יהודי תימן העלייה מתימן לארץ ישראל החלה בשנת הרמ"ב )1882( ונסתיימה במבצע בית הכנסת בתימן היה מרכז החיים,

Transkript

1 יהודי תימן תימן, המוקפת ימים ומדברית, הייהה מדינה עצמאית, גולה בפני עצמה, שניהלה אורח חיים לתי מתוך חירות רוחנית מוחלטת. העדר רציפות גיאוגרפית עם מרכזי יהדות אחרים ליכד וגיבש את תושביה היהודיים של תימן ליחידה עצמאית ובלתי תלויה בגורמי חוץ; אך יחד עם זאת ידוע, שקשרי היהודים בתימן עם מרכזים רוחניים של היהדות בגולה לא פסקו מעולם. העלייה מתימן לארץ ישראל החלה בשנת הרמ"ב )1882( ונסתיימה במבצע "על כנפי נשרים", בשנים תש"טתש"י ) 1949 ח 195 (. בתחילה הקפידו העולים על מנהגיהם ועל אורחית חייהם גם בארץ, אולם במשך השנים נמצאו כאלה, שמסיברת שונות סיגלו לעצמם כמה.מנהגים של בני עדות מזרח אחרות, ולכן כמה ממנהגיהם נעלמו וניטשטשו. ( נוסח התפילה ששימש לנו בסיס לניתוח ולהדגמה הוא של היהודים מאזור העיר מנאכה שבתימן. ) מבנה בית הכנסת בית הכנסת בתימן היה מרכז החיים, הוא סיפק לפרט את כל צרכיר הרוחניים והנפשיים. ותפס מקום מרכזי בסדר יומו של הארם. צורת בית הכנסת היא מלבנית או מרובעת, והקהל יושב, בדרךכלל, מסביב. במרכז, מול ההיכל, ניצבת הבמה, המשותפת לחזן ולקורא בתורה.

2 יהודי תימל 96 ההיגוי להלן רשימת הסימנים הפונטיים: ) א 1 עיצורים:א י י ו ע ה ו ז ח ט א שי כ ל מ נ מ פ. צ ק ר 1 יזח ן ה ח ש.י 1 ש. 1 4 ק ג 3 ב ג ג ין פ כ, ח ח י! 1,1 י ד ב 4 ב תנועות: ט 5 מ Ba יפז ן ו ב ה 13 קוו הוו ל?וקמץ קטן(יטמ 13 יגו ב טוו. בו יזו. ית' נ( על מקרררת השיטה ראה במברא.

3 97 אדיו עילס אדון עולם ושם המחבר אינו ידוע( אדון עולם אשר מלך לעת נעשה בחפצו כול ואחרי ככלות הכול והוא היה והוא הווה והוא אחד ואין שני בלי ראשית בלי תכלית בלי ערך בלי דמיון בלי חיבור כלי פירוד והוא אלי וחי גואלי והוא נסי ומנוסי והוא רופא והוא מרפא בידו אפקיד רוחי ועם רוחי גווייתי במקדשו תגל נפשי ואז נשיר בבית קודשי בטרם כל יציר נברא: אזי. מלך שמו נקרא: לבדו ימלוך נורא: והוא יהיה בתפארה: להמשילו להחבירה: ולו העוז והמשרה: בלי שינוי ותמורה: גדול כוח וגבורה: וצור חבלי ביום צרה; מנת כוסי כיום אקרא; והוא צופה והוא עזרה: בעת אישן ואעירה: אדני לי ולא אירא: משיחנו ישלח מהרה: אמן אמן שם הנורא: המשקל: זהו המשקל ה"מרנין" דלת ועי_ %/ ארון עולם. אשר מלך ו~ /'לן.. * %4, סוגר ] נברא:!~בית ז %4. כל : יציר ש לעת נעשה מבנה הפי וט ש. : בחפצו כול בטרם ] נקרא :,ן 3 ית,.י מלך ~שמו 1/. אזי הפיוט מורכב מחמישה עשר בתים ובכל אחד מהבתים "דלת" ו"סוגר". לפיוט חרוז מבריח, כלומר: יש בו חריזה אחידה של ה"סוגר". תוכן הפיוט ולהשויאה ראה לעיל, "יהודי גרוזיה", עמ'.( 12

