוויה בטיפול של מי הקולחים עומדת על 3.3 דציסימנס למטר בשכבה העליונה וזו עולה עד ל- 4.7 דציסימנס למטר בשכבה של ס"מ. גם בטיפול זה הצטברות המלחים עם העומק נובעת בעיקר מהצטברות של כלוריד שרמתו עולה מ 19 מא"ק לליטר בשכבה העליונה ועד ל 31 מא"ק לליטר בשכבה של ס"מ. בטיפול של המים המליחים התופעה היא הפוכה ורמת המלחים הכללית בשכבה העליונה עומדת על 7.9 דציסימנס למטר ויורדת עד לרמה של 4.7 דציסימנס למטר בשכבה של ס"מ וכך גם לגבי רמת הכלוריד שעומדת על 58 מא"ק לליטר בשכבה העליונה ויורדת עד ל- 33 מא"ק לליטר בשכבה של ס"מ. במים המהולים רמת המליחות הכללית ורמת הכלוריד נשארת קבועה באופן יחסי עם העומק. הסיבה להתנהגות זו תידון בפרק דיון. התנהגות הנתרן, הסידן והמגניון 8

68 בקרקע, בניסוי זה דומה להתנהגות של הכלוריד. לגבי הבורון בקרקע ניתן לראות שרמתו נמוכה והוא לא מצטבר עם העומק גם לא בטיפול של המים המליחים שבו הרמה הממוצעת של הבורון במי ההשקיה עומד על 1.5 מ"ג/ל' (טבלה 1). יסודות ההזנה- הרמה של החנקן המינראלי (אמון וניטרט) בטיפול של ההשקיה במי קולחין גבוהה רק במקצת מהרמה של החנקן בטיפול המסחרי וזאת למרות שהדישון בטיפול המסחרי הופסק בתחילת אוגוסט וההספקה של יסודות הזנה במי הקולחין נמשכת באופן רצוף. הרמה של החנקן בקרקע בטיפול של המים המליחים (טיפול 3) ובטיפול של המים המהולים (טיפול 4) דומה לרמה של החנקן בקרקע במי הקולחין. לגבי ההבדל בין טיפול 5 וטיפול 6 ניתן לראות שרמת החנקן בקרקע בטיפול 5 (שבו הדישון הייה רציף) יותר גבוהה מהרמה של החנקן בטיפול 6 שבו הופסק הדישון בתחילת אוגוסט כמו בטיפול המסחרי. לגבי רמת הזרחן ניתן לראות שהרמה בטיפול 6 יותר נמוכה מהרמה בכל הטיפולים האחרים. לגבי האשלגן ניתן לראות שהרמה של האשלגן בטיפולים של המים השפירים יותר נמוכה מהרמה של האשלגן בטיפולים של המי קולחים והמים המליחים והמהולים. נתוני התארכות לולב מצטברים מרוכזים באיור 3 (הנתונים הם ממוצע ל- 2 חזרות לטיפול). איור 3- השפעת מקור המים ורמת יסודות הזנה על קצב התארכות הלולב הממוצעת בטיפולים השונים בניסוי (ס"מ ליום) ) התארכות (ס" מ ליום מס' טיפול מאיור 3 ניתן ללמוד שבטיפולים 5 ו- 6 שבו הייתה השקיה במים שפירים ודישון בדשן אם או בלי הפסקה קבלנו את קצב התארכות הלולב הגבוה ביותר, לעומת זאת קצב התארכות הלולב בטיפול של המים המליחים ובטיפול של המים המהולים הייה הנמוך 9

69 ביותר. בניתוח של קצב התארכות לולב כפונקציה של המוליכות החשמלית של תמיסת ההשקיה מתקבלת תמונה של הבדל מובהק בין הטיפולים (נתונים לא מוצגים). דיון הדו"ח הנוכחי מסכם את הנתונים אחרי שנה של הפעלת הטיפולים ולכן באופן כללי ברור שמוקדם עדין לענות תשובות מבוססות על השאלות שעמדו בבסיס הניסוי. בעונה הנוכחית נמצא שהיבול הכללי של כל הטיפולים מלבד טיפול 4 הייה דומה. אנו מניחים כי היבול הכללי בטיפול 4 הייה נמוך מהיבול הכללי בטיפולים האחרים כתוצאה מהעובדה שכמות המים שהטיפול הזה קיבל, הייתה יותר נמוכה ב- 143 מ"ק לד' מהכמות הממוצעת לטיפולים 1,2,5,6. גם הטיפול של השקיה במים מלוחים קיבל פחות מים מהממוצע בטיפולים 1,2,5,6 ולמרות זאת היבול הכללי שלו לא נפגע. הסיבה לכך איננה ברורה בשלב זה של הניסוי. כמובן שכמיות המים הנמוכות בטיפולים 3 ו- 4 נובעות מתקלה שאיננה קשורה לניסוי. בנוסף ניתן לראות ש-% הפרי הגדול בטיפולים 3 ו- 4 הייה נמוך באופן מובהק מ-% הפרי הגדול בטיפולים האחרים הסיבה לכך קשורה כנראה גם ברמת המליחות של מי ההשקיה שהייתה יותר גבוהה בטיפולים אלה וגם בעובדה שהטיפולים האלה קיבלו פחות מים וכנראה שכתוצאה מכך גודל הפרי נפגע. הפגיעה בקצב התארכות הלולב בטיפולים של המים המליחים (טיפול 3 ו- 4 ) קשורה כנראה לרמת המוליכות היותר גבוהה שפגעה בקצב הצימוח, המשמעות של העניין הזה תוכל להתברר רק בשנים הבאות של הניסוי. בסה"כ נראה שרמת המלחים בבית השורשים של הטיפולים "המתוקים" עלתה ביותר מפי 2 ביחס לרמה של המלחים בטיפולים שבהם רמת המליחות של מי ההשקיה הייתה יותר גבוהה, הדבר הזה קשור כנראה גם לצריכת המים של הצמח שהייתה יותר גבוהה בתנאים של השקיה במים מתוקים. לגבי רמת השילפוח ניתן לראות שבשלב זה השקיה במים מלוחים איננה תורמת להורדת רמת השילפוח וזאת בניגוד לדעה הרווחת אצל החקלאים בבקעת הירדן. לגבי המשמעות של יסודות ההזנה במי הקולחין ניתן לומר בשלב זה שלמרות שהטיפול של ההשקיה במי קולחין לא קיבל תוספת של יסודות הזנה היבול הכללי וגודל הפרי שלו לא נפגעו. כמו כן רמת השילפוח בטיפול זה לא עלתה על הרמה של השילפוח בטיפולים האחרים. % הפרי הגדול בטיפולים 5 ו- 6 שקיבלו דשן הייה הגבוה ביותר, בחישוב שנתי יוצא שטיפולים אלה קיבלו הרבה פחות אשלגן מהרמה של האשלגן בטיפולים האחרים, לגבי הזרחן והחנקן הם עומדים באמצע מבחינת רמת ההספקה ולכן נראה לכאורה שנושא גודל הפרי קשור אולי גם לרמת האשלגן שהטיפול מקבל. להפסקת הדישון בטיפול 6 לא הייתה השפעה מובהקת באף אחד מהפרמטרים שנבדקו, לא ביחס לטיפול של ההשקיה במי קולחין ולא ביחס לטיפול 5 שקיבל את אותה מנה שנתית של יסודות הזנה עם הפסקה ) הנושא של פרי צהוב לא נראה לנו משמעותי והוא מוצג בטבלאות היות וזה נתון מקובל במיון מסחרי). 10

70 . 3 ס יכום עם שאלות מנחות 1. מטרות המחקר לתקופת הדו"ח תוך התייחסות לתוכנית העבודה. הצבת הניסוי וקבלת תוצאות ראשונית 2. עיקרי הניסויים והתוצאות שהושגו בתקופה אליה מתייחס הדו"ח. 1. השפעת רמת המוליכות החשמלית של תמיסת ההשקיה על היבול והאיכות של התמרים- בשלב זה לא נראה שיש פגיעה ביבול כתוצאה מהעלייה של רמת המוליכות. 2. נראה לנו שהירידה בגודל הפרי בטיפולים 3 ו- 4 שבהם הייתה השקיה במים עם מוליכות חשמלית יותר גבוהה (מוליכות חשמלית ממוצעת בטיפול דציסימנס למטר ובטיפול דציסימנס למטר קשורה בתקלה טכנית שגרמה לכך שהטיפולים שבהם שימשו המים מליחים קיבלו פחות מים). 2. השפעת רמת המוליכות החשמלית על רמת השילפוח- בשלב זה לא נמצאה השפעה והעלייה ברמת המוליכות החשמלית לא הקטינה את רמת השילפוח. 3. השפעת ההשקיה במי קולחין על היבול והאיכות של התמרים- לא נמצאה פגיעה ביבול או באיכות כתוצאה מהשקיה במי קולחין. 4. לא נראה שיש צורך בדישון כשמשקים במי קולחין. 5. השלמה של יסודות ההזנה במים השפירים- שיפרה את גודל הפרי, אבל רק ביחס למים מליחים. 6. המשך הספקה של יסודות הזנה כמו שקיים במי הקולחין לא גרם לפגיעה ביבול או באיכות. 3. המסקנות המדעיות וההשלכות לגבי יישום המחקר והמשכו. המחקר ימשך לפי אותה תוכנית לצורך ביסוס התוצאות שהתקבלו עד עכשיו. יתוקנו התקלות שהיו קימות בשנה הראשונה 4. הבעיות שנותרו לפתרון ו/או השינויים שחלו במהלך העבודה (טכנולוגיים, שיווקים ואחרים), התייחסות המשך המחקר לגביהן. יש לבסס את התוצאות שקיבלנו בשנה הראשונה של הניסוי. 5. האם הוחל כבר בהפצת הידע שנוצר בתקופת הדו"ח יש לפרט. פרסומים כמקובל בביבליוגרפיה, פטנטים יש לציין מס' פטנט, הרצאות וימי עיון יש לפרט מקום ותאריך. יפורסם בדו"ח השנתי של המו"פ וגם בחוברת המחקרים של שולחן התמרים. פרסום הדו"ח: אני ממליץ לפרסם את הדו"ח: (סמן אחת מהאופציות) - ללא הגבלה (בספריות ובאינטרנט) 11

71 השקיית תמרים מזן מג'הול במטע מושב חצבה תמר מהמדבר דו"ח לתקופה 10/ /2006 מוגש על ידי: קרמר שלמה שירות שדה, מחוז הנגב, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר משה קירט, יצחק ינאי מטע תמרים מושב חצבה, תמר מהמדבר. ארבע וחצי שנים לאחר תחילת הפעלת טיפולי ההשקיה השונים ולאחר ביצוע הגדיד החמישי, המגמה המסתמנת באופן ברור היא כי הפחתה של 30 אחוז ממנת ההשקיה המומלצת (600 ליטר לעץ ביום שיא במקום 900 ליטר) אינה פוגעת ביבול העץ. כמו כן תוספת של 30% למנה המומלצת לא הניבה כל תגובה. על מנת לוודא כי להקטנת כמות המים ברמה זו אין השלכות ארוכות טווח, ראוי להמשיך ולעקוב אחר תגובת העצים עוד שנתיים לפחות וללמוד את השפעת טיפולי ההשקיה על קצב היתמרות העץ. ליישום מסקנות אלו יש משמעות רבה בעיקר בערבה התיכונה בה מים המתפנים ממטעי התמרים יכולים להיות מופנים לגידול ירקות ופרחים או להרחבת מטעי התמרים. בחודש מרץ 2007 הגיעו ד"ר יובל כהן ודגן אלוני לביצוע בדיקות ומדידות להערכת השפעת טיפולי ההשקיה על קצב התמרות עצי המג'והל בחלקת הניסוי. במדידות נימצאה התנהגות מוכרת של האטת קצב ההיתמרות עם התבגרות העץ אך לא נמצאה תגובה לטיפולי ההשקיה. בדיקות של מי משאבים משלשה עומקים בחזרה אחת בכל טיפול נימשכות באופן סדיר. בתמיסה נבדקים המוליכות החשמלית וריכוז החנקן החנקתי. לא נימצאו הבדלים ברמת המליחות בין הטיפולים. מספר הכפות שנגזמו מדי שנה לאחר סיום הגדיד מוצג בטבלה 1. אין הבדל מובהק בין הטיפולים. מספר הכפות המוסרות משתנה משנה לשנה באופן דומה בכל הטיפולים. טבלה 1. נתוני מספר הכפות הממוצע לעץ אשר ניגזמו בתקופה והמשקל הטרי של כף. 16/11/07 17/11/06 01/11/05 15/10/04 טיפול מספר ק "ג\כף מספר ק "ג\כף מספר ק "ג\כף מספר ק"ג\כף השקיה A המלצות % B C +30% מישקי מספר התיפרחות שהגיחו ניבדק מדי שנה בסוף מרץ או תחילת אפריל (טבלה 2). עד כה מנות המים השונות לא יצרו השפעה על מדד זה. ניכרת יציבות במספר התפרחות, אשר קרוב לודאי קשורה, הן לתנאי הגידול והן לאופן הטיפול בעצים במהלך העונה ועומס הפרי המותירים על העץ מדי שנה. נימשך המעקב אחר השינויים במצב המים בקרקע באמצעות חיישני תכולת הרטיבות. מזה כשנתיים וחצי אופייני הרטיבות בקרקע בכל טיפול שומרים על יציבות. זה בעצם המדד היחיד שהגיב לטיפולי ההשקיה, ביצירת רמות רטיבות שונות בקרקע, אשר כמובן נובעות מהשוני בכמות המים הניתנת בכל טיפול. ההבדלים שנוצרו בתכולת המים בסוף 2004 נותרו בעינם, כאשר בטיפול המקבל את מנת המים הנמוכה יש פחות מים באופן ברור ביחס לשני הטיפולים המקבלים מנות מים גבוהות יותר.

72 ק ) מדידות קצב התארכות הלולב אינן מראות כל הבדל בין הטיפולים ואף באירועים של תקלות השקיה למשך מספר ימים או מזג אויר יבש וחם במיוחד לא ניכרת השפעה על קצב הגידול. כניראה שמדד זה אינו רגיש דיו על מנת לנהל על פיו את מימשק ההשקיה של עץ התמר במטע מסחרי. טבלה 2. מספר התפרחות לעץ, אשר הגיחו בכל טיפול, משנת 2004 ועד היום. 26/04/07 31/03/06 12/04/05 10/04/04 טיפול השקיה A המלצות B -30% C +30% מישקי נתוני היבול הכללי והפרי המשובח הראוי ליצוא מוצגים בטבלה 3. רמת היבול בכל הטיפולים דומה בארבעת שנות הגדידים. אין הבדל מובהק בין הטיפולים ואף לא הסתמנה כל מגמה בהשפעת טיפולי ההשקיה. טבלה 3. כלל היבול אשר ניגדד בעונות וכמות הפרי המשובח טיפול השקיה המלצות שה"מ A 10/ / /2004 פרי 1 משובח כלל היבול פרי 1 משובח כלל היבול פרי 1 משובח "ג\ עץ). כלל היבול 10/2007 פרי 1 משובח כלל היבול מנת מים שנתית מ"ק\עץ B -30% C +30% משקי כולל את הקבוצות: גדול מ 23 - גרם, מניין גרם, מניין גרם ומשולפח גדול.

73

74

75

76

77

78

79

80

81

82

83

84 השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על היבול והאיכות של תמרים אורגאניים מזן מג'הול - סיכום הניסוי לשנת א. צפלביץ, נ. יצחקי, ח. אורן, פ. סריג, א. סטרומזה תקציר: במטע התמרים האורגאני של מושב תומר נערך ניסוי לבחינת השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על היבול והאיכות של תמרים אורגאניים מזן מג'הול. הטיפולים בניסוי היו: 1. ביקורת- ללא תוספות של קומפוסט וקמח נוצות קוב לד' קומפוסט קוב לד' קומפוסט קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ג לד' קמח נוצות קוב לד' קומפוסט+ 200 ק"ג לד' קמח נוצות קוב לד' קומפוסט+ 400 ק"ג לד' קמח נוצות. לגבי השפעת הטיפולים על היבול מסתמנת תמונה ברורה שבשלב זה היבול הגבוה ביותר לאורך כל השנים של הניסוי (ביצוע גדיד לפי טיפולים בשנים , בס"ה 3 גדידים) מתקבל ב- 6 קוב לד' קומפוסט. לכאורה, לא נראה שהטיפול הזה שבו יש עודף זרחן מביא למחסור כלשהוא ביסודות קורט והסיבה לכך שהרמה של האבץ בעלים בכל הטיפולים נמוכה תצטרך להתברר בעבודות אחרות. בכל הטיפולים שבהם ישנו שילוב של קומפוסט וקמח נוצות היבול נפגע גם ביחס לטיפול שקיבל רק 3 קוב לד' קומפוסט ללא תוספת של קמח נוצות (הפגיעה איננה מובהקת אבל המגמה ברורה). הפגיעה הזו הייתה קימת גם בשנים הקודמות. הסיבה לכך איננה ברורה אבל יתכן שהיא מצביעה על כך שאין צורך בכ"כ הרבה חנקן כמו שמומלץ היום. לגבי אחוז השילפוח מתברר שרמת השילפוח הנמוכה ביותר התקבלה בטיפול הביקורת, הסיבה לכך איננה ברורה בשלה זה של הניסוי. לגבי התקפות של התוצאות לכל המטעים האורגאניים בבקעה נראה לנו שכדי שהתוצאות יוכלו להיות הבסיס להמלצות ההזנה למטעים אורגאניים בבקעה הם צריכות לחזור על עצמם לפחות 3 שנים ביבול ממוצע לעץ של 100 ק"ג (המטע ניטע בשנת 2000 ולכן רק בעונה הבאה מתוכנן להגיע ל- 16 תפרחות ממוצע לעץ, שזה אמור לתת 100 ק"ג לעץ בממוצע). הקדמה: התמרים הם ענף המטעים העיקרי שעליו מבוססת פרנסת החקלאים בבקעת הירדן. היקף הענף בעונה הנוכחית כ דונם והוא הולך ומתרחב בהתאם למצאי החוטרים לנטיעה. במקביל להתרחבות הכוללת של הענף ישנה הרחבה גם של מטעי התמרים האורגאניים וכיום היקף התמרים האורגאניים בבקעת הירדן מגיע ל דונם. בגלל הדרישה הגדולה לתוצרת אורגאנית בשוקי היצוא, צפויה עליה נוספת בהיקף הגידול הזה בשנים הבאות. המלצות הדישון המקובלת בתמרים לא אורגאניים הם: 35 יח' חנקן, 12 יח' של תחמוצת זרחן ו- 45 יח' של תחמוצת אשלגן לד' בוגר לעונה, לגבי התמרים האורגאניים הרמות הרצויות אינם ברורות מספיק, מצד אחד ניתן לתרגם את המנות המומלצות בתמרים הלא אורגאניים למנות מומלצות של קומפוסט וקמח נוצות מצד שני למגדלים האורגאניים נראה שתרגום כזה איננו נותן תוצאות מספיק טובות בשטח. מטרת הניסיון הנוכחי לבחון את ההשפעה של רמת ההזנה בחומר אורגאני על היבול והאיכות של תמרים אורגאניים מהזן מג'הול. הניסוי התחיל בשנת 2005, בגדיד של 2005 קיבלנו את היבול הגבוה ביותר בטיפול שקיבל קומפוסט לפי 6 קוב לד'. כמו כן בטיפול זה הייה הפרי יותר גדול.בטיפולים שבהם שילבנו קומפוסט וקמח נוצות קיבלנו מגמה של פחות פרי ושל פגיעה בגודל הפרי, כמו כן היו הבדלים מובהקים בין הטיפולים גם ברמת השילפוח כשהטיפול שבו רמת השילפוח הייתה הנמוכה ביותר הייה הטיפול שקיבל 3 קוב לדונם קומפוסט בשילוב 400 ק"ג לדונם קמח נוצות (טיפול 6). בשנת 2006 קיבלנו את היבול הגבוה ביותר בטיפול שקיבל קומפוסט לפי 6 קוב לד'. לגבי השילפוח לא הייה הבדל מובהק בין הטיפולים. בבדיקות הקרקע לא קיבלנו קורלציה טובה בין הטיפולים לבין הרמה של החנקן והאשלגן במיצוי העיסה הרוויה. לעומת זאת לגבי הזרחן קיבלנו התאמה טובה בין הטיפולים לבין הרמה של הזרחן בקרקע. לגבי הרמה של יסודות ההזנה בעלים היו הבדלים מובהקים בין הטיפולים ברמת האשלגן והזרחן אבל לא ניתן לקשר אותם לטיפולים או ליבולים שהתקבלו בניסוי. גם בקצב התארכות הלולב לא קיבלנו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בניסוי זה. בדו"ח זה אנחנו מסכמים את התוצאות של השנה השלישית להפעלת הטיפולים, לדעתנו גם אחרי הסיכום הנוכחי עדין מוקדם להסיק מניסוי זה מסקנות כלליות. 1

