"השלטון בישראל בכלל לא שומר על זכויות המיעוט הערבי"

Transkript

1 החפירות בעיצומן מחוז צפון גיליון מס' / 11 נובמבר 2009 ב הטרקטורים עלו לשטח והחלה בניית בית הפרקליט של מחוז הצפון מעקב בדק בית // עמ' 9 "השלטון בישראל בכלל לא שומר על זכויות המיעוט הערבי" עו"ד חסן ג'בארין, מייסד ומנכ"ל ארגון עדאלה, מדבר על הרשות המחוקקת, על בג"צ ומינוי שופטים, על תפקיד הלשכה במלחמה כנגד הגזענות בישראל ועל השאיפה לחיות בדמוקרטיה רגילה // עמ' 18 עדכונים התחלה חדשה נפתחה רשמית שנת המשפט // עמ' 6 אנחנו ב מהמחוז ברשת החברתית // עמ' 9 כוח נשי פורום עורכות דין הוקם במחוז // עמ' 16

2 [ תוכן העניינים ] חדשות ועוד החפירות בעיצומן ב הטרקטורים עלו לשטח והחלה בניית בית הפרקליט של מחוז הצפון מעקב בדק בית // עמ' 9 מחוז צפון "השלטון בישראל בכלל לא שומר על זכויות המיעוט הערבי" עו"ד חסן ג'בארין, מייסד ומנכ"ל ארגון עדאלה, מדבר על הרשות המחוקקת, על בג"צ ומינוי שופטים, על תפקיד הלשכה במלחמה כנגד הגזענות בישראל ועל השאיפה לחיות בדמוקרטיה רגילה // עמ' 18 המחלקה האזרחית בפרקליטות חוסכת מהעו"דים הליכי סרק 4 // מדור כרטיס ביקור גיליון מס' / 11 נובמבר 2009 עדכונים התחלה חדשה נפתחה רשמית שנת המשפט // עמ' 6 אנחנו ב מהמחוז ברשת החברתית // עמ' 9 כוח נשי פורום עורכות דין הוקם במחוז // עמ' 16 עורכת ראשית: ענת טולנאי אחראי מערכת: עו"ד ח'אלד ח. זועבי, יו"ר ועד המחוז חברי מערכת: עו"ד פארוק עומרי, עו"ד נאהל עספור, עו"ד נאילה עוכל, עו"ד טארק סאלח עיצוב גרפי: סטודיו שפיים ניהול והפקה: נירפרינט מדיה והפקה בע"מ, כל הזכויות שמורות לוועד מחוז צפון של לשכת עורכי הדין בישראל יו"ר ועד המחוז: עו"ד ח'אלד ח. זועבי חברי ועד מחוז הצפון: עו"ד עדנאן חליחל עו"ד אבנר צור עו"ד חוסאם ח'ורי עו"ד וליד ח'ליליה עו"ד עיסאם אבו נסאר עו"ד אומיימה חאמד כתובת למשלוח דואר: לשכת עורכי הדין, מחוז הצפון רחוב 3002/15 )שכונת ח'לת אלדיר(, נצרת טלפונים: /6 04 פקס: דוא"ל של הלשכה: Nazareth@israelbar.org.il אתר הלשכה: הערות, תגובות, הצעות ורעיונות - לשלוח לדוא"ל הלשכה אין המערכת אחראית לתוכן המודעות והמאמרים. הפרסום נעשה על דעת המפרסמים ובאחריותם בלבד הקו החם של פרו-בונו מרחיב פעילות: כל השבוע, ב 4 שפות 8 // מדור חדשות ועוד מתי צריך עו"ד לחשוש מניגוד עניינים ולסרב לייצג לקוח? 14 // מדור אתיקה בימי הביניים המכשפות היו נשים; היום קורבנות של מכשפים 16 // מדור אשת חיל למי שמורות הזכויות, ולמה עו"דים מתעקשים לציין את זה? 22 // מדור אקדמיכאן על הפרשנות הראויה לעבירת איסור התמיכה באלימות או טרור 26 // עו"ד מנהל חורי הגרפולוג המשפטי יודע שאין ודאות לגבי זיהוי של זיופים 30 // פנינה אריאלי ה- R8 דוהרת על 525 כוחות סוס. זה מעייף, זה מטריף, זה ממכר 32 // מדור נסיעה טובה התנצלות בגיליון מס' 10 של "דין שווה" הוענק קרדיט הכותבת של מדור האופנה לעו"ד נאילה עוכל במקום לעו"ד עדן יקותיאל - סטייליסטית ומאפרת מקצועית. עימה הסליחה. 2 דין שווה יולי 2009

3 דבר היו"ר לפשע אין גבולות ואין מעצורים ברכת היו"ר בגיליון הנוכחי לקוחה מהדברים שאמר באירוע פתיחת שנת המשפט תש"ע תחילתה של שנת עבודה היא סיבה טובה לחגוג ולקוות, שתהא שנה מבורכת ומוצלחת, שבה שלטון החוק יתחזק ורשויות המדינה יעשו יותר למען אכיפת החוק ושמירה על זכויות האזרח והשיוויון; שיעשו יותר למען מניעת תופעת העבריינות, המתפשטת בחברה כמו סרטן בגוף החולה, וכי האכיפה תתרחב לא רק נגד העבריינות הגדולה והבולטת, כי אם גם בעניינים היותר קטנים שמהם סובל האזרח הקטן. כך שעורך דין יוכל להבטיח ללקוחו, כי יש מי שיגן על זכויותיו וכי יש דין ויש דיין, ויש אוכף לדין ולפסקי הדין שבתי המשפט נותנים. מחויבות שלטונית לחוק ההתדרדרות המתמדת באכיפת החוק היא תופעה מסוכנת ומפחידה. כבר אין זה בטוח, שהחוק מעל הכל; ואין זה ודאי, שפסקי הדין של בתי המשפט יכובדו. הדבר מביא במקרים מסוימים לכך, שאזרחים פשוטים נעזרים בגורמים עברייניים, בכדי להגן על זכויות או להשיג מטרות. תופעה זו הביאה להתפשטות ולהתגברות העבריינות האלימה, וברור שעבריינות מסוג אחד גוררת אחריה עבריינות מסוגים אחרים. כך שה גענו למצב, שבכל יום אנו עדים למקרים של ירי ופגיעות ברכוש ובגוף. אלו הגיעו אף לבתי ספר ולרציחות ויריות בין תלמידים, בנוסף לאלימות המתפשטת בתוך המשפחה וברחוב, ולצבירת נשק לא חוקי. כל זה גורם לכך, שאזרחים חשים מאוימים ומפוחדים, ולא ירחק היום, שגם עורכי הדין ואף שופטים יהיו מטרה ללחצים ואיומים. קריאתי לממשלה ולגורמים האמונים על אכיפת החוק ועל מניעת הפשיעה היא: אנא מכם, תפנו זמן ומשאבים לעניין, כי לפשע אין גבולות ומעצורים. אל תדחקו את הציבור להגן על עצמו ואל תחוקקו חוקים מעוותים, לדוגמה מה שנקרא חוק דרומי. תעצרו את האלימות והשפלת האחר בכל מקום, כי תופעה זו תעבור ממקום למקום - אין לה גבולות והיא אינה מבחינה בין אוכלוסיות ומגזרים. הזכות להיות עו"ד בעניין אחר: לדעתי, במקצוע עריכת הדין לא נוכל להחזיר את הגל גל אחורנית, ואין צורך בכך. אנשים שרוצים ללמוד משפטים - צעירים ומבוגרים, ובעלי מקצועות או פקידים - שילמדו. זו לזכותם; אך אנו בלשכה חייבים לקבוע מבחנים ודרישות רציניות יותר לכל מי שמבקש להצטרף למקצוע, ולא להסתפק במבחנים הקיימים. מכאן באה יוזמתו של ראש הלשכה, שאושרה בוועד המרכזי, לשי נויים ולרפורמה מהותית בתנאי הקבלה ללשכה. יוזמה זו חשובה, בכדי להחזיר למקצוע את כבודו ומעמדו בעיני הציבור וכדי להבטיח רמת שירות טובה. הרפורמה אינה תלויה רק בלשכה, וחלקים ממנה מחייבים חקיקה. כולי תקווה, שזו לא תעוכב בשל שיקולים זרים. רק 5% שופטים ערבים לאחר עיכוב ממושך התכנסה לאחרונה הוועדה למינוי שופטים ובחרה שופטים לבתי המשפט השונים. אנו מברכים על כך ומאחלים לשופטים שנבחרו הצלחה במילוי תפקידיהם, ובמיוחד לחברים שנבחרו במחוזנו. אולם המלאכה לא תמה, והמחוז זקוק לעוד תקנים ולשיפור משמעותי במבני בתי המשפט בערי המחוז, במיוחד עפולה, טבריה, צפת וקריית שמונה. העברת התקנים הפליליים מבית משפט השלום בטבריה, עקב המחסור בתקנים, גם אם היא זמנית, היא דוגמה לצורך הדחוף במינוי שופטים נוספים. ובעניין מינוי שופטים, חבל שאני נאלץ שוב ושוב להעלות את בעיית המספר הקטן מאוד של השופטים הערבים. דוגמה לתופעה זו היא הסבב האחרון של המינויים, כאשר מבין כ 48 שופטים שהתמנו, היו רק שני שופטים ערבים. כך שאחוז השופטים הערבים בין שופטי ישראל אינו עולה על 5%. עו"ד חאלד חוסני זועבי יו"ר ועד מחוז הצפון וסגן ראש לשכת עורכי הדין בישראל דין שווה יולי

4 נא להכיר: המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז צפון 1500 תיקים חדשים נפתחים מידי שנה ומטופלים על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז הצפון מנהלת המחלקה, עו"ד חיה סודרי, מנצלת את הבמה כדי לחסוך מעורכי הדין הליכי סרק מול הפרקליטות 4 דין שווה נובמבר 2009 עו"ד חיה סודרי * המחלקה האזרחית בפרקלי טות מחוז צפון הוקמה ב בעת הקמתה מנתה המחלקה ארבעה פרקליטים בלבד. בשל כוח האדם המצומצם בשנותיה הראשו נות נותרו, באותה עת, חלק מהתחומים - תכנון ובנייה, מיסים, מקרקעין - בטיפול של פרקלי טות מחוז חיפה. בד בבד עם תהליך צמיחתה והתרחבותה, הושלמה בהדרגה העברתם של תחומים אלו לפרקליטות צפון, וכיום מטפלת המחלקה בכל הנושאים בתחום השיפוט של פרקליטות מחוז צפון. עבודה על שטחים נרחבים המחלקה האזרחית מנוהלת על ידי עו"ד חיה סודרי ומונה כיום 13 פרקליטים, שביחד עם ארבעה מתמחים, מייצגים את המדינה בכל הע רכאות האזרחיות והמנהליות בתחום השיפוט של פרקליטות מחוז צפון, ובכלל זה בכ 1,500 תיקים חדשים הנפתחים מידי שנה. לנתון המספרי הזה מתווספים מאפייניה הייחודיים של עבודת המחלקה: שטח השיפוט הרחב - ממסעדה, קצרין, קריית שמונה, טבריה וצפת בצפון, ועד עפולה ובית שאן בדרום; וכן מספר הערכאות הרב שבהן מופיעים הפרקלי טים, ביניהן הערכאות השונות בנצרת )בית הדין השרעי, בית הדין לעבודה ועוד(. נתונים אלה מצריכים משאבים רבים של זמן ותיאום, ותורמים לעומס העבודה במחלקה. תוכנית העבודה של המחלקה האזרחית לשנת 2009 כוללת שילוב בין יעדי פרקליטות מחוז צפון לבין תוכנית העבודה הארצית של הפרקליטות האזרחית כפרקליטות יוזמת, שנו קטת בהליכים ולא רק מתגוננת בפני תביעות המוגשות נגד המדינה. כפועל יוצא מכך, יצאו לדרך מספר פרוייקטים, שאותם מובילים פרקליטים שונים במחלקה. בין הפרוייקטים החדשים אפשר למ נות את פרוייקט קידום פשרות, שנוסה בהצל חה בפרקליטות מחוז חיפה. פרוייקט זה כולל ניתוב תיקים, שנמצאו מתאימים לפשרה וב"כ הצד השני מעוניין בכך, לנהל מו"מ לפשרה בש לבים מקדמיים ולסיים את התיק בכדי לחסוך משאבים לצדדים ולבית המשפט )ראו מסגרת נפרדת(. מוגש כשירות לעו"דים להלן מידע, שיסייע לעורכי הדין במחוז בע בודתם מול המחלקה האזרחית של הפרקלי טות וימנע הליכי סרק. המדינה כבעל דין ככלל, חלים על המדינה סדרי הדין הכלליים, אולם קיימים חיקוקים ספציפיים - העיקריים שבהם, המתייחסים לסדרי דין החלים על המדינה, והם: חוק לתיקון סדרי הדין האזר חי )המדינה כבעל דין(, תשי"ח 1958 ; תקנות ההוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה, 13 פרקליטים ועוד ארבעה מתמחים מייצגים את המדינה בכל הערכאות האזרחיות והמנהליות בתחום השיפוט של פרקליטות מחוז צפון התשל"ז 1976 ; ופקודת סדרי הדין )התייצבות היועץ המשפטי לממשלה(. הסדרים וכללים מיוחדים חלים על המדינה, בין היתר, בסוגיות הבאות: 1. כמי שירשה את מעמדה משיטת המשפט המנדטורית, נהנתה המדינה בעבר ממעמד על, שהקנה לה הקלות ביחס לבעל דין רגיל. אחד מהחיקוקים הייחודיים למדינה, והנוגע להגשת תביעות נגדה, הוא סעיף 42 לפקודת הפרשנות, הקובע כי לא ניתן להגיש תביעות נגד המדינה מכוח חוקים שנעדרת בהם הוראה מפורשת הקובעת, כי החוק חל על המדינה )הגם שכלל זה זכה לביקורת של בית המשפט, המחוקק טרם ראה לבטלו. לכן, לעת הזאת, כלל זה עומד בעינו(. 2. עם השנים מוחלות על המדינה חובות מו גברות מכוח המשפט המנהלי והציבורי ומכוח הנחיות פנימיות שהטילה על עצמה. הנחיות פנימיות אלה מוכרות בשמן כהנחיות היועץ המשפטי לממשלה )הנחיות המחייבות את כל רשויות השלטון(, והן יכולות להתעדכן ולהש תנות מעת לעת. כך, למשל, ההנחיה שהגבילה בעבר את המדינה מלטעון טענת התיישנות בתביעות המוגשות כנגדה, בוטלה בשנים האח רונות. 3. בוררות - בהתאם להנחיות היועץ המשפטי בעניין זה, המדינה ככלל אינה פונה להליכי בו ררות. לא כן ביחס לגישור, אולם זאת, במקרים שבהם הניסיון להגיע לפשרה במו"מ ישיר לא עלה יפה. 4. גם המתמחים בפרקליטות נהנים ממעמד מיוחד - הם רשאים לייצג את המדינה בבית המשפט מכוח ייפוי כוח של היועץ המשפטי לממשלה. סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין )המ דינה כבעל דין(, תשי"ח 1958, קובע, כי ייצוג המדינה בכל הליך הוא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, וסעיף 21 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 1961, מאפשר זאת בקוב עו כי סעיף 20 לחוק, הקובע את ייחוד פעולות מקצוע עריכת הדין, אינו פוגע בסמכויות נציגי היועץ המשפטי לממשלה. המתמחים מטפלים בתיקים בליווי צמוד של הפרקליטים וכל פעו לה שלהם בתיק טעונה אישורו. המצאה למדינה תקנה 485 לתקנות סדר הדין האזרחי, ותק נה 10)5( לתקנות בית הדין לעבודה )סדרי דין(, התשנ"ב 1991, קובעות, כי המצאה למדינה תעשה למשרדי פרקליטות המחוז במקום מו שבו של בית המשפט הדן בתובענה. מרוץ המו עדים מתחיל רק עם ביצועה של מסירה כדין לפרקליטות. המצאת התובענה למשרד הממשלתי הנתבע אינה מהווה מסירה כדין, ופסק דין שיינתן בהע דר הגנה בהסתמך על המצאה זו דינו להתבטל. תקנת המצאה ייחודית קיימת ביחס להמצאת צו ארעי או צו ביניים, שניתנו נגד המדינה בהלי כים בבית המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם לתקנה 35 לתקנות בתי משפט לעניינים מנה ליים )סדרי דין( - צו ארעי/ צו ביניים, שניתן נגד המדינה, יש להמציא בו ביום הן למשרד הרשות,

5 שנגדה ניתן הצו, והן למשרדי פרקליטות המחוז באיזור שיפוטו של בית המשפט. הסמכות המקומית 1. בהליכים אזרחיים ככלל, ניתן להגיש תובענה אזרחית נגד המ דינה בכל בית משפט ברחבי הארץ. יחד עם זאת, ראוי להגיש תובענות נגד המדינה בבית המשפט במחוז שבו קיימות מירב הזיקות לת ביעה. לאחרונה מסתמנת מגמה של בית המ שפט העליון, בהחלטות שבהן קיבל את עמדת המדינה בעניין זה - והורה על העברת תביעות שהוגשו נגד המדינה אל בית המשפט שבמחוז שלו קיימת זיקה מובהקת לתביעה, מטעמים של יעילות. עורכי דין, הסבורים שהתיק שבטיפולם מתאים להיכלל בפרוייקט קידום פשרות ולא קיבלו פנייה בנושא, יכולים לפנות מיוזמתם לפרקליט המטפל בתיק 2. בעתירות מנהליות בשונה מהליכים אזרחיים רגילים, קבע המ חוקק הסדר ייחודי של סמכות מקומית בהלי כים מנהליים, הנובע מאופיו של ההליך. תקנה 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים )סדרי דין( התשס"א , קובעת, כי עתירה מנהלית תוגש לבית המשפט שבאיזור שיפוטו ניתנה ההחלטה אשר נגדה מוגשת העתירה, וכשמדובר בהחלטה בעניין מקרקעין - תוגש העתירה לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצויים המקרקעין. סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים היא לדון בנושאים המפורטים בתו ספות השונות לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, ובהם בלבד )מדובר ברשימה סגורה של נושאים(. רשימות הנושאים בתוספות אלה מתעדכנות מעת לעת, ובמרוצת השנים מאז הזמנה לקידום פשרה חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, ובהתאם למטרתו המוצהרת, התרחבה סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בנושאים רבים נוספים. יצויין, כי נושאים שאינם מופיעים ברשימות אלה נותרו ככלל בסמכותו השיורית של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בכל מקרה של ספק ו/או אי בהירות בנוגע לסמכות העניינית/ המקומית ביחס לעתירה, ניתן להתקשר למזכירות המחלקה האזרחית, שתפנה את המתעניין להתייעצות עם פרקליט מתאים. בכך תיחסך הגשת הליכים מיותרים. המדינה כמשיבה/נתבעת פורמאלית לא אחת מצורפת המדינה כנתבעת או משי בה "פורמאלית", כאשר מדובר בנכס רשום ברשם המקרקעין/ המשכונות/ הרישוי. כאשר המדינה אינה צד להתדיינות, אין צורך לצרפה, אף לא כמשיב "פורמאלי" )מושג שאינו קיים בתקנות סדר הדין האזרחי(. הרישום יבוצע על פי דין, בהתאם לצו מתאים של בית המשפט ובכפוף לתשלומים המתחייבים כדין. הטיפול בתובענה/בעתירה במחלקה האזרחית מיד עם קבלת התובענה/ העתירה במשרדי במחלקה האזרחית בפרקליטות, היא מועברת לקבלת התייחסות הלשכות המשפטיות של המשרדים הרלוונטיים. לאחר בירור עובדתי עם גורמי המשרד השונים, מעבירות הלשכות המ שפטיות לפרקליטות את התייחסותן. לא אחת, לאחר קבלת התייחסת ראשונית זו, נדרשת התייחסות והשלמה נוספת בטרם תוגש עמדת המדינה. תהליך זה לעיתים דורש זמן, שכן מדובר לא אחת בהליך בירור מורכב, המצריך בחינה של השלכות רוחב ושיקולי מדי ניות, אחידות וכיוצ"ב. בשל כך, נדרשות לעיתים מספר ארכות להגשת תגובת המדינה לתובענות באופן שלם וראוי. ככלל, כאשר מעלה הבירור כי הדין עם התו בע/העותר, יפעל הפרקליט המטפל לסיום ההליך ללא צורך בדיון בבית משפט. * הכותבת היא מנהלת המחלקה האזרחית בפרש קליטות מחוז הצפון הפרקליט שמטפל בתיק יכול להציע לב"כ הצד שכנגד, שהפרקליטות תבחן את האפשרות לכלול את התיק שבטיפולו בפרוייקט קידום פשרות. בתיק שנכלל בפרוייקט מתנהל מו"מ לפשרה מעמיק ומהיר, במטרה לסיימו בהקדם האפשרי לטובת שני הצדדים. עורכי דין, הסבורים שתיקם מתאים להיכלל בפרוייקט זה ולא קיבלו פנייה בנושא, יכולים לפנות מיוזמתם לפרקליט המטפל בתיק, על מנת שזה יבחן את האפשרות להכללתו בפרוייקט. דבר המנכ"ל בניית בית הפרקליט, ועוד תוכניות רבות חברות וחברים יקרים, זה עתה סיכמנו את שנת הפעילות תשס"ט, והנה מצאנו עצמנו בעיצומן של ההכנות לקראת שנת הפעילות החדשה תש"ע. אומר בפתח הדברים, כי בין היעדים שהצבנו לעצמנו השנה היה ביסוס ושיפור עבודתה של הלשכה מבחינה מינהלית. במסגרת זאת, ועדת האתיקה הצליחה להתגבר ולסיים את הפיגור משנים קוד מות, מה שיצר עומס יתר על ביה"ד המ שמעתי. לאור זאת, בימים אלו אנו מצויים בעיצומה של עשייה לייעול ולשיפור שי טות העבודה, תוך נקיטת מדיניות אחידה ביחס לצמצום הדחיות. זאת במגמה לה ביא לקיצור תקופות ההמתנה, לשמיעת התיקים ברצף ולמתן פסקי דין בתוך זמן קצר. בנוסף, עשייה רחבת היקף בוצעה וממשיכה להתבצע באופן אינטנסיבי במ חוזנו. היעדים מתממשים והולכים לנגד עינינו, והתוכניות מיושמות בשטח. חלקן ימומשו במהלך השנה הקרובה. בד בבד עם קידום פרוייקט הבנייה של בית הפרקליט, אנו פועלים ללא הרף, כמו שנוכחתם בשנה החולפת, בקיום מיגוון השתלמויות וימי עיון מוצלחים - הן מב חינה מקצועית והן מבחינה איכותית. המ ספר הרב של המשתתפים, גם ממחוזות אחרים, והמשובים שהועברו - אלו מעי דים על שביעות רצון גבוהה. הדבר נכון גם לגבי הפעילויות והאירועים החברתיים, שהפכו לשם דבר במחוז הצפון. קבלו את איחוליי לשנת משפט מוצ לחת ולשנה טובה לכל אחד מכם, ולבני משפחותיכם דין שווה נובמבר ניתן ליצור קשר עם המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז צפון: כתובת: גלבוע 9, נצרת עלית טלפון: /145 פקס: בברכה, עו"ד עומרי פארוק, מנכ"ל מחוז הצפון

6 שנה כ 400 משתתפים באו לחגוג את פתיחת שנת המשפט במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין ד"ר יורם דנציגר, שופט ביהמ"ש העליון ואורח הכבוד באירוע, דיבר בעיקר על השינוי שיכולים עו"דים לחולל בחברה הישראלית ובכלל תחל שנה וברכותיה ענת טולנאי כ 400 עורכי ועורכות דין מהמחוז ובני/בנות זוגם/ן התכנסו ב במלון גולדן קראון שב נצרת, כדי לחגוג את פתיחת שנת המשפט תש"ע. בין האורחים באירוע היה אורח הכובד שופט בית המשפט העליון ד"ר יורם דנציגר, נשיאי ושופטי בתי המשפט ובית הדין במחוז צפון, ראש לשכת עורכי הדין בישראל עו"ד יורי גיא רון, וכן אורחים נוספים. מי שחיפש אירוע ממלכתי, לא קיבל את זה. גם מי שחיפש חאפלה עממית, יצא מאוכזב. במקום זה, אירוע פתיחת שנת המשפט תש"ע של מחוז הצפון בלשכת עורכי הדין היה שילוב מוצלח בין האווירה המכופתרת שמכתיב המקצוע לבין מסיבה שמחה עם סיבה טובה )כולל מוזיקה מצוינת וריקודים(. את האירוע הינחה חבר ועד המחוז, עו"ד אבנר צור, שאמר דברים מהותיים ורציניים בין דובר לדו בר, אבל גם גייס בדיחות אקטואליות כדי לשבור את הרצינות של הנאומים. למשל, אחרי נאומו של יו"ר ועד המחוז, חאלד ח. זועבי, ולפני שעלה אל הבמה ראש הלשכה הארצית, עו"ד יורי גיא רון, צחק הקהל מבדיחה על עורך דין בן 35, שיושב בלילה ושוקד על תיק של לקוח. לפתע מגיע מלאך המוות ואומר לו: "בוא איתי, אנחנו עו לים למעלה. הגיע זמנך". עולה עורך הדין עם מלאך המוות למעלה, ובשערי שמיים פוגש את המלאך גב ריאל ושואל אותו: "תגיד, בגיל כל כך צעיר, 35, כבר לוקחים אותי?". עונה לו המלאך: "לפי מספר השעות שחייבת בהן לקוחות, אתה כבר בן 190". בנאומיהם של יו"ר ועד המחוז )ראו דבר היו"ר, 6 דין שווה נובמבר 2009