4 יהוזי תימן 98 מכיוון שאצל יהודי גרוזיה מתווסף בית אחד )בית 6(, שאינו נמצא אצל יהודי תימן, חלוקת הפיוט לנושאים שונה כאן מעט: חלק א' בתים 81 חלק ב' בתים 139 חלק ג' בתים 1514 אך נושאיו של כל חלק זהים לנושאים של הפיוט בנוסח יהודי גרוזיה. 9 לד* 4?י "ין אם לותיקגעיה 9 ס 9 צו לל* הנווישקו"חסרג ורק%קכה וודא וון שה ויזיז 1 ר %1 טלף?ל'יאיק(?ל'ס?לינ?ל' 4 כף?ליד?ע 4?ליסכי,:?ל' *רר* והשאליוסישטלה והנע 91 י 94 ססק והוא רושא חוונו סרן שג 4 דו 48 יר"ן' 1 קםריסי?ona נפשי במקדשו תגל ואז נשיר בבית קודש?לאיו ירא?ירכם %? אב?לך %4 ר".לי 1 ימלור לי 4 הוא :סןק 04?יךה לסישיולסבסדה ולו לי 14 י חשרה ~PO קשיה 4 חל לס לבלה ןצ%% 1 לם 4 ךה?יםטקןא 3 "י rgo קן* ותא צקה רפאלמכה?עת טי?(' 1 טעירה ח 94 ל איי : טירא משיחנו ישלח מהרה אמן אמן שם הנורא הפיוט "אדון עולם" מושר בפי כל הקהל בסיום תפילת שבת בבוקר, כשהציבוו עומד ולפני שהוא עוזב את בית הכנסת. רב בית הכנסת מתחיל, והציבור ממשיך אחריו בצוותא, בקול רם ובמהירוה בינונית. ניתוח מוסיקלי המשקל: המשקל הוא של ארבע יחידות )2(. המבנה כל משפט מוסיקלי בפיוט זה מורכב מארבעה תלקיט: ממוטיב פתיחה, משתי סקוונצות יורדות לא מדויקות וממוטיב. סיופ: משפט מוסיקלי כזה חוזר בשיניים דקים 15 פעמים, כמספר הבתים שבפיוט.

5 99 אדון עךלם היחסבין המוסיקה לטקסט קיים קשר הדוק בין המוסיקה לטקסט, באשר המשפט המוסיקלי מקביל למשפט הספרותי. משמע: סיום משפט מוסיקלי הוא גם סיום בית בטקסט. יתרה מזאת, החלוקה המוסיקלית הפנימית מקבילה לחלוקה הספרותית הפנימית: מוטיב א אדון עולם מוטיב ב אשר מלך מוטיב ג בטרם כל מוטיב ד יציר נברא חלוקה פנימית זו מודגשת גם על ידי המוטיב המקצבי: ו ו ו 1 ו כ 22 כנ 22 כב Ihh כ 2 2 כ אדון עולם : אשר מלך : בטרה כל 1 יציר נברא: ובתיאור גרפי בית = משפט מוסיקלי ן דלת = שאלה 1 מוטיב פתיחה 11 מוטיב אמצעין משקל מוסיקלי משקל ספרותי 11 סקוונצה ן א' וכי ן 3 גק )3 ן 1 ן.3 ן.% _._ אדון עולמןאשר מ לר ן סוגר = תשובה מוטיב אמצעין סקוונצה ב' ןן ן ן 3 ן " _._ _ן ב ט רםכל, %/ ןמוטיבליומן ן ק ק ן 3 %, ן יציר נברא:ן מן התיאור הגרפי ניתן להבחין בנקל בהקבלה בין חלקי המשפט המוסיקלי ובין חלקי המשפט הספרותי, וכן בין ההטעמה המוסיקלית ובין ההטעמה הספרותית. המשקל המוסיקלי, נוסף למשקל הספרותי, מציין את החלוקה התחביריה בצורה בולטת יותרל מצד שני הביצוע המוסיקלי נגרר אחרי המנגינה, ולכן הוא יוצר שיבושים בטקסט. לדוגמה:

6 00 נ יהודי תימן )בית 13 טקסט ביצוע מוסיקלי ואחרי ככלות הכול ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא לבדו ימ ימלוך נורא: טקסט ביצוע מוסיקלי בידז אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: )בית 112 בידו אפאפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: כל מרטב לךמ שרא לםעו דטא צי ראבבר

