חוברת למדריכי כיתות ח'

חוברת למדריכי כיתות ח' 1

מערך הדרכה לחודש יחיד בקבוצה בנושא "אנחנו והם ח'. " מיועד לשכבת כיתות שנת הוצאה: תשע"ה כתיבה ועריכה: נעמה מידן )מחלקת הדרכה( 2

מדריכים יקרים חודש יחיד בקבוצה הוא חודש המוקדש לנושא ה"קבוצה". חודש זה מאפשר לנו התבוננות מעמיקה יותר בקבוצה, פיתוח נורמות התנהגות והבנת תופעות חברתיות המתרחשות בקבוצה. חניכי כיתות ח' כבר עסקו רבות בנושא הקבוצה, ועל כן הגדרת הקבוצה שלהם אל מול קבוצות אחרות. עם הקבוצה השונה- נקודות דמיון ושוני ביננו לבינם. הם עוסקים בנושא "אנחנו והם"- לשם כך נעסוק בתהליך הנכון להיכרות מלמידה על סטריאוטיפים, דרך איסוף מידע ועד לעיסוק במציאת למה חודש יחיד בקבוצה? ההתעמקות ביחסים שבתוך הקבוצה, חושפת בפנינו מושגים שונים הקשורים ביחסים שבין אדם לחברו. הדגש בנושא זה, הוא על היחסים הקשורים בהתארגנות הקבוצתית. ההתעמקות ביחסים בקבוצה והשלכותיהם, מושתתים על מספר ערכים אשר חשוב להיות מודעים אליהם. אל "שוויון ערך האדם" התייחסנו כבר בחודש ארגון. זהו ערך בסיסי ביותר אשר בא לידי ביטוי בפעילות הקבוצתית. מתווספים אליו, בהתייחסות סביב הנושא "יחיד בקבוצה" גם ריבונות האדם, שיתופיות, דמוקרטיה וסובלנות. לכל פרט בקבוצה מקום ויחוד משלו, אך ללא שיתופיות ביחסי סובלנות לא תוכל להתקיים הקבוצה. הדמוקרטיה מקבלת בנושא זה התייחסות כערך, להבדיל מצורת שלטון, שימו לב לכך. כל הארבעה, הינם ערכים אשר באים לידי ביטוי בקבוצה וחשוב לזכור ולהתייחס אליהם בהתעסקות ביחסים בקבוצה ובמשמעותה. המטרה הרביעית בחודש זה, עוסקת בתרומה לחברה. היא מושתתת על מספר ערכים: מעורבות, עשייה ואחריות, בהם אנו מאמינים ואליהם אנו מחנכים. חשוב לציין כי אנו מחנכים לערכים אלו לאורך כל השנה, בעשיה היומיומית ובהתנהגותנו כאזרחים, אך כאן, ישנה ההזדמנות לייחס לכך משמעות מיוחדת ולהתעסק בנושא זה באופן משמעותי וממוקד. מתוך הקופסא הכחולה 3

5 6 7 8 41 02 06 תוכן עניינים הבנת הגיל המודרך הגדרות חשובות רקע על המערך פעולה ראשונה: מסע מעגלים פעולה שנייה: אנחנו והם פעולה שלישית: דמיון ושוני בין קבוצה פעולה רביעית: מוצאים את המשותף 4

הבנת הגיל המודרך גילאי 21-21 נושא מאפיינים התנהגות המדריך רקע מהפך גופני, נפשי ומיני. מעורר המון מבוכה, חוסר ביטחון, התנהגות קיצונית ולא צפויה. אמירות "נגד" ו"לא מבינים אותי". יכול להיתפש כ"אחד משלנו" )נוער( ויכול להיתפש כ"אחד מהם" )המבוגרים(. יתכן שחלק מהמרדנות תופנה כלפיו. צריך להיות סבלני למרדנות זה חלק מהגיל. חשוב לתת תחושה שיש מי שמבין אותם אבל גם להציב גבולות ברורים בדרישות ובכללי התנהגות. כדאי להרחיב את הקשר אל מחוץ לפעילות. חשיבה הרבה פעמים קיצונית וקצת מוגזמת. שאיפות ודרישות מוגזמות מעצמי ומהסביבה. להתייחס בעדינות לדעות הקיצוניות על מנת להתקבל בפתיחות ע"י המתבגר. בהתייחסות לתת למתבגר להבין כמה דעותיו מציאותיות או לא. מסר יש יכולת לשיפוט מוסרי, אך במסגרת יכולת החשיבה )לעיתים קיצוני(. חשוב שהמדריך ידגים לא רק את דעתו )הבוגרת( אלא גם איך להגיע אליה, דרך קבלת החלטות )מאוזנת ושקולה ולא קיצונית(. תחומי עניין יחסי יחיד וקבוצה מחוץ למשפחה. הקבוצה, בני המין השני הם המרכז. מוטרדים מהופעה חיצונית, הצלחה בלימודים ובמיקום חברתי. חיפוש בני זוג. רצון להיות כמו כולם ושייך לקבוצה ובאותו זמן להיות מיוחד ובעל זהות עצמאית. חברויות בוגרות. עיסוק בנושאים המעניינים אותם. מתן מידע אמין על התבגרות, מין, יחסים בין המינים, נושאים כללים מעניינים מחוץ למעגל המיידי )אקטואליה, עבודה...(. יצירת הזדמנויות להתנסות בתפקידים שונים דרך הדמיות, משחקי תפקידים, ניהול עצמי ולקיחת אחריות בעניינים שונים בקבוצה. שילוב תפקידים בין המינים )ציוותי עבודה(, תפקידי אחריות, חשיבה על תפקידי מבוגרים/ הורים/ מורים... 5