85 ק( חומרים ושיטות: הניסוי הוצב במטע התמרים האורגאני של מושב תומר בכניסה למאגר תירצה. הזן מג'הול, שנת נטיעה 2000 והוא כולל את הטיפולים הבאים: 1: ביקורת ללא חומר אורגאני. 2.קומפוסט 3 קוב לד'. 3. קומפוסט 6 קוב לד'. 4. קומפוסט 3 קוב לד'+ קמח נוצות 100 ק"ג לד. 5. קומפוסט 3 קוב לד'+ קמח נוצות 200 ק"ג לד'. 6. קומפוסט 3 קוב לד'+ קמח נוצות 400 ק"ג לד'. ס"ה 6 טיפולים ב- 4 חזרות בבלוקים באקראי. עד להתחלת הניסוי קיבלו כל העצים בחלקה קומפוסט לפי המתכונת הבאה: ליטר לעץ ליטר לעץ ליטר לעץ. בינואר 2005 בוצע היישום הראשון לפי טיפולים כשהתוכנית היא שישום הקומפוסט יתבצע כל שנה בינואר וישום הקמח נוצות יתבצע בפבואר וביולי. ההשקיה בחלקה מתבצעת ע"י 2 מתזים בספיקה של 55 ליטר לשעה מ 2 צידי העץ והיישום של הקומפוסט והקמח נוצות מתבצע בערמה מתחת למתזים. כמו כן כל החלקה קיבלה תוספת אשלגן בדשן לפי 270 ליטר לדונם לעונה (48.6 ק"ג לדונם לעונה תחמוצת אשלגן) ס"ה שטח חזרה 3 על 3 עצים (העץ הנמדד הוא העץ המרכזי בכל חזרה) ס, "ה שטח הניסוי 18 ד'. תיבחן השפעת הטיפולים על היבול והאיכות ועל רמת יסודות ההזנה בצמח ובקרקע. בדיקות הקרקע בוצעו אחרי סילוק הקומפוסט עצמו ודיגום הקרקע מתחת לקומפוסט, כמו כן נבחן את השפעת הטיפולים על מדדי הצימוח של התמרים באמצעות מדידת התארכות הלולב ב- 2 חזרות בכ"א מהטיפולים בניסוי. בשלב הופעת התפרחות נספור את מס' התפרחות לטיפול אח"כ יתבצע דילול מסחרי אחיד לכל הטיפולים. בשנה הנוכחית (2007) הושארו 13 ידות לעץ, מתוך כוונה להגיע ל- 70 ק"ג לעץ. כמויות הקומפוסט והקמח נוצות מבוססות על אנליזה של חומרים אלו שלפיה- קוב קומפוסט ממוצע תורם כ- 8 יח' חנקן, 4 יח' ת. זרחן, 14 יח' ת. אשלגן ו- 100 ק"ג קמח נוצות תורם כ- 8 יח' חנקן ואיננו תורם זרחן ואשלגן. בשנה הנוכחית היה בניסוי 4 גדידים 2/9. 26/8, 19/8, 17/9, תוצאות ודיון: בטבלה 1 מרוכזים נתוני היבול והאיכות של הגדיד (סיכום 4 גדידים שהיו בשנה הנוכחית) טבלה 1- השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על היבול והאיכות של תמרים אורגאניים מזן מג'הול- בשנת פרי גדול (%) 89.3 א 79.8 א 85.3 א 76.5 א 73.5 א 85.8 א שלפוח (%) 22.0 ב 23.3 ב 25.3 אב 35.3 א 29.8 אב 27.8 אב הטיפול ביקורת 3 קוב לד' קומפוסט 6 קוב לד' קומפוסט 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ג לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 200 ק"ג לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט ק"ג לד' קמח נוצות משקל כללי "ג לעץ) 40.7 ב 51.3 אב משקל בגדיד הראשון (ק"ג לעץ) 10.5 א 13.3 א 17.0 א 10.2 א 9.1 א 11.0 א 60.2 א 38.8 ב 44.2 אב 46.5 אב אותיות שונות באותו טור מלמדות על הבדל מובהק ברמה של 5%. 2

86 מטבלה 1 ניתן ללמוד שהיבול הכללי בטיפול שקיבל 6 קוב לד' קומפוסט הייה הגבוה ביותר. היבול בטיפול זה נבדל באופן מובהק מהיבול בטיפול הביקורת שלא קיבל כל הזנה ומהיבול בטיפול 4 שקיבל 3 קוב לד' קומפוסט בשילוב 100 ק"ג לד' קמח נוצות. לגבי היבול בגדיד הראשון ניתן לראות שלא הייה הבדל מובהק בין הטיפולים. לגבי % השילפוח, ניתן לראות ש-% השילפוח הנמוך ביותר הייה בטיפול הביקורת שלא קיבל הזנה, % השילפוח בטיפול זה הייה נמוך באופן מובהק מ- % השילפוח בטיפול 4 שקיבל קומפוסט לפי 3 קוב לד' בשילוב קמח נוצות לפי 100 ק"ג לד'. גם % השילפוח בטיפול שקיבל קומפוסט לפי 3 קוב לד' הייה נמוך באופן מובהק מ-% השילפוח בטיפול 4 שקיבל קומפוסט לפי 3 קוב לד' בשילוב 100 ק"ג לד' קמח נוצות. ע"פ התוצאות האלה יתכן שהעלייה ברמת השילפוח קשורה בעודף החנקן שקיים בטיפולים האחרים. (טיפול הביקורת ללא תוספת חנקן. הטיפול של 3 קוב לד' קומפוסט נותן כ- 24 יח' חנקן לד' לעונה. כל תוספת של 100 ק"ג לד' קמח נוצות מוסיף עוד כ- 10 יח' חנקן לד' לעונה). לגבי % הפרי הגדול (ג'מבו+לרג') ניתן לראות שבס"ה הפרי בכל הטיפולים הייה גדול, אבל לא הייה הבדל מובהק בין הטיפולים בשנה הנוכחית. בטבלה 2 מרוכזים הנתונים של מס' התפרחות הממוצע לעץ באפריל של השנה הנוכחית, לפני ההורדה של התפרחות (ההחלטה המסחרית הייתה להשאיר 13 תפרחות לעץ). טבלה 2- השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על מס' התפרחות בשנת מס' שם הטיפול ביקורת 3 קוב לד' קומפוסט 6 קוב לד' קומפוסט 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ג לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ג לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ג לד' קמח נוצות מס' תפרחות לעץ 13.8 ב 18.5 א 16.8 אב 16.5 אב 16.0 אב 17.8 א אותיות שונות באותו טור מלמדות על הבדל מובהק ברמה של 5%. מטבלה 2 ניתן ללמוד שמס' התפרחות בטיפול הביקורת שלא קיבל הזנה הייה נמוך באופן מובהק ממס' התפרחות בטיפול 2 שקיבל קומפוסט לפי 3 קוב לד' ומטיפול 6 שקיבל קומפוסט לפי 3 קוב לד' בשילוב קמח נוצות לפי 400 ק"ג לד'. הטיפולים האחרים בניסוי לא נבדלו באופן מובהק מטיפול הביקורת ומהטיפולים שקיבלו 3 קוב לד' קומפוסט עם או בלי תוספת 400 ק"ג לד' קמח נוצות. ע"פ התוצאות האלה בשנים הבאות שבהם מתוכנן להשאיר על העצים כ- 16 תפרחות היבול בטיפול הביקורת יפגע בצורה הרבה יותר גדולה. בטבלה 3 מרוכזים נתוני בדיקות הקרקע שבוצעו אחרי הגדיד. הנתונים הם ממוצע של 4 חזרות לכל טיפול. 3

87 ס( מ( מ( מ( מ( טבלה 3- השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על רמת יסודות הזנה ויסודות מליחות במיצוי העיסה הרוויה. הטיפול עומק "מ) מוליכות (ds/m) ח. חנקתי "ג/ק"ג) ח. אמוני "ג/ק"ג) חנקן כללי "ג/ק"ג) זרחן "ג/ק"ג) אשלגן (מא"ק/ל') ph ביקורת 3 קוב לד' קומפוסט 6 קוב לד' קומפוסט 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 200 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 400 ק"ד לד' קמח נוצות מטבלה 3 ניתן ללמוד שרמת המוליכות החשמלית בטיפול שקיבל 3 קוב לד' קומפוסט גבוהה במקצת ביחס לרמת המוליכות החשמלית בטיפולים האחרים. לגבי רמת החנקן ניתן לראות שאין הבדל בולט בין הטיפולים ברמת החנקן וגם בטיפולים שבהם אנחנו מיישמים קמח נוצות רמת החנקן בקרקע כעבור 4 חודשים איננה גבוהה ביחס לרמה הקימת בטיפולי הקומפוסט שאינם מקבלים קמח נוצות ובטיפול הביקורת (ביישום קמח נוצות בעונה הנוכחית בפברואר, באפריל וביוני ביצוע בדיקות הקרקע ב סוף אוקטובר). לגבי רמת הזרחן ניתן לראות שככל שרמת הקומפוסט יותר גבוהה כך הרמה של הזרחן בקרקע עולה, כמו כן ניתן לראות שהשילוב של קמח נוצות וקומפוסט גורם לעליה ברמת הזרחן ביחס לרמה המתקבלת כשמיישמים קומפוסט בלבד. לגבי רמת האשלגן ניתן לראות שאין הבדל בולט בין הטיפולים ברמה של היסוד הזה בקרקע. בטבלה 4 מרוכזים הנתונים של בדיקות העלים שבוצעו במאי 2006 (ע"פ התוכנית נבצע בדיקות עלים נוספות בדצמבר והם יופיעו בדו"ח הבא). 4

88 מ( מ( מ( מ( טבלה 4- השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על ריכוז יסודות הזנה ויסודות מליחות בח"י של העלים (דיגום מאי 2007). הטיפול ביקורת 3 קוב לד' קומפוסט 6 קוב לד' קומפוסט 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 200 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 400 ק"ד לד' קמח נוצות חנקו (%) זרחן (%) אשלגן (%) כלוריד (%) בורון "ג/ק"ג) ברזל "ג/ק"ג) מנגן "ג/ק"ג) אבץ "ג/ק"ג) מטבלה 4 ניתן ללמוד שבדיגום הנוכחי לא הייה הבדל מובהק בין הטיפולים באף אחד מהיסודות שנבדקו, יחד עם זה ניתן לראות שישנה מגמה של רמת חנקן יותר נמוכה בעלים בטיפול הביקורת שלא קיבל הזנה בקומפוסט או בקמח נוצות, ורמת חנקן יותר גבוהה בטיפולים שקיבלו שילוב של קומפוסט וקמח נוצות. גם לגבי רמת הזרחן ניתן לראות שהרמה בטיפול הביקורת יותר נמוכה מהרמה בטיפולים האחרים. לגבי האשלגן ניתן לראות שאין הבדל ברור בין הטיפולים ומסתבר כנראה שהתוספת של תמיסת אשלגן כלורי (פרק חומרים ושיטות ( שניתנת בצורה שווה לכל הטיפולים ממסכת על התרומה של הקומפוסט. לגבי הרמה של הכלוריד ניתן לראות שהרמה בכל הטיפולים איננה גבוהה (רמת סף הנזק 1.0% כלוריד בח"י ). לגבי הרמה של יסודות הקורט ניתן לראות שהרמה של הבורון והאבץ נמוכה בכל הטיפולים המשמעות של העניין הזה תצטרך להתברר בשנים הבאות של הניסוי. בטבלה 5 מרוכזים הנתונים של התארכות לולב ממוצעת בכ"א מהטיפולים החל מינואר 2007 ועד לסוף אוקטובר. הנתונים הם ממוצע של 2 עצים לכל טיפול. טבלה 5- השפעת רמת וסוג החומר האורגאני על קצב התארכות הלולב. (הנתונים הם ממוצע של 2 עצים לטיפול, תקופת המדידה ינואר- אוקטובר 2007). התארכות לולב (ס"מ ליום) הטיפול 2.12 ביקורת קוב לד' קומפוסט 5

89 קוב לד' קומפוסט 3 קוב לד' קומפוסט+ 100 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 200 ק"ד לד' קמח נוצות 3 קוב לד' קומפוסט+ 400 ק"ד לד' קמח נוצות מטבלה 5 ניתן ללמוד שקצב התארכות הלולב בטיפול שקיבל 3 קוב לד' קומפוסט בתוספת 200 ק"ג לד' קמח נוצות הייה הגבוה ביותר ולעומת זאת הקצב של התארכות לולב בטיפול הביקורת הייה הנמוך ביותר. מכוון שמדדנו את התארכות הלולב ב- 2 חזרות בלבד לא ניתחנו את ההבדל בין הטיפולים מבחינה סטטיסטית אבל בס"ה ניתן לראות שבטיפול הביקורת שלא מקבל הזנה קצב הצימוח נפגע. 6

90 הדברה ביולוגית ע"י נגיף טבעי לקרנפית התמר הדברת חדקונית הדקל טריכוגרמה למופ סופי 2007 פיתוח טכנולוגיה ליישום יעיל של תכשירים באשכולות שימוש במלכודות פרומוני התקהלות לצמצום נזקי חיפושיות תסיסה במטע האורגני יציאה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

91 הדברה ביולוגית על ידי נגיף טבעי ) nudivirus (Oryctes להדברת קרנפית התמר אלי הררי דוח לשנת 2007 מחקר # ועדי קליש-שדה, המחלקה לאנטומולוגיה, מרכז וולקני. מבוא קרנפיות התמר sp.) (Oryctes (משפחת הזבליתיים) הן חיפושיות הפוגעות קשה בעצי תמר ומדשאות. דרני החיפושית מכרסמים בשורשים ונוברים בגזע וכך גורמים לתמותת חוטרים, להפחתה ביבול בעצים בוגרים ואף למותם. קרנפית אגממנון (Oryctes agamemnon) שנמצאת באזור הערבה וצפון סיני, בדשאים, בעצי תמר וחוטרים, דומה בתזונתה ומקום חיותה לקרנפיות האחרות. כיום מודבר המזיק ע"י דיאזינון שהשפעתו על הסביבה רעה. בעולם נמצא שהנגיף Oryctes nudivirus מסוגל לקטול מינים שונים של קרנפיות. הנגיף מועבר בין הבוגרים ע"י מגע (הזדווגות, אכילה וכו'). הזכרים במספר מינים של קרנפיות מפרישים פרומון התקהלות המקבץ יחד זכרים ונקבות. דבר זה עשוי לאפשר העברה מואצת של הווירוס בתוך האוכלוסייה המקומית. לא נמצא מידע בספרות על התנהגות החיזור וההזדווגות של הקרנפית Oryctes.agamemnon מידע כזה הוא חיוני להבנת המערכת וליישום יעיל של הנגיף כדי להקטין את אוכלוסיית המזיק. מטרות המחקר לימוד ההתנהגות הזוויגית של החיפושיות. שיטות וחומרים חיפושיות בוגרות נאספו מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט 2007 מאזור הערבה (פארן, לוטן, סמר ואליפז) ליד מקורות אור ונשלחו, בתוך קופסאות מאווררות שבהן חול לח וקליפות אבטיח כמזון, למעבדה במחלקה לאנטומולוגיה של מרכז וולקני. גיל החיפושיות ומצבן הרבייתי (מזווגות, בתולות, עומס ביצים) אינו ידוע. במעבדה מוינו החיפושיות לזכרים ונקבות והוחזקו בקופסאות נפרדות. ההפרדה בין זכרים ונקבות באה למנוע כל הזדווגות נוספת שאינה תחת עין בוחנת ובכך להגדיל את מספר התצפיות שבהן

92 צפויה אינטרקציה בין הזכרים והנקבות. תצפית על התנהגות הבוגרים נערכה עם שקיעה למשך שעתיים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע, במשך החודשים יולי אוגוסט. בכל תצפית השתתפו 4 זכרים ו- 4 נקבות. הזכרים הוצבו ב- 4 פינות של קופסה ) 40X50 ובגובה של 30 ס"מ) המלאה בחול לח בגובה של 15 ס"מ, בעוד כל הנקבות הושמו במרכזה. תנועתם של כל אחד מהפרטים נרשמה.

93 תוצאות במרבית הערבים לא נצפתה כל התנהגות המאפיינת התנהגות חיזור או הזדווגות. הנקבות מיהרו להכנס אל תוך החול והזכרים אחריהן. בחיפוש בתוך החול כמחצית השעה מאוחר יותר נמצאו כל הפרטים כשהם לא מזווגים. מאידך, במספר ערבים נצפו מספר דגמים של התנהגות המאפיינים חיזור והזדווגות. 1. זכר עקב אחר נקבה, התקרב וניסה לטפס על גבה. הנקבה המשיכה ללכת, התנערה מהזכר ולא אפשרה הזדווגות. לאחר מספר ניסיונות הזכר ויתר והלך לדרכו. הנקבה המשיכה ללכת ולבסוף נכנסה לתוך החול הלח. זכרים ונקבות אחרים הסתובבו בקופסה ללא מטרה ברורה ונכנסו עם הזמן לתוך החול. 2. זכר עקב אחר נקבה, התקרב ועלה לתנוחת הזדווגות. מיד לאחר מכן הנקבה חפרה בתוך החול, חדרה אל מתחת לחול והזכר עימה. בחיפוש בתוך החול, כמחצית השעה מאוחר יותר, נמצאו הזכר והנקבה כשהם מזווגים. זכרים ונקבות אחרים הסתובבו בקופסה ללא מטרה ברורה ובמשך הזמן נכנסו לתוך החול הלח. 3. זכר עקב אחר נקבה, התקרב ועלה לתנוחת הזדווגות. הזכרים שהיו בסביבה התקרבו אל הזוג, וניסו להפריד בין הזכר והנקבה כשהם דוחפים את הזכר בראשם. בתוך המהומה, הזכר והנקבה נפרדו, הזכרים המשיכו לדחוף זה את זה בעזרת הקרן בעוד הנקבה ברחה לפינה רחוקה של הקופסה ולאחר מכן חדרה לתוך החול הלח. נקבות אחרות שהיו בקופסה לא לקחו חלק בהתקבצות, הלכו לתומם או חדרו לתוך החול. 4. זכר עקב אחר נקבה, התקרב ועלה לתנוחת הזדווגות. מיד לאחר מכן הנקבה חפרה אל תוך החול והזכר עימה. הזכרים והנקבות האחרים חדרו לתוך האדמה זמן קצר מאוחר יותר (בתוך 20 דקות). בחיפוש בתוך החול כמחצית השעה מאוחר יותר, נמצאו 3 זוגות, בתנוחת הזדווגות, באותה פינה של הקופסה בה חדר הזוג הראשון. שני הפרטים האחרים נמצאו בנפרד שלא בקרבת הזוגות. דיון בכל המשלוחים של החיפושיות היו יותר נקבות מזכרים (3:1). לא ידוע אם זהו יחס הזוויגים הקיים באוכלוסייה (טריפה מוגברת על זכרים, רגישות גבוהה יותר של זכרים למחלות, תמותת זכרים מוגברת בשלב הזחל, או הטלה של יותר נקבות) או שמא יותר נקבות נמשכות לאור (רוב החיפושיות נאספו במלכודות אור או מתחת לפנסי תאורה). הנקבות והזכרים נאספו "בטבע" ולפיכך גיל הפרטים ומצבן הרבייתי של הנקבות לא ידוע. מתוך כלל התצפיות נראה שהזכרים נמשכים אל הנקבות. לכאורה, דבר זה מצביע על קיומו של פרומון נקבי, דבר שאינו ידוע בחיפושיות ממשפחת הקרנפיות. במינים שנבדקו עד כה נמצא פרומון התקהלות של הזכר ואליו מתקבצים זכרים ונקבות. בדרך כלל תופעה זו מלווה בקיומו של פרומון ניקבי, קוטיקולרי, שאינו נדיף, שבו הזכר מבחין רק מקרוב או על ידי מגע בקוטיקולה של הנקבה. פרומון המין של קרנפית אגממנון לא ידוע וייתכן כי במין זה קיים פרומון מין נקבי. מאידך, ייתכן כי בתוך כלי קטן יחסית וסגור, הזכר מצליח לאתר את הנקבה, מקרוב, על פי הפרומון הקוטיקולרי האופייני. בכל מקרה,

94 היות ולא נראו מצבים בתוך הקופסה בהם נמשכו זכרים אל זכרים בהעדר נקבות, נראה כי לנקבות יש פרומון שאינו קיים בזכרים, גם אם הוא פרומון קוטיקולרי קשה נידוף, ולא פרומון מין הנדיף למרחוק. סביר להניח כי לא נמצאו נקבות בתולות בין הנקבות שהגיעו למעבדה, היות וכולן נמצאו לאחר תעופה. אם זאת, הקרנפית הבוגרת מאריכה חיים, כחודשיים, ומכאן סביר להניח כי הנקבות מזדווגות יותר מפעם אחת. יחד עם זאת, נראה שלא כל הנקבות מוכנות להזדווג כל הזמן, שכן בהרבה מאוד תצפיות הזכרים לא הגיבו כלל אל הנקבות, או שהנקבות סרבו להזדווג עם הזכרים. במרבית החרקים אין צורך בהזדווגות לפני כל הטלה שכן הנקבה מסוגלת לשמור זרע מהזדווגויות קודמות, לאורך זמן, בתוך תיק מיוחד,(spermatheca) ולהשתמש בו על פי הצורך. סביר להניח שזה המצב גם בקרנפיות. נראה שההזדווגות עצמה מושכת אליה זכרים נוספים. דבר זה ידוע מהספרות בחיפושיות אחרות שבהן התנהגות זו, כנראה, משרתת גם את הנקבה וגם את הזכרים האחרים, אם כי לא את הזכר המזדווג. זוהי דרך אפשרית בה הנקבה מושכת זכרים אחרים כדי ליצור תחרות, בה ינצח הזכר המוצלח ביותר שאיתו היא תזדווג. הזכרים האחרים מתחרים על ההזדווגות עם הנקבה, בעוד הזכר המזדווג עלול להפסיד בתחרות ולפנות את מקומו לזכר חזק ממנו. מה הוא הדבר אליו נמשכים הזכרים האחרים אינו ידוע. ייתכן כי המשיכה היא באמצעות חוש הראייה או הריח. במרבית המקרים הנקבה מיהרה להיכנס אל תוך החול מיד לאחר ההזדווגות כשהזכר עימה. הקרנפית היא חיפושית גדולה למדי וחיפושיות בהזדווגות מאוד בולטות ועשויות למשוך טורפים, כמו ציפורים או זוחלים. ההזדווגות נמשכת. חדירה מהירה אל תוך החול מקטינה את הסיכוי להיחשף לטורפים. בתוך החול המעניין הוא, שנמצאו מספר חיפושיות בשלב הזדווגות בקרבת מקום בתוך החול. מעבר חומרי ריח בתוך החול הוא איטי ולכן לא ברור כיצד התקבצו החיפושיות. ייתכן כי זוהי תופעת לוואי של הניסוי בכלי קטן. תוך כדי הזדווגות משמיע הזכר קולות. לא ברור מה משמעות הקולות בתוך כלל המערכת ההתנהגותית ולא וכיצד הקול מופק.