7 101 יגדל אלוהים חי יגדל אלוהים חי אינן ידו?.( ךשמ,המחבר נמצא ואין עת אל מציאותו: יגדל אלהים חי וישתבח נעלת ואין סוף לאחדותו: אחד ואין יחיך כייחודו אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו: ראשון ואין ראשית לראשיתו: קדמון לכל דבר אשר נברא יורה גדולתו ומלכותו: הנו אדון עולם לכל נוצר אנשי סגולתו ותפארתו: שפע נבואתו נתנו אל נביא ומביט את תמונתו: לא קם בישראל כמשה,עוד על יד נביאו נאמן ביתו: תורח אמת נתן לעמו אל דתולעולמים לזולתו: לא יחליף האל ולא ימיר בקדמיתו: מביט לסוף דבר צופה ויודע סתרנו נותן לרשע רע כרשעתו: גומל לאיש חסד כמפעלו לפדות מחכי קץ ישועתו: ישלח לקץ ימין משיחנו ברוך עדי עד שם תהילתו: מתים יהיה אל ברוב חסדו אלה שלוש עשרה הם עיקרים יסוד תורת משה אמת ונבואתו: משקל: המשקל הוא משקל ה"שלם" )ש / דלת יגדל אחד אלו:הים מבנה הפיוט ואין /יחיד חי /) / _~ וייק,תבח / / כיי,חודו נמצא נעלם סוגר ואין. עת ואין,סוף אל מצי:אוהו:[ בית לאה :דוהו: ] בית הפיוט מכיל_ ארבעה עשר בתים, המורכבים כל אחד מ"דלת" ומ"סוגר". לפיוט חרוז מבריח, כלומר: חריזה אחידה של ה"סוגר". תוכן הפיוט )להשוואה ראה לעיל, "יהודי גרוזיה", עמ'.( 17 מכיוון שאצל יהודי גרוזיה מתווסף בית אחד בסוף הפיוט)המחצית השנייה של. בית 14 והמחצית השנייה של בית 15(. חלוקת הפיוט לנושאים שם זהה לחלוקה כאך, בשינוי קל בסוף: בית 14 הוא סיכום של כל האמור בפיוט.

8 יהודי תיר 102 שיסיםמיוריסת ג 9?אושין עת של יציאיתי! 4 י :סידשחודו. ~?? bו 6 ין"'סוף :?וגליותו: ופיז "OW ןמות פגרףועינוגוף. לא נערוך 8?יו : קך?תי 6 יןי 1 ל 9 ר 8?רנירא.לאשיןן 6 יןראשיתירא?יתו: 180 אדנן 2 דמ 9711 י, 13?ם ך 9 לנושר. 'ורהפדיתוושיכותו: שפע 4 בוג,תוגסני.של 48 שי וסיפרתו: לא קם ~ npdעיד. *קיא וסחיט 19?תי 4 ת "מופתו: תורתעסת 4 יזך 8 י *סן? 12~8 אי. 4 שסןגיתי: לאיסניף ס 6 ל ולא :סיר?י!י?עולסים 4 נ'אי?זולתו: ne~sוידע וסרנו, סוים גוסי ןתי י ש'.ס 9 ד 9 י 9 עי.ניסן?ס.'ף ז 4 ריקדמיתי: יך?ערעעיזותי:!קנח?קץןיןישיסנו,?פית לרובמ 9 יגלרוו?ןי ירמיקיןזשוזתו:סמים :ס"ה אי עד?ם עסיתי: 8?ה?לש 171 רת מ;שה ש 9 ת?יסה סםעישרים, יסוד ו 4 בישתי : הפיוט "יגדל אלוהים חי" מושר בפי כל הקהל בסיום תפילת ליל שבת, כשהציבור יושב ולפני שהוא עוזב את בית הכנסת. רב בית הכנסת מתחיל לשיר, ואחריו הציבור ממשיך בצוותא, בקול רם וכמהירות איטית. ניתוחמוסיקלי המשקל: זהו משקל של הטעמות, החופף גם לתחביר. המבנה פתיחה: בית 1, סולו של החזן גוף הפיוט: בתים 132 "" סיום: בית 14 י% שרת הקהל הפיוט מורכב ממשפט מוסיקלי החוזר פעמים מספר במקביל למספר הבתים שבפיוט. המשפט כנוי משני מוטיבים: משאלה ומחשוכה. משפט זה חרזר 14 פעמים, בשינויים דקים. המשפט המוסיקלי הראשון )בית 1( המושר סולו, שונה מעט מיתר המשפטים שבהמשך, והמשפט המוסיקלי האחרון )בית 14( מושר מהר יותר בשינוי קל בסופו. אצלהתימניםניתנתחשיבותמיוחדת לסופי קטעים. חשיבות זו באה לרוב לידי ביטוי באמצעות שינוי מלודי.

