סדר ט ו בשבט. writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden

Transkript

1 סדר ט ו בשבט writing: Rabi Yaron Nisenholz translation: Rabbin Meir Horden

2 חיטה (Chita) Hvede Lad os spise en kage lavet af hvede Tu Bishvat er en helt unik fest i den jødiske kalender. De fleste af vore andre fester har enten en historisk eller en religiøs baggrund. Helt anderledes med Tu bishvat. Det første Adam blev mødt med efter skabelsen var et træ. Dret var Guds hensigt at pladsere Adam i Edens Have med mange smukke træer for at mennesket skulle få et specielt forhold til naturen og til miljøet. I vore skrifter nævnes Tu Bishvat altid i sammenhæng med lovmæssige bestemmelser, men i dag har Tu Bishvat fået en hel anden betydning. Gennem alle årene i eksil er denne dag blevet et symbol på længsel efter Israel og vort ønske om at vende tilbage til dette land. På 1500 tallet fik Tu Bishvat gennem kabbalisterne i Safed og så en mytisk dimension og i begyndelsen af 1900 tallet kom festen igen til at symbolisere sammenhængen mellem det jødiske folk og landet Israel gennem den første alijah. På det sidste har man igen knyttet dagen til ideen om respekten og omsorgen for naturen. Ideen med en Tubihvat seder stammer fra kabbalisterne og denne haggadah er en samling af tekster fra mange forskellige Tu bishvat haggadot. Den tager hensyn til festens forskellige former for betydning. De fire bægre vin som symboliserer de fire årstider og de syv frugter som knytter sig til Eretz Jisrael. Vi håber at denne lille tekstsamling vi give os en fornemmelse af et stærkere forhold til Israel så at vi også her kan sige: Leshanah habbaah bij rushalajim habenujah. Rabbi Meir Horden, Stockholm אילן שאכל ממנו אדם הראשון... רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן. )תלמוד בבלי, ברכות מ, א( Rabbi Jehudah sagde: Det træ som Adam spiste af var hvede, for intet barn er i stand til at sige ordene mor og far før det har smagt hvede ב ר ו ך א ת ה י ה ו ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א מ ינ י מ ז ונ ות Mah nishtana? Hvad er forskellen mellem Sederaften og Tu Bishvats seder aften? 1. Ved sederaften spiser vi matzot, på Tu bishvat kun frugter. 2. Ved sederaften drikker vi alle slags vine, i aften drikker vi kun rød eller hvidvin. 3. Ved sederaften taler vi om udgangen af Ægypten, denne dag taler vi om frugters betydning. כ ל ה ע ול ם כ ל ו כ ל ה ע ול ם כ ל ו ג ש ר צ ר מ אד ו ה ע ק ר לא ל פ ח ד כ ל ל. Tekst: Rabbi Nachman fra Breslau ( ) Hele Verden er som en smal bro, det vigtigste er ikke at frygte ) 2 ( ) 3 (

3 Hvorfor fejrer vi træernes nytår i dag? En del af Torahens forskrifter lægger vægt på, at vi skal kende til et træs alder. Torahen befaler en hver landmand at bringe tiende af sin årlige indtægt til Templet. Fra Tu bishvat beregner man årets indtægt. Torah fortælles os også, at frugter fra et træ først må spises i det fjerde år. Tu Bishvat markerer også begyndelsen af disse år. Det første bæger Træets bæger באחד בניסן: ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול: ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי: ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט: ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו. )מסכת ראש השנה א, א( הנני מוכן ומזומן לשתות כוס ראשונה של ט"ו בשבט - כוס יין לבן, כוס המסמלת את החורף במלוא עוזו וכוחו Der findes 4 former for nytår: Første Nisan begynder året for konger og for årets helligdage. Første Elul begynder året hvorfra man skal beregne tiende Første Tishri begynder tællingen af syvendeåret og jubelåret Første Shvat er det træernes nytår i henhold til Bet Shammai, medens Bet Hillel siger at det er den 15. shvat. Ifølge Kabbalah findes der tre slags frugter som symboliserer tre af de fire verdner som betegner menneskets eksistens Olam ha asiah: Handlingens verden: frugter med en hård og ikke spiselig skal Olam hajetzira: Skabelsens begyndelse: frugter med en hård og ikke spiselig kerne Olam ha bria: Verdens eksistens: spiselige frugter. Hvidvin Jeg er nu parat til at drikke det første bæger, et bæger fyldt med hvidvin som symboliserer vinteren med sin glans og styrke. ב ר ו ך א ת ה י ה ו ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ג פ ן Brachah over vin וכי תבואו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל ונתן העץ פריו והארץ יבולה. עת לנטוע אילנות עת לנטוע ולבנות. ) 4 ( ) 5 (