95 ניסויים להדברה של חדקונית הדקל האדומה בתמרים ויקי סורוקר, שלומית לבסקי, סעדיה רנה, (המחלקה לאנטומולוגיה ונמטולוגיה, מנהל המחקר החקלאי), משה קוסטיאקובסקי, (המחלקה לאיסום), אמוץ חצרוני, עמוס מזרח (המחלקה להנדסה חקלאית). חדקונית מיני דקלים, הדקל האדומה, כולל תמרים Rhynchophorus ferrugineus (RPW).(Giblin-Davis, 2001) החדקונית מהווה מזיק קשה של בעלת תפוצה עולמית נרחבת נתגלתה לראשונה בארץ ב מאז נתגלו החיפושיות ועצי תמר נגועים במיוחד בבקעת הירדן ובאזור קלי"ה-אלמוג, בהמשך נלכדו חיפושיות במטעי טירת צבי ובשנה אחרונה במיוחד באזור אילת. מאז חדירתו לארץ ועד היום ננקטו כנגד המזיק שלל שיטות מימשק. מאז 2002 לא נתגלו עצים נגועים והיתה ירידה ניכרת בלכידות של בוגרי החדקונית. אך אחת הבעיות שלנו היא קרבת מטעי התמר בארץ לאלו של מדינות שכנות. המזיק נמצא במצריים באיזור הגבול עם ישראל, בירדן ויתכן שגם בשטחי הרשות. נוכחות המזיק ברמה גבוהה באזורים אלו עשויה לשמש מקור אילוח בלתי צפוי ומיידי לעצי התמר בארץ. כך למשל עלתה רמת הלכידות השנה לעומת אשתקד בעוד מקור הנגיעות עדיין לא ידוע. במיקרה של אילת, מאד יתכן והמקור הוא במצריים. ניסויים שערכנו בארבעת השנים האחרונות קידמו רבות את הידע שלנו לגבי הפנולוגיה של המזיק בארץ וכן את שיטות המימשק נגדו. המחקר הצביע על יעילות שימוש בקונפידור בהגמעה גם כשיטת הדברה וגם כשיטת מניעה במיוחד במשתלות. לפתח ממשק הסגר נאות לשינוע חוטרים בין איזורי הגידול השונים. העיקרית של העברת המזיק בשטח. כי את ממשק במקביל לפיתוח ממשק הדברה ידידותי חשוב הההסגר מאחר וידוע שזו הדרך של החוטרים ניתן לחלק לכמה רמות: חיטוי גזע החוטרים לקטילת ביצים או גלמים המצויים כרגיל קרוב לפני השטח, זיהוי אקוסטי של פעילות הזחל בתוך הגזע. שיטת חיטוי החוטרים טרם פותחה. בניסויי בשנת 2006 באיוד שתילי תמר מאולח בזחלי החידקונית במספר מינונים של מתיל ברומיד: 30 20, 10, ו- 40 גר\מ"ק. נמצא חיטוי מטיל ברומיד למשך 4 שעות הביא ל- 100% קטילה של זחלים במינונים מ- 20 גר\מ"ק ומעלה. בעוד רק כ- 60 % נקטלו ב- גר\מ"ק 10. בניסויים אלה השתילים היו קטנים יחסית (קוטר ממוצע 7.5 ס"מ) והזחלים שנקטלו היו במגוון גדלים (1347±1116 מ"ג,ממוצע תקן). וסטית אנו מפתחים שיטה וכלים לזיהוי זחל החדקונית ע"פ הפעילות הקולית של הזחל בזמן ההתפתחות שלו בגזע החוטר. זיהוי פעילות הזחל באמצעים קוליים אינה משימה פשוטה מכמה סיבות: א. מחד הזחל אינו פעיל באופן רציף, ומאידך הצמח הלא נגוע עצמו יוצר פעילות קולית, כאשר, יש דמיון בין הקולות שמשמיע הזחל ובין קולות שנובעים מהסביבה הצמחית. בנוסף, עלולים היו לחדור להקלטה גם קולות ורעשים אחרים כגון דיבור אנושי או רעשים שמקורם בציוד ההקלטה. קולות שהוקלטו מהצמחים שאינם נגועים כללו: 'טיקים' מהירים וחדים וקולות ארוכים ומתמשכים שנשמעים כקימוט נייר. קולות של זחלים שנשמעו בתוך צמחים מאולחים נשמעו כמו: קולות זחילה/תנועה, קולות לעיסה, קולות פליטת גזים, וקולות שתדירותם עולה 1

96 ויורדת באופן מחזורי. למרות שאין בידינו אישור חזותי אכן אלו שקולות מקורם בזחל, אנו מניחים שמקורם של קולות אלו בפעילות כלשהי של הזחל מאחר והם לא נשמעו או זוהו באף אחד מהדקלים הצעירים לשייך אותם. בשנה שעברה הלא נגועים. השתמשנו באסוציאציה שנוצרת משמיעת הקולות בכדי הגענו לאלגוריתם המזהה פעילות זחל בדיוק של 97-98% בתנאי שהוא פעיל אך טועה לגבי שתילים נקיים בכ- 15% מהמיקרים במיוחד כאשר יש בצמח פעילות קולית חזקה. פרק הזמן המינימלי שדרוש לנו להכריע בוודאות האם יש חרק במידה ויש פעילות קולית חזקה הוא 5 שניות. השגיאה של האלגוריתם באיתור זחלים פעילים היא 2-3%. הפיתוח של האלגוריתם התבצע במסגרת עבודת מסטר של יואל פנחס. הניסויים שנערכו במסגרת המחקר נעשו על מספר מצומצם של עצים ובסביבה מבוקרת אקלימית ואקוסטית. תוצאות הניסויים אמנם הראו הצלחה טובה, אך יש צורך לאשש זאת בתנאי שדה. חשוב לבדוק האם האלגוריתם שפותח יכול לעבוד בתנאי בית האריזה בשטח בבדיקת חוטרים לנגיעות. מטרות המחקר מטרת המחקר העיקרית : פיתוח כלים לניטור והדברה של חדקונית הדקל האדומה בחוטרי תמר. מטרות משנה: פיתוח שיטה לחיטוי חוטרים. שיכלול האלגוריתם לעיבוד מהיר ומדוייק יותר. של קולי מודל פיתוח קולות הנבירה והכרסום. פעילות זחלי החדקונית המבוסס על החתימה הספקטראלית של קביעת שיטת תזמון אופטימלית לזיהוי זחלי החדקונית הדורשת משך האזנה מינימאלי. מהלך המחקר: א. פיתוח שיטת חיטוי במתיל ברומיד. איוד במטיל ברומיד במינון: 10 גר\מ"ק נבחן למשך 3 פרקי זמן:,4 6 ו- 8 שעות. בניסויים אלו השתמשנו בשתילים של זריעי תמר בקוטר 10±2.4 ס"מ (ממוצע וסתטית תקן) הגדלים בתערובת קרקע ביצים מ"ק. לבגרות. בדליים בנות סה"כ נבדקו בנפח של 10 ליטר. השתילים אולחו בשני זחלים במשקל של כ- 36±5 מ"ג או ב- 4 כיומיים. החיטוי נעשה כחודש וחצי אחרי איכלוס השתילים, בתא איוד בנפח פרטים. חלק מהזחלים הגיעו כבר בעת האיוד לשלב מתגלם ואחדים אף 2

97 טבלה 1. התפלגות הפרטים בעת חיטוי לפי דרגה דרגה זחל מתגלם גולם בוגר מספר כפי שניתן לראות באיור 1, במינון של 10 מ"ג הקטילה היתה חלקית. עליה במשך האיוד במטיל ברומיד מ- 4 ל- 8 שעות לא הועילה, ורמת הקטילה הממוצעת נשערה סביב 70%. גם הפעם היתה שונות בגודל הזחלים שנקטלו 4136±1050 מ"ג (ממוצע וסטיית תקן) לא ברור בשלב זה מה גרם לכך שכ- 20% לא נקטלו. מבחינת הפרטים ששרדו (9 פרטים) 8 היו זחלים ו- 1 מתגלם מרמז אולי שהזחלים הגדולים עמידים יותר לאיוד לעומת בוגרים ומתגלמים. 100 (14) (8) (11) משך החיטוי (שעות) אחווז הפרטים שנקטלו איור 1. השפעת משך חיטוי במתיל ברומיד במינון שגיאת תקן ) מספר חזרות). ב. ניטור אקוסטי ג"ר\מ חומר צמחי נגוע בחדקונית. הנתונים מוצגים כממוצע + השנה המשכנו לשכלל ולבחון את המודל לזיהוי האקוסטי אשר פותח במהלך בנוסף בנינו תיבה אקוסטית לשימוש בבית אריזה לבדיקת חוטרים לנטיעה. מימדי התיבה 1.8 מטר גובה ועובי דפנותיה 0.15 מטר. התיבה הוצבה בבית אריזה בנעמה. עקב קשיים טכניים נבדקו בה 12 חוטרים בלבד. בנסיון לבדוק האם ניתן לזהות נוכחות זחלים על-פי עוצמת הקול, ביצענו מבחן שונות (Anova) על פי עוצמת הקול בהקלטה של ארבע קבוצות של הקלטות: [1] 'זחלים צעירים', זחלים שהוקלטו במשך 0 עד 3 ימים לאחר האילוח; [2] 'זחלים בוגרים', זחלים שהוקלטו במשך 4 עד 30 ימים לאחר האילוח; [3] 'צמחים', קולות של צמחים מקבוצת הביקורת; [4] 'רעש רקע', רעשי רקע 3

98 שונים כגון דיבור שמקורם לא בצמח ולא בחרק.. בכדי שהנתונים יהיו בלתי תלויים, התעלמנו מהקלטות של אותו צמח/זחל שבוצעו באופן עוקב בהפרש של פחות מ- 10 דקות באותו היום, כלומר אם הקלטנו את אותו הצמח 5 פעמים רצוף התחשבנו רק בתוצאות שנצפו בהקלטה הראשונה. המבחן שבוצע (0.05 < p (Anova, Tukey-Kramer מראה כי קולות הזחל (בכל גיל) חלשים יותר באופן מובהק מקולות רעשי הרקע לכן זיהוי פעילות קולית של זחלים אך ורק על פי עוצמת האות אינו אפשרי. פרט לכך, בידוד התיבה מרעשי רקע באופן מלא גם אינו פותר את הבעיה מכיוון וממוצע עוצמת הקולות של זחלים צעירים (0 עד 3 ימים לאחר האילוח) אינו שונה באופן מובהק מממוצע עוצמת הקולות של הפעילות הצמחים. איור 2. מבחן שונות (0.05 < p (Anova, Tukey-Kramer, של ארבע קבוצות של הקלטות על פי עוצמת הקול בהקלטה. אלגוריתם הזיהוי א. שלבים עיקריים בפיתוח מערכת זיהוי ממוחשבת שלב הקדם עיבוד כולל: בניית מאגר מידע מסווג וחלוקתו לקבוצת למידה וקבוצת מבחן ופיתוח אלגוריתם ראשוני; וחילוץ מאפיינים מהמאגר המסווג. ב. שלב הלמידה כולל: אימון ע"פ פעילות זחל; ואימון ע"פ פעילות צמחית. ג. שלב המבחן: בחינה של המודל מול קבוצה חדשה של דוגמאות והערכתו. ביצענו מספר ניסויים עם שינויי פרמטרים כדי לבחון את ביצועי האלגוריתם ולהעריך את רגישותו. הפרמטרים שנבחנו הם: [1] אלגוריתמי זיהוי ברמת סף GMM) ;(VQ, [2] קבוצות למידה שונות המכילות דגימות מזחל בודד וממספר זחלים; [3] גודל המודל (מספר הצבירים באלגוריתם זיהוי ברמת סף); מול [4] אורכי חלון שונים: 1024,512,256,128 דגימות; 2048 ו- אורכי סגמנטים שונים (1, 3 ו- 5 שניות); [6] שלושה פרמטרים של פונקצית ניקוד הסגמנט. [5] 306 בדקנו את דיוק האלגוריתם בזיהוי פעילות זחל בתוך רקמה צמחית, וביצועי האלגוריתם נבחנו הקבצים שתויגו ידנית על ידי המאזינים. השערות עבור כל קובץ קול שסווג על ידי האלגוריתם. השערת האפס בחינת האלגוריתם התבצעה על ידי מבחן H 0 הייתה שהדקל הצעיר H 1 נגוע בזחל, ההשערה האלטרנטיבית הייתה שהדקל הצעיר אינו נגוע. במובן של בדיקת השערות קיימות שתי שגיאות אפשריות. הטעויות האפשריות הן: [1] טעות מסוג ראשון, ) false 4

99 (positive היא הטעות כאשר האלגוריתם לא הצביע על פעילות זחל כאשר הזחל נוכח; [2] טעות מסוג שני, negative) (false היא הטעות כאשר האלגוריתם זיהה פעילות זחל למרות שלא היה זחל פעיל בדקל צעיר שנבדק. הרכבנו קבוצת למידה שכללה דגימות קול מכל הזחלים הפעילים. תוצאות הזיהוי כפונקציה של אורך החלון מוצגות בטבלה 2 (השגיאה החציונית של שאר הפרמטרים). צירופי הפרמטרים שונים תוצאות הזיהוי הטובות ביותר 3. 98% מוצגות בטבלה מעל כללי שהניבו תוצאות הזיהוי שהאלגוריתם השיג מאפשרות לנו לבחור את היחס האופטימאלי בין אי-גילוי הזחל והתראות שוא. בחירת השקלול האופטימאלי אפשרי על ידי מציאת מחיר מינימאלי במשוואת העלות של השגיאה. טבלה 2. דיוק הזיהוי לפי אורך החלון. השגיאות שמוצגות בטבלה זו הן השגיאות החציוניות שהתקבלו עבור אורכי החלון השונים שנבחנו וקבוצת למידה המכילה דגימות מכל הזחלים הפעילים. דיוק רמת כללית שגיאה מסוג שני שגיאה מסוג ראשון אורך חלון 92.5% 0% 15.0% % 0% 8.6% % 3.1% 3.1% % 2.4% 2.4% % 2.6% 2048 טבלה 3. דיוק הזיהוי לפי פרמטרים שונים. הזיהוי הגבוהים ביותר (מעל 98%) שהושגו עבור קבוצת למידה המכילה דוגמאות קול מכל הזחלים הפעילים בניסוי. דיוק רמת כללית שגיאה מסוג שני מסוג שגיאה ראשון אורך חלון k אורך סגמנט ברמת אלגוריתם סף 98.1% 0% 3.8% GMM 98.1% 0% 3.8% GMM 98.6% 1% 1.7% GMM 98.6% 2% 0.7% GMM 98.8% 1.7% 0.7% GMM 98.6% 1% 1.7% VQ 98.9% 1.4% 0.7% VQ 98.9% 0.7% 1.4% VQ 98.8% 1% 1.4% VQ 98.6% 2% 0.7% VQ 98.8% 1.7% 0.7% VQ 98.9% 0.7% 1.4% VQ 98.8% 1.7% 0.7% VQ 5

100

101

102 פיזור צרעה טפילית cacoeciae) (Trichogramma כאמצעי להדברה ביולוגית של עש התמר הקטן amydraula) (Batrachedra במטע תמרים אורגני. דפנה כרמלי, נירית קטנר וג'ו ניסים-קיבוץ סמר. פרופ' דן גרלינג המח' לאנטמולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. יעקב נקש מו"פ בית שאן-חוות עדן. ברוך לוזון רפרנט תמרים, סגן מנהל מחוז דרום, ש.ה.ם. ניתוח תוצאות: מרגורי סטרום. שיטות עבודה: במעבדת קיבוץ סמר מגדלים את הצרעה טפילת הביצים Trichogramma cacoeciae על ביצי עש הקמח.(Ephestia) מטרת הגידול: לפזר את הצרעה במטע התמרים, כדי שתמצא ותטפיל את ביצי עש התמר הקטן.(Batrachedra) על עשרה עצים בשורה 7 נתלו גלגלות עם חבל, וקופסת פילם שחורה. את הקופסא ניתן להעלות לצמרת העץ בעזרת חבל הגלגלת. לתוך הקופסא הוכנסו פיסות נייר עליהן מודבקות ביצי עש הקמח, מוטפלות בטריכוגרמה לקראת בקיעה. המכסה מחורר כך שהצרעות יכולות לצאת דרכו. החל מ 26/2/07 בתדירות של פעמיים בשבוע, הוצאו מהמעבדה למטע צרעות טריכוגרמה והועלו לצמרת העץ כמתואר לעיל. פיזור אחרון נערך ב 10/7/07. כל שאר המטע קיבל ריסוס BT כמקובל (1.5%, 3-4 פעמים בעונה, ע"פ הצורך, כלומר ע"פ האינפורמציה המתקבלת מבדיקת נגיעות תוך כדי הניסוי). השוואת הטיפול בצרעות מול ריסוס BT נערכה בשתי שיטות: השיטה המקובלת: ניעור אשכולות ובדיקת החומר הנופל לשקית. במעבדה נערך סיווג התמרים ע"פ גודלם וע"פ הנגיעות. כמו גם סיווג זחלי העש לגודלם. הניעור נערך כל שבועיים בשורת טיפול הטריכוגרמה (2-7) ובשורת טיפול ה (2-4). BT בכ"א אחד מעשרת העצים סומנו 3 אשכולות מדור שני או שלישי, הממוקמים בכיוונים שונים על העץ. ניעור ראשון נערך ב 25/4/07, אחרון 11/7/07. סה"כ נוערו בכל מחזור 30 אשכולות לטיפול. שיטת דיגום זו נמשכה כל עוד ניתן למצוא זחלי עש התמר הקטן בתמרים. נבדקה שיטה נוספת להשוואת הטיפולים, במטרה להגיע לשיטה מדויקת ככל האפשר. משלושה אשכולות שונים באותם עצי טריכוגרמה ועצי,BT נדגמו 3 סנסנים באורך 15 ס"מ. נערכה ספירה של מספר עמדות פרי פוטנציאליות ומספר הפירות על הסנסן בשני הטיפולים. הפרי עצמו נבדק למידת נגיעותו. סה"כ נדגמו 30 אשכולות לטיפול. גם שיטת דיגום זו נערכה מספר פעמים. בגדיד עצמו, נבדקו 30 אשכולות מכל טיפול. מכל אשכול נדגמו 3 סנסנים לנתוני אורך, מספר פירות, עמדות פרי ריקות. כמו כן נבדקה איכות הפרי (נקי, נגיעות בלתי נראית, זחלים בפרי).

103 תוצאות: מהשוואת שתי שיטות הדיגום לאורך עונת הבשלת הפרי ובגדיד, נראה שהשיטה של ניעור אשכולות נותנת מידע חשוב לאורך העונה באשר למידת הנגיעות, מה גורם לנגיעות ומתי יש צורך לטפל במצב. שיטת דיגום סנסנים נותנת מידע באשר למטרה הסופית כמה פירות טובים לאורך סנסן. היא אינה מאפשרת לדעת מה גרם לכמות כזו או אחרת של הפרי. כלומר, בניסוי שלפנינו, יש חשיבות לדגום בשתי השיטות. הסתכלות ע"פ עמדות פרי לאורך סנסן באביב, מראה שבתחילת העונה אין הבדל בין שני הטיפולים במספר הפירות הכללי. שוני מובהק מופיע ביוני. בשורת -BT 16.7 פירות לסנסן לעומת בטריכוגרמה. השוני נשמר גם בתאריך 13.8, אך במובהקות נמוכה. בגדיד המצב מתהפך לטובת טיפול הטריכוגרמה. בחינת פרי טוב בגדיד : בשורת הטריכוגרמה יש 88% פירות טובים (מסה"כ עמדות פרי לסנסן) לעומת 77% טובים ב,BT השוני במובהקות של =P. למען הסר ספק, נבחנו מספר תמרים עם זחלים ונמצאה נגיעות של 4% לעומת 7% ב,BT שונות של 0.02=P.(T-test) נגיעות בלתי נראית 8% לעומת P= %.(T-test) כמו כן נערכה השוואה של נתוני חלקה 2 לחלקות דקל-נור אחרות שהשתתפו בניסוי אחר (פרומוני- התקהלות לחיפושיות תסיסה), ונמצא שבחלקה 2 יש מספר עמדות הפרי עם פרי הגבוה ביותר בהשוואה לארבעת החלקות האחרות. בין שתי שורות הניסוי (שורה = 2-7 שורת טריכו, שורה = 2-4 שורת,(BT מספר עמדות פרי ריקות דומה. מבחינת אחידות אורך סנסן, חלקה 2 האחידה ביותר, כאשר שורה 7 קצת פחות אחידה משורה 4. מסקנות: בניסוי טריכוגרמה, לשנת 2007, נמצא שטיפול בטריכוגרמה נתן תוצאה פחות טובה מאשר טיפול BT בעונת התפתחות הפרי, אולם הטריכוגרמה נתנה תוצאה טובה יותר בסיום הגדיד. בשנה הקודמת, הטריכוגרמה נתנה תוצאה טובה כבטיפול BT מוגבר, ושניהם היו טובים באופן ניכר מהריסוס שניתן בכל שאר החלקות, כמו גם חלקה 2 הכללית. נראה שלטיפול טריכוגרמה יש עתיד, במיוחד לנוכח העובדה שהטריכוגרמה יכולה להמשיך לעבוד בשטח גם בסוף מאי עד תחילת יולי כשעש התמר הקטן ממשיך להתרבות והמגדלים מפסיקים לרסס כדי להמנע מסימני רסס על הפרי.