7 טובה עמ' 3( ושל יו"ר לשכת עורכי הדין הועלו נושאים דומים, שעומדים על סדר יומה של הלשכה הארצית ושל מחוז הצפון. בין השאר, ציינו עו"ד זועבי ועו"ד גיא רון את פעילותה של הלשכה לחיזוק כבודו ומ עמדו של המקצוע; את בעיות התעסוקה של עורכי הדין, בעיקר החדשים יותר ובעיקר במחוז הצפון; את חשיבות ההשתלמויות של הלשכה עבור כל עורכי הדין; את המציאות בעניין מינוי שופטים בישראל, ובמיוחד את הצורך למנות שופטים גם מקרב הציבור הערבי; וכן את החשיבות שבתרומת עורכי הדין לס ביבתם ולחברה בכלל. כמובן שהשניים ציינו את העובדה, כי באותו היום עלו הטרקטורים לשטח שבו יעמוד עד סוף 2010 בית הפרקליט של מחוז הצפון. בתוך כך הבהיר עו"ד גיא רון, כי הוועד המרכזי היקצה שישה מיליון שקל בת קציב לבניית בית הפרקליט בנצרת, וכי עם התקד מות הפרוייקט ברור שהוועד יידרש להשקיע סכומי כסף נוספים להשלמת הבנייה. אחרי עו"ד זועבי ועו"ד גיא רון עלה אל הבמה אורח הכבוד - שופט העליון, עו"ד ד"ר יורם דנציגר. בלבוש לא רשמי ובשפה רהוטה, אך בגובה העיניים )ובישיבה(, דיבר השופט על הצורך בכך שכל אחד, וספציפית עורכי הדין, יקדישו מזמנם למען הקהילה והחברה שלנו. את הדוגמא לחשיבות ההתנדבות ולמנוף שהיא יכולה להציע גם למתנדב עצמו הביא ד"ר דנציגר מדמות המוכרת לכולנו. מאדם שהתחיל כפעיל קהילתי, המשיך ללימודי משפטים ופתח בקריירה של עו"ד קהילתי ולאחר מכן הפך לנשיא ארה"ב. הכוונה לברק אובאמה, כמובן. בהמשך סיפר ד"ר דנציגר, כי בשנים קמו בישראל 660 ארגונים חברתיים - מה שמכונה גם המגזר השלישי. הוא הוסיף, כי חלק לא מבוטל מהפעילים הבכירים, הבוחרים להשתלב בארגונים אלו, הם עורכי דין. זה נובע גם מסיבות של חיפוש פרנסה וגם "נותן משהו לנשמה". בסוף דבריו אמר ד"ר דנציגר: "גם אם אין לכם את כל הזמן להקדיש להתנדבות, אני משוכנע שכל אחד ואחת יכולים להרשות לעצמם לפחות תיק אחד בשנה במסגרת פרוייקט פרו בונו". לאחר שהסתיים שלב הנאומים יצאו הנוכחים אל רחבת הבריכה, שם חיכתה לכולם ארוחת ערב עשי רה ותזמורת משובחת של כלי נגינה מזרחיים אמי תיים. נגני העוד, הדרבוקה והכינור, ליוו את האורחים אל מזנוני האוכל, ולאחר שכולם התיישבו עלתה אל הבמה הזמרת ויולט סלאמה. כמעט שלא היה איש בקהל, שנשאר אדיש ליכולות הקוליות ולמגוון השי רים שלה. ההתרגשות היתה כל כך גדולה עד שבסוף הערב כבר אפשר היה למצוא אנשים מכובדים, מב כירי העו"דים במחוז, מפזזים על השולחנות. דין שווה נובמבר

8 חדשות ועוד עוד בעניין השלטון המקומי יום עיון בנושא "דרכים להתמודדות עם לי קויים נפוצים בשלטון המקומי" התקיים במלון המעיין שבנצרת ב המשתתפים הגי עו, כדי לשמוע את עו"ד ברק כלב - סמנכ"ל משפט וכלכלה בתנועה למען איכות השלטון בישראל. שתי הרצאות ניתנו במהלך היום. האחת תחת הכותרת "דרכים להתמודדות עם ליקויים נפוצים בחוזים ומכרזים בשלטון המקומי", והשנייה תחת הכותרת "סוגיות של מנהל תקין בדיני התכנון והבנייה". במסגרת יום העיון ניתנה למשתתפים אפש רות להעלות מיוזמתם שאלות בנושאים הנדו נים, אשר עלו תוך כדי פעילותם בשטח. יש לציין, כי יום העיון הזה התבצע כהמשך להשתלמות של הלשכה, שהתקיימה בשנה שעברה בנושא השלטון המקומי בהשתתפות חברי מועצות מקומיות. עו"ד טארק סלאח, רכז השתלמויות במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין סיוע משפטי בחיוג חינם הקו החם, שמפעילה תוכנית "שכר מצווה" של לשכת עור כי הדין לסיוע משפטי למיעוטי אמצעים, הרחיב באחרונה את פעילותו. הקו ) ( פועל חמישה ימים בשבוע )א' ה'(, תשע שעות ביום, ונותן מענה בארבע שפות מלבד עברית. על הפניות לקו עונים בעיקר סטו דנטים למשפטים. בנוסף, מענה קולי מועמד לרשות הפונים להשארת הודעות לאחר שעות הפעילות. עו"ד קרן טל, המנהלת הארצית של "שכר מצווה": "בתוכנית אנחנו שמים דגש על הסיוע לאוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה עו לים חדשים, בני מיעוטים, עובדים זרים ופ המתנדבים שמקבלים את הפונים ל ליטים. הסטודנטים שנבחרו לאייש את הקו הינם דוברי עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, וזאת מתוך רצון להקל על הפונים ולסייע להם בשפתם". נפגשים שוב ומביאים שאלות מהשטח הודעת הוצל"פ בהמשך לישיבה המשותפת האחרונה וכן לעדכונים וההנחיות שהופצו לעורכי הדין, לפיהם נמסר אז שניתן לקבל עותק מפסק הדין מאושר בחותמת מתאים למקור של עו"ד - התקבלה ההנחיה הבאה מאגף הוצל"פ ארצי: פסק דין מאושר - הכוונה רק על ידי שופט/ רשם/ מזכירות בית המשפט. חתימת עו"ד אינה קבילה לצורך העניין. סנא בראנסי, מנהלת לשכת הוצל"פ נצרת וסגנית מנהלת המחוז שר המשפטים למען המתמחים שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, קיים ב פגישה עם נציגי התאחדות הסטו דנטים ונציגי לשכת עורכי הדין. בעקבות תוכ ניתה של הלשכה למניעת התדרדרות המקצוע אמר השר נאמן, כי "יש להותיר בידי הלשכה, כארגון המקצועי, את נושא ההסמכה והפיקוח על ההתמחות". השר דחה על הסף את הצעת ההתאחדות - להעביר את סמכות ההסמכה והפיקוח על המ תמחים מהלשכה למשרד המשפטים. בתוך כך, הסכימו נציגי הלשכה ושר המשפטים עם טע נות הסטודנטים בדבר המשבר שבו נתון מקצוע עריכת הדין וההתדרדרות ברמה המקצועית, וכן לטענה, כי יש לקיים את החוק בנוגע לתשלום שכר מינימום למתמחים. אשר להארכת תקופת ההתמחות הדגיש השר נאמן, כי הוא עצמו עבר תקופת התמחות של שנתיים, שממנה יצא נשכר ולא ראה בכך פגיעה בזכויותיו. ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא רון, הודיע לאחר הפגישה, כי בכוונתו להמשיך ולפעול בנחישות להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים ולשינוי מתכונת הבחינות. מה שבטוח, ביטוח הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין אישר ב את הצעתו של ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא רון, בדבר המתווה לעריכת תוכנית ביטוח אח ריות מקצועית לחברי הלשכה לשנתיים הקרובות, על פי הצעתו של יועץ הביטוח, דניס מאיר. תוכנית ביטוח האחריות המקצועית של חברי הלשכה מסתיימת ב לצורך עריכת ביטוח המשך, הומלץ על ידי יועץ הביטוח של הלשכה לפנות לקבל הצעות מחברות הביטוח השונות. כאמור, הבקשה לקבלת הצעות מחב רות הביטוח תכלול התייחסות גם לביטוח חובה. דהיינו, הצעות לביטוח בסיסי ולביטוח מורחב - הן מבחינת תנאי הביטוח והן מבחינת גבולות האחריות. בהצעתו של יועץ הביטוח נאמר, כי מאחר שהוועד המרכזי החליט להעמיד את גבול האח ריות בביטוח החובה על סך 750,000 שקל לת ביעה ו 1,500,000 שקל במצטבר לתקופה - רצוי כי גבול זה יהווה את גבול האחריות הבסיסי של התוכנית. עם זאת הציע יועץ הביטוח, כי יש לא פשר לעורכי דין שירצו בכך לרכוש גם גבולות אחריות גבוהים יותר, כמו הגבולות בביטוח הנו כחי )1,100,000 שקל לתביעה ו 2,200,000 שקל במצטבר לתקופה, או גבול אחריות מוכפל(. חוויות מהבלוג: לומדים לבחינות ההסמכה בתחילת ספטמבר הכריזה לשכת ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין על השקת בלוג אינטרנטי מצולם, שמוקדש לעולמם של אלו שלא מרימים את הראש מתוך הספרים בגלל שמחכות להם בחינות ההסמכה של הלשכה. בהודעת הפתיחה הוזכר )למי ששכח(, כי תקופת הלימוד לקראת בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ידועה כתקופה אינטנסיבית ומלחיצה, שבמהלכה נדרש הנבחן ללמוד כמות ניכרת של חומר לימודים בזמן קצר. 8 דין שווה נובמבר 2009

9 בדק בית הטרקטורים בשטח על פי התוכניות, בחודש מרץ 2009 כבר אמור לעמוד השלד של בית הפרקליט כמיטב המסורת: ארוחת איפטאר משותפת למחוזות צפון וחיפה ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מש ווקת מותג "המתמחה", העוסק בהכנתם של מתמחים לקראת בחינות ההסמכה, השיקה בלוג אינטרנטי מצולם, בשיתוף עם אתר תפוז, המשדר מידי יום את המתרחש בחייה של מת מחה בשם יעל ארז, הלומדת לקראת בחינת ההסכמה של ה במסגרת שידורי הבלוג מספרת יעל מה עובר עליה מידי יום, וכן מתעדת מפגשים שונים שהיא מקיימת עם אנשי מקצוע שונים, כגון מדריכת יוגה, תזונאית, מדריך כושר, מטפלת בחרדות בחינה. כל אלו תורמים ממומחיותם, כדי לשפר את תקופת הלימוד. יעל אפילו תיעדה את פסק הזמן הקצר שלקחה מהלימודים, כדי ליהנות מההופעה של מדונה בארץ. את צילומי החוץ לבלוג היא עשתה ממדשאות פארק הירקון, כאשר היא אוחזת בידיה את חוברת הלימוד בנושא סדר הדין פלילי. הבלוג זוכה לפופולאריות רבה בקרב המתמ חים שלמדו לבחינה. קישור לבלוג: channel.asp?c=288 עו"ד אדם מירון, מנכ"ל ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בטעם טוב 250 עורכי דין ממחוזות הצפון וחיפה, וכן אורחים נוספים, התכנסו באולמי גאלירי אבו מאהר שבנצרת לארוחת שבירת צום הרמדאן. מידי שנה יוזמים מחוזות הצפון וחיפה של לשכת עורכי הדין את ארוחת האיפטאר ברמ דאן. השנה התקיים האירוע החגיגי ב בנוכחות ראשי העדות השונות, שופטי מחוז הצ פון ומחוז חיפה, ראש עיריית נצרת ועורכי דין. נשאו דברים יו"ר ועד מחוז צפון של לשכת עורכי הדין - עו"ד ח'אלד ח. זועבי, ויו"ר ועד מחוז חיפה - עו"ד רחל בן ארי, וכן ראש עיריית נצרת, אשר הדגיש את הייחודיות של מחוז הצ סטנד אפ מבית היוצר של שמאס נחאס פון מבחינה דמוגרפית וחברתית. כמו כן, נשאו דברים ראשי העדות וכבוד השופט משה גלעד מבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך האירוע הופיע צמד האמנים שמאס נחאס בקטעי סטנד אפ. השניים הצחיקו את הנוכחים ותרמו לאווירה הנעימה. מתעדכנים דרך פייסבוק עדכונים והודעות, השתלמויות ואירועים - מעכשיו מתעדכנים בפייסבוק. כל עורכי הדין, המנויים באתר הפייסבוק, מוזמנים להצטרף לקבוצה החדשה של לשכת עורכי הדין מחוז הצפון. שם תוכלו להתעדכן בכל האירועים, ההשתלמויות, הטקסים והחדשות ממחוז הצפון ומהלשכה בכלל. כמו שכולכם יודעים, ההצטרפות לקבוצה לא כרוכה בתשלום כלשהו. כל מה שצריך זה קליק אחד. לכל מי שחפץ להצטרף, אפשר למצוא את הקבוצה תחת השם: לשכת עורכי הדין מחוז הצפון, או.Israel Bar Association Northern District להתראות מי מכם, שהגיע בשבועות האחרונים למתחם קריית הממשלה והיכל המשפט בנצרת, בוודאי הבחין בתחילת העבודות בשטח בית הפרקליט במקום. האיזור כבר מגודר והטרקטורים בפעולה. לחלק מכם אומנם נגזלה החנייה במ קום שהתרגלתם לה זמן רב, אבל אנחנו בטוחים שכולם שמחים לראות שהשלב הראשון בביצוע הפרוייקט כבר החל. מב צעי העבודה בשלב זה הם הזוכים במכ רז, ל.א.ן - חברה לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ. בהתאם לתנאי המכרז שלב זה כולל עבודות חפירה, בניית שלד ואיטום. כל עבודות השלב הזה אמורות להסתיים בתוך חמישה חודשים בלבד. כך שלקראת חודש מרץ 2009, בניית השלד אמורה כבר להסתיים. נמשיך בעדכונכם. דין שווה נובמבר

10 משתלם להשתלם טוב לדעת עורכי הדין הוותיקים והחדשים, וגם מתמחים, זכו השנה להיצע גדול של השתלמויות וימי עיון הנושאים המגוונים ציידו את המשתתפים במידע מקצועי חדש ואיפשרו להם להיפגש עם דמויות מפתח בתחומי ההתמחות השונים מערך ההשתלמויות במחוז הצפון לשנת 2008/2009: הסיכום ע ו " ד ט א ר ק ס א ל ח * במהלך שנת ההשתלמויות 2008/2009 התקיימו בוועד מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין בישראל מיגוון השתל מויות: שלוש השתלמויות עומק )תעודת גמול(, שמונה השתלמויות קצרות, ועוד 12 הרצאות וימי עיון של מפגש אחד בנושאים שונים. נושאי ההשתלמויות וימי העיון היו מגוונים. חלקם נגעו אך ורק למקצוע והתמקדו בדינים, אחרים נועדו להעשיר את עורכי הדין )למשל, ההרצאה על הפוליגרף או הסדנה בנושא מיומנויות חיפוש עבודה לעורכי דין הצעירים( והיו גם השתלמויות בנושאים כלליים )כמו זו שעסקה בהתמודדות עם לחצים(. מיגוון הנושאים והיקפם מעיד על ניסיון הלשכה להעשיר ולעדכן את הידע המקצועי והאחר של עורכי הדין, על מנת שיוכלו להגיש ללקוחות שלהם ולציבור את השירות הטוב ביותר. השתלמויות ארוכות דיני משפחה וירושה ריכוז אקדמי: ד"ר יוסי מנדלסון. היקף ההשתלמות: 10 מפגשים )40 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במשכן הלשכה שבנצרת. בהשתלמות השתתפו 59 עורכי דין. ראוי לציין, כי ההשתלמות בדיני משפחה וירושה מזכה בנקודות גמול את מי שעומד בתנאיה, ועובדה זו מאוד רל וונטית למשתתפים שהם עובדי המדינה. מיסוי מקרקעין ריכוז אקדמי: עו"ד רו"ח שער. היקף ההשתלמות: ארבעה מפגשים )16 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במשכן הלשכה. בהשתלמות השתתפו 35 עורכי דין. דיני עונשין ריכוז אקדמי: עו"ד ניר פלסר. היקף ההשתלמות: חמישה מפגשים )20 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במשכן הלשכה. בהשתלמות השתתפו 26 עורכי דין. דיני תכנון ובנייה ריכוז אקדמי: עו"ד צביקה כוחן. היקף ההשתלמות: ארבעה מפגשים )16 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במשכן הלשכה. בהשתלמות השתתפו 53 עורכי דין. דיני עבודה ומל"ל ריכוז אקדמי: עו"ד יצחק טיבי. היקף ההשתלמות: חמישה מפגשים )20 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במלון שרתון שבטבריה. בהשתלמות השתתפו 55 עורכי דין. התמודדות עם לחצים ריכוז אקדמי: יוסי לב. היקף הסדנה: שני מפגשים )8 שעות(. סדנה בנושא התמודדות עם לחצים התקיימה בשיתוף עם הוועדה הארצית לעורכי דין צעירים, בתאריכים , במשכן הלשכה שבנצרת. בהשתלמות השתתפו 24 עורכי דין. גישור ופישור ריכוז אקדמי והנחייה: גב' אילמה שורפ ועו"ד ירון בן דוד. היקף ההשתלמות: 10 מפגשים )60 שעות(. התקיימה בשיתוף עם מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין בישראל, בתאריכים , במשכן הלשכה שבנצרת. בהשתלמות השתתפו 14 עורכי דין. השתלמות זו מזכה את מי שעומדים בתנאיה בנקודות גמול, עובדה רלוונטית למשתתפים שהם עובדי המדינה. בנוסף, מאחר שהקורס מוכר על ידי ועדת גדות, מי שעומד בכל דרישות ההשתלמות מקבל תעו דת מגשר. ביוזמת ועד המחוז: השתלמות דירקטורים ומנהלי חברות על רקע הרפורמה בהוצל"פ: מפגש רב משתתפים עם אנשי מערכת הוצל"פ נצרת 10 דין שווה נובמבר 2009

11 מיומנויות חיפוש עבודה: המשתתפים זכו להנחיה מהמאמן האישי, אשרף קורטאם ארגז כלים לעו"ד הצעיר ריכוז אקדמי: עו"ד ינון היימן. היקף הסדנה: שלושה מפגשים )12 שעות(. התקיימה בשיתוף עם הוועדה הארצית לעורכי דין צעירים, בתאריכים , במשכן הלשכה. בהשתלמות השתתפו 22 עורכי דין. דיני עמותות וחלצ"ים ריכוז אקדמי: ד"ר יעד רותם. היקף ההשתלמות: שלושה מפגשים )12 שעות אקדמיות(. התקיימה ביוזמת ועד המחוז והתנהלה במשכן הלשכה שבנצרת בתאריכים בהשתלמות השתתפו 35 עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, פעילי עמותות וחברה אזרחית. המר צים בהשתלמות היו מומחים בתחום דיני עמותות וחל"צים, מהבכירים ביותר בארץ. הכשרת דירקטורים ומנהלי חברות ריכוז אקדמי: ד"ר רפעת עזאם, עו"ד. היקף ההשתלמות : 10 מפגשים )40 שעות אקד מיות(. השתלמות שנבנתה ביוזמת המחוז והתקיימה במ לון המעיין שבנצרת בתאריכים בהשתלמות השתתפו 45 עורכי דין ועוד חמישה בעלי מקצועות אחרים, שמתעניינים בתחום ואשר עובדים בתפקידי ניהול בבנקים ובתאגידים. מיומנויות חיפוש עבודה לעו"דים צעירים היקף ההשתלמות : שישה מפגשים )24 שעות אק דמיות(. השתלמות זו התנהלה ביוזמת ועד המחוז ומרכז ההשמה של וועדת ההשמה הארצית. היא התקיימה במשכן הלשכה בתאריכים עורכי דין צעירים מהמחוז זכו כאן להנחייה מידי המאמן האישי, אשרף קורטאם. לצידו הופי עו מרצים ובעלי תפקידים משירות המדינה. הרצאות וימי עיון בחירות ברשויות המקומיות א' יום העיון התקיים ב במלון גולדן קראון שבנצרת, בשיתוף עם התנועה לאיכות השלטון ורדיו אלשמס. בפנל השתתפו: שאוקי ח'טיב, יו"ר ועדת המעקב העליונה לערבים בי רטוריקה משפטית: חוקי הדיבור הנכון עפ"י ד"ר יוסי בר מאוניברסיטת חיפה שראל; מוחמד עלי טאהא, הסופר ואיש הרוח; עו"ד ברק כלב, מנהל המחלקה המשפטית בתנו עה לאיכות השלטון; ושמואל גולן, יו"ר החטיבה לשלטון מקומי ולמימון בחירות במשרד מבקר המדינה. את הפנל הינחה ג'קי ח'ורי מרדיו אלש מס ומעיתון הארץ. השתתפו ביום העיון 50 עורכי דין. בחירות ברשויות המקומיות ב' יום העיון התקיים במלון גולדן קראון ב , בשיתוף עם התנועה לאיכות השלטון. השתתפו 30 עורכי דין. עו"ד ברק כלב, מנהל המ חלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון, הרצה בהתנדבות ביום העיון. מיסוי מקרקעין מפגש עם מנהל אגף מיסוי מקרקעין התקיים במשכן הלשכה שבנצרת ב , בהש תתפות 35 חברים וכן מנהל האגף, סאמי ג'רוש, והצוות הבכיר במשרדו. במפגש הועלו נושאים, הנוגעים לשיתוף הפעולה בין האגף לבין עורכי הדין הזקוקים לשירותיו. אבהות בדין השרעי והכנסייתי פנל בנושא התקיים במשכן הלשכה ב , בשיתוף עם פורום בתי הדין השר עיים והכנסייתיים. השתתפו בפנל: הקאדי מוחמד אבו עביד, קאדי בית הדין השרעי בנצרת; האב ד"ר אמיל סלאיטה, שופט בית דין כנסייתי לעדה הלטינית בנצרת; והשופט סארי ג'יוסי, שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. השתתפו באירוע 45 עורכי דין. האמת וכל האמת על הפוליגרף ההרצאההתקיימהבמשכןהלשכהב , בהשתתפות 35 עורכי דין. את ההרצאה העביר מר ישראל עוז, מומחה פוליגרף. הצווים האחרונים בבתי הדין השרעיים יום העיון התקיים בשיתוף עם הוועדה האר צית לבתי הדין השרעיים, ב במלון גולדן קראון שבנצרת. האירוע כלל הרצאת פתיחה של הקאדי נאטור, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, ולאחר מכן התייחסויות של מומחים בדין השרעי - עו"ד עוביד זועבי מהמחוז ועו"ד איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים. ביום העיון השתתפו 52 משתתפים. ארגז כלים במקרקעין: יום העיון התקיים בשיתוף עם הוועדות לעו"דים צעירים ארגז כלים במקרקעין יום העיון התקיים בשיתוף עם הוועדות האר צית והמחוזית לעורכי דין צעירים, ב במלון גולדן קראון שבנצרת. את התכנים העבירו עו"ד אילן שרקון ועוד שני עורכי דין ממשרדו - עו"ד עידן אשר ועו"ד לימור מנשה. ביום העיון השתתפו 40 חברים. הרפורמה במערכת ההוצל"פ יום העיון התקיים בשיתוף עם ועדת הוצל"פ המחוזית וכן עם מערכת הוצל"פ בנצרת, ב הדוברים ביום העיון היו דויד מדיוני, מנהל ההוצל"פ הארצי; אריה כהן, סמנכ"ל אכי פה וגבייה; וכבוד השופט )בדימוס(, בר אופיר. יום העיון התקיים במלון גולדן קראון בנצרת והיה אירוע רב משתתפים עורכי דין הגיעו לש מוע את הדוברים. נאמנות - חובת הדיווח יום העיון התקיים בשיתוף עם עמותת STEP ב , במלון גולדן קראון שבנצרת. הש תתפו בו 33 חברים. יום העיון נתרם על ידי,STEP וההרצאה הוע ברה על ידי עו"ד ניצן בר אילן, יו"ר ארגוןSTEP העולמי. חוק הליכי חקירה והעדה - אנשים מוגבלים יום העיון התקיים בשיתוף עם עמותת בזכות, ב האירוע התקיים במשכן הלשכה, בהשתתפות 25 עורכי דין. יום העיון נתרם על ידי נעמה לרנר מעמותת בזכות. תיקון 4 לחוק ענייני משפחה פנל בנושא התקיים בבית מלון גולדן קראון ב השתתפו בפנל: כבוד השופטת אסתר בוהדנה, כבוד השופט )בדימוס( אבידן גלובינסקי, עו"ד דורית ענבר סבדרליק וד"ר איילת בלכר פריגת. באירוע זה השתתפו 54 חברים. רטוריקה משפטית יום העיון התקיים ב , בהשתתפות 43 עורכי דין וגם מתמחים. את תכני יום העיון הע ביר ד"ר יוסי בר מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. * הכותב הוא רכז ההשתלמויות במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין דין שווה נובמבר

12 דין משמעתי החטא ועונשו מה פוסק הרכב בית הדין המשמעתי כנגד עו"ד שמכנה את לקוחת הצד שכנגד "חתיכת צבועה"? או כנגד עו"ד שהורשע על ידי ביהמ"ש בסחר בסמים? המדור מדווח עו"ד טארק סלאח * מספר מקרים יצאו באחרונה משולחנו של בית הדין המשמ עתי. לכאורה מצטיירת תמונה של מעשים קלים, אלא שמעשים אלה הובילו את בעליהם להרשעה, ולעוד עונשים שיש בהן כתם נטול הסרה בחייהם המקצועיים. התבטאות גסה ומעליבה המקרה הראשון מביא התבטאות גסה ומעלי בה של עורך דין כלפי הצד שכנגד. הנאשם הורשע, בהכרעת דין מיום )לאחר שמיעת הראיות והגשת סיכומים בכתב(, בפני הרכב הדיינים: עו"ד )אב"ד( עיסאם ח'טיב, עו"ד )חב"ד( עו"ד רביע ג'השאן, עו"ד )חב"ד( ניג'ל מקלנן, בעבירות של התנהגות שלא לפי כבוד המקצוע ובעשיית מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין - עבירות לפי סעיפים 53 ו 3(61 ( לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א וזאת בגין התבטאויותיו כנגד המתלוננת, עת ייצג הנאשם את בעלה נגדה, בהליך שהתנהל ביניהם בבית הדין הרבני, וכן בעבירה של אי מתן תשובה לתלונה, בהתאם לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין )סדר הדין בבתי הדין המשמעתיים(, תשכ"ב ובמה חטא הנאשם עם המתלוננת? כפי שעולה מכתב הקובלנה ומהכרעת הדין, באחת מישיבות בית הדין הרבני מיום ובמהלך ההתדיינות, פרצה המתלוננת בבכי. בתגובה לב כייה פנה אליה הנאשם, תוך הפניית אצבע, ואמר לה בקול רם: "צבועה, צבועה. חתיכת צבועה, אלה דמעות תנין, תשמרי אותן למקום אחר". המתלוננת ביקשה מהנאשם שלא לפנות אליה בנימה כזו, אולם הנאשם חזר ואמר למתלוננת, לאחר שחזרו מהפסקה במהלך הדיון: "ממש צדקת גמורה". בית הדין נזקק להכריע בשאלה הבאה: האם הדברים הנ"ל, שאמר הנאשם, עומדים במבחן ההתבטאות וההתנהגות ההולמת עורך דין? בית הדין קבע חד משמעית, כי התבטאויותיו אלה של הנאשם יש בהן משום התבטאות שאינה הולמת עורך דין. בית הדין נקט בסטנדרט הת נהגותי מחמיר לעורכי הדין, בתיאורו את דברי הנאשם כדלהלן: "אין כל ספק בכך, שהדברים שאמר הנאשם יש בהם משום התנהגות בלתי הולמת, הפוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין. יש בהם משום סטייה ניכרת מהציפייה להתנהגותו של עורך דין, אשר אמור לנהוג על פי קוד התנהגות שיש בו משום כבוד והערכה הן לחוק, הן למקצוע והן לבעלי הדין, גם היריבים שביניהם, והן לציבור בכללו. הנאשם פגע בדבריו במתלוננת ללא כל צורך וללא כל הצדקה, כאשר באפשרותו היה לטעון אותן טענות, אך בלשון יותר מאופקת ועדינה, ולבטח בסגנון יותר מכובד והולם. "אין כל ספק בכך, כי תדמית המקצוע וטוהרו בעיני הציבור נפגעו מהאופן שבו נהג הנאשם כלפי המתלוננת, ועוד בפני דייני בית הדין הרבני. בתי הדין ובתי המשפט פסקו, במקרים רבים, כי עבירות המשמעת, כפי שהן מתפרשות על ידי מוסדות הלשכה ועל ידי בית משפט, קובעות מתוך פסק הדין במקרה של עו"ד שנאשם בגניבת כספי לקוחות: "הנאשם ראה בלקוחותיו כמקור כספי, בלתי נדלה, לשם סיפוק צרכיו הכלכליים האישיים - בניית בית, נישואין, אך ללא מחויבות כלשהי כלפי אותם לקוחות אשר שמו בו מבטחם" נורמות התנהגות של שמירה על רמת המקצוע ועל האמון שרוחשים הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לציבור עורכי הדין". בית הדין הטיל על הנאשם עונש של אזה רה לפי סעיף )1( 68 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א , וכן קנס בסך 1500 שקל. זאת בהתחשב בוותק המקצועי של הנאשם ובעברו הנקי, וכן בעובדה שמדובר במעידה ראשונה וחד פעמית כאשר ברקע של הנאשם עשרות שנים של עיסוק במקצוע עריכת הדין. הנאשם ערער לבית הדין הארצי. ב"כ הקובל: עו"ד לואי דיאב; הנאשם לעצמו. הזדמנות לגניבה שורה של עבירות - אי העברת כספים ללקוחות, פירעון הלוואה מכספי פיקדון וגביית שכ"ט בלי לתת שירות משפטי - כל אלו גררו שלוש שנים של השעיה בפועל מעורך הדין שהורשע בעבירות אלו. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בהכרעת הדין מיום בפני הרכב הדיינים: עו"ד )אב"ד( גד נחום, עו"ד )חב"ד( חסן ח'טיב, עו"ד )חב"ד( פאיז שרקאוי, בשלושה כתבי אישום המגלמים עבירות שונות. בכתב האישום הראשון נטען, כי ביוני 2004 הנאשם טיפל בשני המתלוננים מול חברת בי טוח, קיבל כספי פיצויים עבורם בגין תאונת דר כים, בסך כולל של 11,000 ש"ח, אך לא העביר את הכספים ללקוחותיו. כמו כן נטען, כי הנאשם גבה מהם 700 שקל כאגרת בית משפט, ולא פתח בהליכים משפטיים כלל. בכתב האישום השני נטען, כי הנאשם קיבל הל וואה מהמתלונן, באוגוסט 2006, והשיב חלק ממנה. צ'קים שמסר הנאשם לשם תשלום ההחזרים לא כובדו על ידי הבנק, משום שהחשבון נסגר. כמו כן, שילם הנאשם חלק מההלוואה מכספים שהיו מופקדים בחשבון נאמנות. הנאשם לא שילם אף לא תשלום אחד למתלונן על פי ההסדר איתו. בכתב האישום השלישי נטען, כי הנאשם גבה 6,500 שקל כשכר טרחה מהמתלוננים, בגין טיפול משפטי לשם הסדרת מעמדם החוקי של המת לוננים בישראל - אך לא עשה מאומה בעניין זה. למרות התחייבותו בכתב להשיב למתלוננים את כספם, אם לא יצליח בטיפול זה, לא השיב הנאשם את הכספים למתלוננים. הנאשם התחייב באחד הדיונים, כי יסיר את המחדל וישלם למתלוננים את הסכום של 6,500 שקל בהסדר, אך הנאשם לא שילם למתלוננים אף לא תשלום אחד. הנאשם הורשע בשלושת כתבי האישום הנ"ל במעשים ובעבירות כמפורט לעיל, ובכולם יוחסה לו עבירה של אי מתן תשובה לתלונה. בניתוח מעשיו החמורים של הנאשם, ציין בית הדין כדלקמן: "...הנאשם ראה בלקוחותיו כמקור כספי, בלתי נדלה, לשם סיפוק צרכיו הכלכליים האישיים - בניית בית, נישואין, אך ללא מחויבות כלשהי כלפי אותם לקוחות אשר שמו בו מבטחם, הפקידו בי דיו כספים, הפקידו בידיו זכויות תביעה בגין נזקי גוף, והוא - מתוך התעלמות טוטאלית - לא שעה 12 דין שווה נובמבר 2009