9 103 יגדל אלוהים חי היחסבין המוסיקה לטקסט קיים קשר הדוק בין המוסיקה לטקסט, באשר המשפט המוסיקלי מקביל למשפט הספרותי. משמע: סיום משפט מוסיקלי הוא גם סיום בית בטקסט. יתרה מזאת, החלוקה המוסיקליח הפנימית מקבילה לחלוקת הטקסט מבחינה תחביריה: יגדל אלוהים חי מוטיב א וישתבח מוטיב ב נמצא ואין עת מוטיב ג אל מציאותו מוטיב ד ן ובתיאור גרפי: דלת = שאלה ו בית = משפט מוסיקלי סוגר = תשובה ל אל מציאותו עי = נמצא ואין עת ש ל יגדל אלוהים חי וישתבח מן התיאור הגרפי ניתן להבחין בנקל בהקבלה כין חלקי המשפט המוסיקלי וכין חלקי המשפט הספרותי, וכן בין ההטעמה המוסיקלית ובין ההטעמה הספרותית. המשקל המוסיקלי, נוסף למשקל הספרותי, מציין את החלוקה ההחבירית בצורה בולטת יותר. ' ו יש ם חי הי ל א דליג צא_מ_נ בח ח, =אי 1 צי או תו עת אל מ

10 יהודי תימו 104 ןאי 1 חיד י דח א ח 1 יכ איןו. ם ל ענ דו תו דוחאל סוף, ה גוף 1 או לו מוחד 1 ע נ לא _ןששש* ושןק ה ן תו ש דו "ק ה גוף בו אי ליגי_א רוך,., ו. 1 וכו' רא בב א שר שית אין 1 רא ן שורא

11 UL 4 ((ם א. uu ס mu טן זן((א א 8.ם 4 Ka טן מט מ((,א 4 ס ק 148 ט 4 CL( N(LL'La UL ~or

12 06 נ יהריי הימו מבנה המזמור הללויה, הללו אל בקדשו )תהלים קנ( האהה הללואל בקדשו "לוהזבךק,ע :vu י הללוד בגבור'תיו לללוהו כלבגדל: הללוהו בתקעשופר "לשוהו בנגל ןכ 13 ד: מללוהו וילל במים ןזשב: "לוהי ח~לוהו יקי 4?9 לי' 5 קע "ליזמו אל תרועה: % הנשמה תה 4 זה הללויה :, תהלים פט 53( בריךיהוהלעגלם ןמלייהיהולשלם י י ן )יקי: שמזייאען: )ההליח קווו 10( במזמור שמונה פסוקים; כל פם 4 ק "תדלק לשתי, ללעית, ולל'צלע בחמשת הפסוקים הראשונים פותחת בפועל "הלל". המזמור גם מסיים בפועל "הלל", וכך יש למזמור מעין מסגרת מעגלית.כתוך המזמור כל.צלע פותחת כמלה הללוהו" וכך עובר הפועל "הלל"כחוט השני לאורך כל המזמור. משני שני פסוקי הסיום לקוחים מקומרת שונצםבספר.תהלים. תזכך המזמור שלוש עשרה פעמים חוזר הפועל "הלל" במזמור. החזרות הרבות מורות על תוכן המזמורך הלל,להקב"ה;_ פנייה לעם להלל את ה' באמצעים שונים: "בהקע שופר" ו"בתף ומחול" וכדומה. ו"לוע חוזר הפועל "הלל" שלוש עשרה פעמים דווקאד א.רמז לשלישעשרהמידות; מהללים אפ ה'_על כל.מידה. ומדרה_ ב. כנגד שלוש עשרה מידות שבטן מתבטאת חיבת הן Dy5 ישראל.