104 1 פיתוח טכנולוגיה ליישום יעיל של תכשירים באשכולות תמרים דוח שנתי לשנת 2007 אברהם גמליאל, מרים אוסטרוויל, יצחק שגיא, יהודית ריבן, הנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, אורנה אוקו, סבטלנה דוברינין, האגף להגנת הצומח, שה"ם רחל בן צבי צמח ניסיונות, חואן גומס, גרופית שי שטרן, יעקב נקש מו"פ בקעת בית שאן, א. מבוא ותאור הבעיה גידול תמרים בארץ הוא ענף דינמי שמתרחב בקצב מהיר. בעולם הרחב, בעיקר במדינות המזרח התיכון וחלקו הדרומי של אגן הים התיכון, מגודלים תמרים כגידול בעל, בתשומות גידול נמוכות ויבולים קטנים. ישראל חריגה בעולם שבה גידול תמרים בארץ הוא בעל ערך מוסף גבוה ויבול איכותי המיועד לייצוא. כפועל יוצא הגידול הוא אינטנסיבי וכרוך בתשומות גידול גבוהות. התשומות הרבות במטע תמרים בארץ מחייבות מכשור יעודי וייחודי יקר (במות מוגבהות על כלי הרמה) וטיפולים רבים במשך כל השנה טיפולים אלה כוללים: האבקה, גיזום כפות יבשות (פינויים והטיפול בהם), טיפול באשכולות התמרים במהלך התפתחותם (דילול, קשירה, כיסוי ברשתות), יישום תכשירים להדברת פגעים, וגדיד האשכולות הבשלים. הפרי המובחר מיוצא במגוון צורות, כגון פרי טרי (הזן ברהי), תמר לח (הזן חיאני), פרי עסיסי (הזן מג'הול), פרי ארוז בסנסנים (דקל נור) או פרי יבש (זנים נוספים). היצוא כולל גם פרי באיכות נחותה אשר משמש בעיקר לתעשייה. היצוא לארצות המערב מחייב פרי איכותי נקי לחלוטין או סבילות נמוכה לנוכחות מזיקים ופגעים ושאריות תכשירי הדברה. לכן ישנו צורך בהקפדה על כל שלבי הייצור כולל הדברה נכונה ויעילה של הפגעים במטע ובמערך האריזה והאחסון של הפרי. על פי דיווחי ארגון המזון העולמי (FAO) אשר מרכז את מרבית המידע בנושא גידול תמרים, פחת היקף גידול התמרים בעולם בעשור האחרון בשיעור של 30% בעיקר כתוצאה מנזקי מזיקים ומחלות (חדקונית הדקל האדומה, באיוד). מספר פגעים ומזיקים גורמים נזק לפירות. העשים, עש התמר, הגדול, ובעיקר עש התמר הקטן תוקפים את החנטים והפירות הצעירים (חודשים מרץ אפריל) וגורמים לנשירתם. שיעור הנזק עלול להגיע ל- 75% מהפירות. מזיקי הפרי היבש - עש הצימוקים ועש החרובים - תוקפים את הפרי משלב הצמל, וחיפושית התסיסה תוקפת את הפרי הבשל (אוגוסט-אוקטובר). כל המזיקים שצוינו חודרים לפרי סמוך לעוקץ ונוברים בו. מזיק נוסף אקרית הקורים תוקף בערבה את הזנים מג'הול, דקל נור, וברהי בשלב פרי בוסר (חודשים מאי יוני). פטרית העובש השחור niger) (Aspergilus תוקפת אף היא בעיקר בתנאים של לחות גבוהה וגורמת ריקבון בפירות הבשלים. הדברה יעילה של פגעים אלה באמצעים כימיים תושג על ידי כיסוי הפירות בתכשירי הדברה (קוטלי מגע), אשר נקלטים על ידי הזחלים במהלך תנועתם על גבי הפרי. לכן מתחייב כיסוי מלא של כל הפירות באשכול בתכשיר פעיל במשך פרק הזמן שבו הפרי רגיש לתקיפת הפגעים. תכשירי הדברה מיושמים במטעי תמרים במשך כל עונת הגידול, לדוגמא איבוק וריסוס להדברת עש התמר הקטן בתחילת העונה, ריסוס להדברת אקרית הקורים לאחר מכן (בערבה) ויישום תכשירים להדברת יתר הפגעים שצוינו לעיל לקראת הגדיד. בתמרים לחים (הזן חיאני בעמק בית שאן ובקעת כנרות) מבוצע בנוסף, לקראת הגדיד, ריסוס בתכשיר הורמונאלי למטרות עיכוב הבשלה ומניעת השחרת הפירות.

105 2 אמצעי הריסוס המקובל כיום במטעי תמרים הוא ריסוס בנפח גדול בלחץ הידראולי. ריסוס זה מבוצע על ידי פועל אשר ניצב על במה מוגבהת בגובה אשכולות התמרים. הריסוס מבוצע באמצעות רובה ריסוס בלחץ גבוה וספיקת נוזל גבוהה. הריסוס בשיטה זו מאופיין בנגירה רבה, בזבוז תכשירים, ובשונות גדולה באחידות הכיסוי על פי מיומנות הרסס. לשיטה זו שני חסרונות בולטים נוספים: הספקי ריסוס נמוכים ביותר, וסכנה לבטיחות הרסס אשר נמצא בגובה רב (10-15 מטר מהקרקע) וחשוף לתכשירי ההדברה. בשנים האחרונות מופעלים מרססי מסוג מפוח "תותח". מרססים אלה מבוססים על הסעת התרסיס באמצעות הדף אויר ממוצא עגול רחב אשר מוצב על הטרקטור (המוצא בגובה 3 מטר מהקרקע). היתרונות העיקריים במרסס הם מסוג זה התרסיסים מכסים את מעטפת האשכול, הנמוכה מספר סיבות: מיקום האשכולות במרחק רב התרסיסים מהקרקע. אינו מעשי. הספק העבודה אך אינם הגדול יותר והפעלת המרסס מהקרקע. חודרים לפירות במרכז האשכול עם זאת ליעילות הכיסוי (9-14 מטר מעל מוצא הריסוס) מחייב השקעת אנרגיה רבה בהסעת יישום תרסיסים באמצעות לחץ הידראולי לגבהים אלה (דוגמת זרנוק מים) המרחק הרב למטרה בשילוב הדף אויר מאיץ את הבליה של הטיפות וכמות התרסיס שמגיעה קטנה מאד בהשוואה לכמות המקורית. בעבודה הקדמית נבדקה כמות התרסיס שנקלטה בגבהים שונים מהמוצא לאחר יישום התרסיס בפומיות קוניות כחולות אשר מייצרות טיפות גדולות בספיקת נוזל גדולה. 20% כי מצאנו מכמות התרסיס המיושם מגיע למרחק 9 מטרים מגיע כמות תרסיס בשיעור 7.5% בלבד. ניישם תרסיסים לגבהים אלה בנפחים מוקטנים וטיפות קטנות. למטרה במרחק 7 אזורי גידול התמרים בארץ מאופיינים בתנאי אקלים של מטרים מהמוצא, ואילו נקל לשער כי ערכים אלה יקטנו עוד אם לחות נמוכה וטמפרטורה גבוהה, אשר מקטינים מאד את משך החיים של טיפה בדרכה הארוכה ממוצא הריסוס ועד לאשכול התמרים. הדף האוויר היבש שנוצר במרסס תותח ואשר מסיע את התרסיס ומקטין עוד את הסיכוי להרבצת התרסיס על המטרה (אשכולות התמרים בגובה). מקצר יותר את אורך חיי הטיפה מטרות כדוריות כמו תמרים גורמים להסטת זרמי אויר. טיפות התרסיס נישאות בזרם האוויר המוסט ואינן מורבצות על הפירות אלא אם גודלן והכוחות הפועלים עליהן מספיקים כדי לחדור את שכבת המגן העוטפת את המטרה layer).(boundary טיפות התרסיס יורבצו על פירות התמר אם מהירות תנועתם (מהירות השינוי בכיוון זרימת האוויר האוויר. המסיע) מקנה להם אנרגית התמדה (אינרציה) מספקת כדי להתגבר על במחקר מוקדם באשכולות ענבים מצאנו כי יש צורך במהירות אויר גבוהה על גבי הענבים כדי להשיג הרבצת תרסיס יעילה (2004.(Gamliel et al תוצאות דומות מצאנו גם בפירות תמר והם מוצגים בפרק תוצאות הקדמיות להלן. אשכולות התמרים במרבית הזנים בארץ הם גדולים וצפופים בשלבים המתקדמים בעונה. מצב זה מקשה על חדירת תרסיסים לסנסנים הפנימיים. בניסויים הקדמיים מצאנו כי יישום תרסיסים בריסוס נישא אויר מתותח קרקע לא גרם לחדירה ולהרבצת תרסיסים בסנסנים הפנימים באשכולות. לעומת זאת ריסוס מתותח מוגבה שהמוצא שלו מוצב 5 במרחק מטר מהאשכולות גורם לפתיחת האשכולות ולהרבצת תרסיסים גם בסנסנים הפנימיים (ראה תוצאות הקדמיות, פרק ד' להלן)

106 3 כל שיטות הריסוס המיושמות כיום מבוצעות בנפחי תרסיס גדולים ולכן אינן עונות לדרישה המחמירה של תוצרת ללא שאריות תכשירי הדברה. בעיה זו מחמירה לאור העובדה כי חלק ניכר מטיפולי ההדברה מתבצע בפירות לאחר שלב הבוחל (קרוב לגדיד). בשנה האחרונה הוצא משימוש קוטל החרקים קרטה מאקס Cyhalothrin) (Lambda בגלל מציאת שאריות בפירות. מגבלה זו מחריפה עוד את מצוקת המגדלים בהתמודדות עם הדברת פגעים. ניסויים והתוצאות בשנה השנייה (2007) 1. עיכוב הבשלה בזן חיאני באמצעות תכשיר אלפאנול מטרת הניסוי: בחינת יעילות היישום של תכשיר אלפאנול לעיכוב הבשלת תמרים הנחת העבודה: פיזור אחיד של התכשיר מביא ליעילות מרבית של פעולתו. לכן פיזור של אותו כמות תכשיר באמצעים יעילים יותר של החדרה ובריסוק התרסיס לטיפות קטנות ישיג את הפיזור המבוקש וישפר את פעולת התכשיר. הניסוי מתוכנן לביצוע בקיבוץ עין הנציב (חוות עדן) טיפולים. 1 היקש ללא ריסוס. 2 אלפאנול ריסוס רובים סטנדרטי 3. ריסוס בתותח מוגבה פומיות אדומות 4. ריסוס בתותח מוגבה פומיות צהובות חלקת טיפול שלושה עצים סה"כ 12 עצים לטיפול. 2. הדברת מזיקי פרי יבש באמצעות תכשיר הדברה חדשים (מטע קיבוץ גרופית) עש הצימוקים Cadra figulilella תוקפת את הפירות האשכול רק עם סיום הבשלתם. עש החרוב Spectrobates ceratoniae דומה לעש הצימוקים. חיפושית התסיסה Carpophilus תוקפת פירות שהבשילו ונשרו, או שהבחילו ואחיזתם בסנסני האשכול רופפת. מזיקים אלה פוגעים בפרי היבש. בערבה הזן הנפגע הוא דקל נור. הדברת המזיקים מבוצעת באמצעות שני טיפולים- ראשון ניתן בשלב החלפת צבע הפרי (במחצית אוגוסט לערך) ונועד למניעת ההתקפה, והשני ניתן כשלושה שבועות לאחר מכן, והוא נועד להגנת הפירות עד לאחר הגדיד נבחנו התכשירים: ראנר בריכוז 0.075% (רימי), רופאסט 0.08% (מלצ'ין), קרטה, 0.1% מוליט 0.08% הריסוס נעשה באמצעות המרסס שחדש במרחק 5 מטרים מהאשכולות תוך שימוש בפומיות צהובות. טיפולים: 1. ראנר חודשיים לפני הגדיד וחודש לפני הגדיד( ראה הסבר למטה) 2. רופאסט - חודשיים לפני הגדיד וחודש לפני הגדיד 3. ראנר +רופאסט (שילוב) חודשיים לפני הגדיד וחודש לפני הגדיד 4. ראנר +רופאסט(שילוב) חודשיים לפני הגדיד 5. מוליט חודשיים לפני הגדיד וחודש לפני הגדיד 6. מוליט חודש לפני הגדיד 7.קרטה חודשיים לפני הגדיד 8.היקש הניסויים בוצעו בארבע חזרות לטיפול, כל חזרה על שלושה עצים. בנוסף בוצע בכל טיפול ריסוס באמצעות רובי ריסוס (הריסוס המקובל ביום) 70 יום לאחר הריסוס נגדדו התמרים. מכל חזרה נדגמו 300 תמרים (משלושה אשכולות). כל פרי נפתח ונבחנה נגיעות בפרות. במקביל נשלחה דגימה מכל טיפול לשאריות כי: תוצאות הניסויי טרם הושלמו שכן לא כל הממצאים נמצאים כרגע בידנו. מהתוצאות הראשוניות נראה

107 4 התכשירים רופסט, שילוב רופסט וראנר, וכן קרטה מקס, היו יעילים בהדברה. מוליט לא היה יעיל. ריסוס בתותח לא השאיר שאריות רעלים בעת הגדיד בהשוואה לריסוס ברובים. לעומת זאת התכשיר 3. הדברת חיפושיות תסיסה בפרי יבש (מטע קיבוץ בית זרע) התרכזנו בתכשיר קראטה מקס על פירות תמר..בוצע ניסוי במטע תמרים מהסוג חלאווי במטע התמרים בבית זרע.. בעקבות מגבלות בשימוש בתכשיר קראטה מקס Cyhalothrin) (Lambda בגלל שאריות רעלים בעת הגדיד, בחנו האם אפשר להפחית את השאריות באמצעות ריסוס במרסס החדש. הריסוס בוצע באמצע אוגוסט כשבעים ימים לפני מועד הגדיד המתוכנן. רוססה תמיסת התכשיר בריכוז 0.1% ו 0.05% כפי שמקובל בריסוס מסחרי. משך השאריות על רקמת התמרים. טיפולים: 1. היקש ללא ריסוס 2. קראטה מקס ריסוס רובים סטנדרטי (ריכוז 0.05%) 3. ריסוס בתותח מוגבה פומיות אדומות בריכוז 0.1% 4. ריסוס בתותח מוגבה פומיות אדומות בריכוז 0.05% הניסוי בוצע בארבעה חזרות (עץ לכל חזרה) בנוסף הושארו 6 עצים כביקורת ללא טיפול לכל המועדים (סה"כ 16 עצים בניסוי). לפני ריסוס תכשיר ההדברה בוצעה במקום אחר במטע בדיקה של יעילות הכיסוי של האשכולות על ידי צבע מעקב, באמצעות כל מרסס. בתום הריסוסים בתכשיר ההדברה נעטפו האשכלות בשקי רשת כפי שמקובל בזן זה. באמצע ניתוקו מהעץ. חודש אוקטובר נגדדו האשכולות (שלושה אשכולות מכל עץ). כל אשכול נעטף בשק רשת לפני האשכולות הובלו לבית האריזה ושם הופרדו הפירות מהסנסנים. מכל שלושה אשכולות נדגמו באקראי 300 פירות (100 לאשכול). הפירות נשלחו לבדיקת שאריות במעבדות בקטוכם, נס ציונה. שאריות התכשיר Lambda Cyhalothrin היו גבוהות ביותר בפירות שרוסס בריסוס רובים למרות שהריסוס בוצע 70 ימים לפני הגדיד. כמות השאריות שנתקבל בריסוס הרובים היא יותר מפי 10 מהסף המותר (0.02 ח"מ). ריסוס במרסס התותח בפומיות צהובות הפחית את כמות התכשיר בפירות לשיעור נמוך מהסף המותר של שאריות. כמות השאריות שהתקבלה בפירות שרוסס במרסס התותח היתה נמוכה מהסף המותר. שיעור הנגיעות בפגעים בפירות היה גבוה בכל הטיפולים. ככל הנראה התכשיר לא מתאים להדברת חיפושית התסיסה

108 שימוש במלכודות פרומוני התקהלות לצמצום נזקי חיפושיות תסיסה sp.) (Carpophilus תמרים אורגני בערבה. דר' עדה רפאלי, מדעי המזון, יחידה לאיסום גרעינים, מנהל המחקר החקלאי. דפנה כרמלי, נירית קטנר, מרג'ורי סטרום קיבוץ סמר. במטע שיטות עבודה: פרומוני-התקהלות של חיפושיות תסיסה נקנו מחברת,Great lakes ארה"ב בינואר. מלכודות IPS נתלו בשתי חלקות דקל-נור החל מ 27/2/07 ועד ל 17/9/07. המלכודות הורדו למשך הגדיד (הוכחנו בעבר שהפרומון אינו יעיל עם הבשלת הפרי) והוחזרו לשטח בסוף הגדיד. בכל חלקה נתלו 21 מלכודות במרחק 27 מ' האחת מהשניה. בחלקה צפונית, מוחלף הפרומון פעם בשבוע ואילו בחלקה השניה מוחלף הפרומון כל שבועיים. חומר המשיכה (תמרים מהזן דקל-נור) מוחלף בכל המלכודות פעם בשבוע. השוואת טיפולים בעונת ההבשלה נערכה ע"י ניעור אשכולות בשתי חלקות אלו, כאשר בכל ניעור נלקחים 4 אשכולות מ- 5 עצים שונים, סה"כ 20 אשכולות לחלקה. ניעור מקביל נערך בשתי חלקות ביקורת, כ"א בהתאמה לחלקה דומה לה מבחינת גיל, מיקום וטיפול בעצים. הניעורים נערכו ארבע פעמים בעונה. החומר המתקבל בניעור (תמרים וחיפושיות) נבדק במעבדת סמר וסווג בהתאם לסוגי התמרים הנופלים, ולמיני החיפושיות. בזמן הגדיד, נדגמו 20 אשכולות מכל חלקת טיפול וחלקת ביקורת, סה"כ 80 אשכולות. מכל אשכול נדגמו 5 סנסנים מדור 2,3. הנתונים שנלקחו: אורך סנסן מהפרי העליון, סה"כ עמדות פרי ומספר פירות. כמו-כן, תמרים מ 3 מתוך 5 הסנסנים נבדקו לאיכותם ומידת נגיעותם. נתונים נוספים מתקבלים מדיגום קבוע הנערך בבית האריזה בסמר, על המשטחים הנשלחים לשיווק כפרי סנסנים. מכל משטח נבדקים התמרים הנופלים בשלושה קרטונים המוכנים למשלוח. במעבדת ערדום נערכות בדיקות איכות של פרי המשווק כפרט. בעקבות התוצאות שנתקבלו בניעורים, נערך ניסוי נוסף בתאריכים 27/11/07-16, לבחינת מידת הילכדות המין C.hemipterus במלכודות. 27 מלכודות פרומונים נתלו ב 3 אזורי בדיקה. בכל אזור 9 מלכודות, כל 3 עם פרומון זהה. האזורים: דקל-נור סמר, אשכוליות אליפז, קזוארינות בין מטעי סמר לאליפז. הפרומונים הנבדקים: Triple bland,double bland ואלו שבשימוש כל השנה. במשך יוני נערך ניסוי למציאת מרחק הרחה ע"י חיפושית מהמין.C.mutilatus החיפושיות נצבעו באבקה פלואורסצנטית ושוחררו. מלכודות IPS נתלו כל 3 ימים במרחק שונה. החומר מכל מלכודת נאסף כל בוקר. בכל מלכודת פרומון-התקהלות ותמרים כחומר משיכה. הניסוי נערך במטע אליפז, ובכל מלכודת הונחה טבליה מהחומר DDVP ההורג חיפושיות, ובכך נמנע השימוש במים כבמטע האורגני.