13 לתחינתם לקבל את הכספים אשר קיבל. "לא יעלה על הדעת, כי עורך דין המקבל עבור לקוחותיו כספים מחברת ביטוח - לא יעביר כס פים אלו ללקוחו. שהרי כספים אלו אינם של עורך הדין, אלא של הלקוח. עשיית שימוש פרטי בכספי נאמנות אלה הינה עבירה חמורה ביותר, אשר יש להוקיעה מהשורש. שימוש בכספי לקוחות פוג עת פגיעה חמורה באמון הציבור כלפי עורכי הדין, ומשמיטה את הקרקע מתחת לאושיות מקצוע עריכת הדין". בית הדין גזר על הנאשם שלוש שנות השעיה בפועל, בנוסף לשנתיים על תנאי למשך שלוש שנים, וכן גזר עליו קנס על סך 7000 שקל, הוצאות ללשכה על סך 4000 שקל ופיצויים למתלוננים בסך כולל של 4500 שקל. ב"כ הקובל: עו"ד סלים קובטי, ב"כ הנאשם: עו"ד עלי שהואן. ועד המחוז ערער לביה"ד הארצי מקרה אחרון להפעם נוגע לעבירות של סחר בסמים. ב הטיל בית הדין, בהרכב הדיינים עו"ד )אב"ד( אחמד מסאלחה, עו"ד )חב"ד( אברהם אמיר, עו"ד )חב"ד( אלי אלון, עונש משמעתי על נאשם שהורשע בעבירות סמים בבית המשפט השלום בנצרת. ב נעצר הנאשם על ידי מחסום מש טרתי בכביש 85, בין צומת כחל לצומת קדרים, וברשותו נתפס סם מסוג חשיש במשקל של 15,883 ק''ג נטו מחולק לעשר חבילות. בעקבות כך, ב הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בבית המשפט השלום בנצרת. הנאשם נעצר עד תום ההליכים נגדו. כעבור חודשיים, ביום , במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום באופן שבו נמחקו חלק מהעובדות והוראות החיקוק אשר יוחסו לנאשם. נותרה החזקת סם מסוכן, שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7 )א( ו 7 )ג( רישא לפקודת הסמים המסוכנים )נוסח חדש(, תשל''ג הנאשם הורשע על פי הודאתו ודינו נגזר ל 36 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים לריצוי בפועל. כל זאת, כאמור, במסגרת הסדר טיעון. ב הגיש ועד מחוז הצפון בקשה, לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, להטלת עונש משמעתי על הנאשם בגין העבירות הפליליות שהורשע בהן, כאמור לעיל. מצד אחד עתר ועד מחוז הצפון, הקובל בתיק הנ"ל, להטלת עונש של הרחקה לצמיתות של הנאשם משורות הלשכה, תוך הדגשה רבתי של חומרת המעשים הפליליים שבהם הורשע הנאשם בתיק הפלילי. ועד המחוז ציין עוד בהדגשה, כי הדעת אינה סובלת מצב לפיו אדם יכהן כעו''ד כאשר מאחוריו אות קלון, הנובע מהרשעה בעבי רה כה חמורה שעניינה החזקת כמות גדולה של סמים. מן הצד האחר טען הנאשם, כי כבר בהזדמ נות הראשונה לאחר מעצרו הודה בעובדות ונטל אחריות, ואף העיד מטעם התביעה נגד הנאשמים העיקריים אשר נשלחו למאסר בעקבות שיתוף פעולה מצד הנאשם כאמור. הנאשם ציין עוד בסיכומיו, כי לאחר שהוגש כתב אישום נגדו הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, אשר כלל תיקון של כתב האישום, שבו הודה והסכים במסגרת עסקת הטיעון לרצות באופן מיידי עונש מאסר בפועל של 15 חודשים. זאת לאחר שקודם לכן ויתר על האפשרות להשתחרר בערבות, מתוך מו דעות עמוקה מצידו, לפיה היה מוכן לשלם מחיר מיידי על הטעות הגדולה שביצע כאשר עבר את העבירות המתוארות בכתב האישום. כמו כן ציין הנאשם, כי העבירה שבה הוא הודה בוצעה שלא במסגרת מילוי תפקידו ועובדה זו, לשיטתו, צריכה לעמוד לזכותו! בית הדין, אשר הציג את הטיעונים הנ"ל משני צידי המתרס, הקדים להעיר לפני בואו לנתח טיעונים אלה ולגזור את עונשו של הנאשם, כי שני הצדדים בסיכומיהם התייחסו לפסיקה, אשר דיברה באופן כללי על רמת ענישה ועל תכליתו של השיפוט המשמעתי, אך לא הציגו בפניו שום תקדים המתייחס למקרה קודם, דומה ו/או זהה, לעניינו של הנאשם בקובלנה זו. להלן חלק ממה שציין בית הדין במהלך לניתוח טיעוני הצדדים: "חככנו בדעתנו - מהו העונש הראוי שיש לה טיל על הנאשם בתיק זה, כאשר מצד אחד עותרת ב''כ הקובל להרחקתו של הנאשם מן הלשכה לצ מיתות, ומן הצד האחר עותר ב''כ הנאשם בבקשה כי יוקל בעונשו של הנאשם וכי יוטל על הנאשם עונש של השעיה לזמן קצוב. לא נעלם מעינינו, כי מדובר בנאשם שהוא צעיר לימים, חסר הרשעות קודמות בענייני משמעת, אשר שיתף פעולה עם חוקריו, הודה, חסך זמן שיפוטי והעיד נגד הנאש מים העיקריים בתיק הפלילי שהתנהל נגדם בבית המשפט... "... לא נוכל לקבל את הטענה של ב''כ הנאשם, לפיה הנאשם ביצע את העבירה במנותק מתפקידו כעו''ד, שכן הנאשם בעצמו, במסגרת עדותו בפני בית הדין העיד, כי הכיר את מר ****, לאחר שהנא שם שיווק את עצמו כעורך דין במטרה להתקדם... "... כמו כן, אין לנו ברירה ואנו נאלצים לקבל את ההסבר הנסיבתי, שהועלה על ידי הנאשם בע דותו בפני בית הדין ביום , שם הוא הסביר בעמודים 4 6 את כל הנסיבות השייכות לאירוע שהתרחש ביום , כאשר נתפס הנאשם כשהוא מחזיק בכמות גדולה של סמים ברכבו. "ייתכן שהנסיבות שתוארו על ידי הנאשם כא מור אינן תואמות לאמת. אך עובדה, כי גם חקיר תה הנגדית של ב''כ הקובל לא הפריכה את הנסי בות, שנטענו על ידי הנאשם ואשר לפיהן עולה כי הוא הולך שולל על ידי אחרים וכי האמין באמת ובתמים שהארגז שנמסר לו באותו יום הכיל קס טות ולא סמים, כפי שהתברר לאחר מכן". בשורה התחתונה החליט בית הדין לגזור על הנאשם עונש של השעיה מן הלשכה למשך שמו נה שנים, כאשר חמש מתוכן יהיו להשעיה בפועל שתתחיל מיום יתרת העונש - שלוש שנות השעיה, לא תופעל נגד הנאשם, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שסיים את ההש עיה בפועל עבירה מן העבירות המנויות בבקשה להטלת עונש לפי סעיף 75 לחוק בתיק זה, ו/או כל עבירה מסוג קלון ולאחר שהורשע באחת מן העבירות הנ''ל. ועד מחוז הצפון הגיש ב ערעור לבית הדין הארצי, שלפיו עתר להרחקה לצמיתות של הנאשם הנ"ל משורות הלשכה. הנאשם מאוחר יותר הגיש גם הוא ערעור על העונש שהושת עליו. עד למועד כתיבת שורות אלה לא ניתנה החלטה בערעור. ב"כ הקובל: עו"ד ליזי פרוינד; ב"כ הנאשם: עו"ד דויד דרעי. * הכותב הוא מזכיר בית הדין המשמעתי במחוז צפון דין שווה נובמבר

14 מותר ואסור במקום הראשון: האינטרס של הלקוח מתי צריך עורך הדין לחשוש מניגוד עניינים ולסרב לייצג לקוח? שאילתות רבות בעניין זה מגיעות אל שולחן ועדת האתיקה, וכללי לשכת עורכי הדין נותנים עליהן את הדעת עו"ד נאילה עוכל * לאחרונה נתקלנו, בוועדת האתיקה, במקרים לא בודדים של תלונות ושאילתות הקשורות לנושא ניגוד אינטרסים. נושא ניגוד אינטרסים מוסדר בכללים 16 15, 14, ו 17 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו )להלן: הכללים(. למרות שהכללים הנ"ל מאד ברורים לכאורה, עולות שאלות כמו: מתי מדו בר בחשש לניגוד עניינים, מה נחשב לזיקה בין שני עניינים, מה נחשב לייצוג משפטי כאשר מדברים על לקוח לשעבר והאם ייעוץ ראשוני ייחשב לייצוג וכתוצאה מכך עוה"ד יהיה מנוע מלייצג צד שכנגד? תשובות לשאלות כגון אלו אולי אינן ברורות מספיק בחקיקה או בכללי הלשכה, ועל כן ועדות האתיקה הארצית והמחוזית סיפקו תשובות למקרים שבהם עלו שאלות דומות. אך נותרה השאלה הכללית ביותר: מהו קו הגבול בין האינטרס של לקוח לבין זכות עוה"ד לייצג ולקבל שכר טרחה? יסוד מוסד הוא, כי עורך דין יימנע מלהיקלע למצב שבו יעמוד בפני ניגוד עניינים. מי שפועל למען אינטרס של אחר חייב להימנע מניגוד בין אותו אינטרס לבין אינטרסים שלו עצמו, או אינטרס אחר כלשהו. ]בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחזו דרום, פ"ד מ"ד )1( 409[. כך אף לעניין הסודיות. עורך דין חייב לש מור בסוד כל דבר, שהובא לידיעתו בידי לקוח ]כלל 19 לכללים[, ואסור לו להשתמש בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו ]כלל 21[. "גם לו היה עורך הדין עושה מוחו מחיצות מחיצות לעניין המידע שהוא מקבל מכל לקוח, וגם לו התעלה והעלה טיעוניו של כל אחד מהצ דדים במיטב היכולת והכישרון, עדיין היו הלקוחות, או אחד מהם משתאים ולא מאמינים לחיזיון של אדם, הגם שהוא עורן דין, הטוען בה בעת כי חפץ מסוים הוא גם שחור וגם לבן. הלקוחות עלולים לאבד אמונם באותו עורך דין, ואף בכל עורכי הדין, שאחד מציבורם מסוגל לכל למען שכר טרחה. הלקוח מצפה, אם כי לא בצדק, כי עורך הדין יזדהה עם עניינו, יאמין לו ויעשה כמיטב יכולתו לקדם את עניינו. הלקוח חפץ לחוש, כי עורך דינו אכן מייצגו. אמונו של הלקוח בעורך הדין יאבד, אם עורך הדין יטען גם לצד שכנגד" ]גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין, 164[. להעדר כוונות זדון, או לרצון להפיק טובת הנאה מהמצב, אין חשיבות בה קשר להוראות העוסקות בניגוד עניינים ]בד"א 11/91 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי בתל אביב יפו, פדי"ם תשנ"ה 24,27[. החשש שבו מדובר בכללים אינו מסור לשיפוטו של עורך הדין, אלא למבחן אובייקטיבי ]בד"א 9/91 הועד המחוזי בתל אביב יפו נ' עו"ד פלוני, פדי"ם תשנ"ה 29,33[. להלן כמה דוגמאות ממקרים שנתקלה בהם ועדת האתיקה המחוזית בא חרונה, ואשר נוגעים לנושא ניגוד אינטרסים. בנושא כה רחב, אין הדוגמאות שלהלן מכסות את כל המקרים של ניגוד עניינים. כמו כן יובהר, שכל מקרה נדון לגופו של עניין, ואין להשליך ממקרה אחד למשנהו. אתם מוזמנים לפ נות לועדת האתיקה בשאילתא בכל מקרה של התלבטות ו/או חשש של ניגוד עניינים מקרה 1: השוכר נגד החברה המנהלת המקרה : חברה, אשר בין יתר העסקים שהיא מנהלת משכירה חנויות במ רכז קניות, רוכשת את שירותיו של עו"ד לטיפול בנושאים שונים, שאין להם זיקה למושכרים או לשוכרים. הטיפול הסתיים והלקוח מקבל לידיו את כל המסמכים בחזרה. למחרת, עורך הדין מקבל לידיו ייצוג השוכרים נגד החברה בתביעה לנז קים שנגרמו למושכרים. השאלה: האם קיים ניגוד עניינים בייצוג? ההחלטה: אין מדובר בניגוד עניינים, היות שהחברה אינה לקוח קבוע של עורך הדין ואין לנושא התביעה השנייה שום זיקה לטיפול הראשון. מקרה 2: לקוח זמני או קבוע המקרה: עורך דין קיבל לייצוג לקוח באופן חד פעמי. הטיפול הסתיים, והמסמכים אודות הטיפול נמסרו בחזרה לידי הלקוח. לאחר סיום הקשר בין עורך הדין ללקוח, מגיש עורך הדין תביעה בשם לקוח אחר )שהינו קבוע( נגד הלקוח הקודם. השאלה: האם מנוע עורך הדין מלטפל בתביעה השנייה? התשובה: היות שאין שום זיקה או קשר בין שני העניינים, והואיל והלקוח לשעבר קיבל לידיו את כל המסמכים מאת עורך הדין - לא קיים חשש לניגוד עניינים. לכן, עורך הדין אינו מנוע מלקבל לידיו את הטיפול. מקרה 3: מתגרשים ביחד או לחוד המקרה: עורך דין פוגש שני צדדים להסכם גירושין. הוא אינו עורך את ההסכם )לטענתו(, אלא רק מעלה אותו על הכתב. למחרת, עורך הדין מתב קש על ידי אחד הצדדים להסכם הנ"ל לייצגו בתביעת גירושין. השאלה: האם קיים חשש לניגוד עניינים? התשובה: למרות שהפונה לא ייצג מי מהצדדים בעריכת ההסכם, עדיין קיים חשש לניגוד עניינים, הואיל והפונה נחשף לעמדת הצד השני והעלה בכתב את כוונותיו בכל הנוגע לעניין הגירושין. על כן, ייצוג אחד מהצדדים נגד השני בעניין שקשור לאותו הסכם מעלה חשש לניגוד עניינים. * הכותבת היא רכזת אתיקה וקבילה במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין 14 דין שווה נובמבר 2009

15 השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז צפון )עדכון נכון ליום ( הוצאו מן הלשכה: זאהי אסכנדר, מס' רישיון 12864, הוצא מן הלשכה החל מיום מאזן נסאר, מס' רישיון 10250, הוצא מן הלשכה החל מיום ג'סאן עומר ממדוח, מס' רישיון 20160, הוצא מן הלשכה החל מיום הושעו מן הלשכה: איהאב חליחל, מס' רישיון 22770, השעיה ל- 10 שנים, החל מיום ועד ליום ויסאם הרייש, מס' רישיון 28875, השעיה ל- 5 שנים, החל מיום ועד ליום מידיאן יוסף, מס' רישיון 19016, השעיה ל- 17 וחצי שנה, החל מיום ועד ליום מחמוד אחמד זועבי, מס' רישיון 16995, השעיה לשבע וחצי שנים, החל מיום ועד ליום מוחמד עומר דראושה, מס' רישיון 33877, השעיה לתקופה של שלוש וחצי שנים, החל מיום ועד ליום רוזאנה קלאס, מס' רישיון 11831, השעיה לתקופה של 8 חודשים, החל מיום ועד ליום אנואר עבדו, מס' רישיון 16219, השעיה ל- 8 חודשים, החל מיום ועד ליום בנימין פרידמן, מס' רישיון 7812, השעיה ל- 3 שנים, החל מיום ועד ליום הושעו זמנית מן הלשכה: יעל אור פלדמן, מס' רישיון 18316, השעיה זמנית החל מיום נביל דוח'י, מס' רישיון 24011, השעיה זמנית החל מיום סקוט מן, מס' רישיון 13021, השעיה זמנית החל מיום השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה דו"ח מס' 68 )נכון ליום ( הוצאו מן הלשכה: רמזי אבו רחמה, מס' רישיון, 5740, הוצא מהלשכה החל מיום מאמון בן עלי חלאילה, מס' רישיון 18364, הוצא מהלשכה החל מיום טאיסה ניוק, מס' רישיון, 18840, הוצאה מהלשכה החל מיום ויקטוריה דרייזין, מס' רישיון, 21938, הוצאה מהלשכה החל מיום שירה עם דוד, מס' רישיון 9763, הוצאה מהלשכה החל מיום חדר קבלאוי, מס' רישיון 12891, הוצא מהלשכה החל מיום חסן מחאמיד זטאם, מס' רישיון 14989, הוצא מן הלשכה החל מיום גאנם אבו ריא, מס' רישיון 32364, הוצא מן הלשכה החל מיום איתן לפידות, מס' רישיון 10522, הוצא מן הלשכה החל מיום השעיה בתום ההוצאה: השעיה לתקופה של 50 חודש, שמניינם יחול ביום שבו תחודש חברותו בלשכה )אם תחודש(. דוד קדוש, מס' רישיון 15197, הוצא מן הלשכה החל מיום השעיה בתום ההוצאה: השעיה לתקופה של 10 שנים, שמניינם יחול ביום שבו תחודש חברותו בלשכה )אם תחודש(. בנו גנות, מס' רישיון 5429, הוצא מן הלשכה החל מיום אבישי לאור, מס' רישיון 7972, הוצא מן הלשכה החל מיום ורד עאסי, מס' רישיון, 28548, הוצאה מן הלשכה החל המיום פיראס אליאס, מס' רישיון 33801, הוצא מן הלשכה החל מיום אליהו מאור )מרקוביץ(, מס' רישיון 2873, הוצא מן הלשכה החל מיום הושעו מן הלשכה: פנחס נרקיס, מס' רישיון 6652, הושעה החל מיום ועד ליום עומר גזאוי, מס' רישיון 12353, הושעה ל- 8 שנים, החל מיום ועד ליום רביע אסמאעיל, מס' רישיון 29392, הושעה ל- 36 חודשים החל מיום ועד ליום ראסם חמאדה, מס' רישיון 21972, הושעה ל- 12 שנים החל מיום ועד ליום חוסין מסאלחה, מס' רישיון 22813, הושעה החל מיום ועד ליום יאסר בריק, מס' רישיון 26810, הושעה מן הלשכה בחל מיום ועד ליום בסיום ההשעיה הוצאה מן הלשכה. גרא דה שליט, מס' רישיון 9250, הושעה מן הלשכה החל מיום ועד ליום עלאא עואד, מס' רישיון 28555, הושעה ל- 4 שנים, מיום ועד ליום גסוב חאג, מס' רישיון 22762, הושעה לשנה. ההשעיה תופעל עם שובו לישראל. סברי גריס, מס' רישיון 4325, הושעה ל- 6 שנים, מיום ועד ליום מונדר גאבר, מס' רישיון 18796, הושעה מיום ועד ליום שפיק דרויש, מס' רישיון 26839, הושעה לשנתיים וחצי, החל מיום ועד ליום סלאח אבדאח, מס' רישיון 26769, הושעה ל- 10 שנים, מיום ועד ליום אחמד אלמאלק, מס' רישיון 38742, הושעה לתקופה של 3 שנים החל מיום ועד ליום חלאילה נואף, מס' רישיון 33923, הושעה לתקופה של 5 שנים מיום ועד ליום מחמוד חטיב, מס' רישיון 31267, הושעה לתקופה של 8 שנים החל מיום ועד ליום זקנון רודי, מס' רישיון 14501, הושעה מן הלשכה החל מיום ועד ליום סוהא קסיס, מס' רישיון 14025, הושעתה לארבע שנים, החל מיום ועד ליום חוסיין עוסמאן, מס' רישיון 32273, השעיה לתקופה של 36 חודשים, החל מיום ועד ליום מחאמיד נאסר, מס' רישיון 32427, השעיה ל- 24 חודשים, החל מיום ועד ליום מוחסן עבדלראזק, מס' רישיון 11232, הושעה לתקופה של 10 חודשים החל מיום ועד ליום גנדור נביל, מס' רישיון 20682, השעיה לשנה, החל מיום ועד ליום בלה מאיה לביא, מס' רישיון 21997, השעיה לשנתיים, החל מיום ועד ליום מאהר אלכליל, מס' רישיון 32366, הושעה מן הלשכה לתקופה של שלוש שנים, החל מיום ועד ליום יחיא עבדאללה, מס' רישיון 39662, הושעה מן הלשכה לתקופה של 8 שנים, החל מיום ועד ליום זידאן שוהאנה, מס' רישיון 20201, הושעה לתקופה של 6 חודשים, החל מיום ועד ליום הושעו זמנית מן הלשכה: אמין בן אחמד בדארנה, מס' רישיון 17382, השעיה זמנית החל מיום ועד להכרעת דינו בבית משפט בכתבי האישום שהוגשו נגדו. יעל אור פלדמן, מס' רישיון 18316, השעיה זמנית החל מיום ועד להכרעת דינה בבית משפט השלום בנצרת. פקיעת חברות: יוסף שפיק, מס' רישיון 17032, פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר נתן רוזנברג, מס' רישיון 10986, פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר יוסף רענן, מס' רישיון 7058, פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל עימאד אסדי, מס' רישיון 26118, הוכרז כפושט רגל ביום אוסאמה נבואני, מס' רישיון 22819, הוכרז כפושט רגל ביום דין שווה נובמבר