13 107 הללויה הללן מ,י:הסיף 6 ידשדשי סי הו 4 ךקי?זי:סילוהו 4 רב :סי הו למטע ~דלי 14 ביס'וסי הף וסנור :סזיוהויסףויחולסילעו 4 ג 4 י שיסרסי הו וסגים רז 1 ב : פזליהו ובזוי יטע סזליהו 4 צי 4?י מרוזהן ללס*זסה טם?ל :הפיתה : המזמור "הללויה, הללו אל בקדשו" מושר בפי כל הקהל, בקול רם, במהירות בינונית, כשהציבור יושב. המזמור מושר בתפילת שחרית של שבת ויום טוב, כשמסיימים לומר את מזמורי התהלים של "מסוקי דזמרא". ובהקלטה שלפנינו שרים הילדים את המזור יחדיו, במקצב אחיד, וממעל החזן מעטר את המנגינה.ו ניתוח מוסיקלי המשקל: המשקל הוא של הטעמות. המבנה המזמור כולו, להוציא את המשפט הפותח, מורכב ממשפט עצמו בשינויים דקים. מוסיקלי אחד, החוזר על המשפט הפותח מורכב ממוטיב הפתיחה על המלה "הללויה" ומהמשפט שיוביל אותנו לאורך כל המזמור ויופיע כשינוי קטן בסופו. היחס בין המוסיקה לטקסט קיים קשר הדוק בין המוסיקה לטקסט, באשר המשפט המוסיקלי מקביל לצלע של הפסוק שהמשחט המוסיקלי יחזור פעמיים. אם בכל פסוק יש שתי צלעות, הרי אורכו של המשפט המוסיקלי נקבע לפי אורכו של המשפט הספדותין ככל שיש יותר הברות במשפט הספרותי, כן יארך המשפט המוסיקלי. יה לו 5 קיבר ההלול ה שו קדב אל לול ה

14 ש 08 נ יהודי תימן ל ה תיו רבובג הולולה זוע פרשן קע תב הו לולה לוגד רבכ הו לו בל לו לה נררכ ו נב הו לו לה ניםמ ב הולולה חולמו תף.ב הו ש ליצ צל ב הו לול ה גב עו ו מ רות לי צ צלב הולול ה מע יהלול ה יה ללה ת מהשנה כ

15 109 שירת הים שירת הים )שמות יד 3130( )שמות סו 191( הקטע פותח ב"ויושע ה' ביום ההוא" ומסהיים במילית "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" כשהפסוק "ה' מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמוא" לא מושר. נוסח זה זהה בדיוק לשירןהים של יהודי גרוזיה. משקל: המשקל הוא של הטעמות. מבנה הקטע ראה לעיל "יהודי גרוזיה", עמ'. 46 התוכן ראה לעיל, "יהודי גרוזיה", עמ' 46 נ*וקפע ay~ זהית 8 *ים סמי א גיש,?,ירחי סיד :רוז,מיבשכן לוז נוי קלויפוז!~יצן ימחוי סים: *רא 4 תסידס 4 דיזה ס 4 םיתזהרה חשר?שרעי מיהזהיה' 4 סיום מיראי ובכחלה : צכדי נ*אסינו ניהרה יז :שיר משהוכל 5 ת השירהסיאת?חמר?ירקי ישירהמהיהכי 4 אה $ית?יהנהנ'אירו כים ורכבו רסהנים. עףוזסרת :הההי ף איסי ליעוזה זה 5 י ותוהי : :הוה אישמיחסהזהנה סרבלת *רלה וחילו:רהבנם וטבחר 4?םסיף: תהמת?כסימו :רדי כיצתתכמי :סינץ?היה נאןרי נלמ ןסיגף?הנה "רעץ אויב: ונ"נ 4 אי 4 ף סהרמ ירום שפיץ?,פשה פל;ף 'אימי כשן. גיבו קמו נד 5 *יך נזרמר סגם נהים קיאו מהמות 4?ב ןם: שסר אוע 4 ריף 5 קףג טם?ק שזי נשיט יריק סרסי : ידי נעיסרתיסים "ירישמי ים 4?וו סי שדירים: סימי נרוסף,יפי: שי נאיסס 4 הי יסן: שישיט 4 עי נישי " 9 י 5 מו י סמקה 84 יים :הנה

16 יהודי תימן 110 כמיה נ"ךר נקדש נףרא סיח עשה : יסיף 4 רץ : evna ס"א "זמזמי 4 נח l O י בס שי S!V~ לסגדן: : " 4 ים ור*יו שדוף י 95 עי צי שימי : ישכי יקשת נסי יז נסי מסי ודים שי * 4 ל מ 41 ב יאמומף ךעד ומגר לליעני שען : ע?יסס ביססה יפסד 14 י וריצף ~be )ימוזין זד זד שבר שם וו 52 בר זקף :הנה שניס: כשמו 4 סר ;מןף יכון לשיך :הוה ךתשזמי מקדששיני שוי זיך 8 י ניני :דיץ : יניהויעלץ?ע?נענזד "(: גי 9 א סוס צרעה מרזבו י 54 ךזיו נ:מ י:?ב :הנה "עימם שת סי סיס ועגי וכף נששהיתיף מזם : a o הקטע "שירת הים" מושר בפי כל הקהל, בקול רם, כשהציבור יושב. שירת הקהל מתחילה בקצב מהיר, והמנגינה.מופיעה בכמה קווים מלודיים; אך בהדרגה מושרת המנגינה בקצב איטי יותר, כאשר אותם קווים מלודיים מתאחדים לקו מלודי אחד, אחיד יותר מבחינה קצבית. הקטע מושר בתפילת שחרית של שבה ויום טוב, בסיום "פסוקי רזמרא". ניתוח מוסיקלי משקל: המשקל הוא של הטעמות. המבנה המשפט המוסיקלי מורכב מצליל פתיחה, מצלילים אמצעיים וממוטיב הסיום. מספר הצלילים האמצעיים הוא כמספר ההברות המופיעות בפסוק, עד להופעת מוטיב הסיום היחס בין המוסרקה לטקסט החלוקה למשפטים מוסיקליים נקבעת לפי התחביר ולפי סימני הטעמים. משמע: מספר המשפטים המוסיקליים הוא כמספר המשפטים הספרותיים בפסוק. גם אורכו של המשפט המוסיקלי נקבע לפי אורכו של המשפט הספרותי; ככל שיש יותר הברות במשפט הספרותי כן יארך המשפט המוסיקלי.