109 תוצאות: במשך זמן הבשלת הפרי ועד הגדיד, השוואה של נוכחות Carpophilus mutilatus בחלקות השונות, נראה שהחלקה בה הוחלפו פרומונים כל שבוע, היתה עם נוכחות חיפושיות המועטה ביותר באשכולות בכל התאריכים (ממוצע 1.93 לאשכול), החלקה בה הוחלפו פרומונים כל שבועיים פחות טובה ) ממוצע 3.4), חלקה דומה לה לאחריה (4.75) ואילו בחלקה הצפונית (המקבילה לחלקה בה מוחלפים פרומונים כל שבוע) היתה נוכחות חיפושיות הרבה ביותר ) ממוצע 8.51). השונות מובהקת (0.001>p).(t-test) (0.03=p) גם בהשוואה של שתי חלקות הפרומונים נשמרת שונות גבוהה.(ANOVA) בחינת נוכחות של C.hemipterus בחלקות השונות לא מראה תבנית התנהגות מסוימת. נתוני גדיד (הסתבר לנו שקיים שוני רב במספר פירות לס"מ ובאורך הסנסנים בין החלקות השונות, ולכן הנתונים ניתנים כאחוזים): % פירות על סנסן: סה"כ אחוז פירות על סנסן היה דומה בכל החלקות (40%) מלבד חלקה (30%) 8 הפחות טובה. השוני מובהק במבחן.ANOVA % פרי טוב, מתוך כלל הפירות על סנסן: השוואת חלקה 4 (פרומונים כל שבוע) לעומת חלקה 8 (ללא טיפול, אך דומה בנתוניה ל 4) 88% לעומת 74% במובהקות של =P.(T-test) השוואת חלקה 3S (פרומונים כל שבועיים) לעומת 3N (חלקה דומה, ללא פרומונים) התוצאות 88% לעומת 82.4% במובהקות של P=0.02.(T-test) אחוז פירות עם זחלים: מבחן ANOVA בין החלקות אינו מראה מובהקות משכנעת. בחלקה 4 נמצאו הכי פחות. עמדות פרי: כמה שניתן היה לזהות, בחלקה 8 קיימות יותר עמדות פרי ישנות. כלומר יותר נזק בזמן צמיחת הפרי. אורך סנסן: חלקות S3, 4, 8 יותר אחידות מ N3. כאשר 8 אחידה, אך עם ארוכים יותר. אורך סנסן בגדיד היה ארוך באופן ניכר בחלקה 8 לעומת חלקות S3, N3, 4 וגם 2 מניסוי טריכוגרמה. השערה: הגיעו לדלל חלקה זו מאוחר. כיוון שמדללים ע"פ מספר פירות לסנסן, נאלצו להשאיר סנסן ארוך יותר. התקבל פרי באיכות שיווק לסנסנים שאיכותו דומה אחת משתיים הנחשבות לגרועות במיוחד, מסקנות: בחלקה 4, לפרי המתקבל מהחלקות הטובות. הנתונים ממחקר זה הושוו לנתונים שמתקבלים ממחקר אחר (פיזור שנערך בחלקה טובה במיוחד (2) ונראה שהפרי מחלקת הפרומונים בתדירות של שבוע טריכוגרמה) דומה באיכותו לפרי המתקבל מהחלקה הטובה( 2 ).

110 נראה שבעזרת הפרומונים, עלו לאשכולות פחות חיפושיות מהמין C.mutilatus בחלקה בה הוספו פרומונים כל שבוע. גם הפרי הנגוע הנספר במשך התפתחות הפרי, נמוך באופן ניכר בחלקה זו בהשוואה לשאר החלקות. לא נראתה השפעה כלשהיא של הפרומון על נוכחות המין.C.hemipterus תוצאות הניסוי הנוסף לנוכחות מין זה עדיין בבדיקה. בניסוי לבדיקת מרחקים, למרות ההימנעות משימוש במים, נתקלנו בבעיה שחומר הצביעה הפלואורסצנטי יורד בקלות מהחיפושית. לניסוי זה נצטרך למצוא שיטת צביעה שונה.

111 אפיון מולקולרי של תהליכי צימוח אגטטיבי בתמרים מערכת רובוטית לאבקה וריסוס אוטומטיים בתמרים חקלאות מדייקת בתמרים - סיכום 2007 יציאה שולחן תמר מועצת צמחים 2007

112 אפיון מולקולארי של תהליכי הצימוח הווגטטיבי בתמרים מאת: יובל כהן, סקאר מאקש ואורי לביא המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן - דצמבר 2007 תקציר: עצי התמר מיתמרים לגבהים של למעלה מ- 25 מטר. העלייה לעצים הגבוהים נעשית באמצעות כלי גובה ייחודיים, שהינם יקרים ומסוכנים. הצימוח הגבוה מקצר מאוד את משך הכדאיות הכלכלית, ומחייב עקירת עצים גבוהים. לכן, בעיית הגובה היא אחת הבעיות העיקריות בגידול העץ. בין זני התמר יש כאלה הנוטים מאוד להיתמר (כמו 'זגלול', 'חיאני' ו'מג'הול'), ואחרים (כמו 'חדראווי') שהינם נמוכים יותר. הבדלים דומים קיימים גם בין מיני דקלים שונים מהסוג.Phoenix בין שתילי תרבית ריקמה מתמרים בולטת גם כן תופעה של עצים חריגים ננסיים המעוכבים מאוד בקצב הצימוח שלהם. מטרת עבודה זו היא להשתמש במגוון הטיפוסים הנמוכים\ננסיים כדי לאפיין טוב יותר את תהליכי הצימוח הווגטטיבי (של העלווה ושל הגזע) בעצי תמר ברמה המולקולרית. במהלך המחקר אנו בוחנים מספר גישות לזיהוי ואפיון הגנים הקשורים לתהליכי הצימוח הווגטטיבי. גנים מועמדים, הקשורים לתהליכי צימוח שובטו מתמרים. נמוכים. גנים אלה אופיינו ברמת הרצף ומושווים בהמשך המחקר בכוונתנו בין מינים וזנים הנוטים להיתמרות לעומת זנים ומינים לבחון את דפוסי הביטוי של הגנים האלה, ומנגנוני הבקרה עליהם בתמרים, ולבודד גנים אחרים שיזוהו בשיטות גנומיות שיושוו בין המערכות השונות בצורה דומה. הידע שיצטבר יוכל להיות מיושם בשדה (על ידי טיפולים בחומרי צמיחה) ובמעבדה. להערכתנו, הבנה מעמיקה יותר של תהליכי הצימוח תוכל לעזור לפתח זנים נמוכים יותר על ידי השריית תנאים מתאימים בתרבית ריקמה שיצרו עצים "חצי ננסיים" עתידית בשימוש בסמנים לעצים נמוכים. ופיתוח דרכים לזיהוים, בשיטות של הנדסה גנטית, ובהשבחה

113 מבוא ותאור הבעיה: עצי התמר גבהים במשך כל חייהם בקצב של כ ס"מ לשנה ומגיעים לגבהים של למעלה מ- 25 מטר. העלייה לעצים הגבוהים נעשית באמצעות מנופים ייחודיים (כלי גובה), שהינם יקרים ומסוכנים. הצימוח הגבוה מקצר מאוד את משך הכדאיות הכלכלית, ומחייב עקירת עצים גבוהים. לכן, בעיית הגובה היא אחת הבעיות העיקריות בגידול העץ. במחקר מקביל אנו בוחנים שימוש במרסני צמיחה לעיכוב הצימוח של גזע העץ ובקרה על מידת צמיחתו. תוצאות עבודה זו מצביעות על היכולת להתערב ולהשפיע על קצבי הצימוח של עץ התמר, ולצמצם את מידת התארכות הגזע שלו (אלוני, 2007), אולם הן מדגישות את היעדר הידע בנושא. במיני צמחים שונים, (כולל חד-פסיגיים) זוהו מוטנטים רבים המבקרים צמיחה וגטטיבית וגורמים לננסות. רבים ממוטנטים אלה פגועים בגנים הקשורים למסלולי הביוסינתזה של ההורמונים ג'יברלינים ) Hedden, Olsweski, 2002 (2000; וברסינוסטרואידים 2003) Fujioka, (Bishop, 2003; Clouse, 1998; ולגנים נוספים אחרים. בצמחי תועלת חלק ממוטנטים אלה הפכו לזנים מסחריים ננסיים או "חצי ננסיים". בעצי פרי כמעט ואין מידע בסיסי על בקרת גובה העץ. בעצים חד-פסיגים כמו תמר, הנושא לא נחקר כלל. בעולם ידועים מאות רבות של זני תמר שבודדו באופן מסורתי במשך מאות שנים. בין זני התמר יש כאלה הנוטים מאוד להיתמר (כמו 'מג'הול', 'חיאני' ו'זגלול'), ואחרים (כמו 'חדראווי') שהינם נמוכים יותר (ברנשטיין, 2004; סטולר, 1977). הבדלים דומים קיימים גם בין מיני דקלים שונים מהסוג.Phoenix בין אלה בולט הדקל הננסי roebelenii),(phoenix שקצב הצימוח שלו נמוך מאוד והוא מגיע רק לגובה של כ- 2 מטרים (1998.(Barrow, טיפוסים חריגים ננסיים נמצאו גם בן עצי תמר שמקורם מתרבית רקמה של תמרים (2007 Al-Kaabi,,(Gurevich, ;2004 אולם אלה היו ננסיים מאוד, ומרביתם נעקרו לפני כניסתם (המאוחרת) לניבה. טיפוסים "חצי-ננסיים" של זני עלית שיוכלו להפוך לזנים "משופרים", עדיין לא נמצאו בין עצי התמר. בריבוי שתילי תמר בתרבית ריקמה נוצרים עצים ננסיים חריגים, שמעוכבים מאוד בקצב צמיחתם (2007 Kaabi,,(Gurevich, ;2004 Al אולם, עדיין לא ידוע המנגנון המביא ליצירת טיפוסים ננסיים אלה. מטרת המחקר מטרת עבודה זו היא לאפיין את תהליכי הצימוח הווגטטיבי ואת הגורמים להיתמרות בזנים מיתמרים לעומת זנים נמוכים. מטרות המחקר הפרטניות הן לבודד, לבחון ולאפיין גנים שונים המשפיעים על מידת ההתארכות של גזע התמר ולבחון אותם בזני תמר ובמיני Phoenix נוספים הנוטים להיתמר לעומת זנים ומינים "נמוכים" יותר. פירוט הניסויים העיקריים 1. שיבוט גנים: במסגרת מחקר אחר אנו בוחנים טיפוסי תמר חריגים, ננסיים שנוצרו בתרבית רקמה. במסגרת זו התחלנו לשבט מקטעים של "גנים מועמדים" הקשורים לצימוח ווגטטיבי ולננסות על בסיס ההומולוגיה שלהם עם מינים אחרים ובעיקר דגניים. התרכזנו בסדרה של גנים הקשורים למסלולי הביוסינתזה, או החישה של ההורמונים ג'יברלינים וברסינוסטרואידים. על ידי השוואה של גנים הומולוגיים 2

114 ממינים אחרים (בעיקר דגניים שונים), אופיינו אזורים שמורים בגנים אלה, ששימשו ליצירת תחלים (פריימרים - רצפי DNA קצרים). בעזרת תחלים אלה הצלחנו "לדוג" מקטעים חלקיים של הגנים ההומולוגיים מתוך DNA גנומי של תמר, בשיטה של.PCR רצפים נוספים מ- RNA מרקמות עלים צעירים בשיטה של.RT-PCR עד עתה הצלחנו לשבט מקטעים מארבעה-עשר גנים הקשורים לביוסינתזה של הג'יברלינים והברסינוסטרואידים או למסלולים אחרים הקשורים לצימוח וגטטיבי או לננסות (טבלה 1). השוואת הרצפים לרצפים של גנים הומולוגיים ממינים אחרים בספרות מצאה איזורים הצפויים להיות אקסונים (לקודד לחומצות אמינו בחלבון) או איזורים שהינם אינטרונים (שנמצאים בין איזורי אקסונים, ואינם מקודדים לחלבון). לחלק מהגנים נקבע גם הרצף מ- cdna שהופק מעלים צעירים של תמר. השוואת הרצף הגנומי עם רצף ה- RNA ברקמת העלה אישרה את מיקומם הנכון של איזורי האינטרונים והאקסונים. טבלה 1: מקטעי גנים מועמדים הקשורים לצימוח ווגטטיבי ולננסות שבודדו מעצי תמר שם הגן גנים במסלול הביוסינתזה והבקרה של ג'יברלינים GAI (Gibberellic acid-insensitive ) KO (Kaurene oxidase) KAO (Kaurenoic acid Hydroxylase) GA-20-OX (Gibberellin-20-oxidase) GA-2-OX (Gibberellin 2-oxidase) GA-3-OX (Gibberellin 3-oxidase) אורך מקטע מרוצף (bps) cdna DNA גנומי מעלה ~ גנים במסלול הביוסינתזה והבקרה של ברסינסטרואידים DWF1 (Brassionsteroid biosynthetic protein DWARF1) DWF5 (sterol delta-7 reductase) DWF 7 (sterol-c5-desaturase) SMT (Sterol Methyltransferase) BRI 1 (Brassionsteroid insensitive 1) BR6OX (brassinosteroid-6-oxidase) גנים אחרים הקשורים לננסות EXP (α Expansin) XET (xyloglucan endo-transglycosylase) 2. השוואת רצף הבסיסים בין עצים מזנים ומינים שונים: DNA גנומי הופק מפרטים משישה זני תמר ומ- 5 מיני Phoenix שונים (טבלה 2). מקטעים של שמונה מהגנים הקשורים לצימוח ווגטיטיבי בודדו מה- DNA של הפרטים השונים באמצעות התחלים הספציפיים ורצף הבסיסים שלהם נקבע. רצף הבסיסים הושווה בין כל הפרטים וזוהו הבדלים ברצפים בין הפרטים השונים והמינים השונים. מרבית שינויים אלה היו ברמה של שונות בבסיס בודד (SNP)),(Single Nucleoide Polymorphism או בתוספת או חוסר של 3

115 בסיס או מספר בסיסים מועט.(Indels) טבלה 3 מסכמת את מכלול השינויים ברצפים שהתקבלו. בסה"כ רוצפו והושוו 3467 בסיסים ב- 8 גנים ובהם נמצאו 116 שינויים (ממוצע של שינוי כל כ- 30 בסיסים). ברצפים המקודדים לחלבון, הייתה השונות נמוכה יותר (בתדירות של שינוי בודד ברצף רק כל כ- 45 בסיסים). למרות זאת, רק 13 שינויים הביאו לשינויים ברצף חומצות האמינו הצפויים להתקבל. ככלל, השונות בין המינים הייתה הרבה יותר גבוהה מהשונות שהתקבלה בין הפרטים השונים של כל מין. 82 שינויים היו ספציפיים למיני Phoenix (כלומר הבדילו לפחות בין שני מינים שונים), 37 היו באיזורים מקודדים, ואלו הביאו ל- 10 שינויים צפויים ברצף חומצות האמינו שמבדילים בין מיני Phoenix שונים. בין זני התמר הייתה השונות נמוכה מאוד. רק 8 הבדלים ברצף נמצאו באיזורים מקודדים, ו- 20 שינויים באיזורים שאינם מקודדים לחלבון. ברמת חומצות האמינו, נמצאו רק שלוש חומצות אמינו שנבדלו בין הפרטים מזני התמר השונים שנבדקו. טבלה 2: זני התמר ומיני ה- Phoenix שמהם בודד DNA גנומי להשוואת הרצפים של הגנים מבקרי הצמיחה זן תמר ומין phoenix מספר פרטים נבדקים דרך ריבוי מקור\מטע מין העץ 1 תמר זן 'ברהי' חוטר מטע בית זרע נקבה תמר זן 'חדראווי' 1 חוטר מטע מעוז חיים נקבה 1 תמר זן 'חיאני' חוטר חוות עדן נקבה תמר זן 'דקל נור' 1 חוטר כפר רופין נקבה 1 תמר זן 'זגלול' תרבית רקמה חוות עדן נקבה 1 תמר זן 'מג'הול' חוטר מטע מירב נקבה 5 דקל כרתי theophrasti).p) מזרעים חוות עדן, אוניברסיטת תל אביב נקבות ופרטים לא מזוהים 5 דקל כנרי canariansis).p) מזרעים בית דגן זכרים ונקבות 5 דקל היערות sylvestris).p) מזרעים חוות עדן, משתלת צמח זכרים ונקבות 5 דקל נטוי reclinata).p) מזרעים חוות עדן, בית יצחק זכרים ונקבות דקל ננסי roebelenii).p) מזרעים בית דגן זכרים ונקבות 5 4

116 טבלה 3: סיכום ההבדלים ברצף הבסיסים של שמונה גנים הקשורים לצימוח ווגטטיבי בזני התמר ובמיני - Phoenix בעלי נטיה שונה להיתמרות. עבור כל מין מוצגת השונות בין הפרטים השונים (בתמר בין הזנים השונים) שנבדקו. עבור על כן מוצגים גם סה"כ השינויים בכלל הפרטים, ומספר השינויים שהינם ספציפיים במינים מסוימים. SPECIES TOTAL / KAO GA3-Ox BRI GAI GA20-Ox BRDWF5 BR6-Ox BRDMD SNP s גן מין Exons Amino Introns Exons Amino Introns Exons Amino Introns Exons Amino Introns Exons Amino Introns Exons Amino Introns דקל התמר Phoenix dactylifera דקל קפריסאי (Phoenix theophrasti) דקל כנרי (Phoenix canariansis) דקל היערות (Phoenix sylvestris) דקל נטוי (Phoenix reclinata) דקל ננסי (Phoenix reobellinii) Exons Amino מספר כולל של שינויים לכל גן Introns Exons סה"כ שינויים בגנים המבדילים Amino Introns בין מיני Phoenix שונים מסקנות המחקר הנוכחי מתמקד באפיון של גני הקשורים לצימוח ווגטטיבי בעצי תמר. התוצאות שמוצגות בדוח זה הינן ראשוניות, ונדרש מחקר נוסף לאפיון מעמיק יותר של הגנים ברמת הביטוי ובבקרת הביטוי בעצים ממינים וזנים הנוטים להיתמר לעומת עצים "נמוכים". בשלב זה, האפליקציה של המידע לתמר הינה רחוקה. 5

117 אולם, בטווח הארוך הבנת תהליכי ההיתמרות בעצי התמר תאפשר מציאת דרכים חדשות לריסון עיכוב ההתמרות. הידע שיצטבר יוכל להיות מיושם בשדה (למשל על ידי טיפולים בחומרי צמיחה שונים) ובמעבדה. להערכתנו, הבנה מעמיקה יותר של תהליכי הצימוח תוכל בטווח הארוך יותר לעזור לפתח זנים נמוכים יותר על ידי השריית תנאים מתאימים בתרבית ריקמה שיצרו עצים "חצי ננסיים" ופיתוח דרכים לזיהוים, בשיטות של הנדסה גנטית, ובהשבחה עתידית בשימוש בסמנים לעצים נמוכים. רשימת ספרות מצוטטת אלוני, ד.ד., קרפ, ח., סנדלהם, ד., גלזנר, ב., כהן, י. (2007). תמר: פיתוח מערכת לשליטה על היתמרות העץ לגובה. עלון הנוטע, , ברנשטיין, צ. (2004). התמר. המועצה ליצור ושיווק פירות. סטולר, ש. (1977). גידול התמר בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד. Al Kaabi HH, Zaid A, Ainsworth C (2007). Plant-off-types in tissue culture-derived date palm (Phoenix dactylifera L) plants. Acta Hortic 736, Barrow, S.C. (1998). A monograph of Phoenix L. (Palmae: Coryphoideae). Kew Bull. 53, Bishop G (2003). Brassinosteroid Mutants of Crops. J. Plant Growth Regul. 22, Clouse, S.D. and J.M. Sasse (1998). BRASSINOSTEROIDS: Essential Regulators of Plant Growth and Development. Annual Review of Plant Physiology and Plant Molecular Biology. 49, Fujioka S, Yokota T (2003). Biosynthesis and metabolism of brassinosteroids. Annual Review of Plant Biology 54, Gurevich, V., Lavi, U. and Cohen, Y. (2004). Genetic variation in date palms from offshoots and tissue culture. J. Amer. Soc. Hort. Sci., 130, Hedden, P. (2003). The genes of the Green Revolution. Trends in Genetics 19, 5-9. Hedden, P., and Phillips, A.L. (2000). Gibberellin metabolism: new insights revealed by the genes. trands plant Sci. 5, Olszewski, N., Sun, T.-p., and Gubler, F. (2002). Gibberellin Signaling: Biosynthesis, Catabolism, and Response Pathways. Plant Cell 14, S

118 מערכת רובוטית להאבקה וריסוסאוטומטיים בתמרים שמואל גן-מור, יוסף גרינשפון, בני רונן, לביא רוזנפלד, ירון גליק המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן מבוא מערכת להאבקה אלקטרוסטאטית של פרחי תמר המצליחה למקד כמות אבקה גבוהה תוך חיסכון של כ- 50% בחומר וחיסכון של כ- 50% בעבודת הידיים לעומת המערכות המבוססות ברובן על האבקה באמצעות רובים פותחה במחקר מקביל. נמצא שתוצאות האבקה מיטביות מושגות במרחק קצר יחסית, פחות מ- 3 מטר בין מוצא האוויר למטרה. במערכת שפותחה (תמונה 1) קרוב המוצא וכוונו למטרה מושג ע"י הצבת שני מפוחים על במת-כלי-הגובה והפעלת המערכת ע"י 2 עובדים מכוונים הממוקמים על הבמה בנוסף לנהג. במוצאי האוויר הותקנו באב-הטיפוס מנגנונים לטעינה אלקטרוסטאטית המשפרים את קליטת האבקה על צלקת העלי בפרחי הנקבה (גן-מור וחוב', 2007). מחברי המחקר השיגו כיסוי גבוה ואחיד של נוף צמחים ע"י פיתוח מערכת ריסוס נישא-אויר קצר-טווח בעל מהירות גבוהה באזור המטרה. המערכת הותאמה תחילה לכותנה, אח"כ לעגבניות תעשיה ובהמשך לגידולים נוספים 1998) al.,.(gan-mor et. al., 1996; Gan-Mor et. גמליאל וחוב' (2004) הראו כי ריסוס נישא-אויר קצר-טווח בעל מהירות גבוהה של כ- 20 מ' לשנייה באזור המטרה משיג כיסוי גבוה ואחיד באשכולות של פירות עגולים כמו ענבים ותמרים. מהירות כזו ניתן להשיג ע"י הפעלת מפוחים עם ערכת ריסוס מבמת כלי גובה באמצעות 2 עובדים מכוונים ונהג להסעת הפלטפורמה, תוך חיסכון של למעלה מ- 50% בעבודת הידיים לעומת השיטה המקובלת של ריסוס ברובים (ציור 2). במערכות המשופרות, הן בהאבקה והן בריסוס, נדרשים העובדים להשתמש בבגדים ובמסכות להגנה מפני החומרים. גם בריסוס כמו בהאבקה יש חשיבות רבה לצמצום המרחק בין המוצא למטרה, אלא שכאן היתרון נובע מחיסכון באנרגיה המושקעת ליצירת סילון האוויר Fruit set, % Wide jet Focused jet Focused jet 3 times (Charged) (Uncharged) Applied pollen per tree, g ציור 1 מערכת להאבקה אלקטרוסטאטית של פרחי תמר, עם סילון אויר מכוון, המופעלת מבמת כלי גובה (מימין). תוצאות אחוזי הפירות שחנטו לאחר האבקה באמצעות סילון האוויר המכוון עם ובלי טעינה אלקטרוסטאטית לעומת האבקה משקית (משמאל). האבקה משקית בוצעה בסילון לא מכוון (סילון רחב) בשלושה מעברים - ארבעה ימים בין מעבר אחד למשנהו. בניסוי בוצע מעבר אחד בלבד. ציור 2 הפעלה מבמת כלי גובה של ריסוס נישא-אויר, קצר-טווח בעל מהירות גבוהה באזור המטרה.