16 אשת חיל הרי את מכושפת מה השתנה בחוק מאז ציד המכשפות באירופה ועד לעברייני הכישוף של ישראל? ואיך הפכו נשים ממכשפות לקורבנות של עברייני מין? ד"ר עו"ד חווה דיין על היבטים מגדריים בעבירת הכישוף ד"ר )סוצ.(, עו"ד חוה דיין * שורש המילה WITCH טמון במושג האנגלו סכסי,WICCA שפירושו,Wise woman ובמ קור יוחס לנשים שידעו לרקוח שיקויים מר פאים. 1 לאורך ההיסטוריה כלל מושג הכישוף בליל רחב מאוד של פרקטיקות, שהיו נפוצות באירופה. אך בעוד שהכנת שיקויי ריפוי הוג דרו כ"מאגיה לבנה", פרקטיקות אחרות נתפסו בימי הביניים כ"מאגיה שחורה", ששואבת את כוחותיה העל טבעיים מכוחות הרוע והשטן ושמאיימת בכך על ההגמוניה של הכנסיה והנ צרות המונותיאסטית. מקובל לציין את שנת 1320 )השנה שבה הגדיר האפיפיור ה 22 את פרקטיקות הכישוף כ"כפירה דתית"( כנקודת המוצא של ציד המ כשפות, שסחף את אירופה של ימי הביניים. ציד המכשפות ידוע לשימצה כפרק מצמרר בהיסטוריה האנושית בכלל, ובהיסטוריה הנשית בפרט, ומשמש מאז ביטוי מטאפורי לרדיפה דרקונית של חפים מפשע. בשנים התבצעה המסה הקריטית של ציד המכשפות. אז הואשמו והורשעו אלפי נשים בכישוף, והומתו בתלייה או בשריפה על המוקד. 2 קל להרשיע את החלשות אני מתייחסת ל"מכשפות" בלשון נקבה, כי על אף שפה ושם היו גם גברים שנידונו על עבירת הכישוף, הרוב המכריע היה נשים. אין זה אומר שגברים לא עסקו בכגון דא, אולם לפי הערכות החוקרים רובם לא הואשמו בעבירה פלילית, מכיוון שיוחס להם עיסוק ב"מאגיה לבנה" ו"חיובית", כמו הכנת שיקויים עשבים, שנת 1320, שבה הגדיר האפיפיור ה 22 את פרקטיקות הכישוף כ"כפירה דתית", נחשבת כנקודת המוצא של ציד המכשפות, שסחף את אירופה של ימי הביניים תרופות וקמיעות. 3 Sharpe מציין, כי אחוז הנ שים בקרב המואשמים באנגליה עמד על 90%, בעוד שבשאר אירופה היה מעט נמוך יותר: 80%. כך או כך, האחוזים מצביעים על כך שהעיסוק בכישוף יוחס לנשים באופן כמעט מלא. ואולם, לא כל הנשים באשר הן נשים נח שדו אוטומאטית בכישוף: רוב הנשים שנרדפו השתייכו למעמדות סוציו אקונומיים נמוכים ודחויים חברתית )מבוגרות, עניות, מבודדות חברתית ובעלות דפוסי התנהגות שונים (. 4 כך שמרגע האשמתן, היה קל מאוד להשיג את ההודאה הנחוצה להרשעה, בעיקר במקומות כמו צרפת וגרמניה, שבהן נוהג העינויים היה מקובל. אפילו במדינות שבהן נאסרו עינויים )כמו אנגליה וסקנדינביה( ושנדרשו ראיות פי זיות מרשיעות, הוכחת החפות או האשמה היתה נתונה למבחנים ראייתיים ביזאריים, 5 שלא יכלו אלא להנפיק את הראיות שנדרשו להרשעה. כך, למשל, אובחן משקלן )בטענה שנאשמת שמשקלה קל אכן יכולה לעוף על מטאטא(; אובחן עור גופן לאיתור "סימני שטן" בצורת שומות, נקודות חן או גומות )שבאמצעותם "היניקו" כביכול את שליחי השטן(; אובחנה יכולת הציפה שלהן על פני המים בעת שידיהן ורגליהן קשורות )שהרי ציפה מעידה שאפילו המים מוקיעים את "טומאתה"(; ואובחנו יחסי הקירבה של הנאשמות עם בעלי חיים מבויתים, כמו חתולים או כלבים )שתפקדו כביכול כשדו נים של השטן(. מבחנים ראייתיים כאלה ביחס לנאשמות מבוגרות, עניות, כחושות ומבודדות - היוו הלכה למעשה חותמת גומי להרשעה. רק אחרי כ 400 שנות רדיפה, שבמהלכן הורשעו והומתו אלפי נשים באישומי כישוף, חוקק ב 1736 החוק האנגלי, שסתם את הגולל Holmes R. Witchcraft in British History, Muller, 1974, pp לשם הדגמה, רק בצרפת, במהלך 20 השנים )שבין 1320 לבין 1340( הורשעו 600 נשים בכישוף, וכולן הועלו למוקד ונשרפו..3 ראה 2001, England, Sharpe James Sharpe, Witchcraft in Early Modern pp 42, 57.4 ראה Pickering D. Dictionary of Witchcraft, London Cassel, 1990, pp , ו -,Holmes בעמ' ראה Pickering עמ' מרכיב התגמול השתרבב לנוסח הישראלי ככל הנראה בין השנים 1900 )לאחר הקוד הקווינסלנדי, ששימש טיוטה לקודים בקולוניות הבריטיות וששם לא מופיע רכיב תגמול(, לבין 1936 )השנה בה פורסמה פקודת החוק הפלילי שכוללת בנוסחה של עבירת הכישוף את רכיב התגמול(. סביר שמקורו באחת המושבות הבריטיות, אם כי לא ודאי שמדובר בקוד הקפריסאי. ראה תיקים מס',19/66AG,AG 19/46 19/148AG בגנזך המדינה, ובנספחים 7 8 בתיק מס' 19/148AG )מ 3 720(, בגנזך המדינה. 7. סעיף 4 לחוק לתיקון דיני העונשין )עבירות מרמה, סחיטה ועושק(, תשכ"ג , וראה גם דברי ההסבר לתיקון, בעמ' 5/8/ ישיבה רע"ט תשכ"ג. 8. ת"פ, 345/50 ת"א - יפו, מ"י נגד טרזה פרנקל, פסקים ז'; ת"פ ת"א 211/57 מ"י נגד עובדיה בן ברטי, פסקים כ'; ע"פ 2/58 ברטי נגד היועץ המשפטי, פסקים ל"ד; ב.ש. 34/57 ברטי נגד מ"י, פסקים כ"ח; ע"פ אליהו עמאר נגד מ"י, פסקים מ"א. 9. בש"פ 1539/91 חיים חתואל נגד מ"י )לא פורסם(; ת"פ תל אביב יפו 40261/01 מ"י נגד ר.א; ת"פ חיפה 136/01 מ"י נגד מופיד סלים סלפיתי; ב"ש חיפה 1640/01 מ"י נגד מופיד סלים סלפיתי; ת"פ תל אביב 549/90 מ"י נגד דן ג'רבי, פ"מ כרך תשנ"ב, חלק שלישי; בש"פ 3877/91 מ"י נגד חיים חתואל )לא פורסם(; תפ"ח 411/90 מ"י נגד חיים חתואל )לא פורסם(; בש"פ 4976/90 חיים חתואל נגד מ"י )לא פורסם(. 10. לדוגמא: בטכס הסרת הכישוף של ר.א. נכללה טבילת ידיים בקערות מי מלח תוך מלמולי מילים, ליטוף, נישוק ומציצת שדיהן ואברי מינן של קטינות; בטכס הסרת הכישוף של חתואל נקשרו רגליהן ואגנן של נשים תוך מריחת מגוון פלפלים )אדו מים חריפים, שחורים, פלפל אנגלי וחרדל( בין אצבעותיהן ואברי מינן; בטכס הרי פוי של ג'רבי נתבקשו הנשים לעמוד במערומיהן תוך שבין רגליהן המפושקות מונחת קופסת שימורים בוערת שהכילה חלקי דגים )מעיים, סנפירים וקשקשים(, נייר עם מספרים וכרבולת של עוף. 11. כעולה מפסק הדין בפרשת ג'רבי בעמ' 523: "המרמה" התבטא בהתחזותו של הנא שם בעשיית "טכס הכישוף", כאילו עושה הוא את מעשיו המגונים, למען )כביכול( הצלחתו של "טכס העישון", תוך כוונה שתאמין בכוחותיו לרפאה, לטהרה ולעזור לה, וכדי שבאופן זה תניח לו לקבל "גירוי מיני", שזה היה "הדבר" הרצוי לו שביקש לקבלו וליהנות ממנו". 16 דין שווה נובמבר 2009

17 איור: עו"ד נמרוד גרובר על הגדרת הכישוף כשלעצמו כעבירה פלילית. החוק אומנם אסר על רדיפת אנשים בגין עיסוק גרידא בכישוף, אך לא פסל לחלוטין את ההוויה הפלילית של הכישוף, שקוטלג מאז כעבירת תרמית שנאכפה בגין נזקי גוף ורכוש. פיקנטית היא העובדה, שדווקא החוק שחו קק בשלהי ציד המכשפות בבריטניה הינו הב סיס העיקרי לנוסח של עבירת הכישוף בחוק העונשין של מדינת ישראל. סעיף 417 לחוק העונשין, שחוקק ב 1977 )היה בעבר סעיף 307 בפקודת החוק הפלילי מ 1936 (, הינו שיכתוב כמעט מדויק של עבירת הכישוף, כפי שנחקקה באנגליה ב 1736, כולל התפיסה שראתה בכי שוף מעשה תרמית )ושבגינה מוקם החוק בפרק של עבירות מרמה(. לנוסח הישראלי התווסף 6 רכיב של "תמורה", שמתקבלת בגין מעשי הכישוף כיסוד עבירה, שהודגש ביתר שאת בתיקון משנת הגירסה הישראלית והמודרנית מאז קום המדינה, הורשעו רק שמונה נאשמים בעבירת כישוף. בכל ההרש עות בולט רכיב התגמול, אך ניתן לה בחין בין שני מקבצים עיקריים של הרשעות: המקבץ הראשון מופיע עם קום המדינה, בשנות ה 50, ואילו המקבץ השני מופיע מש נות ה 90 ואילך )כאשר בשנים מכוסה עבירת הכי שוף בשיכבה עבה של אבק(. לכל מקבץ מאפיינים ייחו דיים. במקבץ הראשון 8 אין שיוך מגדרי בולט, וההרשעה נסמכה על הפרשנות של רכיב ה"דבר מה" )התמורה הנדרשת( כתגמול כספי ממוני גרידא, שהושג תוך מעשי הגדת עתידות ואיתור אוצרות. במקבץ שהחל בשנות ה 90, 9 לעומת זאת, רוב המורשעים הם גברים, אשר ביצעו עבירות מין במהלך ובאמצעות מעשי הכישוף, כשלכל נאשם יוחסה "שיטת פעו לה" ייחודיית. 10 ההרשעות במקבץ זה התאפשרו הודות לאקטיביזם שיפוטי, שהרחיב את הפרשנות של רכיב התמורה )"הדבר מה" שנדרש להרשעה בעבירת הכישוף(, כך שי חול גם על הנאה מינית. 11 במעוף הציפור ובהקשר הפ רטיקולרי של היבטים מגדריים בעבירת הכישוף ניתן לומר, כי בימי הביניים הורשעו בעיקר נשים בודדות, עניות ודחויות; וכן שהיה זה החוק הבריטי של 1736, אשר היקשה מאוד על המשך רדיפתן והרשעתן של נשים שהוחשדו בכישוף באנגליה. בהרשעות של המאה ה 20 בארץ )שכאמור נס מכות על הנוסח הבריטי משנת 1736( הורשעו בעיקר גברים, אך לא נפקד למצער מקומן של הנשים. אלו הפכו הפעם לקורבנות של עבירות מין, שנעשו תוך ובאמצעות מעשי כישוף. לצד הנרטיב המיגדרי של הסאגה הפלילית הזו ראויה לציון החקיקה השיפוטית של שנות ה 90, שמצאה אופנים יצירתיים לאכוף נוסח בן למעלה מ 200 שנה באופן שרלוונטי למציאות הישראלית, הנשית, העכשווית. * הכותבת היא ד"ר לסוציולוגיה ועורכת דין, ופעיש לה בתחום העצמת אוכלוסיות מוחלשות. ** הכותבת מבקשת להביע הוקרה ותודה לפרופ' יורם שחר בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי, על העידוד וההשראה לכתיבת המאמר. לתגובות: Nazareth@israelbar.org.il )נא לציין: עבור חוה דיין, פורום עורכות הדין( פורום עורכות דין הוקם במחוז הפורום יקדם את המודעות להיבטים מגדריים בסוגיות משפטיות פורום עורכות הדין יפעל בשלושה אפיקים: עיוני, ייצוגי ומנהיגותי משמאל לימין: יו"ר הפורום ד"ר )סוצ.( עו"ד חוה דיין, וממלאות מקום היו"ר - עו"ד גלית ביטון ועו"ד ניסרין סלאמה פורום עורכות דין מוקם בימים אלה במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין. הפורום מתעתד לקדם מודעות מקצו עית וציבורית להיבטים מגדריים בסו גיות משפטיות, בקרב קהילת הנשים בכלל ועורכות הדין בפרט. כיו"ר הפורום תכהן ד"ר )סוצ.( עו"ד חוה דיין, ובתפקיד ממלאת מקום היו"ר יכהנו במשותף עו"ד גלית ביטון ועו"ד ניסרין סלאמה. הפורום יפעל בשלושה אפיקי פעולה מרכזיים: אפיק עיוני, ובו ליבון סוגיות משפטיות באמצעות ביטאון המחוז וימי עיון; אפיק ייצוגי, ובו שותפות בפעילות השוטפת של שתי הוועדות הארציות המרכזיות הפועלות בלשכת עורכי הדין )הוועדה הארצית לקידום עורכות הדין והוועדה הארצית לקידום מעמד האשה(; ואפיק מנהיגותי, ובו הובלה והיגוי של פרוייקטים מגדריים בתחום המשפט היישומי קהילתי. הקמתו של הפורום, כמו גם פעילותו, מבטאת את האמונה שעיצוב זהות מק צועית, שמעורבת בחברה ובקהילה, תו רמת לאיכותו ולרמתו של המקצוע, ותוך שכך וממילא גם למינופה של הקהילה ושל האיזור כולו. נשמח מאד לצרף שותפים ושותפות לפעילותנו, ונאחל לכולנו המשך עשייה פורייה, מאתגרת ומשגשגת. פורום עורכות הדין, מחוז צפון דין שווה נובמבר

18 אחד על אחד אין לי חלום שישראל תהפוך לאידיאל של זכויות אדם, אלא לדמוקרטיה רגילה ב 1996 הקים עו"ד חסן ג'בארין את עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל אחרי למעלה מעשור של פעילות בשטח הוא מתיישב להיזכר למה התחיל במסע הזה, מדבר על ההיחלשות המדאיגה של בג"צ בשנים האחרונות, מעניק ציון אפס לשלטון הישראלי בכל הנוגע לשמירת זכויות הערבים כאן מצד שני, הוא לא מפסיק לקוות ענת טולנאי רחוב יפו 94, חיפה. מחוץ למבנה האבן המשופץ תלוי שלט בערבית, אנגלית ועברית, עם הלוגו של ארגון עדאלה. מכאן, בתחתית המושבה הגרמנית, פועל המשרד הראשי של המרכז המשפטי לז כויות המיעוט הערבי בישראל. מי שייסד את עדאלה )פירוש המילה בעברית: צדק, שיוויון( ומשמש מנכ"ל הארגון עד היום הוא עו"ד חסן ג'בארין. נולד למקצוע השיחה עם ג'בארין קולחת, והרושם המתקבל ממנו הוא של אדם נעים הליכות, אמיץ, מאוד מציאותי, אבל גם אופטימיסט כמעט בלי גבול )"אי אפשר לעסוק בזכויות אדם מבלי להיות אופטימי"(. עם זאת, כאשר עולה נושא שבוער בו, והיו רבים כאלו במהלך הראיון, בעיניו של ג'בארין מופיע מיד הלהט של לוחם הצדק. איך הגעת לעריכת דין? "אני בא ממשפחה, שהמקצוע הוא חלק ממנה. אבא שלי היה עורך הדין הראשון באום אל פאחם. בעצם, גדלתי עם אבא עם גלימה. אבל בתיכון האורתודוקסי שבחיפה, שנחשב אחד מהטובים, למדתי במגמת פיזיקה ומתמטיקה, כדי להתרחק מדמות האב. "לאחר סיום התיכון היו לי שנתיים של בלבול והתלבטות בין מה שלמדתי לבין המצב החברתי פוליטי. עם פיזיקה ומתמטיקה היה סביר שאלך ללמוד מקצוע מדעי בטכניון. אבל בהיותי ערבי ועל רקע המצב החברתי והפוליטי בארץ, חשבתי שעליי לחפש מקצוע שיש בו עבודה. על פי רוב, לערבים קשה להיקלט במקצועות מדעיים בארץ, ואילו עריכת דין זהו מקצוע חופשי, שבו אתה לא תלוי במשרד שיעסיק אותך. "בתקופת הביניים הזו עבדתי במשרד של אבא שלי, שהתעסק בתחום האזרחי. ראיתי שהמקצוע מתאים לי. זהו המקצוע הפוליטי ביותר מכל המק צועות החופשיים - לא במובן המפלגתי, אלא הח ברתי. ראיתי במקצוע הזה ייחודיות, הזדמנות לה תערב ולטפל ביחסי הכוחות שפועלים בחברה". גם אחיו של ג'בארין לא היפנו גב אל המקצוע של אביהם. שניים משלושת אחיו הם עורכי דין, האח הנוסף הוא מרצה לתכנון ערים בטכניון, שתי אחיות שלו עובדות כמורות ואחות נוספת כפקי דה בעירייה. השאלה על בחירת המקצוע מובילה את ג'בארין מיד אל הבחירה המעט מאוחרת יותר - להתמקד בזכויות אדם: "כעו"ד, אתה לוקח צד. כעו"ד שמ תעסק בזכויות אדם, בחרתי בצד שמתייצב מול המדינה ובעד האזרח. המשפט החוקתי מדבר על זכויות של אזרחים ותושבים, וגם כאלו שמתגו ררים במדינה והם זרים. למדינה יש את כל הכוח העצום, שצריך להגביל אותו באמצעות החוקה, על מנת שנוכל להגן על זכויות הפרטים". תעשה לנו סדר בבקשה: הרגשת צורך להילחם מול העוולות, ואז הבנת שהדרך להילחם היא דרך מקצוע עריכת הדין? "אני לא יכול להגיד שחשבתי על כל הדברים הללו אז. הבחירה שלי בעריכת הדין לא נעשתה בגלל שהייתי אידיאליסט. ראיתי כאן מקצוע חופשי, פוליטי, שמאפשר לי להיות מעורב בחיי החברה. לבוא ולומר שבגיל 19 חשבתי להיות איש זכויות אדם - זה יהיה שקר". מה דעתך על איכות ומעמד המקצוע בישראל כיום, והאם להערכתך יש להתערב כדי לעצור את הצפתו? "מבחינת לשכת עורכי הדין, במקום לחשוב על איך למנוע מאנשים ללמוד משפטים ולהיות עורכי דין, צריך לחשוב איך לחזק את המשפט ואיך להעלות את הרמה - איך להבטיח שישרדו עורכי דין שנאמנים ללקוחותיהם ושנותנים להם שירות טוב ומקצועי; שישרדו עורכי דין שיודעים מהו משפט; שישרדו עורכי דין שנוהגים לפי כללי הנימוס והאדיבות באולם בית המשפט; שישרדו כל אלו, ושייעשו סנקציות כלפי מי שאינם עומ דים בכללי האתיקה ושאינם שומרים על הנאמ נות ללקוחותיהם ועל הכבוד למקצוע". התבטאת לא אחת על כך, שאין בישראל הזדמש נויות שוות לעו"דים ערבים כמו לעו"דים יהודים. עד כמה לשכת עורכי הדין מנסה לטפל באפליה הזו, והאם היא מצליחה? "האפליה הזו היא שורשית וארצית בכל הת חומים, והיא לא תלויה במה שהלשכה עושה או לא עושה. כולנו יודעים שהזהויות הלאומיות בי שראל אינן עניין נייטרלי. העובדה שאני ערבי או יהודי זה לא עניין של מה בכך - גם לגבי החיים המקצועיים. "עריכת דין תלויה בחברה ובאנשים, כלומר בשוק. והשוק בארץ, גם הוא נפרד. נכון שהערבים הם חלק מהשוק העברי, אבל הם לא דומיננטים בו. ואילו השוק הערבי הוא צנוע ולא מפותח. לכן עבודת העו"ד הערבי תמיד תהיה מצומצמת לת חומים מסוימים, שאינם תלויים ברמת הכלכלה של השוק. אנחנו גם לא נמצא בישראל משרד ערבי גדול של עורכי דין, שמעסיק עורכי דין, כי כדי להגיע למימדים כאלו צריך בסיס של כלכלה חזקה וגדולה. ואין את זה בשוק הערבי בישראל. "לשכת עורכי הדין לא צריכה לדאוג לפרנסתו של עורך הדין הערבי. אבל היא צריכה להילחם 18 דין שווה נובמבר 2009

19 "לומר שבגיל 19 חשבתי להיות איש זכויות אדם - זה יהיה שקר". ג'בארין בגזענות - זה צריך להיות חלקה בתיקון האפליה בין עורכי דין יהודים ועורכי דין ערבים. לדוגמה, פרסמנו באחרונה דו"ח בעיתון 'הארץ', שנוגע לתקופה של מבצע עופרת יצוקה. בדו"ח אנחנו טוענים, שבתקופה הזו בתי המשפט והפרקליטות עצרו אנשים באופן גורף, בגלל שהפגינו נגד המ לחמה. הם לא בדקו את המסוכנות האישית של האדם, לא בדקו את נסיבות המעצרים, לא בדקו את נסיבות השחרור, אלא פעלו באופן גורף. זוהי דוגמה להפרה של שלטון החוק, וכאן לדעתי הל שכה צריכה להתערב. "אני רואה בלשכת עורכי הדין גוף דמוקרטי, וככזה עליו לתת ביטוי גם לעורכי הדין הערבים. כך שמעבר למאבק של הלשכה למען שלטון החוק וכנגד הגזענות, אני חושב שעליה לדאוג לייצוג של עובדים ערבים בכל מחוזותיה, ולא רק במחוז הצפון". בין השפיטה לפוליטיקה חלק ניכר מהעבודה של עדאלה מוקדש להג שת עתירות לבג"צ. ולג'בארין יש בטן מלאה על תיפקודו של בית הדין הגבוה לצדק, בעיקר בשנים האחרונות. דיברת בעבר על שלישיית הניגודים במדינת ישראל: יהודית מול דמוקרטית, כיבוש מול חירות, דת מול מדינה. איך אתה רואה את בג"צ מתנהג מול הניגודים האלו? "בואי נדבר על בג"צ. הוא לא רק גוף שיפו טי עליון, אלא גם הגוף השיפוטי העליון הפוליטי במדינת ישראל, כי הוא יודע שהוא יכול לשנות את המשפט בישראל. יש תחומים, שבהם בג"צ מעוניין לשנות. ויש תחומים, שאותם הוא בוחר להקפיא ולהיות אדיש כלפיהם. "התחומים שבהם בג"צ מעוניין לשנות הם זכויות נשים, דת ומדינה. בתחומים אלו הוא קיבל החלטות אמיצות נגד משרד הפנים ונגד הממשלה. למשל, בעניין הגדרת מיהו יהודי על פי חוק השבות, כאשר קבע שגיור קפיצה הוא כשר. מתוך הפעילות שלו בתחומים אלו, יש לבג"צ תד מית ליברלית בחברה הישראלית. מצד שני, בעניין הכיבוש בג"צ לא נוקט בשום עמדה שמקדמת את מצב הפלסטינים בהתאם למשפט הבינלאומי. בעניין ערביי ישראל בג"צ נמצא באמצע. "בעניינים תקציביים של האוכלוסיה הערבית הישראלית, בג"צ יהיה מוכן לתבוע שיוויון. בנו שאים אחרים, כמו אזרחות וקרקע - בג"צ לא מתערב, ואפילו נוקט בעמדות שליליות כלפי ער ביי ישראל. דוגמה אחת, שמסמלת את הנטייה הזו של בג"צ, היא פסק הדין בעניין איחוד משפחות. אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם, שיש בה חוק האוסר על אזרח לקיים חיי משפחה אך ורק בגלל השייכות הלאומית של בן או בת הזוג. כאן בג"צ לא היה מוכן להתערב. דוגמה שנייה היא בעניין הפקעת קרקעות של ערבים. ברוב המקרים, שבהם הפקעת הקרקעות מידי הערבים היתה שרירותית באופן ברור ומובהק - בג"צ לא התערב. "אז מדוע בנושאים החשובים הללו - אזרחות וקרקע, בג"צ לא פועל לשינוי החוק? התשובה ברורה: אלו נושאים שנוגעים לגאולת המדינה. הסמל של גאולת המדינה הוא חוק השבות. לפיו כל יהודי זכאי להיות אזרח באופן אוטומטי, זוהי מדינתו של העם היהודי, ואם זוהי מדינת העם היהודי, אז יש לשמור על הקרקע למען היהודים שעוד יבואו. עבור מי שאיננו יהודי - האזרחות היא עניין של חסד ולא של זכות. "בנושאים אלו, אם כן, אנחנו מגלים בג"צ אשר משמר את המצב הקיים והפוגע. ברור שלכך מת ווספות גם הסוגיות הביטחוניות, שבהן בג"צ נהפך לחותמת גומי של השב"כ. למשל, על פי חוק לוח מים בלתי חוקיים או חוק מעצרים מינהליים - די בכך שהשב"כ יבוא ויאמר 'יש לי חומר סודי', כדי לקבל את הצו. העתירות לבג"צ בנושא זה למעשה לא מקיימות משפט. "אנשים נכנסים לבתי סוהר לתקופה ארוכה ללא משפט, ללא הליך הוגן שבו שני צדדים בו דקים ומתעמתים עם הראיות. אין כאן משפט, כי בג"צ מקבל את הקונספציה של אנשי הביטחון וקובע שאיננו מתערב בחומר הסודי, אלא רק מעיין בו". "אי ההתערבות של בג"צ בנושאי אזרחות וקר קע בכל הנוגע לערבים, ובנושאי ביטחון משליכה גם למישורים אחרים. כי אי אפשר להיות דמוקרטי איתי בהיבט מסוים ודמוגרפי איתי בהיבט אחר. "אני רוצה לציין כאן, שדווקא בערכאות נמוכות אנחנו רואים מידי פעם מגמות מנוגדות לבג"צ, ליברליות יותר. בירושלים, שיש בה מצב של אפ רטהייד, אנשים מאבדים את האזרחות שלהם לאחר שלמדו בחו"ל והעבירו זמנית את מרכז חייהם למקום שבו למדו. זאת למרות שהם נולדו בירושלים. בכך, המדינה אוכפת עליהם טרנספר שקט. בתי משפט מחוזיים בירושלים מידי פעם מקבלים עתירות של תושבות על רקע זה. בג"צ - לא. כי הוא יודע שיש עליו ביקורת ציבורית וכי הוא לא מוכן לשלם מחיר של עימות בגלל הפלס טינים. אולי הוא גם לא רואה בזכויות הפלסטינים סיבה לעימות עם הממסד". כשהנשיאה בייניש נתמנתה אמרת, כי היא תמשיך במתודה של אהרון ברק. האם אתה עדיין דין שווה נובמבר