הגדרות חשובות: יחיד בקבוצה- משמעות שם החודש היא המקום של היחיד בקבוצתו. קבוצה - התארגנות חברתית של שני אנשים או יותר שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה, וכן יש להם מכנה תרבותי משותף. קבוצה תנועתית הקבוצה התנועתית הינה קבוצה המאופיינת בייחודיות רבה: הקבוצה מגוונת, בתוכה בנים ובנות, היא נפגשת בתדירות גבוהה, לכל קבוצה מדריך, חברי הקבוצה מקיימים קשרי חברות גם מחוץ למפגשים הקבועים ועוד. הקבוצה התנועתית היא כל קבוצה הקיימת בתנועת "בני המושבים". סינרגיה - )בעברית: אגבור( - סינרגיזם )מיוונית: - synergos לעבוד ביחד(, פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל הגורמים בנפרד: שיתוף פעולה בין שתי קבוצות, פעולה משולבת. אובייקטיבי - מתייחס בצורה עניינית וללא עירוב של דיעה אישית )ההפך מסו ב י יק ט יב י(. בלתי תלוי ואינו מושפע מגורמים אחרים. סובייקטיבי - השקפה אישית, יחס המבוסס על ההרגשה האישית ועל החוויה של האדם עצמו. אינדיבידואל - מונח המתאר פילוסופיה פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו.על פי מונח זה, פרט נתפס כיחידה העומדת בפני עצמה. הקהילה והכלל הם לא המרכז אלא האדם הוא המשמעותי והחשוב. הפרט הוא ייחודי, אוטונומי ועצמאי. בתפיסה זו כל אדם רואה את עצמו כבעל ערך והוא קובע מה נכון בשבילו ועבורו. 6

מטרות המערך כיתות ח': מערך "אנחנו והם" יחיד בקבוצה 1. החניך יבחן את מעגלי השייכות שלו ושל קבוצתו. 2. החניך יגדיר את המושג "סטריאוטיפ". 3. החניך ימצא נקודות דמיון ושוני בין קבוצתו לקבוצות אחרות. 4. החניך יערוך היכרות עם קבוצות אחרות המתבססת על נקודות הדמיון בין הקבוצות. רקע למערך מושג חשוב בנושא הקבוצתי השייך לגיל זה, הוא: סטריאוטיפים. כאשר אנו מתייחסים לבן אדם באופן סטריאוטיפי, אנו מייחסים לו תכונות מסוימות, שעל קיומן אנו מסיקים מתוך השתייכותו לקבוצה מסוימת. סטריאוטיפים הנוגעים לקבוצות שונות באוכלוסיה, הם חלק מהתרבות בה אנו חיים ומועברים אלינו דרך אמצעי התקשורת, התרבות וסוכני הסוציאליזציה. לחלק מהסטריאוטיפים התרבותיים, אנו אפילו איננו מודעים היות והם מושרשים באופן כה ברור בתרבות, עד כי אנו מתייחסים אליהם כאל עובדות. הנטייה לחשיבה סטריאוטיפית, הינה דרך להתמודד עם מורכבות העולם ומגוון הפרטים בו. סיווג האנשים באופן סטריאוטיפי, מאפשר לנו להשתמש בניסיון העבר כשאנו פוגשים אנשים חדשים. לחשיבה זו, ישנו כמובן חיסרון בכך שאנו נוטים לעשות הכללות אשר מבטלות את ייחודיותו של הפרט. בהתייחסות לנושא הקבוצתי של כיתה ח', "אנחנו והם", נייחס לקבוצה אליה אנחנו שייכים, תכונות הומוגניות יחסית לקבוצה אשר את פרטיה איננו מכירים. למעשה, נניח כי בין חברי הקבוצה ה"אחרת" קיימת הומוגניות גדולה יחסית לחברי הקבוצה המוכרת לנו. ניתן דגש מיוחד, תחת נושא זה, להתייחסות סטריאוטיפית לקבוצות, אשר עמן אנו נמצאים ביחסי תחרות או לחילופין עימות. ישנה חשיבות מוגברת להבנת נצואך בהכרות עם חברי הקבוצה לפני קביעת דעה ונקיטת עמדה לגביהם. 7 רצף המערך פעולה 1 -מסע מעגלים- בחינת מעגלי השייכות של החניכים בקבוצה פעולה 2 -אנחנו והם- חשיבה סטריאוטיפית פעולה 3 -דמיון ושוני בין קבוצות פעולה 4 -מוצאים את המשותף- מפגש עם הקבוצה ה"אחרת"

מטרות הפעולה פעולה ראשונה: מסע מעגלים בחינת מעגלי השייכות של החניכים בקבוצה 1. החניכים יבינו את המושג קבוצת שייכות וחשיבותו 2. החניכים יצליחו לזהות את קבוצות השייכות שבחייהם באישיים וכקבוצה. 3. החניכים יגדירו את עצמם ויכירו במאפייניהם כקבוצה. 4. החניכים יבינו מה מייחד אותם אל מול קבוצות אחרות. רקע לפעולה המערך של כיתות ח' עוסק בקבוצה שלנו אל מול קבוצות אחרות. לשם כך עלינו בראש וראשונה להבין מה זו קבוצה? איזה קבוצות קיימות בחיינו? מה מאפיין את הקבוצה שלנו? וכן הלאה. הפעולה הראשונה נועדה לברר יחד עם החניכים שאלות אלו והיא בנויה בצורה של מסע. מסע היא מתודה אינטימית שהחניך עובר עם עצמו. השקעה בהכנת המסע יכולה להוביל לכך שהחניכים ירגישו כי הם אכן עוברים תהליך משמעותי. מהלך הפעילות 1. מסע מעגלים- החלק הראשון של הפעולה ייערך כמסע. מסע הוא מתודה שבה יוצרים תחנות עם תפאורה והפעלות אישיות. במסע כל חניך הולך לבדו ועובר תהליך אישי. לכן מאוד חשוב ליצור אווירה מתאימה, לשים מוזיקה ברקע )רגועה(, לעצב את התחנות וכד'. בכניסה למסע תולים שלט שבו כתוב: "שלום... אם הגעת עד לכאן אנחנו מקווים שאתה בטוח שאתה מוכן. מוכן לצאת למסע מדהים אותו הכתרנו כ"מסע מעגלים". אנשים שעברו מסע כזה טוענים, שהוא מעט חושפני לעיתים מבלבל ולעיתים רגשני; אחרים אומרים שהוא מעניין ומעורר זיכרון אבל העיקר שתבין את הרעיון. אז תיתן את כולך ותתחיל את המסע. במהלך המסע התעכב על מחשבותיך ורגשותיך. האם אתה שלם עם עצמך בצאתך לדרך? צא לשלום!" א. תחנה ראשונה- כותבים על הקיר את הבית הראשון של השיר "איזה עולם"/ טיפקס )נספח 1(. מתחת כותבים בגדול- מי אתה? ובנוסף כותבים- המסע הזה נועד לברר חלק מהשאלה הזו... קח מעטפה מהערימה המונחת כאן. זו המעטפה האישית שלך. השתמש בה כדי לאחסן כל מה שתיקח איתך בדרך. כיוון שזו המעטפה שתלווה 8

אותך במסע החשוב הזה, קשט אותה, הפוך אותה לייחודית, הפוך אותה לשלך באמת. ליד הקיר מניחים ערימה של מעטפות גדולות וחומרים לקשט את המעטפות. ב. תחנה שנייה- כותבים על הקיר- "כולנו שייכים לקבוצות שונות אם נרצה או לא, מעצם היותנו גברים, נשים, אזרחים, תלמידים, יהודים, מוסלמים, נוצרים, כהיי עור, בהירי עור וכו'. לאיזה קבוצות אתם שייכים?? מתחת כתובים את ההגדרה לקבוצה- "קבוצה- התארגנות חברתית של שני אנשים או יותר שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה, וכן יש להם מכנה תרבותי משותף". על שולחן מניחים פתקים עם שמות של סוגי קבוצות שונים )נספח 2(. כותבים על בריסטול הוראות: לפניך פתקים עם שמות של סוגי קבוצות, בחר את סוגי הקבוצות אליהן אתה משתייך וכתוב על הפתקים את שם הקבוצה )למשל- דת- יהודי. חוג- שם החוג(. במידה ויש קבוצה אחרת שאתה משתייך עליך ניתן לקחת פתק ריק ועליו לרשום את שם הקבוצה. ג. תחנה שלישית- מכינים הרבה עיגולים בכל מיני גדלים. על שולחן מניחים שמיניות בריסטול ודבק. כותבים הוראות על בריסטול: לכל קבוצה בחיינו מקום קצת אחר, כל קבוצה ממלאת חלק אחר בחיינו- יותר מרכזי, פחות מרכזי, יש קבוצות שקשורות אחת לשנייה ויש כאלה שלא.. לפניך עיגולים שונים, קח בריסטול, מקם את הקבוצות השונות בתוך עיגולים וסדר אותם כך שיתארו את המקום שהקבוצות השונות תופסות בחייך. זוהי מפת הקבוצות שלך, שמור אותה במעטפה. ד. תחנה רביעית- על שולחן מניחים פתקים עם היגדים )נספח 3( ודבק. כותבים הוראות על בריסטול: לפניך היגדים שונים, קח פתק אחד מכל היגד והדבק אותו על מפת הקבוצות שהכנת ליד הקבוצה שההיגד מתאים לה. אם אין להיגד קבוצה מתאימה, הדבק את ההיגד בצדה השני של מפת הקבוצות וכותב ליד ההיגד את הקבוצה המתאימה. ה. תחנה חמישית- על הקיר כותבים- "בכולנו פועם הצורך להיות שייכים... אני מרגיש שייך כש..." על שולחן מניחים פתקים עם תשובות לשאלה מתי אני מרגיש שייך )נספח 4( כותבים הוראות על בריסטול: חשוב מה גורם לך להרגיש שייך לקבוצה ובחר בפתקים המתאימים, במידה וברצונך לכתוב תשובה אחרת אתה יכול לקחת פתק ריק ועליו לכתוב את תשובתך. מותר לקחת יותר מפתק אחד. את הפתקים שבחרת יש להכניס למעטפה. 9

ו. תחנה שישית- על פלקט גדול כותבים כותרת- הקבוצה שלנו ועל כל הפלקט כותבים את שמות כל החניכים במרחקים אחד מהשני. על שולחן מניחים טושים וצלחות מלאות בגואש. כותבים הוראות על בריסטול: כתוב על פלקט משהו שאתה אוהב בקבוצה, וליד השם שלך הטבע את כף ידך בעזרת גואש. ז. סוף המסע- בסוף המסע תולים שלט עליו כתוב: "לא כל אדם יכול לעמוד בקומה זקופה יחידי בפני רוחות וסערות. רוב בני האדם אינם עומדים זקופים אלא כשהם עומדים צפופים, נתמכים איש ברעהו". )א.ד. גורדון(. קבוצות הן חלק משמעותי מחיינו, כל כך משמעותי שהן מעצבות את זהותנו, משפיעות עליה והן חלק ממנה. קבוצות, קבוצות, קבוצות, עכשיו, יש קבוצה אחת שמתכנסת בחדר ליד... מחכים לכם.. *בשביל האווירה מומלץ לחכות לחניכים בסוף המסע עם כוס תה או כוס שוקו חם. 2. מכנסים את כל החניכים ועורכים דיון: - איך היה לכם במסע? - מישהו רוצה להציג את מפת הקבוצות שלו? - למה בכלל כדאי להיות שייך לקבוצה? מה נותנת ההשתייכות לקבוצה לכל אחד מהפרטים בתוכה? - כיצד נקבעת השתייכות לקבוצה? )ביולוגיה/ איך שאני מרגיש/ איך שאנשים מסתכלים עליי?( - כיצד יודעים שאני שייך לקבוצה מסוימת? מה הם סימני ההשתייכות לקבוצה? - האם אדם יכול שלא להשתייך לשום קבוצה? - ומה עם הקבוצה שלנו? מה מאפיין את הקבוצה שלנו? )עוברים עם החניכים על פלקט שנוצר במהלך המסע ומוסיפים אפיינים נוספים(. - לאיזה מעגלים הקבוצה שלנו שייכת? )יישוב, מועצה, תנועה ארצית(. - מה הופך את הקבוצה הזו לשונה משאר הקבוצות שאתם שייכים אליהן? מה מייחד אותה? - מישהו רוצה לשתף אותנו איפה הוא מרים את הקבוצה שלנו במפת הקבוצות שלו? 10