17 שירת הים ננ 2 זאת ה רה שי ה את מריא רומ יא ו ני ד לא אה ים ב מהר בוכ רו סוס,. יה רתזמ ו זי ע 1 יהי לי ל י עה ש 1

18 יהודי הימן אנ 1 הו לי א זה 1 וכו' מ רא נורמ ביא היל א ת הכנסת הספרדי, בעיר העתיקה

19 קריאת שמע גננ קריאת שמע פרשה ראשונה )דברים 94( 1 שמןן!שדא יהוהאלהינוי יהוה אחזא: ברוד שם כבוד מלכותו לעולם ועד: וטסי טת קוה טלשך??ללק?בו 9?לן 9 שכו??ל?איך: מ 4 הדברש לאלה אשר אמס מצק חש?ללבבך: ao1 לילכודירסום בשבתכבבי*לובלכתכבדרךוב?כבבזבקמך: קשרחם לאות על 2 ך 5 רז חץ לטטשה?ךך: וכתבתםעלמזיתביתךובשעריך: פרשה שנייה יה )דברים יא 2113( ו?שמעיאלטש"י ששר ימיntya אתנם af*n אגדש?" לטך 4 הטתיהנהט,?שולעברו בלללבבכםובכלנפשכם: מטרארצכם יורה ומלקיש!עועי בעתי וטאקטדשךומיה"כה?סךך :!לסטי עשב בשדכלבימתך י?",ז ושבעי: ייח ואכלת לעמרו לקם?ז!?שהלצלוף וסרתם ועבדתםכלהיםאחריםוהשטסויתם להם וסלהטףיהיה בקםו??ראתהשמיםולאיהיה מטר!עאדמהלאתתןאתיבולה ואבדתםמהיהמעיהארץד,וםצה 1 שמת 6 אתדבריnbk עללבבכםועלנפשכם : אשרידווה נתן לכם: וקשרתם א.תם לאו, עלידיםוהיו לטוטפת ביןאילם:

20 יהודי הימן 114 ילידיםאמם?תין%לדעךבם?ש?תכבן' 4 ל 'ץיכתכבישך יבשנבכ יבק 51 ך: יכתבתםעימיפתביתה ובשעריך:!רוי! 9 י? 6 ויש ל*?ז?ן*ם יהוה לאלתיכם לתת להם פרשה שלישית כימי השמיםעל?יךץ האמריהת; אלששה 1 ע?ך*הף*ר 4?)ע : )במדבר טו 7 ג 41 ( : לאפי ד 5 ר אלנכמ. י. בםהם ויסופם!שראי זצץו י'?י?ת מלו 1 ך?יפם א'תי ט? לטם *יץת ואמרתילםועל 1 ו 4 ם,מצתטלכסף??ל תלת : טוךמ 6 " t'rrnיטהמשקםאמם ולאתתרואחרי *בכף נוחרי עימכםאשראתם %ט אחריהם; י י.. י לרזמורו 1 "שסם?ת?לשהמי arovn קישים לאפייכם: א 4 יהוה 45 ישם אשר היצאתי אתכף מארץ מצלם ז לכם לאלאים י.,,,,.. י, : אםיהוהאלהיכם להלת משקל: ומשקל הוא של הטעמותי מבנה הקטע קריאת שמע כוללת שלוש פרשיות: פרשה ראשונה: "שמע ישראל" פרשה שנייה: "והיה אם שמע" פרשה שלישית: "ויאמר ה' אל משה". בין הפסוק הראשון,."שמע ישראל", והפסוק השני, "ואהבת את ה' אלהיך'ק מוסיפים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הדומה לפסוק בתהלים )עב 19(: "וברוך שם כבודו לעולם, וימלא כבודו את כל הארץ, אמן ואמן."