20 אחד על אחד רואה אותה היום הולכת בעקבותיו, ועד כמה היא מושפעת מהממשלה? "בתקופה של בייניש כמעט שלא התקבל אף פסק דין בעד זכויות הפלסטינים בשטחים הכבו שים. בשנה האחרונה של ברק דווקא כן. אז התק בל פסק דין חשוב נגד שלילת זכויות הפלסטינים להגיש תביעות נזיקין נגד הצבא. כמו כן, התקבל פסק דין נגד שימוש בפלסטינים כמגנים אנושיים. התקבלו גם מעט פסקי דין נגד חומת ההפרדה. גם בנושא האזרחים הערבים בישראל, בתקופת ברק היו מעט פסקי דין בכיוון של תיקון האפליה. בתקופה של בייניש, גם את המעט הזה לא ראינו. "אז נכון שמבחינה מתודית קונצפטואלית, מבחינת התפיסה השיפוטית, בייניש עדיין רואה את עצמה כממשיכתו של אהרון ברק. היא רואה שחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק - נותנים לה סמכות להתערב בחוקים של הכנסת. וכמו ברק, היא רואה שהחלטות ממשלה צריכות להיבחן לפי מבחן המידתיות וכי אין בהן דבר מקודש, כך שכמעט כל ההחלטות הממשלתיות יכולות להיבחן בבית המשפט. "אף על פי כן, המצב הפוליטי שנוצר בתקופתה הוביל לכך שבג"צ של בייניש לא התערב גם בד ברים שאמור היה להתערב בהם. בג"צ של בייניש הלך לכיוון של שקט תעשייתי. בג"צ של היום לא מוכן להתערב אפילו בנושאי ליבה של היהודים, אז קל וחומר לגבי התערבותו בעניין הערבים בישראל. "בשנים האחרונות אני רואה ירידה במעמד של בג"צ ושל בתי המשפט בישראל. יותר מכך, ההתקפלות של בג"צ והכניעה שלו מול המערכת הפוליטית תקרין על מעמד שלטון החוק במדי נה. והעובדה שבג"צ לא מתערב, מתוך מניעים פוליטיים מובהקים של לא להתעמת עם המער כת - משמעותה שהוא איננו מקיים את תפקידו. כי תפקידו של בג"צ, כבית משפט לענייני חוקה, מתגלה כאשר הוא מתעמת מידי פעם, כאשר הוא מקבל עתירות, כאשר הוא מגביל את הסמכות ואת הכוח של הממשלה, כאשר הוא פוסל החל טות שמנוגדות לחוקי היסוד. "לסיכום, הקונספציה המשפטית של בייניש לא השתנתה, אבל התוצאה של פעילות בג"צ השת נתה בגלל המצב הפוליטי. בגלל כל זה, בעדאלה אנחנו מבינים שצריך לחשוב על אפיקים אחרים של פעילות, מעבר לפניות לבג"צ. אנחנו מפתחים את הצד של הפרסומים בארץ ובזירה הבינלאומית, כדי להפעיל על ישראל לחץ מבחוץ". האם לדעתך יש השלכות לפוליטיזציה במינוי שופטים על המערכת המשפטית? "תמיד היתה ויש פוליטיזציה במינוי שופטים, כי כל מי שמצביע בגוף הזה ובגופים אחרים מחזיק בדעות פוליטיות. אבל אף פעם השייכות לזרם פוליטי לא היתה העיקר. בעבר היה איזון מסוים בין מקצועיות לבין שיקולים פוליטיים. היום זה הפוך - השיקול הפוליטי מפלגתי הפך לעיקר העניין. כתוצאה מכך, אני חושב שאנחנו נראה לקראת 2010 בג"צ שמרני ביותר". מש 1 עד 10, עד כמה מערכת בתי המשפט בישש ראל שומרת על זכויות המיעוט הערבי בישראל? "אני מעריך ומעריץ את ארתור צ'קלקסון". ג'בארין וצ'קלקסון באחת מפגישותיהם "קשה לי לענות במספרים, אבל אני מעריך שהציון עדיין לא מגיע ל 5 ". מלחמת השיוויון הבסיסי אחרי הדיבורים על מקצוע עריכת הדין ועל מצב מערכת המשפט בישראל, אנחנו מגיעים אל הבייבי של ג'בארין - ארגון עדאלה. לאחר שעבד מספר שנים באגודה לזכויות האז רח קיבל ג'בארין מילגה ללימודי תואר שני בוושי נגטון. במהלך הלימודים שם עשה התמחות קצרה בארגון השחורים הגדול, החזק והוותיק ביותר בארה"ב - ה.NAACP כאשר חזר ארצה, ובהתאם לתנאי המילגה, נדרש ג'בארין לעבוד שנה נוספת באגודה לזכויות האזרח. אלא שבינו לבין האגודה "בית המשפט פועל, כדי להקל על האפליה נגד הערבים וכדי שהיא תהיה סבירה. ואילו השלטון מתנגד לאפליה סבירה, אלא פועל לביסוס הדיכוי" התגלו עימותים אידיאולוגיים ואחרים. בשלב זה החליט ג'בארין, כי עליו להקים ארגון ערבי, שהאג'נדה שלו תיקבע על ידי ערבים ושה כוח שלהם יופנה למאבק נגד האפליה. ג'בארין: "כשראיתי את המודל של,NAACP ועד כמה הוא תרם לשחורים, קידם את זכויותיהם וגם נתן מקור של השראה וגאווה למשפטנים השחורים, החלט תי להקים את ארגון עדאלה". זה קרה ב נכון להיום פועל הארגון משני משרדים - המ רכזי בחיפה, ושלוחה נוספת בבאר שבע. בעדאלה יש קרוב ל 30 עובדים, עשרה מהם עורכי דין. מאיפה מגיע התקציב להגשת העתירות על ידי עדאלה? "התקציב השנתי של עדאלה עומד על מיליון דולר בשנה. אנחנו מקבלים תרומות מקר נות בינלאומיות באירופה ובצפון אמריקה, למשל האיחוד האירופאי,,christian aid קרן welfare ועוד. יש לא מעט קרנות ברחבי העולם, שרואות בעדאלה את ספינת הדגל מבחינת ארגוני זכויות אדם במזרח התיכון. יש תרומות גם מאנשים פר טיים, אבל מדובר בדרך כלל בסכומי כסף קטנים. "כספי התרומות נועדו למימון כל הפעילויות שלנו - שכר עובדים, פרוייקטים שונים ובעיקר למימון העבודה המשפטית. מעצם היותנו ארגון ללא מטרות רווח, אנחנו לא מחייבים את הלקו חות". מבין כל הפניות שאתם מקבלים, כמה הופכות לעתירות, וכיצד מחליטים אילו עתירות להגיש ואיזה לא? "עניין זהות הפונים השתנה לאורך השנים. פעם, הלקוחות שלנו היו רק ערבים שמתגוררים בתוך הקו הירוק. משנת 2000 אנחנו מייצגים עותרים גם מהגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. יש גם ייצוג בתחום הפלילי של יהודים, שנעצרו בהפגנות. "המבחן לבחירת תיקים הוא, קודם כל, שיהיו בתחום זכויות אדם ושיענו על עקרונות המשפט הבינלאומי לזכויות אדם. חייב להיות בסיס משפ טי בתיק ועליו לגעת בזכויותיה של קבוצה רחבה ככל האפשר. בנוסף, אנחנו מעריכים את סיכויי העתירה להתקבל. הערכת הסיכויים היא פוליטית במידה רבה, וכוללת גם את היכולת של העתירה להשפיע על דעת הקהל. עם זאת, ייתכן שנפנה לבג"צ גם אם אנחנו יודעים שהעתירה לא תתקבל, כי לדעתנו מדובר בעתירה עקרונית וחשובה". אחרי למעלה מעשור של פעילות, האם אתה יכול לומר שעדאלה שינה משהו במציאות הישש ראלית, במציאות של ערביי ישראל ובמציאות של הפלסטינאים בשטחים? "מדו"חות הערכה חיצוניים ומעבודות אקדמיות שנעשו על הארגון, רואים מגמה ברורה להשפעה של עדאלה על השיח המשפטי בישראל. פסקי דין של עדאלה מופיעים בסילבוס של הפקולטות למ שפטים ומלמדים אותם. כמו כן, יש לנו שני כתבי עת, שחלק מהמאמרים שלהם מגיעים לשיעורים בפקולטות למשפטים. עורכי הדין שלנו מלמדים באוניברסיטאות ומגיעים לכנסים חשובים. כמובן שגם היו לנו הצלחות בפסקי דין, כך שניתן לומר ששינינו משהו גם בשטח ולא רק בשיח המשפטי". האם יש לך מודל פנטסטי בתחום זכויות האדם, 20 דין שווה נובמבר 2009

21 שהיית רוצה "להלביש" על ישראל. או במילים אחרות: יש איזושהי מדינה שהיית רוצה שניראה כמוה בתחום? "אין לי חלום שישראל תהפוך לאידיאל של זכויות אדם. אנחנו לא עובדים על האידיאל, אלא על כך שמדינת ישראל תהפוך לדמוקרטיה רגילה. המאבק שלנו הוא בסיסי, בגלל שמדיניות הדיכוי והאפליה מתבטאת בכל התחומים. אנחנו נאבקים על שיוויונו ועל כבודו של האזרח הערבי בישראל. בינתיים, אין לנו שאיפה וחלום גדול יותר. עם זאת, מבחינתי, החוקה הטובה ביותר בעולם היא זו של דרום אפריקה". מ 1 עד 10, עד כמה השלטון בישראל שומר על זכויות המיעוט הערבי כאן? "השלטון בישראל בכלל לא שומר על זכויות המיעוט הערבי. לכן, הציון שלו הוא אפס. עובדה: ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט ביהמ"ש העליון בישראל קובעת, כי יש להעמיד לדין את האחראים למחדלי המשטרה במאורעות אוקטובר עברו תשע שנים מאז, והשלטון בישראל לא העמיד לדין אפילו שוטר אחד. "בשנים האחרונות השלטון בישראל פועל במ טרה להפלות. בשנתיים האחרונות קיבלו ממשלות ישראל לפחות עשרה חוקים, שמופנים נגד ערבים. למשל, התיקון לחוק ביטול האזרחות נועד לשלול אזרחות מערבים אשר שוהים במדינת אויב. "ההבדל בין השלטון לבין המערכת המשפטית הוא שבית המשפט פועל, כדי להקל על האפליה וכדי שהאפליה נגד הערבים בישראל תהיה סבי "לשכת עורכי הדין לא צריכה לדאוג לפרנסתו של העו"ד הערבי. אבל היא צריכה להילחם בגזענות - זה צריך להיות חלקה בתיקון האפליה בין עו"דים יהודים לעו"דים ערבים" רה. ואילו השלטון מתנגד לאפליה סבירה, אלא פועל לביסוס הדיכוי ולמיסוד שלו. השלטון רואה בזכויות הערבים עניין פוליטי, ולא עניין חוקי". אין לי ארץ אחרת בעבר קיבלת מהשופט אהרון ברק הזמנה לשש פיטה, וסירבת. האם גם היום היית עונה בשלילה להזמנה שכזאת? "אני נהנה מהעבודה שלי, ועדיין לא התייאשתי ממנה. מעבר לכך, קשה לי לייצג פלסטינים תחת כיבוש, ופתאום להפוך להיות השופט שלהם. ביהמ"ש העליון שופט גם את מי שנמצאים תחת כיבוש, שאין להם השפעה על השיח המשפטי ושאין להם זכות לבחור את המנהיגים שבוחרים את השופטים. כך שבתי המשפט שופטים עם, שאין לו שליטה על הפוליטיקה של ביהמ"ש. "במצב הזה, המעבר מעו"ד שמטפל בסוגיות של זכויות אדם לשפיטה הוא קשה מאוד. קשה עבורי. אבל אין לי עמדה ערכית כמובן נגד אנשים, שמוכנים להיות שופטים". איזה מקצוע היית בוחר, אם לא עריכת דין, ולמה? "צלם או מקצוע כלשהו בתחום הצילום, אולי בקולנוע". מה יש בצילום, שהוא כל כך אטרקטיבי בעיש ניך? "הצילום מאפשר לנו לשחק עם המציאות. לקחת מצב, ולבחור איך להראות אותו - זה דבר שמושך אותי. אם מסתכלים על עץ לא יפה, למשל, אפשר להתמקד באחד מהענפים שלו, שהוא דווקא כן יפה, ולהבליט אותו בצילום. כך, מהדבר הלא יפה ייצא דבר יפה. "עוד עניין בצילום הוא לתפוס את הרגע. הגוף שלנו, למשל, נמצא כל הזמן בתנועה. קשה לנו לדמיין את עצמנו ברגע מסויים של הפסקת תנו עה, והצילום עושה את זה בדיוק. הוא מפסיק את התנועה ומאפשר לנו להביט ברגע קטן - במבט שלנו, בתנוחה מסוימת. זה מאפשר לנו להתבו נן בעצמנו ובסביבה ברגעים מסוימים - מביכים, שמחים, תוהים, אנושיים. זה מה שיפה בצילום. "מעבר לכך, התמונה היא תמיד של רגע מסוים, של רגע הלחיצה. ומאותו הרגע היא הופכת למ שהו נצחי וקבוע. התמונה אומנם הופכת את הרגע לנצחי, אבל תמיד היא על העבר". איזו דמות אתה מעריך או מעריץ? "אני מעריך ומעריץ את ארתור צ'סקלסון. יהודי, לבן, דרום אפריקאי, שהקים את הארגון המשפטי הראשון לזכויות השחורים בדרום אפ ריקה והקדיש את כל הקריירה המקצועית שלו לזכויות אדם בתקופת האפרטהייד. הוא גם היה עורך הדין של נלסון מנדלה, ובהמשך מונה על ידי מנדלה לנשיא הראשון של בית המשפט לענייני חוקה בדרום אפריקה. "פגשתי אותו כמה פעמים והוא חבר טוב. גם כשהיה נשיא ביהמ"ש לענייני חוקה וגם היום, לאחר שסיים את התפקיד, ארתור הוא אדם צנוע בצורה קיצונית, אבל לא מכוונת. היום הוא משמש כנשיא הארגון הבינלאומי של השופטים בעולם". אם לא בישראל, איפה היית רוצה לחיות? "לא חשבתי על זה אף פעם. הסתובבתי בהרבה מקומות בעולם, אבל לגבי שום מקום לא הרגשתי שהוא המולדת שלי. אהבתי מקומות רבים, אבל אהבתי אותם בתור אורח. אנשים נקשרים למקום בגלל שנולדו בו, שגדלו בו. כאן במולדת שלנו, אנו הערבים נתפסים כאזרחים לא שווים, כי זוהי מדי נתו של העם היהודי בלבד. אבל בכל מקרה, עדיף להרגיש זר במולדת שלך ולא בארץ אחרת". בהנחה שיש אלוהים, איזה משפט היית רוצה לשמוע ממנו כשתגיע לשמיים? ג'בארין מבקש לשנות את השאלה. "אם אמות לאחר שהמצב ישתפר ויהיה כאן משטר דמוקר טי ללא כיבוש, אגיד לו 'ואללה, הוכחת לי שיש אלוהים'. ואם אמות כשהמצב יישאר כפי שהוא היום, אומר לו 'כנראה שאתה לא אלוהים'". קורות חיים עו"ד חסן ג'בארין מייסד ומנכ"ל עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. L.L.B במשפטים ו B.A בפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב. L.L.M בזכויות אדם בנילאומיות, קולג' למשפטים של וושינגטון, האוניברסיטה האמריקנית. השתתף בתוכנית Yale University,World Fellows אוניברסיטת ייל, ארה"ב ) ( מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ) 1999 היום(, בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ) (, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ) (. זכה בשנת 2000 בפרס על שם פרופסור פיטר צ'יצ'ינו מטעם האוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון על מצוינות בערכית דין ציבורית. פרסם מאמרים ודו"חות משפטיים רבים בכתבי עת אקדמיים ובספרים בתחום המשפטי, בנושאי אזרחות, המעמד המשפטי של המיעוט הערבי בישראל ובנושאים חוקתיים. דין שווה נובמבר

22 אקדמיכאן מבלי לפגוע בזכויות: פשר הסייג מדוע מקפידים עורכי הדין להשתמש בסייג "מבלי לפגוע בזכויות" או "כל הזכויות שמורות", מהיכן זה הגיע ומתי, ומה אומרים פסקי הדין הישראליים בעניין? המדור האקדמי מפרש, מבהיר ומציע סייג חדש. והכל מבלי לפגוע בזכויות כמובן עו"ד נאהל עספור * במסגרת עבודתי כפרקליט, כמעט שלא נתקלתי במכתב שלא נשא את הקישוט "מבלי לפגוע בזכויות", "מ.ל.ב." או "כל הזכויות שמורות". לבד משלוות הרוח, שתווית זו מעניקה למי שרושם אותה, מה באמת פשר הסייג? הפרקטיקה מכוננת את המשמעות המתבונן בפשר השימוש, שעושים עור כי הדין היום בתווית זו, ייווכח כי רצונם הוא להותיר סייג כללי לדברים שאותם מעלים הם על הכתב. הנובר יגלה, כי חשש מכונן בליבם - שמא ייתפסו במצג של זה הממצה טיעוניו וחוסם דרכו להעלאת טיעונים נוספים; או זה המוותר בשוגג על זכות העומדת לו בדין; או זה המעלה מצג, שאינו מודע להשלכותיו בעתיד וחושש שמא יתחרט עליו בהמשך הדרך. חשש זה הינו טבעי וניתן להבינו, וככל שהד בר נוגע לכותב שורות אלה, תרבות ההתכתבות בין פרקליטים - פרקליטים יכוננו. הד לתפיסה מכוננת זו, המותירה את השר ביט לקביעת משמעות הסייג בידי המשתמשים בו, ניתן למצוא למשל בפסק דינו של בית המ שפט השלום בירושלים בפרשת יובל ירדן בניה לפיתוח בע"מ נ' יוסי קנר. 1 שם מפגין בית המשפט נכונות לקלוט תפי סה רווחת זו בקרב עורכי הדין בעניין משמעות הסייג, באומרו: "פיסקה זו טובה ויפה... במקרה בו כותב המכתב אינו מפרט את כל טיעוניו וני מוקיו והוא רוצה להבטיח כי לא תחסם בפניו הדרך להעלות טיעונים נוספים. סביר להניח כי ישנם מקרים נוספים בהם פיסקה זו מגנה על זכות הכותב". גם הקורא הפחות ער של המאמר כבר הבין, כי המשמעות של סייג זה אינה בהכרח כפי שהתכוונו העוסקים במלאכה, וכי לסייג מש מעות אופרטיבית שונה, לפחות ככל שהדבר נוגע לדין. מהי משמעות זו? ובכן, המשמעות האופרטיבית מונחית על פי קריטריונים הלכ תיים קדומים, שראשיתם בפסיקה של ערכאות במשפט המקובל. פסק דין זה עתיק יומין הוא, אך אין הוא ראשון. קדמו לו פסקי הדין בפרשת 3 Hoghton v. Hoghton משנת,1852 פרשת 4 Whiffen v. Hartwright משנת 1848 ופרשת 5 Jones v. Foxall משנת.1852 בפסיקה זו עוגן הקריטריון העיקרי, שבהתהוותו תהיה נפקות כלשהי לסייג, והוא התנאי של התכתבות במ סגרת משא ומתן לפשרה. התכלית של תנאי זה יוחסה למדיניות ציבו רית רצויה policy(,)public והיא לעודד בעלי דין ליישב את סכסוכיהם בטווח של חופשיות מחוץ לכותלי בית המשפט, מבלי לחשוש שמא הצעו תיהם ישמשו נגדם כהודאות בבית משפט. 6 תנאי זה אומץ בפסיקה בישראל. בין פסקי הדין הראשונים שהתייחסו אליו היה פסק דינו של בג"צ בפרשת יעקב מזרחי נ' ראש עיריית ירושלים. 7 שם לא תפסו את המשיב בוויתורו - עת ויתר במסגרת מכתבים ששלח, על משכו רת שהגיעה לו כפקיד העירייה למען לא ייפסל מלשמש כחבר מועצה בעירייה. מכתבים אלה נשאו כמובן את הסייג "מבלי לפגוע בזכויות", ומשם נימוק לפטור שקיבל. פסיקה זו זכתה לחידוד נוסף בפרשת אשר זנדבנק נ' מלכה )מלי( דנציגר. 8 באותה פרשה הודגש הצורך בכישלון המשא ומתן כתנאי נוסף למתן הנפקות לסייג. כך שעצם הכללת הסייג במכתב המציע דבר, אינו נוגס במעמדו כהצעה מחייבת. הצעה שאם בא עליה קיבול, יהיה דינו של המכתב כדין כל הצעה, ולא תיוחס שום נפ זירה של משא ומתן לפשרה בין הפסיקות הראשונות, שהתייחסו לסייג זה prejudice(,without באנגלית( ולמשמעותו, היתה פרשת 2 Walker v. Wilsher משנת,1889 של בית המשפט לערעורים באנגליה. באותו פסק דין אמר הלורד לינדלי: meaning" What is the of the words 'without prejudice'? I think they mean without prejudice to the position of the writer of the letter if the terms he proposes are not accepted. If the terms proposed in the letter are accepted, a complete contract is established and the letter, although written without prejudice, operates to Alter the old."state of things and so establish a new one 22 דין שווה נובמבר 2009

23 קות באשר היא לסייג. 9 על הצורך בתנאי זה - כישלון המו"מ - לצו רך מתן נפקות לסייג, חזר בית המשפט העליון בפרשת סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ. 10 באותו פסק דין חזר בית המשפט וקבע, כי עם כישלון המשא ומתן לא ישמשו עוד המסמכים שהוחלפו, ואשר נושאים את הסייג, כהודאת בעל דין נגד כותבם. 11 בפסק דין סלע גם הוער, כי אומנם אין הסייג מביא אוטומטית להגנה, אבל עדיין משנעשה בו שימוש - הרי שהדבר מהווה אינדיקציה לכך שהמסמך הוא חלק ממגעים לפשרה, ושומה לבדוק התקיימותם הכנה של הקריטריונים שהותוו. חיסיון, העדר קבילות, היקף ההגנה החושב כי בזה תם והובהר, יגלה על נקל כי הדרך רחוקה מכלל מיצוי. כבר למדנו, כי בהתקיים התנאים שהותוו תהיה לסייג נפקות. אך עתה יש לעמוד על פשר אותה נפקות - מה בדיוק מעניק הסייג לרושמו? בעניין זה, המנסה לדלות תשובה אחת מהפ סיקה ומהטריבונלים השונים לאתיקה, ייכלם. דברים אלה אני אומר נוכח העדר בהירות, וכן חידודים נוספים החסרים בדין עד עתה. במישור הראשון יש לבדוק את מהות ההג נה, המוענקת למסמך. במישור זה מתחרות בעיקר שתי הגנות על הבכורה - הגנת החי סיון )Privileged( והגנת העדר הקבילות ) non.admissibility) 12 מסמך חסוי הינו מסמך, שאין חובה למוסרו לרשות מוסמכת או לבית משפט, ובית המשפט לא יכפה את מסירתו. 13 לעומת זאת, מסמך לא קביל הינו מסמך שלא ישמש ראיה להוכחת טענה של בעל דין. מסמך עשוי להיות חסוי ובו בזמן גם קביל. כך שבמקום שראיה חסויה נמסרת על אף החי סיון, הרי שבהעדר הוראה מיוחדת הפוסלת אותה אין להתייחס אליה כאל ראיה לא קבילה חשש מכונן בלב עורכי הדין - שמא ייתפסו במצג של זה הממצה טיעוניו וחוסם דרכו להעלאת טיעונים נוספים; או זה המוותר בשוגג על זכות העומדת לו בדין; או זה המעלה מצג, שאינו מודע להשלכותיו בעתיד וחושש שמא יתחרט עליו בהמשך הדרך דין שווה נובמבר

24 אקדמיכאן שנתקבלה שלא כחוק. ולענייננו: אם המסמך הינו חסוי מכוח כללי האתיקה, 14 הרי שעורך דין המפר את החיסיון עובר לכאורה עבירה אתית; אך משמונח המ סמך על שולחן בית המשפט, אין עוד נפקות לסייג, והוא ישמש כראיה קבילה בהתדיינות. לעומת זאת, אם המסמך אינו קביל, הרי שגם אם יוגש בכל זאת, ניתן יהיה לבקש את הוצא תו מתיק בית המשפט מחמת העדר קבילות, ובית המשפט לא יהיה רשאי להסתמך עליו בפסיקתו. נוכח בלבול במושגים, המלווה את רוב הקבי עות ההלכתיות והאתיות בנושא, נראה כי ניתן לומר בנחת שהדין הנוהג מעניק כיום את שתי ההגנות גם יחד למסמך המסויג. 15 המסמך הינו חסוי ואין חובה לגלותו או למוסרו )זאת בת נאי כמובן שמלכתחילה יש נפקות לסייג על פי התנאים המקדמיים שהובהרו לעיל(, ובו בעת הוא גם בלתי קביל. הווה לומר: במידה והחי סיון הופר, ניתן לטעון בהצלחה להעדר קבילותו כראיה, ולהביא לפסילתו. בהקשר זה עליי להעיר שתיים: אחת, כי בית המשפט, בכל מקרה, יהיה רשאי לעיין במסמך על מנת לקבוע אם התנאים המקדמיים לסייג התקיימו, ואין הוא מנוע מלעשות כן. 16 ושתיים, כי החיסיון נושא לכאורה אופי חפצי, 17 קרי: המ סמך נהנה מההגנה, בין אם הוא נמצא בידי הצ דדים הנוגעים ובין אם הוא נמצא בידי צדדים שלישיים. 18 על תכונה זו קראו תיגר שורה של פסקי דין באנגליה, 19 ונראה כי קביעה זו אינה חסינה מבדיקה חוזרת גם בישראל. במישור השני, יש לבדוק את היקף ההגנה המוענקת למסמך ומה בדיוק נהנה מהגנת החיסיון והעדר הקבילות. האם רק ההצעה שנ עשתה, ובעיקר ההודאה והוויתור שמאחוריה, היא המוגנת, ואילו שאר המסמך, לרבות הצה רות או מצגים שנעשו בו אינם מוגנים, או שמא המסמך בכללותו נהנה מההגנה? הדעת נותנת כי כל המסמך, לרבות המצ גים, ההצהרות, הוויתו רים וההצעות שנכללו בו - כולם נהנים מההגנה, ואין להבחין בין הקטעים השונים במכתב. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בצל התכלית המונ חת בבסיס הסייג, והוא: להעניק לבעלי הדין, המבקשים להתפשר, את טווח הפעולה החופשי הנחוץ להם ללא חשש ממשפט כזה או אחר שכללו במכתבם. 20 העתיד הישראלי של הסייג ראוי אולי לחתום רשימה זו ולתהות באשר לעתידו הצפוי של סייג זה בפרקטיקה ובמשפט הנוהג. האם ישתרש לו בישראל גם סייג לסייג או סייג חכם, דוגמת זה הנהוג באנגליה? שם נוהגים פרקליטים להשתמש גם במשפט "מבלי לפגוע בזכויות למעט לעניין הוצאות". 21 סייג זה פורס את הגנתו לאורך המשפט, אם כי מבטל אותה בשלב האחרון של פסיקת ההוצאות. הווה אומר, כאשר מי מהצדדים רוצה לטעון, שבמ סגרת המשא ומתן לפשרה הציע הצעה הוג נת שסורבה, שלא בצדק, בידי הצד השני, וכי אם היתה הצעתו מתקבלת היתה ההתדיינות נחסכת; וכי מחמת זאת אין לפסוק לצד השני את הוצאות המשפט משהוביל זה לתוצאה זהה או נחותה מההצעה שסורבה, ידאג ויעשה כבר מלכתחילה שימוש בסייג המשודרג הנ"ל, ובית המשפט יכבד את רצונו. לעניין זה יוער, כי הדרך לשימוש בסייג זה בישראל נפרצה, גם אם לא במכוון, עת היפנה 22 בית המשפט העליון בפסק דינו בפרשת סלע לרשימת סייגים נוספים בהם הוא מכיר ואשר פורטו בפסק הדין בפרשת Tompkins & Rush. 23 Ltd. V. Greater London Council שם הוב עה נכונות להכיר בניסוחים חדשים של הסייג, עימן יוכלו הצדדים לסייג את נפקות הסייג הכ ללי בשלב פסיקת ההוצאות. על רקע דברים אלה ניתן עתה להבין את החלוציות והחדשנות בפרשת יובל, שצוטטה בתחילת המאמר. בה הובעה נכונות מצד בית משפט שלום בישראל להניח לרגע את השו רשים האנגליים של הסייג, ולאמץ מחדש תכ ליות נוספות, הנהוגות בקרב עורכי דין במדינה בקשר עם השימוש בסייג זה. * הכותב הוא דוקטורנט למשפטים ועורך דין במש שרד נביל עספור - עורכי דין ונוטריון בנצרת. ** אין במאמר זה משום מתן ייעוץ כלשהו. לכאורה על כללי האתיקה. 15. שם; לעיל ה"ש 10 שם. תשומת הלב שהן בית המשפט העליון והן ועדת האתי קה בשני המסמכים המוזכרים אינם עושים די להבחנה בין חיסיון לעומת העדר קבילות, והשימוש במונחים נעשה בערבוביה, ומכאן תורם הדבר להעדר הבהירות סביב נושא נפקות ההגנה. ראו עוד ת.א. )מחוזי נצ'( 682/95 בהג'את מוסא נ' מדינת ישראל מיום לעיל ה"ש 9, בעמ' 275; ה"פ )ת"א( 1278/05 עו"ד י. לנדא נ' יורי גיר עו"ד, מיום סע' 26 לפסק הדין. 17. לעיל ה"ש 14, בעמ' Rush & Tompkins Ltd v. Greater London Council (1987) ADR.L.R. 12/21, at p Note. 19; Teign Valley Co Ltd. V. Woodcock (1899). 20. נראה שדעה זו עולה גם מפסק הדין בפרשת סלע הנ"ל..21 באנגלית costs"."without prejudice save as to נוסחה זו נקראת נוס חת,Calderbank ע"ש פרשת Jacqueline Anne Calderbank v. John ADR.L.R /Thomas Calderbank [1975] שהכירה בתקפות הסייג לסייג, בעת פסיקת הוצאות הדיון. הסייג לסייג הוכר בהשראת מנהגים בבית הדין לימאות, שם הצדדים יכולים להגיש הצעה חתומה )sealed( לבית הדין לתשלום בפשרה, ובמידה וההצעה תהיה דומה לתוצאת ההתדיינות הסופית, ישא הצד שסירב לה בהתחלה, בהוצאות ההליך. 22. לעיל ה"ש 11, בעמ' (1987) ADR.L.R. 12/21 1. ת.א. 1417/ /07, סע' 5 לפסק הדין. 2.(1889) LR 23 QBD (1852) 15 Beav (1848) 11 Beav (1852) 15 Beav ראו למשל.South Sropshire DC v. Amos [1987] 1 All ER 340, at 343 מאוחר יותר ייחסה הפסיקה את נפקות הסייג להסכם משתמע שכרתו הצדדים למשא ומתן בינם לבין עצמם, לבל ייעשה שימוש במכתביהם בהליכים משפ טיים, במידה והצדדים לא יגיעו לעמק השווה. ראו & Linsley Muller.v.Mortimer (1996) 1 PNLR בג"צ 12/51, פד"י ה 666, בעמ' ע"א 440/75, פד"י ל) 2 ( 260, בעמ' קריטריון זה יושם שוב בע"א 674/83 דניאלסה מ.א. חברה זרה נ' "גד שט" שותפות לבניין ולהשקעות, פד"י מא) 4 ( 113, בעמ' 121; ראו גם ת"א )ת"א( 1130/97 יצחק איתן נ' טיטן בנץ, מיום , סע' 43 לפסק הדין. 10. ע"א 172/89, פד"י מז) 1 ( 311, בעמ' ראו יישום נוסף בבש"א )מחוזי-חי'( 15796/06 חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, מיום במקרה זה, אי הקבילות מכונה הגנה, שכן מגנה היא על אינטרסים של הטוען לה. 13. יעקב קדמי, על הראיות )חלק שני(, )מהד' 1995( עמ' ועדת האתיקה החליטה בהחלטתה מס' 99/01 שפורסמה בבטאון אתיקה מקצועית, גליון מס' ) ( 3 כי עורך דין שהעביר לבית המשפט מסמך שהוחלף במסגרת משא ומתן שהתנהל, ללא הסכמת בא כוח הצד השני, עבר 24 דין שווה נובמבר 2009