4 שעורה (seorah) Byg כ י י הו ה א לה י ך, מ ב יא ך א ל-א ר ץ ט וב ה: א ר ץ, נ ח ל י מ י ם ע י נ ת ות ה מ ת, י צ א ים ב ב ק ע ה וב ה ר. א ר ץ ח ט ה ו ש ע ר ה, ו ג פ ן ות א נ ה ו ר מ ון; א ר ץ-ז ית ש מ ן, וד ב ש. )דברים ח, ז-ח( for Herren, din Gud, bringer dig til et godt land, et land med bække, kilder og dybe vande, der bryder frem i dale og på bjerge, et land med hvede og byg og vinstokke og figner og granatæbler, et land med olie fra oliven og honning 5. mosebog (8,7-8) ד ע ל ך ש כ ל ר וע ה ו ר וע ה י ש ל ו נ ג ון מ י וח ד מ ש ל ו ד ע ל ך ש כ ל ע שב ו ע שב י ש ל ו ש יר ה מ י וח ד ת מ ש ל ו ומ ש יר ת ה ע ש ב ים נ ע ש ה נ ג ון ש ל ר וע ה ש יר ת ה ע ש ב ים / רבי נחמן מברסלב כ מ ה י פ ה כ מ ה י פ ה ו נ א ה כ ש ש ומ ע ים ה ש יר ה ש ל ה ם ט וב מ א ד ל ה ת פ ל ל ב ינ יה ם וב ש מ ח ה ל ע ב ד א ת ה' ומ ש יר ת ה ע ש ב ים מ ת מ ל א ה ל ב ומ ש ת וק ק Shirat ha assavim græssets sang Tekst: Rabbi Nachman fra Breslau ( ) / melodi: Naomi Shemer וכ ש ה ל ב מ ן ה ש יר ה מ ת מ ל א ומ ש ת וק ק א ל א ר ץ י שר א ל א ור ג ד ול א ז י נ מ ש ך ו ה ול ך מ ק ד וש ת ה ש ל ה א ר ץ ע ל יו ומ ש יר ת ה ע ש ב ים נ ע ש ה נ ג ון ש ל ה ל ב Det andet bæger Landet Israel יין לבן מהול בקצת יין אדום הנני מוכן ומזומן לשתות כוס שניה של ט ו בשבט - כוס שרובה יין לבן ומיעוטה יין אדום - כוס המסמלת את ניצני האביב הראשונים בתוך החורף הקר Hvidvin blandet tilsat lidt rødvin. Jeg er nu parat til at drikke det andet bæger, et bæger fyldt med mere hvidvin end rødvin og som symboliserer forårets første knopper i den kolde vinter. ) 6 ( ) 7 (

5 ע וש ה ש ל וםב מ ר ומ יו ה וא י ע ש ה ש ל ום ע ל ינ ו ו ע ל כ לי ש ר א ל ו א מ ר ו א מ ן. זית (Zayit) Oliv ב ר ו ך א ת ה י ה ו ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ע ץ ו י ה י, מ ק ץ א ר ב ע ים י ום; ו י פ ת ח נ ח, א ת-ח ל ון ה ת ב ה א ש ר ע ש ה. ו י ש ל ח, א ת- ה ע ר ב; ו י צ א י צ וא ו ש וב, ע ד-י ב ש ת ה מ י ם מ ע ל ה א ר ץ. ו י ש ל ח א ת-ה י ונ ה, מ א ת ו- ל ר א ות ה ק ל ו ה מ י ם, מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה. ו לא-מ צ א ה ה י ונ ה מ נ וח ל כ ף-ר ג ל ה, ו ת ש ב א ל יו א ל-ה ת ב ה- כ י-מ י ם, ע ל- פ נ י כ ל-ה א ר ץ; ו י ש ל ח י ד ו ו י ק ח ה, ו י ב א א ת ה א ל יו א ל-ה ת ב ה. ו י ח ל ע וד, ש ב ע ת י מ ים א ח ר ים; ו י ס ף ש ל ח א ת-ה י ונ ה, מ ן-ה ת ב ה. ו ת ב א א ל יו ה י ונ ה ל ע ת ע ר ב, ו ה נ ה ע ל ה-ז י ת ט ר ף ב פ יה ; ו י ד ע נ ח, כ י-ק ל ו ה מ י ם מ ע ל ה א ר ץ. )בראשית ח, ו-יא( Noah ventede 40 dage. Derefter åbnede han en luge og sendte en ravn af sted. Ravnen kom ikke tilbage, men fløj omkring, indtil vandet var borte fra jorden. I mellemtiden sendte Noah en due af sted for at se, om den kunne finde tørt land; men duen fandt intet sted at lande. Den vendte tilbage til Noah; vandet stod endnu for højt. Og Noah rakte hånden ud og satte duen tilbage i skibet. Syv dage senere sendte Noah duen af sted igen, og denne gang vendte den tilbage ved aftenstid med et frisk olivenblad i næbbet. Da regnede Noah ud, at vandet måtte være forsvundet fra jordoverfladen 1. mosebog (8, 6-11) אמר רבי יהושע בן לוי: למה נשמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. )תלמוד בבלי, מנחות נ ג, ב( Rabbi Jehoshua ben Levi sagde: Hvorfor sammenligner man Israels folk med et oliventræ? Fordi det siges: Sådan som bladene på oliventræet hverken falder af om sommeren eller om vinteren, således findes der heller ikke for Israels folk en endelig afslutning, hverken i denne verden eller i den kommende. Talmud Bavli, menachot 53b ) 8 ( ) 9 (

6 תאנה (te ena) Figen למה נשמלה תורה בתאנה? שרוב האילנות - הזית, הגפן והתמרה, נלקטין כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה- היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתיים. )מדרש במדבר רבא, פרשת כ א( Hvorfor sidestilles Torah med et figentræ? De fleste træer, som f.eks oliventræet, vinstokken eller dadelpalmen kan kun give frugter én gang om året, mens figentræet kan give frugter flere gange om året. Sådan er det med Torah i dag studerer man lidt, i morgen mere, for man kan ikke lære hele Torah på hverken på et år og eller to. גפן (Gefen) Druer אמר רבי שמעון בן לקיש: אומה זו כגפן נמשלה: זמורות שבה - אלו בעלי בתים, אשכולות שבה - אלו תלמידי חכמים, עלין שבה - אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה - אלו ריקנים שבישראל. ועל זה אמרו בארץ ישראל: צריכים האשכולות להתקיים בשביך העלים, מפני שללא העלים גם האשכולות לא יוכלו להתקיים ולהיות מתוקים. )תלמוד בבלי, חולין צב, א( Rabbi Shimon ben Lakish sagde: Dette folk kan sammenlignes med en vinstok. Stilkene er borgerne, druerne de skriftlærde og rankerne de uvidende blandt Israels folk. Med henvisning til dette sagde man i landet Israel: Druerne må bede for bladene for uden bladene kan druerne ikke overleve og blive søde. מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת והיתה התאנה מלאה תאנים ופרי, ירד הטל והיו התאנים מתמלאות בדבש, באה עז אחת והיתה מנטפת חלב בדבש. קרא לאחד התלמידים ואמר בוא וראה דוגמא מעין עולם הבא שנאמר: " והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב " )יואל ד, יח(. )תנחומא הקדמון, תצוה אות י'( Rabbi Jonathan ben Eafsar sad en gang under et figentræ, og figentræet var fuldt af figener, dagen gik og figenerne dryppede af honning. En ged gik forbi og og både mælk og honning dryppede fra frugterne. Han kaldte på en af sine studenter og sagde: Kom og se et eksempel på den kommende verden, som det er sagt på den dag skal bjergene dryppe af most og højene flyde med mælk (Joel 4,18) ל מ ע ן, א ח י ו ר ע י- א ד ב ר ה- נ א ש ל ום ב ך. ל מ ע ן, ב ית-י הו ה א לה ינ ו- א ב ק ש ה ט וב ל ך. ) 10 ( ) 11 (