21 125 קריאת שמע התוכן פרשה ראשונה: עיקרה קבלת עול מלנות שמים. אנו נדרשים לאהוב את ה' ולעבדו בכל רבגוניותה של הווייתנו. פרשה שנייה: עיקרה קבלת עול מצוות. הפרשה דנה בקיום המעשי של המצוות, כדרך המתאימה ביותר לאדם למלא את רצון קונו" פרשה שלישית: עיקרה מצוות ציצית. יש בה חמישה עקרונות: מצוות ציצית, יציאת מצרים, קבלת עול מצוות, מלחמה כדעת המינים והמלחמה כהרהורי עברה. ' 4 טע??רטי'זהוה אלסינף,זהיה ר 4 ס 9 ט חיוזהוהאלפיף,ס 9 ל ףכ 9 ל יפוסל כ":יוך?ס?בנד ס?כיתו?עכס ופד : שחך )6 : וכפי נסין? 9 כה סאדף: רהיףפד 9 ריםהשיה אשראנס* 41 כפ:ךשנ 4 מם?פסיגיךדברט 9 ם 4 שכמף 8 י 4 כימף,י 4?סטף נודף, יכ?י 4 פ י 9 קי 9 ף:יקשרולאית זדה,ךסי 3 nb~by טין 8 י יצךףמים 8 י 2 'ף:מסמכים עי רזיתכיסףיכ??ךיף: "ם י 86 מיעי וסזה קנסיישנהישקם פ"ים,לשהקה את!הנהאלסי 9 ם, 5 יט 4 יסי 5 י ולקדדו 94 ללכבשםון 9 ל 9?92 ם:ךססמי?סר 9478 ם 4 ותי~יהיס?קיו,!'שס"ט שגןומיסוףוז 4 סךן:וקסמיעשבינדףל 9 סטטף,ןשכןט ד? 9?ט :הירו 'ש 9 ם *ן? 9 טה לכן 9 ם,וסןיםנ"כדטם קלסיםאסריםוס"וססויסםיהם:ךסרה 6 ף זהי ה 99 םךושר.שתפקסים ולאח~ןהטירךסחדסה לאממןשתזבידה, נחבדטםיסדהס 8 לישרץ פשקהא"רזהלה נמן? 9 ם : ןשקמםיתדקרי :שדה על?כדקם נמקכם, וקשיתם אסם?איתעל!דכם,דיניו? nbv~dכיןעיוי 9 ם ~yg : *ןטדמם אתם?ת סגיקם?דגר 4 ם 4 ש 9 מהיכימףוכמכשףכזךף יזק 4 ףי 9 קיף:יסכטם 8 י קזיזית!;יקףיןיעריף!?טען ץרבףזט'כםךיטי כמכם על חקרנ?פע זהוה לאצמי 9 ם?מת?סם סיט' ס?ט?ם עלס 5 רץ : ו,אד 4 ה

22 , א ק יהיוי IDvn י נ,אטריהיה 5 ל מזה?אמר: ולר זסםויזת אל 9 ני.?ך 8 ל זל טיסיןן~יסם ויסךט אילם ועשי גיסם, וגסניוי ויזת פלסף ימי יכ?ת: ךס:ה סליתןהנה,נ"שיסם? 9 ם 5 ת 9 י?זיזת' יך 4 יסם אתי וזכךמם אסם, ךוא סתורו שסרי ינן 9 םונוסרי זיגי 9 ם, אזי 6 ים יג"םשסריסם:?מזן סן 9 י נעקיסם 5 תזלסזוסי והןיסם קדרים יאלסי 9 ם: שני ןהנהשלסיים ששר היזאמי 5 ססם ס 5 רץ טזךןם, יהירת לסם?אלהים. שני :הנה שלתיקם: אסח 116 "קריאת שמע" מושרת בפי כל הקהל בקול רם )להוציא את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הנאמר בלחש(, כשהציבור יושב. רב בית הכנסת מתחיל, יאחריו הציבור ממשיך בצוותא, במהירות בינונית, כאשר המנגינה מופיעה בכמה קווים מלודיים; אך בהדרגה מושרת המנגינה בקצב איטי יותר, כאשר אותם קווים מלודיים מתאחדים לקו מלודי אחד, אחיד יותר מבחינה קצבית; לקראת סוף הפרשה השנייה הקצב מואץ בהדרגה. הקטע מושר בתפילת שחרית של שבת ויום טוב, אחרי ברכת "היוצר". בין הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" והפסוק "ואהבת" הקהל מפסיק, כדי להפסיק בין מצוות קבלת עול מלכות שמים לשאר המצוות. ניתוח מוסיקלי המשקל: זהו משקל חופשי, והמקצב נאמן למקצב השפה העברית. המבנה ראה לעיל, יהודי תימן, "שירת הים", עמ' 110. היחסבין המוסרקה לטקסט ראה לעיל, יהודי תימך, "שירת הים", עמ' ע "י הו שרא כסהילא ני א... ניד א