119 פיתוח ובניית אב הטיפוס במסגרת הפרויקט פותחה ונבנתה מערכת המתרוממת עד גובה 15 מ' עם אופציה להגבהה (ראה ציור 3) כדי לענות על הבעיה של תנועה בשטח משובש, כמו במטע תמרים, הגורמת לתנודות של שני מטר ויותר לכל צד לכלי או לסילון בגובה של 15 מטר, גם במהירות נמוכה מ- 2 קמ"ש. תנודות אלה מונעות כוונון והרבצה מיטביים של האבקה על צלקות העלי או של התרסיס על האשכולות. כדי לפתור בעיה זו, תוכננה ונבנתה מערכת של תורן מאוזן ע"י משקולת עם צירים המאפשרים תנועה לצדדים ובכוון קדימה-אחורה. בוכנות הידראוליות המפוקדות ע"י פלס אלקטרוני שומרות על ניצבות התורן. הבקרה והשליטה על הבוכנות מבוצעות על ידי פונקציות פשוטות המסוגלות לשמור על תנודות קטנות מ- 0.5 מ' במהירות נסיעת הפלטפורמה של 1.2 קמ"ש. מיסוב הנמכה והטיה קדימה/אחורה בוכנה להגבהה והנמכת הפיה והמצלמה מיסוב הטיה לצדדים ציור 3 רובוט הריסוס וההאבקה המבוסס על תורן מאוזן ע"י משקולת. לתורן צירים המאפשרים תנועה לצדדים, ותנועה קדימה-אחורה/הנמכה באמצעות בוכנות המפוקדות ע"י פלס אלקטרוני הדואג לשמור על ניצבות התורן (מימין). מוצא אויר לריסוס או האבקה (באמצע). הרובוט במצב מונמך (משמאל). תדר התנודה העצמי של פלס הבקרה וסינון האות ע"י פילטרים שונים מוצגים בציור 4. ניתן לראות שזמן המחזור בתדר העצמי הוא כחצי שנייה וכי מסנן בתחום זמן זה יכול לשמש לעיבוד ראשוני של האות. אבל, סינון מסוג זה מגביל את מהירות עבודת המערכת. Angle signal on filtering dependence sec 0.3 sec 0 sec Sensor's voltage, mv. ציור 4 גרף של האות מהפלס האלקטרוני לאחר סינון ע"י שלושה פילטרים שונים Time, sec

120 תיקון ההטיה והתנודות של התורן המרכזי במכונה, כאשר, הבוכנות מפוקדות על ידי פונקצית בקרה בסיסית מוצגים בציור 5. ניתן לראות שבמהירות של פחות מ- 2 קמ"ש מושגת יציבות טובה של התורן ושגיאות נמוכות מ- 0.5 מעלה. כדי להקטין את תנודות התורן ולהגביר את מהירות הנסיעה נדרש שיפור נוסף של מערכת הבקרה ופונקציות הבקרה. כדי להשיג זאת ע"י בקרים אמינים ופשוטים תמודל המערכת מבחינה דינמית ואילוצי הדרך והצרכים החקלאיים באמצעות סימולציה דינמית רב גופית Dynamic) (Multi body מודל הפלטפורמה ישולב במודל הבקרה להשגת יציבות מרבית של התורן כתלות באילוצים השונים תוך חקירת מעטפת הביצועים המיטביית של הפלטפורמה. Movement with and without correction Angle, deg Time, sec. -8 ציור 5 מדידת התנודות של התורן המרכזי כאשר הבוכנות מפוקדות על ידי פונקצית בקרה בסיסית: ערור של 6 מעלות כאשר מערכת התיקון כבויה למשך 20 שניות (בחלק הימני של הגרף) ולאחר הפעלת התיקון האוטומטי (בחלק השמאלי). הגרף נרשם כאשר הכלי נסע בשטח משובש בדומה לזה הקיים במטע תמרים. פיתוח מעבדתי וניסויים בוצעו במערכת לכוונון אוטומטי באמצעות ראיה ממוחשבת של התקן ההאבקה או הריסוס המיועד להיות מותקן בקצה התורן המרכזי. ייחוד המערכת בכך שהיא משתמשת בפילטרים אנלוגיים המאפשרים הפעלתה באמצעות בקר פשוט ואמין. ציור 6 מראה את המערכת המעבדתית הכוללת מצלמה המותקנת על מנשא המונע באמצעות שני מנועים. המערכת עוקבת אחר סמן הנע מעלה-מטה ושמאלה-ימינה. באופן דומה המצלמה הוצמדה לזרוע המחוברת לקצה התורן וכווננה את הפיה למטרה באמצעות בוכנה הידראולית. ציור - 6 מערכת מעבדתית העוקבת אחר סמן הנע: מעלה-מטה ושמאלה-ימינה. 3

121 ניסויים מבוצעים בימים אלה על מנת להגיע לאמינות זיהוי גבוהה של המטרה. בפיתוחים שיבוצעו בהמשך ישופר הייצוב האקטיבי של תורן הרובוט ע"י הכנסת פונקצית בקרה משופרת ולפי הערכה במהירות תנועה של 4 קמ"ש ויותר המערכת תפעל ללא שגיאות בזיהוי ובהרבצת אבקה או חומרי ריסוס. ספרות ש. גן-מור, ב. רונן, א. בכר, ד. איזיקוביץ', א. טריפלר, י. כהן,י. ואקנין (2007). יעול העבודה בהאבקת תמרים באמצעות טעינה אלקטרוסטטית. דוח מחקר לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות לתוכנית מס': Gamliel, A. Y. Riven, M. Austerweil, B. Steiner, V. Zilberg, S. Ovadia, Improved pest management in vineyards using air assisted and reduced volume spraying. International Advances in Pesticide Application 2004, London, UK. Aspects of applied Biology 71(1). Gan-Mor, S., A. Grinstein, H. beres, Y. Riven and I. Zur (1996). Improved uniformity of spray deposition in a dense plant canopy: methods and equipment. Phytoparasitica 24(1): Gan-Mor, S., Y. Riven and A. Grinstein (1998). Improving pesticide deposits in open tomato fields by directed air-streams. EurAgEng Paper No. 98-A-009, Oslo, Norway. 4

122 מודל וממשק ראשוני לחקלאות מדייקת בתמרים סיכום 2006/7 עופר מנדלסון - פליקן יישומים בע"מ גלעד דותן - מטע תמרים עין יהב ברוך לוזון - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות דפנה הררי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תקציר תחום החקלאות המדייקת שהתפתח בשנים האחרונות מנצל את ההתקדמות שחלה בענפי המחשוב, האיסוף ועיבוד הנתונים, כדי להקל על זיהוי השונות המרחבית והפרטנית בחלקה, ולאפשר יישום אופטימלי של משאבים וכוח אדם גם ברמת העץ הבודד או ברמה של אזורי ניהול בתוך החלקה. שיטות החקלאות המדייקת התפתחו בגד"ש, ועברו לתחום המטעים בענף גפן היין. בענף התמרים פוטנציאל ההכנסות גבוה, ובחישוב הרווח מכל עץ בודד, נראה כי ניתן אף להעלותו ע"י שיפור תהליך איסוף הנתונים והיישום המדויק. מגדלי התמרים מתמודדים עם משאבים מוגבלים בתחומים כמו כמות כוח אדם, כלי גובה ומים זמינים, אך למרות השונות בנתונים בתוך החלקות ובין העצים ההתייחסות של רובם היא עדיין לממוצע החלקה. על מנת לבחון את האפשרות של קידום והטמעת גישה זו בקרב המגדלים נערכנו לבחינה ראשונית אם ובאיזה תנאים השונות המרחבית במטע התמרים מצדיקה התייחסות פרטנית ברמת העץ או תת חלקה, ולפיתוח שיטות ואמצעים שיקלו על איסוף הנתונים והיישום ברמה פרטנית. במהלך 2007 בוצע מודל של חלוקה לתתי חלקות בחלקה בעין יהב שחולקה ל- 3 תתי חלקות על בסיס תצלומי אוויר ולווין שבהם נראו הבדלי צימוח אפשריים. מעקב שנתי אחר נתוני תתי החלקות כלל בדיקות קרקע, ספירת סנסנים בכ- 20% מעצי החלקה, מעקב הבשלה בעצי מדגם ובדיקת כמות ואיכות היבול בגדיד. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות בין תתי החלקות, אך האחידות נמצאה בכל אחד משלבי הבדיקה והראתה שלפחות במקרה זה הניתוח המרחבי של הנתונים תאם ליבול הסופי כמותית ואיכותית. בדיקה של חלקות נוספות תאפשר לשפר את המודל של התנאים בהם יש משמעות לבצע חלוקה לתת חלקות בתמרים. במסגרת פיתוח שיטות ואמצעים שיקלו על התהליך, בדגש על הקלת איסוף הנתונים קודם כל ברמת החלקה, ובהמשך גם ברמת העץ הבודד פותחו במהלך העונה שלושה אבי טיפוס למכשירים הבאים: מסופון שיסייע באיסוף הנתונים וביצוע מטלות במטע, כולל איסוף ברמת העץ הבודד. המערכת מבוססת על מחשב כף יד מסחרי רגיל עם תוכנת ניווט ואיסוף נתונים הנעזרת בהפניית GPS ומפת החלקות והעצים בחלקה לזיהוי מדויק. הנתונים הנאספים מועברים ישירות לטבלת Excel וניתן יהיה לכלול במסופון גם הנחיות יישום לפועלים; מערכת מבוססת ברקוד לניהול המשטחים במהלך המיון הראשוני. המערכת מאפשרת מעקב שוטף אחר המשטחים המגיעים מהגדיד ומופרדים לטיפולים שונים, תוך שמירת הזיהוי החלקתי גם לקראת המיון הסופי. במקביל ניתן לקבל גם פילוח נתוני איכות של הטיפול ראשוני לכל חלקה, כולל מעקב בחתך הזמן; מערכת מבוססת ברקוד לספירת קופסאות אוטומטית במהלך המיון הסופי. מערכת זו מאפשרת קבלת פילוח נתוני איכות לכל חלקה ללא הטלת עומס של ספירה ידנית לכל חלקה על צוות בית האריזה. במקביל לפיתוחים הטכנולוגיים בוצע תהליך של מיפוי דרישות ואפיון התהליך לעתיד, שכלל בחינת שיטות שונות המקובלות כיום לריכוז הנתונים הנאספים ע"י המגדלים, במטרה לסייע בפיתוח יישום שיאפשר ריכוז הנתונים בבסיס נתונים אחיד בעתיד. לקראת 2008 מתוכנן המשך איסוף הנתונים מחלקות

123 שונות לצורך שיפור המודל, כשאחד הדגשים יהיה על מציאת פתרונות לשקילת היבול ברמת העץ הבודד, כדי לבחון את המתאם בין הנתונים השונים שנאספו על אותו עץ לכמות היבול שלו בפועל. מבוא ותיאור הבעיה תחום החקלאות המדייקת שהתפתח בשנים האחרונות מנצל את ההתקדמות שחלה בענפי המחשוב, האיסוף ועיבוד הנתונים, כדי לאפשר זיהוי קל ונוח של השונות המרחבית והפרטנית בחלקה. ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות בתחום המחשוב ובמערכות ה- GPS מקלות על תהליך איסוף ועיבוד הנתונים גם ברמת המשתמש הפשוט, ובמקביל מתפתחות שיטות חדשות ליישום דיפרנציאלי כמו למשל ריסוסים מוכווני נקודה ובעתיד הלא רחוק אף טפטפות משתנות שיאפשרו לתת לכל עץ מנת מים שונה למשל. דוגמא לשיטות אלה שאינה מתחום הצומח היא הרפתות המודרניות המאפשרות מעקב ויישום מידיים לכל פרה בודדת. בהתאם לאמור ניתן לתכנן יישום אופטימלי של משאבים וכוח אדם גם ברמת העץ הבודד או ברמה של אזורי ניהול zones) (Management בתוך החלקה. שיטות החקלאות המדייקת ) Precision (agriculture נפוצות כבר היום בתחום גידולי השדה, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשניות למדידת כמות ואיכות היבול עפ"י מיקום גיאוגרפי מצד אחד ויישומים מדויקים של דשנים וריסוסים מצד שני. שיטות אלה מביאות לייעול השימוש בתשומות וכ"א, תוך מתן אפשרות לגדל שטחים רחבים יותר באותן עלויות או לשפר את היבול בשטח נתון. בתחום המטעים חלה כבר התקדמות רבה בענף גפן היין ) Precision (viticulture ושיטות אלה נפוצות מאד באוסטרליה וארה"ב. השימוש בשיטות המדייקות לגידול גפן יין נחשב כאחת הסיבות החשובות לסגירה המהירה של פערי האיכות בין היינות של העולם החדש והעולם הישן. ענף התמרים הינו בעל פוטנציאל הכנסות גבוה מאד יחסית לענפי המטע האחרים, ולכן כדאיות השימוש בחקלאות מדויקת בו גם היא גבוהה יותר. במקביל מגדלי התמרים מתמודדים כיום עם משאבים מוגבלים בתחומים כמו כמות כוח אדם, כלי גובה ומים זמינים. עם זאת, למרות השונות בנתונים בתוך החלקות ההתייחסות של רוב המגדלים כיום היא עדיין לממוצע החלקה. התייחסות לחלקה ברמה פרטנית יותר עשויה לאפשר ייעול המעקב והשימוש במשאבים כדי להגיע לניצול טוב יותר של המשאבים, ושיפור היבול באותה כמות של משאבים. אם ניקח בחשבון את הרווח מכל עץ תמר בודד, נראה כי יש פוטנציאל רווחיות בשיפור תהליך איסוף הנתונים והיישום המדויק גם ברמת העץ הבודד. איסוף הנתונים המתבצע כיום כמפורט בפרוטוקול גידול תמרים מיועד בעיקר ללימוד המצב וקבלת החלטות ברמת החלקה. בעיבוד הנתונים השונות בתוך החלקה אינה מקבלת פתרון ראוי, וכתוצאה מכך לא ניתן תמיד יחס פרטני מספק לעצים בודדים או תת חלקות מוגדרות שבהם מתקיימת שונות מהממוצע. במצב זה יתכן שלא מתקבל ניצול אופטימלי של התשומות בהתאם ליבול המבוקש והפוטנציאלי, כוח אדם לא מנוצל כראוי ומתרחשת פגיעה באיכות הסביבה. במסגרת בחינה ראשונית של המצב אצל מגדלי התמרים נמצא כי בין המגדלים השונים קיימות רמות שונות של איסוף נתונים, כשבשלב זה אחד מצווארי הבקבוק הוא נתוני היבול שמהווים מפתח להבנה אמיתית של מימוש פוטנציאל העצים, אפילו ברמת החלקה. מעבר לנושא משקל היבול הכללי בחלקה (וכנגזר ממנו הממוצע לעץ) שבו בדרך כלל יש מעקב מסודר, קיימות רמות מעקב שונות בין המגדלים מבחינת איכות הפירות בהתאם לרמת הפרטנות של איסוף הנתונים במיון הראשוני והמשני.

124 על מנת לאפשר שימוש בכלים של החקלאות המדייקת גם בתחום של מטעי התמרים, יש צורך בבניית פורמט אחיד של איסוף נתונים וממשק שיאפשר זיהוי השונות בחלקה ויישום אופטימלי של משאבים וכוח אדם עפ"י שונות זאת. פורמט כזה יאפשר גם תחקור, הפקת לקחים, השוואה ושיתוף טובים יותר בין מגדלים שונים. השימוש בשיטה ובטכנולוגיות המוצעות עשוי להביא להעלאת הרווח ולחיסכון בשיעור של 20%-10% ואף יותר. א. ב. ג. מאחר שמדובר בגישה חדשה העשויה להטיל, לפחות בתחילה, עומס נוסף על המגדלים יש חשיבות גם לבניית התהליך של הטמעתה העתידית בקרב המגדלים. לצורך כך חשוב להוכיח אם אכן ובאיזה תנאים השונות המרחבית במטע התמרים מצדיקה התייחסות פרטנית ברמת העץ או תת חלקה, וכמו כן למצוא שיטות ואמצעים שיקלו ככל האפשר על איסוף הנתונים והיישום ברמה פרטנית. המטרות העיקריות של המחקר הן: בניית מודל של זיהוי פרטני ("תעודת זהות") לעצים בודדים ואיסוף נתונים לאורך שלבי הגידול השונים לצורך איתור שונות בחלקה, כולל שיפור יכולות הדגימה. בניית ממשק שיאפשר קליטת הנתונים, עיבודם ומיפוי פנימי של החלקה עפ"י נתונים אלה, כולל בדיקת מתאם בין הנתונים השונים וניתוחם. התאמת הממשק לקליטת נתונים נוספים (בדיקות קרקע, נתוני השקיה, מז"א וכד') וכן למתן הנחיות יישום מדויקות ברמה של העץ הבודד או אזורי ניהול בתוך החלקה. פעילות ב במהלך 2007 בוצע מודל ראשון של חלוקה לתתי חלקות בחלקת שיזף של עין יהב שבה 578 עצי מג'הול מנטיעת בבדיקת תצלומי אוויר ולווין של החלקה נראו בה הבדלי צימוח אפשריים שניתן היה לשייכם למבנה השטח של נתיב הזרימה בנחל לפני הכשרת השטח ונטיעת הדקלים. בהתאם לתצלום חולקה החלקה לשלוש תתי חלקות שבהן בוצע מעקב שנתי אחר נתוני תתי החלקות. (ראה תמונה 1) המעקב כלל: א. בדיקות קרקע במספר נקודות בכל אחת מתתי החלקות. ב. ספירת סנסנים בכ- 20% מעצי החלקה בחלוקה מרחבית אחידה. (ראה תמונה 2). ג. בדיקות הבשלה בעצי מדגם. ד. בדיקת כמות ואיכות היבול בגדיד. בסופו של דבר לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות בין תתי החלקות, אך חשוב לציין שהאחידות נמצאה בכל אחד משלבי הבדיקה. המשמעות היא שלפחות במקרה זה ניתן היה לקבל בניתוח מרחבי נתונים שתאמו גם את היבול הסופי כמותית ואיכותית, ובפועל נמצא שמודל המעקב לאורך העונה ברמת תתי החלקות תאם בסופו של דבר לתוצאות הגדיד. בעתיד יעשה ניסיון לאתר תתי חלקות בעלות פוטנציאל להבדלים כדי לבחון את המודל גם במטעים אחרים. בדיקה של חלקות נוספות תאפשר גם להעריך טוב יותר באיזה תנאים יש משמעות לבצע חלוקה לתת חלקות בתמרים. כפי שצוין, שיטות ואמצעים שיקלו על התהליך הינן מפתח להצלחת יישומו והטמעתו, בדגש על הקלת איסוף הנתונים קודם כל ברמת החלקה, ובמקביל תחילת פיתוח אמצעים לאיסוף ברמת העץ הבודד. לצורך כך פותחו במהלך העונה 3 אבי טיפוס למכשירים הבאים:

125 א. מסופון שיסייע באיסוף הנתונים וביצוע מטלות במטע, כולל איסוף ברמת העץ הבודד. התכנון המקורי כלל בחינת אופציית השימוש בתגי,RFID אך לאחר בחינה כזו להערכתנו טכנולוגיה זו עדיין אינה בשלה לצרכים אלה בשל המרחק הקרוב הדרוש לקריאת התג (20 ס"מ ואף פחות) ועלויות התגים. המערכת שנבחרה היא תוכנת ניווט ואיסוף נתונים מסחרית, המתבססת על הפניית GPS ברמת דיוק גסה ומפת החלקות הכוללת גם עצים בחלקה לזיהוי מדויק. המטרה היא אפיון כלי נוח לתפעול בתנאי שדה גם ע"י פועלים לא מיומנים, שיאפשר איתור המיקום בחלקה והעץ, הקלדת נתונים, מעקב אחר פעולות שבוצעו, ובעתיד גם העברת הנחיות לביצוע. במהלך 2007 התמקד התהליך באפיון הדרישות, וב מתוכננת בחינת אב הטיפוס אצל מגדלים שונים. ב. מערכת מבוססת ברקוד לניהול המשטחים במהלך המיון הראשוני. מערכת זו מאפשרת מעקב שוטף אחר המשטחים המגיעים מהגדיד בחתכים שונים (מספר החלקה, טיפול דרוש בתמרים, מיקום המשטח וכד'), ומטרתה להקל על המשך הטיפול במשטחים ברמת החלקה והמשלוח למיון הסופי תוך שמירת הזיהוי החלקתי של כל משטח. במקביל ניתן לקבל גם פילוח נתוני איכות של טיפול ראשוני לכל חלקה, כולל מעקב אחר הנתונים גם בחתך הזמן לאורך תקופת הגדיד. המערכת נוסתה לכל אורך הגדיד בגרופית עם למעלה מ- 400 משטחים ובמידת האפשר יורחב השימוש בה גם למגדלים נוספים בהמשך. ג. מערכת מבוססת ברקוד לספירת קופסאות אוטומטית במהלך המיון הסופי. (ראה תמונה 3) מערכת זו מאפשרת קבלת פילוח נתוני איכות לכל חלקה ע"י ספירת מספר הקופסאות מכל קבוצת איכות באותה חלקה, ללא הטלת עומס של ספירה ידנית לכל חלקה על צוות בית האריזה. בוצע ניסוי של המערכת בבית האריזה של משק צור עם תמרים שנגדדו מעין יהב, עין גדי ומצפה שלם, ונמצא שלמרות שהיא אינה מתאימה לצורך ההתחשבנות הכספית הסופית עם המגדלים, היא מאפשרת קבלת נתונים ממוחשבת של איכות היבול ברמת החלקה. במקביל לפיתוחים הטכנולוגיים בוצע תהליך של מיפוי דרישות ואפיון התהליך לעתיד. במסגרת תהליך זה נבחנו שיטות שונות המקובלות כיום לריכוז הנתונים הנאספים ע"י המגדלים, במטרה לסייע בפיתוח יישום שיאפשר ריכוז הנתונים בבסיס נתונים אחיד, תוך המשך מתן אפשרות למגדל למעקב אחר הנתונים בשיטות המוכרות לו כמו קובצי.Excel יודגש שמודל זה מהווה השלמה ולא חלופה למודלים מקבילים המפותחים לריכוז נתונים ברמת החלקה. המטרה היא אפיון מודל לניתוח הנתונים והצגת נתונים לקבלת החלטות עבור המגדל בזמן אמיתי ככל הניתן. מודל כזה אמור להוציא עבור המגדל פלט קל להבנה ובו הנתונים הדרושים לו בחתכים שונים שיידרשו ע"י המגדל. לקראת 2008 מתוכנן המשך איסוף הנתונים מחלקות שונות לצורך שיפור המודל. אחד הדגשים יהיה על מציאת פתרונות לשקילת היבול ברמת העץ הבודד, כדי לבחון את המתאם בין הנתונים השונים שנאספו על אותו עץ לכמות היבול שלו בפועל. בשלב זה לא תתבצע גם בדיקת איכות לעץ הבודד, פרט אולי לכמה עצי מדגם. התוצאה המקווה היא מתן כלים טובים יותר לצורך קבלת החלטות ע"י המגדל, לצורך אופטימיזציה של השימוש בכוח אדם ובתשומות אחרות להשגת המטרות בכל עונה. בדרך זו ניתן יהיה לסייע בהקטנת עלויות הטיפול או לחילופין לשפר את כמויות ו/או איכות היבול תוך ניצול יעיל יותר של התשומות העומדות לרשות המגדלים. כמו כן יוכלו כלים אלה לסייע בקיצור פרק הזמן הדרוש ללימוד והכרת מטעים חדשים לקראת אופטימיזציה של היבול בהם.