25 השתלמויות מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין: לוח מועדים שנתי כל ההשתלמויות לשנת יתקיימו בבניין הלשכה, בנצרת. זאת למעט ההשתלמות בעריכת הסכמים, שתתקיים במלון שרתון בטבריה; וכן ההשתלמות בדיני נזיקין, שתתקיים במלון גולדן קראון בנצרת. דיני נזיקין ורשלנות רפואית )השתלמות תעודה( עריכת הסכמים מפגש ראשון מפגש ראשון מפגש שני מפגש שני מפגש שלישי מפגש שלישי מפגש רביעי מפגש רביעי מפגש חמישי מפגש רביעי מפגש שישי מפגש שביעי מפגש שמיני סדנת רענון באתיקה מקצועית מפגש תשיעי מפגש שני מפגש עשירי מפגש שלישי דיני מעצר וחיפוש דיני הוצל"פ ופשט"ר מפגש ראשון יום שלישי מפגש ראשון מפגש שני יום שלישי מפגש שני מפגש שלישי יום שלישי מפגש שלישי מפגש רביעי יום שלישי מפגש רביעי מפגש חמישי יום שלישי מפגש חמישי דיני שלטון מקומי סדנת 'איך להופיע באולמי' מפגש ראשון מפגש ראשון יום שלישי מפגש שני מפגש שני יום שלישי מפגש שלישי מפגש רביעי מפגש חמישי השתלמות לפי חוק הנוטריונים תתקיים בתאריך )מרוכזת ביום אחד(, בשעות 9:30-17:30 הערה: ייתכנו שינויים קלים במספר מועדים. דין שווה נובמבר

26 על איסור התמיכה בטרור לפני שנים אחדות ביטלה הכנסת את סעיף 4 )א( לפקודת מניעת טרור, תש"ח 1948, והחליפה אותו בסעיף 144 ד 2 )א( לחוק העונשין עו"ד מנהל ח'ורי על משמעויות החוק וגם עם כמה הערות חשובות לפסיקה עתידית עו"ד מנהל ח'ורי במאמר זה אתמקד בעבי רה, המקשרת בין חופש הביטוי והאלימות הפוליטית. הכוונה לסעיף 144 ד 2 )א( לחוק העונשין. הסוגיה קשה מטעם כפול. טעם אחד קשור לחו פש הביטוי, והוא נחלק לשני היבטים: לפי האחד, חירות היסוד המהוללת של חופש הביטוי פתו חה לניצול לרעה, ובנסיבות מסוימות היא עלולה להוביל לנזקים כבדים; מצד שני, לעיתים מוטלות הגבלות לא ראויות על חופש הביטוי בשם "ער כים מדומים"; טעם שני קשור בליברליזם )הלא פציפיסטי(, המכיר בכך שלעיתים אלימות אינה רק מותרת, אלא אף כפויה מוסרית בכדי למנוע רע הגדול ממנה. בתווך קיים המשפט, שכמערכת הסדרה נורמטיבית נדרש להתמודד עם המתח בין חופש הביטוי, שינוי חברתי ואלימות. המאמר הנוכחי יתנהל בשני מישורי דיון: מי שור "המשפט המצוי" - הרצון להבין את המתווה המדויק להגבלת חופש הביטוי, הקורא לאלימות בהקשר הפוליטי; ומישור "המשפט הרצוי". כאמור, לצורך בחינת הסוגיה אתמקד בעבירת "ההסתה לאלימות או לטרור", עבירה לפי סעיף 144 ד 2 )א( לחוק העונשין. מדובר בעבירה חדשה יחסית, שטרם זכתה לניתוח מעמיק בפסיקה. בין המצב המשפטי הישן לחדש לפני שנים ספורות עשתה הכנסת מעשה. היא ביטלה את סע' 4 )א( לפקודת מניעת טרור, תש"ח )להלן: "הפקודה"(, והחליפה אותו בס עיף 144 ד 2 )א( לחוק העונשין. ברקע להתרחשות זו עמדה פרשת ג'בארין ]דנ"פ 8613/96 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פס"ד נד) 5 ( )2000([, 193 שבה נחלקו דעות השופטים בשאלה שמא צריך לקרוא לתוך סעיף 4 )א( מבחן הסתברותי. סעיף 144 ד 2 )א( לחוק העונשין הכריע לטובת המבחן ההסתברותי, אם כי מדובר במבחן השונה מהמ בחן הפרדיגמטי של "הוודאות הקרובה", שנקבע בפרשת קול העם ]בג"צ 73/53 קול העם נ' שר הפנים פ"ד ז )1953([. 871 סעיף 144 ד 2 קובע לאמור: הבנת יחודו של ביטוי פוליטי, מאפייניו ונבדלותו מביטויים אחרים, תסייע לנו להבין את הצורך בהרחבת שולי חופש הביטוי והסובלנות כלפי ביטויים פוליטיים "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח אהדה או עידוד למעשה אלי מות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו )בסעיף זה: פרסום מסית( ועל פי תוכנו של הפרסום המ סית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו - מאסר חמש שנים". המלומד אלון הראל כינה את הפסיקה הקיימת בתחום חופש הביטוי "רולטה שיפוטית". 1 משמע, מצב כאוס, העדר סדר וקיומו של חוסר הסכמה בין שופטי בית המשפט העליון, במיוחד לגבי המ בחן הפרשני שמן הראוי לאמצו במקרים השונים. הטבלה שבתחתית העמוד מסכמת את הדומה והשונה בין העבירה הישנה לחדשה: בשורות הבאות אתייחס לארבעת היסודות של העבירה החדשה: תוכן הביטוי, נסיבות פרסומו, המ בחן ההסתברותי והיסוד הנפשי. ואנסה לצייר קווי יסוד לפרשנות הנאותה, כפי שאני רואה אותה. תוכן הביטוי בחינתו משמעותו האמיתית של תוכן הביטוי העומד למבחן מקבלת משנה תוקף בסיטואציה המתעוררת לפי הוראות החוק, שעניינן "איסור תמיכה בטרור". וזאת בשל כמה טעמים: ראשית, בדרך כלל הביטוי שיעמוד למבחן הוא ביטוי פוליטי, שמטבעו שנוי במחלוקת, דבר המצדיק הרחבת שולי הסובלנות ביחס אליו; שנית, חשוב להתחקות אחרי המשמעות האמיתית של הביטוי בשפה שבה נאמר. הבנת יחודו של ביטוי פוליטי, מאפייניו ונבד לותו מביטויים אחרים, תסייע לנו להבין את הצו רך בהרחבת שולי חופש הביטוי והסובלנות כלפי ביטויים פוליטיים. ראשית, הביטוי הפוליטי הינו, ברוב המקרים אם לא בכולם, ביטוי שנוי במח לוקת. סיבה אחרת, התומכת במתן מרווח פעו לה ונשימה רחבים לביטוי פוליטי, טמונה בערך הדמוקרטי של הימצאות דעות אופוזיציה נוגדות. 2 חשיבות זו מקבלת משנה תוקף, כאשר החברה חצויה בשסע לאומי עמוק, כמו בישראל, המתא פיין ביחסי כוח טעונים שמבוססים על חוסר אמון, והשלטת מרותו של הרוב היהודי על המיעוט הער בי. בסיטואציה מעין זו ראוי אולי, כי ביטוי פוליטי, במיוחד זה הנוגע ללב ליבו של הסכסוך הישרא לי פלסטיני, ייבחן בדקדקנות ובהנחה נתונה שיש להתייחס אליו בסובלנות רבה, שוב, כנקודת מוצא אפריורית המהווה בסיס לפרשנות. חשוב להזכיר בהקשר זה, שהמיעוט הערבי אינו צד "חיצוני" לסכסוך, אלא צד מופלה. כך שטבעי שתהיה לו דעה פוליטית "חורגת" מהקונ יסוד עובדתי מושא הפרסום יסוד נסיבתי יסוד נפשי מבחן הסתברותי תחולה סעיף 4 )א( לפקודה - מצב קודם סעיף 144 ד 2 )א( - מצב חדש "המפרסם" "המפרסם" דברי שבח, אהדה עידוד למעשי אלימות. קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, דברי שבח, אהדה, עידוד למעשים כאלה. "פרסום דברי שבח.." ועל פי תוכנו ונסיבותיו של הפרסום. מודעות למרכיב העובדתי והנסיבתי מודעות למרכיב העובדתי והנסיבתי כאפשרות ממשית "עלולים" - אין הכרעה אם זה "ודאות קרובה" או "אפשרות סבירה" או שאין מבחן הסתברותי כלל. "אפשרות ממשית" על מעשי אלימות מהסוג המאפיין ארגוני טרור. על מעשי אלימות וטרור, כולל אלה של יחידים. 26 דין שווה נובמבר 2009

27 בכל העולם, ולא רק בישראל, מפגינים נגד מלחמות ובעד השלום. מתי נגמרת המחאה ומתחילה ההסתה? )הצילום להמחשה בלבד( צנזוס היהודי. כך, למשל, תיאור מצבו של המיעוט הערבי בישראל כ"חסר סיכוי לשינוי בדרכי שלום" עשוי להתפרש כהסתה לאלימות, אך הוא, לדעתי, חלק לגיטימי מהשיח הפוליטי. כמעט תמיד משקף הביטוי הפוליטי ויכוח/אי הסכמה לגיטימיים, להבדיל מקריאה פוזיטיבית לקום ולעשות מעשה אסור )כגון התאבדות בלב אוכלוסיה, למשל(. אדגיש: אין בקביעה כי אמירות אלה לא מהוות עבירה על סעיף ההסתה לאלימות או לטרור כל נקיטת עמדה ערכית או מוסרית כל פיהן. יכול להיות, כי ברמה הערכית ביטויים אלה הם פסולים ויתכן כי מידת צדקתם מוטלת בספק. לא זאת השאלה. השאלה הרלוונטית היא, האם הם מהווים הסתה לאלימות או לטרור. לצד התשובה השלילית המתחייבת, לדעתי, ביטויים אלה מהווים את הגרעין המוגן של בי טויים פוליטיים, הנוגעים ללב ליבו של דיון ציבורי שראוי לו להיות נוקב, גלוי, בוטה ולפעמים בלתי מרוסן באופן המשקף את המחלוקות האמיתיות. וכעת, לעניין ריבוי המשמעויות של ביטוי: בסי טואציה המתעוררת בישראל רוב הביטויים הפו ליטיים נוגעים לסכסוך הישראלי פלסטיני, כאשר ביטוי של צד אחד מעורר תגובות נזעמות בקרב הצד האחר. למשל, הביטויים נידאל או מוקאוומה )בערבית(, שפירושם מאבק והתנגדות, עשויים לעורר באינטואיציה של פרשן יהודי סיטואציה אלימה, בעוד שאין הדבר כך בהכרח אצל פרשן ערבי. שכן ביטויים אלה הם רב משמעיים ולא מעוררים רק קונוטציה אלימה בשפה הערבית. כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו, ואין אני טוען שכל משפט הכולל את המילה "התנגדות" הוא עמום. אבני דרך פרשניים אלה נגזרים מה חובה המוטלת על הפרשן להתחקות אחרי המש מעות האמיתית של הביטוי לפי שיטת הפרשנות התכליתית, המחייבת גם בחינתם של מקורות פרשניים חיצוניים לביטוי. נסיבות הפרסום היבט שני ביחס לפרשנות ביטויים קשור לנסי בות פרסומם. אין מדובר בהיבט נפרד ועצמאי, אלא כמרכיב הקשור לתוכן, מזין אותו וניזון ממנו. שאלת הנסיבות צריכה להיות תלויה, לדעתי, בשלושה פרמטרים: א. שאלת מאקרו: הנסיבות הפוליטיות חברתיות וההקשר הכללי של הביטוי; ב. הנסיבות המיידיות ברמת המיקרו של הביטוי; ג. שאלת הקו האדום, שחברה דמוקרטית מציבה לביטויים שנויים במחלוקת. מן הכלל אל הפרט ברור, כי סף הסובלנות של כל חברה לגבי ביטוי פוליטי נקבע, בין היתר, בה תאם לסיווגה המהותי. שונה מידת הסובלנות במ שטר טוטאליטרי בהשוואה למשטר דמוקרטי. ומה ביחס לישראל? המשטר בישראל הוגדר, במקרה הטוב, כדמוקרטיה אתנית 3 שיחסי הכוח בה משח קים לטובת קבוצת הרוב היהודית. עובדה זו ראוי שתילקח בחשבון ע"י הפרשן בכל הקשור לביטויים פוליטיים. כמו כן, לדעתי, יישומו של המשפט צריך להתחשב בנסיבות המיידיות של הביטוי, כגון מע מדו החברתי פוליטי של הדובר, מידת ההשפעה והאהדה שיש לו בציבור/קהל היעד או משקל הדעות שהוא מייצג בחברה, הפורום שבו נאמר הביטוי, אפיון קהל השומעים וכיו"ב. לסיום עניין זה אני מבקש להציג סוגיה, שראוי כי תידון ותוכרע בפסיקה ביחס שבין הביטוי לבין המציאות שממנה הוא צמח. יחס זה מעורר דיל מה פרשנית לא פשוטה: מצד אחד, הפרשן אמור להתחשב, מתוקף הציווי בסעיף 144 ד 2 )א(, בנסי בות שבעטין מתפרסם הביטוי, כאשר ברור הוא שהנסיבות האלה כוללות בין היתר את המציאות שהצמיחה את הביטוי. מצד שני, האם מצב דברים לא צודק )למשל: אפליה, או כיבוש( מצדיק ביטוי הקורא דווקא לאלימות כנגד אותו מצב דברים? הרי ההבדל בין התכלית/המטרה - שינוי חברתי, לבין ההיתר לנהוג באמצעים אלימים או בביטוי הקורא לשימוש באותם אמצעים לשם השגתה הוא הבדל ממשי. יתר על כן, אחד מהישגי חופש הביטוי הוא ההתנתקות ממשאלת צדקתו של הביטוי: "גם ביטוי שאינו צודק הוא ביטוי מותר, אלא אם כן...". מצב זה מצריך שרטוט גבול, שעד אליו מותר להת חשב במציאות שהצמיחה את הביטוי. לדעתי, כאן ראוי כי יתערב המבחן ההסתברותי, שנועד לקדם פני אפשרות התרחשות אלימות. על כך בהמשך. מבחן "האפשרות הממשית" כידוע, מבחן איזון נועד לאזן בין אינטרסים "מתחרים", המתנגשים זה בזה. אלא שבמציאות הישראלית ראוי לפקפק בהבטחה הטמונה במ בחן האיזון, שכן לעיתים קרובות מלאכת האיזון היא פיקטיבית, מדו מה, במיוחד כאשר היא מוצגת כתחרות בין אינטרס קיומי, כמו ביטחון המדינה וחיי אדם, לבין אינטרס אחר. "זהו מצב כללי, שה חרדה הקיומית בישראל מחריפה אותו " 4. קרמני צר סבור שזוהי העמדה בעייתית של האינטרסים, שכן קשה לתאר מצב שבו מימוש זכויות האדם יעמיד את המדינה בסכנת הכחדה וחורבן. תיאור התחרות בצורה זו יוצר רושם מוטעה, שכביכול צריך להקריב זכויות האדם כדי להגן על המדינה. דין שווה נובמבר

28 כזכור, סעיף ההסתה לאלימות וטרור אימץ מבחן, שהיווה נקודת איזון ופשרה בין מבחן האפ שרות הסבירה לבין מבחן הוודאות הקרובה. נשא לת השאלה - עד כמה תהיה לקביעה זו משמעות מעשית פוזיטיבית בפסיקה? אני מבקש להצטרף לביקורת, המושמעת על מבחני ההסתברות במתכונתם הנוכחית, ברמה העקרונית. 5 יחד עם זאת אני מבקש לבסס את העמדה לפיה, בכל זאת, מבחן הסתברותי הוא הפיתרון העדיף, בהיותו "הרע במיעוטו". וכעת לשאלה: איך ראוי להפעיל את מבחן האפשרות הממשית ביחס לביטוי פוליטי בעבירת ההסתה? ראשית, הפעלה נכונה של מבחן הסתברותי כל שהו מחייבת הכרה עמוקה עם הלכי הרוח בחברה, שממנה יצא הביטוי. היא מצריכה בקיאות עמוקה בדינמיקות סוציולוגיות פוליטיות והיכרות מיני מאלית עם שפת הרחוב של אותה חברה. שנית, הפרשן צריך להזהיר עצמו, שמא הוא מושפע מד עות קדומות בקשר לחברה הנדונה. קריאה של פסקי דין ומקרים, הנוגעים לבי טוי של "דובר ערבי" מותירים רושם, כי פסיקה זו בחלקה אינה ניזונה מהמציאות. חלק מפסקי הדין מכיל שיקוף לא אמין ולא מציאותי באשר למידת חוסנה, "בגרותה" והמידה שבה החברה הפלסטינית בישראל מושפעת מביטויים אלה ואחרים. פסיקה מעין זו מבוססת על ראייה אוריינטליסטית 6 של החברה הפלסטינית - היא מייחסת לה דפוסי מחשבה עדריים, כמי שבניה הולכים שבי אחרי ביטויים מתסיסים מבלי לה פעיל שיקול דעת ומחשבה. זאת בניגוד לדפוסי התגובה, המיוחסים תכופות לבני החברה היהודית, כחברה רציונאלית. 7 ראיה זו, כמובן, עשויה להש פיע ישירות על תוצאת הפעלת המבחן ההסתברו תי בכיוון של הצרת מרווח הסובלנות כלפי ביטוי פוליטי על רקע החשש מתוצאותיו. יחד עם זאת, ניכרים בשנים האחרונות בקיעים ושינויים במגמה המתוארת לכיוון המתחשב יותר במאפיינים של החברה הפלסטינית, בזיקה ביניהם לבין הביטוי הפוליטי, וכן בהנמכת רמת הצפיות מנציגי הציבור הערבי, באופן שלא צריך לשפוט אותם מנקודת מבט "ציונית" אתנוצנטרית. שינויים אלו באו לידי ביטוי בפרשת טיבי 8 וכן בבג"צ בשארה. 9 לדעתי, המדיניות המפלה הננקטת כלפי המי עוט הפלסטיני בישראל והמדיניות האכזרית כלפי בני עמו בשטחים הם קשים, ובעלי פוטנציאל השפעה והתססה גבוה יותר מאשר מילים ובי טויים. ולמרות זאת לא צריכה להיות מחלוקת, כי המיעוט הפלסטיני בישראל, בטבעו, הוא מיעוט מאופק 10 ושומר חוק. מובן עם זאת, שהמדובר הוא אך בחזקה, וזו ניתנת לסתירה והיא תלוית נסיבות ושינויים במציאות. הקשר בין המבחן ההסתברותי לבין שאר יסודות העבירה וכעת, לקשר בין המבחן ההסתברותי לבין שאר יסודות העבירה. לפי סעיף 144 ד 2 )א( מוטלת חובה על הפרשן לקשר בין בחינת/אומדן "האפשרות הממשית", שביטוי יביא למעשה טרור או אלימות, לבין בדיקת תוכנו ונסיבות פרסומו של הביטוי. על הקשר הזה ניתן ללמוד מרצף המילים "ועל פי... יש.." בגוף הסעיף. זהו ניסוח, המקנה לפרשן מרווח תמרון ומידה לא מבוטלת של יצירתיות וגמישות. אפשר לדמות, כי מילים אלה "ועל פי... יש" נועדו להחליף את התווית המקורית - "עלולים", בנוסח סעיף 4 )א( ההיסטורי של הפקודה. לדעתי, הפרשנות הנאותה של הדרישה ההסת ברותית מניחה, כי התנועה זורמת משני המרכיבים הראשונים לכיוון הרכיב ההסתברותי. במובן זה שהוכחת הרכיב ההסתברותי תלויה, במידה רבה, בהוכחת שני המרכיבים הראשונים. בדרך כלל, רק דברים ישירים וברורים, המהווים דרישה/הזמנה מפורשת, קרי "קריאה", לעשיית מעשה אלימות, מבססים חזקת קיומה של "אפש רות ממשית". ניתן לייחס כוונה זו למחוקק מעצם השימוש במילים "קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור". 11 ראוי לשים לב, כי הסעיף כולל עוד חלופה, סף הסובלנות של כל חברה לגבי ביטוי פוליטי נקבע, בין היתר, בהתאם לסיווגה המהותי. שונה מידת הסובלנות במשטר טוטאליטרי בהשוואה למשטר דמוקרטי שלכאורה מייתרת את הצורך ב"קריאה". הכוונה לאיסור "המפרסם... דברי שבח, אהדה, או עידוד למעשי אלימות או טרור". לכאורה, "דברי שבח" לא בהכרח מהווים "קריאה", ועל כן ניתן לחשוב שלתוך העבירה נופלים גם ביטויים פחותים בדרגה מאשר "קריאה". זאת פרשנות אפשרית, במיוחד אם היא נסמכת על לשון ההוראה. אלא, שלדעתי, אין היא הכרחית, וניתן להגיע לפרשנות אחרת על סמך עקרונות הפרשנות התכליתית. לפי פרשנות זו יידרשו "דברים ברורים ומפור שים" )ולא "סתם דברים"(, העולים כדי "קריאה" )"קריאה משתמעת" במקרה זה(. אפשר למצוא מספר טעמים, התומכים בטענה זו: ראשית, יצירת הרמוניה בין החלופות, שכן אילו הנחנו כי "דברי שבח" כוללים בתוכם "קריאה", אז על שום מה המחוקק השתמש במילה "קריאה". חזקה היא, שהמחוקק אינו משחית מילותיו לשווא. שנית, כו תרת הסעיף מדברת על "הסתה". מונח זה מחזק את הפרשנות לפיה נדרשים "דברים ברורים", "דברים מסיתים" - להבדיל מדברים סתם. שלי שית, הבחירה במבחן "האפשרות הממשית", לה בדיל, למשל, מ"אפשרות סבירה" או "נטייה רעה" - מחזק את הפרשנות המוצעת, מפני שבדרך כלל לא די ב"דברי שבח רגילים", כדי להקים "אפשרות ממשית". רביעית, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "מוצע לכלול בעבירה החדשה של הסתה לאלימות או לטרור, הן פרסום קריאה מפורשת לעשיית מעשה אלימות והן פרסום קריאה מש תמעת". 12 הסעיף אוסר על קריאה ישירה וקריאה משתמעת, אלא שבשני המקרים צריך לבסס הק ביעה שמדובר ב"קריאה". במקרה הראשון )קריאה ישירה( ניתן לבסס קביעה זו על סמך תוכן הביטוי ולשונו, ואילו במקרה השני )קריאה משתמעת( ניתן לעשות זאת בעזרת נסיבות הפרסום - מלא כה יותר קשה מטבע הדברים. הנחה נוספת גלומה בתוך מבחן "האפשרות הממשית": שני האלמנטים - הביטוי והתוצאה, צריכים להתחבר ע"י ציפייה מסוימת, קירבה )proximity( הגיונית, באופן שניתן יהיה לומר כי התוצאה שהתרחשה או שעשויה להתרחש היא פועל יוצא רציונלי של הביטוי, ולא תוצאה אק ראית בלתי צפויה. מקור תמיכה נוסף לדרישת הקירבה ניתן למ צוא בלשון ההוראה: "המפרסם קריאה לעשית מעשה אלימות או טרור". לשון זו נותנת, כי חייב להיות קשר הדוק וקרוב בין הביטוי לבין המעשה. לא כל ביטוי מבסס קשר שכזה. רק ביטוי, המהווה קריאה )ישירה או עקיפה, כגון דברי שבח העולים כדי קריאה( לעשות מעשה אלימות או טרור, עונה על דרישה זו. ודבר אחרון לגבי הזיקה בין הביטוי לבין התו צאה: מן הראוי להדגיש עניין מובן מאליו, לכאורה - מבחן האפשרות הממשית נועד לקשר באופן ישיר בין הביטוי לבין מניעת אלימות או טרור. כלומר, הסעיף אוסר על ביטוי, שיש "אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור". מבחן האפשרות הממשית מופעל לבחינת הזיקה בין הביטוי לבין אפשרות עשיית מעשה בעקבותיו, להבדיל ממצב שבו הביטוי עשוי לגרום לאווירה קשה בקרב הציבור או ללבות שנאה, שהצטברותה היא שתביא למעשה אלימות. אבחנה זו בין מעשה לבין יצירת אווירה וליבוי שינאה - היא חשובה. במיוחד בעקבות פסיקתו המוטעית, לדעתי, של השופט אור לגבי עבירת ההמרדה בפרשת בנימין זאב כהנא. 13 שם הוא בחן את מבחן הוודאות הקרובה בזיקה שבין הביטוי לבין האפקט המצטבר שלו על יצירת אקלים חב רתי קשה וליבוי שנאה )שהם אלה העשויים לגרום לאלימות(. לדעתי, לשון הסעיף והצורך במתן הגנה אפקטיבית על חופש הביטוי תומכים בפרשנות, שלפיה מרכיבי המבחן ההסתברותי צריכים לחול בין הביטוי לבין מעשי האלימות, ללא התערבות גורם חיצוני )כגון השפעה על היווצרות אקלים חברתי שהוא הוא אשר יביא למעשי אלימות(. ראוי לחדד הדברים בקשר לאפקט המצטבר של הביטוי: יכול להיות שביטוי מסוים, החוזר ונשנה, יביא )הוא עצמו ואי התגובה המדינתית לו( לידי הצטברות אקלים קשה, המהווה תנאי הכרחי לכך שהביטוי הבא אחריו יהווה אותו "קש ששבר את גב הגמל" ושבעקבותיו תפרוץ אלימות. אני לא טוען שאפשרות זו אינה ריאלית ואני לא טוען שהצטברותם של ביטויים לא יכולה להביא לידי אלימות. יחד עם זאת, לדעתי, מה שחשוב הוא מועד/עיתוי ההתערבות המונעת/מענישה, 28 דין שווה נובמבר 2009