23 117 קריאת שמע כסהי ל א מד א ניא היםל מ מ ל 4

24 נפנוןוגרפ'ה "בודרהם, דויד, אבודרהם השלם, פירוש הברכות והתפילות, מהדורה מתוקנת ומורחבת, ירושלים, אושא, תשכ"ג. בן צבי, יצחק, בן צבי, יצחק, אוכלוסי ארץ ישראל, כרך 1, תלאביב, "מצפה", תרצ"ז. נדחי ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשכ"ז. היינימן, יוסף ושנאן אביגדור 3 תפילות הקבע והחובה של שבת ויום חול, תלאביב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ז) וסרטיל, אשר, עורך, ילקוט מנהגים: ממנהגי שבטי ישראל, ירושלים, משרד החינוך והתרבות, אגף החינרך' הדתי "תשל"ז. חזן, אפרים, פיוטים וקטעי )תפילה,מר הסידור, ירושלים, משרד החינוך והתרבות =. אגף החינוך הדתי:,תשל"קל ( השיהה' ירושלים 3,חברה להוצאת ספרים שעל יד ילין, דוד תורת הספרדיתל האוניברסיטה' העברית, ת"ש. (,,, יעקבסור, יששכר, נתיב בינה, מהדורה שלישית,_כרך א', ת"א, סיני, תשכ"ח. לוי, אליעזר, יסודות התפילה, מהדורה שלישית,מתוקנת ומורחבת, תלאביב, ' לוינסקי, יום טובך אנצקלופדיה של הווין ומסורת ביהדות, כרכים א' וב', (,,( ' תלאביבי דביר, תשקל). ' ' 11. מונק, אליהו. עולם התפילומ,,כרר א', ירושלימך=מוסד הרב קוק, תשל"ד. 12. מעיינות, ח': מאסףךלעב?ינרחיצצר והוראה, "תפילה"לבעריכת חיים חמיאל 1 ירושלים, המחלקה לחינוך ולתרבות בגולהל,תשכ"חך ניישטט, מרדני: יהודי גייזי~;)מאב")על השיבה לציוויתלאביב, עם עובד, ומ? ל " פבזנר, יעקב, אינצקלופדיה יהודיתל ירושל~ם, ראובן מס, תש"ל. עדאקי, יחיאל,ישרביט עורי, מאוצר)נעימות יהודק תימן, ירושלים, המכון הישראל למוסיקה דתית, תשמ"א. 16. וינון ישר(ווך, י(ידוד'. ערור,:מסרלר' ונוכואו נידי,עלמה כל, תל(,נ:ייכ, מפרשת, 1,1 "

25 119 ביבליוגרפיה, שאקי, אברהם שלום, היכל עבודת השם, בני ברק, המחבר, תשמ"א. שטאל, אברהם, עורך, עדות ישראל; פרקי ספרות הוויי והיסטוריה, 2 כרכים, תלאביב, עם עובד, המרכז לשילוב מורשת יהדוה המזרח, משרד החינוך והתרבות, תשל"ח. תכלאל עטרת זקנים השלם, סידור לפי מנהג יהודי חבאן, ערך שלום יצחק מעטוף, ירושלים, משפחת המהדיר, תשל"ד. תכלאל שיבת ציון, סידור בנוסח תימן מקורי, ערוך מתוקן ומוגה עלידי הרב יוסף קאפח, כרך א', ירושלים, אשכול, תשל"ח. תפילת החודש, סידור לפי מנהג ק"ק ספרדים, תלאביב, סיני, תשל"ט. 22. תפילת כל פה, סידור בנוסח אשכנז, ירושלים, אשכול., a r o " M w S~e1omo, e r h e 0, H Encyclopaedia Judaica,.23 g "Pronunciations, r Vol e 13 Jerusalem: t e K 1971