נספחים: נספח 1- איזה עולם, איזה עולם/ טיפקס מי אני? מה אני בכלל למה לטפס על ההרים כי הם שם? הנה אני מחפש בכל פינה שאל אותי נזיר מההימלאיה מי אתה? סוג של טפיל אולי כנימת עלים סוג של תולעת משי אבל נראה כמו ההורים שלי שאוהבים אותי ועושים לי יומולדת כל שנה איזה עולם איזה עולם משעמם לי בן אדם אני נרדם אני נרדם נספח 2- סוגי קבוצות- חוג בית ספר כיתה דת מועצה יישוב קבוצה תנועתית משפחה 11

מגדר מועצת תלמידים ועדה לאום נספח 3- היגדים על קבוצות- קבוצה שאני משתייך אליה מתוך גורל קבוצה שאני משתייך אליה מתוך בחירה אנשים משייכים אותי לקבוצה זו למרות שאיני חלק ממנה קבוצה שרציתי להשתייך אליה ולא הצלחתי קבוצה שההורים שלי רוצים קבוצה שאני רוצה להשתייך שאשתייך אליה אליה קבוצה שהשתייכתי אליה בעבר והפסקתי להשתייך אליה קבוצה שאני שייך אליה והיא קבוצת רוב קבוצה שאני שייך אליה והיא קבוצת מיעוט 12

נספח 4- תשובות למתי אני מרגיש שייך- כשאני מנהיג כשאני בצד כשפוגעים בי כשאני במרכז כשאני נחוץ כשמקשיבים לי כשמכבדים אותי כשאני שווה ערך כשאני מקבל כשאני אהוב כשמפרגנים לי כשעושים בשבילי כשאני מקשיב לאחרים כשאני מכבד אחרים כשאני תורם לקבוצה כשאני מרגיש שאכפת ממני כשסומכים עליי כשנותנים לי להתבטא 13

מטרות הפעולה פעולה שנייה: אנחנו והם חשיבה סטריאוטיפית 14 1. החניכים יתוודעו לחשיבה הסטריאוטיפית הטבועה באדם. 2. החניכים יבינו מהו סטריאוטיפ. 3. החניכים ינסו לאפיין קבוצה שונה מהם. רקע לפעולה בני האדם מעצם טבעם נתונים לחשיבה סטריאוטיפית. החשיבה הסטריאוטיפית מאפשרת לנו להתמודד עם כמות האנשים העצומה סביבנו שאיננו מכירים. אם כך, איננו מסוגלים להתחמק מחשיבה זו, אך עלינו להכיר בקיומה ולהבין שבבואנו להכיר אדם השונה מאתנו, חשיבה מסוג זה עלולה להציב בפנינו מחסומים. פעולה זו נועדה להעלות את מודעות החניכים לחשיבה סטריאוטיפית, להבין מדוע חשיבה כזו קיימת ובהמשך גם ללמוד להתמודד עמה. מהלך הפעילות למדריך- הדגש בגיל הדרכה זה הוא על מושג הסטריאוטיפים/ סטיגמות בהתייחסות לקבוצות אחרות. לכן בבואך להכין את הפעולה, חשוב אלו קבוצות, שלחניכים אין מידע רב עליהן, פועלות בסביבת החניכים שלך )למשל קבוצה של ילדים דתיים אם יש יישוב דתי קרוב, קבוצה של ילדים ערבים אם יש יישוב ערבי קרוב, בדואים, דרוזים, קבוצה של צופים בעיר שכנה, קבוצה של חניכים בתנועה אחרת וכו'(. 1. בתחילת הפעולה נכנס את החניכים ונספר להם שהחלטנו לעשות פרויקט מיוחד, החלטנו שאנחנו עומדים לקיים מספר פעילויות משותפות עם )הקבוצה שבחרתם לעסוק בה(. הפרויקט יתחיל בכך ששני נציגים מהקבוצה שלנו ילכו להתארח בפעילות של הקבוצה שלהם, ושני נציגים שלהם יבואו להתארח בפעילות של הקבוצה שלנו. בהמשך נקיים פעילויות נוספות. - מה אתם חושבים על כך? - איך אתם חושבים שנראית פעילות שלהם? - איך אתם חושבים שהם מתנהגים? - מי היה רוצה להתנדב להיות הנציג שילך לפעילות שלהם? למדריך- כמובן שכל עניין ה"פרויקט המיוחד" הוא המצאה- המטרה של החלק הזה הוא לגרום לחניכים להציף את הסטיגמות שקיימות אצלם לגבי הקבוצה המדוברת. לאורך כל ההסבר על ה"פרויקט המיוחד" והדיון שאחריו, מדריך נוסף יושב במרחק מה מהקבוצה )בלי שהקבוצה תשים לב- כביכול מתעסק בדברים אחרים( ורושם את כל התגובות של החניכים.)אנחנו נעשה בכך שימוש בהמשך הפעולה(

בתום השיחה ממשיכים בפעולה כרגיל )בלי לספר לחניכים שזה היה רק תרגיל(. )11 דק'( 2. משחק אסוציאציות- המדריך מכריז מילה והחניך הבא בסבב צריך להגיד את המילה הראשונה שעולה לו בראש באותו הקשר וכך ממשיכים את הסבב. בתום הסבב המדריך מכריז על מילה חדשה ועושים סבב נוסף. המילים שהמדריך יכריז עליהן יהיו מילים שיכולות להעלות סטיגמות- דתי, ערבי, נוצרי, רוסי, מרוקאי, אשכנזי, ימני, שמאלני, טבעוני, צמחוני, חניך בצופים וכו'. )11 דק'( 3. סיפור קצר- מחלקים את החניכים למספר קבוצות קטנות, כל קבוצה מקבלת רשימת מילים )נספח 1( כל הקבוצות מקבלות את אותה הרשימה. על כל קבוצה לכתוב סיפור קצר שיכול להתרחש במציאות, יש להשתמש בכל המילים שברשימה. לצורך המשימה לכל קבוצה יש 11 דק'. לאחר שהקבוצות סיימו מקריאים את הסיפורים. )11 דק'( 4. מדבקות- ברחבי החדר תולים תמונות של ילדים שונים )נספח 2(. בנוסף על קיר אחד מדביקים פתקי ממו שעליהם כתובות כל מיני תוויות )נספח 3(. החניכים צריכים להסתובב בחדר, ולכל תמונה להדביק תוויות שלדעתם מתאימה לתמונה. אפשר כמובן להוסיף תוויות. מכנסים את החניכים ועוברים על התוויות שהודבקו על כל דמות, ניתן לשאול את החניכים מדוע הדביקו את התווית הספציפית. לאחר מכן חושפים מידע על כל ילד )נספח 2(. לאחר כל קטע מידע שמקריאים, שואלים את החניכים האם יש תוויות שעכשיו היו מורידים ואם יש תוויות אחרות שהיו שמים במקום? עורכים דיון- - על סמך מה גיבשתם את דעתכם על הנער/ה שבתמונה? - על מה אתם חושבים באופן אוטומטי כשאתם רואים את הדמות? הא- ם יש תוויות שהיו נכונות מההתחלה? - האם הדבקתם פעם למישהו תווית? - האם היו תוויות שהדבקנו גם במשחקים הקודמים? איזה? )21 דק'( 1. סטריאוטיפים- שואלים: מי יודע איזה עוד שם יש לתוויות האלה? )סטריאוטיפ(. מסבירים בצורה ברורה מהו סטריאוטיפ- סטריאוטיפ הוא מכלול של תכונות שאנחנו מייחסים לכל האנשים המשתייכים לקטגוריה חברתית מסוימת. למשל בלונדיניות הן טיפשות, מרוקאים הם עצבנים. - האם סטריאוטיפים זה דבר טוב? 15