126 תמונה 1: חלקת שיזף - חלוקה לתת חלקות לפי תצלום אוויר תמונה 2: חלקת שיזף - מפת פוטנציאל צימוח עלפי ספירת סנסנים, תת החלקות מסומנות באדום

127

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( )

עצי 3-2 ועצי דרגות חומר קריאה לשיעור זה. Chapter 19: B trees ( ) Chapter 15: Augmenting data structures ( ) 2-3 trees עצי 3-2 ועצי דרגות Lecture5 of Geiger & Itai s slide brochure www.cs.technion.ac.il/~dang/courseds Chapter 19: B trees (381 397) חומר קריאה לשיעור זה Chapter 15: Augmenting data structures (281

Læs mere

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST)

בעיית העץ הפורש המינימאלי (MST) בעיית העץ הפורש המינימאלי (MS) נניח שקיימת קבוצת איים שאנו מעוניינים לקשר ביניהם על ידי גשרים, כך שיהיה ניתן לנסוע מאי אחד לכל אי אחר מקבוצה זו. בנוסף, נניח כי הממשלה רוצה להוציא את הסכום המינימאלי האפשרי

Læs mere

התפתחות בהבנת האוטיזם

התפתחות בהבנת האוטיזם התפתחות בהבנת האוטיזם 0222-0202 Michal L. Rutter 12/2/2011, j. Autism and dev. Disorder, 41 : 395-404 תרגמה תמר שחר- MA בפסיכולוגיה, מנהלת מחלקה לחינוך מיוחד בעיריית נתניה. תקציר המאמר ידון בהתקדמות המדעית

Læs mere

בהצלחה! מבני נתונים

בהצלחה! מבני נתונים המחלקה למדעי המחשב מבני נתונים 202-1-1031 מבחן מועד א', 05/07/2015 13:30, חומר עזר משך הבחינה פרופ' איתן בכמט, פרופ' פז כרמי, דר' צחי רוזן, דר' דקל צור, פרופ' מיכאל אלקין, גב' אירינה רבייב. עמית בן בסט,

Læs mere

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות

ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניתוח ישיר של תמונות פשוטות ניסיון ראשוני ונאיבי לשימוש באלגוריתם Watershed כולל שימוש בערך המוחלט של הגרדיינט ליצירת תמונה )לאורך כל העבודה נעשה שימוש בהגדרת הגרדיינט של Sobel לאחר שבחנתי מספר הגדרות

Læs mere

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: (

ואז שעות () * 1 (a d) (a d) (a d) (a d) a שעות, a d a מכאן: ונקבל: תשובה: ( 3.03.6-670 - פתרונות למבחנים פתרון מבחן מס' 7 (ספר מבחנים שאלון 035806) המהירויות של האופנוע, לכן נסמן ב- ואז מכונית המשא והמונית מהוות סדרה חשבונית, קמ"ש את מהירות המשאית, ( ) קמ"ש יסמן את מהירות האופנוע

Læs mere

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ ח"וד

A-PDF MERGER DEMO ה דבעמ הימיכויב ה קיטניק ל ש זאטרבניא ם ירמשמ ה דבעמ חוד ביוכימיה מעבדה APDF MERGER DEMO קינטיקה של אינברטאז משמרים דו"ח מעבדה ביוכימיה מעבדה מס' קינטיקה של אינברטאז משמרים מטרות הניסוי : א. ב. ג. הפקת האנזים. קביעת הפעילות האנזימאטית של אינברטאז בשיטת סאמנר.

Læs mere

מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה"

מבחן בקורס מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה מס' ת.ז. מס' קורס: 515.150 סמסטר ב' תשע"ג בחינת מעבר מועד א' תאריך הבחינה:..55 משך הבחינה: 3 שעות מבחן בקורס "מבוא לפיזיקה של מוליכים למחצה" ד"ר אלון באב"ד, ד"ר אמיר נתן ועדו עמית יש לענות על כל השאלות

Læs mere

במחילות לילה, שועלים, נחשים

במחילות לילה, שועלים, נחשים נושא 5: יחסי גומלין בין מינים ככלל ותחרות בפרט 1 חזרה : הרכב אוכלוסיות ופיזורן להתפלגות גילאים באוכלוסייה השפעה על אופן וקצב גידולה ניתן לתאר אותה על ידי פירמידת גילאים או טבלאות חיים מינים שונים חיים

Læs mere

הגנת הצומח מהגזע האלים שוכנת כבר עשר שנים במטעי הבננות בירדן!

הגנת הצומח מהגזע האלים שוכנת כבר עשר שנים במטעי הבננות בירדן! הגנת הצומח ד ר יאיר ישראלי צילם: ד ר יאיר ישראלי מחלת Fusarium מהגזע האלים Tropical Race 4 שוכנת כבר עשר שנים במטעי הבננות בירדן! יאיר ישראלי / צמח נסיונות קפדה על כללי הסגר נאותים והימנעות מהבאת חומר

Læs mere

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך!

תוכנית מבצעית פיתוח אזורי משקיים בעתידך! www.bulgariatravel.org אתרי סקי בבולגריה מולטימדיה תוכנית מבצעית פיתוח אזורי 2007-2013 www.bgregio.eu משקיים בעתידך! הפרויקט ממומן בשיתוף עם האיחוד האירופי באמצעות קרן האירופית לפיתוח אזורי וגם מתקציב

Læs mere

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013

צרכנים: ועוד ... ירושלים, 4 בפברואר 2013 תגובת התשתית באגן ים המלח לשינויים הטבעיים ומעשה ידי אדם: 2013-2016 מסגרת רב שנתית לניטור ומחקר, 2016 ירושלים, 4 בפברואר 2013 החל כשני פרויקטים נפרדים: אי יציבות התשתית בים המלח ניטור ומחקר גוף המים צרכנים:

Læs mere

4X1GE מסוים. בתקווה.

4X1GE מסוים. בתקווה. גלי רקיע - התפשטות גלים בתדר גבוה נכתב ע"י אבנר דרורי 4X1GE כמו שקורה בוודאי להרבה מאיתנו, חשבתי שאני מכיר את נושא התפשטות הגלים. רק באחת מההרצאות שהתקיימו בעבר במסגרת האגודה, גיליתי שהידע שלי מזערי ויש

Læs mere

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010

תשובות למבחן מתכונת 21.6 באלקטרומגנטיות 2010 ב ג ד תשובות למבחן מתכונת 6 באלקטרומגנטיות 00 א ניקוד פתרון שאלה וסעיף 6 q A q q M N נמצא את השדה הכולל בנקודה M Kq Kq' M נמצא בהתמדה ולכן השדה בנקודה נתון כי המטען q E + r (05r) E q Kq r שווה לאפס מכאן

Læs mere

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם

המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם המתן וצפה w&w wait and watch מעקב כל עוד אין צורך בטיפול מדריך לחולים ולבני משפחתם 2 הערות תוכן העניינים דברי תודה... 4 מבוא... 5 המתן וצפה... 7 אינדיקציות ל-'המתן וצפה'...10 מחלות ספציפיות... 15 סיכום...

Læs mere

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג

אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? דר מרים כרמי דר אדית וייסלברג אנרגיה בקצב הכימיה פרק ה מדוע מתרחשות תגובות כימיות? ד"ר מרים כרמי ד"ר אדית וייסלברג גולת הכותרת בלימודי הכימיה סוף, סוף...תרמודינמיקה! אנרגיה, משקל... קינטיקה, שיווי תגובות חומצה בסיס, חמצון חיזור, שיקוע,...

Læs mere

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה

הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה הקשר בין יצירתיות, מסוגלות והישגים לימודיים ועמדות כלפי למידה מרחוק חקר מקרה וליד אחמד פרופ' שפרה ברוכסון-ארביב למידה מרחוק: הגדרת מושגי המחקר גרימס )1993 )Grimes, סבור שכל למידה פורמאלית מתרחשת כאשר המורה

Læs mere

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:...

בגרות חורף בגרות קיץ 2014 מועד ג' בגרות חורף בגרות קיץ 2015 מועד ב' בגרות חורף תשובות סופיות:... תוכן העניינים: בגרות חורף 014... בגרות קיץ 014 מועד א'... 5 בגרות קיץ 014 מועד ב'... 8 בגרות קיץ 014 מועד ג'... 11 בגרות חורף 015...14 בגרות קיץ 015 מועד א'... 16 בגרות קיץ 015 מועד ב'... 19 בגרות חורף

Læs mere

דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית"

דבר העורך שם המאמר: בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית דבר העורך שם המאמר: "בחינת משתנים הקשורים להתנהגות פרואקטיבית במקום העבודה והשוואה בין-תרבותית" מאת: נטע פרנס ופרופ' יצחק הרפז בחרנו להביא בפניכם מחקר ראשוני העוסק בהתנהגות פרואקטיבית בארגונים ובהשפעת

Læs mere

ב ה צ ל ח ה חמד"ע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת

ב ה צ ל ח ה חמדע - מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת חמד"ע מרכז לחינוך מדעי ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת 02 נקודות 02 נקודות 022 נקודות 3 יחידות לימוד תשע"ה 1025 א. משך הבחינה: שלש שעות מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים. פרק

Læs mere

"פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים

פרויקט אישה - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות "פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים דוח מסכם אירית אלרועי רויטל גרוס יעל אשכנזי ברוך רוזן הדוח מהווה חלק מפרויקט "אישה" וממומן בידי

Læs mere

y = (1 +K")/ (r0 + K" +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל

y = (1 +K)/ (r0 + K +r1 K' K*) פיקדונות עובר ושב 3. המכפיל* לוח 1 היחס ובין הרזרבה בפועל הקשר ב>ו כמות הכסף לבסיס הכסף אריה מרום 1. מגוא מאמר זה נועד לבחון כיצד תשתנה כמות הכסף במשק, שעה שנתון גודלו של העירוי החיצוני, כמה זמן יארד.וכיצד יתחלק על פני הזמן; וכיצד ישפיע עירוי כזה על גודלם של

Læs mere

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים זמני תגובה לתאונות דרכים בישראל- לקיצור מבוסס מערכת מידע גיאוגראפית

Læs mere

ארגון המידע באמצעי אחסון

ארגון המידע באמצעי אחסון ארגון המידע באמצעי אחסון איתן אביאור כל הזכויות שמורות קובץ (File) קובץ (file) יחידת עצמאית לאחסון מידע. הקובץ מורכב מרצף של בתים, המאוחסנים בזה אחר זה בהתקן האחסון כגון: דיסק קשיח, תקליטור, דיסקון וכד'.

Læs mere

סדר ט ו בשבט. writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden

סדר ט ו בשבט. writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden סדר ט ו בשבט writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden חיטה (Chita) Hvede Lad os spise en kage lavet af hvede Tu Bishvat er en helt unik fest i den jødiske kalender. De fleste af vore

Læs mere

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014

בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 2014 המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות סיכום השנה השביעית למיזם, תשע ד 4 יוסי לשם, אורי פלג, מוטי צ רטר, יואב מוטרו, דן אלון, קובי מירום, שאול אביאל, משה נתן, סיגלית ניר, איתי שמשון,

Læs mere

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל

הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל הקשר בין אמונות בריאותיות של הורים לבין חגירת ילדים במושבי בטיחות באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל חיר עומרי עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה " אוניברסיטת

Læs mere

תזונה. plastids פיון כחוליות

תזונה. plastids פיון כחוליות "מעבדה מתא לאורגניזם" - 72110 מעבדה מס' - 2 חד-תאיים (Protists) המונח חד-תאיים (או חד-תאונים) מתייחס בדרך כלל ליצורים המורכבים מתא אחד בלבד, והם אאוקריוטים - כלומר בעלי גרעין תא, אברונים נבדלים וממברנות

Læs mere

המרת אנרגיה להפקת חשמל

המרת אנרגיה להפקת חשמל אנרגיה והמרתה טכנולוגיה של חומרים תהליכי תיכון וייצור מותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך 2005 תודה על הלווי והייעוץ המקצועי ל: דר' מיכאל אפשטיין - מכון ויצמן מר ארז אפשטיין - מנכ"ל IT מר אייל ברנר -

Læs mere

q 1 *q 2 µ = E r

q 1 *q 2 µ = E r ביוכימיה א' חלק א' בכדי להבין מה הם חיים צריך לדעת את מרכיביהם ואיך יוצרים אותם. מטרת הביניים היא לדעת מהם המולקולות מהם מורכב בעל החיים ומה נחוץ לצורך קיום. ניתן לראות כי מרבית הראקציות בביוכימיה הם בסביבה

Læs mere

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study(

שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( שינויים בתפיסת מושג המשוואה ודרכי פתרונה בסביבת למידה טכנולוגית )case-study( תמצית מוגש על ידי חנה שטיין לימוד האלגברה מזוהה )אצל מורים ותלמידים רבים( עם אופרציות בביטויים סימבוליים, התמחות בפתרון משוואות

Læs mere

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל

ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל ל א ב ב י ת ס פ ר נ ו?! מ ב ט ע ל פ ע י ל ו ת מ ר כ ז י ה ס י ו ע ב ק ר ב י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ו ב מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל 2 0 0 7 איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל איגוד

Læs mere

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית

סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית סיכומים פסיכולוגיה התפתחותית 150101/1/ שיעור 1 מבוא פסיכולוגיה: מדע החוקר את התנהגות האדם )ובעלי החיים(. יש להבחין בין ההתנהגות הברורה והגלויה )הדברים שניתנים לצפייה ישירה(, לבין התנהגות שאינה נצפית בצורה

Læs mere

מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה,

מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה, מבוא בעבודת מחקר זו אבדוק את מערכת הקשרים בין מקורות של מחויבות ארגונית לבין ביטויים שלה, בסוגים שונים של ארגונים. שלושת התחומים של המקורות למחויבות ארגונית: חישוביים, ערכיים וזהות העצמי, מבוססים על הלימה

Læs mere

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102

יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 פרוטוקול לניטור ומעקב אחרי שריפה בפארק הטבע יעל נבון וליאת הדר צילמה: ליאת הדר יולי 2102 1 ב 3 תוכן עניינים הקדמה... 3 מטרות ספציפיות לניטור אחרי שריפה... 3 מבוא ממשק ושריפות... 3 שריפה מבוקרת ככלי ממשק...

Læs mere

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה"

הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר הפנדה בית ספר- "מעלה שחרות" סמל מוסד- 7762 טלפון: 8-635593 יטבתה ד"נ אילות, 8882 הבנת הגנטיקה של צבע הפרווה בעכבר ה"פנדה" עבודת גמר צמודת מקצוע ביולוגיה בהיקף של 5 יח"ל מגישה: יאנה אברמצ'ייב ישוב: שחרות ת.ז.:

Læs mere

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב פייסבוק כטכנולוגיית איכות חיים בגיל המבוגר סיגל נעים, המחלקה ללימודי תקשורת, אוניברסיטת בן גוריון בנגב רשתות חברתיות מקוונות האינטרנט - אחד מאמצעי התקשורת הבולטים הגולש - מפאסיבי (מחפש וצורך) לפעיל במרחב

Læs mere

לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית

לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית לראות את המציאות כפי שהיא טריפלה אם כל הפורמולות האיורוודית w w w. a y u r v e d a - h e a l. c o m, i g a l k u t i n @ g m a i l. c o m " זה אשר רואה את המציאות כפי שהיא, בעל שליטה עצמית, סובב בעולם

Læs mere

למקרר דגם: RT-62 EASW

למקרר דגם: RT-62 EASW הוראות שימוש והפעלה למקרר דגם: RT-62 EASW יבוא ושיווק: סמ-ליין בע"מ רחוב גרניט 12 ק,. אריה, פתח תקווה טל: 03-9254809 פקס: 03-9234349 לקוחות יקרים! תודה על שרכשתם את המקרר המעולה מתוצרת.SAMSUNG אנו בטוחים

Læs mere

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL

GMAT פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL GMAT 3) + פתרונות וידאו מלאים לכל השאלות בחוברת ב- MY.GEVA.CO.IL MY.GEVA.CO.IL 017-016 חדש! אפליקציית יואל גבע בגרויות GEVA.CO.IL 1-800-0-40-60 הקדמה מורים ותלמידים יקרים, אנו שמחים להגיש לכם חוברת הכנה

Læs mere

מערכות נשימה סגורות - פרק 5

מערכות נשימה סגורות - פרק 5 מערכות סגורות וצלילה ספורטיבית הקמת הארגונים להכשרה בשימוש בניטרוקס בצלילה ספורטיבית בתחילת שנות ה- 09 פתחה את השוק לשימוש בגזים מועשרים בחמצן ובחמצן טהור בצלילה ספורטיבית וכן למערכות נשימה סגורות המחייבות

Læs mere

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע

סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע סיור מערת הנטיפים - פעולות האדם משפיעות על התנאים במערכת האקולוגית, במודע ושלא במודע אפרת קורן, מורה בביה"ס דרכא גדרה, לשעבר מדריכת מוט"ל וחברה במרכז הארצי למורי מוט"ל הקדמה נושאי סביבה שעולים על סדר היום

Læs mere

למקרר דגם: 58-T סמ-ליין בע"מ רחוב גרניט 12 ק,. אריה, פתח תקווה טל: פקס:

למקרר דגם: 58-T סמ-ליין בעמ רחוב גרניט 12 ק,. אריה, פתח תקווה טל: פקס: הוראות שימוש והפעלה למקרר דגם: 58-T יבוא ושיווק: סמ-ליין בע"מ רחוב גרניט 12 ק,. אריה, פתח תקווה טל: 03-9254809 פקס: 03-9234349 לקוחות יקרים! תודה על שרכשתם את המקרר המעולה מתוצרת.SAMSUNG אנו בטוחים שהמוצר

Læs mere

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשס"ד יוני, 4112

קובי פרץ זוהר שדה פרויקט גמר מוגש על ידי במסגרת הקורס: פרויקט יישומי בהדרכת: המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון תמוז, תשסד יוני, 4112 השפעת תכנית התערבות על כושר גופני אירובי בריצה ארוכה בין תלמידי כיתות יא'- יב' בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD( (לתלמידים בחינוך הרגיל שלא עברו תכנית התערבות. פרויקט גמר מוגש על ידי קובי פרץ

Læs mere

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה

Forever מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר בצמיחה מתמדת בשנה עם צפי להמשך צמיחה Forever במספרים מעל 155 סניפים ברחבי העולם מחזור של כ- 3 מיליארד $ בשנה עם צפי להמשך צמיחה בצמיחה מתמדת משנת 1978 מעל 250 מוצרים עם פטנטים ייחודיים מיליוני אנשים שיצרו ביטחון כלכלי ובריאות טובה יותר תוכן

Læs mere

יהודי תימן העלייה מתימן לארץ ישראל החלה בשנת הרמ"ב )1882( ונסתיימה במבצע בית הכנסת בתימן היה מרכז החיים,

יהודי תימן העלייה מתימן לארץ ישראל החלה בשנת הרמב )1882( ונסתיימה במבצע בית הכנסת בתימן היה מרכז החיים, יהודי תימן תימן, המוקפת ימים ומדברית, הייהה מדינה עצמאית, גולה בפני עצמה, שניהלה אורח חיים לתי מתוך חירות רוחנית מוחלטת. העדר רציפות גיאוגרפית עם מרכזי יהדות אחרים ליכד וגיבש את תושביה היהודיים של תימן

Læs mere

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים

רכבת ישראל מכרז מס' TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים רכבת ישראל מכרז מס' 51430 TENDER FOR THE SUPPLY AND MAINTENANCE OF ELECTRIC MULTIPLE UNIT (EMU) מסמך ג' נספחים מסמך ג'- נספחים -23.3.2016 1 מסמך ג' נספחים הוראות לביצוע AS MADE מפרט בקרת איכות של הרכבת

Læs mere

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן.

אלגברה לינארית (2) איתי שפירא פרין, התרגולים והספר של הופמן. אלגברה לינארית (2) איתי שפירא עריכה אחרונה: 17 ביולי 2017 מתוך הרצאות מהאונברסיטה העברית 2016 17 זה סיכום של ההרצאות של קלואי פרין, התרגולים והספר של הופמן ijshapira@gmailcom תוכן עניינים I מבוא והשלמות

Læs mere

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשע"ב

אּי תי ג רפוּנ קל 2011 תשעב עלוּ ח ה אּי תי ג רפוּנ קל רס חוברת למידה ועזר להדרכה הסוקרת את התפתחות השימוש בחרס ע"י האדם מגילויו ועד ימינו, ופותחת אשנבים מגוונים להכרות מעשירה עם עולם הארכיאולוגיה והמרחב דרך דגש על שברי כלי החרס שאנחנו

Læs mere

מפורסמות י באויר ף הבורות.

מפורסמות י באויר ף הבורות. ת ו ב ז ה ע נ י ב י ם כגליון זה 4 תוצאות ולא תרוצים - י. יגיל 5 באויד העולש 18 תצלומים מספרים 32 40 לרקיע פול בריקהיל השאיפה 55 כונזי ור, אמר מר נרפי בלונים זורעי אש 57 קאמיקאזה, טיפות ההתאבדות 62 שכיל

Læs mere

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא

יגשיה טרופס 6 רפסמ ןויליג 2015 רבוטקוא ספורט הישגי אוקטובר 2015 גיליון מספר 6 אליפות העולם באתלטיקה בבייג'ין, 2015 2 ספורט הישגי תוכן העניינים מדעי האימון פציעות ספורט 3 דבר העורכים יניב אשכנזי, פרופ' גרשון טננבאום 30 אימוני אינטרוולים עצימים

Læs mere

14 מסילות תנועה במסילות - מבט פנים 30 משקוף עיוור מ ע - שרטוט פריקסט, טבלת R1 40 חשמל יציאת חשמל, הירשמן פלאג. 46 צלון באלכסון Align Grills

14 מסילות תנועה במסילות - מבט פנים 30 משקוף עיוור מ ע - שרטוט פריקסט, טבלת R1 40 חשמל יציאת חשמל, הירשמן פלאג. 46 צלון באלכסון Align Grills תוכן עניינים הטכנולוגיה מעולם לא הציבה בפנינו כל כך הרבה הזדמנויות ומורכבויות בתהליך יישום של פרויקט חלונות דלתות והצללות אלומיניום. בחירת השותף הנכון מאפשרת לכם למנף הזדמנויות אלה בפשטות וביעילות, אולם

Læs mere

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27...

80H עד אזור הרגיסטרים המיוחדים SFR ( הכתובות מ פעולת האיפוס RESET 27... , אסמבלי ו C5 תקציר ל MCS5 נערך ע"י : אריה פורת תוכן העניינים סילבוס למקצוע מיקרו מחשבים ושפה עילית...4 נוסחאון משרד החינוך...5 9 מבוא למיקרו בקרים... 9 טבלת השוואה בין מיקרו מעבד למיקרו בקר... 9 המיקרו

Læs mere

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה

לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה 11 לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי - עבודה של שיתוף פעולה עדנה כצנלסון ואיריס ברנט תקציר מאמרים בנושא טיפול בבעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות disorder( )Attention deficit hyperactivity מתמקדים, על

Læs mere

מפת דרכים לבן משפחה מטפל

מפת דרכים לבן משפחה מטפל מפת דרכים לבן משפחה מטפל המסע האישי שלך עם יקירך! אנחנו כאן בשבילך! www.caregivers.org.il תוכן עניינים ניווט במסע הזמן 3 האם אני בן משפחה מטפל? 4 הטיפול הוא זכות אנושית 5 איך להתארגן ולתכנן? 6 להשיג מידע

Læs mere

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067

הלעפה תוארוה ןופלט םגד XL-2067 הוראות הפעלה טלפון דגם XL-2067 לקוח נכבד, ברוך הבא לעולם התקשורת המתקדמת של טרנס-גלובל אינדסטריז פיטיאי בע"מ. אנו מודים לך על שרכשת מוצר זה. אנא קרא בעיון את הוראות ההפעלה שבחוברת זו על מנת שתוכלו להפיק

Læs mere

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון).

יאז. כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מג Drospirenone 3 mg לרופא. אסטרוגן (אתינילאסטרדיול) ופרוגסטוגן (דרוספירנון). עלון לצרכנית לפי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו- 1986 התרופה משווקת על פי מרשם רופא בלבד יאז טבליות מצופות כל טבליה ורודה מכילה: דרוספירנון 3 מ"ג Drospirenone 3 mg אתינילאסטרדיול (כבטדקס קלאטראט) 0.02

Læs mere

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו "

הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד דוגמאות נבחרות מיצירותיו הריאליזם ביצירותיו של אהרן מגד "דוגמאות נבחרות מיצירותיו " الواقعيت في اعمال اهارون ميجد ووماذج مختارة مه اعماله الباحث : עבד رحيم راضي عبد הקדמה המורה רחים ראדי הריאליזם הספרותי במשמעו הכללי מצייג אשר

Læs mere

תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר

תקשורת, תרבות וחברה / דר יריב בן אליעזר תקשורת, תרבות וחברה / ד"ר יריב בן אליעזר 12.6.07 חומר קריאה לפי סילבוס (בסילבוס יש חלוקה לנושאים בשיעורים לא ממש הייתה...) לפי ההנחיות שניתנו על ידי המרצה בשיעור, להלן רק חומר קריאת החובה למבחן: שעור -

Læs mere

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט'

הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' בס"ד הקשר בין אקלים כיתה להישגים לימודיים בהשוואה בין בנים לבנות בכיתה ט' מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר ראשון בהוראה מגישות: שמרית אביעד (אהרון) אודיה אלקסלסי טלפון מרצה: ד"ר יצחק וייס שנה"ל התשס"ו

Læs mere

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים

החוג לסיעוד בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים החוג בית ספר למקצועות הבריאות הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב סמינר מחקר בסיעוד 18 ביוני 2015 ספר תקצירים 1 תוכן עניינים: בית ספר האקדמי דינה, בילינסון 3 5 -הקשר בין משתנים סוציודמוגרפים ואישיים לבין

Læs mere

לארשיב םודא דוד ןגמ האופר ףגא ן טא

לארשיב םודא דוד ןגמ האופר ףגא ן טא 1 מגן דוד אדום בישראל אגף רפואה שרותי אט"ן נהלים ופרוטוקולים רפואיים לעבודת פאראמדיק באט"ן מודל עבודה ללא רופא עודכן באפריל 2008 (עדכון מס. ( 15 2 עמוד תוכן עניינים תוכן מבוא: כללי, מטרה, שיטה מבוא: סמכות

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 בועז צבאן 1 במרץ 2012 תקציר מפורט של הקורס אלגברה לינארית 2, על פי תקציר קצר יותר, שנכתב על ידי בוריס קוניאבסקי ובועז צבאן לגירסה הנוכחית: נועם ליפשיץ התקציר מתאים כחזרה

Læs mere

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם

פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם פרק שלישי: תהליכי הגל ובליזציה מש נים את העולם בעשורים האחרונים מתרחשים בעולם תהליכים כלכליים ר ב י ע וצמה המכ ונים ג ל ו ב ל יז צ י ה *. לתהליכים אלה יש השפעה על הכלכלה, החברה, התרבות, הפוליטיקה, הסביבה

Læs mere

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך

)א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך פרשת בראשית א א ב ר א ש ית ב ר א א לה ים א ת ה ש מ י ם ו א ת ה א ר ץ: )א( בראשית. אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל ]את[ התורה אלא מ"הח דש הזה לכם" )שמות יב, ב(, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ]בה[ ישראל, ומה

Læs mere

Q BE ] r R e

Q BE ] r R e מאזן - נכסים = התחייבויות + עצמי נכסים שוטפים מימוש פירעון עד שנה( מזומנים מלאי לקוחות הוצאות מראש נכסים קבועים קרקע ציוד מבנים מקורות המימון התחייבות/ זר שוטפות לטווח קצר עד שנה מהיום. ספקים הלוואות לטווח

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ח'

חוברת למדריכי כיתות ח' חוברת למדריכי כיתות ח' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "אנחנו והם ח'. " מיועד לשכבת כיתות שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא

Læs mere

התקשרות מתבגר - ריאיון

התקשרות מתבגר - ריאיון התקשרות מתבגר - ריאיון שרף, 1996 1 דפוסי התקשורת והבעה רגשית של מתבגרים בסביבות משפחתיות-חינוכיות שונות מאת: מירי שרף בהדרכת: פרופ' אברהם שגיא פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"

Læs mere

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות

קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות A Publication of The Group פסיכיאטריה רבעון בנושא פסיכיאטריה דצמבר - 2007 פברואר 2008 גיליון מס' 6 קורות חיים רצפים התפתחותיים לאורך החיים, התסמונות והבעיות הפסיכופתולוגיות בתקופות מעבר שונות איכות השירות

Læs mere

I ו בצלם ן % י מרכז המידע הישראלי לזכויות הא 1 ם בשטחים i בועדי ןגיון הפרת זכויות האדם של עובדי השטחים בישראל ובהתנחלויות,'. י י. : p f..יד ירושלים ספטמבר 1999 בצלם J a» * י מרכז המידע הישראלי לזכויות

Læs mere

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות)

תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) תקציר הרצאות באלגברה לינארית 2 למדמ"ח (פרט לדטרמיננטות והעתקות לינאריות) בועז צבאן 21 במאי 2012 תקציר זה כולל, עבור חלק מהטענות (בדרך כלל, אלה שאינן מיידיות מההגדרות), את רעיון ההוכחה המרכזי (בצבע כחול),

Læs mere

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי

מובל ים סוף-ים מלח תכנית מחקר בדיקת חלופות דוח סופי תקציר מנהלים. Red Sea Dead Sea Water Conveyance מרץ 2014 הוכן על ידי מול ים סוף-ים מלח Red Sea Dead Sea Water Conveyance תכנית מחקר דיקת חלופות דו"ח סופי תקציר מנהלים מרץ 2014 הוכן על ידי פרופסור 'ון אנת'וני אלן מכללת קינ'ס קול' לונדון וית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, לונדון

Læs mere

רשומות קובץ התקנות עמוד

רשומות קובץ התקנות עמוד רשומות קובץ התקנות כ"ב באלול התשס"ח 22 6713 בספטמבר 2008 עמוד תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס',(3 התשס"ח 2008..................... 1426 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

Læs mere

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב

מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית פרופ אילון סולן בית הספר למדעי המתמטיקה אוניברסיטת תל אביב מבוא ללוגיקה מתמטית כתיבה: פרופ אילון סולן

Læs mere

דגם SDC

דגם SDC הוראות שימוש והפעלה למייבש כביסה עם קונדנסר דגם SDC18809 יבוא ושיווק: סמ-ליין בע"מ, רח' גרניט 12 ק,. אריה פתח תקווה. שרות לקוחות: 03-9254812, מוקד מרכזי: 1-800-26-11-26 www.miniline.com/samsung 2 תוכן

Læs mere

מהדרין בערבון מוגבל דוח תקופתי

מהדרין בערבון מוגבל דוח תקופתי מהדרין בערבון מוגבל דוח תקופתי לשנת 2016 מהדרין בערבון מוגבל תיאור עסקי התאגיד מהדרין בע"מ דו"ח תקופתי לשנת 2016 520018482 פאואר סנטר 1 בארות יצחק 60905 039371301 039371303 properties@mehadrin.co.il 31

Læs mere

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל

מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל אוניברסיטת תל אביב מבוא להסתברות וסטטיסטיקה לתלמידי הנדסת חשמל חוברת התרגול נערך ע''י אופיר הררי ofirhara@post.tau.ac.il תוכן עניינים 4 1 מושגים בסיסיים בתורת הקבוצות 8 מרחב הסתברות סימטרי, הכלה והפרדה

Læs mere

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים

7. מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית 7.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים 7.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים . מעברים לבעלי חיים ופתרונות טכניים אחרים הגישה הכללית.1 צמצום אפקט החיץ: מעברים עיליים.2 צמצום אפקט החיץ: מעברים תחתיים.3 מניעה וצמצום של תמותת בעלי חיים ושל אפקט החיץ.4 צמצום אפקט החיץ ותמותת בעלי חיים:

Læs mere

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000.

חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים. משך המבחן : חלק א' - שעתיים. פרק 1: שאלון 000. מבחן מחצית י'- תשס"ז-מועד א' חומר עזר מותר בשימוש: מחשבון )לא גרפי, ושאינו ניתן לתכנות(, דפי נוסחאות מצורפים משך המבחן : חלק א' - שעתיים עליך לפתור שאלה אחת מתוך שאלות - נתונה הפונקציה: פרק : שאלון 000

Læs mere

Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553

Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553 Color LaserJet Enterprise M552 Color LaserJet Enterprise M553 M553n M552dn M553dn Installation Guide HE מדריך התקנה www.hp.com/support/colorljm552 www.hp.com/support/colorljm553 1 Select a sturdy, well-ventilated,

Læs mere

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן

חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן 6 חרדה חברתית בני רוטברג, אבי ויצמן חרדה חברתית היא מעין מקרה פרטי של חרדה כללית. היא מופיעה החל מגיל הגן. ילדים הלוקים בחרדה חברתית מאוימים מן הצורך לתקשר עם בני גילם. החשש של הילד הוא שמא יתנהג בצורה

Læs mere

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי

פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי פרוייקט ייעוץ ארגונומי במרפאות הכללית מחוז חיפה וגליל מערבי בברלי סלומון ענת פנחסוביץ- - פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון פיזיותרפיה, נשר פיזיותרפיסטית, מנהלת מכון לבריאות הגב, ורדיה ציפי קנול מנהלת שרותי הפיזיותרפיה

Læs mere

כתב עת למורי הכימיה מינהלת מל"מ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים

כתב עת למורי הכימיה מינהלת מלמ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים על סיון תשע ה יולי 2015 כתב עת למורי הכימיה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית, אגף מדעים הפיקוח על הוראת הכימיה מינהלת מל"מ המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי על שם עמוס דה-שליט המחלקה להוראת המדעים משרד החינוך

Læs mere

חוברת למדריכי כיתות ה'

חוברת למדריכי כיתות ה' חוברת למדריכי כיתות ה' 1 מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "חברות" מיועד לשכבת כיתות ה'. שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2 מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא ה"קבוצה".

Læs mere

תזונה ומטבוליזם סיכום

תזונה ומטבוליזם סיכום תזונה ומטבוליזם אנרגטיקה מקורות אנרגיה תכולת אנרגיה במזון לאן אנרגיה זו הולכת אנרגיה נכנסת הולכת לאחת משני מסלולים אנרגיה מטבולית או אנרגיה מופרשת: אנרגיה מטבולית אנרגיה המשמשת למטבוליזם או הולכת לאגירה.

Læs mere

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית

עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר ספטמבר 1024 1 תוכן העיניינים מסמך א': הקדמה ותכולת העבודה מסמך ב': תנאים כלליים ומפרט מיוחד מסמך ג': כתב כמויות 2 עבודות פיתוח אחזקה ושיקום תשתית במרכז העיר מסמך

Læs mere

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו,

פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, פתיחת דלתות להצלחה בחינוך ובתעסוקה לאנשים עם אוטיזם יום עיון, הקריה האקדמית אונו, עופר זהבי: בוקר טוב לכולם. לטובת אלה שהגיעו בזמן אני קורא לכולם לשבת. אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו פותחים את היום שבו אנחנו

Læs mere

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל

החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תפיסת ההוראה ויישומה אצל תוכנית רוטשילד - ויצמן השפעת החשיפה להוראה מפורשת של חשיבה תהליכית על תפיסתם וביצועיהם של תלמידים ועל תפיסת ההוראה ויישומה אצל מורים מגישה: נורית שושני הכל נכתב כעבודת גמר במסגרת קורס "פיתוח אמצעי למידה"

Læs mere

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13.

ברור חיל גיליון סתיו דמוקרטי גיליון מס' 49 פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 13. גיליון מס' 49 ברור חיל אוקטובר-נובמבר 2015 תשע"ו גיליון סתיו דמוקרטי פרוייקט צביעת תחנת האוטובוס תמונות ופרטים נוספים בעמוד 16. גינת פרחי קרמיקה ליד מועדון יחדיו תמונות נוספות בעמוד 2 ופרטים על הפרוייקט

Læs mere

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות

אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אסופת מאמרים הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול תוכן עניינים 4 הקדמה............................................................................... 7 רקע כללי.............................................................................

Læs mere

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו מהי נאורות? הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר. כשהסיבה לחוסר הבגרות אינה בעיה שכלית, אלא הימנעות מהחלטה להשתמש בו בלא

Læs mere

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה

גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה גבר, אישה והפרעה: טראומה ראשונית וטראומה משנית בין המטבח לחדר השינה אני מנסה לראות איך אני נחלצת, איך אני אומרת לו שלום, ואיך לעשות את זה עם הילדים. ]...[ אני לא מוכנה להבין יותר, לא מוכנה לתמוך יותר,

Læs mere

PostFix, PreFix, InFix

PostFix, PreFix, InFix ביטויים מתמטיים PostFix, PreFix, InFix אחד היישומים החשובים של הינו ייצוגם של ביטויים מתמטיים. - חיבור, חיסור, כפל, וחילוק הינה פעולה בינארית, כלומר פעולה שבה יש כל אחת מהפעולות המתמטיות אחד - הפעולה החישובית,

Læs mere

ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה

דר שגית לב ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה ד"ר שגית לב ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת אריאל החוג לגרנטולוגיה, אוניברסיטת חיפה מהי גילנות? "גילנות מוגדרת כסטריאוטיפים שליליים או חיוביים, דעות קדומות ו /

Læs mere

Find bibelsk undervisning & forkyndelse på:

Find bibelsk undervisning & forkyndelse på: Find bibelsk undervisning & forkyndelse på: http://www.skriften.blogspot.com/ Det er Guds ære at holde en sag skjult, det er kongens ære at udforske en sag Ord 25:2. v1 Dette er Adams slægtsbog. Dengang

Læs mere

מערכת הגנת צד

מערכת הגנת צד Rodi מערכת הגנת צד הוראות שימוש ואחריות HE 2 1 3 1 2 A B C 3 1 2 D E F G H I J איורים ARGENTINA Bebehaus S.A. Tel. + 54 (911) 6265 0665 Fax + 54 (911) 5050 2339 info@bebehaus.com.ar www.bebehaus.com.ar

Læs mere

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה

יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה יוזמות בית ספריות מקדמות פיתוח חשיבה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית ירושלים, תשס"ט - 2009 צוות היגוי: פרופ' ענת זוהר, ערן ברק-מדינה הערכת תוכניות: ערן ברק-מדינה, דר' הילה אביאלי עריכה: ד"ר שלומית גינוסר

Læs mere

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה

מדד ההכללה* ה- 4 בחברה הישראלית חברה מכלילה היא חברה חזקה 2016 מדד ההכללה* ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית *הכללה - הכנסה לתוך הכלל )מתוך מילון אבן שושן( ובלעז inclusion חברה מכלילה היא חברה חזקה מדד ההכללה ה- 4 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית

Læs mere

קובץ התקנות רשומות י"ד בכסלו התשע"ו 26 בנובמבר 2015

קובץ התקנות רשומות יד בכסלו התשעו 26 בנובמבר 2015 רשומות קובץ התקנות 26 בנובמבר 2015 7574 י"ד בכסלו התשע"ו עמוד צו ביטוח בריאות ממלכתי )תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק(, התשע"ו- 2015.................. 180 צו ביטוח בריאות ממלכתי )תרופות בסל שירותי הבריאות(

Læs mere

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית

תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית נחמיה בריל תולדות ייסודו של התלמוד הבבלי כיצירה ספרותית א עם הכרעתה של המדינה היהודית בזרוע הברזל של רומא, החלה תקופה בתולדות הספרות היהודית שמהלכה התאפיין בשקיעה מוחלטת, אך לקראת סיומה היא גילתה התחזקות

Læs mere