7 Menachem Mendel Shofer: En dadel fra Eretz Jisrael Engang kom en man hjem til vor by fra en rejse til Israel. Han medbragte en dadel. Det var som et mirakel. Alle, små som store, var fulde af begejstring. Alt hvad der var beskrevet i Torah talte præcis om denne dadel. Folket drømte om Israel og så landet foran sig som i en drøm. De så Jordandalen og Rakels grav, grædemuren og Kinneret med vand der var så varmt at man kunne koge et æg i det! De så Oliebjerget, som man kunne bestige, der kunne man spise dadler og Johannesbrød. De drømte sig tilbage til Eretz Jisrael og fortalte om Messias snarlige kommen ארץ, ארץ, ארץ, ארץ תכול אין עב, והשמש לה כדבש וחלב, ארץ בה נולדנו ארץ בה נחיה ונשב בה, יהיה מה שיהיה ארץ / שייקה פייקוב ארץ, ארץ, ארץ, ים אל מול החוף ופרחים וילדים בלי סוף. בצפון כינרת בדרום חולות ומזרח למערב נושק גבולות/ נושק בסוד ארץ שנאהב היא לנו אם ואב ארץ של העם ארץ לעולם ארץ בה נולדנו ארץ בה נחיה יהיה מה שיהיה. ארץ שנאהב... ארץ, ארץ, ארץ, ארץ התורה את מקור האור ושפת האמונה. ארץ, ארץ, ארץ, ארץ יקרה, הן הבטחת שאין זו אגדה. ארץ שנאהב... ) 12 ( ) 13 (

8 Det tredie bæger respekten for naturen Rødvin blandet tilsat lidt hvidvin. Jeg er nu parat til at drikke det tredie bæger, et bæger fyldt med mere rødvin end hvidvin og som symboliserer kampen mellem naturens kræfter, de varme dage som snart vil vinde over de kolde. חוני המעגל היה מהלך בדרך, ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבות י לי, אף אטע אני לבנ י! )תלמוד בבלי, תענית כג, ב( יין אדום מהול בקצת יין לבן. הנני מוכן ומזומן לשתות כוס שלישית של ט"ו בשבט - כוס שרובה יין אדום ומיעוטה יין לבן, כוס המסמלת את מלחמת האיתנים שבטבע, את ימי החום הגוברים כבר על ימי הקרה. Choni og Johannesbrødtræet. En gang da Choni var ude at gå en tur så han en mand plante et Johannesbrødtræ. Choni spurgte: Hvor lang tid kommer det til at tage før træet vil bære frugt? Manden svarede 70 år. Er du sikker på, at du kommer til at leve endnu 70 år, så du selv kan smage dets frugter? Spurgte Choni. Manden svarede: Jeg fandt denne verden fyldt af Johannesbrødtræer. Præcis som mine forfædre plantede dem for min skyld, så vil jeg plante for mine børns skyld. Talmud bavli, ta anit 23a כ י-ת צ ור א ל-ע יר י מ ים ר ב ים ל ה ל ח ם ע ל יה ל ת פ ש ה, לא-ת ש ח ית א ת-ע צ ה ל נ ד ח ע ל יו ג ר ז ן-- כ י מ מ נ ו ת אכ ל, ו א ת ו לא ת כ ר ת: כ י ה א ד ם ע ץ ה ש ד ה, ל ב א מ פ נ י ך ב מ צ ור )דברים כ, יט( Hvis du belejrer en by i lang tid for at føre krig mod den og erobre den, må du ikke tilintetgøre dens træer ved at svinge øksen imod dem, for du skal spise af dem, og du må ikke fælde dem; mon markens træer er som mennesker, der kan beskytte sig mod dig under en belejring? 5. Mosebog 20, 19 Kach holchim hashotlim Ron balev ve et bajad Min ha ir umin hakfar Min ha emek umin hahar Betu bishvat Betu bishvat כך הולכים השותלים / יצחק שנהר כך הולכים השותלים רון בלב ואת ביד מן העיר ומן הכפר מן העמק, מן ההר בט"ו בשבט בט"ו בשבט ) 14 ( ) 15 (

9 Hashkedija porachat Veshemesh paz zorachat Tziporim merosh kol gag Mevasrot et bo hachag ה ש ק ד י ה פ ור ח ת, ו ש מ ש פ ז ז ור ח ת. צ פ ר ים מ ר א ש כ ל ג ג מ ב ש ר ות א ת ב וא ה ח ג: השקדיה פורחת / ישראל דושמן רימון (Rimon) Granatæble "כפלח הרימון רקתך" )שיר השירים, ו, ז( אמר ר' שמעון בן לקיש -אל תקרי "ר ק ת ך" אלא ר יק ת ך" ללמדך שאפילו "ר יק נ ין" שבך )שבעם ישראל( מלאים מצוות כרימון. )מדרש שיר השירים רבא, ו( Tu bishvat hegi ah Chag la ilanot Ha aretz meshava at Hegia ah zman lata at Kol echad jikach lo etz Be etim natze chotzetz Tu bishvat hegi ah Chag la ilanot ט" ו ב ש ב ט ה ג יע ח ג ה א יל נ ות! ט" ו ב ש ב ט ה ג יע ח ג ה א יל נ ות. ה א ר ץ מ ש ו ע ת: ה ג יע ה ע ת ל ט ע ת! כ ל א ח ד י ט ע פ ה ע ץ, ב א ת ים נ צ א ח וצ ץ: ט" ו ב ש ב ט ה ג יע ח ג ה א יל נ ות! ט" ו ב ש ב ט ה ג יע ח ג ה א יל נ ות. Som et modent granatæble er din kind, den kan skimtes gennem dit slør. Rabbi Shimon Ben Lakish sagde: Læs ikke rakatech som dine kinder, men ræjkatech som tomrum for at du skal lære, at selv de tomme rum inden i dig (folket Israel) er fulde af gode gerninger (Mitzvot) som et granatæble. Det fjerde bæger planternes fest יין אדום הנני מוכן ומזומן לשתות כוס רביעית של ט"ו בשבט כוס יין שכולו אדום - כוס האביב בהדרו. Hine ma tov u ma na im Shevet achim gam jachad הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד Rødvin Jeg er nu parat til at drikke det fjerde bæger, et bæger kun fyldt af Rødvin, et bæger som symboliserer foråret i sin fulde pragt. ) 16 ( ) 17 (

10 Rabbi Dov Ber, magidden fra Mesritsch plejede at sige: Der findes to slags retfærdige mennesker. De som bor i blandt de uvidende og underviser dem for at disse vil være i stand til at forstå Torahen og dens ord. Så findes der de retfærdige som kun koncentrerer sig om Torah og om Guds ord. De første kan lignes med dadlerne som giver mennesket frugter, de sidste med cedertræet, rankt og smukt, men disse bærer ingen frugter תמר( tamar ) En Dadel למה נמשלו ישראל לתמר? מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות )כפות( לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית - כך הם ישראל: אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות. )מדרש בראשית רבה, פרשה מ א( Sådan som at intet går til spilde af palmetræet for den giver os dadler at spise, vores Lulav til at prise (Hallel), palmeblad til taget (sukkaen), hamp til reb, ris til at si med og bjælker til vores huse, således går intet til spilde hos Israels folk. Nogen kan Tenach, andre kan Mishna, én Talmud og andre Hagada, Nogen kan Mitzvot og andre er bare gode medmennesker. Midrash Bereshit raba (4,1) כשנפרד רב נחמן מרב יצחק, ביקש הוא ממנו לברכו. אמר לו: אמשול לך משל, לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו ויש בבצלו. וכשביקש לילך אמר: " אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין; שיהא צלך נאה -הרי צלך נאה; שתהא אמת מים עוברת תחתיך -הרי אמת מים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך - יהיו כמותך". )תלמוד בבלי, תענית ח( צ ד יק כ ת מ ר י פ ר ח כ א ר ז ב ל ב נ ון י ש ג ה Da de skulle tage afsked sagde Rav Nachmann til Rav Yitzhak: Må herren give dig sine velsignelser. Rabbi Yitzhak svarede: Jeg skal fortælle dig en lignelse som kan sammenlignes med dette. En gang vandrede en mand i ørkenen, sulten, træt og tørstig da han så et træ med søde frugter, behagelig skygge og en lille kilde omkring det. Han spiste af træets frugter, drak vandet og nød skyggen. Da han skulle fortsætte sagde han til træet: Hvilke velsignelser skal jeg give dig? Skal jeg bede til at dine frugter bliver søde men de er jo allerede søde og gode. Skal jeg bede til at din skygge skal være en nydelse men din skygge er jo allerede en nydelse eller skal jeg bede til, at der skal findes en lille kilde i din nærhed men den findes jo allerede! Må det bare være Guds vilje at alle de stiklinger der kommer fra dig, kommer til at ligne dig! Sådan vil jeg også velsigne dig; for kundskab og fremgang har du allerede. Rigdom og børn ligeså, må det bare være Guds vilje at dine efterkommere vil ligne dig!. Talmud bavli, Ta anit 5b ) 18 ( ) 19 (

11 ב ר ו ך א ת ה י ה ו ה א לה ינ ו מ ל ך ה ע ול ם ע ל: ע ל ה מ ח י ה ו ע ל ה כ ל כ ל ה ו ע ל ה ג פ ן ו ע ל פ ר י ה ג פ ן: ע ל ה ע ץ ו ע ל פ ר י ה ע ץ: ו ע ל ת נ וב ת ה ש ד ה ו ע ל א ר ץ ח מ ד ה ט וב ה ור ח ב ה ש ר צ ית ו ה נ ח ל ת ל א ב ות ינ ו ל א כ ל מ פ ר י ה ו ל ש ב וע מ ט וב ה, ר ח ם )נ א( י ה ו ה א לה ינ ו ע ל י ש ר א ל ע מ ך ו ע ל י ר ו ש ל י ם ע יר ך ו ע ל צ י ון מ ש כ ן כ ב וד ך ו ע ל מ ז ב ח ך ו ע ל ה יכ ל ך, וב נ ה י ר ו ש ל י ם ע יר ה ק ד ש ב מ ה ר ה ב י מ ינ ו ו ה ע ל נ ו ל ת וכ ה ו ש מ ח נ ו ב ב נ י נ ה ו נ אכ ל מ פ ר י ה ו נ ש ב ע מ ט וב ה ונ ב ר כ ך ע ל יה ב ק ד ש ה וב ט ה ר ה: כ י א ת ה י ה ו ה ט וב ומ ט יב ל כ ל ו נ וד ה ל ך ע ל ה א ר ץ ו ע ל פ ר י ה ג פ ן ו ע ל ה פ ר ות: ב ר ו ך א ת ה י ה ו ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה מ ח י ה ו ע ל פ ר י ה ג פ ן ו ע ל ה פ ר ות: על כל אלה / נעמי שמר על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, על בתנו התינוקת שמור אלי הטוב. על האש המבוערת, על המים הזכים, על האיש השב הביתה מן המרחקים. על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב. על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק. אל נא תעקור נטוע, אל תשכח את התקווה השיבני ואשובה אל הארץ הטובה. שמור אלי על זה הבית, על הגן, על החומה, מיגון, מפחד פתע וממלחמה. שמור על המעט שיש לי, על האור ועל הטף על הפרי שלא הבשיל עוד ושנאסף. על כל אלה... מרשרש אילן ברוח, מרחוק נושר כוכב, משאלות ליבי בחושך נרשמות עכשיו. אנא, שמור לי על כל אלה ועל אהובי נפשי, על השקט, על הבכי ועל זה השיר. על כל אלה... Lovet være du, Here, vor Gud, verdens konge, for vinstokken og for vinstokkens frugt, for træet og for træets frugter for markens afgrøde og for det yndige, gode og udstrakte land, som du i din nåde gav vore fædre i arv for at nyde dets frugter og mættes af dets rige høst. Forbarm dig, Herre, vor Gud, over Israel, dit folk, og over Jerusalem din stad, og over Zion din herligheds bolig, over dit alter og dit Tempel; og genopbyg Jerusalem, den hellige stad, snarlig i vore dage, og før os dertil, så at vi kan glæde os dér og nyde dens frugter og mættes af dens rige høst, og vi vil lovprise dig derfor i hellighed og i renhed for du Herre er god og gør godt imod alle, og derfor takker vi dig for landet for vinstokken og for vinstokkens frugt, for træet og for træets frugter Efter at have spist mad uden de fem kornarter, uden de syv planter der er specielt nævnt i Torah, jordfrugter og urter eller drukket andet end vin: Lovet være du, Herre, vor Gud, verdens konge, som har skabt mange slags personer med deres behov for alt det, som du har skabt for derved at bevare livet for alle levende. Lovet være den evigt levende. ) 20 ( ) 21 (

12 ל ש נ ה ה ב א ה ב יר וש ל י ם ה ב נ וי ה ) 22 (

13 סדר ט ו בשבט - שוודית Seder Tu Bishvat arranged by Stockholm Jewish Community In cooperation with Emunah and B'nei Akiva. רח' המלך ג'ורג' 48 ת.ד. 92 ירושלים King George St. P.O.B 92 Jerusalem פקס: טל: /460 Fax: Tel: / ish@wzo.org.il מהדורה ניסיונית - לא למכירה - שבט ה'תשע"ו 2016