- האם סטריאוטיפים יכולים לפגוע? - אז מדוע בכלל אנחנו משתמשים בסטריאוטיפים? מסבירים: העולם שלנו הוא מאוד מורכב, יש סביבנו כל הזמן הרבה מאוד אנשים שאנחנו לא מכירים, ואין לנו את היכולת להכיר את כולם. עם זאת המוח שלנו צריך לדעת מה לצפות מהאנשים הללו, האם מישהו יכול להיות מסוכן לנו? מי יכול להיות אדם שכדאי להכיר ועוד. לכן הסטריאוטיפ עוזר לנו לעשות סדר- המוח שלנו באופן אוטומטי מקטלג אנשים עפ"י סממנים שונים וזה עוזר לנו להתמודד עם כמות האנשים סביבנו. למדריך- הסבר על סטריאוטיפ דימוי פשוט יחסית, המייחס מכלול של תכונות לכל האנשים המשתייכים לקטגוריה חברתית נתונה. לסטריאוטיפ נודע תפקיד מרכזי בבניית תמונת-עולם של הפרט, כאופן תפיסה חסכוני, הבורר, מפשט, מארגן ונותן משמעות לאינפורמציות הרבות והשונות שיש בידינו אודות קבוצת אנשים פלונית. כדי לפעול ביעילות בתוך סביבתו החברתית, חייב האדם לערוך קטגוריזציה שלה, לחלקה למחלקות בעלות מבנה משותף ואופי סטריאוטיפי. רק בדרך זו יעלה בידו לבנות מערכי ציפיות בדבר התנהגותם של אנשים אחרים בסביבתו ובהתאם לכך להתנהג כלפיהם. בהיותו דימוי סלקטיבי ומוכלל, אין הסטריאוטיפ מוסר תיאור מדויק של כל בני-הקבוצה האמורה, כי אם מציג את הקבוצה כישות הומוגנית תוך התעלמות מהבדלים אינדיבידואליים. )11 דק'( 6. נקשר לשיחה שערכנו בתחילת הפעולה- המדריך מסביר לחניכים שהוא רוצה להקריא להם קטע קצר )נספח 4(. הקטע הזה הוא התחלה של סיפור שבהמשכו מקריאים לחניכים את התגובות שאמרו בתחילת הפעולה לפרויקט שהמצאנו. לאחר שמסיימים להקריא את התגובות, מסבירים לחניכים שהפרויקט שסיפרנו עליו בעצם היה תרגיל, רצינו לבדוק כיצד הם יגיבו ומה יגידו. ובעצם בהקשר של הפעולה רצינו לבדוק איזה סטריאוטיפים יש לנו על הקבוצה ההיא. - אז מה מתוך הדברים שאמרתם הוא סטריאוטיפ לדעתכם? - אם היו עושים את אותו תרגיל לקבוצה השנייה מה אתם חושבים שהם היו אומרים עלינו? איזה סטריאוטיפים יכולים להיות עלינו? - אם היינו באמת מחליטים לעשות מפגש עם הקבוצה, אתם חושבים שכל הסטריאוטיפים הללו שיש לנו בראש היו מפריעים? כיצד? 7. לסיכום הפעולה- נבקש מהחניכים לנסות לעשות ניסוי. כל חניך ילך הבייתה וישאל את ההורים שלו, את האחים שלו את החברים מבי"ס מה הם חושבים על הקבוצה שעליה דיברנו? כל אחד ירשום את הדברים ושבוע הבא נראה איזה סטריאוטיפים יש לאחרים על הקבוצה הזו. )11 דק'( 16

נספחים: נספח 1- מילים לסיפור הקצר: משטרה, קיבוצניק, חנות, אזעקה, גרוזיני, אבא, וידיאו, שופט, עובד סוציאלי, אגרוף, מעצר, בורח, רודף, קללות, התנדבות, ארגנטינאי, אזיקים, שמן, חייכן, פנים רציניות, קל תנועה. נספח 2- תמונות ילדים למשחק מדבקות וקטעי מידע שמי ירון, אני תלמיד בכיתה ח' בבית ספר בחולון. אני אוהב לעשות ספורט ולצפות בספורט. כשיש מונדיאל אין סיכוי שאני אזוז מהטלוויזיה ואחרי הצהריים אני תמיד משחק כדורגל. אני תלמיד יחסית טוב, ואני משתדל להשקיע בלימודים אבל חולם להיות כדורגלן. אני נועה, אני תלמידה בכיתה ח' בחיפה. אני בחוג תיאטרון, ובדיוק קיבלתי תפקיד ראשי בהפקה שמעלים בפסטיבל הצגות בעיר. הדבר שאני הכי אוהבת לעשות זה לשחק ולהציג. ההורים שלי טוענים שאני לא משקיעה מספיק בלימודים, אבל הם סתם מגזימים אני דווקא לומדת. אבל אין ספק שהתיאטרון הכי חשוב לי. אני מוחמד, לומד בכיתה ח' בכפר קרע. החלום שלי הוא להיות רופא, אני לומד בתוכנית מדעים למצטיינים ומאוד משקיע בלימודים. אומרים עליי שאני חנון, אבל לא אכפת לי. אני רוצה להצליח בחיים ובשביל זה צריך להשקיע. 17

שמי יעקב, אני לומד בכיתה ח' בבאר שבע. הדבר שאני הכי אוהב זה בעלי חיים. אני מתנדב ב"צער בעלי חיים" כמעט כל יום אחרי בית הספר וגם מגדל שני כלבים וחתולה. אמא שלי משתגעת מהלכלוך אז אני משתדל לעזור לנקות. אני גם דואג להאכיל את הכלבים והחתולה ולטייל איתם בחוץ. שמי מור, אני תלמידה בכיתה ח' בתל אביב. אני מדריכה בתנועה ולוקחת חלק במנהיגות החברתית בבי"ס, אני אוהבת להיות מנהיגה ולהוביל דברים. אני גם מאוד אוהבת מסיבות. בלימודים אני בסדר אבל הכי חשוב לי זה להשפיע ולהיות עם חברים. נספח 3- תוויות מוזר/ה טיפש/ה משכיל/ה קולני/ת מצטיינ/ת בלימודים מנהיג/ה חנונ/ית חכמ/ה כריזמטי/ שאפתנ/י חופר/ת לא מקובל/ת עצלנ/ית חלש/ה משעממ/ לא חברותי/ת מלוכלכ/ת שטחי/ת פרימיטיבי/ת 18 אלימ/ה חכמ/ה רמאי/ת

נספח 4- סיפור רחוק רחוק בים העמוק, בים הסוער הכחול הירוק, בינות גלים עגולים עגולים היורדים ועולים, בין דגי טרף גדולים אימה מפילים... יש אי ממש שגעון, מתנשא בגאון. ושמו של האי הוא האי הגיון. על האי היגיון אנשים משכילים חכמים, נחמדים, ממש רגילים בוקר אחד אמרו שרי הממשלה לתושבי האי הנפלא הגיע הזמן, תושבי האי היגיון, לפגוש את שכנינו באי שיגעון. אותם אף פעם לא הכרנו ולכן מפגש לכם ארגנו מיד החלו אנשי האי להגיב: **)כאן מתחילים להקריא את תגובות החניכים שכתבנו בתחילת הפעולה( 19

פעולה שלישית: דמיון ושוני בין קבוצות מטרות הפעולה החניכים יבינו את החשיבות שבביטול הסטריאוטיפים בבואנו להכיר קבוצה ששונה מאתנו. החניכים ימצאו נקודות דמיון ושוני בינם לבין קבוצות אחרות בסביבתם החניכים ילמדו על החשיבות של שיח המבוסס בראש וראשונה על נקודות דמיון בין קבוצות.1.2.3 רקע לפעולה העולם בנוי מקבוצות שונות בעלות אינטרסים שונים אשר פעמים רבות מתנגשים זה עם זה. חוסר תקשורת ושיחות על בסיס של נקודות שוני בין קבוצות מוביל לרוב לעימותים, מלחמות ואלימות. פעולה זו נועדה להראות לחניכים כיצד עורכים היכרות נכונה עם קבוצה שאיננו מכירים. לשם כך נדאג לבטל את הסטריאוטיפים ע"י איסוף מידע מהימן על הקבוצה ובנוסף נבדוק מהן נקודות הדמיון והשוני בינינו לבינם משום ששיח אמיתי יכול להיווצר רק אם קודם כל נצליח להתחבר. החיבור נוצר על בסיס המשותף ולא על בסיס השונה. מהלך הפעילות 1. משחק פתיחה, עיניים רגליים- החניכים עומדים במעגל. כאשר המדריך מכריז "רגליים", כל חניך מסתכל על הרגליים של אחד החניכים במעגל. כאשר המדריך מכריז "עיניים", כל חניך מעלה את מבטו מהרגליים של אותו חניך עליו הסתכל לעיניים שלו. כל זוג חניכים שמבטיהם נפגשו יוצא מהמשחק. כך ממשיכים עד שנותר זוג אחרון והוא כמובן המנצח. )11 דק'( 2. תרגיל התפוז- מחלקים את החניכים לשתי קבוצות. מעמידים את הקבוצות במרחק של מספר מטרים אחת מהשנייה. כל קבוצה מקבלת פתק )נספח 1( אותו היא צריכה לקרוא בשקט בצד. לאחר שהקבוצות סיימו לקרוא את הפתק, המדריך מסביר כי ברגע שייתן סימן הקבוצות יוכלו לצאת למשימתן. המדריך מניח תפוז יחיד בנקודה אמצעית בין שתי הקבוצות ומסמן להן להתחיל. למדריך- סביר להניח שמיד הקבוצות יתחרו בינן על השגת התפוז. ולא תהיה כלל תקשורת בין הקבוצות. למרות שתקשורת בין הקבוצות תוכל להוביל להבנה שבעצם כל אחת מהן זקוקה לחלק אחר בתפוז והן יכולות להתחלק ולהצליח שתיהן במשימה. לאחר מספר דקות של תחרות, עוצרים את המשחק ומכנסים את החניכים. דיון- - מבקשים מאחד החניכים לתאר מה היה במשחק. 21