29 באמצעות מבחן האפשרות הממשית. כלומר, העת שבה יוטל האיסור/העונש על הביטוי. על כן, מבחן האפשרות הממשית לא יאפשר חסימת ביטוי, שעלול ליצור אקלים קשה של שנאה, אלא ביטוי המושמע בעת שהתגבש כבר אקלים של שנאה, וכאשר האפשרות לפגיעה באינטרסים האחרים היא קרובה/צפויה דיה. מנגד ישאל השואל - האם זה לא יהיה מאוחר מידי? שכן אחרי שכבר התגבש אקלים של שנאה, הרי כל גפרור עלול להצית, ואז התביעה תצטרך להעמיד לדין גם בגין ביטויים סתמיים יותר, מה שעלול רק להגביר את התסיסה. אומנם קשה לה תעלם מאפשרות זו, אבל יחד עם זאת ראוי, כי חברה דמוקרטית תאמץ את קו ההתנהגות הרא שון תוך כדי נקיטת זהירות רבה למניעת העמדה לדין במקרים המתוארים. שאלה נוספת, שאני מבקש לדון בה כאן, היא שאלת הזיקה והיחס בין סיווג המעשה/ הפעולה/ מושא התמיכה, לבין היסוד ההסתברותי. תיתכן טענה, כי לא צריך לקיים זיקה בין שני האלמנ טים: תמיכה במעשה "לא טוב" )מעשה טרור או אלימות( איננה בהכרח מעלה ההסתברות להתר חשות אלימות בעקבות התמיכה. ולהיפך: תמיכה במעשה אלימות מותרת עשוי לקיים, בכל זאת, את המבחן ההסתברותי. טיעון זה מזכיר, על דרך האנלוגיה, את המ חלוקת שהוזכרה לעיל בענין כהנא - בין הנשיא ברק לבין השופט מצא. כזכור, השופטים התייחסו, בין היתר, לשאלת טיבו של הפרסום "שיש בו כדי להמריד". בעוד שהשופט מצא קבע, כי גם פר סום "תמים" עונה על דרישות העבירה )קרי, יש בו כדי להמריד(, קבע הנשיא ברק, כי לא די בפרסום תמים. לא כל פרסום מגבש את יסודות העבירה. רק פרסום, שמתוכנו עולה פוטנציאל המרדה, מקיים יסודות העבירה. לדעתי, ראוי לקבוע, מאותם ני מוקים שהנשיא ברק ציין, כי ככל שהביטוי תומך במעשה/פעולה אסורה יותר - כך עולה פוטנציאל הנזק הטמון בו. אני מבקש להעלות נימוקים נוספים בהקשר הספציפי של הזיקה האמורה בין שני המרכיבים בעבירת ההסתה: א. נימוק הנסמך על הלשון. לא פלא שהמחוקק אסר על תמיכה ב"טרור או אלימות" ולא הוסיף כנסת ישראל. למה התכוון המחוקק?,למשל, המילה "דבר" או "תופעה". המילים "טרור או "אלימות" כוללות מטען ערכי שלילי מסוים ולא נועדו להביע תופעה סתמית ותמימה. ב. עבירת ההסתה נועדה למנוע מודל חיקוי. כלומר, היא מבקשת למנוע מצב בו אדם יבטא תמיכה במעשה אלימות ואז הדבר יגרום כי אדם אחר יקום ובעקבות כך יגרום לאלימות. כלומר ההנחה הגלומה בסעיף היא שאלימות עשויה לג רור אלימות. הנחה זו נותנת, כי צריך לדרוש זיקה בין מעשה האלימות )הראשון( מושא השבח/הת מיכה לבין מעשה האלימות )השני( שקיימת לגביו הסתברות כי יתרחש. זיקה זו לא יכולה להתקיים ע"י איסור "דבר תמים" או "תופעה תמימה". היסוד הנפשי להתגבשות העבירה כידוע, מדובר בהוראה חדשה בספר החוקים. והשאלה - איזה יסוד נפשי דרוש להתגבשות עבירת ההסתה לאלימות או לטרור, טרם נדונה ישירות. ובכל זאת, סביר שתידרש מודעות לטיב הקריאה ונסיבות פרסומה. שני טעמים לכך: הש מירה על המורשת הפסיקתית ואופיה של עבירת ההסתה לאלימות או לטרור. ראשית, מבחינת השמירה על מורשת פסי קתית. בסקירה שלי אודות יסודות העבירה התייחסתי לפסקי דין, שעסקו בעבירות המשיקות לעבירה בה עסקינן, כמו עבירת ההמרדה שבסעי פים , לחוק העונשין. לפי הוראת חוק זו, העושה מעשה "לשם המרדה" עובר עבירה. בפר שת כהנא 14 גרס השופט גולדברג, כי היסוד הנפשי הוא מודעות לטיב הפיזי של ההתנהגות ומודעות לרכיב הנסיבתי. הנשיא ברק הלך בדרך המותוות בסעיף 19 לחוק העונשין, לפיה כאשר הרכיב הנפ שי בהוראה אינו קבוע במפורש - אזי החזקה היא שהיסוד הנפשי הדרוש הוא מודעות. פרשה רלוונטית נוספת היא פרשת אלבה, 15 שבה נדונה הוראת פרסום הסתה לגזענות. הנשיא ברק )אליו הצטרף השופט גולדברג( פירש המונח "מתוך מטרה להסית", כדורש יסוד נפשי מסוג מו דעות לרכיב העובדתי )פרסום( והנסיבתי )דבר(. שנית, עבירת ההסתה לאלימות או לטרור היא עבירה התנהגותית ולא תוצאתית. כאמור, עבירה זו עדין בחיתוליה וטרם צברה מסה פסיקתית עניפה, למרות שכבר נכתבו אודו תיה כמה פסקי דין חדשים כבר. 16 היריעה קצרה מלכלול ניתוח אופרטיבי לגבי פסיקה זו. בינתיים, הסתפקתי בהתוויית עקרונות מנחים, לדעתי, לפ רשנות הראויה של יסודות העבירה. 1. אלון הראל, "עבירות המגבילות את חופש הביטוי ומבחן "אפשרות התממשות הנזק": חשיבה מחודשת", משפטים ל' )1999(; 69 ראו גם: עלי זלצברגר ופנינה עוז זלצברגר, "מסורת חופש הביטוי בישראל" בתוך: שקט מדברים 61 28, 27, )מיכאל בירנהק עורך, 2006(. שם סוקרים המחברים את דעות השופטים בפסקי דין שונים ומגיעים למסקנה, כי בניגוד לעמדת ברק לפיה קיימת "מסורת חופש ביטוי" בישראל קשה להתחקות אחרי עקבותיה וכי מסורת זו היא "רבת פנים" עד שניתן לדבר על מסורות שונות ואף מנוגדות. 2. ראו: אייל בנבנשתי, "הסדרת חופש הביטוי בחברה מקוטבת", משפטים ל 34 29,.)1999( 3. ראו: אילן סבן, "השפעת בית המשפט העליון על מעמד הערבים בישראל", משפט וממשל ג', )1996(. 4. מרדכי קרמניצר, "יגורש הגרוש: הערות אחדות על פסק הדין בעניין הגרוש, בית המשפט הגבוה לצדק, פוליטיקה ומוסר", פלילים ד' )1994(. 33, עמד על כך קרמניצר, בקשר לעבירת ההסתה, בציינו: "שקלולם של כוחות מג וונים אלה הוא כה מורכב )אם לא בלתי אפשרי( עד כדי הטלת צל כבד על עצם האפשרות לבטא את פוטנציאל ההסתה, שבביטוי מסוים בערך מוג דר )"ודאות קרובה", "אפשרות סבירה" וכו'(... נדמה כי כל ניסיון לבצע לה טוט סטטיסטי מעין זה... יוביל את השופט לפסוק לפי הערכתו האישית". הלכה למעשה, שופטים הגיעו לתוצאות שונות בבחינת אותו מקרה. כך, למשל, בבג"צ 399/85 מאיר כהנא נ' רשות השידור, פ"ד מא) 3 ( )1987(. 255 בעוד שהשופט בך הגיע למסקנה, כי קיימת ודאות קרובה ששידור דעותיו של הרב כהנא ברשות השי דור יפגע ברגשות חוגי אנשים מסוימים, השופט ברק פסק שוודאות ברמה זו אינה מתקיימת )יכול להיות שההבדלים במקרה זה נובעים ממרכיב מתווסף של מבחן עוצמת הפגיעה הנדרשת(. 6. אדוארד סעיד, אוריינטליזם )1978( )תרגום לעברית: עם עובד, ת"א, 2000( 7. לתמיכה בטענה זו ראו: דניאל בר טל, "סטריואוטיפ הערבי באתוס הישראלי", בתוך: כוח המילים וחולשת הדעת 246 )בעריכת קונפינו מיכאל, 2002(. 8. א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה נ' טיבי, בשארה ומרזל, פ"ד נ"ז) 4 (, )2003( בג"צ 11225/03 בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה )טרם פורסם, ניתן ביום 1/2/06(, שם פיסקה 10 לפסק דינו של הנשיא. 10. ראו עדותו של פרופ' יואב פלד, מומחה לתיאוריה הפוליטית הליברלית ומומחה לחברה הישראלית, מול "ועדת אור" )עמ' לפרוטוקול ועדת החקירה ואילך(. שם הוא משווה התנהגותו של המיעוט הערבי למיעוט הבאסקי ומגיע למסקנה כי המיעוט הערבי הוא מאופק ביחס למדיניות הננקטת כלפיו. 11. ראו לעניין זה: מרדכי קרמניצר וח'אלד ג'נאים, הסתה, לא המרדה )המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998( שם עמ' 23. בהתאם לפרשנות המונח "קריאה" קרמניצר וגנאים סבורים, כי אמירה כגון "ממשלת ישראל הנה ממשלת אויב או זדון" לא מהווה מושא לאיסור עפ"י עבירת ההסתה..12 הצעות חוק,4/3/2002,3082 בעמ' ע"פ 6696/96 כהנא בנימין נ' מדינת ישראל, פס"ד נב) 1 ( )1998(; 535 ראו דברי בי קורת על פסיקה זו במאמר: מרים גור אריה, "הגבלת פליליות על ביטויים התורמים להיווצרות אקלים אלים", ספר שמגר, כרך ב' )2003( פרשת בנימין זאב כהנא, לעיל הערה ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ) 3 (, )1996( ראו, למשל, ע"פ )נצרת( 1181/03 אמארה נ' מד"י )2003(; ת"פ )שלום נצרת( 2212/02 מד"י נ' אמארה )2002(. דין שווה נובמבר

30 היזהרו מזיופים המערכת המשפטית נוהגת להשתמש בשירותיהם של גרפולוגים, על מנת לאתר זיופים של כתבי יד ושל חתימות כיצד זה עובד ומה מבקשים בתי המשפט לראות בחוות הדעת? פנינה אריאלי, גרפולוגית משפטית, עם התשובות פנינה אריאלי* הגרפולוגיה בשירות המש פט עוסקת בהשוואת כתבי יד, אימות זיופי חתימות, מספרים וכל מידע כתוב אחר. כדי לסייע בהכרעה המשפטית, מתבקש הגר פולוג להשוות את סימני כתב היד, המופיעים על מסמך אחד, מול סימני כתב היד המופיעים על מסמך אחר, על מנת לקבוע אם מסמכים שונים נכתבו על ידי אותו אדם או על ידי אנשים שונים. הבדיקה עצמה עוסקת במדידת ובהשוואת סי מני כתב היד, כגון: שטף ותנועה, איכות הקו, לחץ כתיבה, גודל, פרופורציות בין אותיות, זווית הכ תיבה, חיבורי אותיות, מרווחים, מיקומים וסימנים גרפיים הייחודיים לכותב. מדובר פה בבדיקה טכ נית ולא בניתוח גרפו פסיכולוגי, שעוסק בניתוח אישיותו ואופיו של הכותב. במשימה הזו יש יתרון לגרפולוג מיומן, שמ תמחה בצד המשפטי, על פני מומחה להשוואת כתבי יד שאיננו גרפולוג. לגרפולוג מקצועי, בעל ניסיון, קל יותר להבחין במהירות במאפייני הכ תיבה ולזהות תופעות גלויות ונסתרות בכתב )כמו תנועה, לחץ, איכות קו(, אשר קשות לאב חנה אך משמעותיות לאבחון, ובמיוחד להשוואת כתבים וחתימות )סימוכין לכך, בהקדמה לספר,Rena Nezos מאת,JUDICIAL GRAPHOLOGY מנהלת האקדמיה הבריטית לגרפולוגיה(. מתחת למיקרוסקופ כידוע, לכל אחד מאיתנו יש כתב יד וחתימה ייחודית לו. עם זאת, ייתכנו שינויים קלים בכתב היד שלנו - בין אם באותו מסמך עצמו או במה לך תקופות מסוימות בחיינו. אומנם אותו אדם אינו כותב פעמיים בדיוק אותו הדבר, אך אצל כל אחד יש מאפיינים קבועים, החוזרים על עצמם בכתב היד ושאינם משתנים, גם אם הוא נכתב בנסיבות שונות. כמו כן, אין שני אנשים שכותבים בדיוק באותו האופן. לכן, דווקא כשאנחנו נתקלים בזהות מלאה בין שתי חתימות, ניתן להסיק מכך שנעשה זיוף. אדם שמזייף כתב יד או חתימה איננו מסוגל לזייף את מכלול מאפייני הכתב ולא תמיד הוא מצליח להימנע מלחשוף אלמנטים המאפיינים את כתב ידו שלו. ככל שהכתיבה מהירה יותר, אדם שמזייף כתב יד או חתימה איננו מסוגל לזייף את מכלול מאפייני הכתב, ולא תמיד מצליח להימנע מלחשוף אלמנטים המאפיינים את כתב ידו שלו יכול הזייפן להצליח ולזייף אלמנטים בולטים לעין, אך עלול להיכשל ו"ליפול" בזיוף ניואנסים דקים בלתי מודעים ואלמנטים מיקרוסקופיים. ניתן להקביל את עבודת הגרפולוג המשפטי לעבודתו של בלש או חוקר פרטי. עליו להתחקות אחר סימנים נסתרים ואחר תופעות גרפיות שאינן מודעות )כמו לחץ כתיבה(, בעזרת הגדלת הטק סט ולעיתים קרובות אף באמצעות מיקרוסקופ. אז מה נחוץ למומחה, על מנת לבצע בדיקות מהימנות על כתבי יד וחתימות? א. הדרישות ביחס למסמך שנוי במחלוקת: רצוי לבצע בדיקה, המבוססת על המסמך המ קורי, כדי שניתן יהיה לבדוק מהו לחץ הכתיבה, צבע העט וגווניו, וכן מחיקות, שינויים ו/או תוס פות שנעשו במסמך. כל זאת אי אפשר לבדוק על מסמך מצולם, במיוחד אם הצילום לא נעשה ישי רות מהמקור או שהועבר בפקס. יש לקחת בח שבון את העובדה, כי בצילום עלולים "להיעלם" מספר סימנים, אשר כתובים בלחץ חלש במסמך האוטנטי. כמו כן, יש לבדוק פרטים בנוגע לכותב, כגון: גילו, נסיבות תנוחת הכתיבה )ישיבה, שכיבה, או נסיעה(, מצב בריאותו בעת הכתיבה והאם היה תחת השפעת תרופות. ב. הדרישות ביחס למסמכים להשוואה: על מנת ללמוד את טווח השונות ומגוון הווריאציות, המאפיינת את חתימתו של פלוני, יש להסתמך על מסמכים רבים ככל האפשר. בתנאים האופטימליים לבדיקה, יש לקבל שני סוגי מס מכים: 1. דוגמאות אקראיות של כתב יד/חתימות: מכיוון שכתב יד/חתימה עשויים להשתנות במה לך השנים, רצוי להמציא מסמכים שנערכו סמוך ביותר לתקופה שבה נערך המסמך הנבדק. דרי שה זו משמעותית במיוחד כאשר מדובר בבדיקת כתב יד או חתימה של אדם זקן מאוד או חולה, אשר מאופיינים בדרך כלל ברעד ובשבירות בקו. כמו כן, רצוי שהמסמכים יהיו דומים במהותם למסמך הנבדק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, של עיתים אדם חותם בצורה שונה על מסמכים רש מיים לעומת חתימתו על כתבי יד אישיים. 2. דוגמאות על פי דרישה: מדובר בדוגמאות מוכתבות, הנכתבות לפני המומחה. המטרה היא לקבל דוגמאות טקסט או חתימות, שיש בהן כמה 30 דין שווה נובמבר 2009

31 מאחורי חדשות ועוד הגלימה שיותר מרכיבים הדומים למסמך השנוי במחלוקת - מבחינת טקסט, סוג המסמך, גודל המסמך וכלי הכתיבה. לדוגמא: אם המסמך השנוי במחלוקת כתוב על שיק בעט כדורי, יתבקש הנבדק לכתוב על דגם של שיק את אותו הטקסט, בעט כדורי, ולחתום במקום המיועד לכך. יש לציין, כי לעיתים נתקלים הגרפולוגים בדוג מאות חתימה מוכתבות, שנעשה בהן "זיוף עצמי". כלומר, הכותב מנסה לשנות את דגם חתימתו במודע, במטרה להוכיח שאין הוא נוהג לחתום כמו במסמך שבמחלוקת. במקרה מסוג זה, רצוי להסתמך בעיקר על המסמכים האקראיים להש וואה, ולא על החתימות שנכתבו במיוחד לצורך הכנת חוות הדעת. לא מדע מדויק תחום הגרפולוגיה המשפטית הינו כלי אבחוני, ובתי המשפט נעזרים בו בקבלת פסיקות, כחלק ממכלול עדויות במשפט. עם זאת יש לזכור, כי הגרפולוגיה, על אף יעילותה ודיוקה, אי ננה מדע מדויק. לכן קשה לגרפולוג המשפטי להגיע לאובייקטיביות מוחלטת. בספרות הגרפולוגית לא קיימת נוסחה מדעית, אשר מכמתת באופן אובייקטיבי ומוחלט כמה סימני זהות נחוצים, על מנת לקבוע מהי דרגת הוודאות של המומחה במסקנותיו. קיימים מקרים גבוליים, שבהם מתקשה המומחה לפסוק בצורה ודאית לכאן או לכאן - אם עקב ליקוים במסמך שבמחלוקת )צילום, למשל(, ואם עקב חוסר חומר השוואתי מספק. בנוסף, לעיתים קרובות קורה, ששני מומחים בעלי ניסיון מגישים חוות דעת מנוגדות ביחס לאותו מסמך השנוי במחלוקת. במקרה מסוג זה, רצוי לבדוק אם שניהם הסתמכו על אותו חומר השוואתי, והאם אחד מהצדדים "העלים" מהמומ חה חומר שעלול היה להיות לרעתו. אם כן, חקר כתבי היד ממשיך להתפתח, אבל עדיין יש נקודות חולשה בחוות דעת מומחה בגר פולוגיה. ומאחר שלא ניתן לקבוע ב 100% אם יש או אין זיוף, מן הראוי שהגרפולוג המשפטי ישת מש במונחי הסתברות בדרגות שונות. חוות דעת שקופה אחריות רבה מוטלת על עורך הדין, שמגיש לגרפולוג המומחה מסמכים לבדיקת זיוף או לאימות כתב יד/חתימה. בתוך כך עליו לוודא, שחוות הדעת המוגשת לבית המשפט תהיה מש כנעת במסקנותיה. חשוב מאד להקפיד, כי חוות הדעת הגרפו לוגית לא תהיה סתמית, לקונית ונסתרת, אלא שקופה, עם פירוט התהליך שהביא למסקנה. כי לעיתים נדרש שימוש במיקרוסקופ לפענוח סימני הכתב הרי צריך לשכנע את בית המשפט לפסוק על פי חוות הדעת. על כך אמר כב' השופט מ"מ הנשיא השופט לנדוי בע"א 46/77 היינץ בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פד"י ל"ג )1( 715: "כדי שחוות דעת גרפולוגית תוכל לשמש יסוד לפסק דין, צריך התהליך שבו הגיע המומחה למס קנתו להיות גלוי לפני השופט, כי הרי הגרפולוגיה אינו מדע סתרים שצרופותיה אינן ניתנות להסבר, אף לשופט שלא התמחה במקצוע זה, ואין להפוך את חוות הדעת הגרפולוגית מעין אוראקל של דלפי...". אם עורך הדין קיבל לידיו את חוות דעת המו מחה מהצד שכנגד, וזו כתובה בצורה לקונית ולא מפורטת - מן הראוי לבקש מהמומחה לקבל את "תיק העבודה " עם פירוט התהליך שהביא למסק נה, כדי שניתן יהיה להתכונן לחקירה הנגדית. כאשר שני הצדדים לדיון מגישים לבית המ שפט חוות דעת מנוגדות, נוהג בית המשפט למ נות מומחה מטעמו. כאשר מדובר בריבוי מומחים עם מסקנות שונות, הגישה הנכונה היא לקבוע מיהו המומחה, שחוות דעתו מתיישבת עם מכלול הראיות והעובדות שהובאו לפניו. כאשר מומחה שמונה על ידי בית המשפט מגיש חוות דעת שאינה ערוכה בצורה מאורגנת ובהירה, כך שאינה מאפשרת להתרשם ולהבין כיצד הגיע למסקנה, יעדיף בית המשפט לקבל את חוות הדעת של אחד מהצדדים ולא את חוות הדעת של המו מחה מטעמו. כב' השופטת רחל עורקבי, בימ"ש מחוזי ת"א, תא 25678/03 מגדל חב' לביטוח נ. סבן יואב )11( מתייחסת למידת החשיבות של מסמכים מקוריים. היא כו תבת, כי כאשר מגיע המומחה למסקנה הסופית שנעשה זיוף, בעוד שהבדיקה נעשתה על סמך העתק/צילום, מן הראוי כי הספק יוזכר במסק נותיו הסופיות של המומחה, כמו גם העובדה כי ישנם מאפיינים מסוימים שלא היה באפשרותו לבדוק מצילום, כמו לחץ כתיבה ואיכות הקו. לסיכומו של דבר, עורך דין הפונה לגרפולוג בבקשה למתן חוות דעת מומחה, חשוב שיקפיד למסור את מכלול המסמכים הדרושים לאבחון על פי התנאים האופטימליים )מסמכים מקוריים(. כמו כן, חשוב שיקפיד על פירוט תהליך הניתוח שהביא למסקנה הסופית, כדי שגם השופט יתר שם מתהליך האבחון, יעניק משקל לחוות הדעת ויעדיף לקבלה. * הכותבת היא גרפולוגית מוסמכת, העוסקת בגרפולוגיה משפטית ומגישה חוות דעת מומחה בתחום זיופי חתימות, השוואת כתבי יד ובדיקת מסמכים. עו"ד אלעד אלטיט חולה טיולים גיל: בן 32. "אבל חכם סיני אחד אמר פתגם חכם מאוד: 'הגיל הוא רק מספר'". מצב משפחתי: "רווק, אך תפוס". מתי החלטת שאתה רוצה להיות עו"ד, ולמה? "עוד מאז ימי בית הספר היסודי חלמתי ללמוד עריכת דין, כשהמטרה שעמדה לנגד עיניי הייתה לרדוף ולתור אחר עשיית צדק עם החלשים. ומעבר לכך, רק במקצוע הזה אתה נתקל בכל כך הרבה מקרים, התרחשויות והסתבכויות יום יומיות של אנשים, המהווים אתגר ועניין גדול. כמו כן, במיוחד במקצוע הזה אתה מצוי באינטראקציה מתמדת עם אנשים, מה שמצריך, מעבר לכישורים מש פטיים, מיומנות תקשורת בין אישית משתנה בהתאם לאדם נשוא המקרה". מהו הרקורד שלך בתחום? "התמחות במחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה, בפרקליטות מחוז המרכז; עו"ד פלילי במשרד מוכר; כיום עו"ד במשרד העוסק בת חום האזרחי מסחרי". איזה מקצוע היית בוחר אם לא עריכת דין, ולמה? "טייס בחברת תעופה אזרחית. כי בעבודה כזו, מלבד האחריות הרבה המוטלת על כתפיך, יש סיפוק גדול וחוויות רבות מעצם היותך באוויר, הנסיעות התכופות למדינות שונות, המפגש עם תרבויות שונות. מעל לכל, מקצוע כזה מתאים לחיידק הטיולים המקנן בי". מהו הדבר הכי חשוב בחיים בעיניך? "לא עוררין בסדר הבא - בריאות, אהבה, מש פחה ומזל". איזו דמות אתה מעריץ או מעריך, ולמה? "סבי מצד אמי, וזאת בשל חוכמת החיים הרבה שרכש, רוחב ליבו, מידת צניעותו. בשל כל אלו, הוא היווה עבורי מודל לחיקוי". מה אתה מאחל לילדים שלך? "שירדפו אחר השגת החלומות שלהם, שהם המנוע והאושר של החיים הללו". בהנחה שיש אלוהים, איזה משפט היית רוצה לשמוע ממנו כשתגיע לשמיים? "איפה היית? חיכינו לך כל כך הרבה זמן!". שווה נובמבר דין