- מבקשים מכל קבוצה להקריא מה הייתה המשימה שלהם. - האם הייתה דרך אחרת שבה המשחק יכול היה להתנהל? - המשחק הזה מתקשר לפעולה הקודמת, מדוע? מכיוון שהעולם שלנו בנוי מהמון המון קבוצות שלכל אחת ממנה יש אינטרסים אחרים ומטרות שונות, ממש כמו במשחק. פעמים רבות מטרות אלו מתנגשות כמו שבמשחק- שתי הקבוצות היו זקוקות לתפוז. במצב כזה אפשר להילחם/ להיאבק או לתקשר ולנסות למצוא פתרון. כמובן שיש בעיות הרבה יותר מורכבות ממה שראינו כאן ואינטרסים מתנגשים אך אין ספק שתקשורת בין הקבוצות השונות תביא לפתרון טוב יותר מאלימות. ועדיין איך זה קשור? כשאנחנו צריכים לתקשר עם קבוצה שאנחנו לא מכירים, יש לנו הרבה סטריאוטיפים עליה, הסטריאוטיפים הללו מקשים עלינו לתקשר עם הקבוצה בצורה טובה כי אנחנו מניחים לגביהם הרבה הנחות שהן בכלל מוטעות. אם נצליח להיפטר מהסטריאוטיפים נוכל לפתו דרך לתקשורת מוצלחת יותר. )11 דק'( 3. בשבוע שעבר ביקשנו מכם לשאול אנשים שאתם מכירים מה הם חושבים על הקבוצה שעליה דיברנו, מי רוצה לשתף מה אנשים אמרו? אחרי שבדקנו מה הסטריאוטיפים שיש לנו על הקבוצה השנייה. בואו נבדוק מה באמת נכון, מה לא ומה אנחנו יכולים ללמוד עליהם. נותנים לחניכים קטעי מידע מהאינטרנט על הקבוצה )אם למשל מדובר בקבוצת צופים, נותנים קטעי מידע על תנועת הצופים- מנהגים שלהם, כללים, ערכים וכד'(. המשימה של החניכים היא לעבור על הסטריאוטיפים שהעלנו בפעולה הקודמת ועל הסטריאוטיפים החדשים שהצגנו היום ולבדוק מה נכון ומה לא נכון. על פלקט גדול מרכזים את כל הדברים החדשים שאנחנו לומדים על הקבוצה השנייה. )21 דק'( 4. דמיון ושוני- בוחרים 4 נציגים, כל נציג מקבל חפץ שונה. על הנציגים, על אחד בתורו למצוא כמה שיותר שימושים יצירתיים לחפץ. לאחר מכן שואלים את החניכים מה שונה בין החפצים? )סביר להניח שיהיו המון דברים שונים- צבע, צורה,מרקם, שימוש וכו'( ומה דומה בין החפצים? )סביר להניח שזה יהיה יותר קשה אבל תמיד אפשר למצוא! למשל כל החפצים דוממים, כל החפצים הם חפצים שאפשר למצוא במועדון וכד'( דיון- - מה היה יותר קשה, למצוא נקודות שוני בין החפצים או נקודות דמיון? - אתם חושבים שתמיד אפשר למצוא נקודות דמיון בין 2 דברים שונים? )11 דק'( 22

1. כעת נחזור למידע שאספנו על הקבוצה ונכין טבלה של נקודות דמיון ושוני בין הקבוצה שלנו לקבוצה השנייה )שימו לב הטבלה הזו כבר לא מתבססת על סטריאוטיפים אלא על הידע שאספנו על הקבוצה(. דיון- - מדוע חשוב לבדוק מה דומה ומה שונה בינינו? )זו דרך טובה ללמוד על הקבוצה השנייה, להבין במה הם ייחודיים לעומת הדברים שבהם אנחנו ייחודיים. בנוסף אנחנו יכולים ללמוד לגבי איזה דברים יכולים להיות לנו חילוקי דעות( - מדוע זה חשוב לבדוק מה דומה בינינו? - מה יותר חשוב דומה או שונה? )שניהם חשובים, אבל למצוא מה שונה זה קל, למצוא מה דומה זה קצת יותר קשה, צריך להתאמן על זה אבל זה יותר חשוב כי נקודות הדמיון הן הנקודות שמהן נוכל להתחיל ולתקשר. אם ניפגש עם הקבוצה ונתחיל לדבר על מה ששונה בינינו מה יקרה? נתחיל להתווכח ואז אין סיכוי שנהיה חברים. אבל אם קודם נהיה חברים ואז נדבר על מה ששונה בינינו, יש סיכוי גדול יותר שנוכל באמת להתחבר אחד לשני. )11 דק'( 6. לסיכום הפעולה נציג לחניכים דוגמאות לקבוצות שהצליחו למצוא את המכנה המשותף- פורום המשפחות השכולות, ימנים ושמאלנים מסרבים להיות אויבים, גשר-הפועלת לחיבור בין דתיים לחילוניים )נספח 2(. עוברים עם החניכים על כל אחת מן העמותות ומבררים ביחד- מה המכנה המשותף שהם מצאו? )11 דק'( 23

נספחים: נספח 1- פתקים לתרגיל התפוז פתק לקבוצה 1- "אישה בכפר שלכם חולה במחלה נדירה מאוד, רופא השבט אמר שרק קליפת תפוז תוכל להציל אותה, אתם המשלחת שנשלחה להשיג את קליפת התפוז על מנת להציל את חיי האישה". פתק לקבוצה 2- "אישה בכפר שלכם חולה במחלה נדירה מאוד, רופא השבט אמר שרק ליבת תפוז תוכל להציל אותה, אתם המשלחת שנשלחה להשיג את ליבת התפוז על מנת להציל את חיי האישה". נספח 2- מידע על קבוצות שהצליחו למצוא מכנה משותף: פורום המשפחות השכולות הינו ארגון ישראלי פלסטיני משותף המונה למעלה מ- 611 משפחות. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך הממושך. בפעילותם המשותפת הם גילו כי הפיוס בין האנשים ובין העמים הוא אפשרי ואת התובנה הזאת הם מנחילים לשתי החברות. יתרה מכך, הפורום הגיע למסקנה כי תהליך פיוס בין העמים הוא תנאי בל יעבור להשגת שלום בר קיימא, הארגון מפיץ רעיונות אלה בכל האמצעים שעומדים לרשותו: חינוכיים, ציבוריים ותקשורתיים *)המכנה המשותף- אובדן בן משפחה כתוצאה מהסכסוך( ימנים ושמאלנים מסרבים להיות אויבים- יום רביעי, 61 ביולי 63:71, 4162, וואלה. פוסט שהעלה הגולש עומרי בן חורין, שקורא להפסיק את ההסתה בין שמאל וימין, הפך ללהיט ברשת וצבר אלפי שיתופים. "המבצע הזה יגמר במוקדם או במאוחר, ואחריו אנחנו עוד ממשיכים לחיות כאן ביחד" בתקופה כזאת, שהרשת מפוצצת בקריאת נאצה בין ימין ושמאל והרוחות סוערות מתמיד, הגולש עומרי בן חורין רצה לעשות משהו קצת אחר. משהו שיחזיר לו את האמונה בעם שלו, ואולי יתניע גם אחרים לפעולה. כשהוא הגיע למילואים, הוא גילה בין חבריו לשירות הרבה הבדלים בין תפיסות עולם אך גם הרבה כבוד הדדי. הוא צילם שתי תמונות של צמדים - ימנים עם שמאלנים, מחזיקים שלט. "אני עומרי מרמת גן, ואח שלי ישי שומר עליי מימין" נכתב בשלט של עומרי, ו"אני ישי מרבבה, ואח שלי עומרי שומר עליי משמאל" נכתב בשלט של ישי. כנ"ל עם הצמד אריאל מיקיר ואיציק מאשדוד. את התמונות העלה לפייסבוק שלו, בתוספת קריאת לפיוס ואחדות. "לא יזיק לעם ישראל קצת 24

דיאלוג ומפגש, כזה שלא בא לבטל אחד את השני, אלא להביא את מי שאנחנו ובאמת להפגש", כתב בן חורין מתחת לתמונה, "מוזמנים להצטלם עם החברים שלכם, גם אם הם לא חושבים או נראים בדיוק כמוכם"!.. *)המכנה המשותף- שירות בצה"ל, אזרחי ישראל( גשר- עמותה לקידום ההידברות בישראל- עוסקת למעלה מ- 41 שנה בקידום ההבנה בין דתיים לחילוניים וקבוצות נוספות בחברה הישראלית, ובהעמקת הקשר והזיקה לזהות היהודית-ישראלית. דבר מייסד העמותה- חברים יקרים, לפני ארבעים שנה, בסוכות תש"ל )1771( בתוך אסבסטונים ירדניים נטושים בכפר עציון, פתחה "גשר" את הסמינר הראשון של מפגש בין תלמידים מבתי ספר דתיים וחילוניים. מאז ועד היום השתתפו מאות אלפי משתתפים בפעילויות של "גשר", ולמדו על פי חומרי הלימוד שהופקו על ידה. פעילות זו מבטאת את המשימה הכפולה של "גשר" החותרת מצד אחד לגשר על הפער ההולך וגדל בין דתיים לחילונים, ומצד שני פועלת לעצב חברה המושתתת על ערכים יהודיים משותפים. שני כיוונים אלה קשורים זה בזה. הטרגדיה של החברה הישראלית היא שהתרבות היהודית, אשר איחדה את העם היהודי בכל פזורותיו, מהווה כאן, במדינת ישראל, גורם מרכזי במחלוקת בין הקהילות. זהו פילוג המביא לכעס, ניכור וקרע בעם. איחוי הקרע יבוא על-ידי חינוך יהודי- פלורליסטי רחב ובאמצעות שיח כן ואמיתי בין חלקי העם. מתוך הבנה שמדובר כאן בבעיה כלל חברתית, פועלת "גשר" באופן רב-תחומי: בחינוך, בתרבות, בתקשורת ובפרסום. מתוך מגמה להיות רלוונטית ועכשווית, נמצאת "גשר" תמיד בתהליך של יצירה והתחדשות. אנו פונים אל בני נוער בחינוך העל-יסודי, לחיילים, לסטודנטים, למורים ולמבוגרים ממגזרים שונים. עם עבר מרשים של חדשנות, מקוריות ויוזמה צועדת "גשר" להגשמת החזון: לעיצוב מדינה יהודית-דמוקרטית, בה ניתנת לכל אזרח ההזדמנות למימוש עצמי בעל משמעות אנושית ויהודית גם יחד. בכבוד רב, ד"ר דניאל טרופר נשיא "גשר" *)המכנה המשותף- התרבות היהודית( 25

פעולה רביעית: מוצאים את המשותף מטרות הפעולה 1. החניכים יערכו מפגש מקרב בינם לבין נציג/ קבוצה השונה מהם. 2. החניכים יגשימו את הנושאים אשר דוברו במערך. רקע לפעולה פעולה זו הינה הפעולה האחרונה במערך. המטרה של פעולה זו היא להגיע לשלב העשייה, ההגשמה. פעמים רבות איננו מצליחים להגיע לשלב זה בפעולות כיוון שהוא דורש תכנון ותיאום רב יותר. למרות הקושי, קיימות דרכים שונות להגשים את הנושאים עליהם דיברנו במערך, אנו מביאים בפניכם כאן מספר רעיונות, אך במידה ורעיונות אלו אינם מתאימים לקבוצתכם חשוב כי תנסו לחשוב על דרך אחרת להביא את החניכים לשלב העשייה שכן זה והשלב המשמעותי ביותר. מהלך הפעילות בפעולה זו נרצה להגשים את הנושאים עליהם דיברנו במערך, לפניכם מספר הצעות לפעילות: 1. קיום מפגש עם הקבוצה עליה דיברתם במערך. המפגש צריך להתבסס על חיפוש נקודות הדמיון בין הקבוצות ועל בסיס מה שמשותף. מפגש כזה יכול להתקיים בצורה של מעגלי שיחה, או בצורה של פעילות המאפשרת שיח. למשל פעילות הכוללת בישול משותף מאפשרת זמן שיח מצוין ועשייה משותפת באותו הזמן. 2. ניתן לערוך מפגש עם נציג אחד מהקבוצה עליה דיברתם במערך. לערוך עימו שיחה שבה כמובן נחפש את המשותף ונמשיך ללמוד על הקבוצה השנייה. 3. כיוון אחר לחלוטין הוא לחשוב עם החניכים על דרך לקדם את נושא ההתחברות והדמיון בין קבוצות- למשל להכין שלטים ולתלות במושב, להכין פלאיירים עם הסבר לתיבות הדואר, לצאת למקום מרכזי ולעשות הפגנה להעלאת המודעות בנושא. כתבות, תמונות, הערות ועוד ניתן לשלוח אלינו - bmoshavim@gmail.com 26