32 נסיעה טובה הרפתקה מוטורית באירלנד מודעה קטנה בעיתון הטיסה את עו"ד עומרי פארוק לדבלין, אירלנד ביחד עם עוד 19 ברי מזל הוא קיבל מיצרנית המכוניות AUDI את המתנה של החיים: קורס נהיגת מירוצים את מה שעשתה לו ה R8 המופלאה עם 525 כוחות הסוס שלה, תוכלו לקרוא כאן עו"ד פארוק עומרי הרבה התלבטויות היו לי תחילה אם לכתוב בכלל. ואם כן, מאיפה להתחיל. לבסוף נכנעתי ללחצה של העורכת שלנו, והחלטתי בכל זאת לכתוב, בעיקר על מנת לשתף אתכם בחוויה שונה ואחרת מאשר נסיעה סטנדרטית למקום יפה. הרי מדובר בנו, עורכי הדין, וכמו שאתם בוודאי יודעים - קשה וכמעט בלתי אפשרי לספק אותנו בקלות. הרי תמיד נחפש את ההרפתקאות הנוע זות והחוויות המיוחדות, שיזרימו לדם קצת הרבה אדרנלין. תוך כדי קריאתי את אחד מעיתוני הערב צדה את עיני מודעה בזו הלשון: " Audi ממשיכה בח גיגות 100 השנה ומזמינה אותך להתרגש מחוויה מסעירה של קורס נהיגת מרוצים מקצועי על מסלול מרוצים מקצועי בדבלין, אירלנד, במכונית העל."Audi R8 V10 התאמצתי עוד וקראתי גם את האותיות הק טנות: "כדי לזכות בחבילת ה VIP עליך להיות הבעלים הראשונים של אחד מדגמי,Audi שנרכש אצל היבואן, למלא טופס ולהיכנס להגרלה". זהו! דרינק של אחר הצהריים תוך כשבועיים, כפי שכבר הבנתם, הייתי עם אשתי בטיסת Lufthansa בדרך לדבלין. נחתנו בשעת צהריים מוקדמת, וכבר מנסיעה של כחצי שעה במונית משדה התעופה למלון שבמרכז העיר הרגשנו שהגענו למקום עם נשמה. זרקנו את המזוודות במלון, שנקרא ע"ש הפארק ממול St. Stephen s Green ויצאנו מיד לרחוב. הרחוב הזה התגלה לנו כמדרחוב הידוע והפופו לארי ביותר בדבלין. Grafton St שמו, והוא הומה אדם כל היום עד שעות הערב המאוחרות. הרחוב משמש גם כמרכז קניות חשוב ומשובץ בבתי קפה ובבארים. כבר בשעות אחר הצהריים מתמלאים הפאבים באנשים, שסיימו זה עתה את עבודתם וקפצו לשתות משהו לפני שמגיעים הביתה. טיילנו במדרחוב הססגוני הזה כל אחר הצה ריים וספגנו את האווירה הנעימה והשלווה של המקום, כדי להתאפס. ואז מגיעה הודעת :SMS "נפגשים בשעה שמונה בערב בלובי של המלון. שרון,."Audi זו היתה הפעם הראשונה שבה נפגשנו עם שאר הקבוצה - 26 איש ואשה, שהתמזל מזלם להשתתף בחוויה בלתי נשכחת. באותו ערב דאגו נציגי - Audi ברק, סיגל וסוהיל, לארגן ערב גיבוש של הקבוצה במסעדת Aden היוקרתית, במרכז העיר דבלין. במסעדה הזו נוכחנו לדעת, שהמטבח האירי המפתיע כנראה גנב כמה מתכונים טעימים ממטבחים אחרים ועמל בשילובם יחדיו בצורה חדשנית, אלגנטית ובעיקר טעימה מאוד. והנה הגיע בוקר ראשון בארץ זרה זו, ומתב רר שהבוקר של דבלין עדיין חשוך וקריר. אנחנו חוצים באוטובוס את העיר, שכולה שרויה בער פל סמיך, וממשיכים בנסיעה אל מחוץ לדבלין, בדרך כפרית, כשמסביב שדות ירוקים, נחלים המובילים לאגמים כחולים, וביניהם פרות שרו בצות בכל מקום. במשך כל הנסיעה לא נשמע קול ואף הניידים שקטו. כולם בהו בנוף שמסביב, מהופנטים, כאילו שאנחנו נוסעים בתוך תמונה. אחרי יותר משעה של נסיעה האוטובוס החל להאט, והבחנו בשלט: International Motorsport.Venue - Mondello Park פתאום נגלה לעינינו מחזה מדהים - 20 מכוניות על R8 בשלל צבעים עומדות בשתי שורות על מסלול המרוצים, עם מנועים ואורות דלוקים, ולצד המכוניות עומדים בשורה צוות של ארבעה גברים בסרבלים מהודרים עם הכיתוב.Audi Sportscar Experience מיד הת ברר, כי הגברים בסרבלים הם הנהגים המדריכים, שיעבירו אימוני נהיגה כמו שרק יכולתם לדמיין - מהדרכה תיאורטית באולם ההרצאות, עם מצגות והסברים, ועד לתרגול מעשי בליווי אישי שלהם ושל נהגי מירוץ מקצועים. והכל על המסלולים, שמארחים אליפויות אמיתיות ואף מככבים במ שחקי ה PS קמ"ש על הכביש קשה לי לתאר את האושר בלשבת מאחורי ההגה של מכונית על עם )תכינו את עצמכם...( 525 כוחות סוס. זו חוויה מוטורית מדהימה. למען האמת, מעולם לא חלמתי שאנהג במכו נית מירוץ כזו, ובטוח שלא חשבתי שאעבור קורס נהיגת מירוצים על רכב כזה. לכל היותר נהגתי לצפות בטלוויזיה בכוכבים המוטוריים, החולפים 32 דין שווה נובמבר 2009

33 מאחורי הגלימה במהירות של 300 קמ"ש לפני המצלמות. והנה כאן, באירלנד, היינו אנו הכוכבים. איך אומר השיר? לפעמים חלומות מתגשמים! כבר מהשנייה הראשונה על ה R8 ברור, שה תחושות הספורטיביות שונות לחלוטין. מדובר במכונה קרבית וקשוחה, ועם זאת מרווחת ונעימה יחסית למכונית על. קל להיכנס ולצאת ממנה, המושבים נוחים ותנוחת הנהיגה מעולה. הקוק פיט מרשים, עם איכות הרכבה וחומרים מעולים. נכון, אלה הם תיאורים מעולם הטיס, וכנראה שזה באמת הדבר הקרוב ביותר למטוס קרב. ככה זה כאשר 525 סוסים דוהרים באופן לי ניארי וכוחני - הם מייצרים נהמה קולנית ומגרגרת, כמו שרק מנוע V10 יודע. התאוצה שמייצר המ נוע בלתי נגמרת כמעט - המכונית מזנקת ל 100 קמ"ש בתוך 3.9 שניות והיא תמריא למהירות מר בית של 317 קמ"ש. זוהי מכונית על ספורטיבית אמיתית עם מנהגי כביש בלתי מתפשרים וביצועים מהממים, שאינם פוגעים ביכולתה להוות כלי ניוד יומיומי למרות מחיר התחלתי של 1.5 מיליון שקל. ה R8 בנויה על הפלטפורמה של הלמבורגיני גאיארדו, עם בסיס שלדת Space frame עשויה רחוב אירי שמח במיוחד אלומיניום ועם חוזק מבני גבוה. במרכזה ניצב מנוע V10 בנפח 5204 סמ"ק, אשר משודך לתי בת DSG רובוטית, המכונהR טרוניק. זו מופעלת הן באמצעות משוטי הגה והן באמצעות ג'ויסטיק הילוכים במיקום הקונבנציונלי, והיא נעזרת בטכ נולוגיית Shift By Wire לקבלת החלפות הילוכים מהירות ביותר בזמן שמערכת ההיגוי שומרת על תגבור הידראולי. הכוח מועבר לכביש דרך הנעה כפולה קבועה, אשר מכוילת לספק ריגושים של הנעה אחורית - במהירויות נמוכות מועבר עד 90% מהכוח לגלג לים האחוריים, וגם במהירויות גבוהות היחס נוטה לאחור )65%( מבלי לוותר על הביטחון והמשיכה של הנעה כפולה. ההגה כבד ומדויק, ומערכת ההנעה מאפשרת שליטה גבוהה בדרך שבה המכונית פונה. על מס לול ה Mondello שבו נהגנו דרשה ה R8 תנועות בוטחות ומדויקות, כדי לצלוח את הפניות בניט ראליות. זאת למרות שהיא מצוידת בבקרת יצי בות, שתציל את הנהג במקרה של אובדן אחיזה. לסיכום, המכונה הזו היוותה אתגר של ממש לנהיגה מהירה. כנהג מרוצים מתחיל )כן, קיבלתי תעודה... וקסדה(, אני יכול להעיד: נהיגת מירוץ היא אחת הפעילויות הפיזיות האינטנסיביות ביותר שעשיתי מימיי. במהלך הדקות שלקח לי להקיף את המ סלול חמש פעמים נדרשתי לריכוז מרבי, ליכו לות קואורדינטיביות עילאיות ולשמירה על קצב נשימה ודופק סדירים - משימה כלל לא פשוטה על רקע כמויות האדרנלין שמשתחררות למחזור הדם. וכן, יש משהו מזכך בהגעה הזאת אל הקצה - קצה גבול היכולת של האדם משיק לקצה גבול היכולת של המכונה. הבנתי שם, שהזיכוך הזה ממכר, ושההתמכרות היא שמביאה אנשים לחצות יבשות וימים - לא רק בשביל לטעום כמה שעות מסלול ולהריח צמיגים שרופים, אלא ובעיקר כדי לפגוש את עצמך בקצה. אירלנד זה גינס ואם שיגעון, אז עד הסוף. ביום חמישי, עם תום הקורס, החלטנו אני ואשתי להישאר בעיר בסוף השבוע. ולא ידענו על מה נפלנו. הרגשנו שמשהו קורה בעיר הזאת. אלפי אנשים נוהרים לרחובות - כולם שמחים, שרים ושותים מה... גינס. בירה גינס, בשבילכם. ואז, בדיוק בשעה 17:59, מתחילה החגיגה הגדולה - יום הולדת 250 שנה לבירה גינס, שהיא המוצר האירי הידוע ביותר בעולם. מי שהביא אותה לעולם היה ארתור גינס, בשנת ביקור במפעלי גינס הוא מסוג הדברים, שאם לא תעשו יהיו מי שיגידו שכלל לא הייתם בדבלין. ומה שעוד נכון לומר הוא, שלא חווים את אירלנד עד שלא חווים פאב אירי טוב ואמיתי, שבו כוסות הגינס השחורות והרחבות נשפכות כמו מים. אז המקום לחוות את הרוח האירית הוא רובע ה Temple.Bar מדובר בגוש רחובות עם מבחר צבעוני ביותר של חנויות, מסעדות ובתי קפה, מפוצץ בפאבים מטורפים, שבהם באמת תוכלו לראות את אירלנד האמיתית. יש כאן אלפי פאבים עם מוזיקה סוח פת בטונים גבוהים, הרבה אלכוהול ובעיקר הרבה צחוק, שילוו אתכם לריקודים סוערים או פשוט לצפייה בנוף האנושי. והאווירה? פנטסטית. ביקור באירלנד הוא חוויה מסוג אחר. לבד מן הנוף היפה והמגוון באי המיוחד הזה, המחולק בין שתי מדינות, יש בה רוח, אווירה ותרבות, שאי אפשר להתעלם מהן. יש אנשים חמים, היסטוריה סבוכה, מורשת עתיקה ומוזיקה נפלאה. וכל זה יוצא החוצה ומשגשג תקופה קצרה מאוד לאחר שהעם הזה הצליח להתגבר על השנאה. עו"ד ריהאם מרג'יה אין כמו אבא גיל: 26. מצב משפחתי: רווקה. מתי החלטת שאתה רוצה להיות עו"ד, ולמה? "כשהייתי בכיתה י"ב. אהבתי את המקצוע, היות שמדובר במקצוע מאוד מאתגר, במיוחד לאשה ערביה. לדעתי, כל אחד באיזשהו שלב חייב ללמוד משפטים. זה מעצב ומחזק את האישיות, במיוחד לאור המיקום והזמן שאנו נמצאים בהם". מהו הרקורד שלך בתחום? "בתקופת ההתמחות עבדתי בתחום הפלילי. מאז שקיבלתי את רישיון עריכת הדין המשכתי לעבוד בתחום הפלילי, בנוסף לנזיקין". איזה מקצוע היית בוחרת אם לא עריכת דין, ולמה? "אם לא הייתי עורכת דין, הייתי בטח בוחרת להיות מדריכת חדר כושר. ספורט הינו חלק אינטגראלי מחיי, והוא מעניין אותי בכל האס פקטים ובמיגוון סוגיו". מהו הדבר הכי חשוב בחיים בעינייך? "בשבילי, הדבר החשוב ביותר בחיים זה מש פחה. היא באה מעל לכל, ומספקת אהבה, חום ויציבות. אחר כך באה קריירה כמובן". איזו דמות אתה מעריצה או מעריכה, ולמה? "בדרך כלל, אני מעריצה תכונות מסוימות בדמויות שונות, מנסה לקחת את הטוב ביותר מכל אחד וללמוד ממנו. מאחר שהשאלה היא על דמות ספציפית, תשובתי ללא כל היסוס היא אבא שלי, ויש אין סוף סיבות לכך". מה את מאחלת לילדים שיהיו לך? "נכון להיום קשה לי לדמיין את עצמי עם יל דים, אבל בטוח שברגע שיהיו לי - אאחל להם קודם כל הרבה בריאות, אהבה וביטחון בכל תחומי החיים". בהנחה שיש אלוהים, איזה משפט היית רוצה לשמוע ממנו כשתגיעי לשמיים? "בהנחה?! טוב, לכל אחד יש אמונות משלו. למרות שלא הייתי רוצה לדמיין לעצמי מצב כזה בשלב כל כך מוקדם בחיים, אני מניחה שארצה לשמוע ממנו פשוט את מה שיש לו להגיד לי". דין שווה נובמבר

34 קלה אתנחתא מהמשרד, אל הלקוח, אל בית המשפט, ובדרך צריך לעבור גם בכמה מוסדות ולסגור עניינים. ואיך משחילים בתוך סדר היום המלהטט הזה גם אוכל? - שאלה טובה. התשובות לשאלה הזו, לפחות כאן, לא יפנו אתכם לארוחה במסעדה וגם לא יכריחו אתכם לבלות שעתיים במטבח יום קודם. במקום זה, נציע לכם שלוש אפשרויות מריחה )בסנדוויץ'(. שלושתן בריאות, שלושתן טעימות, שלושתן יצילו אתכם מרעב! הבחירה בסוג הלחם מהווה שיקול משמעותי בהכנת הסנדוויץ'. לחם מלא, לחמניה, פיתה, בג טים למיניהם - הכל טעים, אבל יש בריאים ומזי נים יותר )כמו הלחם המלא, כמובן(. ממרח אבוקדו מתובל הגירסה המקסיקנית של סלט אבוקדו יכולה להיכנס יופי לתוך הסנדוויץ'. מי שלא אוהב חריף, יוותר על תוספת הטבסקו במתכון. 2 אבוקדו בשלים 1 כף בצל מגורר 1 עגבנייה מקולפת וקצוצה דק כמה טיפות טבסקו 1 שן שום מעוכה 34 דין שווה יולי 2009 בענייני נדל"ן 1 כף מיץ לימון )ואפשר יותר, אם אתם אוהבים את האבוקדו שלכם חמצמץ( 1/4 כפית מלח 1/4 כפית פלפל לבן מועכים את האבוקדו בקערה ומערבבים במזלג עד שנוצר ממרח חלק. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב. שומרים במקרר עד לשימוש. ממרח טונה עשיר 1 קופסה טונה בשמן 1 מלפפון חמוץ במלח 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק 2 כפות מיץ לימון בימים אלה ראה אור הספר "דיני מכר דירות - ליקויי בנייה והבט חת זכויות הרוכשים", מאת עו''ד אביחי נ' ורדי, על ידי ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. זוהי מהדורה שלישית ומורחבת של הספר, אשר זכה במהדורות הקודמות להצלחה רבה מאוד. המחבר, עו''ד אביחי ורדי, הוא עורך דין ותיק אשר מתעסק בתחום שנים רבות. חיבורו מבוסס על ניסיונו הרב בתחום, כמו גם על מחקר משפטי רחב היריעה. הספר מקיף ומעמיק, והוא פורש את המצב המשפטי בסוגיות המ תעוררות תדיר ברכישת דירה או נכס נדל"ן אחר, לרבות בכל הקשור במערכת היחסים בין רוכש דירה לבין הקבלן. הספר דן בהרחבה בסוגית הביטחונות, תוך התייחסות לשינוי החקיקה בחוק המכר דירות )הב טחת השקעות של רוכשי דירה(, בסוגיות ליקויי הב נייה, הרכוש המשותף, אחריות אישית של אורגנים בחברה כלפי רוכש דירה, זכויות רוכשי דירה יד שנייה, המפרט הטכני, תניות פטור, רשלנות עו"ד, ואף דן בהרחבה בתחולת חוקי המכר השונים על עסקאות קומבינציה, עסקאות שיתוף או קבוצה, לרבות הסעדים העומדים כלפי הצד המפר. הספר עשוי לסייע ולשמש ככלי עזר שימושי וחיוני ביד חברות קבלניות, עורכי דין ורוכשי דירות. זאת כדי שיוכלו לתכנן צעדיהם על פי אמות מידה ונורמות משפטיות, אשר נקבעו במספר רב של פסקי דין שחלק גדול מהם לא פורסם, ואשר לוקט בעמל רב. דיני מכר דירות/ עו''ד אביחי נ' ורדי. ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה שלישית, כריכה קשה ומהודרת, כ 600 עמודים. גם טעים, גם בריא כף מיונז מלח ופלפל שחור לפי הטעם שמים במעבד מזון את הטונה, מיץ הלימון, המיונז, המלח והפלפל. מרסקים עד שמתקבל ממרח. קו צצים את המלפפון החמוץ ומוסיפים לתערובת. מוסיפים את הבצל הקצוץ. ממרח פסטו מגוון 1 כוס דחופה בעלי בזיליקום 3 כפות צנובר )שיש לקלות לפני כן במחבת טפלון, בלי שמן. זהירות, לא לשרוף!( 2 שיני שום כפית קטנה של מלח 1/2 כוס שמן זית 5 כפות גבינת פרמז'ן מוגררת מכניסים למעבד מזון את הבזיליקום, צנובר, מלח ושום, ומעבדים בלחיצות עד לקבלת משחה. תוך כדי הפעלה רציפה מוסיפים את שמן הזית ואחר עך את הפרמז'ן. את ממרח הפסטו שהכנו אפשר לשמור בצנצ נת במקרר )שבועיים שלושה לפחות(. בסנדוויץ' אפשר לצרף אל הפסטו תוספת אחרת בכל פעם: גבינה צהובה, גבינה מלוחה, ביצים קשות, אפילו פסטרמה. סודוקו

35 דרושים במחוז הצפון למשרד עורכי דין בנצרת העוסק במשפט אזרחי, דרוש/ה עורך/ת דין. יתרון לבעלי ניסיון בתחום הנזיקין, דיני עבודה והוצל"פ )4396(. למשרד אזרחי בכרמיאל דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה. עדי פות לבעלי ניסיון בתחום הנזיקין והפלת"ד )4183(. למשרד בצפת דרוש/ה עורך/ת דין בעל מוטיבציה גבוהה לעבודה. המשרד עוסק בתחום האזרחי, לר בות נזיקין, מסחרי, משפחה ומקר קעין. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום.)4197( למשרד ותיק בקריית שמונה אשר עוסק בתחום המשפט המסח רי, דיני עבודה ואגודות שיתופיות - דרוש/ה עורך/ת דין. עדיפות לבעלי ניסיון בדיני עבודה )4223(. למשרד בנצרת עילית העוסק בנזיקין ובנקאות דרוש/ה עורך/ת דין למשרה חלקית. לתפקיד נדר שת יכולת הובלה ומוטיבציה גבוהה. העבודה כוללת ניהול משרד וטיפול משפטי בתיקים )4299(. למשרד בעפולה העוסק במשפט פלילי ומעמד אישי דרוש/ה עורך/ת דין. לתפקיד נדרשת מוטיבציה גבוהה לעבוד ויכולת התנסחות בכתב ובעל פה. הכניסה לתפקיד הינה מיידית )4351(. למשרד בחיפה אשר עוסק בנדל"ן, חוזים ומשפט מסחרי, דרוש/ה עורך/ת דין עם מוטיבציה גבוהה לעבוד. לתפקיד נדרש ניסיון.)4384( למשרד אזרחי נזיקי במגדל העמק דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה. לתפקיד נדרש ניסיון של לפ חות שנתיים בתחום הנזיקין והלי טיגציה )4178(. לחברה בינלאומית בפתח תקווה דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה בת פקיד עוזר/ת אדמיניסטרטיבי/ת אישי/ת ליועץ המשפטי של החברה. אנגלית ברמת שפת אם - חובה! אין צורך בניסיון משפטי קודם )4410(. למשרד עו"ד באזור נצרת דרוש/ה עורך/ת. עדיפות לבעלי ני סיון בהוצאה לפועל )4395(. למשרד גדול בחיפה העוסק בדי ני בנקאות והוצל"פ דרוש עו"ד בעל לפחות שנת ניסיון בתחום ההוצל"פ.)4319( למשרד אזרחי בחצור בגליל דרוש/ה עורך/ת דין. הכניסה לתפ קיד הינה מיידית )4216(. למשרד אזרחי מינהלי בירוש לים דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה ומיידית. בעל/ת ניסיון של 1 3 שנים בהוצל"פ, אזרחי, מקרקעין וליטיג ציה )4316(. למשרד בשפרעם אשר עוסק במשפט אזרחי ופלילי דרוש/ה עורך/ת דין. עדיפות לבעלי ניסיון בהוצאה לפועל )4352(. למשרד בנצרת אשר עוסק בהוצל"פ, נזיקין ותעבורה, דרושה/ה עורך/ת דין למשרה חלקית. לא דרוש ניסיון )4373(. למשרד עו"ד ביקנעם עילית אשר עוסק בדיני מקרקעין, לרבות מיסוי, דיני תכנון ובנייה ודיני מינהל מקרקעי ישראל, דרוש/ה עורך/ת דין )4239(. למשרד חיפאי העוסק באגודות שיתופיות להתיישבות, משפט מי נהלי ודיני חדלות הפירעון - דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה. נדרש ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום המשפט האזרחי )4358(. למשרד עו"ד בנצרת אשר עוסק בנזיקין, מקרקעין והוצל"פ, דרוש/ה עו"ד למשרה חלקית )4322(. לחברה באיזור נהריה אשר עו סקת בשיווק פיננסי בחו"ל דרוש/ה יועץ/ת משפטי/ת לתפקיד בדיקת נאותות.officer compliance עדיפות לדוברי רוסית )4408(. לעמותה בנצרת בתחום בריאות האישה דרושה/ה מנהל/ת. לתפ קיד דרוש ניסיון של לפחות 5 שנים בניהול ושיווק, יכולת ארגון וקבלת החלטות, ניהול צוות ופרויקטים. שפה ערבית - חובה )4299(. למשרד בצפת אשר עוסק במש פט אזרחי ופלילי דרוש/ה עורך/ת דין. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום מקרקעין, מעמד אישי וליטיגציה.)4182( לחברת ביטוח גדולה בתל אביב דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה בתחום הרכוש. נדרש ניסיון קודם בתביעות רכוש אלמנטאריות; עסקים, דירות, ותאונות אישיות - התמחות בתחום תספיק )4399(. למשרד מסחרי/מקרקעין בחיפה דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה וזמנית לתקופה של 4 חודשים )קיימת אפ שרות להמשך(, בעל/ת ניסיון של 1 2 בנדל"ן. נדרשת שליטה מוחלטת באינטרנט והקלדה עיוורת )4231(. למשרד אזרחי בקרית שמונה דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה. יתרון לבעלי ניסיון בתחומים מעמד אישי, הוצל"פ, משפט פלילי ומשפט אזר חי )4168(. למשרד אזרחי בחיפה דרוש/ה עו"ד למשרה חלקית )שעות העבו דה: 8:30 13:30 (, בעל/ת ניסיון של 2 5 שנים כעו"ד פעיל )4290(. למשרד אזרחי פלילי בנצרת דרוש/ה עורך/ת דין לחצי משרה. לתפקיד נדרשת מוטיבציה גבוהה לעבודה. שפה ערבית - יתרון.)4259( למרכז בנצרת, אשר עוסק בקי דום שלטון מקומי ברשויות המקו מיות, דרוש/ה עורך/ת דין לתפקיד ניהול פרויקטים. נדרש ניסיון בת חום )4085(. להגשת מועמדות ו/או מילוי טופס משרה חדשה, נא לכנס לאתר הלשכה - מרכז ההשמה ולסמן את המשרה המבוקשת. לפרטים נוספים ניתן לפנות אל רכזת ההשמה במחוז הצפון, עו"ד היבא שמאלי עזאיזה, בטל': , פקס: , heba.s@israelbar.org.il למשרד בקרית ביאליק, אשר עוסק בתחום דיני בנקאות והוצל"פ, דרוש/ה עורך/ת נמרץ בעל כושר ביטוי בכתב ובע"פ. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום )4386(. למשרד בשפרעם, העוסק בת חום המנהלי, תכנון ובנייה ונזיקין, דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום הנזי קין, ההוצל"פ והמקרקעין )4350(. למשרד פלילי בנצרת עילית דרוש/ה עורך/ת דין מתחיל/ה למ שרה חלקית )4275(. למשרד נזיקי בנצרת דרוש/ה עורך/ת דין. לתפקיד נדרש ניסיון של לפחות 3 שנים בתחום הנזיקין.)4086( לפרויקט השייך לתאגיד בגליל התחתון דרושים/ות עורכי/ות דין. התפקיד כולל התכתבות עם תו שבים, הסדרת היתרים, חישוב מי סים ועוד. דרישות: יכולת התנסחות בכתב והיכרות עם המחשב. שפה ערבית - יתרון. העבודה הינה זמ נית והכניסה לתפקיד הינה מיידית..)4248( למשרד ותיק וגדול בחיפה דרוש/ה עו"ד למשרה מלאה. בעל/ת 2 4 שנות ניסיון בתחום הליטיגציה האזרחית - מסחרית )4208(. למשרד בנצרת, אשר עוסק בהוצל"פ, נזיקין ותעבורה, דרושה/ה עורך/ת דין למשרה חלקית. לא דרוש ניסיון )4373(. למשרד נזיקי בחיפה דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום )4167(. למשרד אזרחי נזיקי בחיפה דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה. עדיפות לבעלי ניסיון בתחום הנזי קין והביטוח והרשלנות הרפואית.)4149( דין שווה יולי

36 האתר המשפטי היחיד שהוא גם כלי עבודה אמיתי apple apple apple apple מבצע הצטרפות מיוחד במחיר מפתיע במיוחד מה תרויחו? חסכון משמעותי בהוצאות כלי עבודה ייחודי, יעיל, חדשני ומקצועי מנהל שרות אישי עדכונים שוטפים מגזין חדשות יומי, עדכוני חקיקה, סקירות משפטיות היכרות ללא התחייבות! מלאו ושלחו עוד היום לפקס או טלפנו לטל צרו עמי קשר לקבלת מידע נוסף, וסיסמא להכרות מעוניין לקבל דיוור עדכונים שוטפים של חדשות וסקירות משפטיות חינם ב בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון 40 לחוק התקשורת, הריני מביע הסכמתי לקבלת apple עדכוני מידע מקצועיים וחומר פרסומי מגוון מחברת דטה חוק ומשפט בע"מ חינם וללא התחייבות סיסמא להיכרות apple apple מגזין חדשות יומי שם המשרד: טלפון: דוא"ל: שם איש הקשר: פקס: חתימה: